יום הכיפורים: מה המחיר של שחקן?

איך השחקן הפך לסחורה אבל הכסף הפך אנושי

עד השנה נהגתי ביום כיפור לענות על כמה שאלות שהמצאתי לעצמי בנושאים אתיים בספורט. גם השנה אעסוק בכך אבל לא בפורמט כזה. סתם טקסט אחד. אבל אם אתה מתעקשים אפשר למקד זאת לשאלה אחת:

מה מחירו של ספורטאי?

*
מכל הקנוניות שאי פעם היו בספורט הקנוניה הגדולה ביותר בעיני הייתה קנוניית החובבנות. רק המבוגרים מביניכם יזכרו זאת. פעם, מדי פעם, היו מודיעים לנו שספורטאי מפורסם כלשהו לא ישתתף במשחקים האולימפייים כי התברר שהוא ״מקצוען״. זה זלג מעבר למשחקים האולימפיים. רוד לייבר הוא לא שיאן הזכיות בגרנד סלאמים בטניס כי במשך שבע שנים באמצע הקריירה שלו עבר לסבב המקצועני. ובארי לייבוביץ׳ הורחק מכדורסל בישראל כי היה לפני כן ״מקצוען״ באמריקה.

המשמעות האמיתית הייתה קנוניה. ברמת המשחקים האולימפיים היא נועדה לשמור את המשחקים לבני מעמד מיוחס שיכלו להקדיש את חייהם לספורט בלי קשיי פרנסה. היא גם שמרה את המשחקים כנחלתם של מדינות עשירות יותר שיכלו בצורה מערכתית לדאוג לספורטאים. בעיקר על ידי עבודות בולשיט או סידורי עבודה אחרי הקריירה.

היא כמובן תרמה לגזענות בספורט כי היא הפלתה מיעוטים חלשים. היא כמובן תרמה ללאומנות כי ככה עובדת השיטה. כשאתה לא רוצה לשלם למישהו אתה עוטף את זה באיצטלה כמו ״אתה הולך להלחם עבור מדינתך במשחקים האולימפיים״. נשיא התנועה האולימפית אפילו עשה פעם את האבחנה בין חובבן לאתלט כמו בין שכיר חרב לחייל שמגן על מדינתו. אישית אני בקושי רואה את ההבדל בין חייל לשכיר חרב.

בחזרה לספורט, תודה לאל שהיום אנחנו בעידן בו אנשים מתוגמלים כלכלית על עבודה קשה שמייצרת שרות של זמן איכות ובידור.

שהביא אותנו לשורה של צרות חדשות.

*

אני זוכר שבזמן המשחקים האולימפיים האחרונים מישהו אמר לי ״סבבה, מגניב כל הבינלאומיות והאזוטריה הזו, אבל זה לא משעמם לעומת כדורגל?״. ועניתי ״כדורגל זה הענף הזה שכרגע עוסקים בו בקניית ומכירת בני אדם?״.

קראתי אתמול באיזה פורום דיון. מסתבר שבנג׳מין מאנדי המגן שמנצ׳סטר סיטי קנתה ב-50 מליון לירות שטרלינג נפצע ולא ישחק יותר השנה. קללה שפקדה כבר כמה שחקנים יקרים מאד שנפצעו (פול פוגבה ואוסמן דמבלה). השאלה האם מותר לשמוח לאיד על שחקן שנפצע היא סתם זמזום רקע. לא מתכוון להתחסד כלפי אוהדים. אבל מה שתפס את העין שלי הוא מישהו שמסתבר שכתב מראש ״שזה סכום מוגזם על שחקן שנוטה להפצע״.

מה שתפס את העין שלי היא האמירה ״שחקן שנוטה להפצע״. כלומר סחורה לא משהו. זה כמובן יכול היה להכתב, ונכתב על ידי השבוע, סתם בנסיבות מקצועיות בלי פציעה. כתבתי שלא היה שום צידוק סטטיסטי, מלבד טירוף השוק, שדמבלה עלה פי שלוש ממרשיאל.

כמובן שלצורך הדיון זה לא משנה אם צדקתי או טעיתי בעניין דמבלה-מרשיאל. העניין הוא שהעברתי את הדיון מהמטריה התרבותית-איכותית של דיון ביכולותיהם של שני שחקנים צרפתים צעירים והכנסתי את משוואת הכסף. כלומר ייתכן מצב (נניח דמבלה טוב יותר, אבל רק במעט), בו אחד הוא שחקן יותר טוב והשני הוא ״סחורה יותר טובה״. וזה בעיני דיון מעוות.

ספורט אמור להיות המפלט שלנו מחשיבה תועלתנית 24.7.

*

לפני שנים כתב העיתונאי הניו יורק השחור וויליאם רודן ספר די מיליטנטי שנקרא ״עבדים בארבעים מליון דולר)״. אדם מעניין מאד. פגשתי אותו במונדיאל בדרום אפריקה והוא ויתר על סיקור פלייאוף הNBA באותה שנה כדי לסוע למונדיאל ולכתוב על כדורגל בו לא הבין במיוחד. ״הרגע הזה של מדינה שחורה כמארגנת אירוע כזה, הוא גדול מכדי שאחמיץ אותו״, אמר לי. שם הספר שלו, שמעיד על תוכנו, התייחס אז לגובהם של חוזים רב שנתיים בספורט האמריקאי, עכשיו בשעה טובה הגענו ליום שזה שכרו השנתי של סטפן קארי.

את הדברים בספר הזה תקפתי בעבר משני נקודות מבט עיקריות.

הראשונה היא שלא צריך להשליך מזכויות סוציאליות מקובלות עליהן נלחמו איגודים מקצועיים במשך שנים, אל אנשים במשכורות כאלו. ואני עדיין אוחז בדיעה הזו. אם הווריורס ירצו מחר לסחור בקארי אז או שזו תהיה טפשות (סביר) או לא, אבל אני לא מתכוון לרחם עליו.

והשניה היא שרודן ראה את הדברים בצורה מאד גזעית. ואת כל עימות הבעלים-שחקנים מנקודת מבט של המשך יחסי הגזע בארצות הברית. והוא לא סתם כתב את הדברים כי הרטוריקה הזו עולה לא פעם בדיונים סביב ענייני סחר. רק מה? אז הגיעה שביתה בהוקי. שחקנים לבנים, בעלים לבנים, צופים לבנים, קרח לבן – ועונה שלמה הלכה לעזאזל והצדדים היו יותר מיליטנטים מבNBA. אז כאן צודק ברני סנדרס שמזכיר שוב ושוב שמרטין לותר קינג היה עסוק בזכויות עניים לא פחות מזכויות שחורים. לא הכל צבע.

*

אבל הדברים האלו על מאנדי פתאום היכו בי. הנה נקודה בה רודן צדק. הקהל מביט על השחקן כאל סחורה. ממש בדומה שאולי חקלאי הלך פעם לשוק לקנות עבד וקיווה לחזור עם אחד בריא ובעל אופי טוב שיביא החזר על הוצאתו. והבעיה היא כאן היא לחלוטין לא בעיה אישית של מאנדי. הוא כמובן חי חיים נוחים ומכובדים מאד – אבל היא בעיה תרבותית בעיני. זה מטריד. זה קצת דוחה. זה גורם לאוהדים לחשוב ככה.

וזה הפך בגלל עניין די תמים לאובססיה עולמית. לפני כארבעים שנים בניו יורק (יש טענות שמוקדם יותר) נוסד משחק הפנטזי בייסבול הראשון. הוא נוסד במסעדה והיה מפגש חברתי אבל כיום בפאסט פורוורד הציבור כולו סוחר בשחקנים. ואם הוא לא משחק בפנטזי אז סתם בעיסוק הספורט שלו. הנה למשל דיון באי.אס.פי.אן השבוע ״בגלל שערכו של כרמלו אנטוני ירד, הם קיבלו בעדו סחורה יקרה מדי״. הכוונה הייתה לאניס קנטר התורכי שיש לו משכורת גבוהה.

ראיתי את מסיבת העיתונאים של הניקס בשידור ישיר בפייסבוק. קנטר נראה המאושר באדם. הוא הגיע לראשונה לשחק בעיר גדולה באמריקה והוא שמח להגיד שיש בעיר המון מסעדות תורכיות. אבל על המצב שלו היה כתוב ״סחורה יקרה מדי״. כמובן ששוב ברמה האישית לא קנטר הוא הקרבן – הוא מרוויח כמדומני 17 מליון דולר לשנה. אבל אנחנו כאוהדים כבר לא מסוגלים לשפוט אותו על מאמץ, יכולת, רוח קבוצתית והבנת משחק. אנחנו מתעניינים במחיר שלו לא בערכו. הוא בעיני לא מקבל סיכוי הגון להרשים אותנו.

זהו בעיני הנזק האמיתי לספורט. מה שקצת ממאיס אותו כיום.

*

שתי נקודות אחרות:
ראשית, ויש כמובן נזקים תרבותיים הנובעים מכך -וגם לכך התייחסתי בעניין קפרניק השבוע. הציפיה ששחקנים, למשל, יהיו מרוצים כי יש להם כסף. לא יתלוננו על המצב. מה פתאום מולטי-מליונרים שרק משחקים משחק מתלוננים? שזה כמובן מצביע על מי שאומר זאת. הוא אומר ״אם היה לי כסף הייתי מרוצה מהכל ולא הייתי מתעניין כלל בחברה״. כלומר אני אוטומטון של מצב כלכלי.

שנית, משהו שהובהר לי שוב באחד מדיוני האולפן אחרי זכיית הווריורס באליפות כשאימו של קווין דוראנט נחלצה להגן עליו כמי שלא היטה את יחסי הכוחות בNBA. הוא כמובן היטה אותם. אבל האם אמרה דבר פשוט ״אם שחקן אחד מטה את יחסי הכוחות אולי האחרים יכולים לעבוד על המשחק שלהם?״

וואו. שכחנו. כשהיא הלכה לבית יולדות היא לא קיבלה שם את קווין תמורת מאה מליון דולר או משהו כזה. היא לא בחרה אותו בדראפט או השיגה אותו בטרייד. הוא גדל, היה כשרון, היה מזל, היו נתונים גופניים, היו אנשים נכונים בתפקידים קריטים כמו מורים ומאמנים ויועצים אחרים. התוצאה לפניכם היום. אבל היא ראתה את כל הערכים האנושיים שהושקעו על ידה והסביבה בילד. אהבה, תשומת לב, חינוך, מוסר עבודה.

ומה יש לנו בסוף? אם שמאשימים אותה שהוא שחקן טוב מדי מכדי לשחקן עם 2-3 שחקנים טובים אחרים. וחטאה הגדול של מאמא-דוראנט? היא התרכזה בתהליך הייצור, לא השווק.

*

ועכשיו ניימר. או עיסקת ניימר.

המעניין הוא גם צד שני. האוהד – בעיקר זה בכדורגל – כדי לפצות אולי על הנזק התרבותי בכימות כלכלי של שחקנים העניק תכונות אנושיות דווקא לכסף. אוהדים יודעים להבחין היום מצויין בין דולר מסורתי לדולר ממוסחר לדולר חדש לדולר ישן. לעיסקה הגיונית לבין עיסקה שמסמלת את סוף הכדורגל.

מי ממוסחר? פאריס סן ז׳רמן, מנצ׳סטר סיטי, צ׳לסי ומילאן, קצת פחות אבל עדיין. גם רד בול לייפציג. מי לא ממוסחר: ריאל, באיירן, ליברפול, ברצלונה, מנצ׳סטר יונייטד. למה? הכסף שלהן ״אמיתי״ ונובע מכך שיש להן המון-המון ולעתים המון-המון-המון אוהדים. ואוהדים במדינות מערב אירופאיות.

באופן כללי יש כמה סימנים לאיכות הכסף. סינים וערבים זה ממוסחר נטו. אין מה לדבר על זה. רוסים הם לא ממוסחרים, הם לא מספיק שפויים לזה, אצלם זה לרוב מגלומניה. אמריקאי רק השורה התחתונה מעניינת אותו – אין סיכוי שהוא אוהד ספורט או מחפש פרסום אישי. מי ששם את הכסף במדינה שלו במצב קצת יותר טוב.

כך למשל בישראל: הפועל באר שבע ומכבי תל אביב לא ממוסחרות. למה? ״כי הם תורמים לקהילה״. לא חושב שצ׳לסי או מנצ׳סטר סיטי תורמות לקהילה פחותואולי מנצ׳סטר יונייטד יותר עסוקה בשורת רווח למרות מסורתה הידועה? ואם ברצלונה לקחה בשמחה את אותו כסף ממש של קטאר בתור ספונסר? ואם רד בול במקום לממן קבוצה בלייפציג היו משלמים להיות על החולצות של באיירן מינכן?

אוהדים יודעים היום שבמידה רבה המשחק מבוסס על כסף. אז חשוב להם שלכסף שלהם, או של הקבוצה שלהם, יהיו תכונות טובות וראויות.

וכך, בעוד ספורטאים הפכו לסחורה, כסף דווקא קיבל תכונות מאד אנושיות.

*

אינני כותב בבלוג ביום כיפור פוסטים (למשל לקראת משחק של יונייטד) ואני צם. אבל אני צופה בספורט ואפילו משתתף בדיונים בבלוג. גמר חתימה טובה וצום קל.

הזמנה לדיון במודל הקפריסאי

תגובות

  • יוני (המקורי, מפעם)

    עוד אספקט רלוונטי בעיניי הוא קונסולידציה של כשרון. כמו שאפל קונה סטארט אפ בשביל הצוות, ופייסבוק קונה את אינסטגראם, הגדולות קונות את כוכבי הקטנות בצורה יותר גורפת מאשר פעם. פרט לפרמייר ליג. הידיעה שלקבוצה שלך אין סיכוי אלא אם יקנה אותה אוליגרך די מייאשת. דור מופלא של שחקנים לא יישאר גם בדורטמונד, מארסיי או נאפולי

    הגב
    • אלי

      קוראים לזה המנצח לוקח הכל וזה קורה בהרבה תחומים בחיים.

      הגב
      • צור שפי

        המנצח לוקח הכל=קניבליזציה אנטי חברתית. העובדה שזה קורה הרבה לא הופכת את זה ליותר חיובי או לגיטימי.

        הגב
        • אלי

          לא בהכרח.
          קח לדוגמא את התחום של מערכות הפעלה לטלפון.
          אתה חושב שאם היו 10 מערכות הפעלה זה דבר חיובי או שלילי?
          האם אתה חושב שהיה לך יותר קל להגיב בדה באזר?
          אתה חושב שהיינו רואים כל כך הרבה אפליקציות שמקלות על החיים שלנו?

          הגב
          • אמיתי

            בגדול עדיף מהרבה בחינות 10 מערכות שונות שמתחרות משתיים שהן דואופול. יש סיפור על אבק השריפה שהומצא בסין וכמה שנים אחכ סין אוחדה והפיתוח של רובים ותותחים נעצר שם ועבר לאירופה שהייתה משוסעת ממלחמות. תחרות זה זרז מצויין להמצאות ופיתוחים. מונופולים נוטים לקפוא על השמרים

            הגב
            • אמיתי

              או בקצרה פריימרליג מול לה ליגה

            • איציק

              עד כמה שאני יודע יש שלוש מערכות הפעלה בשוק הסלולר ולא שתיים. אתה מזלזל בשלישי שאומנם לא גדול אבל תמיד עם פוטנציאל גדילה.
              לגבי הטענה שהיה קשה יותר להגיב בדה-באזר או אפליקציות נחמדות אחרות שלא הינו מקבלים (טענה של אלי), היא טענה ללא כל ביסוס. לכל מערכות הפעלה דוחפים את אותו ה-USB, אותו קבל רשת, ועוד. נוצרים פרוטוקולים בין לאומים שכל המערכות שהיו קיימות היו עומדות בהן. אלו שלא היו מסכימות, היו נעלמות עם הזמן, או מצטרפות באיחור. מערכת סגורה כמו של אפל עדיין נאלצת לשתף פעולה כדי שהכל יעבוד גם אצלה.

            • אלי

              איציק,
              כל אפליקציה צריכה להיות מותאמת לכל מערכת הפעלה, מה שמצריך משאבים נוספים.
              אז תאר לך שצריך לפתח דפדפן לכל 10 מערכות ההפעלה שבשוק.
              ומה לגבי תכנות מסרים מידיים? הן ממש לא משתמשות באותן הפרוטוקולים.

            • איציק

              המשאבים הם זניחים לעומת היתרונות.
              אתה באמת חושב שתוכנה כמו MATLAB או ACROBAT כותבים מחדש לכל מערכת הפעלה ולכן הן עובדות על חלונות, OS או לינוקס ללא בעיות? הקוד הוא אותו קוד ורוב הטיפול הוא במעטפת להתקנה. אם זה היה שונה לחלוטין לא היה שווה להשקיע בזה. רוב האפליקציות עובדות תחת מערכת הפעלה של אפל, אנדרואיד וזו של חלונות. צריך התאמות אבל לא קריטי.

            • אלי

              אבל אם היו לך 10 מערכות הפעלה?
              כנראה שהיה צריך להתאמץ קצת יותר.

              ומה לגבי מסרים מיידים?

              על תשכח שבסך הכל הגבתי ל"המנצח לוקח הכל=קניבליזציה אנטי חברתית".

            • איציק

              אלי,
              תרגע, הכל יהיה בסדר גמור, יש עכשיו 3, יהיו 10, יגיעו להסכמה על פרוטוקולים משותפים אחרת הקניבליזם יוריד הכל חזרה ל-3. בדיוק כמו שקורה בעולם הטלוויזיה והתקשורת. תקופת מעבר של בלגן, כי כל אחד ירצה להשליט את הגישה שלו ולבסוף יתיישרו ויגיעו להבנה כי אין בררה. ה-OVERHEAD מ-3 ל-10 לא גדול. לעומת זאת הרווח בשונות יהיה אדיר.

            • אלי

              אני רגוע, אל תדאג.
              אבל אני לא מסכים איתך.

              ודרך אגב, צריך קצת יותר מ"התאמות", בחלק מהאפחיקציות הפיצ'רים שונים ורק אחרי מספר חודשים מישרים קו.
              אם זה היה כל כך פשוט אז היו עושים את זה קודם.

            • איציק

              אני יודע שאתה לא מסכים, אחרת לא היית טועה ;)
              אז לוקח קצת יותר זמן לעשות התאמות. גם בין סוגי לינוקס שונים יש לפעמים בעיה וגם בגרסאות של חלונות, ועדיין אתה לא מציע להישאר בחלונות 2.1.
              בנוסף, כשיש 3 חברות אז כל אחת יכולה עוד איכשהו למשוך לכיוון שלה. כשיש 10 או 15 זה בלתי אפשרי וחייבים להתיישר. ראה מה קרה בזמנו בעולם הוידאו, אחרי זה DVD, בפרוטוקולים של דחיסת תמונה וכו'. מי שלא מתיישר נכחד, או נרכש.

            • אלי

              אחד המצחיקים שלך :-)

            • איציק

              ששששששששששש יום כיפור זה לא יום לצחוקים.

            • אלי

              אז תאר לך כמה הייתי צוחק ביום רגיל

          • צור שפי

            אלי, כתבתי ממקום של השקפת עולם עקרונית, תמיד יש מקרים שבהם העקרון שניסחת תקף, קטונתי מלהתערב בדיון שהתפתח כאן.

            הגב
  • austaldo

    הלוואי שהיינו יכולים לא להתעסק בכסף...
    לפחות באמריקה קבוצות לא משלמות בכסף עבור העברת שחקנים והכסף זה רק החוזה של השחקן מול הקבוצה. דמי ההעברה בכדורגל זה דבר דפוק

    הגב
    • מתן

      מצד שני, בכדורגל אתה לא יכול להעביר שחקן בניגוד לרצונו ובספורט האמריקאי לרוב השחקנים אין זכות וטו (היחיד ב-NBA שכרגע יש לו את הזכות הזאת בחוזה זה לברון)

      הגב
  • Ljos

    הייתי אומר שעיקר הבעיה עם לייפציג היא הקשר לרד בול, שכבר מחק קבוצת פאר אוסטרית אחת לצורכיו.

    הגב
  • yaron

    תודה דורפן, פוסט אדיר!
    גמר חתימה טובה ושנה טובה.

    הגב
    • יואב

      מה שירון כתב.

      הגב
      • Matipool

        מה שירון ויואב כתבו.

        הגב
    • ק.

      מה ששלושתם

      הגב
    • אבי

      צודקים, בסך הכל

      הגב
  • דונטה פישטה קונטרה ונטה

    "עד השנה נהגתי ביום כיפור..״
    לפחות אתה צם.

    הגב
  • red sox

    כרגיל מרחיב את ההקשרים המיידיים ומעורר מחשבה.
    אני חושב שהייתה כאן הזדמנות, בהקשר ישיר לחלקו הראשון של הפוסט, לדון בדרמה של הימים הללו בNCAA.

    רשמתי השבוע לאריאל בדיון פרטי שזה ארגון ספורט שמרוויח מיליארדים ומתנהל כמו חברת ענק בוול סטריט, ובו זמנית מכתיב כמעט באלימות לחבריו קוד התנהגות של אגודה מקצועית של סנדלרים במוסקבה 1958.

    לא מאוד שונה מהועד האולימפי בתקופת "קנוניית החובבנות"

    הגב
    • דורפן

      זו בדיוק קנוניית החובבנות- רק הפעם לא של אריסטוקרטיה בריטית-צרפתית אלא של האליטה האמריקאית המודרנית. לא רציתי להכנס לנושא הזה כי הוא טרי ועוד לא למדתי אותו לעומק בהקשר השערוריה האחרונה- אבל הוא ממש שייך

      הגב
  • shadow

    מצטרף לירון בשבחים.
    מעורר מחשבה רציני מאוד.

    הגב
  • אריאל גרייזס

    מה שמעניין זה שמבחינת האוהדים שחקן הוא סחורה - עד שהוא מפתח דיעה משלו. ברגע ששחקן, נניח קוטיניו, רוצה לעזוב את הקבוצה שלו ואפילו עושה שביתה איטלקית בנושא - הוא הופך לבוגד. הרי ליברפול לא נתנה לסאקו לשחק במשך כל הקיץ כי היא מעוניינת להעביר אותו - אבל זאת לא בגידה בשחקן שיש לו חוזה במועדון. אבל כשקוטיניו רוצה לעבור ולא משחק, אז הוא בוגד.
    יכול להיות שזה עדיין הדרך הרומנטית משהו שאנחנו רואים את הענף, כששחקן שהיה עוזב קבוצה היה בוגד (נניח פיגו את בארסה) ואולי להיפך - זה עוד אלמנט של הפיכת שחקן לסחורה. אם הוא סחורה - לא אמורה להיות לו בכלל דיעה.

    ואומר זאת בהקשר של הספורט האמריקאי שאני מאוד אוהב - הטרייד על איזייה הקיץ שבר אותי. לקרוא את מה שהוא כותב, איך הוא מבין שזה הכל ביזנס ושזה מה שקורה בו ושאף אחד לא אשם - אבל זה ממש כאב לו כי הוא התחבר לעיר ולקבוצה - אתה מבין שגם אם מדובר במיליונרים, יש פה אנשים מתחת. אני מניח שאם הייתי בן אדם חזק יותר, היה מתחיל להמאס לי מהספורט הממוסחר בשלב הזה

    הגב
    • אריאל גרייזס

      ושתי המלצות קטנות לחג - הפודקאסט של סימונס עם ריצ'ארד ג'פרסון מעולה - אחד השחקנים הכי רהוטים שיצא לי לשמוע. עוד יותר מעולה, הפודקאסט של זאק לואו עם ג'קי מקמילן. חובה שניהם למי שאוהב nba וזה של מקילן עם המון תובנות על עבודתו של כתב ספורט

      הגב
    • דורפן

      תודה על ההמלצות. אחרי הטרייד של אייזאה אני חיכיתי לשמוע אותו. קיוויתי באיזשהו מקום שהוא ביקש את הטרייד מאיזשהי סיבה של ״שינוי אווירה״. כי באמת אין מה לחשוב אחר כך.

      הגב
  • אור שחולם להיות אלבס

    תודה, מאוד מעניין.
    צום קל

    הגב
  • אלעד כץ

    אני לא מבין מה שונה הספורט מכל תחום אחר, למעט אולי החיפוש שלנו האוהדים למצוא בו קצת אסקפיזם.
    שהרי בסופו של דבר כולנו סחורה במקום העבודה שלנו, וככה אנחנו גם נבחנים. גם אני בתור עצמאי בסופו של דבר נבחן ברמת התפוקה ביחס לסכום אותו אני דורש. מה ההבדל?

    הגב
    • מולי

      ההבדל הוא שמקום העבודה שלך לא יכול להחליט עבורך שאתה תעבוד ממחר באילת עבור מעביד אחר - ועוד לקבל על כך הון כסף...

      הגב
      • שלומי

        הצעה: אולי נסתכל על הליגה עצמה כמעבידה של השחקנים?
        בצורה הזו, כל אחת מהקבוצות היא מחלקה של הליגה, וזה כבר הרבה יותר דומה למקום עבודה אמיתי. לא טוב לך? תפרוש.

        הגב
      • אלעד כץ

        זה לא מדויק מולי.
        בספורט האמריקאי שחקני ם מועברים בלי התחשבות ברצונם- אבל הקבוצות אינן מקבלות על כך כסף.
        בספורט האירופאי קיימים דמי העברה, שהם בעצם פיצוי על הפרת חוזה, אבל השחקן חותם באופן חופשי על חוזה ולא ניתן לחייב אותו.

        הגב
  • היסטוריה לעניים

    התחברתי להרבה מאד דברים. אין ספק שעניין הכסף הישן מול החדש , המסורתי מול הבעייתי זאת המצאה גאונית בכלל ולא רק בספורט אלא משהו שאופף אותנו (לפחות אנשי נמאה ה20). איך כתב פיצרלד בגטסבי הגדול " old sport" בכפל משמעות שאין דרך טובה לתרגמה לשפה שלנו . זוהי המסכה שכולנו עסוקים בה וגם בספורט. אבל כמו תמיד לאוהדים ותיקים של לייפציג, סיטי, פסז או מי שלא יצוץ בהמשך זה מזיז...ממש .כלום.

    הגב
  • יואב דובינסקי

    פוסט מצוין.

    כן, הכסף הקטארי הורס את הכדורגל אבל גם הנקודה שלך מצביעה על הבעייתיות הממסדית ועל ההגמוניה הישנה. אין ספק שהחובבנות בתנועה האולימפית זו אחת המסורות הבריטיות העלובות שידע עולם הספורט.
    הביקורות סביב שיטת הספורט האמריקני המבוסס על רעיון החובבנים במכללות גוברות מידי שנה. רק השבוע פרץ סקנדל גדול של חברות נעלים ששילמו כסף בעסקאות סיבוביות. יש הטוענים שתכנית הכדורסל של לואיוויל גמורה.

    צום קל וגמר חתימה טובה ידידי.

    הגב
    • אריאל גרייזס

      אני לא חשוב שהכסף הקטארי הורס את הכדורגל יותר מהכסף הרוסי, האמריקאי או האנגלי. תמיד יש הסתכלות מחמירה על "כסף חדש" - בדיוק כמו שהסתכלו לא יפה על הכסף של אברמוביץ' לפני 10-15 שנה והיום הוא נראה חלק מהעניין או כמו שהסתכלו על הכסף האמריקאי שנכנס לכדורגל הבריטי לפני אי אילו שנים.

      הגב
      • היסטוריה לעניים

        מדוייק. מה שהיה חדש פעם הופך לישן במהירות הבזק.

        הגב
    • Amir A

      ריק פיטינו הוצא לחופשה ללא תשלום. עורך הדין שלו אמר שבאופן מעשי הוא פוטר ממשרתו.
      לגבי העצורים הראשונים בפרשה, כל עוזרי המאמן למיניהם, רשימת האישומים כנגדם יכולה להצטבר לעונשים שיגיעו ל-80 שנה בכלא לכל אחד. מעניין כמה מהר מישהו מהם יחתום על הסכם עם ה-FBI ויתחיל לזמר על מה באמת קורה מאחורי הקלעים. אני בטוח שיש עוד מאמנים ראשיים מלבד פיטינו שמזיעים עכשיו ותוהה כמובן מה עובר בראש של תוכניות ספורט אחרות כמו פוטבול מכללות.

      הגב
  • אמיתי

    מצויין..
    אני חושב שמה שמאיץ מאד את תהליך המסחור הזה של ספורטאים היא קודם כל הטכנולוגיה.
    המאניבול מאפשר למדוד כל שחקן בצורה מטורפת וליצור דירוגים חשבונאיים שהופכים תכונות ספורטיביות לפרמטרים מספריים ומפה הדרך לשווי כספי קצרה.
    ובנוסף זרימת המידע וזה שכולם יודעים הכל והכל משודר גם עוזרת למיסחור ולצורך להשוות עלות כספית מול תועלת.
    לא רואה איך השיח הזה משתנה..נראה לי סקולס אמר לא מזמן שראשפורד שווה בטח 150 מיליון פאונד, במקום נניח להגיד שהוא רונאלדו הבא.

    הגב
  • מולי

    כמו שכתבתי לפני שנתיים:
    "בשני התחומים האהובים על הגבר המצוי מתייחסים לאנשים כסחורה: מוכרים אותם, משאילים אותם, והמטורף הוא שבאחד מהתחומים הללו, לעתים הנמכרים הם מיליונרים שמסכימים להימכר או להיות מושאלים...

    לכאורה, ספורטאי מקצועי הוא שכיר במקום עבודה. יש ביניהם חוזה עבודה, משכורת, מקום העבודה אפילו משלם עליו מס מעסיק. אבל באיזה מקום נוסף חוץ מהספורט יכול המעסיק למכור מי מעובדיו למעסיק אחר? אני מדגיש: לא למכור את שירותיו אלא להכריח את העובד ללכת לעבוד אצל מעסיק אחר, לעתים נדירות באותה עיר, לרוב בעיר אחרת, ולפעמים אפילו בארץ אחרת.

    זה אפילו לא משנה לצורך העניין אם העובד מסכים לעבור. כי המצב יותר גרוע: היכן עוד נשמע שאם אני עובר ממעסיק אחד לאחר (ולא תמיד ביוזמתו) המעסיק החדש צריך לשלם למעסיק הקודם כסף על כך? אני יודע שאנו כל כך רגילים לזה אבל זה לטעמי טירוף, זה במפורש מזכיר לי סחר באנשים..."

    הגב
  • אבישי (אחר)

    תודה, פוסט נהדר.
    לא נגעת יותר מדי בעניין הסוכנים (סוחרי העבדים לפי האנלוגיה?) שמשמרים עלייה עקבית במחירי השחקנים כדי להגדיל את הקופון שהם גוזרים, ומעודדים חוסר נאמנות כדי להגדיל את מספר העסקאות.

    הגב
    • דורפן

      לא חושב שהסוכנים הם סוחרי העבדים כי הם בצד של השחקנים. לא לכל דבר יש אנלוגיה...

      הגב
      • אריאל גרייזס

        הם יותר סרסורים מאשר סוחרי עבדים. גוזרים קופון עצום ובעצם מסרסרים בסחורה שלהם בשביל בשביל לגזור את הקופון

        הגב
    • יוסי מהאבטיחים

      חוסר נאמנות למי?
      מתישהו השתרשה הקונספציה ששחקן חייב להיות נאמן לקבוצה שלו לעולמי עד.
      למה ניימאר, שאפילו לא גדל באיזור החיוג של בארסה בכלל, צריך לשמור לה אמונים ולא לעשות קפיצת מדרגה מקצועית וכלכלית?
      קוטיניו?
      זהבי?
      אופיר עזו?

      ואם הסוכן אמור לדאוג אך ורק ללקוח שלו, הרי שהוא לא מעודד חוסר נאמנות אלא דווקא מעודד צמיחה של הלקוח שלו.

      הגב
      • yaron

        בדיוק כך!
        כולם שוכחים שהשכר עולה כי הכנסות הקבוצות, ההתאחדויות והתקשורת עולות.
        אם הרעיון הוא שהכסף ישאר למעלה כדי שלנו לא יצרום ששחקן מרוויח משכורת עתק, אז לא תודה.
        אם ה"חסכון" יתבטא בהורדת מחירי הכרטיסים, המחיר על צפייה ובצמצום פערים בליגות השונות אז אפשר לדון בכך. זה לא יקרה...

        הנקודה המעניינת מבחינתי בפוסט היא שכולנו הפכנו לשחקני פנטזי... אני שואל את עצמי למה זה משנה לי בכמה עטר נרכש? למה בכלל חשבתי שאם נשלם 700k זאת עסקה טובה ואם מיליון ורבע זאת עסקה רעה...
        כן, אני יודע שבסוף השנה ישב מי שישב ויסגור את הספרים ושהחצי מליון יכל להיות בצד השני של האקסל, אבל כמה זה באמת משמעותי לי כאוהד? אני דואג לכיס של גולדהר?
        שלא יובן לא נכון, ברור לי שברמת המועדון השיקולים האלה מאוד חשובים. ברור לי שגולדהר כן דואג לכיס של גולדהר. ברור לי גם שכאוהד חשוב לי שהמועדון יתנהל בצורה מקצועית ושלא נמצא את עצמינו יום אחד בלאומית (או ג') בגלל התנהלות רשלנית.
        אני מדבר כאן על משהו יותר בסיסי שלי כאוהד, על ראיית העולם שלי כשחקן פנטזי שלא נובעת מניהול ספרים מקצועי אלא מגישה של "כמה הסחורה שווה"
        הרי בסופו של יום (עונה) מה שבאמת ישנה זה אם עטר יצליח להשתלב ולהיות בורג מרכזי בזכייה באליפות. יעשה את זה - למי איכפת מהחצי מיליון?
        לא יעשה - באמת תודה שחסכנו כסף.

        הגב
        • אמיתי

          כולנו בפנטזי כי ככה המדיה הרגילה אותנו. זה השיח. לא אם שחקן מקצועית או חברתית טוב אלא האם הוא "משתלם". ככ הרבה תחומים בחיים עברו לאקסל מוורד ואנחנו נהיינו רואי חשבון

          הגב
        • no propaganda

          בדרך כלל המחשבה(שזו עדיין מחשבת פנטזי) היא שיש שחקן טוב יותר שניתן היה להשיג במחיר ששולם עבור השחקן המדובר.

          אבל בסופו של דבר אם הקבוצה מביאה שחקן שהאוהד רוצה אז אין בעיה שהמחיר מעל השוק( למשל חאבי מרטינז בבאיירן) וכשמביאים שחקן שהאוהד לא רוצה גם מתחת למחיר השוק אז האוהד לא מרוצה( למשל טיאגו בבאיירן), שיקולי הפנטזי מתחילים בפועל רק כשמביאים שחקן שאין עליו דעה ברורה.

          אם הייתי אוהד של הסיטי הייתי מרוצה מהרכישה של מנדי והמחיר לא היה משנה אבל אם הייתי אוהד ברצלונה הייתי מבואס על הרכישה של פאוליניו. כן יש בזה איזשנו אפקט פנטזי אבל בפועל הדעה של האוהד על השחקן היא מה שקובע בדעתו על הרכישה. לא מאמין שיש הרבה אוהדי פסז שמתבאסים מהמחיר של ניימאר או של מבאפה, מי שמתבאס זה אוהדי בארסה ומונאקו אבל זה כי הם נמצאים בצד המפסיד ספורטיבית של העסקאות.

          הייתי אומר שזה קצת פאטאלי לחשוב שכולנו נהפכנו לשחקני פנטזי

          הגב
          • אמיתי

            מה אומר אוהד באיירן על אנצ׳לוטי? זכור לי איזה דיון איתך על כמה הוא עדיף על פפ.. עכשיו אפילו ריברי לא חושב ככה

            הגב
            • no propaganda

              נקודות הזמן שונות. פפ הרס את הקבוצה ולא ניצל שיא של קבותה אדירה. אנצ'לוטי היה עושה מטעמים מהקבוצה ההיא אבל אנצ'לוטי הוא מאמן שיודע להוציא דברים טובים מסגלים חזקים מאוד שלא הצליחו לממש את עצמם הוא לא טקטיקן גדול ולא אחד שיבנה קבוצה. אין מה לעשות ריברי בן 35, רובן בן 33,אין קשר בונה משחק נורמאלי ועוד שלל בעיות שאנצ'לוטי הוא לא המאמן הנכון לטפל בהן.

              דרך אגב פפ בסיטי עושה עבודה מעולה, רכש לשם שחקנים מצויינים כמו סאנה, גונדואן ומנדי. זה כל כך 180 מעלות מהבינוניות שהוא הביא לבאיירן( טיאגו, ברנאט, קומאן, דייגו קוסטה).

              הנקודה היא שכדי שאנצ'לוטי יגרום נזק כמו שפפ גרם הוא היה צריך לסיים במקום החמישי בליגה. אי ניצול קבוצה חד פעמית, מכירת קרוס והושבת שוויני על הספסל בנוסף לרכישות גרועות ביותר זה הגורם העיקרי למה שרואים עכשיו. אנצ'לוטי היה המחליף הלא נכון וכתבתי את זה גם בזמנו אבל האשמה שלו מוגבלת יחסית.

              מה שחשוב זה שעכשיו יביאו מאמן נורמאלי(מעדיף את נגלסמן על טוכל אבל יש עוד אפשרויות טובות). העונה הזאת כבר כניראה לא תהיה טובה( לא בגלל ההפסד לפריז או המיקום בליגה אלא כי אין קשר בונה משחק טוב) אבל יש תקווה שבעונה הבאה ימצאו מישהו(לא טרויאלי) או שיביאו מאמן שמשחק בשיטת לחץ תמידי ואז אולי יהיה אפשר להסתדר גם העונה

  • יואב בורוביץ'

    דורפן, טקסט מעניין אבל הרבה יותר לא מוסרי בעיני זה לאפשר ליגות עם פערים כה עצומים בתקציבי קבוצות. ומעניין שעל זה אף אחד כמעט לא מתלונן.

    הגב
    • דורפן

      והקשר הוא?

      הגב
      • יואב בורוביץ'

        שמוטב להתייחס לעיקר

        הגב
        • דורפן

          אף אחד לא מתלונן? רק אתה שמת לב לכך?

          הגב
          • יואב בורוביץ'

            בפירוש לא מתלוננים מספיק (וגם הטקסט הזה לא מתייחס לבעיה האקוטית מכולן). הרי מחירים של שחקנים זה דבר שקיים תמיד. גם אין טעם יותר מדי לדאוג לרווחת הכדורגלנים שמשתכרים מיליונים רבים. זה גם בסדר שישפטו שחקן לפי מחירו (הרי זה מה שמשלמים עבורו). אבל חוסר התחרויותיות של הליגות זו הבעיה הגדולה מכולן כיוון שהיא מחרבת את היום יום של כל אוהבי הכדורגל.

            הגב
            • איציק

              אם ליגה לא תחרותית הייתה הבעיה העיקרית (ועזוב שזה לא נושא הפוסט), אז מחירי השחקנים לא היו טסים מעלה, האיצטדיונים והאולמות היו ריקים, זכויות השידור היו הרבה יותר נמוכים והספונסרים היו בורחים. כנראה יש כאן איזה טעות לוגית. אני לא טוען שלא כדאי להעלות את התחרותיות, רק לא הייתי רושם אותה בראש הסולם.

  • ניר

    כשיש הרבה כסף העסק יהפוך למלוכלך, והרומנטיזציה מזוייפת, כי למעשה רוב אוהדי הספורט היום בעולם נולדו כבר לעידן הכסף הגדול בספורט המקצועני, כך שהם לא באמת עורגים לילדותם.
    יש בספורט משהו שיבטי ולא רציונלי ולכן ישנם ויכוחים כגון כסף ישן, כסף חדש וכו', כאשר בסוף כל התעשייה מתנהלת באותה צורה פחות או יותר.

    ואם כבר נגענו בנזקי הכסף הגדול בספורט, מה נגיד על תופעת הסוכנים שנולדה בעקבות כניסת הכסף הגדול, אם אנחנו אומרים שמתייחסים אל שחקנים כאל סחורה אז הסוכנים מתייחסים אל השחקנים כאל פיצוחים לפי משקל, וכך גם נעשות עסקאות, כאשר הסוכנים מחזיקים במספר כוכבים ואז כדי לקבל את שירותי הכוכבים הם דוחפים לעסקה עוד כמה שחקנים שמיוצגים על ידם כדי לגזור עוד קופון.

    הגב
  • איציק

    תודה רונן, צום קל, זה אוטוטו נגמר.
    יש שתי שיטות, האחת כמו בכדורגל באירופה, ובו הכח אצל השחקן (והסוכן שלו) והמחירים עולים ועולים. בשיטה השנייה, הכח אצל בעלי הקבוצות והמחירים עולים ועולים. כלומר עלית המחירים לא תלוים בשיטה, וגם אין להם מטוטלת (לפחות קרגע לא נראה כך וכך גם הובהר לי כששאלתי. לא הבנתי למה אבל יש מבינים גדולים ממני בהרבה בכלכלה). אז אם זה המצב אז אולי בכול זאת הספורט החובבני עדיף (לא באמת). המצב האידאלי כמובן יהיה כאשר הספורטאי יעשה כמיטב יכולתו, ויקבל לפי צרכיו אבל אז כנראה הצרכים שלו כל הזמן יעלו.
    מעניין היה לראות מה הייתה ההתנהלות הכספית של כל המערכת אם למשל מיקום הקבוצה היה למשל נקבע למשל כניקוד של הקבוצה בחזקת 1 חלקי התקציב (או איזה ביטוי אחר בעל אותה משמעות), כלומר ככול שאתה מוציא יותר זה מוריד את הניקוד הסופי. זה היה גורם לכך שמעבר לסכום מסוים זה כבר היה פוגע והשוב היה נעשה יותר שפוי, דר לרגולציה. אף אחד כמובן לא יהיה מוכן לעשות דבר כזה. בספרד כנראה לדיאגו סימונה כנראה היו הרבה יותר אליפויות, ניו-יורק הייתה מקבל הרבה יותר בחירות דראפט ראשונות, ומכבי סל לא הייתה משלמת שכר פי 4 לכל מי שעובר אליה רק כדי שיחמם את הספסל.

    הגב
    • איציק

      כמובן, שאם השנה כעסתי על מישהו, העלבתי מישהו, התפרצתי כלפי מיהו, או יצאתי על מנדהו, שיחשוב טוב טוב למה עשיתי זאת ויתנצל בפני ;)

      הגב
      • אמיתי

        סליחה איציק. אחשוב על זה
        וחבל שאתה לא מפנים את הטורים של פרנקו. הוא הסביר בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שתקציב של קבוצה הוא חסר משמעות..
        צום מועיל

        הגב
        • איציק

          אני אומנם לא קורא את כל הטורים של פרנקו וגם לא של גיל כי בשלב כלשהו סינית מתחילה להיות ברורה יותר עבורי, אבל המשמעות היא רק לצורך רגולציה כדי שהמחירים לא ישתוללו ונשאל פחות האם השחקן שווה את המחיר כאשר ברור שמבחינת תחושת בטן לרבים מאיתנו זה נראה שלו (אני למשל), וכנראה שכל אלו טועים (שוב, אני למשל).

          הגב
          • D! כאן ועכשיו

            אני דווקא בעד לשקלל פערי תקציב בתוצאה הסופית
            אם כי ייאמר שהרבה פעמים אלו לא רק התקציבים שמושכים שחקנים מסויימים לקבוצות

            הגב
  • אריק

    אני לא כל כך מתחבר לתיאוריה. תמיד היו שחקנים שהיו סחורה פגומה, לפי ההגדרות שלך ואני זוכר דיונים עתיקים בכך. למשל הארגריבס.
    מה שכן יש שני שינויים ששניהם קשורים לכסף החדש הסכומים עפו למעלה ושחקנים נשארים קצת פחות במועדונים.
    אבל השיח לא השתנה לדעתי. מה זה משנה אם אתה מסביר שזה כסף יותר טוב מאחרים או ערכים יותר טובים שהמועצות מייצג כמו פעם.
    שניהם שטויות.

    הגב
    • טל המנצ'סטרי

      הארגריבס היה סחורה פגובה לפני שהגיע ליונייטד בגלל גיליון רפואי בעייתי? או הפך לכזה לאחר עונת הדאבל עם יונייטד, עונה שבה יש לו מניות רבות, כשלאחריה לא הצליח לצאת מהפציעות?

      הגב
      • אריק

        זוכר שאמרו שקנו שחקן עם ברכיים ספורות. הוא היה מצויין כששיחק מאוד אהבתי אותו.

        הגב
        • טל המנצ'סטרי

          זה נכון, הגיליון הרפואי שלו או מספר ההופעות שלו בבאיירן מינכן בשלוש העונות שקדמו להגעה שלו אלינו כללו ביחד, 3 עונות, אולי 30 משחקים.

          היה שם סיכון גדול ושילמנו עליו, 17 מיליון פאונד ועונה אחת בלבד (עם 37 משחקי ביונייטד) ועונה גדולה מהחיים (ת'כלס, עד ההגעה של מאטיץ' עכשיו, לא באמת מצאנו לו מחליף אמיתי)

          האם המחיר היה שווה?
          מבחינתי כן, אבל מבחינת המועדון, כלכלית, אני לא בטוח.

          הגב
          • Matipool

            אחלה שחקן. מהבודדים שלא קיבל פיק ברכיים כשלבש את מדי אנגליה בטורניר בינלאומי.

            הגב
            • אמיתי

              "לא קיבל פיק ברכיים"..גם בכיפור אתם חייבים לעקוץ??

            • טל המנצ'סטרי

              זה נכון, לא הייתי סגור עליו, אפילו חשבתי שמדובר באיזה אוברייטד, אבל ב 2006, במיוחד במשחק נגד פורטוגל כשאנגליה ירדה לעשרה שחקנים, היחיד שהיה גבר שבגברים, לקח את כל האחריות, ניפק יכולת ולא עשה במכנסיים היה הארגריבס, שם, באותו משחק הוא קנה אותי.

            • Matipool

              אמיתי - חשבתי על האירוניה ב"פיק ברכיים" לפני ששלחתי את התגובה אבל לא התכוונתי לעקוץ. באמת חיבבתי אותו כשחקן והצטערתי כאוהד אנגליה על הפציעות וסיום הקריירה שלו.

          • אריק

            טל. הטענה שלי היתה שזה לא חדש. אני יכול לחשוב על דוגמא יותר מוקדמת
            אני אגב זוכר את הפאניקה שג'ק ווקר הכניס לאוהדים של יתר הקבוצות עם בלקבורן.
            ואני גם זוכר שהרבה שנים דיברו על תג המחיר המשוגע של ריו או ורון.
            לדעתי רק המספרים עלו.

            הגב
  • אלעד כץ

    "ספורט אמור להיות המפלט שלנו מחשיבה תועלתנית 24.7".
    זהו משפט המפתח.
    אם זה המצב, אתה מוזמן לפתוח את הטלוויזיה בשבת ב 17:00 לשעה וחצי וברביעי ב 21:45 וזהו.
    אם אתה מעוניין לדעת גם מה שקורה מאחורי הקלעים, הסיבות והתהליכים שקורים, אין ברירה אלא לפשפש באינטרסים כשהחלק הארי שלהם הוא כלכלי.

    הגב
    • אליובל

      צודק ביותר

      הגב
  • ניצן נ.

    טקסט מצויין, תודה.
    הטקסט החזיר אותי לנקודה שלך מלפני כמה שנים לגבי ברבטוב. איך כולם שפטו אותו על פי המחיר שלו ולא על פי התרומה ליונייטד.
    מודה שבשעתו גם לא הערכתי אותו בגלל המחיר ורק אחרי שקלטתי כמה נתן לקבוצה, הבנתי את הטעות.

    הגב
  • שלו

    בנתיים כל התקפת יונייטד משמאל נגמרת בשער.

    הגב
    • איציק

      שוב השמאלנים משתלטים על הכל.

      הגב
  • jhkj

    מאוד מעניין לקרוא, הרבה נקודות למחשבה. אם זאת מוזר לי שדווקא עכשיו מייחסים את זה להתמסחרות של הכדורגל. כשריאל הביאה את בקהאם במקום מקאללה כי הוא מוכר יותר חולצות כולם חשבו שזה מהלך לגיטימי ואף אחד לא קם והתלונן על התמסחרות, ואפרופו ריאל לא ממוסחרת גם היום היא עושה את זה עם שחקנים כמו אודגרד שמשמשים בעיקר למכירת חולצות בארץ מולדתם.

    אפילו המניבול קיבל תדמית רומנטית בעיניי הציבור כמשהו שמאפשר לקבוצות הקטנות לזכות ולא כעידן חדש בכימות ומסחור הכדורגל.

    אם זאת אני לא חושב שזה בר עצירה, בין אם זה תקרת שכר בליגות האמריקאיות ובין אם זה תקציבים והבדלי תקציבים בליגות פתוחות יותר, מועדונים תמיד יצטרכו להוציא את המיטב מהכסף הנתון להם, ולבצע החלטות על רכישה ומכירת שחקנים כך שיאפשרו להם כלכלית, אפילו בהנחה שהמטרה העיקרית שלהם היא לנצח משחקי כדורגל (מה שלא תמיד נכון כמו במקרה שהצגתי של ריאל), להעמיד את הקבוצה הטובה ביותר תחת האמצעיים הכלכליים הנתונים.
    קשה להסביר מדוע דווקא האינפלציה האינפלציה הזו במחירי שחקנים גורמת לכל הרבה כעס ותלונות, אך הטיעון שהצגת בנוגע לעליטות חדשות נשמע כמו הסבר מעניין מאוד לכך

    הגב
  • מיקו גוטליב אהלן סבבה

    בכדורגל לשחקן יש את כל הכוח.
    ללא סכומי העברה הנזק יהיה עצום. לקבוצות לא יהיה אינטרס להשקיע במחלקות נוער או בסקאוטינג.

    הגב
  • אבי

    רונן,
    את ההערה שלך על הצביעות וחוסר ההגינות בספורט ה"חובבני" הייתי מקשר לרשימה של עזי על הצלחת היהודים בספורט. למיטב זכרוני הוא לא מנה שם כמעט שמות מההווה פרט לאלי רייזמן, וגם בדור הקודם היה כמעט רק לני קרייזלברג.
    כלומר, חלק ניכר מההצלחה של היהודים בספורט נרשם בתקופה מוקדמת ונבע במידה רבה מהשתייכותם לחברות שידעו לקדם ספורט חובבני - כמו ארצות הברית ומזרח אירופה. עכשיו, כשכל העולם משתתף בתנאים יותר שווים - ההישגים של יהודים ירדו בצורה ניכרת, ולא רק בישראל.

    הגב
    • Srtest - ארטסט

      מעניין דווקא הספורט לפי מה שאמרת מראה דברים שהולכים בניגוד לסטריאוטיפ.

      הגב
  • שי אורן

    לא יודע שוק עבדים כן או לאף אבל תהליך הדראפט שבו שוקלים ומודדים את השחקנים (לרב שחורים) וקובעים עבורם היכן ישחקו - מעורר סלידה

    הגב
    • Srtest - ארטסט

      למה אבל זאת השיטה! לכולם מתייחסים באותו האופן ונראה שכאן הרחקת לכת במידה רבה עם התיאוריה הזאת. אם הייתי רואה נוכחות של שחקנים מה שנקרא מאסה קריטית שמעוניינת להיות מזוהה עם קבוצה מסוימת לא רק שהייתי תומך בעניין אלא ממש עד שינוי השיטה. עושה רושם שמה הופך את הליגה למה שהיא זה הרבה מאוד כסף. ניתוח שכזה דורש התייחסות לבסיס הפיננסי.

      הגב
      • שי אורן

        הדראפט אכן יוצר אצ השיויוניות בליגה. אבל מונע את חופש הבחירה מהשחקן.

        הגב
    • מיקו גוטליב אהלן סבבה

      הגזענות שנוטפת מההודעה שלך מבחילה יותר.
      להתייחס ככה לתהליך של בדיקת יכולת של שחקנים רק בגלל שהנבחנים עלולים להיות שחורים זה לא פחות גזענות מכל דבר אחר.

      הגב
      • שי אורן

        לא אמרתי שזה רק בגלל שהם שחורים. עובדה היא שרובם שחורים אבל. בכל מקרה היחס של משקל / מוטת ידיים / גודל אצבעות - מזכיר שוק סוסים

        הגב
  • אבי

    אני מנסה להגיב, והאתר חושד שאני ספאם :-(

    הגב
    • אבי

      אה! דווקא זה עבר, והתגובה עם התוכן נחסמת...

      הגב
  • אבי

    נסיון 2

    הגב
    • אבי

      מדהים. שטויות עוברות, ותגובה לעניין לא :-)

      הגב
  • אבי

    נסיון אחרון:

    יש לי תהיה לגבי קנוניית החובבנות: מובן למה שחקני אן.בי.אי הוגדרו כמקצוענים, אבל איך לעזזאל הצליחו לתרץ את הגדרתם של שחקני ריאל מדריד/ טרייסר מילאנו/ מכבי ת"א כחובבנים? הרי חייב היה להיות איזה שקר מקובל. ראו בקבוצות האלה אגודות ספורט קהילתיות?

    (אם מישהו יענה, זה סימן שאני לא עץ שנופל ביער כשאיש לא רואה...)

    הגב
  • אבי

    לא יאומן: במקור כתבתי "אן.בי.אי" באנגלית; שיניתי לצורה הנוכחית, וזה עבר!

    מדובר באלגוריתם לא משהו לסינון ספאם....
    שלוש האותיות ההן אסורות

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *