הבליץ הזה וזה של שבוע שעבר יכתיבו הרבה מהעונה הזו. אף אחד לא הולך להעיז נגד יונייטד. המהירות שלה היא ארכי-מסוכנת. קבוצות יהפכו יותר ויותר זהירות ויגיע הרגע ששערים מול רחבות צפופות יהפכו חשובים יותר. עבור תומכי יונייטד המהירות הזו היא חדווה.

מאטיץ׳ הוא המפתח לכל זה. בדקה ה75 בערך, כשהעסק הפך עצבני וסוונסי עשו חילופים התקפיים. הוא יצא למתקפת יחיד. איבד, שוב חטף כדור בעמוק, שוב איבד, הפעיל לחץ. והכדור חזר ליונייטד בערך 20 מטרים מהשער. זה לא הסתיים בגול אבל מאטיץ׳ פשוט הבהיר שהוא מעביר את כל ההתרחשויות מהחצי של יונייטד לזה של סוונסי.

ובתוך הלחץ הזה שיונייטד מפעילה כבר שבוע שני שיש נוסחה שעובדת. ראשפורד מתיש אותם שעה ורבע, ואז נכנס מרשיאל ומחליף את המספרים על לוח התוצאות.

לא הולך להתלונן על הנריק מחטריאן הרבה זמן עכשיו. שלא יעשה כלום. שיבשל פעמיים במשחק וזהו.

כל אוהד יונייטד שראה את הראיון עם לוקאקו אחרי המשחק הקודם יצא מעודד. בחור שהוא מוח כדורגל. מכל מלמדיו- דרוגבה, אטו, אנלקה, טורס וכיום בעיקר תיירי הנרי – הוא משכיל ומשכיל. אבל היום ראינו מה למד בשנים שלו בקבוצות הקטנות. הוא לא הגיע למצב 80 דקות, אבל כשיש לו את המצב הוא חסכני.

וזה לפני המשחק

swan

יכולת החוץ של יונייטד בעונה שעברה התחלקה באופן חד מאד לשני חלקים. מול הקבוצות שמרכיבות את שש הגדולות היא הייתה תירוץ קלוש ותלוש לקבוצת כדורגל ומבוכה עצומה למועדון ולהיסטוריה שלו. אין לי מלים עדינות יותר. אבל מול שאר הקבוצות זו בעצם הייתה יכולת החוץ של אלופה. איסוף מאסיבי של נקודות במגרשי הקטנות והבינוניות. כולל כאלו שהגיעו לאולד טראפורד ועשו ליונייטד בעיות.

אחד המהלכים המועילים ביותר שעשה ג׳וזה מוריניו בשבוע שעבר היה להחליף את מרכוס ראשפורד שהיה עצום, ולתת למרשיאל רבע שעה. תחשבו על זה: במקום חלוץ חרד למעמדו שרואה הרכב בו הוא לא כל כך יודע איך ישתלב – יש לו עוד חלוץ שפתח מצויין את העונה עם שער נהדר. מי שלא קיבל דקות היה אנדר הררה אבל במקרה שלו אופתע אם לא יפתח היום ב-4-3-3 על חשבון מאטה או מחטריאן.

השאלה אם שניהם יסופסלו ומרשיאל (או לינגארד) יפתחו כדי לתת ליונייטד יותר מהירות. זה במידה רבה תלוי בשאלה עד כמה מוריניו מעריך שסוונסי תתקוף. אישית אני חושב שבמחזור פתיחה בבית סוונסי לא תהיה הגנתית.  אבל היא גם קבוצה שספגה מכה מוראלית עם עזיבתו של גילפי סיגורדסון – אז נראה.

*

מה שאני רואה שקורה בסגל הזה הוא פוטנציאל גרעיני. בבאיי, פוגבה, לוקאקו, מרשיאל, לינגארד וראשפורד יש ליונייטד שישיה של בני 20-24 עם הרבה קשרים ביניהם: הקשר האישי בין לוקאקו לפוגבה. ארבעה מהם פרנקופונים, פוגבה משחק עם מרשיאל בנבחרת (כשהוא מוזמן) והיה עם לינגארד באקדמיה. יש ביניהם גם היררכיה די ברורה והם מתאימים סגנונית. התסריט בו הם נשארים ביחד 5-6-7 שנים הוא אופטימי מאד. הוא יחזיר את יונייטד להיות קבוצה עם גרעין.

תודו שהרבה יותר נחמד לדבר על זה מעוד רכש. והיה נחמד מאד לחכות בציפיה אמיתית שישה ימים למשחק. אז כל זה ייפסק אם לא יהיו היום שלוש נקודות.

חידון מספר 568. מי משחק פה?
הזמנה לדיון במודל הקפריסאי