משחק במזג אוויר מזעזע על מנוחה של שלושה ימים – חג המולד הגיע מוקדם השנה. ויונייטד עם ניצחון מגעיל. ואם הקלישאה ״הצטיינה התוצאה״ לא משכנעת – צריך רק לראות את התוצאות של ליברפול וארסנל. מסתמן שבזמן שסיטי סוגרת את הליגה, יונייטד תשחק את משחקי הצ׳מפיונס ליג עם קצת מרווח לנשימה.

מוריניו שידר ללוקאקו מסר קשה: אתה תעבוד בפרך. אתה לא תקבל המון עזרה. ואתה תוציא את עצמך מהמשבר. בדקות הסיום ראיתי בפעם הראשונה העונה את לוקאקו נאנק. הייתי רוצה לראות, בעצם לשמוע, יותר תמיכה מהקהל. לוקאקו היה בינוני, אבל דהר אחרי כדורים אבודים, והרשית כדי להביא את שלוש הנקודות.

בכלל הקהל היה קשה היום. יותר משקולת מרוח גבית. מראה הכסאות הריקים אולי קשור יותר למזג האוויר אבל הקריאות העצבניות Attack Attack של ימי ואן חזרו. מהספה החמימה בבודפשט זה לא נראה לי כמו ערב נחמד באולד טראפורד.

עוד נשבח את מקטומי. הוא בהחלט הכניס אנרגיה ושיחק יפה, אבלזו הבעיה: ליד מאטיץ׳ לא צריך אנרגיה. צריך איכות.

וכמובן, דייב. אם יש מאמן לאומי אחד שמאושר מהיכולת של יונייטד כרגע זה של ספרד.

*

אבל הנה התובנה העיקרית של המשחק: למה יונייטד קבוצה לא טובה? כי השחקנים שלה מוסרים רע מאד. לא ההגבהה הסופית או האסיסט, כאן יונייטד לא רעה כל כך, אלא דווקא המסירה הפשוטה. הם מוסרים לרגל ולא לשטח. הם מוסרים לא קולח. תחת כל טיפה של לחץ הם מוסרים לאחור. השחקנים של יונייטד טובים בהרבה דברים: דריבליסטים, נוגחים, מבקיעים, מחלצי כדור. רובם מוסרים בינוניים ומטה בכדור אחד.

קבוצת כדורגל טובה מקדמת את מצבה בכל מסירה. מתקדמת בשטח. גורמת להגנה להתעוות. גורמת להגנה להתעייף. מנצ׳סטר יונייטד מקדמת את ההתקפה שלה בעיקר בריצות עם כדור. בדריבלים של אחד על אחד או בריצות בשטחים פתוחים. הנעת הכדור שלה כמעט חסרת ערך. אני די מבין את חוסר העניין שלה בהחזקה בכדור.

וזה נכתב לפני המשחק:
המהומות שאחרי הדרבי מיד גרמו למין זעקה ציבורית של ״מועדון כמו מנצ׳סטר יונייטד לא יכול להרשות לעצמו את מוריניו כפנים של המועדון״. וכבר אמרו לי וקראתי שהספונסרים יברחו ולא יהיה כסף ואז ממש יהיה קשה להביא מגן שמאלי והדרך להיות ניוקאסל, או נוטס קאונטי, קצרה.

אז ככה, אני, שלא רציתי במינוי מוריניו, למדתי מזה משהו אחר.הספונסרים לא יעזבו. קבוצות רציניות לא מפטרות מאמן במקום השני באמצע העונה. אבל אם יגיע הרגע להחליף את מוריניו אין ליונייטד ברירה אלא לקחת בחשבון איזה סיר לחץ המועדון הזה. שהתכונה הראשונית של מנג׳ר ביונייטד היא כוח נפשי. מה שקרה ביום ראשון הוא הפסד בדרבי, הפסד די צפוי לקבוצה הטובה באירופה עכשיו, ואחר כך עצבים. המצחיק הוא שאחרי המשחק היו אנשים אחרים שהתעצבנו למה יונייטד לא שוברת רגליים.

ריו פרדיננד סיפר בהרצאה באוקספורד מתי נדלקו אצלו האורות האדומים לגבי דייויד מוייס. הם היו במחנה אימון בלוס אנג׳לס וכשהם יצאו מהמלון עמדו בחוץ כמה מאות אנשים. ומוייס שאל אותו מי האנשים האלו. הוא לא הבין שהמלון של יונייטד מוקף אוהדים גם במחנה אימון בלוס אנג׳לס. זו רמת הלחץ. היכולת להתפקד עם כל זה היא תנאי בסיס למנג׳ר.

ואני אישית לא מוכן, לא שמישהו שואל אותי, שהבנקאי שמנהל את יונייטד יחליף את מוריניו. אם מוריניו הולך צריך ללכת איתו גם המנכ״ל שזה המנג׳ר השלישי שלו. ולמעשה הבנקאי צריך ללכת קודם ובמקומו צריך להתמנות איש כדורגל והוא יקבל החלטות מהסוג הזה לכאן או לכאן. כרגע מבנה המועדון רק מוסיף לחץ על המנג׳ר – שנמצא תחת לחץ גדול ממילא.

כשיהיו מנכ״ל והנהלה מתחום הכדורגל הם יוכלו לקיים דיון על כדורגל. גם על מוריניו. בינתיים שיחזור לעבודה. שיצבור נקודות ליגה ויחשוב על סביליה.

ההפסד בדרבי
הנצחון במערב ברומיץ׳