קודם כל. בדיוק מה שביקשנו.

רק להדגיש, יונייטד לא שיחקה  טוב מארסנל והופעתו של האלוהי בחולצה מספר 1 הייתה לא פחות מפסיכית. אבל האומץ היה שם. החדות הייתה שם. חושי קרב היו שם. זה לא היה התקפי אבל זה היה אמיץ. בהחלט קלאסיקה יונייטדית.

*

בכל זאת טקטיקה. אמר לפי פעם הונגרי מהדורות הישנים, גיורגי שפשי ששידר את נבחרת הפלא, את התובנה הכי נכונה ששמעתי על כדורגל: ״אם שני המגינים שלך טובים. כל שיטה נראית טוב״. ולכן 2-5-3.

שלושת אנשי המשחק בשדה – לינגארד, יאנג, ואלנסיה – הם לא שחקנים שמנצ׳סטר יונייטד קנתה בשנים האחרונות. אני לא אומר את זה כדי לגמד את שחקני הרכש או הקבוצה של עכשיו. אני אומר זאת כי כך פועל מועדון. אם האיש הוא איש טוב – אז קבוצה מוצאת  לו תפקיד. זה נכון לואלנסיה ויאנג שעברו תפקיד. זה נכון ללינגארד שמצא את מקומו.

*

תהיה אכזבה מפוגבה אבל קצת הגינות. בסך הכל כרטיס אדום שני שלו בשמונה שנות כדורגל בוגרים. בלהט המשחק. לפני כן נתן משחק התקפי נהדר ושוב טעה קצת בהגנה. ואני יותר ויותר משתכנע שמקומו – אחרי שיחזור – באזור קדמי יותר במגרש.

ומה נעשה בלעדיו? זכרו את אשר אמר ההונגרי.

ולפני המשחק:

נעשה את זה פשוט. במציאות בשטח מוריניו מצא שיטה לדפוק קבוצות נחותות מאד בחומר השחקנים תוך כדי הבקעת הרבה שערים. זה, באמיתי, השיפור העונה. הוא עושה את זה עם אחת הקבוצות היקרות בהיסטוריה של העולם. הוא עצמו הוציא 300 מליון אירו על בניית הסגל הזה.

מול קבוצות עם סגלים באזור החיוג של יונייטד, גם אם חלשות יותר, הוא שיחק לפעמים סביר בבית אבל בחוץ שיחק בצורה שהייתה מביכה עבור מנצ׳סטר יונייטד. מלווה בתרצנות עוד יותר מביכה. מלווה בקבלה עוד יותר מביכה של הגישה הזו על ידי חלק מהאוהדים. מגובה בשטויות במיץ עגבניות על עידנים קודמים. כן. פארק פתח במשחקים גדולים לא פעם. לא פעם היה חלק משלישיות בחוץ על קבוצות גדולות.

למשל:

כמובן שאסור להשוות. באותו יום עמדו לרשותו של פרגי שחקנים כמו פארק, פלטשר, רפאל, אבנס ו-ווס בראון.

אפילו ואן חאל שבכללי עשה נזק עצום  כן ניצח 4 מ-4 מול ליברפול. הוא ניצח בסיטי ובליברפול בעונה השניה שלו, ובצ׳לסי ספג שוויון בדקה 90. הוא היה מנג׳ר פחות טוב אפילו הוא לא היה פחדן כזה.

והבעיה היא כזו: אחד הדברים שאני הכי חושש מהם הוא שמוריניו יוכיח שאפשר להצליח ככה. להשחיל רביעיות לסוונסי ולהיות פחדן לנוכח כל אתגר אמיתי. כי אז הוא ירצה את הבנקאים שמנהלים את הקבוצה. והכל יהיה מבחינתם בסדר. הכסף ייכנס ויונייטד תרתק כמו טפסים להחזר מסים.

אני רוצה שמוריניו יישאר שנים במנצ׳סטר יונייטד. והצעד הראשון לכך הוא להשתחרר מהפחדנות המביכה שלו. והבקשה שלי פשוטה: 3-5-2, 4-3-3, 4-4-1-1 הכל שטויות.

תפסיק להיות פחדן, מוריניו. זה מביך ומאוס.

הניצחון בויקארג׳ רואד
ההאכלה של צ.ס.ק.א