גאליס

סיפור מחומרים פשוטים

זה תמיד אחד הבקרים הכייפים של השנה – נאומי ההול-אוף-פיים בכדורסל. רבקה לובו הביאה את השנינות הניו אינגלנדית שכל כך הרבה אנשים אוהבים, ומני ג׳קסון הביא את האקטיביזם והחזון וסיפר סיפור מאד מעניין – על איך ההארלם גלובטרוטרס תמכו בNBA בתחילת הדרך ולא קיבלו על כך קרדיט. ועל מקגריידי כתב נחשון שוחט.

ואותי תפס הנאום הקצר ביותר – של ניקי גאליס. הכי קצר, ארבע דקות, אבל כמו סרט אינדי משובח. ילד מהגרים, חלום אמריקאי, הסלטיקס בוחרים אותו ואז הוא משנה כיוון. הולך לארץ אבותיו. אליפות אירופה, ספורט לאומי – ניצחו את ליטא אתמול. אישה יפה. בת עם חיוך שמאיר את האולם.

חידון מספר 571. אליפות ארצות הברית בטניס לנשים
חידון מספר 577. שחקני העתיד של הNBA

139 Comments

היסטורייה לעניים 10 בספטמבר 2017

אהבתי אותו יותר מאת פטרוביץ (וזה אומר הכל).

גיל שלי 10 בספטמבר 2017

הוא לכדורסל היווני זה טל ברודי לכדורסל שלנו

דורפן 10 בספטמבר 2017

זה נכון מאד. אבל נקווה שהסוף יהיה יותר טוב.

גיא זהר 10 בספטמבר 2017

אריס היא סיפור עצוב מאוד. ואם ברודי, איך זה שהוא לא בhof?

דורפן 10 בספטמבר 2017

הם בוחרים במשורה באירופה – בוועדה הבינלאומית – ואלו שנבחרו שחקני כדורסל גדולים בהרבה. מבין מי שלא שיחקו בNBA בחרו בינתיים את בלוב, צ׳וסיץ׳, מנגין, דליפגיץ׳, אוסקר שמידט וגאליס. אז נראה שהמינימום גבוה יותר.

גיא זהר 10 בספטמבר 2017

דורפן, ההנחה ששחקן שנבחר בסיבוב הרביעי בדרפט, וזה אחרי ששיחק בארה"ב, לא איזה יגוסלבי אלמוני, גדול בסדרי גודל מזה שנבחר במקום ה-12,גם אם נניח שדרפט 80 טוב בהרבה מדרפט 65 טעונה הסבר. ואני מת על גאליס.

דורפן 10 בספטמבר 2017

כי גאליס הביא לנבחרתו אליפות אירופה והיה השחקן הטוב ביותר באליפויות הללו. ברודי אפילו לא היה שותף למקום השני של ישראל אז למעשה הוא לא חתום על שום הישג משמעותי.

בקיצור, מעבר לתנאי הפתיחה ובחירות דראפט שהן חסרות משמעות, משחקי כדורסל שוחקו בקריירה שלהם. לגאליס כמה מההופעות הייחודיות בדברי ימי אירופה ולברודי לא. ולא קרוב לכך.

דורפן 10 בספטמבר 2017

פיב״א בחרה ב-91 את 50 הגדולים שלה. גאליס שם (שישי בהצבעה). ברודי לא שם. ב-50. מיקי ברקוביץ׳ כן.

הדיון ברודי-גאליס הוא מהתמוהים שנתקלתי בהם.

https://en.wikipedia.org/wiki/FIBA%27s_50_Greatest_Players_(1991)

גיל שלי 10 בספטמבר 2017

לא ראיתי את ברודי בשיאו, אבל בהחלט מסכים שלאור ההישגים של נבחרת ישראל בתקופתו הוא לא שייך לדיון. מיקי ברור ששייך ל50 הגדולים

איציק 10 בספטמבר 2017

רונן, הלינק שנתת הוא ישן, מ-1991 וברור שמאז, ביותר מ-25 שנה, טל ברודי יכל להתקדם ויתכן שהוא כבר ב-50 הראשונים ואפילו טוב יותר.

יריב 10 בספטמבר 2017

איציק, אני סבור שאתה מתלוצץ, אבל רציתי לציין שב1950 AP הרכיבו רשימה של "הספורטאים הגדולים בחצי הראשון של המאה ה20", ומי שהוביל אותה היה ת'ורפ. ב1999 הם הוציאו רשימה של הספורטאים הגדולים במאה כולה, ובזמן הזה רות' הצליח לעקוף אותו (וג'ורדן, אבל זה מסיבות אחרות).

איציק 10 בספטמבר 2017

מדהים, לא הכרתי. איך פרספקטיבה של זמן (או כל שיקול אחר) יכולים לגרום להערכה מחדש.

גיא זהר 11 בספטמבר 2017

אין ספק שקריירת הנבחרות של גאליס (וגם של ברקוביץ) גדולה משל ברודי (מבחינת קריירת קבוצות המצב מורכב יותר ואני לא מתכוון רק ל77, ברודי למיטב ידעתי מעבר לגמר המחזיקות ב67, משך את מכבי, שהיתה לפניו באמת כלום ושום דבר באירופה לבית גמר ב66 בו היא נתנה פייט לגדולות ביותר אז). עם זאת, לומר שגאליס היה שחקן גדול מברודי (שאף אחד מאיתנו לא ראה בשיאו) בסדרי גודל תמוה באותה מידה. הקריירה של ברודי הלכה מאוד עקום (בין גילאי 25-27 הוא בכלל היה בצבא האמריקאי), אבל מעבר לתפקיד החשוב שלו בקידום הכדורסל בארץ והשנתיים המעולות שעשה בשנות השישים, רק על זה שהוא אגדת מכללות הוא מתקרב לhof

טל המנצ'סטרי 10 בספטמבר 2017

מה הסוף הלא טוב עם ברודי?

יואב דובינסקי 10 בספטמבר 2017

טל ברודי בעיני סיפור יותר גדול מגאליס. ליוונים היתה אולימפיאדה לפני גאליס. מה היה בישראל לפני ברודי? כבר שנה שניה שברודי ברשימה הראשונית להול אוף פיים, אבל לא נבחר ברשימה הסופית. מקווה שזה ישתנה בשנים הקרובות, כי מגיע לו.

רונן דורפן 10 בספטמבר 2017

דובינסקי… יש את העניין הקטנטן של רמת הכדורסל. גאליס שחקן יותר טוב בהרבה סדרי גודל. שזה תנאי הבסיס להחלטה. ״השפעה על הכדורסל בארצך״ היא לא סיבה מספקת לבחירה.

יואב דובינסקי 10 בספטמבר 2017

אני לא חושב שברודי שינה רק את הכדורסל בארץ, הוא שינה את הכדורסל האירופי. הביא אמריקניזציה לישראל וכתוצאה מכך גילינו שחוקי השבות והאזרחות יכולים לתרום, "גיירנו", קימבנו, עיצבנו מפה והכדורסל האירופי הפך לאמריקני.

יואב 10 בספטמבר 2017

יואב,
אבל רונן צודק. אלו מדרגות אחרות לגמרי של יכולת וכישרון.

יואב דובינסקי 10 בספטמבר 2017

אם יאו מינג בהיכל התהילה, אז השאלה היא לא רק יכולת אלא השפעה על הענף. עדיין גאליס בשיאו הוא סיפור יווני/אירופאי שהשאיר מעט מאוד רושם על הכדורסל באמריקה. כמובן שאני חושב שגאליס ראוי להיות בהיכל התהילה, אבל גם ברודי.

דורפן 10 בספטמבר 2017

דובינסקי – ברודי לא השפיע על הכדורסל האירופאי במיוחד. תרגע. יוגוסלביה וברית המועצות בנו את הכדורסל הזה ואנחנו היינו לתקופה הערת אגב נחמדה.

דורפן 10 בספטמבר 2017

דובינסקי – תסתכל על הממוצעים של יאו מינג בNBA. אם תמצא שחקן אחד עם מספרים יותר טובים לא בהיכל, תעדכן אותנו. הערה אומללה. טוב שנכתבה עברית ולא סיבכת אותנו עם חמישית מהאנושות.

אלעד כ 10 בספטמבר 2017

אגב, כשגאליס (וינאקיס) זרחו יוון הייתה די שוות ערך לישראל. אמנם הזכייה שלהם באליפות אירופה הייתה מדהימה, אבל נתפסה כאיזושהי סטיית תקן בתוספת (הרבה) שיפוט ביתי ותמיכה ביתית.
מאז היא הפכה למעצמה בסדר גודל שישראל בטח שלא רואה אותה גם עם משקפת, אבל באופן כללי היא דרך קבע נבחרת שיש להתחשב בה כמועמדת לתואר אירופי / עולמי. אפשר בהחלט ליחס את תחילת הצמיחה הזו לתקופת גאליס / ינאקיס.

דורפן 10 בספטמבר 2017

שנתיים אחר כך הם סיימו במקום השני – ניצחו את האלופה האולימפית עם מרוצ׳וליניס וסבוניס בחצי הגמר כשגאליס קולע 45 מ-ה-91 של נבחרתו. זו בעצם הקפיצה האמיתית לאחר שהאליפות יוחסה במידה רבה לביתיות.

יריב 10 בספטמבר 2017

בראד דוהרטי? אין שחקן עם ממוצעים יותר טובים בכל הקטגוריות מחוץ להיכל, אבל יש כמה עם ממוצעים דומים ברוב שלא נראה שנופלים בסך הכל.

כמו כן, להשפעה על הענף יש חשיבות. זה מה שהפך את מינג ממקרה גבולי לבחירה ראשונה.

דורפן 10 בספטמבר 2017

דוהרטי מספרים כמעט זהים. אני מתעלם כמובן מבחירות לאולסטאר – אבל מינג נבחר הרבה יותר פעמים לנבחרות העונה. תתחשב גם בכך שהמספרים ההתקפיים של מינג מגיעים בליגה של גארדים. ועוד דבר – יאו מינג היה שחקן נפלא לצפיה. אני חושב שלפעמים מתעלמים מהנתון הפשוט הזה.

דורפן 10 בספטמבר 2017

ברור גם שרצו לבחור במינג. אבל זה אחד מאותם מקרים הוא שמרוב שחשבו שהוא אוברייטד הוא הפך אנדרייטד. הוא למשל ״נבחר ראשון בדראפט כי יוסטון רצו למכור חולצות״. אפשר לעבור על דראפט 2002 ולראות שהוא בחירה ראשונה מוצדקת לחלוטין.

יריב 10 בספטמבר 2017

הזכרתי את דוהרטי בגלל הדמיון בנתונים. אחרת הייתי מציע מישהו כמו וובר. שים לב, אגב, שהטיעון על חמישיות והטיעון על "ליגה של גארדים" נוגדים זה את זה (בליגה של גארדים סנטרים צריכים רמה נמוכה יותר בשביל להיבחר לחמישיות).

אבל בשורה התחתונה אני מסכים שמינג הוא בחירה סבירה, אם גם מעט גבולית, להיכל.

איציק 10 בספטמבר 2017

שתי נקודות:
1. טל ברודי קדם לגאליס. ייתכן שבלי טל לא היה גאליס, אבל מרגע שיש, אין מה להשוות. גאליס שלט באירופה ביד רמה הרבה מאד זמן גם בקבוצה וגם בנבחרת, מה שלא ניתן לומר על טל. אפילו במכבי הגיע מיקי והתעלה עליו. בנבחרת הגיע גם בארי ליבוביץ'. לעומתו, אף אחד לא יכל על גאליס (מדבר על התקפה, בהגנה כנראה לא יחשב לגדול השומרים אפילו לא ביון).
2. לומר שלמינג היו יותר בחירות מדוהרטי זו הטייה. למינג היו המון קולות סיניים שגם כשלא שיחק הצביעו עבורו. אני בטוח שאם היום היו מעמידים אותו כמועמד לאול-סטאר הוא היה מגיע ראשון בפער גדול על-פני לברון או סטף רק בגלל ההצבעות של הסינים. אולי אפילו לפני זאזא. זה לא אומר שלא מגיע לו (לדעתי כן), אבל בחירות לאול-סטאר זה היה משחק מכור.

דורפן 10 בספטמבר 2017

כריס וובר יהיה בהיכל. הוא צריך להיות שם לפני מקגריידי. מינג נבחר בסיבוב ראשון באמת בגלל היותו סיני.

עוד אחד שחסר לי הוא שון קמפ.

דורפן 10 בספטמבר 2017

איציק – לא אמרתי אולסטאר. אמרתי חמישיות עונה – זו בחירה של העיתונאים האמריקאים. לבחירת מינג לאולסטאר אין מה להתייחס.

איציק 10 בספטמבר 2017

כתבת "אם מתעלמים מהבחירות לאול סטאר." אני מסכים, רק הדגשתי למה. אולי יש סיבות נוספות.
מבחינתי ברהד דוהרטי הוא סוג של גרסת אלפה של דאנקן. גבוה עם הרבה יסודות אך לא נורא יפה לצפייה. כמובן שהביג פונדמנטאל שחקן הרבה יותר טוב ממנו, אבל הוא ההתחלה, דאנקן המשך, ואין לפני, אין בינהם ואין אחרי. סוג ייחודי של שחקן, מגדירים תת מין משלהם במגדיר השחקנים.

דורפן 10 בספטמבר 2017

דוהרטי כנראה סבל מארבעה-חמישה סנטרים טובים יותר בדור שלו. אבל רלף סמפסון בהיכל…

איציק 10 בספטמבר 2017

דיברתי לא על היכולת כי אם על אופי המשחק. וכמובן היה צריך להיות "גרסת בטא של דאנקן."

ניצן פלד 10 בספטמבר 2017

דורפן, אני חושב סומך בעניין גאליס, ברודי וכו'

אבל יש עשרות שחקנים עם מספרים כמו של יאו שלא בהיכל התהילה.

וכשאני אומר "מספרים" , אני מתכוון למספרים. מה שהשחקן השיג על הפרקט בכוחות עצמו. לא מה שנתנו לו – אם בבחירות לאול סטאר או לחמישיות כאלה או אחרות.

אם יאו לא סיני הוא לא הופר. חד משמעית.

איציק 10 בספטמבר 2017

אין הרבה (בטח לא עשרות) שחקנים עם מספרים של 229 לכל אורך הקריירה ;)

ניצן פלד 10 בספטמבר 2017

איציק,
מספרים של מה? מה זה 229? יעני 22 נק׳, 9 ריב׳?

יאו נתן מספרים של 19-9 על פני 486 משחקים. שחקנים שנתנו 20-10 על פני כ-500 משחקים יש עשרות. אם היה משחק עוד 400-500 משחקים בקריירה ונשאר על ממוצעים כאלה (ואולי, רחמנא ליצלן, היה עובר את ה-10 אלף נקודות בקריירה) – היה ראוי להופ כשחקן נבא.

איציק 10 בספטמבר 2017

229 ס"מ ;)

יריב 10 בספטמבר 2017

יש 15 שחקנים שסיימו את הקריירה עם ממוצעי 20 נקודות, 10 ריבאונדים למשחק ב500 משחקים או יותר, כולם בהיכל התהילה (קארים, ווילט, שאקיל, מאלון (שניהם), רובינסון, בארקלי, בירד, פטיט, בלאמי, הייס, לנייר, ביילור, קאנינגהאם). אם נוריד את הרף ל19 ו9 על פני 400 משחקים (כך שמינג בפנים), נעלה ל26 שחקנים. 21 מהם בהיכל (מיקן, יואינג, מקאדו, מינג, ניל ג'ונסון וספנסר הייווד), 3 לא יכולים להיבחר עדיין (דאנקן, גריפין וקאזינס), ובנוסף כריס וובר ובראד דוהרטי.

איציק 10 בספטמבר 2017

למה דאנקו לא יכול? יש תקופת צינון?

ניצן פלד 10 בספטמבר 2017

יריב (מעתיק מלמטה כי כנראה שרשרתי לא נכון)

**

יש יותר מ-250 שחקנים שקלעו יותר נקודות מיאו מינג בתולדות הנבא.

הרשימה בבסקטבול ריפרנס נגמרת במקום 250, שקלע 11.8 אלף נקודות. יאו לא הגיע ל-10 אלף.

מתחת ל-13 אלף נקודות ועד סוף הרשימה יש 58 שחקנים. מתוכם הופרים או הופרים עתידיים: 6-8.

כלומר, בין 11.8 אלף נקודות ל-13 אלף נקודות, יש לך סיכוי של בערך 12% להיות הופר. ואני מזכיר: יאו לא הגיע אפילו ל-10 אלף נקודות.

יש 80 שחקנים שקלעו 19 נקודות למשחק ומעלה – לא בדקתי, אבל אני מניח שמבין אלה שכבר פרשו, 90% ומעלה מהם עשו את זה ביותר מ-486 משחקים. כלומר, זה לא ״חכמה״ לקלוע 19 ב-7 עונות בין גיל 22 ל-28. מה היה קורה לממוצע שלו אם היה ממשיך לשחק אל תוך שנות ה-30? היו יותר מ-100 שחקנים עם יותר נקודות למשחק ממנו. כשיורדים מ-18 נקודות למשחק ועד סוף רשימת ה-250 המובילים בבסקטבול ריפרנס יש סיכוי ממוצע (והולך ויורד כמובן) של כ-1 ל-5 להיות הופר.

הדברים מאוד דומים גם בריבאונדים.

עם פחות מ-4500 ריבאונדים בקריירה, גם כאן הוא רחוק מאוד מלהיכנס לטופ 250 בתולדות הליגה (לואיס סקולה, שעדיין פעיל, סוגר את הרשימה כרגע עם כ-500 ריבאונד יותר מאשר יאו).

החל ממקום 200 ועד 250 – שזה בין 5500 לכ-5000 ריבאונדים בקריירה יש כ-15 הופרים/הופרים עתידיים. אף אחד מהם, מהסתכלות קצרה, איננו סנטר. כלומר, שריבאונד לא היה החלק השני הכי קריטי במשחקם. אם הורידו 5-5.5 ריבאונד בקריירה, אבל נכנסו מסיבות אחרות שאינן קשורות לריבאונד כלל ועיקר.

שוב – יאו לא הגיע ל-4.5 אלף.

יש 77 שחקנים בתולדות הליגה שהורידו יותר ריבאונדים למשחק ממנו (9.2 בקיירה). מקום אחד מעליו זה דריק קולמן, שעשה את זה ב-300 משחקים יותר. זאת אומרת, גם כאן, ממש כמו בממוצע הנקודות שלו למשחק, 9.2 על פני 486 משחקים בין גיל 22 ל-28 זה ״לא חכמה״. כמה היה הממוצע שלו אם היה ממשיך לשחק אל תוך שנות ה-30? כל מה שכתבתי קודם לגבי הסיכוי להיות הופר (ולגבי מי נהיה הופר עם מספרי ריבאונדים בינוניים – כלומר, שלא מדובר בסנטרים) תקף גם כאן.

שלא לדבר על זה שהוא שותף רק ב-28 משחקי פלייאוף בקריירה – ככה שלא רק מספרים אלא גם הישגים (שוב, כאלה שאתה לוקח ולא כאלה שאתה מקבל) אין לו שום דבר שקשור להיכל התהילה.

יאו בהיכל התהילה אך ורק בגלל שהוא סיני. ובגלל שהוא נכנס להיכל התהילה כשחקן נבא ולא כשגריר של המשחק – זו בחירה לא ראויה.

יריב 10 בספטמבר 2017

אין קריטריונים ברורים להיכל, אז אני התייחסתי פשוט לנתונים הממוצעים שאתה (וכמוך אחרים, כולל אותי, לפני כן) דיברת עליהם. כמו כל נסיון אחר לבחון קריירה, חייבים לקבל החלטות על רמת שיא לעומת אורך קריירה, ומדדים של סך נקודות אינם נראים לי כדרך סבירה לעשות זאת.

אני מאמין שציינתי ש20 מ22 השחקנים שאינם יאו מינג, שהשיגו את השילוב בין 19 נקודות למשחק ו9 ריבואנדים וכשירים להיבחר להיכל נבחרו אליו. כמובן, הנתונים של מינג קרובים מאוד לאלה, אז נתרחק מעט כדי לקבל רושם מדויק יותר. אם נקל את הדרישות ל18 ו8 ב300 משחקים נקבל 26 מ28 בהיכל (ונכניס גם 4 שחקנים פעילים נוספים – בוש, לאב, אולדריג' ודייויס).

לגבי הטענה שלך על ההסתכלות על שיא הקריירה בלבד, שווה לזכור שהממוצעים של מינג דווקא נוטים הפוך, לכיוון משקל יתר לפני שיא הקריירה שלו. האיש שיחק חצי מהמשחקים שלו בשלוש העונות הראשונות שלו, כלומר לפני גיל 25. בתרחיש הדמיוני בו הוא היה משחק לתוך שנות ה30 שלו הוא כנראה היה משחק ביותר מחצי מהמשחקים האפשריים בחצי השני של שנות ה20 שלו, והיית רואה סטטיסטיקה יותר מרשימה. זה, כמובן, מחזיר אותנו שוב לשיקולים של "רמת שיא" לעומת "הישגים מצטברים".

כן, היו בהיסטוריה של הליגה המון סקוררים טובים ממינג, ודי הרבה ריבאונדרים טובים ממנו, אבל המשחק כולל את שני האלמנטים האלו (ועוד כמה אלמנטים, מינג היה גם מגן טוב על הטבעת), ולא היו עשרות רבות (אולי 20) סנטרים טובים ממנו במכלול. לפיכך, למרות שהקריטריונים מעורפלים לחלוטין, מינג הוא בעיני בחירה סבירה לחלוטין.

ניצן פלד 10 בספטמבר 2017

יריב,
לגבי רשימת ה-26 הזו (19-9 ב-400 משחקים):

1) מי שמתחתיו ב-WS (שהוא הרי מדד חמוד לסיכום) זה או:
א) שני שחקנים פעילים (גריפין וקאזינס, שאם פורשים עכשיו לא נכנסים להיכל התהילה)

ב) ספנסר הייווד, שקודם כל הביא זהב אולימפי כשחקן הצעיר ביותר בנבחרת של 68 וגם הקלעי המוביל שלה, ואז רשם – בגיל 20 בלבד – את השנה הגדולה אולי בתולדות ה-ABA (היה MVP ורוקי העונה, ושבר מלא מלא שיאים), ואז גם נתן קריירה של 19-9 ב-760 משחקים, שזה אותם מספרים כמו יאו אבל ב-300 משחקים יותר, וגם זכה בטבעת אליפות (כשחקן שולי אמנם).

ג) בילי קאנינגהאם (21-10-4 ב-654 משחקים) ושחקן מרכזי באלופה היסטורית

ד) דוהרטי, שלא יהיה הופר

כלומר, גם בתוך הרשימה הזו – יאו נמצא בחברה של אנשים שאו שהם לא הופרים, או שהם עשו יותר ממנו

ניצן פלד 10 בספטמבר 2017

אוקיי, so let me rephrase:

א) אם לא סיני – הוא בחיים לא פירסט-באלוט
ב) אם הוא פירסט-באלוט על סמך הכדורסל שלו, הרי שזו שערוריה
ג) אם הוא נבחר רק על סמך מה שעשה על הפרקט, אז הוא בחירה גבולית-מינוס, וגם רק אחרי הרבה יותר שנים
ולפיכך => ד) מינג הוא פירסט באלוט כי הוא סיני

יריב 10 בספטמבר 2017

נו באמת, הרי ברור שהוא הרבה מתחת לשחקנים שהקריירה שלהם ארוכה יותר, WS זה מדד סכום. אם תסתכל על WS/48 (מדד חמוד במידה דומה, אבל כזה שמציג קצב ולא סכום) תראה שהוא במרכז הטבלה, מעל מוזס מאלון, האקים, יואינג, ביילור ועוד. במלים אחרות, זה עוד צורה לטעון "הקריירה שלו היתה קצרה מדי".

לגבי הטענה האחרונה, אין לי אלא לצטט את עצמי: "להשפעה על הענף יש חשיבות. זה מה שהפך את מינג ממקרה גבולי לבחירה ראשונה".

Omer 10 בספטמבר 2017

ניצן,

ליאו יש 5 בחירות לחמישיות עונה בליגה. תראה לי עוד שחקן אחד עם 5 בחירות שלא נמצא בהול אוף פיים.

הדיון על מספרים פחות רלוונטי בהשוואות היסטוריות. המדד הטוב ביותר לגדולה של ספורטאי הוא כמה הוא היה טוב ביחס לבני דורו.
יאו אמנם לא נהנה מקריירה ארוכה, אבל 5 בחירות לחמישיית עונה זה יותר ממספיק בסטנדרט של הכדורסל. זה לא פוטבול…

יריב 11 בספטמבר 2017

סידני מונקריף (1 ראשונה, 4 שניה). יכול היה להיבחר להיכל כבר 20 שנה, אני מניח שלא יכנס.
קווין ג'ונסון (4 שניה, 1 שלישית). יכול להיבחר כבר עשור, כנראה שלא יכנס.
טים הארדאווי (1 ראשונה, 3 שניה, 1 שלישית). יכול להיבחר מ2012, נראה.
כריס וובר (1 ראשונה, 3 שניה, 1 שלישית). יכול להיבחר מ2014, נראה.

לכל אלו, אגב, איכות החמישיות טובה משל יאו (3 שניה, 2 שלישית).

היסטוריון של ספורט 10 בספטמבר 2017

מסכים עם יואב .
מינג לא נבחר בגלל ממוצעים אלא בגלל ההשפעה הסינית ….בגלל קריית הנ.ב.א לא הייתה סיבה להכניס אותו (….הופס אם הכניסו את החבר טרייסי אז גם אותו אפשר ).
אלא בגלל ההשפעה (משותף לכל האירופאים ).
ואם כבר השפעה ( לאו דווקא יכולת ) אז ברודי נמצא בלבל הנכון או לפחות בטיעון .

דורפן 10 בספטמבר 2017

אין את השחקן היותר טוב שלא נבחר. לא היה בדראפט שלו שחקן יותר טוב. זה שכולם היו נורא שמחים שהוא סיני לא אומר שלא צריך להביט באובייקטיביות על מה שעשה.

דורפן 10 בספטמבר 2017

ואגב, אם צריך לבחור ישראלי זה כנראה רלף קליין

איציק 10 בספטמבר 2017

אכן לרלף מגיע להיות ראשון בין הישראלים.

דורפן 10 בספטמבר 2017

אגב, אם הגדרת שחקן עתידי- מינג קצת מזכיר לי את פורזינגיס בגוף הגמיש שלו. מה שפורזינגיס עושה באליפות אירופה זו סיבה נהדרת לצפות בהיילייטס של הטורניר התמוה הזה.

היסטוריון של ספורט 10 בספטמבר 2017

דורפן .
גאליס אכן הוביל את יוון להישג חסר תקדים ב 87 …אני מניח שעל הטיקט הזה הוא נבחר .
ועל כך שאלה.
למה הטיקט הזה בהכרח כאן ומעשה טל ברודי לא ? ( אני מניח הנחה שייתכן ויחלקו עליי על עצם ההנחה והיא שמי שהיה בעל המניות החשוב במכבי הוא טל ברודי ברקוביץ הגיע לאחר שהקבוצה הייתה כבר בגמר מחזיקות לאחר נס באדלונה …ברודי הגם שב 77 היה מעל השיא עדיין היה פקטור במכבי ובכל התהליך שעברה אחת מקבוצות אירופה ).

במילים אחרות אם בנ.ב.א מתייחסים להישגיות מחוץ לנ.ב.א עצמו אני חושב שהיחס למכבי תל אביב צריך לעלות על היחס ליוון .
מכיוון שמכבי זו קבוצה שהגיעה משום מקום ממדינה צעירה (בזמנו ) ללא מסורת כל שהיא .
בנוסף מכבי כמותג נחשבת יותר בעיני מנבחרת יוון .
למרות זאת אני מסכים שגאליס ביוון הוא יותר מברודי במכבי (לא בטוח ברקוביץ ).
אבל אני נכנסתי לדיון לאחר ההסכמה שברודי כאן שווה גאליס שם.

יואב דובינסקי 10 בספטמבר 2017

רלף צריך להיות גם בלי קשר לברודי. חבל שלא קיבל את הכבוד עוד בחייו.

דורפן 10 בספטמבר 2017

אני חושב שאתה קצת מתבלבל לגבי הרף. בהיכל נמצאים לא רק ג׳ורדן וקארים. גם רלף סמפסון וביל וולטון וג׳ו דומארס וגארי פייטון וכריס מאלין. הרף לא מטורף בגובהו.

ניצן פלד 10 בספטמבר 2017

וולטון, ואחרים, לא נבחרו בגלל קריירת בנבא שלהם.

מינג נבחר בגלל קריירת בנבא שלו, וככזו – היא לא ראויה להיכל התהילה.

יש קטגוריות בהיכל התהילה – מינג לא ראוי להיות הופר של הנבא. ראוי להיות הופר בהשפעה/שגריר של המשחק.

יוסי מהאבטיחים 10 בספטמבר 2017

כל אחד מהם השפיע ברמות הגבוהות ביותר, גם אם היו שחקנים טובים יותר או שהפוטנציאל לא מוצה.
לדעתי טימאק לא ברמה הזו, אבל דעתי לא משנה. אם הוא שם בוודאי גם וובר וגם קמפ צריכים להיות שם.

ניצן פלד 10 בספטמבר 2017

יש יותר מ-250 שחקנים שקלעו יותר נקודות מיאו מינג בתולדות הנבא.

הרשימה בבסקטבול ריפרנס נגמרת במקום 250, שקלע 11.8 אלף נקודות. יאו לא הגיע ל-10 אלף.

מתחת ל-13 אלף נקודות ועד סוף הרשימה יש 58 שחקנים. מתוכם הופרים או הופרים עתידיים: 6-8.

כלומר, בין 11.8 אלף נקודות ל-13 אלף נקודות, יש לך סיכוי של בערך 12% להיות הופר. ואני מזכיר: יאו לא הגיע אפילו ל-10 אלף נקודות.

יש 80 שחקנים שקלעו 19 נקודות למשחק ומעלה – לא בדקתי, אבל אני מניח שמבין אלה שכבר פרשו, 90% ומעלה מהם עשו את זה ביותר מ-486 משחקים. כלומר, זה לא ״חכמה״ לקלוע 19 ב-7 עונות בין גיל 22 ל-28. מה היה קורה לממוצע שלו אם היה ממשיך לשחק אל תוך שנות ה-30? היו יותר מ-100 שחקנים עם יותר נקודות למשחק ממנו. כשיורדים מ-18 נקודות למשחק ועד סוף רשימת ה-250 המובילים בבסקטבול ריפרנס יש סיכוי ממוצע (והולך ויורד כמובן) של כ-1 ל-5 להיות הופר.

הדברים מאוד דומים גם בריבאונדים.

עם פחות מ-4500 ריבאונדים בקריירה, גם כאן הוא רחוק מאוד מלהיכנס לטופ 250 בתולדות הליגה (לואיס סקולה, שעדיין פעיל, סוגר את הרשימה כרגע עם כ-500 ריבאונד יותר מאשר יאו).

החל ממקום 200 ועד 250 – שזה בין 5500 לכ-5000 ריבאונדים בקריירה יש כ-15 הופרים/הופרים עתידיים. אף אחד מהם, מהסתכלות קצרה, איננו סנטר. כלומר, שריבאונד לא היה החלק השני הכי קריטי במשחקם. אם הורידו 5-5.5 ריבאונד בקריירה, אבל נכנסו מסיבות אחרות שאינן קשורות לריבאונד כלל ועיקר.

שוב – יאו לא הגיע ל-4.5 אלף.

יש 77 שחקנים בתולדות הליגה שהורידו יותר ריבאונדים למשחק ממנו (9.2 בקיירה). מקום אחד מעליו זה דריק קולמן, שעשה את זה ב-300 משחקים יותר. זאת אומרת, גם כאן, ממש כמו בממוצע הנקודות שלו למשחק, 9.2 על פני 486 משחקים בין גיל 22 ל-28 זה ״לא חכמה״. כמה היה הממוצע שלו אם היה ממשיך לשחק אל תוך שנות ה-30? כל מה שכתבתי קודם לגבי הסיכוי להיות הופר (ולגבי מי נהיה הופר עם מספרי ריבאונדים בינוניים – כלומר, שלא מדובר בסנטרים) תקף גם כאן.

שלא לדבר על זה שהוא שותף רק ב-28 משחקי פלייאוף בקריירה – ככה שלא רק מספרים אלא גם הישגים (שוב, כאלה שאתה לוקח ולא כאלה שאתה מקבל) אין לו שום דבר שקשור להיכל התהילה.

יאו בהיכל התהילה אך ורק בגלל שהוא סיני. ובגלל שהוא נכנס להיכל התהילה כשחקן נבא ולא כשגריר של המשחק – זו בחירה לא ראויה.

איציק 10 בספטמבר 2017

ניצן, במקרה הטוב התגובה שלך לא הוגנת. אתה מבודד כל פעם נתון אחד ואומר שבזה יש רבים טובים ממנו. תסתכל על התגובה של יריב ותראה כמה ידעו לעשות גם וגם; כמה מהם כבר HOF; כמה בטוח יהיו וכמה מועמדים. אז אתה מקבל פרופורציה אמתית. יש בודדים ורובם HOF.
בנוסף לטעון שהוא קלע מעט בגלל קריירה קצרה ואם הייתה יותר ארוכה אז הממוצעים היו יורדים, גם היא ספקולציה לא הוגנת. באותה מידה אפשר לומר שאם לא היה נפצע כל-כך הרבה אז כנראה הממוצעים שלו היו הרבה יותר גבוהים. כלומר אפשר את הטיעונים שלך לקחת לכל כיוון בתקפות לא פחותה מאלו שלך. מה שכן אי אפשר לעשות, זה למצוא הרבה שחקנים שהיה להם את סל היכולות שלו ומעלה ובטח כאלו עם סל היכולות שלא ב-HOF.

ניצן פלד 11 בספטמבר 2017

איציק, הדבר היחיד שבאמת לא הוגן זה פירסט-באלוט לשחקן של 19-9 בפחות מ-500 משחקים.

והגבתי גם לגבי הרשימה של יריב – מי שהוא נמצא בסביבה שלו או עשה יותר ממנו (ונבחר) או לא עשה מספיק להיכל (ועוד לא נבחר).

איציק 11 בספטמבר 2017

ניצן, קראתי את תגובותיך ליריב והן מאד לא משכננעות. נשאר כל אחד בדעתו.

יריב 11 בספטמבר 2017

אבל הגדרת סביבה על סמך נתון מצטבר – ונראה שרובנו נותנים יותר משקל לשיא הקריירה (או לרמה הממוצעת) על פני אורכה.

יהודה ב״ד 11 בספטמבר 2017

וולטון לא שייך לחבורה הזו.
הוא אחד מהשמות שעולים באופן קבוע בדיון על ׳גדול שחקני הקולג׳ בכל הזמנים׳.
אם.וי.פי של סדרת הגמר ב 77 והשם המרכזי בבלייזרס שלקחו את האליפות באותה שנה (אני זוכר את הסדרה שלו בגמר המערב מול קארים בשיאו בדו קרב סנטרים גדול שבו הוא היה גדול יותר).
אם.וי.פי של עונת 78.
אף אחד השמות האחרים לא נמצא בסביבה הזו.

גור אילני 10 בספטמבר 2017

ואוו איזה שחקן. אין מה להגיד, הזדקנו.

צור שפי 10 בספטמבר 2017

הזדקנו (אנחנו) זו המחשבה הראשונה שעברה לי בראש (וגם השניה).

דורפן 10 בספטמבר 2017

אבל אם תיקח נשימה ארוכה, תשקול את הדברים במתינות. תגיע למסקנה שקולה. תגלה שהזדקנו.

Yavor 10 בספטמבר 2017

שחקן נפלא וקילר לא יאומן. ממרחק השנים אני יכול לומר שאני אוהב אותו ואת פועלו.
עם זאת – הנאום עצמו לא היה מרשים כלל. קצת מרוחק ומנוכר.

דורפן 10 בספטמבר 2017

כי לא אכלת מספיק במסעדות יווניות בניו ג׳רסי (-:. זה נורא אוטנטי. ברור שזה לא נאום מלוטש של בוגר קולג׳ יוקרתי ושדר טלוויזיה אמריקאי.

Yavor 10 בספטמבר 2017

דווקא בגלל היותו יווני ציפיתי למשהו הרבה פחות רשמי ויותר אינטימי ואישי. הרגיש לי מרוחק ורשמי מדי.
ואין על מסעדות יווניות – אני מכיר בעיקר במונטריאול ותמיד נהניתי, גם מהאוכל וגם מהאווירה (שכאמור, חסרה לי בנאום)

אלעד כ 10 בספטמבר 2017

אייברסון כשנבחר גם כן דיבר נטו 4 דקות. בברוטו זה לקח שעה. הרבה המהומים וציון שמם של בערך 1,500 איש שנקרו בדרכו במהלך הקריירה.

דורפן 10 בספטמבר 2017

אז אני ראיתי בן אדם פשוט, בלי יכולת רטורית, מספר דברים כמו שהם. הייתי יווני פשוט בניו ג׳רסי. רציתי להצליח באמריקה. דרך הכדורסל גיליתי את המקורות שלי וזה מה שקרה.

אריק 10 בספטמבר 2017

גיבור ילדות. הוא לא היה מחטיא.
בגמר ההוא נגד ברה"מ ינאקיס יצא בחמש עבירות להפך לעודד ראשי, גאליס העמיס את כולם על הגב ושם 40 נקודות.

אריק 10 בספטמבר 2017

והפך למעודד הראשי.

יואב 10 בספטמבר 2017

פנומן. עוצמת ניתור מהמקום…

טל 12 10 בספטמבר 2017

זה הדבר הראשון שעולה לי בראש – הניתור מהמקום, היה
עולה לגובה רב ונראה כאילו שוהה באוויר זמן רב לפני שהוא משחרר את הכדור. והדבר השני – ינאקיס.

אמיתי 10 בספטמבר 2017

משו אייברסוני במשחק שלו. זריז ובלתי עציר. מגיע לו ולכדורסל האירופי

אני בא מקטמון 10 בספטמבר 2017

אף מילה על הז'קט של קפטן סטובינג?

דורפן 10 בספטמבר 2017

הז׳אקט זו קלאסיקה. ואחר כך ללכת למסעדה יוונית, לאכול בידיים ולחזור איתו נקי

matipool 10 בספטמבר 2017

מתחבר לתגובה של גור. הזדקנו..
מי עוד זוכר את קפטן סטובינג, ג'ולי, אייזיק וכו'.

זינק 10 בספטמבר 2017

אכן אחד מהענקים באירופה ואחד משלושת הקלעים הגדולים ששיחקו ביבשת.
יפה שבחר במקאדו להציג אותו. זכור לי ב 88 שמחנו שמילאנו העיפו את אריס הגדולה של גאליס ויאנקיס בחצי הגמר והיינו בטוחים שזה סידר זכייה. רק חבל שאף אחד לא טרח לעדכן את מקאדו קשישא.

יש לי תחושה ששחקן מהסוג שלו, היה מתעלה עוד יותר בעולם הכדורסל של היום.

יואב 10 בספטמבר 2017

זינק,
נראה לי ששמחנו שספליט העיפה את ברצלונה הגדולה. אנחנו ניצחנו בחצי את אריס(88).

זינק 10 בספטמבר 2017

אני די בטוח שב 88 מילאנו ניצחו את אריס.
נדמה לי שמכבי שיחקו נגד פרטיזן בחצי.

יריב 10 בספטמבר 2017

יואב, זה היה ב89. ב88 מכבי ת"א ניצחה בחצי את פרטיזן. עם זאת, לאור העובדה שמילאנו היו אלופי אירופה, לא ברור לי למה שמישהו יחשוב שזה מסדר זכיה.

זינק 10 בספטמבר 2017

אם אני זוכר נכון, באותה עונה אריס פירקה את מכבי במשחק מהשלבים הראשונים. הם נראו בלתי עצירים עד לחצי הגמר.

יריב 10 בספטמבר 2017

הם הפסידו 5 מ14 משחקים בשלב הבית וסיימו במקום השני (אחרי פרטיזן). ניצחו את מכבי ב 16 ביוון, אבל הפסידו בישראל ב4. מילאנו ניצחו את מכבי בישראל ב6, באיטליה ניצחו ב32.

אני לא יודע מה היה אז, אולי היו סיבות להניח שהתוצאות האלו לא משקפות (פציעות, למשל).

איציק 10 בספטמבר 2017

עד כמה שאני זוכר את התקופה, מכבי הפסידה לאיטלקים בחוץ עוד בביקורת הדרכונים. בארץ פעם ככה ופעם ככה. לא הייתה סיבה אמתית לחשוב שקבוצה איטלקית עם HOF מה-NBA זו מתנה.

יואב 10 בספטמבר 2017

אוקיי, טעות שלי(:
אוקיי זה הגמר השני מול מילאנו עם איציק כהן.
ב87 הייתי בלוזאן בגמר(איך מ.י.ק.י נשאר על הספסל בדקות האחרונות). שם באמת היה קרב טיטאנים. בגמר השני מול מילאנו, הם היו פיבוריטים גדולים.

דורפן 10 בספטמבר 2017

מי הקלע השלישי בעיניך? אני שם רק אותו ודרזן על המדרגה הגבוהה.

Yavor 10 בספטמבר 2017

ג'מצ'י לחלוטין שם, מתחת לפטרו אבל יחד עם ניקוס. אחריהם זה ריבה ואפי.

דורפן 10 בספטמבר 2017

יבור – גאליס הוא הקלע המוביל של הטורניר הזה שמתקיים עכשיו. המקום השני – שזה לא ג׳מצ׳י – נמצע שבע נקודות בממוצע אחריו. אין לג׳מצ׳י עשרות משחקי 40 נקודות. ואגב, זה שונה. ג׳מצ׳י קלע מרחוק. הפלא בגאליס זה כמה נקודות עשה מהצבע

זינק 10 בספטמבר 2017

נבארו בעיני הוא אחד מהשלושה.
סוג של סטף קארי לעניים.

אריק 10 בספטמבר 2017

ש"שיחקו ביבשת" קל. גאליס, פטרוביץ ושמידט

דורפן 10 בספטמבר 2017

כן – כמובן חשבתי אירופאים. שמידט זה קל מאד והוא בהיכל. פטרוביץ גם ועל מסלול הNBA – שאני חושב שהיה מגיע אליו בכל מקרה.

היסטוריון של ספורט 10 בספטמבר 2017

נבארו ,הררוס ובמידת מה סאשה( למרות שהיה רכז ).
כך או כך כל הנל מתמודדים על הארד הוירטואלי .
גאליס חזק חזק במקום השני במרחק מייקל ג'ורדן מקובי. ….מהמקום הראשון ללא תחרות שם נמצא דראזן פטרוביץ מנוחתו עדן .

איציק 10 בספטמבר 2017

כשאני נזכר בתקופה אני אף פעם לא הבנתי את הסיפור של גאליס. הוא היה נמוך, לא מהיר בלי קליעה מרחוק אך תמיד אוגר נקודות בסיטונאות. הייתה לו קליעה אבסולוטית מחצי מרחק, התמצאות נדירה ברחבה ויכולת להגיע לאט עד הטבעת אבל לא ביורוסטפ כי אם בקפיציות מאד גדולה. הוא מאד עצבן אותי בהצלחה שלו. בדיעבד, שחקן ענק, רק צריך לעבוד יותר על ההגנה שלו.

דורפן 10 בספטמבר 2017

השחקן שקצת הזכיר אותו, כמובן לא בגדולתו אבל גם גדול, היה בראד ליף בגליל. לא היה שום הגיוני הסבר לכמות הנקודות שלו.

איציק 10 בספטמבר 2017

מה שכן, ליף היה ריבאונדר ומוסר טוב יותר, אך עדיין אין בסיס להשוואה.

אלעד כ 10 בספטמבר 2017

הטעיות. זה היה הבסיס שלו. הוא פשוט עשה בערך 1,000 הטעיות בשטח של מטר על מטר ועלה לזריקה מחצי מרחק ברגע שהוא קיבל סנטימטר. הוא לא היה קלעי מחונן, הוא היה סקורר. מתקרב לסל, מייצר לעצמו מרווח לנשימה וקולע מתוך הצבע.

איציק 10 בספטמבר 2017

אני לא בדקתי אבל חושב שהיו לו אחוזי קליעה גבוהים מאד. הוא לא היה קלעי במובן של מרחק, אבל ידע לייצר לעצמו מרחב מטווח בינוני ומטה ולקלוע באחוזים גבוהים. הוא גם לא היה שחקן שאמרו עליו ש"אין אצלו זריקה קשה בשבילו." הוא כמעט ולא זרק זריקות התאבדות כי הוא יכול, כמו קובי למשל. הוא ידע מה הוא יודע, וידע לעשות זאת מעולה. בא לי להגיד כמעט ואן טריק פוני, אבל זה לא יהיה מדויק וגם לא צריך להעליב את הפוני.

אלעד כ 10 בספטמבר 2017

הוא לא היה קלעי במובן של catch and shoot. וגם לא הרבה לזרוק מטווחים רחוקים. סקורר – ידע איך לצבור נקודות בסיטונאות. לדעתי ינאקיס היה קלעי גדול ממנו. (במובן הטהור של קלעי)

איציק 10 בספטמבר 2017

גאליס היה שחקן catch בשניות הראשונות של ההתקפה, ואז עשה מה בא לו עד שהחליט shoot איפשהו בין הרגע שעשה catch לסוף 30 השניות (כן, אז התקפה הייתה 30 שניות).

יוסי מהאבטיחים 10 בספטמבר 2017

בודירוגה.
גמל, לא אתלט, חזות של פקיד שומה.
רוצח מכל מקום במגרש.

שטרן 10 בספטמבר 2017

לדעתי אם היה שחקן ישראלי שהזכיר אותו זה עדי גורדון – נמוך, חזק, עלייה מדהימה לזריקה, קליעה טובה מטווחים מגוונים, הגנה בינונית ומטה

איציק 10 בספטמבר 2017

עדי גורדון מזכיר אותו רק בגובה ובגובה הניתור. כל השאר היה שונה לחלוטין. עדי מסר הרבה יותר, חדר הרבה פחות ועם טווח קליעה גדול בהרבה. אזור המחיה וסגנון המשחק שלהם היה שונה לחלוטין.

יואב 10 בספטמבר 2017

נכון איציק. מדוייק.

גלעד בלום 10 בספטמבר 2017

אהבתי לראות אותו נותן בראש למכבי בזמנו, ברנארד קינג האירופי( בלי הפציעות ), קצת יותר נמוך ויותר מכדרר אבל חזק וחי מקליעות חצי מרחק וצבירת נקודות סיטונית

היסטוריון של ספורט 11 בספטמבר 2017

בדרך כלל קיבל בראש.

Dan Dan 11 בספטמבר 2017

עדי גורדון

איציק 11 בספטמבר 2017

מה איתו?

בליקי 10 בספטמבר 2017

פאק, איך התבגרנו

יואב בורוביץ' 10 בספטמבר 2017

תודה דורפן, דמעות עולות כששומעים ורואים את זה.

פה איתמר 10 בספטמבר 2017

אני גדלתי עליו כגדול היוונים מעולם
אח״כ הסתבר לי שיאנקיס היה הרבה יותר אהוב ופופולארי ואף פעם לא הבנתי איך יש פער ביכולת לטובת גאליס ובפופולריות לטובת יאנקיס.

דורפן, איך באמת שניהם נתפסים (וכן יאנקיס גם היה מאמן היסטורי ביוון) בפרספקטיבה?

יואב בורוביץ' 10 בספטמבר 2017

איתמר, יאנאקיס היה שחקן לא פחות גדול מגאליס. אבל יצא לי ברבות השנים להיפגש עם יוונים רבים – ביוון, בארצות הברית ובאירופה – וכמעט כל חובבי הכדורסל מעריצים את גאליס כדמות גדולה מהחיים ואחת הדמויות היווניות האהובות בשני הדורות האחרונים. לא חושב שניתן להפחית במידת האהדה והאהבה כלפיו ביוון (למרות שהוא גם סוג של דמות שנויה במחלוקת במובן של הדברים מחוץ לכדורסל שהוא הסתבך בהם).

יואב דובינסקי 11 בספטמבר 2017

מסכים עם בורוביץ'. זה גם הרושם שאני מקבל מיוונים, שגאליס במעמד מיתי כמעט, להבדיל מיאנאקיס האנושי.

אופיר 10 בספטמבר 2017

נפלא! שחקן מרהיב בעיני, וסיפור מצויין.

דוד 10 בספטמבר 2017

מה קשור טל ברודי (האיש מהוועדה שהעניקה את פרס ישראל למזרחי וזילתה אותו לעד ) לעניין ? בארי לייבוביץ׳ היה לפחות 4 דרגות מעליו אבל עם 0 יחסי ציבור , ולעניין גאליס הוא היה מהטובים באירופה בכל הזמנים

איציק 10 בספטמבר 2017

כמה שינאה, פשוט נהדר. שאפו, תמשיך ככה.

red sox 10 בספטמבר 2017

זה שאריס קראה על שמו את האולם של זה כמעט מתבקש. אבל זה שגם האולם הגדול באתונה (בו משחקות פאו וא.א.ק וידוע יותר בראשי התיבות o.a.c.a) הוא למעשה 'האולם האולימפי על שם ניקוס גאליס' – זה כבר משהו שספק אם יש לו מקבילה בעולם.

לילדי האייטיז הוא שם נרדף למכונת סלים בלתי עצירה. לילדי האייטיז האדומים הוא גיבור העומד בפני כוחות האופל ויכול להם לבדו.
מגדולי הגדולים עבורי, ויותר מזה בארצו.

איאן ראש 11 בספטמבר 2017

בדיוק, מכונת סלים. נראה אדם רגיל כזה ולא כדורסלן עד שהוא מתחיל לתפור אותך. הזכרת נשכחות. לא יודע לאמר אם גדול מינאקיס אבל כשהם שיחקו יחד גאליס היה האלפא.

Selby 10 בספטמבר 2017

בפינתנו "מה עוד נתנו היום בחדשות"- לכריס פרום יש קייס בטיעון לתואר גדול רוכבי האופניים בכל הזמנים. הראשון שזוכה בטור דה פראנס ולאחר מכן בוואלטה באותה שנה, בסדר הזה.
האירוניה היא שהוא בכלל לא household name בבריטניה.

דורפן 10 בספטמבר 2017

לא אומר הרבה. מייקל ג׳ונסון הוא לא האוס-הולד בארצות הברית. כי אתלטיקה לא פופולארית

יואב דובינסקי 11 בספטמבר 2017

קח את הנאום הזה, תשנה דוגמא פה, אנקדוטה שם (במקום ניצחון על הרוסים בגמר אליפות אירופה, ניצחון על צסק"א מוסקבה בוירטון וזכייה בגביע אירופה) וזה נאום של טל ברודי.
אני לא טוען שגאליס לא היה שחקן טוב יותר או אפילו שמיקי לא היה שחקן טוב יותר, אלא שההשפעה של ברודי על התפתחות הכדורסל היתה גדולה לא פחות.

אלעד כ 11 בספטמבר 2017

סלח לי, אבל זה קצת פרובינציאלי. נראה לי שאתה מגזים בתפיסה שלך של מיקום ישראל במפת הכדורסל העולמי.
רק לסבר את האוזן – ישראל מעולם לא הייתה באולימפיאדה והייתה רק פעמיים באליפות עולם. למה ברודי חשוב יותר מהאיש (שאני לא יודע מיהו) שהקפיץ קדימה את הכדורסל באנגולה?

יואב דובינסקי 11 בספטמבר 2017

אתם מפספסים כשאתם מתייחסים לנבחרת ישראל, שבאמת לא הגיעה להישגים יותר מידי משמעותיים. טל ברודי הפך את מכבי תל אביב למעצמה ספורטיבית ותרבותית בינלאומית. מועדון הכדורסל של מכבי תל אביב הגיע להישגים ספורטיביים כמעט חסרי תקדים במשך כחמישה עשורים כשבדרך כל סכסוך פוליטי-חברתי בא דרכה לידי ביטוי. מכבי ת"א אחד המועדונים המעוטרים ביותר בהיסטוריה של הכדורסל האירופי ואחד ממועדוני הספורט המעוטרים בעולם. טל ברודי היה פורץ דרך שהביא את הכדורסל האמריקני למכבי תל אביב והפך אותה למועדון "אירופאי" מנצח. אחריו הגיעו גם אמריקנים אחרים ואחריו הגיעו גם כמה כישרונות ישראלים וכמובן שהיה גם הנושא הניהולי, אבל בלי טל ברודי זה לא קורה. אני חושב שכשמסתכלים על אנשים שהפיצו את הכדורסל בעולם וגרמו לשינוי, טל ברודי ראוי להיזכר ביניהם כאחד הגדולים.

אלעד כ 11 בספטמבר 2017

כשאתה מציג את זה ככה, שמעון מזרחי צריך להיות לפני שניהם ב HOF.

איציק 11 בספטמבר 2017

אז אתה חושב שלט מגיע על מפעל חיים ולא על הרמה עצמה. זה נושא אחר, ואפשר לדון בכך. גאליס היה רמה בפני עצמה באירופה שנים רבות. טל לא התקרב לשליטה כזו אף פעם.

יואב דובינסקי 11 בספטמבר 2017

דבר ראשון, הול אוף פיים זה פרס מפעל חיים. דבר שני, טל ברודי מהפכן, לפניו לא ידעו בישראל מה זה סבסוב. ברודי קלע 36 נק' בנס בדאלונה. כדורסל היה לו.

איציק 11 בספטמבר 2017

יואב, כבר כתבתי שיש סיכוי טוב שבלי טל לא היה גאליס. טל במידה רבה שינה את עמדת הגארד באירופה. וכשכתבתי מפעל חיים, אני מניח שהבנת את כוונתי. ג'ורדן קיבל HOF על מה שעשה על המגרש בנקודות, אליפויות ומה לא. אין צורך לתת שום נופח של של תרם ל… העלה את… המספרים מדברים בעד עצמם. אותו דבר אצל גאליס, המספרים הם מפעל החיים שלו וכל השאר הוא בונוס. אצל טל, הבונוס הוא מפעל חיים והמספרים הם לא משהו מיוחד.

יואב דובינסקי 11 בספטמבר 2017

אני לא חושב שיש ויכוח שגאליס היה שחקן דומיננטי יותר מברודי. אני גם מאוד בעד הכנסת גאליס להיכל התהילה. מה שאני טוען זה שגם לברודי מגיע. הוא בתודעה של החבר'ה במסצ'וסטס ובשנתיים האחרונות השם שלו היה ברשימת המועמדים הראשונית אבל הוא לא נבחר לרשימה הסופית. נתנו לרוסים ולצסק"א, נתנו ליוגוסלבים ולספליט, נתנו לברזילאים, נתנו ליוונים, נתנו לאיטלקים ווארזה, נתנו לליטאים, אז היות וגם מכבי תל אביב בסביבה הזאת של מי שעיצבה את הכדורסל האירופאי, היא צריכה לקבל הוקרה. מה עוד שיש עכשיו איזה חמש שנים עד שייתנו גם לדור הבינלאומי הנוכחי: ארגנטינאים (ג'ינובילי), צרפתים (פארקר), ספרדים (גאסול) וגרמנים (נוביצקי). אז בשנה-שנתיים-שלוש הקרובות זה זמן טוב לתת לברודי.

איציק 11 בספטמבר 2017

יואב, אזכיר לך, בשרשור לתגובה 2 כתבת "טל ברודי בעיני סיפור יותר גדול מגאליס." אז נכון שאין לך בעיה עם גאליס אבל לדעתך לטל מגיע יותר. על זה אנחנו חלוקים.

יואב דובינסקי 11 בספטמבר 2017

אני באמת חושב שהסיפור של טל ברודי יותר גדול. טל ברודי שם ישראל על המפה. הוא הפרצוף של ההצלחה הספורטיבית של המכביה. אם ברודי לא מלמד את הילידים איך עושים סבסוב ושבכדורסל מותר לגארדים לכדרר מהר ולצאת לפאסט ברייק ולא רק להעביר את הזמן ולחפש למסור לתנחום כהן מינץ, אין בדאלונה, אין וירטון, אין משה דיין, אין את הקבוצה של המדינה, אין מכביזם. הסיפור של ברודי משתלב גם עם סיפורים אפיים אחרים כמו השילוב עם רלף קליין – ניצול שואה שמנצח עם מכבי ועובר לאמן את גרמניה. ברודי מחבר את הכל. ליוונים היתה תרבות ספורט שהתחילה יותר מ2,500 שנה לפני גאליס, שהיה שחקן כדורסל מצוין.

אמיתי 11 בספטמבר 2017

הוא גם היה באנטבה וקוראים לטלבי על שמו. Hof

יריב 12 בספטמבר 2017

ליוונים אולי היתה תרבות ספורט ארוכת שנים, אבל ליהודים לא היתה (למעשה היתה יותר בעשורים שקדמו לאירועים המדוברים). רלוונטי למשהו?

נורטון (אבי) 12 בספטמבר 2017

ז'אן ז'ק קוננסאו המיתולוגי של בנפיקה, כמובן.

איציק 11 בספטמבר 2017

זה נשמע, עם אלף אלפי הבדלות, כמו אלו שאומרים תחליף את ערבים ביהודים ותקבל כתבים נאציים. סליחה על ההשוואה, אבל לא תמיד אפשר להחליף, ולא תמיד התוצאה הגיונית. וירטון עד כמה שזה משמעותי לנו, לא קרוב לאליפות אירופה והחלק של טל היה קטן בהרבה בניצחון.

רומן 11 בספטמבר 2017

אין על היוונים!
עם נאמבר וואן בעולם

יואב 11 בספטמבר 2017

היוונים נהדרים ממש.

רומן 11 בספטמבר 2017

מעניין אותי לדעת באמת מה דירוג האהדה לספורטאים המודרניים ביוון.
אני מעריץ את היוונים, ועכשיו כשהייתי ביוון חיפשתי בנרות חולצה של הנבחרת עם השם קראגוניס(אלא מה??) ולא מצאתי, בכל מקום יש רק את פורטוניס ואת סוקרטס(פאפאפאפפאפאפאפאדופולוס) , כאילו הם לא מתרגשים כבר מאותה הנבחרת ההיסטורית. מה שגרם לי בגדול לתהות על היחס שלהם לספורטאים הרגשיים שלהם.
מי שמבין ביוונים מוזמן לענות בבקשה

רומן 11 בספטמבר 2017

רגשיים=אגדיים

Yavor 11 בספטמבר 2017

כל נושא ברודי מאוד תמוה בעיניי בדיון כאן.
גם ההקטנה של מינג על ידי בחירת קריטריון בודד של (או נקודות או ריבאונדים", כאילו אין כאלה שהאול אראונד זה הטיקט שלהם.
כמובן שכל אחד זכאי לדעה משלו, אבל המרחק של אלו מההיגיון שלי נראה לי גבוה בהרבה מהנורמה

Comments closed