קיום ריקני. או הניצחון על בנפיקה

מערכים הם חשובים בכדורגל, אבל כשמעט מאד שחקנים נכנסים לרחבה הם חשובים פחות

המשחק הזה העלה אצלי שאלה פילוסופית גדולה. מה עדיף: האסון או הבנאליות? אני נזכר בכמה הפסדי בית כואבים של יונייטד באירופה – לא רק מילאן או ריאל אלא גם  דורטמונד או מונאקו. או אפילו בילבאו ולה קורוניה. הדם רתח אחרי משחקים כאלו. כל טעות שיפוט כאבה. כל החטאה רדפה אותך. אבל מה? הרגשת חי. לעומת זאת הבנאליות של משחק כזה היא לא שוברת לב, היא מדכאת. קיום ריקני שיכול לגרום להתקפים פסיכוטים.

הבעיה בעיני היא כפולה. שיטת ההתקפה של יונייטד היא מאד מחושבת. שחקן מסויים יקבל כדור באגף. אל עבר שחקן אחר יגביהו. שחקן שלישי יבעט מרחוק כשהוא פנוי. לשום שחקן אין חופש. טוב, אולי בהוראות הכלליות למאטה ודרמיאן יש רשיון לדמיין. אבל הם שחקנים לא מתאימים. ואולי פוגבה. אבל הוא נסע לאמריקה.

מערכים הם חשובים בכדורגל, אבל כשמעא מאד שחקנים נכנסים לרחבה הם חשובים פחות. כמעט קפקאי שבתוך חוסר הדמיון הזה דווקא ראשפורד ומרשיאל נידונו להלחם זה בזה. על שלל די ספקולטיבי. זה שזוכה לפתוח בסך הכל חופר וחופר ומעייף את היריב. וזה שעולה כמחליף בדרך כלל משיג משהו.

\

יווני, אוסטרלי, לטבי וקמרוני זו לא בדיחה
משחק בעל חשיבות היסטורית? (ולינק לפודקאסט)

תגובות

  • צור שפי

    חבר, אתה חופר. או במלים אחרות - רונן, אתה קוטר. אני לוקח את הקיום הריקני שלך בכל רגע נתון בהשוואה למה שמספקת לי אתלטיקו, שלא לדבר על הפועל.

    הגב
  • יואב

    ממש. מדכא את החיים. כל כך טעיתי כי האתוס לא קרוב בכלל לדגדג אותו. העקרב במשל. אי קאנט הלפ איט.

    הגב
  • מומין

    אבל מגיע קרדיט לסקוט מק'טומיניי. 90 דקות ראויות ביותר (לדעתי). מעריך שמוריניו לא יעז לפתוח איתו מול צ'לסי ביום ראשון ויחזור לבנאליות של הררה (שחקן שמשתמש בכל היצירתיות שלו כדי למצוא דרכים חדשות למסור אחורה). אבל בכל מקרה, מעניין לראות איך מק'טומיניי יתפתח ביונייטד, אם יתנו לו...

    הגב
    • ניק

      אני גם מאוד מרוצה ממנו. גם בגביע הליגה היה מעולה.
      רוב המשחק ראיתי אותו עושה תנועה לקבל את הכדור ומשום מה בקושי מסרו לו... מפחדים על המקום שלהם כנראה :)

      הגב
  • A34

    אני יכול להבין את הדרישה למשחק שידגדג את החושים מיונייטד של פרגי ב 2008-09, או זו של 10-11. אבל לדרוש ריגושים מיונייטד שכבר 4 שנים מנסה להתאושש מעזיבתו של הסר, קבוצה שצברה יותר נקודות בעשרה משחקי ליגה, מזו שלקחה את האליפות ב-12-13 (והפסידה לספרס בבית) - זה נראה לי קצת הזוי.
    מוכן לקחת אליפות עם 1-0 אחרי 1-0. ומי שקורא את הבלוג למעלה ולא מכיר, עוד עלול לחשוב שאלה באמת הנצחונות שלנו ושלא הבקענו 23 גולים ב-10 משחקי ליגה (וספגנו רק 4).

    הגב
    • גל ד

      אתה לא מתייחס לטענה העיקרית בטור.

      יש מונולוג מפורסם של ג'ון קליז שבו הוא משווה כדורגל לפוטבול אמריקאי בו הוא אומר שכדורגל זה ג'אז בעוד שפוטבול זה סדרה של ג'ינגלים.

      באנלוגיה שלו הכדורגל של מוריניו זה סוג של טכנו.

      או משהו. אני לא ג'ון קליז.

      הגב
      • Guss

        באנלוגיה הזו, הכדורגל של מוריניו היא מוזיקת מעליות

        הגב
        • A34

          המוסיקה חשובה למי שנתקע במעלית.
          אם המעלית תביא אותי לקומה העליונה, אשכח איזו מוסיקה התנגנה בה, ברגע שאכנס לפנטהואז.

          ביום שבו יוסיפו נקודות על משחק יפה, או יגרעו על משחק משעמם, הטיעון של המתלוננים יחזיק מים. כרגע, למי ששכח, זה 3 נק' לנצחון. 1 לתיקו. 0 להפסד.

          הגב
  • Abby Wambach בדימוס

    האמת ממש נהניתי לראות את הילד. ביליתי כמה דקות טובות בלנסות להבין מי זה, והיה תענוג לראות איך הוא שומר על המיקום שלו כל הזמן ביחד לשחקנים האחרים. ממש הזכיר לי רוגבי, בקטע טוב. אולי כשהוא יגדל עוד קצת ירשו לו לעבור את החצי ולמסור קדימה.
    שמחתי גם לראות את הילד בקבוצה השניה מתאושש ונותן משחק טוב.
    ולסיכום, במקום כל הכדורים שבעולם רק צריך לראות את הריאיון של מוריניו אחרי המשחק. במיוחד הקטע ש12 נקודות לא מבטיחות עליה לשלב הבא. תסכול קיומי משובב נפש.

    הגב
  • A34

    והואיל ובענייני צ'מפיונס עסקינן: לעלות עם הרכב שהכיל 6 שינויים מההרכב הרגיל. ועדיין 12/12 נקודות ו - 10-1 שערים. טוב יותר מברסה (10/12 ו 7/1 שערים) וכל האחרות, למעט PSG.
    למה יעילות הפכה להיות מילה גסה בכדורגל?

    הגב
  • גלעד בלום

    דורון אתה באמת בכיין, מה ציפית ? שמוריניו ישנה את עורו בגיל 50? כל הקבוצות המפוארות של מוריניו היו קודם כל הגנה ולא לספוג כולל אינטר , אפילו ריאל שלו הפכה לקבוצה של התקפות מתפרצות ומעבר, שבה כולם ( חוץ מרונאלדו ) עושים הגנה, הבעיה היחידה שלו- מאן סיטי, שמראה שאפשר להיות גם אטרקטיביים וגם יעילים ( ובינתיים יציבים), בקיצור אם יביא אליפות אז הקיום שלך כבר לא יהיה באנאלי

    הגב
  • גלעד בלום

    דורון-דורפן

    הגב
  • אמיתי

    לא ראיתי. אבל האוהדים של יונייטד הם אלה שצריכים להתבגר ולהסתגל. העבר תמיד נצבע ברומנטיקה וההווה תמיד אפור. זיכרון זה וואחאד דבר מתעתע. ואני לא אשכח מה בארסה עשו לנו בגמר אבל באנלי זה לא היה

    הגב
    • יואב

      לא. עם פרגי לא היה הווה אפור. לא בהוויה, לא בכדורגל(ברוב הזמן). לא ברוח. בכלל לא ניתן להשוואה. שום התבגרות ונעליים.

      הגב
      • אמיתי

        זה העניין יואב. יש דברים בחיים שהם חד פעמיים. היכולת לחיות חיים "רגילים" היא הבגרות. החיים הם אפורים

        הגב
        • יואב

          בזה אתה צודק. סאד באט טרו.

          הגב
          • יואב

            אמיתי,
            אני לא חושב שאצליח להתאושש מתחושת היתמות הספורטיבית הזאת):

            הגב
            • אמיתי

              תראה את דורפן- עדיין נהנה מאן בי איי בלי אלוקים והשוער של בנפיקה גם יתאושש בסוף ממה שקרה לו מולנו. ההיפך מאהבה זה אדישות ואנחנו פה...רק שלא נגמור כמו ההם שחוגגים הצלות של דה חאה

  • כחול

    שתדעו שאין שום שיפור בהיבט הזה של טיב הכדורגל, הוא לא נהיה פחות משעמם.
    מדובר באיש שלא מעניין אותו שום דבר מלבד הניצחון. אם יצליח להביא אליפות/אלופות, then he will be vindicated . אם לא, יגידו שאבד עליו הכלח.
    ככה הוא אוהב את זה, זו הסיטואציה שהוא מציב לעצמו.

    הגב
  • עופר פרוסנר

    זו פחות או יותר הדילמה של כל אוהד מכבי חיפה מאז העונה השנייה של אלישע. רק שלנו את הניצחון. ועדיף תמיד להרגיש חי, כי בשביל זה יש כדורגל.

    הגב
  • Adam

    הביקורת על מוריניו היא לא הוגנת ולא מדוייקת. קצב ההבקעה כרגע של יונייטד הוא של מעל ל-87 שערי זכות בעונה ומעל 87 נקודות, וזה בסגל שלא כולל ניימארים, מסים ורונאלדואים.. גם לא אגוארואים אם להיות פיירים.

    באליפות של עונת 2010/2011, יונייטד סיימה את הליגה עם 78 שערי זכות ו-80 נקודות.

    באליפות של עונת 2008/09, יונייטד סיימה עם 68 שערי זכות ועם 90 נקודות.

    האליפות של 2012/2013- יונייטד סיימה עם 86 שערי זכות ו-89 נקודות.

    צריך לזכור את התמונה הגדולה, מוריניו רצה עוד החתמה אחת הקיץ של קיצוני שמאלי, וכרגע יונייטד בלי פוגבה, פילייני וזלאטן. אם יונייטד הייתה פותחת כל משחק עם ראשפורד, מרסיאל ולוקאקו, איזה עוד אופציות התקפיות יש על הספסל?! מדברים כאילו ליונייטד יש 5 חלוצים ומוריניו מתעקש לסרס אותה. זה מה שיש לו כרגע מבחינת אופציות התקפיות.

    הגב
    • Guss

      אז שמיקי או מאטה יהיו החילופים הפוטנציאליים על הספסל.
      לינגארד, יאנג/בלינד, מאטה, מיקי, יש עם מה לעבוד על הספסל. אולי לא וורלד קלאס, אבל לא מדובר על שחקנים מרמה ב', בכל זאת. וזה לא רק ההרכב, אלא שיטת המשחק, שמשאירה את רוב השחקנים מאחור, ושולחת את לוקקו ומרסיאל/ראשפורד לקרבות חפירה וקרבות אוויר בתקווה לגנוב גול

      הגב
      • Adam

        הכוונה באופציה התקפית על הספסל היא בחלוץ נוסף. כרגע אין ליונייטד אינפלציה של חלוצים. שיטת המשחק עד עכשיו מביאה ממוצע הבקעות מכובד למדי. הירידה של יונייטד בחודש האחרון באה בעקבות הפציעות של פוגבה ופילייני. מה גם שקאריק גם לא אופציה לבניית התקפות מאחור.
        לגבי מחטריאן... פשוט מתסכל.. ישר נופל בכל מגע קטן. ואת זה ניתן היה לראות עם בנפיקה הלא פיזית, שלא לדבר על היכולת שלו בפרמיירליג.

        הגב
  • ברלה

    לא רוצה לחלל את הקודש אבל כצופה מהצד רוב השנים הכדורגל של יונייטד בתקופת פרגי היה משעמם בעיניי, לפחות בליגת האלופות. מה שכן, כשהיו בפיגור היתה תחושה של דרמה בדקות האחרונות, והיו מדי פעם קבוצות מיוחדות יותר. תן למורניו 20 שנה ואני מהמר שגם לו יהיו כמה קבוצות התקפיות.

    הגב
  • Gil - Zimbabwe

    אני לא יודע מה איתכם, אני נהנה מיונייטד השנה (טוב, יש נפילות אבל לא סידרתיות), הכדורגל בכלל לא משעמם כמו שמנסים להדביק למוריניו, יש לחימה ואופי הרבה בזכות סמולינג, ג'ונס, ולנסייה (פלטצ'ר, אושה, בראון) שחקנים שבסיטי לא היו משחקים במילואים.
    אני מרגיש שאפשר לנצח כל משחק וכל קבוצה זו הרגשה שחזרה לאחר 4 שנים.
    וחוץ מזה שלוקקו לא ייגמר - איזה שחקן, ומאטיץ' ינוח איזה משחק כי הוא ייגמר בסוף.
    יונייטד חוזרת!!

    הגב
    • דנידין

      תודה רבה! צדיק בסדום ובנוסף בתחילת העונה דרסנו כי היה פוגבה. יחסור ונחזור לדרוס, לוקאקו לא ירגיש לבד במאבקים

      הגב
  • יוסי מזרחי

    האם אני מרוצה? לא. אבל אני זוכר ש'תפשת מרובה לא תפשת' הוא בהתאמה אלינו, רצית יותר מדי ,אז לא יהיה, ואני מסייג את הפרק הזה בזמן ומאמין שהוא קרוב מאוד לסוף. אנחנו ,עם כל הכבוד לכולם,עדיין בשולי הפרישה של סיר אלכס, שהתחילה והמשיכה הכי לא נכון מבחינת היערכות וטיפול. אני כאמור מעריך שזה בסוף והשלב הזה של בנית תשתית של קבוצה עשויה מפלדה הן מקצועית והן מנטלית הוא החיוני ביותר בתהליך ולכן אני חי עם מה שקורה ,לא מבסוט אבל ריאלי (לדעתי הלא אובייקטיבית) ורואה את העתיד שלנו בצבעים יפים ובהירים.
    ריאליסט הוא אופטימיסט עם נסיון אומרת האימרה, וצריך לסייג את הרומנטיקה. אני לא רואה מישהו שהיה משקם את הקבוצה כמו שעושה מוריניו. עזבו את הרומנטיקה, המציאות שהוא קיבל היתה לא משהו אם להתבטא בעדינות. בתחילת השנה השניה יש שינוי ענק .יש למה לצפות ואני לא מתיאש גם כשהתקופה לא נוחה. יש עוד שניים שלושה שיתחלפו אם בינואר ואם בקייץ ואז יושלם התהליך. היו גם אי הצלחות שלו בתחום רכש וחיזוק, לשני הכוונים, ואני מעריך שגרייזמן במקום מיקי היה נכון יותר אבל כאמור המציאות היא שמדברת, ואני לא מתיחס לתיירים שנחים במיאמי באמצע המלחמה.אם לסכם, אני לא מאושר ממה שאני רואה, אני לא מיואש ולא מתלונן בטח לא סידרתי (ואין כוונה נסתרת בדברי), אני מודד את השינויים על ציר זמן ארוך ויש שינוי אדיר לטובה, ואני מזכיר לכולנו שכסף סופרים במדרגות ותזכרו את שמונת המחזורים האחרונים בעונה ההיא שבה השכנים בתכלת לקחו אליפות שכבר חגגנו.

    מרסיאל וראשפורד זו בעיה מקצועית. שניהם באים לביטוי טוב יותר בצד שמאל ועם חיתוך פנימה, וכמעט נעלמים בצד ימין על הקו. אם לוקקו בהרכב, קשה לראות את שניהם דורכים אחד על אצבעות השני, ועם שלושה כאלה בהתקפה, צריך שהשלושה במרכז יהיו כולם כמו מאטיץ. יש לנו דבר כזה? אני מקוה שהוא ימצא דרך לשילוב הזה, אולי כשהטיול של האדיוט הצרפתי יסתיים, ומישהו שאל אותי, מי יותר אדיוט,הוא או מי שהביא אותו.

    הגב
    • matipool

      יש הסבר לזה שהוא במיאמי? מתאוששים שם יותר מהר?
      הוא לא אמור להיות תחת הפיקוח של הצוות הרפואי במועדון ולעבוד לפי תכנית עד לחזרתו למגרשים?

      הגב
      • יוסי מזרחי

        מתי, קרא את השורה האחרונה שלי, שם לדעתי מצויות התשובות,לפחות לדעתי.

        הגב
  • אריק

    שעמום נוראי. דכאון. מזל שנרדמתי יחסית מוקדם

    הגב
  • רומן

    פשוט פאטת.
    יונייטד עם 12/12 , מקום שני בליגה רק לפתיחה חייזרית של הסיטי, לפני שפוגבה נפצע היא גם שיחקה ממש מלהיב. כרגע המאמן עושה מה שצריך בהעדרו של פוגבה כדי להמשיך להשיג נקודות.

    הגב
  • דוד

    משהו על בנאליות:
    כשיונייטד תתחיל להעיף קבוצות גדולות בשלב הנוקאאוט, כל תיקול יהפוך בדמיון לפעולה מרהיבה. כל עמידה טקטית תיחשב לאסתטיקה קבוצתית יפה. כל שער עצמי של השוער יידון כגולאסו.
    הדרמה שבמעמד, והאוסציאציה שיעורר המשפט "מוריניו עשה שח-מט ל...", יצוייר אצל האוהדים כשווה הרבה יותר מהצגה משחק התקפי משובח.
    והעניין הוא, שאת השחמט הזה צריך להכין כבר מעכשיו, במשחקים פחות חשובים. זה מה שמוריניו עושה. וזה גם "מה שמוריניו עושה".

    הגב
    • Guss

      אני לא מבין. אנחנו צריכים לשחק סגור מול בנפיקה כדי להתכונן למשחק סגור מול באיירן בעוד 3 חודשים? זאת גישה מצחיקה בעיני

      הגב
      • דוד

        לדעתי כן, ואסביר:
        תיאום מקסימלי בהגנה, חזרה מהירה לעמדות מוצא ובלל "תודעה הגנתית", זה משהו שהוא הרבה פחות אפקטיבי אם הוא מתורגל רק למשחק ספציפי.
        אני זוכר תלונות על מוריניו עם הטענה ש"כל אחד יודע לעשות בונקר". וזהו שלא! עובדה, שאת כמות ההישגים שלו נגד קבוצות שנחשבו פייבוריטיות, זה משהו שהמון קבוצות טובות משלו לא הצליחו להשיג (נגד הפייבוריטיות מולןם שיחקו). שחקנים בקבוצות שלא מתגוננות בדנ"א שלהן, יבצעו הרבה יותר טעויות הגנתיות, תראה את ההגנה של הסיטי למשל.
        במשחקים הקטנים והפחות חשובים האלה, יונייטד נבנית כקבוצה שקשה מאוד לתקוף אותה. הדנ"א של השחקנים למשמעת טקטית נרכש בכל משחק.
        מוריניו מאמין, וגם הוכיח זאת לא פעם אחת, שבמעמדים הגדולים, המימד של טעויות בהגנה מכריע הרבה יותר מהתקפה טובה.
        דעתי.

        הגב
        • ק.

          תיאורטית יש משהו בדבריך. מעשית מוריניו לא עבר של נוקאאוט מול קבוצה שווה או עדיפה מאז אינטר (אולי פעם אחת בצ'לסי וגמר גביע אחד מול בארסה של פפ

          הגב
          • דוד

            פורטו ואינטר. 2 גביעי אלופות, עם קבוצות ש*ממש* לא היו צריכות לזכות. תוסיף לזה המון "משחקי עונה". זה מספיק לדעתי.
            ואני מרשה לעצמי לטעון שאפילו צ'לסי של די מתיאו, שעשתה משהו דומה (ואפילו יותר מרשים) בצ'מפיונס, היתה לגמרי קבוצה של מוריניו.

            הגב
        • אופיר ממן

          אולי זו הסיבה שמוריניו לא שורד בקבוצות שלו לאורך זמן. כדי לבנות קבוצת כדורגל מנצחת סביב לכידות הגנתית מקסימלית ודחיקת הכישרון לצד דרושה רמת משמעת בלתי מתפשרת ומתח גבוה מאוד ששוחק את המערכת. אני לא טוען נגד חשיבות ההגנה, רק שברמות שמוריניו נדרש אליה ומבטל אספקטים אחרים על חשבונה - היא יכולה להפוך הרסנית.

          הגב
          • דוד

            בהחלט יכול להיות.
            אבל צריך לציין שהמתח נובע מאישיותו ולא בהכרח קשור בסגנון שהוא מנחיל.
            כרגע ביונייטד זה נראה יותר רגוע ויכול להיות שעם הביטחון הזה הוא יצליח, לראשונה, להנחיל את השיטה, בלי האספקטים השליליים.
            והגולים של הדקות האחרונות יוכיחו.

            הגב
            • אופיר ממן

              גם הסגנון נובע מהאישיות... אבל באמת, גם מול התקשורת והקולגות נראה שהוא התמתן.

    • רומן

      דוד, אהבתי ממש!

      הגב
  • אמיר המקורי

    והנה מה שחושב סקולסי, הג'ינג'י תמיד היה נאמן עליי גם כששתק (:
    https://www.thesun.co.uk/sport/football/4811769/manchester-united-paul-scholes-jose-mourinho-attacking-football/

    הגב
  • טל המנצ'סטרי

    לא ציפיתי שזה יהיה משחק מלהיב וטוב במיוחד, בדרך כלל המשחקים בבית המוקדם ובטח בית שכזה שאין בו יותר מדי איכות כמו הבית הנוכחי שלנו הם לא משחקים שגורמים לאיזה ריגוש, ביציעים, בבית או על הדשא ועדיין, למרות הכל, נקודה למחשבה.

    ראיתם את הנעת הכדור של בנפיקה ביציאה מהגנה להתקפה? את חילופי המסירות, התנועה בלי כדור, הכל על הקרקע, מסודר, ברור.
    הם לא פיזיים מספיק, נאיבים וחסרים את העוקץ בחוד, אבל רואים שיש שם מחשבה מאחורי העבודה ההתקפית על הדשא.

    אצלנו? במחצית הראשונה זה היה בעיקר כדורים ארוכים ללא שכל או תכלית (שוב) וכל שאר הפעולות הטובות פה ושם נבעו מפעולות אישיות נטו (מרסיאל על קו שמאל במחצית הראשונה או ראשפורד לאחריו בדקות האחרונות של המחצית השנייה) אבל כשהכל מקרי, אין איזה דפוס ברור.

    אנחנו מלינים המון על איבודי הכדור של מיקי ובכלל על היכולת האישית שלו, על מאטה שמצליח לתת אולי 5% מהכישרון, על לינגארד שעושה תנועה שלא שווה כלום, על מרסיאל שהוא פעם חם ופעם קר, על ראשפורד שטועה, הררה שלא מפיק שום דבר התקפי ואני יכול לעבור שם ועוד שם, אבל זה פשוט לא יכול להיות שזה רק השחקנים עצמם.

    אתמול בנפיקה, בסך הכל בנפיקה, בכל פעם ששחקן שלהם קיבל כדור סמוך לקו באזור מרכז המגרש, היתה תנועה קבועה של אלה מסביבו, תנועה קדימה, תנועה לעברו, באו לבקש כדור, פתחו אופציה למסירה ומשם היתה הנעת הכדור המסודרת שלהם.
    בלי פאניקה, בלי לשחרר ורק בכדי לשחרר, בלי העפות כדורים ארוכים, שחקנים פחות טובים משלנו אבל כאלה שלא מצאו את עצמם עם כדור ורק אז חשבו מה לעשות הלאה.

    אצלנו? גם מאטיץ' שהוא לגמרי מהטובים מתחילת העונה מבחינה אישית, לא פעם כשמקבל כדור במרכז המגרש הוא תקוע, נע לצדדים, עוצר פרץ של התקפות קדימה כשמסתובב והולך אחורה, כי אין שם תנועה קבועה של שחקנים סביבו וזה לא משנה מי נמצא בעמדת המגן השמאלי או הקיצוני, אין שום תיאום שהוא קבוצתי ביציאה מלמטה למעלה.

    גם טוטנהאם בשבת האחרונה, כשהם עלו למעלה זו היתה מניפה אחת גדולה ועל אוטומאט. עזבו אתכם עכשיו ממה היתה התוצאה בסיום המשחק, לא הכל חייב לקום וליפול אם הצלחנו לכבוש איזה שער מקרי בדקה ה 80 או לא.

    אנחנו כל משחק מחפשים אולי להחליף מערך כאילו שם הבעיה, אבל לא, אין מערכים רעים.
    נכון שיש כאלה שאפשר להתאים טוב יותר לחומר הקיים, אבל בסופו של יום המשחק ההתקפי שלנו לא יקום ויפול אם נשחק עם חלוץ בודד או 2 שמשלימים האחד את השני, זה הרבה יותר מורכב מזה.

    לכן זה לא משנה אם זה נגד בנפיקה, האדרספילד או אברטון, הצורה הזו שבה אנחנו משחקים כקבוצה כדורגל שלא בנוי על מתפרצות או פעולות אישיות, זו בעיה שהיא הרבה יותר משם של שחקן כזה או אחר בעמדה כזו או אחרת, וזו בעיה שמאפיינת אותנו מתחילת העונה, בלי קשר אם התוצאה בסיום היתה טובה יותר או פחות.

    רק בכדי לחדד את העובדה שאנחנו קבוצה שלא משחקת התקפה כמו שצריך, לא מאומנת מספיק טוב, מבחינה הגנתית אנחנו עומדים ונעים קבוצתית מצויין!
    בתיאום מלא, אם בתנועה לחץ מקדימה, אם בחיפוי האחד על השני, סגירה מאחור.
    לא סתם הרקורד ההגנתי שלנו פנטסטי (אגב, זה היה נכון גם לתקופת ואן חאל שהיה סופר טכנוקרט בגישה שלו) הרי זה לא שמרכז ההגנה שלנו בנוי מפרנקו בארזי ופאולו מאלדיני.

    לכן אנחנו לא פגיעים הגנתית, גם אם פעם זה בלינד מצד שמאל כמגן, פעם יאנג או דרמיאן, כי כל התנועה ההגנתית הקבוצתית נעשית "בעיניים עצומות", אבל התקפית? זה כאילו שאנחנו באמת עוצמים עיניים, ומי שרוצה להסתנוור רק מתוצאות סיום כרגע לדעתי עוצם את עינייו שלו גם כן בהקשר הזה.

    הגב
    • Gil - Zimbabwe

      טל, בסופו של דבר בנפיקה עם כל התנועה והטכניקה שבאמת גם אותי הרשימו (אין על הכדורגל הלטיני, ריקוד!), תדורג מרכז טבלה ומטה בליגה האנגלית.
      יונייטד ניבנית לליגה האנגלית ולכן היא בנויה אחרת. רקדנים לא יובילו את יונייטד לשום מקום.
      אני לא יכול ליסתור את הביקורת שלך אני רק מציע לך שתתחיל להינות מהנצחונות שהיו חסרים לנו, תתחיל להינות מזה ששחקנים נותנים הרבה מעבר למה שראינו מאז הסר עזב, אני עדיין מאמין ורוצה שמוריניו ישאר הרבה שנים ואולי הוא גם קצת ישתנה...

      הגב
      • טל המנצ'סטרי

        גיל,

        בנפיקה חסרה את הפיזיות, חסרה את הת'כלס/עוקץ בחלק האחרון סביב הרחבה ויש בה לא מעט נאיבות (קבוצה שנבנית מחדש) ולכן אין ספק שהיא לא היתה יכולה להוות תחרות אמיתית גם לעוד קבוצות מאנגליה, אבל כן אפשר היה לראות איך התבנית מונחת שם ועכשיו יצטרכו לבנות על זה.

        אני ממש לא מדבר על רקדנים כאיזה משהו שיונייטד צריכה, אבל אני כן חושב שיש לנו שחקנים מספיק טובים בסגל, שחקנים התקפיים שפשוט הולכים לאיבוד כשאין תוכנית עבודה ברורה, מאומנת מספיק טוב בכל הנוגע ליציאה קדימה מהגנה להתקפה ושל המשחק ההתקפי בכלל.

        אני מבסוט מהתוצאות הסופיות שלנו העונה, כמעט כולן חיוביות, אבל אני אגיד לך כזה דבר, בתור אוהד יונייטד כבר די ותיק יחסית, כבר ראיתי את הכל.
        ה"רע" בשנות ה 80' הלוזריות וכמובן הטוב שלאחר מכן. כיום אני פחות מקדש תוצאה או תואר, אני פשוט רוצה להנות מכדורגל טוב ולא חייבים את פרגוסון בשביל זה.

        אני נזכר בסרטים שראיתי על יונייטד, ספרים שקראתי, מאנשים שהיו שם בשנות ה 50',60', כשאז רוב תושבי העיר היו פועלים בעבודה יומיומית קשה, הפינוק היחידי כמעט מעבר לבירה בפאב פה ושם היה יום שבת ולדעת שהולכים לראות את יונייטד וכשלבאזבי היה חשוב שהשחקנים יעניקו לאוהדים Entertainment.
        זה הבסיס שאני רוצה לראות, על זה ודרך זה אני מאמין יגיעו התוצאות היותר טובות וגם תארים קשים יותר מאשר גביע הליגה/ליגה אירופאית.

        שמח על הניצחונות, נהנה ממבצעים טובים של יחידים שהם העיקר כרגע במשחק שלנו, אבל להגיד שאני נהנה מהכדורגל הקבוצתי שלנו? אני לא, במילים הכי פשטניות שאפשר, זה לא כדורגל...

        הגב
        • Gil - Zimbabwe

          אני מנסה לצאת מזה אתה עדיין עמוק שם....הנוסטלגיה. היום הכל שונה, אוהדים כבר לא מוחאים כפיים כי הם עסוקים בלצלם, פעם על כל מסירה למגן שפתח באגף היו מחיאות כפיים בכל האיצטדיון, היום? נאדה...
          לצערי וגם לצערך לא תיראה יותר את הכדורגל שאתה רוצה אלא אם תשקיע כמו סיטי (ולפי מה שאני זוכר אתה מעדיף לרדת ליגה...) ניתנחם בקצת מזה ובניצחונות ואולי מדי פעם גם כדורגל כמו שאתה רוצה.
          אני אישית מאד מרוצה ממה שאני רואה היום, כל אחד והציפיות שלו.

          הגב
          • טל המנצ'סטרי

            אני סולד מסגנון הרכישה המאסיבי של סיטי (לא שאנחנו שונים) אבל תשמע, מוריניו וגווארדיולה התחילו את הקדנציה המנצ'סטרית שלהם מאותה נקודת זינוק, לפני כמעט עונה וחצי.
            אתה רואה את הכדורגל שסיטי משחקת לעומת זה שלנו, זה הבדל של שנות אור בכל הנוגע להקשר ההתקפי וזה לזכות גווארדיולה, הוא חושב קודם איך לנצח, זה מתחיל משם.

            אבל גוואדיולה לא יישאר שם לשנים רבות, אני מניח שגם לא מוריניו, אבל לטווח ארוך, סיטי הקימה עיר כדורגל של ממש מחוץ לאיצטדיון שלה, עשרות של מגרשים ומתקנים, ים סקאוטים וכל השאר בכדי לבנות את האקדמיה שלהם וברמות באמת יוצאות דופן, אם הם באמת ינסו בשנים הבאות להתבסס יותר על הבנייה הזו, זה בדיוק הטעם של פעם מהעבר.
            לשמחתי היסודות שפרגי הניח בהקשר הזה אצלנו עדיין מניבים פירות, ראשפורד ומקטומייני למשל, אבל אני לא יודע, לא חושב שלהנהלה ובעלים שלנו יש את החזון שבסיטי החלו לפעול למענו לפני מספר שנים.

            הגב
    • אמיר המקורי

      הרבה דברים נכונים,אבל,המשפט הכי נכוון שלך נוגע לאימון,"לא מאומנת מספיק טוב" - מעניין עד מתיי תהילת מוריניו משנותיו הראשונות והמרעננות תשרוד

      הגב
      • אמיתי

        לפי הקישור שהבאת מגיגסי הוא דווקא נותן למוריניו קרדיט..

        הגב
  • אדם

    אני חושב שהתחושה שלך נובעת בכלל ממשהו אחר: שלב הבתים של ליגת האלופות הוא ברובו בנאלי, משעמם ומאוד לא מרגש. כשיגיע שלב הנוקאאוט כל התחושות האלו יתחלפו באחרות ולא תרגיש ריקנות.
    השלב הזה שקול לגביע הטוטו או גביע הליגה.

    הגב
    • טל המנצ'סטרי

      יהיה יותר מתוח בשלבי הנוק-אאוט, וידענו גם שלבי בתים סופר משעממים וחסרי תחרות תחת פרגי, אבל הנקודה שאני מדבר עליה לא נוגעת רק במשחקי ליגת האלופות אלא כזו שמאפיינת אותנו בכללי.

      הגב
      • אדם

        התייסחתי לטור של רונן.
        ובנוגע למה שאתה אומר, זה בכלל לא פקטור של שעמום ווסר תחרות, זה מה שליגת האלופות הפכה להיות. ליגת האלופות עצמה לא מרגשת וחסרת עניין באופן כללי עד שלבי הנוקאאוט והמצב הזה גורם לתחושה שמשחק משעמם בשלב הבתים מביא לריקנות, כי זה באמת ריק מתוכן.

        הגב
  • Yair N

    The game is about the glory, it is about doing things in style and with a flourish, about going out and beating the other lot, not waiting them to die of boredom

    COME ON YOU SPURS!

    הגב
    • Yair N

      For them to die of boredom

      הגב
  • ויקטור אופיסדיפו

    אם זה בהומור אז זה לא מספיק מצחיק, אם זה רציני אז זה לא משכנע.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *