אז היו ניצחונות על ימין ועל שמאל. על סקולס בתקשורת. ועל סיטי וארסנל בשוק ההעברות. ועל ההנהלה בעניין החוזה. וגם על יאוביל. אסור לשכוח את יאוביל. ואז, מעשה שטן, הגיע משחק חוץ מול קבוצת צמרת.

סטטי. ממש סטטי. כואב לעין סטטי. כאילו המגרש חולק לאזורים וכל שחקן קיבל אזור ושום תכנית כללית. כולם יודעים היכן לעמוד ואיש לא יודע מה לעשות.

וזה היה רופס. איש לא ידע מה לעשות. ואיש לא התעניין.

מחכים למסיבת עיתונאים חזקה!

וזה לפני המשחק:

חיכיתי קצת להרכב ואין התחכמויות. מרשיאל, לינגארד ואלכסיס משחקים מתחת ללוקאקו- כשמרשיאל כתוב מצד ימין. אף אחד לא משחק בגלל גחמה טקטית. זו השישיה הקדמית הטובה ביותר של יונייטד. ראשפורד שיחק בכל משחק פרמייר ליג העונה והוא מתופקד כערכו – ראשון מהספסל. פוגבה בעמדה שקצת פחות נוחה לו. אלכסיס כתוב מימין, לינגארד באמצע ומרשיאל כאמור מימין. אבל ההרכב הזה יכול להחליף מקומות ולפנות שטחים לפוגבה לבוא בהם. כן – יכול להיות משוחק כאן כדורגל גדול.

מוריניו לא יהפוך לחדשן התקפי גדול. הוא עשה את מה שהוא יכול. אסף הרכב שחקנים חזק, החדיר בו משמעת הגנתית ונותן להם חופש פעולה התקפי.בשני אגפי ההגנה פותחים היום שחקנים שמנצ׳סטר יונייטד רכשה כקיצונים.  האם נקנו השחקנים הממש נכונים? את זה אנחנו נראה.האליפות אמנם קרוב לאבודה אבל יש להם בימה לא רגילה להצליח.

משחק הבכורה של אלכסיס
הניצחון על האדרספילד