משחק שמאד מתקשר עם מה שכתבתי אתמול לקראת המשחק הזה – בתחתית הפוסט. בעונה אנגלית רגילה היינו אמורים לאמר״שאלו המשחקים שצריך לנצח״. הנקודה ה-41 נצברה במחזור ה-18 מה שאומר שיונייטד בקצב שבין 82 ל-88 נקודות. שיפור מהשנים האחרונות. אבל לצערנו זה לא יספיק למירוץ אליפות ויצטרך לשמש פלטפורמה למאבק אליפות בשנה הבאה.

*

במשך השנים אני מתייחס לטעויות של שחקן יונייטד באחת משתי צורות. או שאני מתעצבן עליו או שחבל לי עליו. וההבדל כנראה נובע מרמת החיבור שאני מרגיש של השחקן לקבוצה. על הטעויות של לוקאקו בדרבי היה לי חבל. זה לא מגיע לו על המאמצים הללו. גם הביקורת על כמויות השערים שלו מול קבוצות גדולות מתעלמת מנתון חשוב – איך יונייטד שיחקה מול הגדולות.

היום שוב הבקיע שער שחשף את שתי התכונות הנפלאות ביותר שלו. הראשונה היא עוצמה פיסית. והשניה הקלאסה האישית שלו. הוא לא חגג מול אוהדי קבוצת עבר שלו שם פרץ לתודעה. זה לא היה מלאכותי. מול אברטון התנהג אחרת כי אוהדי אברטון (זכותם) התנהגו אחרת. מה שאני אומר שהוא שחקן מחובר למשחק.

אני רואה מה מוריניו מנסה לעשות איתו. הוא לא נותן לו מנוחה. הוא מאתגר אותו. משדר לו שעם הפיסיות שלו הוא שחקן של 5000 דקות בעונה. ולוקאקו לא מושלם, אבל חוצב את דרכו. ואת הדברים שאין במשחק שלו יונייטד צריכה ללמוד להשלים מאחרים. וזה בנקודה הבאה.

*

יונייטד הייתה יכולה להיות טובה בהרבה אם לא הררה ומאטה היו הקשרים המרכזיים. לא בא אליהם בטענות, שיחקו כפי יכולתם ונלחמו. אם פוגבה מחליף את הררה יש ליונייטד הרבה יותר. ואנחנו צריכים יוצר מצבים טוב ממאטה וכמובן ממחטריאן שיועזב. אני יודע ששמו של אוזיל עולה ואגיד דבר כזה: אי בעד שחקנים יותר צעירים, יותר טריים אבל 10 צריך להגיע. ומקרי מאטיץ׳ וזלטן מראים שמוריניו מצליח יפה עם שחקני עבר שלו. כמובן שגם שמו של גריזמן עולה וזה עולם אחר.

*

גם במגינים/אנשי האגף אפשר להשתדרג אבל אגיד דבר כזה: לא כל שחקן הוא שדרוג על יאנג וואלנסיה. מהלך כזה הייתי עושה בזהירות. פוסו מנסה למשל צריך להשקל.

*

נוצרה אגדה כאילו דייב לא יכול לספוג שערים. אז הגנת מנצ׳סטר יונייטד החליטה לבדוק את הנושא. וזה השער הרביעי ברציפות שמובקע על ידי שחקן יריב שמקבל בעיטה נוחה 2-3 מטרים מהשער כשאיש לא שומר עליו. אפשר להפסיק עם זה.

ולפני המשחק, כבר אתמול, זה נכתב:

אחרי מה שסיטי עשתה היום ניתן לקבוע ב-95% וודאות שהליגה הוכרעה מעשית ומוריניו, ולא מישהו אחר, צריך לתכנן מסלול מחדש. אני אומר 95% כי קטסטרופות קורות, אבל מה שיעצור את סיטי זו באמת קטסטרופה שלא הייתי מאחל לה. כלומר שורת פציעות שתהרוס אותה ואת המונדיאל הקרוב.

וצריך פרופורציות. כתבתי בעיתון השבוע שאם לפרגוסון הייתה התקפה צעירה כמו שיש למנצ׳סטר יונייטד היום – אני מתכוון לרביעיה ראשפורד, מרשיאל, לוקאקו – הליגה הייתה נכנסת לכוננות לקראת השנים הבאות. לא צריך לפרק את מה שנעשה בגלל סיטי. צריך להסתכל על הדרך בה סיטי נבנתה ולהבין. לא, גווארדיולה לא הביא איתו שום כוכב מבאיירן או ברצלונה. הוא עבד עם מה שיש בתוספת הרבה כסף.

את שני אלו יש ליונייטד. לחזור לנקודת ההתחלה תהיה טעות. אני לא אוהב את מוריניו אבל אם הכוון הוא מגביע אירופה זוטר למקום שישי, ואז יותר מ-80 נקודות ומקום שני-שלישי עם עונת אלופות טובה, אז הוא צריך להיות ביונייטד לעונה שלישית. יש הגיון בסיסי בעולם.

*

נשים בצד את הדברים הברורים מאליהם. צריך להמשיך לשחק כל משחק כאילו יש מירוץ אליפות. צריך לסיים עם 85 נקודות. צריך כמובן להלחם על המקום השני. צריך להגיע מוכנים לסביליה, בכדי להכין אחר כך מלחמת עולם לרבע הגמר. יש עוד המון על מה לשחק העונה. ובגביע האלופות זכו קבוצות אגדיות אבל גם קבוצות שסיימו במקום החמישי והשישי בפרמייר ליג.

צריך כמובן לפרק את ברומיץ׳ מחר/היום ולהשאיר את תושבי המידלנדס המומים וכואבים.

ואסור לוותר על העונה ולקרוא לה עונת בניה.

*

אבל אז….

את רוב השחקנים שרוצים לשנה הבאה צריך להביא עכשיו. גם אם הם לא יוכלו לשחק באלופות וגם אם זה יעלה יותר כסף. צריך לשלב אותם עכשיו בקבוצה. לא צריך ללכת רחוק: סיטי הביאה בחלון החורף הקודם את ג׳זוס. צריך ללכת קצת יותר רחוק להיסטוריה של יונייטד. וידיץ׳ ואברה הובאו בחורף 2005-2006. גם אז הייתה התקפה צעירה מאד. וידיץ׳ ואברה היו מאד מבולגנים בחצי השנה לאחר שהגיעו אבל בקיץ היו מוכנים. באותו קיץ הובא רק מייקל קאריק והקבוצה הייתה מוכנה לתנועה.

לפני שהולכים וקונים, צריך לנסות לקרוא חזרה לפוסו מנסה ולשלב יותר את טואנזבה. אולי אפילו להביא למועדון את אדריאס פריירה.  להרחיב את מה שנראה התלכיד של הקבוצה הבאה.

צריך להפחית מאד בשימוש במאטה, פלאיני, מחטריאן (כנראה יעזוב), בלינד והררה (אולי גם אחרים אבל לא הייתי נשאר בפחות מחמישה בלמים). אני לא אומר ניקוי אורוות גורף. אם 1-2 מאלו יישאר לא יקרה כלום. אבל להבין שאין בדור הזה אליפות. הדברים הללו אני לא כולל את זלטן. הוא לא בדיוק שייך להם: יש מטרות עכשוויות ולא עושים הצערה לשם הצערה. גיגס וסקולס נשארו אחרי כל הצערה שאי פעם נעשתה.

*

האוהדים צריכים להיות סבלנים. הם צריכים לתמוך בשחקנים במשבר, בעיקר בלוקאקו. והם צריכים לא להסכים להעזבתו של מוריניו אם אד וודוורד לא עוזב. וודוורד צריך לקבל את המסר שמוריניו זה המנג׳ר האחרון שלו.

הניצחון על בורנמות׳
המחדל בלסטר