כך תחזרו לאהוב את כריסטיאנו רונאלדו

לפעמים אני תוהה אם אין משהו בתיאוריות קונספירציה. כשרונאלדו אמר לפני אליפות אירופה שהוא צריך ניתוח, דיברו על כמה שבועות ויהיה מוכן לעונה. ואז היה איזה סיפור עם ריאל מדריד, אמרו שהוא רוצה לעבור לשם או משהו כזה, ופתאום אמרו שלושה חודשים אחרי בדיקה של רופא מטעם יונייטד. ועכשיו, כשנראה שבזכות היכולת הגרועה, ומנצ'סטר סיטי וברבטוב, רונאלדו הוא חדשות האתמול ואולי האוהדים לא יעשו בלגן גדול מדי כשיחזור, פתאום הוא בריא! ליגת האלופות מתחילה השבוע.

לקראת החזרה, מול ויאריאל או מול צ'לסי, וכשירות לאוהדי יונייטד מבין הקוראים, הנה המדריך המלא, או לפחות כמה עיצות לתהליך מוצלח של "כך תחזרו לאהוב את כריסטיאנו רונאלדו". הדברים נכתבים בלשון זכר לשם נוחות (ואולי גם כי בנות המין האחר פחות מתקשות בעניין הזה).

1. הכחשה. השיטה הבדוקה להכחשה יעילה היא האשמת התקשורת: “נו באמתאתה מאמין למה שכותבים בעיתונים? רונאלדו היה עוזב את יונייטד? אין להם מה לכתוב, אז כותבים.”

2. בניה מחדש של ההיסטוריה הפרטית שלכם. דמיינו שהייתם חודשיים בויאטנאם או קמבודיה או הודו: “היינו בדרום. רוב המטיילים עולים צפונה בגלל העונה. אז מצאנו לנו חוף כמעט פרטי. פעם בכמה ימים נסענו לכפר לאסוף אימייל. רונאלדו ביקש לעבור? מעניין. אבל הוא נשאר בסוף? לא?"

3. המשך הרה-קונסטרוקציה של ההיסטוריה הפרטית (בעיקר במקרה של כשלון סעיף 2), דמיינו שהייתם חודשיים בחוף מלא מסיבות רייב וכימיקלים. רצוי באוסטרליה או משהו כזה: “רונאלדו ביקש לעבור? קטעים! ענק! ריאל פרסמו בעיתונים באיזה בית הוא יגור במדריד?. סרטים! תשמע, בטח בא לו מצב כזה. יש מצבים בחיים. אני מת עליו. זורם. קטעים איתו."

4. הגישה המוסרנית-אפוקליפטית: “תגיד לי אתה רואה מה קורה בטקסס? הסופה הזו. זה הזיהום אוויר. ולהמןברדרס התמוטט היום. תאמין לי, זה משבר ואנחנו לא באמת יודעים מה הסוף שלו. כי אנחנו חיים בלי חשבוןאתה מדבר איתי על רונאלדו? תאמין לי, הוא רק פסיק בכל העניין הזה."

5. הגישה הקפיטליסטית הקרה, שכל העולם זה רק כסף: "העולם היום זה הכל כסף. אתה היית מוותר על משכורת כזו? זכותו להרוויח את מה שהוא שווה. לריאל אין מספיק כסף וזהו. זה הסיפור. אם יש לך ציפיות אחרות זה על אחריותך.”

6. הגישה הנאיווית החמימה, אלכס פרגוסון מאמין בה, כאילו אין בעולם משהו כמו כסף: "הוא יתום. הוא רחוק מאימא שלו ומה זה משנה שהוא יכול לקנות לה בית במנצ'סטר. הוא רחוק מהבית אז מה אם הוא יכול לקנות לעצמו מטוס עם טייס. באמת אפשר להבין אותו. הוא צריך להחזיק משפחה ואל תחשבו שזה יותר קל עם 120 אלף פאונד בשבוע."

7. פסיכולוגיית מצור. האשימו את כל העולם: "זה ריאל והמאפיה שלהם. סקולארי ידע שהוא יהיה בצ'לסי אז הוא הרעיל אותו. ריאל הפעילו קשרים כדי שיקחו את קרלוש קירוש לנבחרת. והם הבטיחו לרונאלדו פטור ממס שם. והבטיחו לו זונות. ואברמוביץ' אמר להם בשקט שהוא משלם חצי מזה. פיפ"א שיתפה פעולה כי הם שונאים את יונייטד. מאפיה! תקשיב מה אני אומר לך, מאפיה! אבל פרגוסון לא פראייר! נדמה לך?”

8. פריקת כעסים. פאנטיות מטורפת ליונייטד: “הוא חתיכת כלב. זבל. הוא ישלם על זה. אבל ראית איך החלאות האלו שיחקו בשבת? הפסידו לפאקינג מרסיסייד. תאמין לי הוא הרעיל את העסק. צריך להחזיר אותו ולהגיד לו שאם הוא לא דופק עוד 42 גולים השנה אין מצב שאי פעם מוכרים אותו. ולא לתת גרוש תוספת למשכורת שלו. אתה יודע מה? אם הוא דופק עוד פעם  42 גולים, אני נותן לו קרדיט. אבל 42. לא 41 ולא סיפורים." וכאן באות כמה נשימות עמוקות.

9. צפו שנית במשחקים של יונייטד מאז תחילת העונה

10. צפו בקטע הבא:

 

הפרסומים לגבי ווינס יאנג
סקולארי

96 Comments

מישו 15 בספטמבר 2008

אל תשקר את עצמך, הוא ילד חרא
הוא שנוא

יובל 15 בספטמבר 2008

יש לי בעיה לפעמים עם הפוסטים שלך – מה זה נקרא "תחזרו לאהוב"? לא סבלתי אותו מהרגע הראשון שראיתי אותו ואני ממשיך לא לסבול אותו עם או בלי סאגת המעבר.
מצד שני, אתה גם כותב שזה מיועד לאוהדי יונייטד אז אני כנראה בכל מקרה לא חלק מקהל היעד של הפוסט הזה.

גיל 15 בספטמבר 2008

לא צריך לאהוב אותו בשביל לרצות שהוא יחזור. לדעתי אחרי הגול הראשון שלו הכל ישכח.

עומרי 15 בספטמבר 2008

חד וחלק גדול שחקני יונייטד בכל הזמנים. הנה סיבה מצויינת…

מעולם לא שיחק ביונייטד כישרון ברמה הזו שגם מומש לדרגה כ"כ גבוהה.
וזה שהוא חרא של בנאדם?
גם ג'ורדן..

Yair 15 בספטמבר 2008

נדמה לי שלחלק מהקוראים בבלוג נדמה שהם קוראים בישראל היום או בהארץ, חבר'ה, תירגעו, רונן כותב כאן כאוהד יונייטד והרבה מאוד פעמים זה חצי בצחוק או לגמרי בצחוק. "יש לי בעיה עם הפוסטים שלך" כן יש לך בעיה, אתה לוקח אותו יותר מדי ברצינות, וזה אחרי שאתה בעצמך הודית שאתה לא קהל היעד של הפוסט…

ורונאלדו הוא בשום פנים ואופן לא גדול שחקני יונייטד בכל הזמנים, נדמה לי שזה משהו שנמדד בקצת יותר מכשרון.

taninanak 16 בספטמבר 2008

גדול שחקני יוניטד?? לא נראה לי (צ'רלטון, בסט, גיגס)..
המוכשר שבהם? לא יותר מג'ורג' בסט..
הממוסחר שבהם? כנראה.. אה, לא- בקהאם..
שחקן שהיתה לו עונה 1 מוצלחת? כן!!

בת המין האחר 16 בספטמבר 2008

או שכמו כל אישה נבגדת, תגידו לעצמכם שאם הוא חזר אליכם, כלומר לא עזב, למרות הפלירט החצוף שלו עם אחרת, זה בטח בגלל שהוא באמת באמת אוהב אתכם ולא בגלל שהוא פוחד שתזיינו אותו במשפט הגירושים.

S&M 16 בספטמבר 2008

תוסיף סעיף 11: הקלקלן. רונאלדו מטריד אותך? מניית AIG קרסה ב-55% ולחברה יש גירעון מיידי של 40 מיליארד דולר – בלי כסף מהספונסר (25 מיליון דולר לעונה, לעוד שנתיים) מי בכלל יכול להחזיק את רונאלדו?!

יובל 16 בספטמבר 2008

Yair – אם זה לא היה ברור, התגובה שלי נכתבה בהומור (כלומר – לא החלק בו אני שונא את רונאלדו – זה היה ברצינות, אלא החלק בו אני "מתלונן" על הפוסט).

רונן דורפן 16 בספטמבר 2008

תנין – מעולם עד רונאלדו לא שיחק ביונייטד השחקן הטוב בעולם. גם זה משהו
אס.אנד.אם – מעניין. אבל אולי הייתה לנו הלוואה מלהמן-ברארדרס שעכשיו לא צריך להחזיר?

Glen 16 בספטמבר 2008

I think once he starts reading this poem in OT you may forgive him:
.

I mean I hope all the fans from Japan really kmow the language:

Being your slave
by William Shakespeare

Being your slave, what should I do but tend
Upon the hours and times of your desire?
I have no precious time at all to spend,
Nor services to do, till you require.
Nor dare I chide the world-without-end hour
Whilst I, my sovereign, watch the clock for you,
Nor think the bitterness of absence sour
When you have bid your servant once adieu;
Nor dare I question with my jealous thought
Where you may be, or your affairs suppose,
But, like a sad slave, stay and think of nought
Save, where you are how happy you make those!
…So true a fool is love, that in your Will,
…Though you do any thing, he thinks no ill.

Glen 16 בספטמבר 2008

kmow is actually know in Japan

Z 16 בספטמבר 2008

לפחות 75% מהשערים שלו נבעו מעצם הימצאותו במקום הנכון ובזמו הנכון (אני בטוח שגם פרגסון בעצמו היה מבקיע משם). אז אם ה-42 גולים האלה הופכים אותו ל"גדול שחקני יונייטד", אז כנראה שראיתי את ה-42 הלא נכונים. צפיה חוזרת בסירטון+היזכרות מאסיבית ממחישה אף יותר שבלי רוני, טבז, סקולס וקאריק הוא לא היה מגרד יותר מ10-12 שערים במקרה הטוב.
אל תבינו לא נכון- גם אני סבור שהוא שחקן אדיר שתרומתו הייתה הרבה יותר רחבה משערי הפשוט-גע-בכדור, אבל כמו בכל מקום בקוסמוס שלנו – הכל עניין של יחסי גומלין…
אני גם סבור שרוני למשל היה יכול להבקיע גם כן כמות יפה של שערים אם כל הקבוצה על מהלכיה הייתה בנויה סביב הרגע שבו הוא פשוט ידחוף את הכדור פנימה.
אל תתרגשו גם מפתיחת העונה הצולעת – כמעט כל עונות האליפות שלנו התחילו מגעיל. כמו שארסנל, בפעם המי-יודע-כמה מתחילה את העונה שלה בקול תרועות. כנ"ל גם צ'לסי. גדולתו (אחת מהן לפחות) של פרגסון היא שהוא יודע מתי ואיך להוציא מהקבוצה את המקסימום ומתי "להישאר בניוטרל", ואני לא אתפלא אם ההפסד בליברפול נלקח בחשבון עוד קודם לכן (כי זה מה שהם עושים כל עונה-משחקים כמו חיה פצועה מול יונייטד, ואז סוחבים איכשהו מקום רביעי+רבע גמר אלופות. אז שיבושם להם).
ככה שלא צריך להשתגע. הדבר היחיד שידחוף אותנו למעלה זה החיבור שיתרחש בקבוצה במוקדם או במאוחר, ולא חזרתו של שחקן כזה או אחר, טוב ככל שיהיה (שמסתבר שהוא אפילו שינה קצת את פני הכדורגל…)

Yair 16 בספטמבר 2008

אם מה שאתה אומר בתגובה 12 הוא נכון גלן, אז השפה היפנית די דומה לאנגלית…

Glen 16 בספטמבר 2008

Yair:

I think the kids in the internet are doing something like
;(

רונן דורפן 16 בספטמבר 2008

Z – אתה מטורף. להיות במקום הנכון בזמן הנכון זו העבודה של שחקן כדורגל.

רונן דורפן 16 בספטמבר 2008

גלן – שייקספיר הוא חסר בושה להקליט ראיונות של רונאלדו לעיתונות בפורטוגל ולתרגם לאנגלית.

rd17 16 בספטמבר 2008

ענק רונן, שאפו

תגובה 9 פשוט הורידה אותי לריצפה מרב צחוק.

לגבי כריסטיאנו ברצינות למי איכפת מה היה בקיץ וכל החרטה הזה, אם הוא עולה למגרש נותן את הכל, מציג יכולת גבוהה ואנחנו משחקים טוב יותר וזוכים בתארים זה מה שמשנה, שחקן נשמה הוא אף פעם לא היה.

אב אני אמרתי לאורך כל הדרך שרונאלדו חוזר גג בסוף ספטמבר (כל הדרך הכוונה מהיום שהודיעו שחוזר בכיוון אוקטובר) ככה שאפשר גם לקשור אותי לתאוריית הקונספרציה (-:

עומרי 16 בספטמבר 2008

רונאלדו הוא היחיד בתולדות יונייטד שמחזיק בהכרה כטוב בעולם.
אף אחד מעולם לא התקרב לזה אפילו, גם לא ג'ורג'י בסט ששיחק בתקופת ענקים כמו פלה, גרינצ'ה ואוזביו.

ל-Z: כדורגל הוא משחק קבוצתי… לפי המתמטיקה שלך גם לואן דר סאר יש חלק עצום בהצלחה של רונאלדו,? SO WHAT

שודד 16 בספטמבר 2008

RD מהפה שלך לאלוהים… אם הוא חוזר בגדול והכל מתחבר לנו שוב. בוודאי שלא יהיה שמח מימני. הבעיה היא שזו משאלת לב ולא דעה שנסמכת על מה שקורה במציאות. למרות שעוד לא ראיתי שום משחק השנה העובדות בשטח כמו שניתן ללמוד מהתוצאות ומכל מה שמסביב הן:
1- יונייטד מגמגמת ומקרטעת. הפסידה בשני המשחקים החשובים שהיו בנתיים. יתרה מכך הקבוצה משחקת רע
2- קירוש עזב והשאיר חור ענק…לדעתי חלקו בהצלחות של השנתיים האחרונות לא מוערך מספיק, בעיקר בתקשורת עם השחקנים הלטינים, אבל לא רק.
3- שתי היריבות הגדולות שלנו התחזקו מאד בעמדות קריטיות.
4- כוכב הקבוצה נשאר אצלנו על זמן שאול בלבד, פשוט בגלל שאין לו ברירה אחרת.
זה לא סוד… כל השערוריה הלא נגמרת בקיץ ניפצה את המיתוס שנבנה עם השנים שביונייטד משחקים כי רוצים, בשביל הסמל, הקהל ושהקבוצה קודמת לכל.

זו הנקודה, ופה לדעתי נפלנו חזק…. כוכבים ניתן לקנות ואין שחקן בכדורגל שאין לו מחליף.
לעומת זאת מורשת, רוח לחימה הקרבה – אלו דברים שבגללם תמיד החזקתי מפרגסון. שאלתי את עצמי איך הוא מצליח להשיג את זה, לגרום לכולם לעבוד, לתרום להתאבד בשביל המועדון ולהוציא בסופו של דבר מהקבוצה יותר מאשר סה"כ מרכיבייה.
בקיץ הסתבר לכל יתר השחקנים שזה כבר לא ממש ככה, ואת ההשפעה וההשלכות לגביהם נראה במהלך העונה.

הלוואי ואתבדה, אך לדעתי הקיץ הזה נפל דבר מה בתאטרון החלומות…

גלן 16 בספטמבר 2008

רונן: אתה תמים. וילאם ש. הוא כתב החצר של המארקה.

יוסי מזרחי 16 בספטמבר 2008

עשר השניות אחרי הגול הראשון בסרטון.
כל השאר מתגמד.

יוסי מזרחי 16 בספטמבר 2008

בת המין האחר,תגובה ראויה,במיוחד החלק השני שבה.

גיל מזימבבואה 16 בספטמבר 2008

חברה מספיק להיסתכל על הקיץ האחרון זה היסטוריה שהיתה מלאה בהיסטריה, רונאלדו נשאר איתנו ונעשה הכל שיהיה לו טוב. תלמדו מאיתנו כאן בזימבבואה אנחנו מסתכלים רק קדימה, את ההיסטוריה שיכתבו ההיסטוריונים. ד"א שימו לב לנתון המדהים הבא: רוסי (שחקן שלנו בעבר, מתמודד נגדנו בצמפיונס ביום רביעי)ב- 49 משחקים במדי מילואי היוניטד הוא הבקיע….42 שערים!!! אפילו בשכונה אין יחס כזה.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 16 בספטמבר 2008

למישהו (למעט מכביסטים אוהדי יונייטד) יש בכלל ספק שמסי שחקן גדול מרונאלדו ?

סופרפלי 16 בספטמבר 2008

אין לי ספק (ואני לא אוהד יונייטד), שאתה טועה, משתמש אנונימי.

אביעד 16 בספטמבר 2008

לאנונימי – על פי איזה קריטריון מסי גדול יותר? הוא מגוון יותר? כובש יותר? הוביל את קבוצתו ליותר תארים? חזק יותר פיזית ונפצע פחות?
האתגר שיש בפני רונאלדו כעת הוא לתת עוד עונה גדולה בפני כל המבקרים שטוענים שכעת צפויה ירידה, שטוענים שתהיה ירידה לאור עזיבה אפשרית בסיום העונה ופגיעה במוטיבציה בעקבות הסאגה. בואו נראה אם הוא יעמוד באתגר.

יוסי מזרחי 16 בספטמבר 2008

ל"אנונימי" : לא יכול להיות, מסי הוא 1.60 (מטר ושישים) ורונאלדו 1.85+(יותר ממטר ושמונים וחמש).

פילוסוף רדום 16 בספטמבר 2008

רונאלדו לא השחקן הטוב ביותר בעולם, הוא רק מקבל הרבה מדי קרדיט מבעל הבלוג.

אריאל 16 בספטמבר 2008

אני לא מבין איך המאיץ חלקיקים והשוויצרים המטורפים לא מצאו את דרכם לאחד הסעיפים, הם חייבים להיות קשורים גם לזה, לא?

אביעד 16 בספטמבר 2008

פילוסוף – אם לא רונאלדו, אז מי כן?

מוחמד 16 בספטמבר 2008

אביעד-מי כן? איזו מין שאלה זאת,יובל שפונגין כמובן!!

אנונימוס 16 בספטמבר 2008

סביר להניח שהשאלה האם רונאלדו יהיה אהוב או לא תהיה תלויה אך ורק במידת ההצלהח שלו לשחזר את היכולת מעונה שעברה. אם יצליח, הכל ישכח. אם לא הכל יצוף לפני השטח.

יואב 16 בספטמבר 2008

פילוסוף,
ומקבל קרדיט מכל המוסדות שמעניקות את כל הפרסים(לא רק רונן אשם).
הוא שחקן של יונייטד ולכן מקווה מאד שיתרום לה כמה שיותר. אני מאחל את זה לכל שחקן יונייטד.
אנונימי, לא הבנתי את הלינק בין מכבי ליונייטד(חוץ מאשר אצלי בראש)לבין העדפה של שחקן מסויים, אבל אני מוכן להודות שמסי מוכשר, לפחות כמו רונאלדו, אם לא יותר. אבל זאת לא תחרות בין יצירות אומנות מופשטות פה. מסי צריך מספרים, וכרגע, שלו טובים פחות.

פילוסוף רדום 16 בספטמבר 2008

אביעד –
אם מסתכלים על יכולת טכנית הוא שווה למסי.
אם מסתכלים על ווינריות ראול עולה עליו בכמה מספרים.
אם מדברים על חוש לשערים טורס לא סופר אותו.
אם מסתכלים על יציבות קסיאס.
אם מסתכלים על יכולת הנהגה דקו.
אם מסתכלים על הישגים בכל המסגרות רונאלדיניו או קאקה.
בלב ונשמה גאטוסו או פויול.

רונאלדו הוא לא זה שמשלב את כולם. הוא נמצא בחמישיה הראשונה בכל קטגוריה (חוץ ממנהיגות), אבל אי אפשר להגיד עליו שהוא הכי גדול.

לדעתי רונאלדיניו וקאקה גדולים ממנו למרות העונה הזוועתית של שניהם.

יואב – בשביל להיות השחקן הכי טוב בעולם לא צריך עונה אחת טובה, או אפילו שתיים. התואר הזה קצת יותר מחייב.

רונן דורפן 16 בספטמבר 2008

פילוסוף – נעזוב את ההשוואות האחרות… רק אחת מצאה חן בעיני. מזל שרונאלדו עסוק בשערים ולא בחוש לשערים.

אביעד 16 בספטמבר 2008

פילוסוף, לשם התחלה אני לא משוכנע שטורס בעל חוש לשערים יותר טוב. דקו, עם כל הכבוד ליכולותיו הוא לא מנהיג כזה גדול ומילא רונאלדיניו (שזכה באותו מספר אליפויות, או מספר תארים אירופאיים וזכה גם במונדיאל), אבל קאקא? קאקא זכה באליפות אירופה אחת, כמו רונאלדו ואליפות איטליה אחת (אליפות אחת פחות מרונאלדו), אין לו גביעים מקומיים.
רונאלדיניו היה פעם טוב יותר ובפרספקטיבה הסטורית הוא עדיין גדול מרונאלדו, אבל קאקא מעולם לא סחב את מילאן, אפילו לא לזמן מה, להצלחה בשתי חזיתות. העונה הגדולה של קאקא בצ'מפיונס הייתה כשלא שיחק הרבה בליגה (בגלל הפחחת הנקודות של הקלצ'יופולי, מילאן לא התמודדה על האליפות והתמקדה רק בצ'מפיונס).
גם לפי ההגדרות שלך רונאלדו הוא הטוב בעולם, הוא היחיד שבין 5 הטובים בכל קטגוריה מלבד זו שאינה רלבנטית לשאלה (מנהיגות).
מוחמד, אני מצטער אבל אתה טועה. לפחות בשנתיים האחרונות, מישאלוף עדיף על שפונגין.

פילוסוף רדום 16 בספטמבר 2008

רונן – כל שער שטורס כבש בליברפול שקול לשלושה של רונאלדו…

הייתי שמח להתיחסותך לגבי השאר.

פילוסוף רדום 16 בספטמבר 2008

אביעד – שמעת על המונדיאל ?

ג.ד 16 בספטמבר 2008

או-קיי, שאלה לי אליכם.

מישהו מכם, אוהדי יונייטד, או בכלל, אי פעם אהב את הנקניקייה? אני לא מדבר על להעריך, או לכבד, או לראות בו את גדול השחקנים בתבל. לא דברים שאפשר להצדיק במספרי שערים או ניתוח לוגי, אלא בקשר רגשי.

מישהו מכם באמת השקיע את עצמו רגשית ברונאלדו? כי קשה לי לתפוס את זה.

עומרי 16 בספטמבר 2008

פילוסוף- התשובה הנגדית לטענה שלך מצוייה בגוף ההנמקה: גם אתה מסכים שרונאלדו נמצא בטופ-5 של כל אחת מהתכונות הנדרשות מהשחקן הטוב בעולם, חוץ ממנהיגות לדידך- טענה שאני לא מסכים עימה לחלוטין, רונאלדו היה חד-משמעית אחד משלושת המנהיגים החשובים של יונייטד בשנה שעברה ועשה זאת בקבוצה משופעת שחקנים כריזמטיים.

האם יש עוד שחקן שנמצא בטופ-5 של כלל התכונות?

ככלל, אני סבור שהתואר הכי-טוב-בעולם אינו אמפירי, הוא פשוט מרחף מעל המוכתר התורן, נדבק אליו, וברוב מוחלט של המקרים הבאזז מוצדק. למשל ב2003 השחקן הטוב בעולם מבחינה אמפירית היה ככל הנראה הנרי ואולי שבצ'נקו- משום מה הבאזז נדבק לנדבד ולדעתי גם בצדק- הוא היה שחקן טוב מהם מבחינה היסטורית.

יואב 16 בספטמבר 2008

פילוסוף
רונאלדו היה הטוב ביותר בשנה שעברה(ובין השתיים הטובים, לפני שנתיים). זהו. לא מעבר לזה.
בלי קשר, ההשוואה שלך מאד לא מדוייקת.
חוש לשערים פחות מטורס? על סמך מה בדיוק? שבעים גולים בשתי עונות- זה מספרים שבאטיסטוטה היה גאה בהם.
תארים פחות מרונאלדינו וקאקא?כמעט אותו דבר (ולקאקא אין תואר מקומי בכלל). יעקב הלל, זה כבר משהו אחר.
גם קינו ובקנבאואר לא רואים אף אחד במושגי הנהגה.אז?
ומילר לא רואה אף אחד בווינריות ושערים מכריעים. אז?
אבל זה בכלל לא משנה. אף אחד מהרשימה הזאת, לא מדגדג את מראדונה בכלל. אז מה משנה, אם בתקופת הזמן הזאת, ההוא טוב יותר חודש אחד והאחר, בחודש השני?
בשביל להכריע מי טוב יותר, צריך עוד זמן ועוד פרספקטיבה…
אם היינו שופטים את מראדונה, כשהיה בגילו של רונאלדו, המסקנות היו אחרות לחלוטין.
מה שכן, ברמת החריצות ועבודה על המגרש, הוא בראש הרשימה. מבחינת אישיות- בתחתיתה.
הוא בוודאי לא מספר שבע האהוב עלי ביותר ביונייטד.

Nadav 16 בספטמבר 2008

I think the question might be different – If you have to build a team, who will be the first player you pick? I think the answer might be different the Ronaldo. Maybe Gerrard, maybe Essien

פילוסוף רדום 16 בספטמבר 2008

יואב – תודה שחיזקת את טיעוני.
אני מסכים שהרשימה שלי לא הכילה שחקנים שירשמו בהיסטוריה של האנושות – חוץ מרונאלדיניו, אני מקבל את הביקורת על קאקא – הוא כבר לא ברשימה שלי.
לכן אני חושב שגם רונאלדו אינו חלק מההיסטוריה לפחות לא עפ"י ההישגים/ הכישורים שלו עד כאן.
אך בעל הבלוג (וזכותו לעשות כן) כבר העביר אותו לדרגתם של הגאונים האמיתיים, ועל כך הגבתי.

גם לך אזכיר שטורס משחק בליברפול, שם להבקיע שער הוא מעשה מגונה, אך היכולת שלו לעשות כן היא פנומנלית.

למלמ 16 בספטמבר 2008

גם היכולת של אלון מזרחי לכיבוש שערים הייתה ברמה לא נורמלית האם הוא מדורג יחד עם טורס? הוא גם שיחק באירופה וגם בספרד.

legal alien 16 בספטמבר 2008

הכל טוב ויפה. האהבה לרונלדו היא אהבה התלויה בדבר. יבוא, ישים ארבעים גולים ואני האחרון שיתלונן. רק בקשה אחת – רק שלא יתחיל לנשק את הסמל אחרי גולים או איזה מחווה מזויפת אחרת, זה כבר יהיה מעט יותר מדי.

rd17 16 בספטמבר 2008

לפ"ר בדקתי אחי ומצאתי שכל שער שפרננדו טורס שווה ערך בדיוק לשער שכבש כריסטיאנו.
בדקתי בטבלאות מלך שערים בפרמייר ליג ובאלופות ובכלל ותוצאות משחקים ונמצא שכל שער 1 של פרננדו טורס שווה ערך לשער 1 של כריסטיאנו רונאלדו.

רונן דורפן 16 בספטמבר 2008

פילוסוף – התייחסותי ליתר.
לגבי נשמה… באופן טבעי בחרת מגן וקשר דפנסיבי.. זה לא כל כך רלוונטי.

לגבי טכניקה הוא עולה דרמטית על מסי. יש לך תכונה קצת ישראלית כשאתה מבלבל וירטואיזיות עם טכניקה (למשל בישראל היכולת להגביה תוך כדי ריצה לא נחשבת טכניקה). ולענייננו: איפה הנגיחה של מסי? איפה הבעיטת עונשין של מסי? איפה הסיומת של מסי בשטח קטן? איפה הבעיטות מרחוק בשתי רגליים? כשהוא מקבל את הכדור ופורץ בין מגינים הוא נראה נפלא. יותר מרונאלדו. אבל כל כך הרבה אלמנטים של רונאלדו אין לו. אז נא לדייק – מסי ברמתו בוירטואוזיות אבל לא בטכניקה כללית. גם לא קרוב.

יציבות? שוב, הוא בן 23 וצריך להראות את היציבות לאורך שנים. אבל את ה-42 שערים הוא השיג עם שלושער אחד. שער בכל 88 דקות על המגרש. הוא די יציב.

תארים- אתה מתייחס לשחקנים שעברו קריירה שלמה. רונאלדו בשנתיים האחרונות מאז הפך לשחקן המוביל הביא שתי אליפויות אנגליה ואליפות אירופה.

לגבי הווינריות של ראול – הוא, זידאן, פיגו, רונאלדו הברזילאי, בקהאם, רוברטו קרלוס – ביחד – לא זכו בשום תואר במשך ארבע שנים. שם בפרופורציה את הווינריות של כולם.

דקו – אני חושב שהוא בונה נפלא מצויין. אולי הטוב ביותר. אל תבלבל עם מנהיגות. מה שקרה בברצלונה בשנתיים האחרונות – ארבעה שחקנים מהרשימה שלך באותה קבוצה – פויול, רונאלדיניו, מסי ודקו – ויכולת חיוורת מאד.

אבל כפי שכתבת – עיקר יכולתו הוא שבכל אלמנט של המשחק הוא בין החמישה הטובים.

לגבי רונאלדו בראי ההיסטוריה. הוא עצמו נתן את התשובה השבוע כשאמר שהוא צריך מספר עונות כמו זו. כתבתי כבר בעבר את ההישגים שהוא צריך לכוון אליהם: אחזור על אלו – מספר זכיות בליגת האלופות, מספר זכיות בתואר הבאלון דה-אור, הישג שיקדם את פורטוגל (פה כל שחקן נבחן יחסית לעבר של מדינתו – אז לקדם את פורטוגל פירושו זכיה ביורו או הגעה למשחק הגמר העולמי). מאז שכתבתי את זה שני דברים קרו – זכיה אחת באלופות וכנראה זכיה אחת בבאלון דה-אור. את הנבחרת הוא לא קידם בקדנציה הנוכחית. אבל עניין אחד שאתה חייב לזכור – הוא נמצא הרבה הרבה מעל רונאלדיניו או זידאן בגיל 23.
יחד עם זאת – אם ישונה תקנון הכדורגל, וכל שער של טורס יהיה שווה שלושה של רונאלדו, אז טורס יהיה שחקן טוב יותר.

שודד 16 בספטמבר 2008

משום מה שכחתם את זידאן!!! למסי עוד בכלל יש חלב על השפתיים? מי זה הנרי…
לטעמי בעשרים שנה האחרונות זינאדין זידאן היה דרגה מעל לכול היתר, (אז מה עם הוא בן-דוד)

יואב 16 בספטמבר 2008

שודד, גם רונאלדו הברזילאי.

טל 16 בספטמבר 2008

רונאלדו,שחקן גדול ככל שיהיה,
הוא בעט באפשרות להפוך לאגדה ביונייטד,אולי האגדה!
ליקיר האוהדים שנים קדימה,לתמיד.
לקאנטונה ימשיכו לשיר עד אין סוף,גם לסולשיאר,
בפני בראיין רובסון ימשיכו להשתחוות כשיראו אותו ברחוב,
סטיב ברוס יקבל מחיאות כפיים בכל פעם שיגיע עם קבוצה אורחת לאולד-טראפורד,
רונאלדו כשיחזור לשחק יקבל תשואות בשלב מתקדם יותר לאחר שמאורעות הקיץ ישכחו מלב האוהדים בלחץ של העונה,אבל בסופו של דבר ולא משנה מספר התארים שיזכה ביחד עם יונייטד,ביום שהוא יעזוב,אף אחד לא יזיל דמעה של געגוע,של אהבה אמיתית
וזה אולי יהיה מה שיבדיל אותו בסופו של דבר ממארדונה וגדולים אחרים שאליהם כל הזמן מכוונים בהקשר שלו,
מארדונה זה נאפולי,נאפולי זו מארדונה,
פלה זה ברזיל,ברזיל היא פלה,
ג'ורג בסט זה יונייטד,יונייטד היא ג'ורג בסט,
קני דאלגליש זה ליברפול,ליברפול היא קני דאלגליש,
רונאלדו הוא עבד מודרני,רונאלדו הוא שכיר חרב ותו לא.

יואב 16 בספטמבר 2008

רונן, צודק לגמרי בעניין הטכניקה. יכולת לעבור שחקן, היא חלק מהמכלול שנקרא טכניקה ולא הדבר עצמו.טכניקה- היא המפגש בין הרגל לכדור.
ברוכיאן, נגד מכבי ביום ראשון, בעט בעיטה מדהימה, מהאוויר בזווית קשה לקורה. זאת היתה דוגמה לטכניקה ברמה הגבוהה ביותר שיש. לא חייבים לעבור בין הרגליים בשביל להחשב לטכני.(ומסי, הוא חתיכת קוסם, אין ספק).

פילוסוף רדום 16 בספטמבר 2008

רונן – תודה על ההתיחסות.

תשובותי –
1. נדבד היה קשר חלוץ ואין ספק בקשר למידת הלב והנשמה שהשאיר על כר הדשא.
2. מסי עוד צעיר (הכל יחסי) מבחינת הכשרון שנולד איתו – גדול בעיני מרונאלדו. היתרון שיש לו מבחינת זריזות המחשבה מבטלת חלק מהיתרונות הפיזיים הברורים שיש לרונאלדו.
3. יציבות – מסכים הזמן יעשה את שלו.
4. תארים – גם לזה ניתן זמן.
5. ווינריות – גם מיקל ג'ורדן בוושינגטון וגם רג'י מילר הם דוגמאות …
6. אני מחליף את דקו בג'רארד בפן המנהיגות.

נועם 16 בספטמבר 2008

אני אוהד יונייטד, ואני חושב שרונאלדו שחקן מדהים, אבל לא סבלתי אותו אף פעם, וגם היום אני לא סובל אותו, וגם 80 גולים לא ישנו את זה. יש דברים יותר חשובים מלזכות בתארים, ויש דברים שכאוהד חשובים לי יותר מתארים: נשמה, כדורגל קבוצתי, טיפוח שחקני בית, הגינות, צניעות.

בעבר, יכולתי לזהות חלק גדול מהסממנים האלו ביונייטד ובשחקניה. שחקנים כמו הנווילים, גיגס, בקהאם, סולשיאר, שרינגהאם, שמייקל, קין, ובעבר שחקנים כמו רובסון, ברוס, מגראת, מארק יוז וגם קאנטונה, סימלו אצלי חלק גדול מן הערכים האלו (הציניקנים יאמרו שקין וקאנטונה לא היו הכי ספורטיביים, וזה נכון, אבל הם עדין ספורטאים ענקיים שמייצגים את הצד היפה של הכדורגל לטעמי).

שחקן כמו רונאלדו די מסמל את ההיפך מזה עבורי, וזה גורם לי להנות מהיונייטד הרבה פחות.

כן, הוא כובש, הוא מבקיע שערים מדהימים ומסחרר הגנות, אבל הוא שחצן, בכיין, פוזאיסט ורודף בצע, וזה פשוט לא מתאים. אנחנו לא ריאל מדריד, ואוי ואבוי אם הפכנו להיות דומים לה.

למלמ 16 בספטמבר 2008

פילוסוף.
כבר החלפת חצי מההשוואות שלך. אתה יכול להודות שמעט טעית בהערכה שלך.

רונן דורפן 16 בספטמבר 2008

פילוסוף – לגבי מסי-רונאלדו שוב אתה חי בעולם בו טרמינולוגיה מחליפה הישגים. "כשרון" חשוב מאשר יכולת. "חוש לשערים" חשוב יותר מהשערים עצמם. אפשר להוסיף לטיעונך את מה שכתב מישהו בתגובות הקודמות בפוסט רונאלדו "בסך הכל במקום הנכון בזמן הנכון". אני אנסח את הטיעון למה רונאלדו הוא השחקן הטוב בעולם כרגע (או נכון לסוף העונה שעברה) – הוא פשוט מביא הכי הרבה תועלת. הוא מגדיל את סיכויי הניצחון יותר מכל שחקן אחר ובגלל זה מוכנים לשלם עליו הכי הרבה. אתה מוזמן כמובן לפרוט את זה לקבלת החלטות ולחימה ודוגמא ו-ווינריות. אבל תבדוק עניין פשוט: האם מאמן שפוי היה מחליף את רונאלדו הנוכחי (שוב, נכון לסוף העונה שעברה) בדקו או ג'ררד או ראול או גאטוסו או קאקה או מסי? אני לא חושב.

לגבי ג'ררד ֿהפעם אתה מבלבל דוגמא אישית עם מנהיגות. ג'ררד נלחם. קבלת ההחלטות שלו לגבי הקבוצה היא שום דבר מיוחד. לשון המעטה.

טל – זה נכון וזו תוצאה של תקופתנו. כשקבוצה מחליטה לאסוף את הכשרונות שלה מברזיל ופורטוגל, שלא תצפה לסוג הנאמנות משחקנים שגדלו בבריטניה.

אביעד 16 בספטמבר 2008

פילוסוף, מסי צעיר מרונאלדו בשנתיים סה"כ, הוא אולי נראה ילדון מול רונאלדו אבל הוא בן 21. אני מתקשה לראות את היתרון של מסי על רונאלדו בזריזות המחשבה.
אני מתקשה לקבל את הטענה שלך שרונאלדו לא הטוב מכולם למרות שהוא בטופ 5 של כל הקטגוריות שלך בעוד שמסי נחשב בעינייך לגדול ממנו על אף שהוא מוביל קטגוריה אחת ונעדר לחלוטין מהאחרות.
ואני חייב לציין, אפילו אם מסי מוכשר יותר מלידה מרונאלדו (וזה "אם" גדול), אז אני מסרב לתת לו קרדיט ע"כ בהתחשב בכך שהוא אפקטיבי פחות משחקן פחות מוכשר ממנו לטענתך. זו לא נקודת זכות של מסי אלא נקודת חובה.

אריאל 16 בספטמבר 2008

אני מוכרח למחות על הביטוי "רונאלדו הברזילאי". יש רונאלדו ויש את רונאלדו הפורטוגלי, שעם כל הרצון הטוב, לעולם לא יגיע לקרסוליים של רונאלדו. וזה בכלל לא נתון לדיון

רונן דורפן 16 בספטמבר 2008

נועם – נשמה היא מונח עמום. לפעמים המשחק מונח על כף המאזניים. רוני מחליט במצבים הללו לחזור להגנה ולהלחם. רונאלדו מחליט לנצח את המשחק ויהי מה. אחרי זה מנתחים את הסיטואציה שרוני נלחם עבור הקבוצה ורונאלדו עבור עצמו.

לגבי רובסון ומקגראת' אני מפנה אותך לביוגרפיה של פרגי. הם יצרו בעיית אלכוהול בקבוצה שלקח לפרגי שנים להתגבר עליה. הם פשוט היו מנהיגות שלילית למרות שהיו אהובים על האוהדים.

קנטונה הוא כמובן גדול המנהיגים שהיה ביונייטד. עיקר תרומתו היא במגרש האימונים.

לגבי טיפוח שחקני בית… האחריות פה לא על רונאלדו. לפחות במקרה שלו פרגי יכול לקחת קרדיט על התקדמות מטאורית. ווין רוני הגיע במצב הרבה יותר מתקדם והתקדם בקבוצה הרבה פחות.

אני חושב שהטענה שלך היא "שהוא לא מחוייב למנצ'סטר יונייטד" זה נכון ולא נכון ברמות שונות. יש את הרמה הרגשית: הוא לא מחוייב לקבוצה מבחינה רגשית, הוא רואה בה מעסיק והוא רצה לעזוב אותה. מצד שני יש את הרמה המקצועית: רונאלדו מתאמן הרבה יותר קשה מרוב השחקנים בקבוצה ומתאמץ יותר מאחרים למען הניצחון. אני אחזור על מה שאמרתי בהזדמנות אחרת. כשווין רוני רץ להגנה לחלץ כדור זה יופי-טופי אבל לא על זה משלמים משכורות עתק. אבל רונאלדו מבין שהוא צריך להביא את השערים. ולכן הוא חוזר כל עונה לאחר ששיפר אספקטים במשחק שלו – נגיחה, עונשין, פחות כדרורים מיותרים. תתקשה למצוא שחקן ביונייטד שמשתפר כמוהו. וזה נובע רק ממחוייבות ואימונים.

רונן דורפן 16 בספטמבר 2008

אריאל – אני ממליץ לך על כתיבתו של ידידי עזי דן בעניין אותו רונאלדו. שהשיג בערך 20 אחוזים ממה שהיה צריך… שוב הישראליות הזו זה שהיה לו "כשרון" שלא מוצא, רק מפארת את הישגיו.
לפני שמתחיל הדיון בחוסר המזל שלו – הוא השמין ונפצע כל הזמן בגלל שלא התאמן.

גיל 16 בספטמבר 2008

לדעתי צריך לזנוח את ההשוואות למאיץ. כל איזכור של רונאלדו בבלוג שווה להוריקן קטגוריה 2 מינימום.

יואב 16 בספטמבר 2008

אריאל, מקבל ולו רק למען הסדר הכרונולוגי(רונאלדו היה לפניו).
רונאלדו, הוא אחד הגדולים ביותר שהיו. הפורטוגזי, עוד לא במחצית הדרך, כך שזה באמת לא נתון לדיון. זה מוקדם מידי.
רונן, הסופרלטיבים המיקצועיים המוצדקים על רונאלדו, לא חייבים לבוא בהכרח עם השוואה לרוני. גם בזכות הקבוצתיות, הפירגון והמחוייבות של רוני , רונאלדו הגיע לאן שהגיע ויונייטד לקחה תארים.זה בכלל לא מובן מאליו שסופרסטאר אחד יתגמש מיקצועית למען סופרסטאר אחר- למען הקבוצה. במובן הזה, רוני, הוא שחקן של פעם ואגדה יונייטדית אמיתית. אני בספק אם זה יכול לקרות הפוך.

אביעד 16 בספטמבר 2008

מסתבר שטרי ישחק ביום ראשון היות והרחקתו בוטלה.
לפי מה שאני יודע על החוקים באנגליה, הביטול הזה שערורייתי – טרי הורחק לפי השופט בשל חומרת העבירה ולא כיוון שהיה אחרון בדרך לשער (הוא לא היה), במצב הזה מותר לבטל את ההרחקה רק אם לדעת ההתאחדות העבירה שביצע לא הייתה ראויה אף לצהוב. העבירה של טרי הייתה לקוחה יותר מראגבי ונראה כאילו הביטול נעשה רק בשביל למנוע מצב בו על שריקה מעוררת מחלוקת הוא ייעדר לשלושה משחקים.
אני רואה בזאת עוד דוגמא לבעייתיות קבלת ההחלטות הנוגעות לפן המשמעתי בהתאחדות האנגלית…

תומר 16 בספטמבר 2008

אריאל,אתה צודק בכלליות לגבי השם אבל פה בבלוג הפורטוגזי מוזכר ויוזכר הרבה יותר פעמים ככה שכדי שיבינו על מי מדובר אין ברירה אלא להוסיף שם תואר. אני הייתי הולך על רונאלדו החלוץ או על ה"פנומן" למעריצים כגון עזי דן. ככלל שמדברים על אותו רונאלדו ומנסים למקם אותו בהיסטוריה צריך באמת לזכור שמדובר בסקורר אדיר שפשוט כבש וכבש וכבש,כמו גרד מילר.
בתחילת הקריירה היו עוד השוואות לפלה ומראדונה אבל רונאלדו הוא לא השחקן השלם הזה(כדוגמת הפורטוגלי),אלא פשוט חלוץ מהסוג הישן שנעלמם מן העולם שכל מה שהוא עושה זה לכבוש.
אני לא ממש אוהב אותו מאחר והוא תמיד שיחק בקבוצות שאין לי מידי סימפטיה אליהן אבל אין לי ספק שהוא אחד מהחלוצים הגדולים ביותר.
וזה בעצם מה שמביא אותי לכך שההשוואות האלה הן לא בדיוק הוגנות, הן מיוחסות רבון ככולן לשחקני התקפה ושוכחות לגמרי את משחק ההגנה וגם בהתקפה צריך להבדיל בין תפקידים ותפקודים. אבל זה מה ששונה ברונאלדו כריסטיאנו,הוא כרגע האולאראונד פלייר ההתקפי הכי טוב והכי פרודקטיבי אז לפחות בצד אחד של המגרש הוא מבחינתי ולצערי השחקן הטוב בעולם כרגע. ועם פוטנציאל להרבה יותר מזה.

Yair 16 בספטמבר 2008

אביעד תגיד לי אתה השתגעת? ג'ון טרי, מלך האריות האנגלי, סיינט ג'ון? איך מישהו בכלל העז לנסות לעבור אותו? ברור שביטלו את האדום.

ובנימה פחות צינית, אם היה לי בית הייתי שם אותו על זה שהאדום של טרי יבוטל, זה היה ברור וממש לא מפתיע, רק מחשבה על ההתאחדות האנגלית גורמת לי להשמע לעצמי כמו רון קופמן בפרק ממוצע של יציע העיתונות.

טל 16 בספטמבר 2008

רונן,
בראיין רובסון לא היה מנהיג שלילי,גם לא בגלל השתייה המרובה,
זה שיש בזה הרבה פסול זה ברור אבל התקופה היתה שונה,הסטנדרטים היו שונים,התרבות היתה שונה ועדיין
רובסון על הדשא,אם באימונים ואם במשחקים היה מנהיג ובגדול,
כמו גם בחדר ההלבשה וכנציג השחקנים,
אהוב על האוהדים הוא היה בראש ובראשונה בגלל היכולות שלו כשחקן וסגנון המשחק שלו והרי הוא היה השחקן הכי טוב שלנו,הכי טוב באנגליה,קפטן מרבל.

בליברפול באותם שנים שתו לא פחות,כולל הסונסים והדאלגלישים.

ושוב אתה מנסה לגמד כל הזמן את רוני לעומת רונאלדו(אני לא מבין למה?),
אני לא זוכר את פרגוסון משווה בין המאמץ של שניהם באימונים או פוסק לטובת רונאלדו בנושא,להיפך,מפאר את שניהם בקטע הזה.

למה אתה רואה פסול בזה שרוני רץ ומחלץ כדורים ועוזר להגנה?
אם עברו למשל את אברה או וידיץ לא מספיק לחזור חזרה מקרן שלנו או כשרונאלדו איבד כדור ורוני היה שם בכדי לחפות עליהם,מה רע?על זה משלמים ועוד איזה משלמים משכורות עתק,
ואגב,אם רונאלדו היה מתופקד ע'י פרגוסון כקשר אחורי למשל ברוב הפעמים,
האם אתה חושב שהוא עדיין היה קופץ קדימה מבחינת היכולת שלו ומשפר את האספקטים במשחק ההתקפי שלו?
אני בספק,זה לא קל לעשות זאת כשאתה עסוק בלעזור כל הזמן לאחרים.

גיל 16 בספטמבר 2008

אז רובסון שתה אז מה? האם על פי אותו הגיון צריך היה לסלק את בסט? רובסון הוא אחד הסמלים הכי גדולים של מנצ'סטר ונבחרת אנגליה וכל הפציעות שלו הוסיפו להרואיות שלו.

אריאל 16 בספטמבר 2008

רונן, גם אם רונאלדו השיג רק 20 אחוז ממה שהוא היה אמור להשיג (אני לא כל כך מסכים, אבל שיהיה), זה בכלל לא משנה.
הכישרון שהיה לבחור ברגליים, זה משהו שהיה שמור לגדולים ביותר. אין כאלה דברים – לא רונלדיניו, לא מסי, לא רונאלדו הפורטוגלי, אפילו לא זידאן. הדומיננטיות שלו כשהוא היה בשיאו היתה ברמות של מייקל ג'ורדן/טייגר וודס/רוג'ר פדרר בשיאם. הוא היה בלתי ניתן לעצירה.
וגם לגבי ההישגים אפשר להתווכח – הוא עדיין היה אלוף עולם (אפשר להוסיף – פעמיים, אבל הפעם הראשונה לא צריכה להיחשב), מה שרונאלדו שלך לא השיג, והגיע לעוד גמר. הוא מחזיק בהכי הרבה גולים באליפויות עולם, שלוש פעמים כדורגלן השנה, ואיזה אליפות ספרד בסופה של הקריירה.
וכל זה ממש לא משנה, כי כל מי שראה אותו ידע שהוא חוזה בגדולה. מצטער, אני לא מרגיש את זה כשאני מסתכל על הפורטוגלי. שחקן גדול – בהחלט כן. מהגדולים בהיסטוריה? רחוק מזה

רונן דורפן 16 בספטמבר 2008

אריאל – לרגע אינני מתכחש לכשרון של רונאלדו הברזילאי. מכאן גודל הפספוס לדעתי. מה שאני רואה ברונאלדו שלנו הוא משהו אחר. שחקן שעובד על כל אספקט של המשחק שלו ומביא אותו לרמה הכי גבוהה. לרונאלדו הברזילאי היו כמה תכונות ברמה שלא נראתה כמוה. הבעיה היא שבכדורגל המודרני הדגם של רונאלדו הפורטוגזי יותר נכון, כי זה מסייע לו להמנע מפציעות.
הסיכוי שידביק את הישגיו באליפות העולם קטן יותר, כאן צריך לתת לו "הנחה" באופן יחסי לנבחרת שלו. בכדורגל קבוצות הוא כנראה ישיג הרבה יותר. אם לא השיג כבר.

רונן דורפן 16 בספטמבר 2008

טל – לגבי רוני, אני פשוט שואל את עצמי איפה הוא היום לעומת לפני שנתיים ואני לא רואה שחקן יותר טוב. אני חושב שאתה ואחרים סבורים שהוא "מוקרב" לטובת הקבוצה וגם פרגוסון נותן לו את ההנחה הזו בתקשורת. אבל גם בנסיבות הללו קור הרוח שלו מול השער, למשל, לוקה מאד בחסר כרגע. לא מן הנמנע שהנסיקה ביכולת של רונאלדו, שלקח ממנו את מעמד הכובב, קצת פגעה בבטחון שלו.

טל וגיל, לגבי רובסון – שוב, מדובר בשחקן שהיו לי פוסטרים שלו. אני אניח בצד את עניין השתיה שהוא הנהיג, וגרמה, למשל, לחיסול הקריירה של ווייטסייד. אני רואה פה מקרה די דומה לשל ג'ררד. שחקן שמנהיג קבוצה במשך שנים להישגים שלא ממש הולמים את גודלה. הוא עצמו זורח בסיטואציה הבינונית הזו. יונייטד הביאה הרבה רכש יקר בתקופת רובסון והוא לא הצליח לחבר את הקבוצה לאליפות.

פילוסוף רדום 16 בספטמבר 2008

למלמ – רק חמור לא משנה את דעתו. בכך שהחלפתי את בחירתי הודתי בטעותי…

רונן – האם אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו השחקן היעיל ביותר הוא השחקן הגדול ביותר ? האם אין דברים מעבר שגורמים לנו להכתיר מלכים ? האם ברונאלדו יש את זה ?

תקרא לי משוגע אבל הייתי בוחר את ג'רארד לפני רונאלדו לקבוצה שלי (אם הייתי יכול כמובן) בכל יום נתון, לאורך זמן הקבוצה שלי תהיה טובה יותר, בריאה יותר, ויציבה יותר.

טל 16 בספטמבר 2008

רונן,
הבעיה הכי גדולה ביונייטד בתקופת רובסון היא שסביב רובסון במקרה הטוב היו 2,3,4 שחקנים טובים מאוד וכל השאר ממוצעים מי יותר ומי פחות,
ברגע שאחד או יותר מהם היו פצועים יונייטד היתה ממוצעת עוד יותר,
תשווה את זה לסגלים של ליברפול ואברטון בשנות ה 80 ואז תראה את הפערים.
זה שהביאו את אלן ברזיל,פיטר דבנפורת',גארי בירטלס בהרבה כסף(לאותה תקופה)לא הפך אותם לחלוצים יותר טובים או כאלה שהצליחו להתמודד עם הלחץ של במת אולד-טראפורד,
זה שכבר היה חלוץ מצויין החליטו למכור אותו בתחילת הקריירה שלו לברצלונה(יוז)לא עזר,זה שגורדון סטראכן בלידס היה שחקן הרבה יותר טוב מאשר ביונייטד…בקיצור,מה רובסון אשם?
הוא עוד השאיר את יונייטד מעל למים ברוב השנים
ועדיין יונייטד בהנהגתו ועם סגלים הרבה פחות טובים ויותר מעונה אחת היתה יריבה צמודה לאליפות,זכתה בגביעים ולקראת הסוף של אותן שנים שחורות גם בגביע המחזיקות.

מה שחיסל לוואיטסייד את הקריירה אלו 2 דברים:
א.בעיה שהיתה לו בברך,בצעירותו הוא היה מהיר כסילון,היתה לו פציעה והוא טופל ע'י פיזיו' אירי מבוגר שהטיפול שהוא העניק לו פשוט הרס לו את המהירות(הוא מדבר על זה בהרחבה בספר שלו)
לאחר מכן הוא כבר לא היה אותו השחקן שיכול היה להיות(גדול יותר ממה שהוא היה והוא היה גדול).
ב.וואיטסייד עצמו,הוא אישית,בדיוק כמו מגראת',
רובסון ידע להוציא את כל האלכוהול באימון למחרת בבוקר,הם לא,לרובסון היתה קיבולת יוצאת דופן,להם לא,על רובסון זה לא השפיע,עליהם כן ואם הוא לא ידע מתי לעשות את הסטופ זו בעיה שלו,רובסון נתן עצות אבל להיות גננת זה לא היה מתפקידו.

לגבי רוני,
אתה עושה לו אי צדק,כי לפני שנתיים כשהוא שיחק לצד ואן ניסטלרוי כחלוץ וכמעט כל הזמן חלוץ ראינו את רוני כובש כי את האנרגיות והאוויר בריאות הוא היה שומר לאיזור הרחבה ואז הוא היה חד כתער,
ב 2 העונות האחרונות ואתה לא יכול להתעלם מזה,רוני מוציא הרבה מאוד אנרגיה במקומות אחרים כי הוא מתופקד לא מעט במקומות אחרים וכשהוא מגיע למצבים הוא פחות מרוכז,פחות מוכן ולכן אנחנו רואים אותו מחטיא יותר מבעבר,
לא צריך את פרגוסון שיגיד לנו את זה,אנחנו רואים את זה בכל משחק.
אתה לא רואה שחקן טוב יותר,אני רואה שחקן הרבה יותר טוב,קבוצתי,חכם,מחושב ומגוון.
התהילה שרונאלדו קוצר מורידה לו את הביטחון…אלו דיבורים באוויר.

עומרי 17 בספטמבר 2008

כשבוחנים את הקריירה ה(כנראה) גמורה של רונאלדו המכוער( הברזילאי סתם משעמם) צריך לזכור עובדה אחת מרכזית- במונדיאל 98 הוא היה בסה"כ בן 21, מעט יותר צעיר ממסי כיום, וכבר היה אחרי אחת העונות הגדולות בהיסטוריה של שחקן בעמדה כלשהי; רונאלדו של 967 בבארסה הוא השחקן הטוב ביותר ששיחק כדורגל מאז מראדונה. השאלה מה היה קורה ללא קללת גמר 98, ללא פציעת המייקרופרקטור שבאה מאוחר יותר אותה שנה והובילה לשיקום ארוך ולהשמנה וללא החיים הבלתי ספורטיביים שחי בתווך היא הWHAT IF הכי מסקרן שאני זוכר בכדורגל.

תשובה חלקית לשאלה הזו נקבל אם נפנים את העובדה שבריאל, לפחות בשנתיים הראשונות, רונאלדו היה בקלות אחד מ3-4 החלוצים הטובים בעולם והוא היה, במקרה הטוב, 60% שחקן מרונאלדו הקודם, שמן יותר, איטי יותר, מגושם יותר.
הוא גם לקח גביע עולם ב02 תוך תצוגת תכלית של 8 שערים.

בסופו של יום זידאן, בן דורו של רונאלדו, ניצב לפניו ברשימת כל הזמנים, ובצדק, אבל התהייה WHAT IF? תרחף לנצח.

גיל 17 בספטמבר 2008

פילוסוף, התשובה לשאלה שלך היא כן. ע"ע טים דאנקן.

רונן דורפן 17 בספטמבר 2008

פילוסוף רדום – אם תתעלם רגע ממחלוקות אגודתיות ותביט בסרט בסוף הפוסט. יש שם אוסף עצום של שערים לא מהעולם הזה. סללומים יפים, בעיטות עונשין מדהימות, עקבים, השכבת מגינים. לקרוא לרונאלדו "יעיל" זה מופרך לחלוטין.

טל – קח את השבת האחרונה למשל או כמשל. רוני לא הצליח ליצר שום דבר. איפה הכדורים הגאוניים של לפני שנתיים? גמר האלופות שלו היה מזעזע גם כן. ואם רוני מסתדר רק בסיטואציה לצד שחקן כמו ואן ניסטלרוי, אז זה בהחלט בעייתי. משחקן ברמתו של רוני אני מצפה להסתגל בתוך שנתיים למצב חדש.
אף אחד לא מכחיש שהוא נחוץ ותורם לקבוצה. אבל השאלה אם באמת יהפוך לשחקן אגדי (לא אגדת יונייטד כמו גארי נוויל, אגדה עם הכרה מחוץ לאולד טראפורד) היא לגמרי פתוחה.

יואב 17 בספטמבר 2008

רונן, אתה ממשיך בשלך. הוא אגדי גם עכשיו. הוא גרם לשערי האליפות שלך בוויגן והיחידי שתיפקד. רונאלדו לא ייצר שום דבר, בביקור הקודם שלך באנפילד. רוני כבר ניצח לך משחק שם. בוודאי שזה בעייתי אם אתה מתופקד במקום שבו ההשפעה שלך מועטה. כשרונאלדו היה בוסר, רוני היה הלפיד. הוא לא הפך לפחות טוב. כשרונאלדו יתופקד כסוג של מגן ימני, נוכל להשוות(או שמאלי, כמו בפומפי).
רונאלדו עצום אבל לא מעורר השראה ורגש.. לא כמו רוני, לא כמו קאנטונה, לא כמו גיגס, לא כמו בקהאם לא כמו רובסון או קינו או סקולסי. הוא טוב לעצמו ועל הדרך, זה גם עוזר לקבוצה.
יונייטד- זה רגש. אתה בוודאי מודע לזה.

yoni 17 בספטמבר 2008

יש מצב לצרף לינק (כתובת מלאה) לסרטון המדובר (רונלדו)?
לגולשים דרך פרוקסי אין אפשרות לראות סרטונים ישירות בעמוד זה

טל 17 בספטמבר 2008

רונן,
שוב אתה לוקח משחק אחד לא טוב,כמו בשבת,של רוני(ושל כל הקבוצה)ומזה בונה תאוריה שמתאימה לנקודה שלך ומזה משליך לשנתיים אחורה,או למצב שבו רוני יכול לתפקד רק כשואן ניסטלרוי לצידו(וזה לא עניין של רוד או של סאהה או של הסקי לצידו,היכן הוא,רוני מתופקד,זה העניין)
אם נלך למשחקים בשנתיים האחרונות אנחנו נמצא לא מעט רגעי גאונות של רוני,
ואם נחזור לגמר האלופות ולמרות משחק לא גדול שלו אני עדיין זוכר מסירה גדולה על 45 מטר מצד אחד לצד שני לרונאלדו,כדור שהוביל למצב המצויין של טבז ולאחר מכן קאריק ואני זוכר פריצה שלו על צד ימין וכדור רוחב לגול עבור טבז,
חוץ מזה גם אני יכול לבוא ולהגיד,וואלה,איפה רונאלדו היה במשחקים באולד-טראפורד נגד מילאן או רומא(עונה שעברה בשלב הבתים)כשרוני היה שם בדקות קריטיות לתת גולים איכותיים כשרונאלדו היה די נעלם במשחקים הללו ומשם לבנות תאוריה שתהיה נוחה לי,
והרי היתה תאוריה טיפשית לגבי רונאלדו שהוא לא מופיע למשחקים גדולים,למה?כי הוא לא כבש בכמה מהם אבל מי שראה את המשחקים ידע לראות,לזהות ולהעריך את התרומה "הסמוייה" יותר של רונאלדו באותם משחקים שבהם הוא לאו דווקא היה בקדמת הבמה אבל גרם לזה שאחרים והקבוצה בכלל תהיה שם,בדיוק כמו שרוני עושה לא פעם ולא פעמיים!

האם רוני יהפוך לאגדה עם הכרה מחוץ לאולד-טראפורד?כמו שיואב כתב הוא כבר אגדה,מיני אגדה אומנם אבל בדרך להיות גדול עוד יותר.

לגבי אגדה והכרה מחוץ לאולד-טראפורד ולא כמו גארי נוויל….
נו באמת,גארי נוויל אחד השחקנים הכי מוערכים בכדורגל האנגלי,
אה כן,סליחה,לא בתקשורת הישראלית שם כבר במשך שנים כל מיני חוכמולגים קוראים לפרגוסון או מאמני הנבחרת לזרוק אותו לאלף עזעזל כי הוא "אפור"
אבל באנגליה,אנשי המקצוע והאנשים שדעתם נחשבת באמת,מכירים ומעריכים את גארי נוויל,
רק לפני כמה שבועות מיקה ריצארדס שרבים רואים בו יורש לנוויל בצד ימין בנבחרת(ואולי ביונייטד)דיבר עליו ועל האגדה שהוא,
בלווין הפרטי שלי,בערוצי השואו ספורט היה פרשן אורח בשבת האחרונה,פיל תומפסון הליברפולי,גם הוא שיבח מקיר לקיר את נוויל,מעניין למה?
אולי כי הם יודעים שלמרות שהשם שלו לא אקזוטי כמו איזה מיצ'ל סאלגדו או איזה זאמברוטה או כל מיני כאלה לא יציבים במיוחד ולמרות שהוא הגיע מברי,פרבר קטן ולא מהחופים של ריו,
זה לא משנה את העובדה שהוא המגן הכי יציב וטוב באנגליה כבר למעלה מעשור,שלמרות היותו פחות מוכשר מאחרים אבל עם הרבה עבודה קשה הוא הפך להיות מגן שאת מספר הטעויות הקריטיות שלו במשך השנים אפשר לספור על כף יד אחת,
לפי החשיבה הזו,אגדה רק באולד-טראפורד ולא מחוצה לו,גם דניס ארווין לא נחשב כאגדה,
אם נשאל את הפרשנים או "הגאונים" בארץ מה הם חושבים על דניס ארווין הם יגידו,דניס מי?
אם נשאל אנשי תקשורת באנגליה ובאירו פה אין לי ספק שהם ידעו מי ומה היה דניס ארווין בכדורגל האנגליובנבחרת אירלנד.

רונן דורפן 17 בספטמבר 2008

טל – קצת הרבה מלים בשביל עניין סמנטי. גארי נוויל אגדה אגדתית מארץ האגדות. אני התכוונתי לאגדות באזור של ואן באסטן או פלטיני. פעם דיברו על רוני ככזה.

טל 17 בספטמבר 2008

רונן,
אוקיי,עכשיו הבנתי את הנקודה שלך לגבי נוויל האגדה,
ולעניין של רוני,
זה שבפריצת המגה מגה שלו כשחקן צעיר כבר הכתירו אותו בתקשורת לכל מיני פלה למינהם זה משהו אחד,
זה שלא צריך לסכם את הקריירה שלו ולא לאן הוא הגיע עד כה,
בדיוק כמו שלא נכון הדבר לעשות בנוגע לרונאלדו,זה משהו אחר.

ג.ד 17 בספטמבר 2008

גיל, אתה ברצינות משווה את הכוסית לטים דאנקן?

דאנקן הוא הרבה הרבה יותר מאשר שחקן יעיל, הוא המנהיג הגדול ביותר בנבא בעשור הנוכחי, ואחד הגדולים אי פעם. שחקן שמשרה מהשקט הנפשי שלו על כל הקבוצה, מונע בעצם הנוכחות שלו בחדר ההלבשה סכסוכים, מחוייב למועדון שלו ולמאמן שלו ברמות שלא רואים משחקנים במעמד שלו, ובלי שמץ של אגואיזם.

בדאנקן יש את כל הדברים שגורמים לך להתאהב בשחקן, לרונאלדו יש רק יכולת, ומוסר עבודה.

סקאוזר טומי 17 בספטמבר 2008

ואף מילה על הנטיה של המשיח, רונאלדו, להיעלם במשחקים גדולים ולהעלים את ויין רוני…

דורפן, כמו חב"דניק, ניתק קשר מהמציאות והתחיל להאמין בביאת המשיח. אני פשוט לא מאמין שבקרב אוהדי היונייטד קיימת תופעה של "משיחיות". אתם בעצמכם מאמינים שבלעדיו אתם לא פונקציה. זה פשוט פאתטי בעיני.

ההערצה העיוורת הזאת לזה שלא רצה לשחק בשורותיכם, מלמדת שאתם זנחתם את מבחן הדרך לטובת מבחן התוצאה. הדרך הזאת לא מתאימה לרוח של הליגה האנגלית. היא מתאימה למחזיקי מניות בתאגידים.

אתם בכלל אוהדים של הקבוצה ?

פילוסוף רדום 17 בספטמבר 2008

גיל אם כבר נ.ב.א. ההשוואה היותר נכונה היא לקובי בריאנט….

אתה מוריד מערכו של טים דאנקן שהוא מנהיג שקט מהסוג שהתרומה העיקרית שלו לא יכולה להמדד בסטטיסטיקה (שגם היא מעולה).

רונן דורפן 17 בספטמבר 2008

סקאוזר טומי יקר.
הפער בין הדרך בה אנחנו משחקים לדרך בה אתם משחקים גדול אפילו מהפער בהישגים.
לגבי רונאלדו – אצלנו לפחות אלכס פרגוסון מנע את העזיבה של רונאלדו. במרסיסייד לבניטז דווקא לא היה אכפת שג'ררד עוזב
לצ'לסי (אפשר לקנות בסכומים הללו שישה קשרים דפנסיבים משוויץ) ומי ששכנע את ג'ררד שהלב שלו הוא במרסיסייד והוא סמל והמועדון מעל הכל היה העולם התחתון.

יואב 17 בספטמבר 2008

טומי, מי בדיוק מאמין בזה? אני חושב שגם בלי רונאלדו, יונייטד טובה לפחות כמו השאר.
מעבר לזה, כל מה שרונן כתב(הלבטים שגארארד עבר, ממש ממש נוגעים לליבי. כולי תקווה שביתו לא נשדד אתמול).

סקאוזר טומי 17 בספטמבר 2008

רונן,

זו בדיוק הנקודה. בניגוד אליכם, בליברפול שום שחקן לא יותר גדול מהמועדון, אפילו אם קוראים לו ג'רארד.

אצלכם, אפילו שכיר חרב יותר גדול מהמועדון. האלוהים חיים, פרגוסון, היה מוכר את אמו הג'ינג'ית, לפני שהוא היה מוכר את המשיח רונאלדו. סיפור האהבה-שנאה בין שניהם עוד יעובד וישודר בערוץ ויוה…

הפער בין איך שליברפול משחקת ואיך שיונייטד משחקת הוא באמת עצום. אלה עובדות שאין להתווכח איתן. יחד עם זאת, אני מניח שביום בו ליברפול תתמודד מול היונייטד גם בהכנסות שלה הפער יצטמצם. זו חוכמה קטנה מאוד לקנות שחקנים טובים יותר ולבנות סגל איכותי, כי לאבא שלך יש יותר גדול.

נ.ב
על איזה אגדה אורבנית, מבית היוצר של ניוטון הית', בק"ע העולם התחתון וג'רארד אתה מדבר ? נראה לי שאתה מתבלבל בין ביתר י-ם האהובה עליך לבעלים שלה.

אביעד 17 בספטמבר 2008

טומי, בגלל שהיונייטד סירבה למכור את רונאלדו אז אתה יוצא מנקודת הנחה שרונאלדו גדול מהמועדון? זה הרי להיפך – רונאלדו לא גדול יותר מהמועדון ולכן הוא לא עבר לריאל. הוא לא הצליח לכפות על מנצ'סטר למכור אותו.
בקשר לפערים, אתה מתבלבל. זה לא הפער בהכנסות שיצר פער בהישגים אלא להיפך, מנצ'סטר יצרה פער מקצועי ומינפה אותו לפער כלכלי.
אבל מה המשמעות של הפער הכלכלי? תחשוב על 3 השנים האחרונות בהן מנצ'סטר רכשה 8 שחקנים (טבז, אנדרסון, נאני, הארגריבס, מאנושו, קושצ'אק, ברבאטוב וקאריק) בעלות כוללת של כ-130 מליון ליש"ט. בתקופה המקבילה ליברפול רכשה את באבל, בניון, ריירה, סקרטל, טורס, פאביו אורליו, דוסנה, רובי קין, אגר, ארבלואה, קבליירי, נ'גוג, סיסוקו, בלאמי, קראוץ', פנאנט, קאוט, וורונין, מסצ'ראנו, לוקאס, לטו, דגן ואיטנדז'ה בעלות מוערכת של למעלה מ-150 מליון ליש"ט.
אולי, אם בניטז היה מנסה לחמש את הסגל על בסיס איכות לעומת כמות, זה היה שונה.

יואב 17 בספטמבר 2008

אותו אלכס, שזרק אתכם "מהמרפסת המזויינת" שלכם?
שיצר אימפריה כלכלית שמבוססת על הצלחות מיקצועיות?
אכן אלוהים חיים.
יונייטד משחקת בדיוק כמו שאלכס רוצה שהיא תשחק. כמו שבאזבי רצה שהיא תשחק. אצלכם, שכחו מזמן את העקרונות שהביאו לכם הצלחה בעבר. מה כסף קשור לפה? למה, לוונגר, יש יותר?

סקאוזר טומי 17 בספטמבר 2008

אביעד,

לא. ההנחה שלי שרונאלדו יותר גדול מהמועדון נובעת ממהיטריה שפרגוסון נתפס לה במהלך חודשי הקיץ. במקום לזרוק את הפושטק הקטן, אפילו שהוא שחקן גדול, הוא בחר להעמיד אותו מעל המועדון. האם אתה חושב שפרגוסון, סר פרגוסון בשבילי, היה יוצא למסע צלב אם ווס בראון היה רוצה לעבור לריאל ?

לעניין הפערים, יונייטד יצרה פער איכותי, שאינו מהותי והשכילה לנצל את המהפכה שעברה הליגה האנגלית ולהפוך לתאגיד (אני לא בא להקניט, הקבוצה באמת נסחרה בבורסה). ליברפול הייתה טיפשה יותר וכך נוצר מצב ש-2 המועדונים האלה, שבעבר היו בעלי מקורות דומים ודמיננטיות זהה פחות או יותר בליגה, נפרדה דרכם. יונייטד הפכה לקבוצה העשירה באנגליה וכנראה גם באירופה, ליברפול נשארה מאחור.

אי אפשר להסתכל על 3 השנים האחרונות בלבד ולהסיק מסקנות לעניין הפערים. נכון ליברפול עושה טעות שהיא קונה מס' רב של שחקנים בינוניים ע"ח שחקני וורלד -קלאס מועטים, אולם, אם תבדוק 15 שנה אחורה, מזמן היווסדות הפרמייר-ליג ומהפכת השידורים ועד היום אתה תגלה שליברפול ויונייטד בכלל לא משחקות באותה ליגה מבחינת הכנסות, רווחים והוצאה על שחקנים.

רק לאחרונה, ליברפול מתחילה לצמצם פערים. הרי ברור לך שביום בו הקבוצה תירחש ע"י איזה סעודי מזדמן, יהיה פה מאזן כוחות חדש לגמרי. האם אני מבסוט מזה ? התשובה היא לא. אני זוכר ומעדיף את הליגה ההיא, עם הריח של הפיש-אנד צ'יפס ביציעי העמידה.

סקאוזר טומי 17 בספטמבר 2008

יואב,
המשוואה היא פשוטה: יותר כסף = יותר שחקנים איכותיים = יותר הצלחות = יותר כסף, וחוזר חלילה.

ברור לכל שיונייטד משחקת כפי שפרגוסון רוצה. מישהו בכלל טען אחרת ?

סקאוזר טומי 17 בספטמבר 2008

נ.ב

אלכס לא זרק אותנו משום "מרפסת מזויינת" (אין צורך להתרגז). ליברפול קפצה ממנה לבד.

יואב 17 בספטמבר 2008

טומי,
המשוואה היא ברורה וידועה. עדיין, אלכס בנה את קבוצת האליפות הראשונה ללא הכסף הגדול של הטלוויזיה(והפסיד ללידס). הוא לקח אליפות ראשונה בעיתוי מצויין, זה נכון(אבל ניקוי האורוות לקח כמה שנים קודם).
תשעים ושש, היתה השנה היחידה בה ליברפול שיחקה לפי האתוס שלה. התקפי, על הריצפה, במטרה להבקיע ולא להניע לרוחב את הכדור(ונלחמה על האליפות, כמעט עד הסוף). זה לא קשור לכסף. זה קשור לעקרונות משחק והבנת ההיסטוריה של ליברפול. לזאת כוונתי. אפשר לשחק כך, גם אם סגל פחות נוצץ. ווסטהאם וטוטנהאם הן דוגמאות לכך.ליברפול בורחת מהמקורות שלה, יותר מידי זמן.היא נחשבת היום לקבוצה טקטית, ביתית ונוקשה. פעם, היא היתה הכי טובה בעולם(ואף פעם לא נחשבה לאחת העשירות ביבשת).

סקאוזר טומי 17 בספטמבר 2008

יואב, שאתה צודק אתה צודק.
ליברפול משחקת כדורגל שהוא בניגוד לרוח המועדון.

אוהדי ליברפול לא מתכחשים לעובדה הזאת.

אהל איך זה קשור לכך שפרגוסון פעל גם בניגוד לרוח המועדון כאשר העמיד את רונאלדו מעל הקבוצה ? הרי ברור לגמרי שאם ווס בראון היה עושה את אותן פאלברות פרגוסון היה מעיף אותו למקום שהשמש לא זורחת בו (ולא, אני לא מתכוון למספנות בליברפול).

יואב 17 בספטמבר 2008

טומי, בעניין המרפסת, זה הציטוט של אלכס. המזויינת, לא היתה תוספת שלי, חלילה.
כנראה שאלכס חשב שההתעקשות על רונאלדו, היא כן רוח המועדון.
לא להתקפל רק כי ריאל רוצה משהו, להמשיך לקצור את פירות השקעתו בבייבי שלו לטובת הקבוצה ואולי גם שיחה עם רונאלדו עצמו, שם הבין שהמשבר נופח מידי. לא היה לו ספקות מהרגע הראשון(לפחות פומבית) שרונאלדו נשאר.
חוץ מזה, באמת שגדול עלי ובלתי אפשרי לי לפרש את רוח המועדון אצל אלכס או להפריד בין השניים. הוא זה יונייטד ויונייטד זה הוא.

אביעד 18 בספטמבר 2008

טומי, כפי שאמרתי – אני לא חושב שפרגוסון העמיד את רונאלדו מעל המועדון אלא להיפך, העמיד את טובת המועדון מעל רונאלדו. אתה מת על הדוגמא של ווס בראון, אבל אתה עצמך דיברת על דוגמת היינצה. העובדה שהיינצה עבר בסוף לריאל היא שולית, העיקרון הוא שהוא ביקש לעזוב לליברפול ופרגוסון נעמד על הרגליים האחוריות למנוע זאת. אם ריאל לא מציעה עליו אז היינצה היה נותר ביונייטד.
לגבי הפער הכלכלי – ניתן להקטין את השפעתו ב-3 דרכים: ריכוז כל התקציב לרכישה אחת או שתיים בשנה, אבל איכותיות או השקעה בנוער בתקווה שמשם תבוא הישועה או רכישת שחקנים צעירים ופיתוחם. ליברפול בוחרת בדרך הרביעית – מבול של החתמות של שחקנים בינוניים בתקווה שיתגלו מספיק יהלומים. במצב הזה אני לא מבין תלונות של אוהדי ליברפול על "פער כלכלי". לא רק שהפער הזה לא נוצר יש מאין, ישנם הכלים להתמודד איתו וליברפול (או בניטז) בוחרים שלא. וזה נראה כאילו לבניטז נוח בבינוניות הזאת, הרבה פחות ציפיות, הרבה פחות לחץ, הרבה פחות סיכוי להיכשל. מעניין מה היה קורה אם בניטז היה מממן את הרכישה של ריירה ע"י מכירת פנאנט/בניון ואילו את הכסף ששם על ריירה + הכסף ששם על רובי קין, היה משקיע בברבאטוב (קישור של אלונסו, מסצ'ראנו, ג'רארד וריירה/באבל, חוד של טורס וברבאטוב, על הספסל, בניון/פנאנט, ריירה/באבל וקאוט). אבל לא, הרבה יותר קל לקנות את קין וריירה, להשאיר את פנאנט/בניון ואז להתלונן על תקציב נמוך.

Comments closed