כתבות שלא קרו (3). הטניסאית

כשהשחיתות לא מעניינת

לפני כמה חודשים התחלתי כאן בסדרה של כתבות שלא כתבתי, סדרה יוקרתית במיוחד, שהובטחו בה שלושה פרקים. הפרק הראשון הוקדש לבנו של מראדונה והפרק השני לאיש הכי חזק בארץ. ופרק שלישי לא היה בעיקר כי בעל הבלוג הוא שמכנים ביידיש עוייבר-בעטל. אבל היום יתוקן המעוות ותהיה הכתבה השלישית בסדרה. אבל היא תהיה פחות משעשעת ויותר תעסוק בעניינים עיתונאים.

אגב, גם בעניין האיש החזק בארץ, דו שיח עם כמה מהקוראים הביא לכמה ידיעות מעציבות. למשל שאחד מגיבורי הכתבה הוא פגוע נפש ממלחמת לבנון.

*

פגשתי את ס. שהיא מאמנת טניס בגלל כתבה שכתבתי בזמנו על ילדת פלא סרבית בטניס. וכמה חודשים קודם פגשתי את הבחורה הזו שקיבלה על עצמה לאמן את הילדה (שמאז הועברה לאקדמיה בלוקסמבורג). ואחרי ששוחחנו הבנתי שהיא נושא טוב לכתבה. בצעירותה ניצחה הן את קים קלייסטרס והן את ג׳סטין הנין בטורנירי צעירות והייתה מדורגת מעליהן בעולם. אבל הקריירה שלה הסתכמה לבסוף בהשתתפות בחמישה טורנירים לבוגרות ובכך שצלחה פעם אחת את הסיבוב הראשון.

למה? הסיפור הרגיל, פציעות, לא התאוששה וכנראה לא הייתה טובה כמו קלייסטרס או הנין. אבל משפט אחד שהיא זרקה לי תפס אותי. ״אחרי שראו שירדתי בכושר הספונסרים החליטו שלא שווה לקנות לי נקודות״.

שאלתי אותה מה זה ״לקנות נקודות״ והיא הסתכלה עלי בעינים בוהות של ״איך נקלעתי למצב שאני מתראיינת אצל בן אדם שאין לו מושג קלוש״. אבל היא הייתה חביבה מספיק להסביר. ״אתה יודע… נו.. .צריך את הנקודות כדי להכנס לטורנירים הראשונים אז הספונסר משלם לכמה בנות שיפסידו לך משחקים״.

״ואת בטוחה שזה קורה?״ שאלתי אותה, ולא רק שהיא הייתה בטוחה אלא אמרה שזו פרקטיקה ידועה. שאלתי אותה אם היא חושבת שגם, למשל, לנובאק דג׳וקוביץ קנו נקודות והיא אמרה שהיא לא חושבת. יש כמה שחקנים שכמובן יכולים לצבור את הנקודות הראשונות שלהם בעצמם ״אבל כמה כאלו כבר יש?״, אמרה-שאלה.

וזה מביא אותך לשאלה מה אתה עושה עם סיפור כזה? הוכחות מהבחורה אין ולא יהיו. היא עובדת כמאמנת בתחום הזה. בסרביה יש בכל רגע נתון כמה עשרות נערות עם פוטנציאל למקצוענות ולהיות מאמנת ברמה שלהן זה 20-30 יורו לשעה. הון עתק במושגים מקומיים.

*
וזה מביא אותי לסיפור צדדי שהוא לא כל כך צדדי. באחד הימים ביקש ממני האב של הילדה (הילדה הקטנה, לא המאמנת) לדבר מטעמם עם ספונסר אמריקאי פוטנציאלי. כי הוא מקבל ממנו אימיילים אינסופיים באנגלית והוא לא יודע על מה מדובר. מדובר מישהו שרוצה להעביר את המשפחה לפלורידה ומציע להם הרים וגבעות. שוחחתי עם האיש, יהודי מניו אינגלנד, ועלי להגיד שזו הייתה אחת השיחות המקוממות שהיו לי בענייני ספורט. הוא פתח בהרצאה שלמה על בתי הספר המעולים לטניס אליהם יעביר את הילדה ואת משפחתה והוא גם ידאג למשפחה.

אני כמובן מכיר את המשפחה – שחיה בכפר סרבי נידח – שום סיכוי שיוכלו לעבוד בארצות הברית באיזשהי מלאכה שאיננה עבודת דחק. שאלתי אותו מתי הוא רוצה להעביר את הילדה, שהייתה אז בת 7, והוא אמר ״מיד. לא לאבד זמן״.

בשלב זה התעצבנתי ושאלתי אותו באיזה מקום בעולם מדורג דג׳וקוביץ׳. ״ראשון״, הוא ענה לי וכמובן לא הבין את השאלה. ושאלתי מה היה דרוג השיא של יילנה ינקוביץ ואנה איבנוביץ׳, ״גם ראשון, ואני חושב שהילדה הזו יותר מוכשרת״. כי חשב שאני שואל לגבי הפוטנציאל ונרגש מהסיטואציה.

״אז מה הבעיה לאמן אותה בסרביה?״, שאלתי אותו. ״זה עולה 5% בערך ומסתבר שהסרבים כנראה יודעים משהו על אימון טניס אם העמידו כל כך הרבה ראשונים בעולם״. לא אשעמם אתכם בהמשך השיחה. הצעתי לו שיבוא לסרביה וידבר עם עובדים סוציאלים ויתעניין מה טוב לילדה ואז אולי ישקיע את כספו בסרביה עצמה. אבל הוספתי את הסיפור הזה רק בכדי להבהיר באיזה עולם מלוכלך אנחנו מתעסקים. הוא אגב אמר שהוא חלק מקבוצה של ״אוהדי טניס משקיעים״ ואני מאמין שהוא מייצג אולי כמה אנשים לגיטימים.

רק שהוא לא לגיטימי. לפחות בעיני.

*

ס. הוסיפה עוד כל מיני סיפורים כמו ״שהספונסר לא סיפק רופאים מתאימים לפציעה שלה״. אבל היום היא מרוצה. היא לא הפכה למליונרית אבל יש לה עבודה טובה מאד בסרביה. ממש כמו הקלישאה ״שבבהלה לזהב התעשרו מי שמכרו אתי חפירה״. כל עוד יש ילדות וספונסרים ומשקיעים היא תעשה הרבה מאד כסף מחלום הטניס הסרבי.

אבל עובדות לסיפור סידורי הנקודות אין. עם ספונסר כזה אני לא יכול לדבר וזה סוג של תחקיר שספק אם עיתון בישראל ירצה להכנס אליו. אז התקשרתי לכמה עיתונאים אמריקאים שאני מכיר כדי לגלגל את הסיפור. אחד מהם מעיתון מאד מאד נחשב. הם שאלו באופן מדהים בערך את אותה שאלה: ״האם לנובאק דג׳וקוביץ׳ קנו נקודות״. סביר מאד שלא. איש לא הולך להפוך את העולם כדי לגלות מה קרה בקריירה של הטניסאיות במאיה השניה. הסיפורים הללו בוודאי מתרחשים. הם מעניינים בערך כמו פסילת סמים של המסיים 46 במרתון האולימפי. איש לא ייגע בסיפור כזה. שחיתות חייבת למכור בכדי שתחקר.

ואם זה לא הימורים אלא רק תוצאות מסודרות – זה בכלל לא כזה סיפור.

*

אני באמת לא בא להגיד שישב לי פה סיפור חובק עולם. אחרי הכל נחשפים לא מעט סיפורים לאחרונה על הימורים בטניס בשלבים מוקדמים של טורנירים בהם משחקות טניסאיות מול 23 צופים בסיבוב הראשון בטורניר של 100 אלף דולר. ואחרי הכל לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שספונסרים של טניסאים זה לא פעם הלבנת כסף שחור. וכשזה הולך יחד עם הימורים אז הנה יש לך משחקים שאתה יכול לקנות 2 במחיר 1. להלבין קצת כסף, לקדם השקעה בטניסאית.

ובצד של המפסידות?

מי הן אלו שמוכרות המשחקים? על זה אמרה לי ס. כשיש לך ספונסר רושמים לך את החובות במקרה שתצליח. כמובן שטניסאית שנכשלת לא צריכה לשלם את מאות אלפי הדולרים שהשקיעו בכדי לאמן אותה. אבל טניסאית שהצליחה מאד חלקית – עושה כסף קטן במקום ה-150 בעולם. ״יכול להיות שתצטרך להחזיר טובה לספונסר שעזר לה״. למשל להפסיד את הסיבוב הראשון באיזה טורניר לעיני 23 צופים כשהוא צריך לקדם טניסאית אחרת. אז כנראה שכסף אפילו לא מחליף ידיים יותר מדי פעמים. פשוט תוצאות מסודרות.

אבל זו סיפורה של תעשייה בה יש בערך 6-7 ספורטאים שמעניינים את כל העולם. ואולי כמה עשרות שמעניינים את המכורים ממש. והיתר פשוט מנסים להגיע לשולחן ואת איש לא מעניין איך ולמה.

נדאל ה-16
מיסטר סיטי

תגובות

  • יותם

    מרתק. תודה.
    יש משהו מצער בהתפתחות של טניסאים (ואולי ספורטאים אינדיבידואלים בכלל) וכמה שהיא כרוכה בכסף...

    הגב
  • מתן גילור

    תודה רונן.
    כתבה חשובה מאד.
    עוד סיבה למה אני מסרב להתרגש מהעפלות לטורנירי ATP. רק מהסיבוב הראשון או אולי אפילו השני אתה יכול "לסמוך" על המשחק ברמת ודאות סבירה (ואני מתעלם לרגע מהסמים בטניס שעד שלא יבדקו כמו שצריך לא נדע כמה עמוקה התופעה).

    הגב
    • דורפן

      אני חושב שבסמים בטניס הגענו אל הנקודה שהם חוקיים. מרגע שאישרו הזרקה מקומית של הורמון גדילה אל תוך מפרק פגוע באישור רפואי, רק אדיוט ישתמש לא חוקי (אני באמת חושב ששרפאובה פשוט התרשלה). הבעיה העיקרית בטניס היא פציעות מפרק ויש לכך פתרון חוקי.

      הגב
      • no propaganda

        יש גם את עניין הכושר הגופני

        הגב
        • דורפן

          ההתאוששות מפציעות היא העניין החשוב. טניס לא באמת כזה ספורט אינטנסיבי בקילומטרז׳ (בלי לזלזל). וטיפול בפציעות כמובן מסייע גם לבניית כושר.

          הגב
          • no propaganda

            הכוונה שלי היא לשחקנים הגנתיים שמשחקים לרב משחקים ארוכים, לפעמים 5 מערכות פעמיים תוך יומיים

            הגב
            • דורפן

              העובדה היא שזה אפשרי ותמיד היה. כדורגל אפשר לשחק שעה וחצי פעם בשלושה ימים. טניז הוא ספורט מתיש לצופים יותר מהשחקנים

  • Amir A

    קודם כל תודה על הדיכאון היומי. באמת השמש זרחה, הציפורים צייצו, לא היה פקק תנועה בדרך לעבודה והתה הראשון של הבוקר היה בטמפרטורה הנכונה. תהיתי מה יצליח להעכיר את האווירה.
    וברצינות עכשיו, לא יכול להיות שפרנסי הספורט לא מודעים לכך, נכון? מילא המאמנים, הורים וספונסרים של אלו שממוקמים במקומות 100-200, אבל בסופו של דבר הם משחקים תחת אותה מטריה כמו אלו שממוקמים במקומות 1-10. ואת הידית של המטריה מחזיקים אותם האנשים. איפה הם בדיוק בסיפור הזה?

    הגב
    • דורפן

      לא יכול לראות שום אינטרס למישהו לדבר. טניסאי הסבב לשעבר שלא התעשרו מקבלים בשלב מסויים פנסיה מהסבב, אז הם לא ידברו. אז מדבר אגאסי על סמים חברתיים (ומצפה שאנחנו מאמינים שזה רק סמים חברתיים) ומפרסם את הספר בדיוק בשבוע בו חלה התיישנות - כי הוא רואה אופציה להרוויח מליונים. אבל איש לא ישלם לבחורה הזו על ספר זכרונותיה. המקסימום שיקרה הוא שהיא תפלט מעבודת האימון המכניסה שלה.

      הגב
      • גיא זהר

        הכל נכון לגבי אגאסי (הרי ברור שההתאוששות הגופנית המופלאה שלו רק בגלל שינוי שיטת האימון, חוץ מזה שגם הוא מספר על משקה מיוחד שמאמין הכושר שלו היה נותן לו), אבל ייאמר לזכותו שכתב כמה חרטא בדיקות הסמים של התאחדות הטניס.

        הגב
        • דורפן

          אגאסי שיחק בתקופה שההתאחדות הייתה אחראית על בדיקות מחוץ לתחרות. היום WADA אחראית. הרבה יותר קשה להשתמש בסמים ואפשר לראות את זה על פי התוצאות באתלטיקה.

          הגב
  • D! כאן ועכשיו

    רוצה לומר שיש תמורה בעד התרומה

    אבל כמה עצוב הסיפור הזה

    הגב
  • W

    מאוד מעניין

    הגב
  • no propaganda

    תודה שאתה מביא את הסיפורים האלה. ממש מעניין!

    הגב
  • איציק

    כתבה מרתקת ומעציבה בו זמנית.
    אני מניח שניתן להלחם בזה אבל אז כנראה הספונסרים יברחו, הפרסים ירדו ויהיה פחות כסף בכל התהליך, ומי יהיה מוכן פגוע במטילי ביצי זהב?

    הגב
    • דורפן

      הפתרון לבעיית המשחקים המסודרים בהימורים הוא פשוט לאסור הימורים חוקיים. על משחק ששווה פחות מעשרת אלפים דולר למנצח. כי אתה כמעט במצב בו טניסאי יכול למכור לעצמו את המשחק. נניח הוא מדורג 170 בעולם ומשחק בסיבוב הראשון בטורניר חימר קטן נגד נדאל - ויש ליין האם ייקח 5 משחקונים או פחות. הוא לא צריך למכור את המשחק. הוא פשוט יכול למצוא חבר שמהמר ואיש לא יגיד מילה אם יפסיד 6-1, 6-2. בשלבים הגבוהים יותר שהמשחק שווה עשרות אלפים תנועות הימורים חשודות כבר יעלו על הרדאר.

      הגב
      • איציק

        אני לא יודע אבל מנחש שההימורים החוקיים זה הכסף הקטן.

        הגב
        • דורפן

          לא - כשהם חוקיים הם הכסף היותר גדול. וכאמור ברגע שהם ברשת שחקן לא צריך לפגוש מישהו מפוקפק אלא מוכר את המשחק לעצמו.

          הגב
  • ד״ר א.

    זה סיפור מדכדך ביותר. אבל עיתונאות למופת.

    הגב
    • ק.

      מצטרף.
      כתוב מעולה ומבאס בו זמנית

      הגב
  • ב"פ

    זה- "עוייבר באטל" הקמץ נהפך לא' והצירי (או הסגול) נהפך לע'. או אם נרצה לתרגם באופן מושלם- "עוייבער באטעל"

    הגב
    • Abby Wambach בדימוס

      אם כבר להתדקדק, יש שתי אפשרויות ״תקינות״ לכתוב ביידיש מילים שמקורן בעברית - הצורה המקובלת היא לכתוב את זה כמו בעברית, כלומר ״עובר בטל״ אבל לבטא ביידיש. האפשרות השניה (שאאל״ט היתה בשימוש בברית המועצות) היא לכתוב פונטית, כמו ששומעים, ואז זה קרוב לוודאי ״אויווער באטעל״ (ב׳ ביידיש היא תמיד דגושה, וע׳ היא תמיד תחליף לסגול), אבל בלי לשפוט זה נורא ואיום.

      הגב
  • ניינר/ווריור

    פוסט מעולה ומדכדך. הייתי פעם מכור לטניס, בתקופה של מקנרו ואדברג. היום די איבדתי עניין ונראה לי שהענף הזה צריך ניעור רציני, גם בגלל סיפורים כאלה

    הגב
    • גיא זהר

      אם אתה חושב שהבעיה רק בטניס אתה מאוד תמים.

      הגב
  • אמיתי

    לא צחקתי..
    פיתרון אמיתי למצב אין לדעתי. גם לא לספונסרים עשירים מאמריקה. מה שכן טיפה אפשר לעשות ולסייע הוא שינוי שיטת הפרסים אולי. הפירמידה מאד תלולה בטניס

    הגב
  • דורפן

    ספציפית לעניינים כאן - זו צריכה להיות עבירה פלילית לחתום על חוזה על הכנסותיו העתידיות של קטין.

    הגב
    • Amir A

      מה ההבדל בין זה ובין כרטיס שחקן? אמנם בטניס נשמע כאילו השחקן עצמו משלם עבור ההשקעה של הספונסר ובכדורגל הקבוצה שקונה את השחקן משלמת עבור הכרטיס שלו, אבל בשני המקרים מדובר על גוף עסקי שחותם חוזה אשר אמור להחזיר לו דיווידנד עתידי על ההשקעה.

      הגב
      • דורפן

        שכבר אין כרטיס שחקן... במדינות מתוקנות. כל בן 16 הוא חופשי. י

        הגב
  • יוני (המקורי, מפעם)

    פוסט מעולה. תודה.

    הגב
  • אלכס דוקורסקי

    רונן, מרתק ודי מדכדך, כמו שכבר ציינו כאן.

    הגב
  • ניר

    פוסט מאד מעניין, אבל הסיבה שבגללה לא פורסמה הכתבה היא עניינית ולא רק פופוליסטית.

    מדובר כנראה בתופעה שהיא די בשוליים על גבול הקוריוז, משתי סיבות:

    1. נניח שקונים כמה נקודות, אם השחקן לא מספיק טוב אז זה לא יעזור, אז הוא ייכנס לטורניר אחד או שניים ומיד יעוף (להבדיל מכדורגלן שנניח נמצא כבר במעגל של ליגה גדולה אז אולי אפשר יהיה להוציא ממנו עוד חוזה או שניים טובים בזכות הרזומה), כמה נקודות אפשר לקנות ומה הטעם לקנות נקודות לשחקן שלא מספיק טוב?

    2. כפי שרשמת בסוף, מישהו צריך גם למכור את המשחק, כשחקנים נאבקים כל כך קשה על כניסה לטורנירים אין שום היגיון שיסכימו למכור משחק כל כך בקלות, הרי יהיו לזה השלכות ספורטיביות קשות, גם מקשה עליהם להיכנס לטורניר הבא וגם מונע מהם אפשרות להתקדם באותו טורניר ולעשות קפיצה משמעותית בדירוג.

    לכן לתחושתי בסופו של דבר, מדובר בסיפור שגם אם יש לו אחיזה במציאות, זה קורה בשוליים וזה לא ההבדל בין אחד שעשה קריירה לאחד שלא עשה.

    הגב
    • דורפן

      אני משר שהמקרה הזה בשוליים לנושא הניקוד. סידור משחקים להימורים הוא לא בשוליים.

      הגב
      • ניר

        כמובן, הימורים על משחקים ומכירת משחקים זאת תופעה חמורה מאד, שבהחלט יש אפשרות שהיא מתבצעת בהיקף יותר משמעותי, גם היו על זה מספר כתבות.

        הגב
  • Ljos

    גורם לי לתהות - מתי התחילו לדבר על מכירות באגרוף?

    הגב
    • א.ב

      באגרוף?! מהקרב הראשון שאי פעם התרחש??
      הרי כל מכה שנכנסת נכון אפילו הקטנה יכולה להפיל אדם, עכשיו לך תגיד למתאגרף שהמכה לא באמת כאבה לו....

      הגב
  • חלפס

    מעולה, תודה רבה

    הגב
  • רותם

    מסכים עם כולם בעיקר עם Amir
    השמש זרחה ואפילו הטמפרטורה בדרך לרדת מתחת ל300 מעלות ועכשיו ממש לא בא לי לשחק טניס מקצועני.

    סבלתי ונהנתי לקרוא :)

    הגב
  • ארם אבירם

    גוזרי קופונים למיניהם, מריחים תקוות גדולות על רקע של הווה אפרו כמו שכרישים מריחים טיפת דם במים עכורים. מדכא.

    הגב
  • יואב דובינסקי

    חזק מאוד

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *