פיונגצ׳אנג (2). הוקי קרח נשים. ככה נראית שטיפת מוח

אין שום תועלת במצעד שתי הקוריאות

הייתי לפני 18 שנים ביום גמרים בהיאבקות יוונית-רומית בדרלינג-הרבור באולימפיאדת סידני. ואל אחד הפודיומים הגיעו דרום קוריאני שניצח וצפון קוריאני שסיים שלישי. והקהל הדרום קוריאני הגדול הריע לצפון קוריאני לא פחות מלספורטאי שלהם. חשבתי אז שזה נחמד. ברור שלצפון קוריאני אין אוהדים באולימפיאדה באוסטרליה, שתי המדינות צעדו אז ביחד בטקס הפתיחה, וזה היה נראה לי אקט יפה של סולידריות.

שנתיים אחר כך סיקרתי את הגביע העולמי ביפן-קוריאה עבור ״הארץ״ וראיתי את מכונת התעמולה הקוריאנית בפעולה. בערך חודש לפני המשחקים הוזמנתי על ידי איזה פונקציונר בשגרירות קוריאה לבית קפה בשדרות ח״ן לשיחת תדרוך. הלכתי כי גרתי אז מאחרי העיריה. האיש חפר לי במוח איזה שעתיים על נושא אחד בלבד. שקוריאה היא מארחת יותר מוצלחת – האיצטדיונים יותר גדולים, האיצטדיון המרכזי בסיאול טוב מאיצטדיון הגמר ביפן (מה שנכון – איצטדיון עוצר נשימה וייעודי לכדורגל), שקוריאה טובה מיפן בכדורגל, ושכל ההכנות בקוריאה יותר ידידותיות לסביבה ופטריה אחת לא תעקר ממקומה בגלל המשחקים הללו.

כשהגעתי לקוריאה עצמה המשיכה מכונת התעמולה הזו לעבוד. בכל כמה דקות הביאו לנו העיתונאים עוד ועוד מידע על האירוח הפנטסטי. עד שבא לך להגיד להם ״יאללה… די כבר…באנו לכאן גם בשביל בקהאם וריבאלדו״. אבל כל המאמצים הרשמיים התגמדו יחסית להתגייסות של האיש ברחוב. וכשקוריאה אירחה לאותו משחק מפורסם ושערורייתי את איטליה נפל אצלי האסימון (למרות שהייתי ביפן באותו שלב וראיתי את זה בטלוויזיה). הקהל הגיע עם שלטים ״1966-2002״. כלומר ניצחנו אתכם (איטליה) ב-1966 וננצח אתכם גם ב-2002. מה שכמובן לא לגמרי מדוייק. מי שניצחה את איטליה ב-1966 הייתה צפון קוריאה. אבל הדרום קוריאנים, כמו באותו יום סידני, כאילו לא הבחינו בין דרום וצפון קוריאה. כאילו זה איזה עניין אגבי לגמרי שבמקרה קוריאה מופיעה עם שתי נבחרות. אנשים מגוייסים למטרה לאומית.

אוקיי, לא ביג דיל, חייתי במדינות שזה קורה.

*

ואתמול שוב. שבע שנים הם מתכוננים לאולימפיאדה, ללא ספק הישג לאומי ממדרגה ראשונה לדרום קוריאה, ופתאום אין דגלי דרום קוריאה באיצטדיון. הקהל כולו החליט להביא מהבית דגלים כחולים של קוריאה המאוחדת. וכמובן כל הטקס כולו אחדות קוריאה.

וזה תסלחו לי בולשיט. מיצג לאומני זה יופי אבל  אחרי 18 שנים של מיצגי אחדות פוליטיים אין שום שינוי לטובה במצב הפוליטי בקוריאה. יש כנראה הרעה גדולה. ואולי זה הרגע בו הספורט צריך להבין שהוא לא תורם פה דבר. והוועד האולימפי צריך להפסיק עם זה. הבעיה בקוריאה מסובכת, מורכבת ולא תפתר על ידי נבחרת הוקי קרח משותפת לנשים. שכרגע הפסידה 6-0 לשוויץ.

ראיתי לפני כמה ימים במקרה מסיבת עיתונאים עם המאמנת של הנבחרת הזו. קוראים לה שרה מארי, היא קנדית, והיא הכינה את נבחרת דרום קוריאה למשחקים. ואז 21 יום לפני המשחקים אומרים לה שמסיבות פוליטיות זו תהיה נבחרת מאוחדת. והיא צריכה לזרוק עשר שחקניות כי עכשיו אחדות קוריאה ויבוא במקומן צפון קוריאניות. ״אין טעם להתלונן על זה, כי זה המצב״, היא אמרה בדיפלומטיות – אבל ניתן היה לראות שהיא עצבנית. ספורטאית שקטעו לה את הפרוייקט כי יש איזשהו מייצג פוליטי שצריך להציג. אבל אהבתי את ההערה שלה במסיבות עיתונאים אחרת כעבור כמה ימים ״לא הייתי מודעת לכך שצפון קוריאנית שונה מדרום קוריאנית ויש לנו שלוש שפות באימונים״. המממ… הם כנראה פחות עם אחד ממה שנדמה אחרי 60 שנה שצד אחד חי בדיקטטורה מדכאת והשני בדמוקרטיה שהיא גם כלכלה על סטרואידים.

שמחתי לראות שמחוץ לאיצטדיון טקס הפתיחה הפגינו אנשים נגד הנבחרת המאוחדת. גם בקוריאה יש מי שרואים פארסה כשהיא עומדת מול העיניים שלהם.

פיונגצ׳אנג (1). מה אומר המשבר האולימפי מבחינה היסטורית וחידון מספר 593
פיונגצ׳אנג (3). איירין ווסט

33 Comments

no propaganda 10 בפברואר 2018

מצד אחד אתה צודק אבל מצד שני הם באמת אותו העם או לפחות כך הרגשתי כשהייתי שם ודיברתי עם האנשים. הדרום קוראנים ובאמת מאמינים שמה שקורא בצפון זה חוסר מזל של האנשים שם(שחלקם קרובי משפחה של הקוריאנים מהדרום) וכשזה יגמר הם יהיו מאוחדים למדינה אחת

דורפן 10 בפברואר 2018

הכל נכון – אבל זה לא יקרה בגלל מחוות לקרימינל הזה. יותר יעיל יהיה למצוא דרך להרוג אותו

אסף the kop 10 בפברואר 2018

מציע להתאמן על הריגתו של אסד קודם

רומן 10 בפברואר 2018

אני פחות מתעניין בפוליטיקות, בטח לבטח של קוריאה. לכן ברשותך אנצל את הפוסט שלך לכתוב כמה נהניתי מהספורט היום. ניצחון אדיר של קאלה על ביורגן המושלמת, תקיפה של לב ושל אומץ, שיא הריגוש!
ואז באו המעופפים ודפקו את אחת התחריות הגודלות שראיתי בחיים, תנאי מזג אוויר איומים, כל שניה מורידים, מעלים, רוח משתנה, ואיזה קרב איזה דרמה! סטוך מחוץ לפודיום והילד הגרמני בקפיצת חייו שוכב וממרר בבכי של אלופים, זאת אולימפיאדה!
סימון אמאן גם ריגש, די נדפק מהרוח, שעה חיכה לקפיצה בסוף השאיר טעם של עוד ותקווה קטנה למקפצה הגדולה.
מחר דאונ היל.
אני מחכה ליום חמישי לפנות בוקר, סלאלום גברים, ראש בראש הירשל מול קריסטופסן, זאת תחרות שנמצאת מתחת לרדאר פה אצלנו בישראל, אבל יום אחד יעשו על זה סרט בהוליווד, זה ראש בראש קלאסי כבר שנתיים הם חולקים מקומות 1,2 כמעט בכל תחרות

דורפן 10 בפברואר 2018

הכל נכון, אבל ניצח גרמני ולכן – אכזבה!

רומן 10 בפברואר 2018

חח, נכון :-) .
אני בשנים האחרונות מרשה לעצמי להעלים עין וליהנות מהם

אלכס דוקורסקי 10 בפברואר 2018

באמת יום מרתק בקרוס של הנשים ובקפיצות של הגברים. נהניתי מאוד גם.

אריאל גרייזס 10 בפברואר 2018

סך הכל די עצוב העסק

יעל 10 בפברואר 2018

מצד אחד, כן, זה מרגש לראות אותם צועדים בטקס הפתיחה יחדיו, תחת דגל אחד. זה אומנם רק מחווה, אבל לא מדובר אפילו בגבול כמו ירדן-ישראל לפני הסכם השלום, או אפילו מזרח-מערב גרמניה של פעם – מדובר על מדינה אחת שנחצתה לפני 70 שנה, המון זמן, בגבול שהוא מהטעונים ביותר בעולם, בו עצבים של מנהיג אחד יכולים למחוק עשרות מיליוני אדם מעבר לגבול. נכון שביום יום לא מרגישים את המתח בסיאול בדיוק כפי שאנחנו לא מרגישים מתח בתל אביב, אבל עד היום אפשר להסתובב במדינה ולמצוא אפילו בסיאול פליירים אנטי דרום קוריאנים ואנטי אמריקאים עם קריקטורות גזעניות שנשלחים עם בלונים מהצד השני של הגבול, יש מסיכות גז מוכנות ברכבת התחתית וכו'. ובינתיים צד אחד תקוע אחורה בזמן לפני 70 שנה במדינה נחשלת, טוטליטרית וגוועת, והשני סופר מתקדם ומעוז טכנולוגיה בעידן האינטרנט. יש פה תהום עצומה של פער תרבותי.

אז צעידה כזו מצד אחד מרגשת, בכל זאת מחווה אנושית. ובטח ובטח כשיש המון משפחות שהסכסוך הזה קרע לשניים. אבל האם יש בזה הרבה יותר מהצגה? גם קוריאנים שדיברתי איתם (אם כי יש לומר שרבים די דיפלומטים בסוגיה מול זרים, ורק חברים קוריאנים דיברו באופן יותר פתוח) אומרים שלא רק שהם לא רואים איחוד עתידי אלא גם לא בטוחים שהם רוצים בו, ולו רק בגלל העלות הכלכלית והקושי באיחוד עם מדינה כמו צפון קוריאה שתקופה בעידן אחר.

מה שכן, לא פיר כלפי הספורטאיות. עובדה שבנבחרת הגברים לא נגעו. אם רצו מחוות שכאלו (ועוד שנויות במחלוקת) היו צריכים לעשות זאת בצורה אחרת, לא על חשבון מי שהתאמנו שנים על שנים וקצרו הישגים שנמחו מסיבות פוליטיות גרידא.

אלכס דוקורסקי 10 בפברואר 2018

תגובה יפה ומעוררת מחשבה, יעל, לפוסט נכון.
באמת קורע לב לראות את המפגשים בין המשפחות שנקרעו בגלל המלחמה ההיא, בתחילת שנות החמישים.
אין מילים לתאר כמה זה עצוב עבור אותם האנשים המבוגרים.

S&M 10 בפברואר 2018

מוזר בעיני המשפט האחרון שלך. סביר להניח שאלו מפגינים מטעם הדיקטטור. מזה אתה מבסוט? אתמהה.

משה 10 בפברואר 2018

אלה לא מפגינים מטעם הדיקטטור, סביר להניח שאשכרה יש קוריאנים שמנסים לחשוב אחרת ממה שאומרים להם.

אביאל 10 בפברואר 2018

אלה מפגינים דרום קוראיניים שמפגינים נגד הצפון אם אני לא טועה.

יעל 13 בפברואר 2018

ממש לא. יש בקוריאה הדרומית לא מעט אזרחים שמתנגדים לאיחוד ולקרבה לשכנה הצפונית, ושגם מפגינים נגד זה. בעיקר בדורות הצעירים עד סביבות גיל 45, מאלו שמשפחתם לא נחצתה, כי הם כבר לא רואים את המשותף בינם לבין המדינה שנפרדה מהם כבר לפני עשרות שנים ותקועה בעידן האבן, והם גם חוששים שאיחוד כזה יהרוג את הכלכלה והשגשוג שבו הם חיים. כמו שהסבירו לי כמה מהם: תחשוב רק על כמה צריך להשקיע בתשתיות בסיסיות בשביל להביא את צפון קוריאה לרמה סבירה של מדינה במאה ה-21 כמו בדרום קוריאה, וכמה מורכב זה במדינה שכבר עשורים שטופת מוח נגדך כשלחלק עצום ממנה אין שום היכרות עם מחשב ואינטרנט.

משה 10 בפברואר 2018

הייתי הרבה פעמים בקוריאה ואני מודה שבאופן כללי אני מתקשה להתחבר לעם הזה (בהכללה, כמובן שכמו בכל מקום יש כאלה שיותר ואחרים שפחות).
1. בהוויה הקוריאנית ה״תחרות״ מול היפנים מאוד חזקה, אולי בגלל הההיסטוריה של השלטון היפני. עושה רושם שמה שמניע אותם הכי הרבה זה להיות טובים מהיפנים. מבחינתי יפן הרבה יותר נעימה, יפה ולבטח טעימה מקוריאה.
2. למרות שדרום קוריאה היא דמוקרטיה התגייסות כללית של העם היא משהו נפוץ כמו גם רגולציה ממשלתית קיצונית לטובת תעשיה מקומית. בתחום שלי זה מגיע בדמות העדפה של מוצרים מקומיים נחותים משמעותית ממה שיש בשוק העולמי.
3. אני מעריך שגם לגבי הגרמניות הייתי מפגין סקפטיות בנוגע לאיחוד לפני שלושים שנה. אם יגידו לקוריאנים להתאחד הם יתאחדו.
4. אני כמו רונן לא קונה מחוות חלולות, עדיף לייצר בידוד ובידול אל מול שליט כל כך קיצוני ורע לעמו – בטח לא לייצר מיצגים כמו זה. אותי זה לא מרגש. באופן עקרוני הדרום ממש מפחד מהצפון ללא קשר לתמיכה שיקבל מהאמריקאים, ברור להם שחוסר ההגיון של ההתנהלות שם יכול להוביל אותם לאבדון.

אביאל 10 בפברואר 2018

בקשר ל4 – אני בעיקר ארגיש מבויש בזמן כלשהו בעתיד (בתקווה שהדיקטטורה הזאת תחלוף מהעולם) שהייתי תושב העולם הזה ולא עשיתי כלום נגד העריצות הנוראה הזאת וארגיש עוד יותר גרוע שהתרגשתי מהמחווה הזאת בטקס הפתיחה (שאכן לא שווה כלום) בזמן שמיליונים חיים בחושך מוחלט בימנו.

שמוליק 11 בפברואר 2018

אבל אתה מרגיש בסדר גמור לחיות במדיניות של עוולה ורצח ברמה היסטורית שהמדינה שלך מקדמת. אפילו מצדיק אותה.
אתה אדם נאור. מעדיף להרגיש רע בדיעבד על משהו בצד השני של העולם שאין לך הרבה מה לעשות איתו, מאשר לעשות משהו פה, כאן, עכשיו, נגד גירוש לרצח. לא לחיות בחושך. עינויים ורצח.
טוב שאתה קיים, שקרן.

תומרג 11 בפברואר 2018

"עוולה ורצח ברמה היסטורית" לא פחות
:)

ירושלמי 11 בפברואר 2018

הנה הצדקן התורן…

אני גם בעד איחוד משפחות, שיקחו את כל המשפחות הערביות באיו"ש ויאחדו אותם עם אלה הנמצאות בירדן.

לגבי הטיעון שלך על הגירוש והרצח, כבר הוכיחו שהכל הוא חלק מקמפיין שקרי מתוזמן וממומן.
לא הגיע הזמן להגבש טיעונים נכונים עובדתית?

שמוליק 11 בפברואר 2018

מי הוכיח? רק הוכיחו שכל הטענות נכונות.
אם אתה באמת מאמין לשקרים של כמה עיתונאים ממומנים אתה מתחיל ללכת לכיוון של להיות אדם גרוע כמו אביאל. אבל לא באמת כי אין אנשים גרועים כמו אביאל.

איציק 11 בפברואר 2018

אין גרועים כמוהו, אך יש גרועים בהרבה ממנו. אתה למשל!!!

אורן השני 11 בפברואר 2018

שמוליק, באת "לחשוף את אביאל" אבל בעיקר חשפת את עצמך.

ירושלמי 11 בפברואר 2018

שמוליק בכל יום שעובר נחשפת מסכת השקרים של הקמפיין הממומן והמסולף.
עד מתי תמשיך לאחוז בדעה שאינה מגובה בעובדות?

יש לך הוכחות כלשהן הסותרות בפועל את הקביעה של בית המשפט?
שלא מדובר בפליטים אלא במסתננים.
שכמעט כולם לא הגישו בקשה להכרה כפליטים (עד לפני שבועיים)
שאנשים שם לא נרצחים ברחובות כמו שסופר לנו.
שהעדויות של ה"מומחים" שהביאו העותרים נגד המדינה הן מסולפות מוטות ולא עומדות במבחן העובדתי ואין להכיר בהן כדעת מומחה.
שגם לאחר סילוקם רבים מהם בוחרים להגר למדינות אחרות על מנת למצוא עבודה ולא מתוך סכנה לחייהם.
שהמדינה גרשה גם אלפי שוהים בלתי חוקיים מגיאורגיה ואוקראינה ולא רק מסתננים בגלל צבע עורם.
שלא מגרשים (נכון לעכשיו) נשים וילדים אלא רק גברים שהוכח שהם שוהים לא חוקיים מעל גיל 18.
הטענה שרואנדה ואוגנדה לא מכירות בהסכם עם ישראל הוא שקר, וגורמי הממשל המקומיים אפילו לא הסכימו לדבר עם מיכל רוזין ומוסי רז.

כמו שאומרים הילדים בשכונה, השקר צף על פני המים.

משה 11 בפברואר 2018

ירושלמי,
בלי להיכנס לפוליטיקה הישראלית, לצטט את הממשלות המושחתות של רואנדה ואוגנדה מחליש את הטיעון שלך.
הממשלות האלה לא מקבלות את הפליטים בגלל הפרצוף היפה של אף אחד אצלנו – יש להסכמה שלהן סיבה הרבה יותר בסיסית ופשוטה.

יואב דובינסקי 10 בפברואר 2018

אני לא רואה בעייתיות בלהיות גאים בלארח משחקים אולימפיים. להפך, רואה בזה דבר יפה. אני מניח שזה בא לידי ביטוי בצורה מובהקת יותר בחברות קולקטיביסטיות. יחד עם זאת, המצעד המשותף של הקוריאות היה בעיקר יח"צ. מסכים עם הביקורת והמחאות.

ק. 11 בפברואר 2018

טקסט מעולה.
אם ההופעה המאוחדת הייתה מהלך שבא למחות או להעביר מסר לממשלות זה באמת היה יפה (כמו שחשבת בזמנו), אבל כדי להציג מצג שווא על ידי הממשלה זה באמת די פתאטי…

אבי 11 בפברואר 2018

לעשות שוב ושוב אותו דבר ולצפות לתוצאה שונה זו הגדרה של טירוף, אמר איינשטיין. אבל לפעמים דופקים בקיר עשר ועשרים פעם ולא קורה כלום, ובפעם ה-21 הוא נסדק או אפילו מתרסק. לא הייתי מסיק אוטומטית מכשלון הניסיונות הקודמים לאחות את הקרע הקוריאני באמצעות ספורט את הכרחיות כישלונו של הניסיון הנוכחי. לדברים יש אפקט מצטבר, עקיף, לאו דווקא מיידי, אפקט שהוא כמובן סמלי ומוראלי ולא יכול להספיק לבדו – אבל בכל זאת.
וכמובן, הלב יוצא אל עשר הדרום קוריאניות שנופו (ובנוסף להן גם אל עשר הצפון קוריאניות שמן הסתם נופו גם הן).

shohat 11 בפברואר 2018

הציטוט איננו של איינשאיין.
באירוניה: לייחס שוב ושוב ציטוטים לאנשים ידועים לא ישנה את זה שהם לא אמרו את הדברים. ;)
או: "יש להיזהר עם ציטוטים שקוראים באינטרנט כי אי אפשר לדעת אן הם מדויקים" (אלברט איינשטיין)
מקור הממרה: https://quoteinvestigator.com/2017/03/23/same/

7even 12 בפברואר 2018

חזק, Shohat

shohat 11 בפברואר 2018

וגם: I never said half the things I said (Yogi Berra)

רומן 11 בפברואר 2018

תקשיבו יש אולימפיאדה, זה תחרות ספורט, כל אחד מגיע כדי לכתוב את הסיפור האישי שלו, את מי מעניין כל הפוליטיקה הזאת?

אמיתי 11 בפברואר 2018

חלק לא קטן מהסיפורים הספורטיווים שזורים בפוליטיקה. ככה זה בחיים

7even 12 בפברואר 2018

פוסט מאד מעניין ומעורר מחשבה.

Comments closed