לא רק הטובה ביותר. גם החשובה ביותר. על מוניקה סלש

פתאום הבנתי שהיא לא רק השחקנית הטובה ביותר שראיתי. היא גם החשובה ביותר בעידן המודרני. כן, יותר ממרטינה. כן, יותר מהוויליאמסיות

smw photography. cc license

צפיתי אתמול לדקות די ארוכות למשחק בין וורה זבורנבה וקאייה קאנפי. זבונרבה מביילורסיה ניצחה את קאנפי מאסטוניה. והמשחק הזה הוא די סמלי לתקופה הזאת בטניס נשים. משחק שנשלט כמעט לחלוטין על ידי בנות מזרח אירופאיות. העליונות שלהן היא לא מוחלטת. להיפך – בצמרת הגבוהה נדמה שהן עדיין לא העמידו את טניסאית העל ההיסטורית האחת. עדיין הצמרת הגבוהה ממש של העשור הזה היא לפי הסדר: סרינה, הנין, וונוס.

אבל בעומק הכללי של הסבב אין להן תחרות. לדעתי הן מרובות מהאנגלו-סקסיות, שהרכיבו את רוב הסבב בשנות השמונים ביחס של בערך 7-8 לאחת. וזה לא המקרה שגלעד בלום תיאר פה לפני שבועיים לפיו טניס הגברים האמריקאי מאבד ספורטאים לענפים יוקרתיים ועשירים יותר. בין הנשים אין ענף עשיר ויוקרתי יותר מאשר טניס.

אולי כי היתרון שלהן הוא לאו דווקא פיסי. נכון – הן גבוהות – אבל לא חסרות בנות מערב אירופאיות או אמריקאיות גבוהות. אלא יתרון של מוסר העבודה של הספורטאית המזרח אירופית. עם הבסיס הספורטיבי הנכון והמעולה מהבלט או ההתעמלות. ועם מוסר העבודה הנהוג במדינות הללו בספורט.

*

המהירות של מהפכות אתניות הספורט היא משתנה. בריצות הבינוניות והארוכות היא הייתה למשל די איטית. כמעט שני עשורים חלפו בין קיפ קיינו לבין מצב קשה לדמיין רץ איצטדיון לא אפרקאי מנצח ריצת איצטדיון ארוכה מ-800 מטרים. במיאוצים המהפכה הייתה מהירה מאד. אולי כי שם באמת ההעניין הוא פיזיקלי.

בענפי הכדור של הספורט האמריקאי המהפכה על פניה הייתה מהירה ביותר. בתוך עשור מג'קי רובינסון כבר אין חולק שהשחקנים הטובים בספורט האמריקאי הם בהתאמה – ווילי מייז, ראסל וצ'מברליין וג'ים בראון. אבל זה עניין קצת מרמה. כי לא היה פה באמת עניין של השתלבות. בשנות החמישים ההרלם גלובטרוטרס היו קבוצת הכדורסל הטובה בעולם, זה הוכח בכמה מפגשים. קבוצות הבייסבול השחורות אולי לא היו מאורגנות כמו הלבנות בגלל קשיים כספיים. אבל בכ-430 משחקים בין הליגות שנערכו במדינות מרכז אמריקה המאזן היה 300-130 לזכותם. אז מה שקרה לא הייתה הפיכה גזעית בבייסבול. פשוט הגירה של השחקנים הקצת טובים יותר אל תוך הליגה הממוסדת יותר.

בכדורגל מעולם לא הייתה מהפכה אתנית. שום קבוצה לאומית או אתנית לא נדחקה מתוך הענף. התחרות פשוט מתרחבת ומתרחבת.

*

בחזרה לטניס נשים – נהוג לחשוב שהסמל של המהפכה הזו הייתה אנה קורניקובה. היא באמת הראתה למשפחות המעמד הבינוני ברוסיה שהכסף בטניס טוב מבהחלקה אמנותית ובוודאי מאתלטיקה. אבל למעשה מבשרת המהפכה היא מוניקה סלש. בדיעבד היא מדגימה בדיוק את התהליך הזה. ילדה למשפחה הונגריה-סרבית. רק כמה שנים קודם לכן הייתה מופנית בוודאי לענפים האולימפיים בארצה.

בעיני היא שחקנית הטניס הטובה בהיסטוריה ללא תחרות. לא הגדולה, בגלל מה שקרה, אבל הטובה. בדיעבד היא גם החשובה ביותר. בילי ג'ין קינג ומרטינה נברטילובה כבודן במקומן. הן לא היו מהפכניות ספורטיביות אלא חברתיות. מהפכת וונוס וויליאמס כללה בסופו של דבר אותה ואת אחותה. מהפכת מוניקה סלש היא המראה של טניס נשים בימינו.

ארבע בקשות ספורט מוטורי לשנה החדשה
Money makes the world go around

27 Comments

אריאל 9 בספטמבר 2010

מעניין באמת למה האחיות וויליאמס לא גררו עוד שחורות לטניס. אם אצל טייגר וודס באמת אפשר לתרץ את זה בכך שיש עוד הרבה ענפי ספורט אחרים, הרי שאצל נשים טניס זה הענף הרווחי ביותר. מצד שני, זה לא שאין שחורות בטניס, אין אמריקאיות בטניס, שזה עוד יותר מוזר.

אני אישית חושב שנרבטילובה היא הגדולה ביותר, אבל זה באמת כבר עניין אישי

גילי פלג 9 בספטמבר 2010

רונן, אני לא יודע לגבי מהפכות, סומך עליך בעניין הזה, אבל בהחלט אני יודע מה במה חזו עיני, ואני תמים דעים לחלוטין. הגדולה ביותר שראיתי היתה מוניקה. מאבקים אפיים עם גראף האלמותית, ובכל זאת היה ברור, לי לפחות, שהטניס של מוניקה עליון בהרבה. ואכן היא מיגרה אותה לעיתים. טילים ופגזים לאורך הקווים בדיוק כירוגי, שראפובה יכולה רק לחלום על כאלה. נו, מה נגיד, עצוב עצוב הסיפור של מוניקה, עילוי שאין כדוגמתו שנקטע באיבו ביד רשעה.

דורפן 9 בספטמבר 2010

אריאל – וכל זה אחרי שאני כותב במפורש שהיא לא הייתה הגדולה ביותר – כי לא קיבלה הזדמנות לכך -אלא רק הטובה ביותר ששיחקה. האם אתה חושב שנוורטילובה שיחקה טניס טוב יותר מסלש בשיאה?

אריאל 9 בספטמבר 2010

אני לא כל כך מבין מה ההבדל בין טוב לגדול. אם אתה משחק טניס טוב, אתה מנצח, אם אתה מנצח – אתה גדול. לא ככה?
מרטינה היתה בטופ כל כך הרבה זמן וניצחה כל כך הרבה שלדעתי היא היתה הכי גדולה. הכי טובה? יכול להיות שבנקודת זמן מסוימת היא היתה הכי טובה בהיסטוריה, קשה לדעת.

דורפן 9 בספטמבר 2010

אריאל – אין דוגמא טובה מזו להמחיש את ההבדל בעיני בין גדול לטוב. למוניקה סלש לא הייתה הזדמנות הוגנת לשבור את כל השיאים. לא אחראי בעיני לומר הגדולה בהיסטוריה כי לא אחראי לומר זאת על תקופה של ארבע שנים. אבל יש כל אינדיקציה אפשרית שהיא הייתה בדרך לשם. היא לקחה את מי שנחשבת הטובה ביותר בעיני רבים, שטפי גראף, ופשוט פירקה אותה לחלוטין כשהיא לפני גיל 20.  היא בטח לא הייתה הבלחה. עד גיל 19 צברה יותר תארי סלאם משיש להנין, וונוס או הינגיס. היא עמדה על סטריק של 33 מ-34 גמרים. פשוט לא היה לה צ'אנס להיות הגדולה ביותר. לכן אני מסתפק בטובה ביותר.

גיל 9 בספטמבר 2010

הבעייה עם מוניקה שהשיא שלה היה מאוד קצר. אני דווקא חושב ששטפי גראף היא הכי טובה וגדולה בכל הזמנים ואחריה נברלטילובה. גראף ניצחה יותר במפגשים ישירים ולמעשה נאלצה להמציא עצמה מחדש בתגובה אליה. חוץ מזה, אני מודה שיש לי קראש עליה עוד מהילדות.

אבי ש 9 בספטמבר 2010

"פירקה אותה לחלוטין"? מאיפה אתה מביא את השטויות האלו? העובדות הן שעד הדקירה היא ניצחה את גראף פעמיים ברולאן גרוס והפסידה לה פעם אחת בווימבלדון. מאזן הראש בראש מעולם לא היה לטובת סלש. וגם המשחקים שבהם היא ניצחה, במקרה שהחמצת, היו די שקולים.

דורפן 9 בספטמבר 2010

אבי ש- הכוונה לא למשחקי ראש בראש אלא היא השתלטה לחלוטין על הטניס. ביום שהיא נדקרת היא עומדת על שלוש זכיות רצופות באוסטרליה, שלוש רצופות בצרפת, ושתיים בארצות הברית. הפעם הבאה שמישהו ישלוט בצורה כזו בטורנירי גרנד סלאם יהיה רוג'ר פדרר עד עליית נדאל.

סגנון הדיון שלך מאוס. 

אבי ש 9 בספטמבר 2010

אני מתנצל על הסגנון אבל סלש לא הגדילה לעשות מבחינת השתלטות על הסבב מאשר נברטילובה, גראף וסרינה בשיאן.

עזי 9 בספטמבר 2010

סלש היתה נפלאה, אבל זה קצת עיסוק ב'מה היה אם', בהקשר של הדקירה. הרצפים הללו היו כל הזמן בטניס הנשי, בילי ג'ין קינג ואז כריס אברט ואז מרטינה ואז שטפי גראף ואז סלש ואז הינגיס. מה שכן, אף אחת לא גנחה כמוה.

אביאל 9 בספטמבר 2010

אני לא כל כך בקיא בטניס נשים, אבל לא שטפי גראף אמורה להיות הגדולה מכולן ? בעיקר, בגלל שיאים כמו הכי הרבה זמן במקום הראשון, שניה במספר תארי הגראנד סלאם והגראנד סלאם המוזהב ? 

טל 9 בספטמבר 2010

קל מאד להסביר את ההבדל בין הטוב ביותר לגדול ביותר. בבלוג הזה, ניתן דוגמה דרך שחקני יונייטד: לאור ההיסטוריה שלו, יש קייס סביר לטענה שגיגס הוא אחד משלושת השחקנים הגדולים בתולדות יונייטד. בטוח אחד מהחמישה. לפני רונאלדו ללא ספק. מצד שני, מבחינת יכולות הכדורגל שלו, הוא לא אחד משלושת השחקנים הטובים ששיחקו ביונייטד. למשל, לא נראה לי שיש ויכוח אמיתי שרונאלדו שחקן טוב ממנו.

בטניס הגברים, פדרר אולי יזכר כטניסאי הגדול ביותר (פונקציה של מספר זכיות בגראנד סלאמס). ועדיין, סביר מאד לטעון ששניהם בשיאם, נאדל שחקן טוב ממנו.

בהקשר של טניס נשים, התחושה שלי היא שזה אחד הענפים שעשה את הקפיצה הגדולה ביותר לאורך השנים, הן מבחינה פיזית והן מבחינת העומק, כך שהשוואה בין תקופות בעיתית. קשה לדעת מה הביצה והתרנגולת פה: האם נורטילובה, אוורט, גראף, סלש ואפילו היגנס לתקופה, שלטו ללא עוררין בענף בגלל שהן היו כל כך טובות, או אולי בגלל שהתחרות שלהן הייתה הרבה פחות חזקה. השליטה המוחלטת של היגינס (עד שהגיעו האחיות וויליאמס) מרמזת לדעתי על האפשרות השניה.

רועי מ 10 בספטמבר 2010

אני אוהד ליברפול.
ובקשר לזה בכל מצב הייתי לוקח את גיגס אין בכלל ספק.
לא חושב שיש לו חיסרון. אולי אין לו 10 באף תכונה. בעצם יש מנהיגות. אבל כל השאר זה 8 .

דנידין 9 בספטמבר 2010

אמרת כל כך הרבה דברים אבל זה מאוד מבולבל, לא הצלחתי לשכנע אותי למה היא הכי טובה היסטורית, נברטילובה ממה שאני זוכר או שטפי גרפי היו קצת יותר דומיננטיות ממנה.

דורפן 9 בספטמבר 2010

דנידין – כי היא שיחקה הכי טוב. המכות שלה היו הכי טובות. גם אם מוזרות.

YB 10 בספטמבר 2010

אני לא יודע אם מוניקה בשיאה הטניסאי מנצחת את סרינה בשיאה הטניסאי. כלומר, אם השתיים הללו משחקות את הטניס הכי טוב שהן יכולות אני ממש לא בטוח שמוניקה מנצחת. יש כאן אמנם עיוות קטן כיוון שסרינה שייכת לעידן מתקדם מעט יותר ולכן לא ממש הוגן להשוות אותה לסלש. ועדיין, הן היו די קרובות בזמן ולכן נראה שלי שלמרות גדולתה של סלש, סרינה בשיאה (לצערי דבר שראינו מעט מדי) מנצחת אותה. בגלל שמבחינת גאונות טניס (או שנקרא לזה שוט-מייקינג) היא אולי טיפה פחות, אך מבחינה אתלטית היא הרבה יותר.
עדיין, הייתי מת לראות את המשחק הזה.

קורא אדוק 10 בספטמבר 2010

YB מסכים איתך לחלוטין
סרינה בשיאה כמעט ובלתי ניתנת לעצירה

עומרי 10 בספטמבר 2010

אני תופס את שטפי גראף כגדולה בכל הזמנים, למרות שהיא לא כוסית שזה תנאי חשוב בטניס נשים.

טל- לא חושב שזה קייס סביר לטעון שנדאל טוב מפדרר בשיאם. אם השיא של פדרר זו 2006 והשיא של נדאל 2008, אין סיכוי שנדאל טוב ממנו ברגע נתון זה.

נועם שיזף 10 בספטמבר 2010

הייתי במשחק בין זבורנבה לקאנפי ויש לי תחושה שבגלל שכל הרוסיות נראות לאמריקאים אותו דבר האווירה במגרש היתה מאוד מנומנמת.

צור שפי 10 בספטמבר 2010

בקשה לקצת רכילות לא מזיקה או השלמת מידע: מה סלש עושה היום? איפה היא חיה? במה היא עוסקת?

עזי 10 בספטמבר 2010

Monica Seles is the Goodwill Ambassador of IIMSAM, the Intergovernmental Institution for the use of Micro-algae Spirulina Against Malnutrition (IIMSAM) where she joins people like Diego Maradona, Tushar Gandhi, Sanjay Dutt, Carolina Herrera and the Obama family among others to make Spirulina, a key driver to eradicate malnutrition, achieve food security and bridge the health divide in order to secure the United Nations Millennium Development Goals with a special priority for the developing and the least developed countries

שלו 10 בספטמבר 2010

אוסיף ואומר שעבורי היא האהובה ביותר

ציפי 10 בספטמבר 2010

הנה, דורפן יקירי, מי אמר שאנחנו אף פעם לא מסכימים? מוניקה היתה הכי טובה ואלמלא זוועת הדקירה, גם היתה הופכת לכזו באופן רשמי. אבל, אני לא משוכנעת שהיא היתה מנצחת את סרינה כששתיהן בשיאן, ואני עדיין אוהבת את גראף יותר, ובעיקר מבכה את התבוסה הקשה שנחל ההינגיסיזם. מה שנשאר זה טניס נשים בלתי נסבל ובלתי ראוי לצפייה או להייפ.

גיא זהר 10 בספטמבר 2010

ציפי, אני לא סובל את הנין אבל לדעתי במידה רבה היא ממשיכת הטניס המבריק והפחות כוחני. הבקאנד שלה תאווה לעיניים.

רועי מ 10 בספטמבר 2010

ווידיוי קטן
מוניקה הייתה ועדיין הטניסאית שהכי אהבתי . שבאמת רציתי שתנצח משחקים. אהבתי את המשחק האגרסיבי שלה . האחיזה שלה עם שתי היידים דבר שנראה די הזוי ומקצר את אפשרויות החבטות. אבל הסרבית הזאת פשוט הייתה הצויינת להפליא.
אין לי מושג האם הייתה שוברת את כל השיאים או מתקרבת ללא אירוע הטרור של הגרמני האדיוט הזה.
גם קשה להשוות בין הזמנים. שטפי כבר לא הייתה ילדה במפגשים בין השתיים. וככה גם המצב ביןם שטפי למרטינה הראשונה. גם הינגיס שלטה בטניס הנשי ללא מתחרות אבל פרשה בגלל שקרסה שיחקה מגיל 16 עונות מלאות.

בכלל בטניס הנשי יש תחלופה גדולה בצמרת. הן לא מצליחות כרגע להחזיק מעמד כמו אצל הגברים .

גיל 10 בספטמבר 2010

חשוב לזכור שיש גם חיים מעבר לטניס ואחרי הדקירה היא סבלה מדיכאון והפרעת אכילה וכתבה על כך בביוגרפיה שלה. נדמה לי שהיא גם דוברת ארגון כלשהו שמקדם מודעות לנושא הפרעות אכילה.

אופיר 11 בספטמבר 2010

לצערי ה- US Open הזה של נדאל. לפדרר יהיה מזל לקחת ממנו מערכה, והדברים האלה שאני כותב הם כמו סכינים בלב שלי.

Comments closed