קללת הליגה המקומית

אין תחרות לתחרות

שוחחתי הבוקר עם חבר מודאג במלבורן. אוסטרליה נראתה על הפנים בהפסד 1-4 לנורבגיה. מאגר הכשרון המדינה יבש. אוקיי. אוסטרליה לא הייתה מעולם מעצמת כדורגל. אבל שנים לאחור הייתה מסוגלת להציג את הארי קיואל ומארק וידוקה שהיו כוכבי פרמייר ליג לגיטימיים. כרגע יש לאוסטרליה שלושה שחקנים שנמנים על מה שאנחנו חושבים שם 5-6 הליגות הבכירות. ארון מוי מהאדרספילד, ברד סמית מבורנמות׳ ומת׳יו לקי מהרטה ברלין. אני משער שאתם לא מתעלפים לנוכח השמות הללו.

בדקתי מה היה הסגל האוסטרלי למונדיאל 2006. אוסטרליה הגיעה לשמינית הגמר והפסידה 0-1 לאלופה איטליה בשניה האחרונה של זמן פציעות. ובכן בסגל היו 12 שחקני פרמייר ליג, סריה-A ולה-ליגה.  אז הם יכולים להאשים מאמנים שונים עד מחר – אין להם שחקנים.

וזה קורה למרות שב-2005-2006 הם עשו שני צעדים גדולים. הם הצטרפו בצעד נכון מאד לאסיה והם הקימו ליגה מקומית רצינית. והם מפתחים הרבה יותר שחקנים באוסטרליה. שזו בעיני קללה במסווה. ליגה מקומית יכולה להרוג נבחרת. ואני לא מתכוון לדיון אחר בצד השני של הסקלה – לגבי הפרמייר ליג ונבחרת אנגליה.

חשוב להדגיש. אוסטרליה לא במצב אסוני והיא במונדיאל ורוב הסגל משחק מחוץ לאוסטרליה. אבל גדולי הדור הקודם: קיואל, קאהיל, בוסניץ, ניל – עלו לבוגרים באנגליה. הם נחשפו לתחרות בגיל 15. לא 20.

*

שזה די דומה למצב בארצות הברית. זלטן איברהימוביץ הוא הכוכב האחרון לחתום בליגה האמריקאית. שמתנהלת בהרבה תבונה. לכל קבוצה מותר להחתים כמה שחקני על אבל רוב הסגל הוא אמריקאי ומוגבל בתקרות שכר. וכמו לכדורגלן האוסטרלי גם לכדורגלן האמריקאי יש הזדמנות להתפרנס בארצו. שזה כמובן לא מונע משחקנים לעבור ליובה או ארסנל – אבל מוריד את המוטיבציה שלהם לשחק בבלגיה או בליגה השניה בגרמניה.

 זה מחזיר אותי לטענה שלי שהכסף המושקע בקבוצות הכדורגל הישראלי הוא אסון לנבחרת ישראל. גם לישראל בשקט בשקט יש ליגה הרבה יותר נחמדה מלפני שנים. במקום עשירים הזויים חסרי מושג – הרציקוביץ, זאבי, גאיידמק – מיטש גולדהאר ואלונה ברקת הם בעלים יסודיים מאד. המתקנים בהם משוחקת הליגה הישראלית הם ממש חזון הנביאים לעומת המגרשים אותם אני הייתי פוקד בילדותי ואפילו בשנים – עד 2003 – כשעסקתי בעיתונות ספורט מתוך ישראל.

והנבחרת? בצלילה. ואני תמיד טוען שהליגה נותנת מפלט נוח לשחקן הישראלי ומונעת ממנו ללכת ולבחון את יכולותיו בתחרות אמיתית.

הטיעונים שאני מקבל מנגד הם תמיד שהספורט בישראל לא רציני. עובדה שאנחנו לא טובים בענפים אחרים. רמת האימון, -ההשקעה, כמות הילדים המשחקים – הכל נמוך מאד בסטנדרטים אירופאים.

*

אבל הנה לכם: ארצות הברית ואוסטרליה. שתיים ממעצמות הספורט העליונות של העולם. ניהול – 10. מתקנים – 10 פלוס. מזג אוויר, אוכלוסיות מהגרים מהמדינות הנכונות. הכל שם בכדי להצליח. והכל מדרדר.

וזו גם לא מסורת. לאיסלנד אין מסורת – אבל היא שולחת כל כדורגלן סביר לשחק בחוץ לארץ. לא כולם בפרמייר ליג, חלקם הגדול בליגות אירופאיות בינוניות יותר, אבל כל אחד משתכר ונמצא בקבוצה כפי יכולתו.

ולפעמים גם הדרדות של ליגה מסייעת לנבחרת לאומית.  מצרים היא מקרה מבחן מעניין. בסגל המצרי לאליפות אפריקה של 2010 היו שחקן אחד ששיחק מחוץ למצרים – בתורכיה. מאז הכדורגל המקומי ספג מכות לא מעטות שקשורות לחוסר השקט הפוליטי. אבל התוצאה? חמישה מצרים נמצאים בפרמייר ליג. עוד כמה בתורכיה, צרפת ופורטוגל. ואפילו לא מעטים שיוצאים לסעודיה ששם הם מתמודדים עם הציפיות משחקן זר. גם זה לא פעם יותר קשה מלהיות כדורגלן בליגה המקומית שלך.  ומוחמד סלאח עושה את זה בכדורגל אמיתי. אלו לא הצ׳יזבטים על מוחמד אבו טריקה.

*

אבל בגדול אין תחרות לתחרות.

כשלא משחקים על כלום
ניסוי בבני אדם

59 Comments

אריאל גרייזס 24 במרץ 2018

מסכים מאוד. ראיתי את זה בארהב – הגידול של שחקנים אין-האוס פשוט לא עושה להם טוב. השחקן היחיד שלהם שברמה גבוהה הוא פוליסיץ' שעבר לשחק בגרמניה בגיל צעיר.
כשלא מדובר במדינה שמוציאה עשרות כשרונות סטייל המעצמות, היא תלויה בשלושה-ארבעה שחקנים שיודעים לשחק ברמות הגבוהות. הנבחרת של לפני 20 שנה החזיקה את ברקוביץ-רביבו, לפניהם היו רוזנטל-אוחנה-תקווה, אחריהם היה כמעט רק בניון. היום אין כלום.

איציק אלפסי 24 במרץ 2018

בהחלט. ליגה מקומית חלשה ועשירה היא אסון לנבחרת. אפשר להוסיף לדוגמאות גם את סין – שם במקביל לכסף העצום שנשפך בליגה, הנבחרת נמצאת בהדרדרות עקבית מאז ההעפלה למונדיאל ב-2002.

דורפן 24 במרץ 2018

והיא עוד מדינה שבדרך כלל יודעת מה לעשות בספורט

ויכסלפיש 24 במרץ 2018

לגבי 2002: מציע לכם לזכור שיפן ודרום קוריאה, עולות קבועות, לא שיחקו במוקדמות. בדקתי ומצאתי שערב הסעודית עלתה כרגיל, הרביעית היא בדרך כלל איראן/ אוסטרליה מאז המעבר, אבל איראן הוגרלה באותו בית עם הסעודים, אז סין ניצלה מצב חד פעמי ועלתה.

לגבי מידרדרת מאז 2002: ב-2004 היא אירחה את הטורניר והפסדיה בגמר ליפן. באליפות אסיה האחרונה (2015) היא עלתה לרבע הגמר לאחר שני טורנירים בהם הודחה בשלב הבתים

יותם 24 במרץ 2018

מסכים.
שאלה – בעיניך האשמה נופלת על "התחזקות" והתפתחות הליגות והתשתיות המקומיות, או שאולי ה"הגנות" על המקומיים בליגות האלו הן שגורמות לבעיה?
אין ספק שבישראל רואים מצויין את התופעה. מהר מאוד חוזר כל ליגיונר לקומפורט-זון המוכר והאהוב.

vered s 24 במרץ 2018

אני מצביעה בשביל ההגנות על המקומיים בשילוב עם חיזוק כלכלי. אין לשחקנים מוטיבציה לצאת ולהיתחרות בליגות מקצועניות וכל אלו שחוזרים מתוסכלים נותנים דוגמא גרועה של לא צריך להתאמץ ומונעים מצעירים לשחק ולהיתפתח. כל ליגיונר שאומר תמסור לי תמסור לי ומשחק לאט עם דריבל שטוב רק לשכונה הורס גם את השחקנים הישראלים וגם את הזרים שיכולים לשחק מהר.

טימבר מרק 24 במרץ 2018

אחרי שג'ורדן מוריס האמריקאי זכה ברוקי העונה ובאליפות ה-MLS עם סיאטל הוא דחה הצעה של ורדר ברמן. כשג'רמיין ג'ונס מהנבחרת שאל אותו למה הוא לא מנסה את מזלו באירופה, מוריס ענה שהוא אוהב את סיאטל והוא מעדיף לגור עם ההורים שלו שבדיוק קנו לו ולחברה שלו כלב.

כל אחד וסדר העדיפויות שלו, I guess.

בני תבורי 24 במרץ 2018

סיפור מדהים

D! פה ועכשיו 24 במרץ 2018

שחקן ישראלי ממוצע היה יוצא לגנק מעביר חודשיים בשינה ואיחורים לאימון, ואז חוזר הביתה לסיאטל במשכורת מנופחת פי שלוש.
יש להם עוד מה ללמוד שם לאמריקאים.

איציק אלפסי 24 במרץ 2018

חד משמעית :)

אמיתי 24 במרץ 2018

הייתי אומר שזה מאד תלוי היכן הליגה המקומית. אוסטרליה ישראל וסין די מנותקות מהסביבה שלהן.
הליגה בפורטוגל לא ככ השתנתה..

אמיתי 24 במרץ 2018

אה. וגם באיטליה

יורם אהרוני 24 במרץ 2018

קשה להתווכח עם הנתונים שאתה מביא אבל אם למדינה מסוימת חשובה הצלחת הנבחרת ורוב השחקנים המובילים שלה ממילא משחקים בליגה המקומית והמדינה אינה גדולה בשטחה אפשר היה לקבוע שלאורך כל השנה יתקיימו כל משחקי הליגה ביום אחד בשבוע, כפי שהיה פעם בשבת, ובאחד מימי השבוע, יום שלישי למשל, יהיה באופן קבוע אימון נבחרת. לוח משחקי הליגה היה נקבע כך שהנבחרת הייתה יכולה לצאת כמה פעמים בשנה למשחקי אימון בסופו של שבוע בו היה מתקיים מחנה אימון בחו"ל או מחנה אימון בארץ במקרה של משחק בית. כיום משחקי הליגה מפוזרים בין שלושה ימים בשבוע והכוח השולט בכדורגל הוא של בעלי הקבוצות. השחקן הוא רכוש של הבעלים והוא ( או היא במקרה של באר שבע) הם בעלי זכות ההחלטה עליו ורק במקרה של מבדק סמים חיובי מנסים בהתחלה להטיל את האחריות על הנבחרת… זה לא רק שאין ישראלים טובים בליגות באירופה, זה גם סדר עדיפויות שבו הנבחרת לא במקום גבוה. אפשר לבדוק כמה ימי אימונים היו לנבחרת של עמנואל שפר לקראת מקסיקו 1970 וכמה ימי אימונים יש לנבחרות כיום.

היסטוריון של ספורט 25 במרץ 2018

כל כך נכון חשבתי על כך לא פעם

וספרד וגרמניה יוכיחו .
אמנם לא בדיוק מה שכתבת אך רוב ההרכב היה מורכב מקבוצה אחת(ברצלונה ומינכן).
ואין ספק שהתיאום הזה עזר מאד.

7even 25 במרץ 2018

לגמרי. גג מ 3 הקבוצות הבכירות לאותה תקופה. זה מה שצריכה להכיל הנבחרת.
העניין הוא שהיום השחקנים האלו מרוויחים כ"כ הרבה בקבוצות האלו שהם ממציאים שלל סיבות למה לא להגיע וחלילה להיפצע.

בכלל, לדעתי כל הקטע של זהבי הוא חלילה לא להיפצע בנבחרת (אולי בצדק?) ולפגוע לעצמו בחוזה האדיר שלו.
הרי מה תתן לו הצלחה בנבחרת? חשיפה לליגות באירופה וחוזה של מיליונים? זה כבר יש לו.

no propaganda 24 במרץ 2018

דוגמא נוספת לבעיה הזו היא נבחרת רוסיה. אמנם הייתה שם הבלחה ביורו 2008 אבל חוץ מזה הרוסים כושלים בצורה קבועה.

מצד שני עבור גרמניה, ספרד ואיטליה זה עובד בדיוק הפוך.

אביב 24 במרץ 2018

זה אולי מקרי, אבל גרמניה וספרד הגיעו לשיאן כשהשחקנים שלהן החלו לצאת מהמדינה. צ'אבי אלונסו, סילבה וטורס בספרד. אוזיל, חדירה ושורלה בגרמניה.

אמיתי 24 במרץ 2018

מה? ספרד זה בארסה- ריאל עם חיזוקים וגרמניה לרוב בנויה על באיירן בצורה זו או אחרת. הספרדים הטובים ביותר משחקים בדואופול והגרמנים בקבוצה שלוקחת אליפות לפני הכרסטמס. האנגלי הטוב ביותר משחק בקבוצה שלא מתחרה על תארים אפילו

no propaganda 24 במרץ 2018

השחקנים התחילו לצאת כי היה כל כך הרבה שחקנים טובים שבקבוצות הגדולות בגרמניה וספרד כבר לא היה מקום לכולם. בסופו של דבר הבסיס לנבחרות היו בארסה, ריאל ובאיירן.

לדעתי הבעיה הגדולה של הליגה הגרמנית היא לא שבאיירן אוכלים כל מה שזז כמו שדורפן ואלרים בדרך כלל טוענים אלא חוסר היכולת של הליגה להחזיק את הגרמנים הטובים ואת הזרים שמתפתחים לכוכבים בגרמניה. כמעט בכל קבוצה גדולה משחקים שחקנים כאלה. אם הם היו ממשיכים הגרמניה אז הליגה הייתה חזקה מאוד. הבעיה שכשבאיירן לא לוקחת שחקן אם זה בגלל שהיא מתקמצנת כמו במקרה בה ברוינה או כי אין לה מקום בסגל או סתם כי עושים טעות או לט רוצים אותו אז הוא מגיע לסיטי, יונייטד, ארסנל, ליברפול, ריאל, בארסה, יובנטוס…

דורפן 25 במרץ 2018

הליגות הגדולות והנבחרות הגדולות הן סיפור אחר. אם יש לך אפשרות לשמור את רוב הנבחרת במועדון אחד שמשחק בשלבים הגבוהים באלופות – זה עדיף מכל סיטואציה

היסטוריון של ספורט 25 במרץ 2018

הפוך הפוך .
2 הנבחרות הללו התבססו על רוב הרכב של הקבוצה המקומית הבכירה.
ספרד 2010
פויול ופיקה בהגנה .
באוסקטס ,צאבי ואנייסטה בקישור ופדרו בחוד (ולא כללתי את וייה שכבר היה חתום בברסה במונדיאל).
גרמניה 2014
נוייר בשער.
בואטנג ולהאם בהגנה.
שווישטנגר וקרוס בקישור ומולר בחוד.

ויכסלפיש 25 במרץ 2018

הגרמנים הצליחו כששחקנים התחילו לצאת? הגביע של 1990 התבסס על ליגונרים באיטליה מתיאוס-ברמה-קלינסמן פלר וברטהולד. מצד שני ב-1996 התבססו על 10-11 מקומיים בהרכב (בירהוף היה באודינזה ועלה מחליף בגמר והביא את הגביע). לגרמניה יש לדעתי עומק מספיק עם ליגיונרים או בלעדיהם.

צרפת של 1998-2000 באמת התבססה על ליגיונרים וכאן אפשר לומר שהמעבר לליגות הבכירות עשה את ההבדל.

ואליפות לפני הכריסמס באיירן (אוהד אותה) אכן לוקחת לצערי לפני הכריסמס בשנים האחרונות אבל בעשור הקודם המצב היה שונה לחלוטין, היו יותר אלופות ונציגות מכובדת לדורטמונד וברמן בנבחרת, והנבחרת הגיעה פעמיים לגמרים

Matipool 24 במרץ 2018

כותרות העיתונים בבוקר ה-07/07/18:
״אלוף אירופה הטרי, מוחמד סאלח, העלה את מצרים לראשונה בתולדותיה לחצי גמר המונדיאל״
כותרת משנה:
״רעידת אדמה חזקה הורגשה אתמול בערב ברחבי מצרים לאחר שמוחמד סאלח העלה במו רגליו את הנבחרת לחצי הגמר לאחר שכבש את שני השערים בניצחון 2:1 על פורטוגל״

לגבי הפוסט – צודק כמובן.

no propaganda 24 במרץ 2018

לא הייתי בונה על יותר משמינית גמר

איש הפח 24 במרץ 2018

אז את אליפות אירופה אתה נותן לנו?

no propaganda 24 במרץ 2018

אני חובב מאוד גדול של קלופ. אם באיירן עפה, אני איתכם.
בגדול לא הייתי פוסל אץ האפשרות למרות שקיבלתם את הקבוצה היחידה שלא תוכלו להפתיע בקלות

ק. 24 במרץ 2018

הרב נשמע הגיוני, לא חושב שפורטוגל יגיעו לרבע גמר.
הפוקס של היורו לא יחזור כל כך מהר

no propaganda 24 במרץ 2018

פורטוגל תתמודד עם אורוגוואי על המקום ברבע, לדעתי יעברו אבל זה די שקול. קשה לי להאמין שמצרים יקלו מקום ראשון בבית אבל לא בלתי סביר

יואב 24 במרץ 2018

אני מעדיף ליגה מקומית מעניינת על נבחרת שמצליחה באופן סביר. כי זה היום יום שלי ואין לו תחליף.

יניב פרנקו 24 במרץ 2018

יש דרך של גם וגם.
תעבור בליגה המקומית ל8 זרים – תוריד את התלות בישראלים – תהיה לך ליגה יותר מעניינת ובוודאי שיוויונית ונבחרת טובה יותר.

אנונימוס 25 במרץ 2018

אם אני רוצה לראות ליגה טובה שמרבית השחקנים בה זרים, אז כבר עדיף לי לפתוח טלביזיה. בכמה עשרות שקלים לחודש אני רואה בנוחיות ביתי ליגות זרות פי 10 יותר טובות מהישראלית. לא צריך לבזבז אלפי שקלים על מנוי ונסיעות

vered s 26 במרץ 2018

ליגה חזקה של הרבה זרים תהפוך את השחקנים שעולים מהנוער לטובים יותר. להגן על הלוקלי בתצורה של ליגה מסוגרת זה לפגוע בכל שחקן עם שאיפות ספורטיביות. ולהנציח דפוסי עבודה פגומים. אתה מבין גם שיותר זרים בכל קבוצה מגבירים תחרותיות בליגה. אז הליגה הלאומית תהיה לוקלית כיאה לשמה.

מיקו G 26 במרץ 2018

הרבה מאוד הנחות.

דנידין 24 במרץ 2018

רואים את זה יפה בדרום אמריקה, ליגות בינוניות עד חלשות, מתקנים מחורבנים, אלימות…אז השחקנים יוצאים לאירופה ובאופן יחסי יש נבחרות חזקות.

7even 25 במרץ 2018

מה זה בינוניות עד חלשות?
אורווגאי, ארגנטינה, ברזיל, קולומביה, פרו וכו'
אלו נחשבות ליגות חלשות?

דנידין 25 במרץ 2018

כן, רמת הכדורגל היום בארגנטינה וברזיל לא יותר מבינונית תראה משחקים. כל היתר ליגות חלשות.

אנונימוס 24 במרץ 2018

כמו שיואב אמר -אז מה? למה לי בתור אוהד מקומי צריך להיות אכפת מזה? אני מבסוט.
בשביל שפעם בכמה חודשים העיתונים וימבה אנשים שלא אכפת להם בכלל מכדורגל יהיו מבסוטים שניצחנו את אלבניה אני צריך לרצות שכל שבת תהיה לי ליגה מחורבנת? מזיז.

יואב 24 במרץ 2018

לגמרי

טימבר מרק 24 במרץ 2018

+1

Amir A 24 במרץ 2018

רגע, ועכשיו הליגה לא מחורבנת?

דיזידין 25 במרץ 2018

האמת, ממש מחורבנת.
הקבוצה הפחות לא טובה תנצח.

7even 25 במרץ 2018

+ דאנק של אמביד

אלי 25 במרץ 2018

נכון לפוסט הנוכחי

אלי 25 במרץ 2018

אבל בישראל זה גם וגם

Dr. van nostrand 25 במרץ 2018

הפתרון מול העיניים וקל מאין כמותו.
לא צריך להשקיע שום דבר, רק לפעול בהגיון המתבקש.
תשפר את הפורמט, תשנה את שיטת הניקוד לליגה הסדירה וכך אין אפילו צורך להגביל תקציבים.
השחקנים הממש טובים בלאו הכי ירצו להתקדם לליגות הבכירות ומי שלא מצליח להגיע לשם, לפחות ישחק בליגה תחרותית ברמה גבוהה מול אצטדיונים מלאים לאורך כל השנה ולא משנה איפה תהיה בטבלה תמיד יהיה לך על מה לשחק ולמשהו חשוב לשאוף.

אז או שעושים את זה או שמבזבזים את הזמן.
עד כדי כך פשוט.

אביעד 24 במרץ 2018

יש 4 אוסטרליים בפרמייר ליג + בונדסליגה, נכון.
אבל יש עוד 6 בצ'מפיונשיפ (מילוול, ק.פ.ר, האל, בריסטול ואסטון וילה) ועוד אחד בהולנד. יש רק 4 בליגה המקומית.
בניגוד לנניח 2006, הצ'מפיונשיפ היא ליגה די חזקה ועשירה. אז אם יש הדרדרות בנבחרת אוסטרליה, הייתי מחפש אותה במקום אחר, ולא בליגה המקומית.

איתמר 24 במרץ 2018

יש כאן מישהו שיוותר על אליפות של קבוצתו האהודה בארץ לטובת עליה של הנבחרת לטורניר גדול?
אני מעריך שהרוב המוחלט של האוהדים יעדיפו את הצלחת קבוצתם על פני הצלחת הנבחרת.
וזה, אגב, המצב הנורמלי.

דיזידין 25 במרץ 2018

וגאווה לאומית איפה?
40 שנה אנחנו בשלטון, והשמאל עדיין שולט ביציעים

ואן גוך 25 במרץ 2018

נכון,עוד דוגמא טובה זה הליגה הרוסית.

ניר 25 במרץ 2018

אני חושב שבסופו של יום היומרה של לנסות ולקבוע כללים גורפים על בסיס כל כך מעט משתנים סטטיסטיים זו בעיה. בסוף, דור מוצלח זה חמישה שחקני כדורגל משנתון מסויים. כשיש מאגר כשרונות גדול, הסיכוי שזה יקרה גבוה יותר, אבל עדיין, איזה כישרונות ענק היו באוסטרליה לפני וידוקה והדור ההוא שכיכב בפרמייר ליג? כנראה שהדור ההוא היה הסטייה מהנורמה, ולא ההפך.

Lord Anthony 25 במרץ 2018

אין שום קשר לתחרות. יש מדינות שיודעות לגדל כדורגלנים ויש כאלו שלא ובסוף זה מסתכם בזה. מדי פעם צומח במדינה מסויימת דור זהב ואז בונים מזה תאוריה שלמה.
אמריקאים פחות מסתובבים מאז 1990 פחות או יותר באותו המקום מבחינת הישגים, בתחילת שנו האלפיים היה להם דור טיפה יותר טוב אז היו להם גם הישגים קצת יותר טובים, העובדה שהיתה שם ליגה מקצוענית או העדרה לא שינתה דבר, כנ"ל לגבי האוסטרלים.
גם לישראל היה דור זהב כזה (אפילו שניים) זה לא אומר שאז ידעו לגדל כדורגלנים יותר טוב מהיום.
הדבר תקף גם לגבי האנגלים, בתחילת שנות ה 90 היה להם דור יחסית מוצלח שהביא אותם לתוצאות יחסית טובות וכשהוא הזדקן (או סתם נעשה אלכוהוליסט) הם חזרו להציג יכולת בינונית.

יותם 25 במרץ 2018

אין עוררין על הטענה שיש מדינות שיודעות לגדל וכאלו שפחות. הטענה היא אחרת – במדינות שפחות טובות בגידול כשרונות, צריך לפחות שהסביבה "תדחוף" את הכשרונות שכן גדלים להתחרות ברמות גבוהות יותר ולהשתפר. בישראל המצב הפוך גם בכדורגל וגם בכדורסל – השכר טוב, השמש נעימה, הדקות מובטחות, הכתבים עושים כבוד, והאוכל של אמא טעים.

Lord Anthony 25 במרץ 2018

הפוך.
בישראל בגלל שהשחקנים ברמה מקצועית כל כך נמוכה (הן בכדורגל והן בכדורסל) היכולת של השחקנים לצאת מהליגה הישראלית היא רק לליגות דומות ברמתן (במקרה הטוב) ולכן לת"ש יש פה משקל משמעותי. ברגע שלשחקנים יש אופציה להתקדם מקצועית וכלכלית אף אחד מהם לא חושב פעמיים לפני שהוא עוזב את האוכל של אימא.

דורפן 25 במרץ 2018

אנטוני – אז בלגיה לא גידלה כלום. ואז הכל השתנה. ותתפלא: לא בגלל שעשו מה שעשו קודם אלא כי שינו הכל אפילו את גודל המגרש ומספר השחקנים שילדים משחקים עליהם. וגרמניה וארגנטינה עשו שינויים מבניים עמוקים – כדי לחדש את גדילת השחקנים.

Lord Anthony 25 במרץ 2018

זה בדיוק מה שאני אומר, היכולת לגדל שחקנים לא תלוייה בליגה המקומית, או בתחרות באופן כללי. הדרך היחידה להוציא כדורגלנים טובים היא לדעת מראש איך לייצר אותם. תחרות היא לא מילת הקסם שיוצרת כדורגלנים טובים.
בלגיה היא דוגמא מצויינת, כי כשם החליטו שהם רוצים להתחיל לייצר כדורגלנים טובים, אז הם לא התעסקו בשטויות כמו התחרות בליגה המקומית או משחק באירופה הם עשו שינוי מהיסוד בדרך שבה מגדלים כדורגלנים, ועכשיו אירופה מלאה בכדורגלנים בלגים מצויינים. אותו הדבר נכון לגבי גרמניה.
ושוב, בכל מקום שרצו לשפר את איכות השחקן המקומי אף אחד לא טרח להתעסק ברמת התחרותיות שבה נפגש השחקן המקומי. כולם, בלי יוצא מן הכלל, בנו תוכניות להכשרת כדורגלנים מגיל צעיר.

טל המנצ'סטרי 25 במרץ 2018

מעניין מה לפרנק ארוק יש להגיד בעניין?…

לפעמים זה גם יכול להיות עניין של מספר שנתונים שסיפקו פחות כישרונוות שיכולים להגיע לרמה הגבוהה, ראינו את זה קורה בלא מעט מקומות, עד לסיבוב המוצלח הבא.

Dr. van nostrand 25 במרץ 2018

אין תחרות לתחרות-
הפורמט של ליגה ללא פלייאוף הורג את התחרות ע"פ רוב ובאופן מכוון. זה דבר ברור. כולם מדברים על זה ורואים.
אבל לאף אחד לא איכפת. רוצים אליפויות, להעריץ כח וסמלים ולתבל עם חרטא בשביל ההרגשה הטובה.
ואת זה אומר כאשר אנו חוזים בעונה התחרותית הטובה והמגוונת ביותר שאני זוכר בארץ ( ויש עוד משחקים ישירים, פשוט תענוג ).
השאלה היא איזה סוג של פלייאוף ולא אם צריך כי ברור שחייבים. #2018

מיקו G 26 במרץ 2018

זו שטות.
אוהדי הכדורגל הם לא רובוטים שמסתכלים בטבלה ומחליטים על בסיס זה אם ללכת למשחק או לא. אם תשנה את החשיבות של חלק מהמשחקים, זה פשוט יגרום להם לשים אליהם פחות לב.

Dr.van nostrand 27 במרץ 2018

אוהדי הכדורגל ברובם המוחלט אוהדים של 10 קבוצות ברחבי העולם בדיוק בגלל זה, לכן לבעלי הכח אין אינטרס לשנות את המצב.
עבורי כחובב המשחק זה מבאס. להם לא.

Comments closed