קללת הליגה המקומית

אין תחרות לתחרות

שוחחתי הבוקר עם חבר מודאג במלבורן. אוסטרליה נראתה על הפנים בהפסד 1-4 לנורבגיה. מאגר הכשרון המדינה יבש. אוקיי. אוסטרליה לא הייתה מעולם מעצמת כדורגל. אבל שנים לאחור הייתה מסוגלת להציג את הארי קיואל ומארק וידוקה שהיו כוכבי פרמייר ליג לגיטימיים. כרגע יש לאוסטרליה שלושה שחקנים שנמנים על מה שאנחנו חושבים שם 5-6 הליגות הבכירות. ארון מוי מהאדרספילד, ברד סמית מבורנמות׳ ומת׳יו לקי מהרטה ברלין. אני משער שאתם לא מתעלפים לנוכח השמות הללו.

בדקתי מה היה הסגל האוסטרלי למונדיאל 2006. אוסטרליה הגיעה לשמינית הגמר והפסידה 0-1 לאלופה איטליה בשניה האחרונה של זמן פציעות. ובכן בסגל היו 12 שחקני פרמייר ליג, סריה-A ולה-ליגה.  אז הם יכולים להאשים מאמנים שונים עד מחר – אין להם שחקנים.

וזה קורה למרות שב-2005-2006 הם עשו שני צעדים גדולים. הם הצטרפו בצעד נכון מאד לאסיה והם הקימו ליגה מקומית רצינית. והם מפתחים הרבה יותר שחקנים באוסטרליה. שזו בעיני קללה במסווה. ליגה מקומית יכולה להרוג נבחרת. ואני לא מתכוון לדיון אחר בצד השני של הסקלה – לגבי הפרמייר ליג ונבחרת אנגליה.

חשוב להדגיש. אוסטרליה לא במצב אסוני והיא במונדיאל ורוב הסגל משחק מחוץ לאוסטרליה. אבל גדולי הדור הקודם: קיואל, קאהיל, בוסניץ, ניל – עלו לבוגרים באנגליה. הם נחשפו לתחרות בגיל 15. לא 20.

*

שזה די דומה למצב בארצות הברית. זלטן איברהימוביץ הוא הכוכב האחרון לחתום בליגה האמריקאית. שמתנהלת בהרבה תבונה. לכל קבוצה מותר להחתים כמה שחקני על אבל רוב הסגל הוא אמריקאי ומוגבל בתקרות שכר. וכמו לכדורגלן האוסטרלי גם לכדורגלן האמריקאי יש הזדמנות להתפרנס בארצו. שזה כמובן לא מונע משחקנים לעבור ליובה או ארסנל – אבל מוריד את המוטיבציה שלהם לשחק בבלגיה או בליגה השניה בגרמניה.

 זה מחזיר אותי לטענה שלי שהכסף המושקע בקבוצות הכדורגל הישראלי הוא אסון לנבחרת ישראל. גם לישראל בשקט בשקט יש ליגה הרבה יותר נחמדה מלפני שנים. במקום עשירים הזויים חסרי מושג – הרציקוביץ, זאבי, גאיידמק – מיטש גולדהאר ואלונה ברקת הם בעלים יסודיים מאד. המתקנים בהם משוחקת הליגה הישראלית הם ממש חזון הנביאים לעומת המגרשים אותם אני הייתי פוקד בילדותי ואפילו בשנים – עד 2003 – כשעסקתי בעיתונות ספורט מתוך ישראל.

והנבחרת? בצלילה. ואני תמיד טוען שהליגה נותנת מפלט נוח לשחקן הישראלי ומונעת ממנו ללכת ולבחון את יכולותיו בתחרות אמיתית.

הטיעונים שאני מקבל מנגד הם תמיד שהספורט בישראל לא רציני. עובדה שאנחנו לא טובים בענפים אחרים. רמת האימון, -ההשקעה, כמות הילדים המשחקים – הכל נמוך מאד בסטנדרטים אירופאים.

*

אבל הנה לכם: ארצות הברית ואוסטרליה. שתיים ממעצמות הספורט העליונות של העולם. ניהול – 10. מתקנים – 10 פלוס. מזג אוויר, אוכלוסיות מהגרים מהמדינות הנכונות. הכל שם בכדי להצליח. והכל מדרדר.

וזו גם לא מסורת. לאיסלנד אין מסורת – אבל היא שולחת כל כדורגלן סביר לשחק בחוץ לארץ. לא כולם בפרמייר ליג, חלקם הגדול בליגות אירופאיות בינוניות יותר, אבל כל אחד משתכר ונמצא בקבוצה כפי יכולתו.

ולפעמים גם הדרדות של ליגה מסייעת לנבחרת לאומית.  מצרים היא מקרה מבחן מעניין. בסגל המצרי לאליפות אפריקה של 2010 היו שחקן אחד ששיחק מחוץ למצרים – בתורכיה. מאז הכדורגל המקומי ספג מכות לא מעטות שקשורות לחוסר השקט הפוליטי. אבל התוצאה? חמישה מצרים נמצאים בפרמייר ליג. עוד כמה בתורכיה, צרפת ופורטוגל. ואפילו לא מעטים שיוצאים לסעודיה ששם הם מתמודדים עם הציפיות משחקן זר. גם זה לא פעם יותר קשה מלהיות כדורגלן בליגה המקומית שלך.  ומוחמד סלאח עושה את זה בכדורגל אמיתי. אלו לא הצ׳יזבטים על מוחמד אבו טריקה.

*

אבל בגדול אין תחרות לתחרות.

אבל מוריניו עומד בלחץ
אסטטיקה. סטטיסטיקה

תגובות

  • אריאל גרייזס

    מסכים מאוד. ראיתי את זה בארהב - הגידול של שחקנים אין-האוס פשוט לא עושה להם טוב. השחקן היחיד שלהם שברמה גבוהה הוא פוליסיץ' שעבר לשחק בגרמניה בגיל צעיר.
    כשלא מדובר במדינה שמוציאה עשרות כשרונות סטייל המעצמות, היא תלויה בשלושה-ארבעה שחקנים שיודעים לשחק ברמות הגבוהות. הנבחרת של לפני 20 שנה החזיקה את ברקוביץ-רביבו, לפניהם היו רוזנטל-אוחנה-תקווה, אחריהם היה כמעט רק בניון. היום אין כלום.

    הגב
  • איציק אלפסי

    בהחלט. ליגה מקומית חלשה ועשירה היא אסון לנבחרת. אפשר להוסיף לדוגמאות גם את סין - שם במקביל לכסף העצום שנשפך בליגה, הנבחרת נמצאת בהדרדרות עקבית מאז ההעפלה למונדיאל ב-2002.

    הגב
    • דורפן

      והיא עוד מדינה שבדרך כלל יודעת מה לעשות בספורט

      הגב
      • ויכסלפיש

        לגבי 2002: מציע לכם לזכור שיפן ודרום קוריאה, עולות קבועות, לא שיחקו במוקדמות. בדקתי ומצאתי שערב הסעודית עלתה כרגיל, הרביעית היא בדרך כלל איראן/ אוסטרליה מאז המעבר, אבל איראן הוגרלה באותו בית עם הסעודים, אז סין ניצלה מצב חד פעמי ועלתה.

        לגבי מידרדרת מאז 2002: ב-2004 היא אירחה את הטורניר והפסדיה בגמר ליפן. באליפות אסיה האחרונה (2015) היא עלתה לרבע הגמר לאחר שני טורנירים בהם הודחה בשלב הבתים

        הגב
  • יותם

    מסכים.
    שאלה - בעיניך האשמה נופלת על "התחזקות" והתפתחות הליגות והתשתיות המקומיות, או שאולי ה"הגנות" על המקומיים בליגות האלו הן שגורמות לבעיה?
    אין ספק שבישראל רואים מצויין את התופעה. מהר מאוד חוזר כל ליגיונר לקומפורט-זון המוכר והאהוב.

    הגב
    • vered s

      אני מצביעה בשביל ההגנות על המקומיים בשילוב עם חיזוק כלכלי. אין לשחקנים מוטיבציה לצאת ולהיתחרות בליגות מקצועניות וכל אלו שחוזרים מתוסכלים נותנים דוגמא גרועה של לא צריך להתאמץ ומונעים מצעירים לשחק ולהיתפתח. כל ליגיונר שאומר תמסור לי תמסור לי ומשחק לאט עם דריבל שטוב רק לשכונה הורס גם את השחקנים הישראלים וגם את הזרים שיכולים לשחק מהר.

      הגב
  • טימבר מרק

    אחרי שג'ורדן מוריס האמריקאי זכה ברוקי העונה ובאליפות ה-MLS עם סיאטל הוא דחה הצעה של ורדר ברמן. כשג'רמיין ג'ונס מהנבחרת שאל אותו למה הוא לא מנסה את מזלו באירופה, מוריס ענה שהוא אוהב את סיאטל והוא מעדיף לגור עם ההורים שלו שבדיוק קנו לו ולחברה שלו כלב.

    כל אחד וסדר העדיפויות שלו, I guess.

    הגב
    • בני תבורי

      סיפור מדהים

      הגב
    • D! פה ועכשיו

      שחקן ישראלי ממוצע היה יוצא לגנק מעביר חודשיים בשינה ואיחורים לאימון, ואז חוזר הביתה לסיאטל במשכורת מנופחת פי שלוש.
      יש להם עוד מה ללמוד שם לאמריקאים.

      הגב
      • איציק אלפסי

        חד משמעית :)

        הגב
  • אמיתי

    הייתי אומר שזה מאד תלוי היכן הליגה המקומית. אוסטרליה ישראל וסין די מנותקות מהסביבה שלהן.
    הליגה בפורטוגל לא ככ השתנתה..

    הגב
    • אמיתי

      אה. וגם באיטליה

      הגב
  • יורם אהרוני

    קשה להתווכח עם הנתונים שאתה מביא אבל אם למדינה מסוימת חשובה הצלחת הנבחרת ורוב השחקנים המובילים שלה ממילא משחקים בליגה המקומית והמדינה אינה גדולה בשטחה אפשר היה לקבוע שלאורך כל השנה יתקיימו כל משחקי הליגה ביום אחד בשבוע, כפי שהיה פעם בשבת, ובאחד מימי השבוע, יום שלישי למשל, יהיה באופן קבוע אימון נבחרת. לוח משחקי הליגה היה נקבע כך שהנבחרת הייתה יכולה לצאת כמה פעמים בשנה למשחקי אימון בסופו של שבוע בו היה מתקיים מחנה אימון בחו"ל או מחנה אימון בארץ במקרה של משחק בית. כיום משחקי הליגה מפוזרים בין שלושה ימים בשבוע והכוח השולט בכדורגל הוא של בעלי הקבוצות. השחקן הוא רכוש של הבעלים והוא ( או היא במקרה של באר שבע) הם בעלי זכות ההחלטה עליו ורק במקרה של מבדק סמים חיובי מנסים בהתחלה להטיל את האחריות על הנבחרת... זה לא רק שאין ישראלים טובים בליגות באירופה, זה גם סדר עדיפויות שבו הנבחרת לא במקום גבוה. אפשר לבדוק כמה ימי אימונים היו לנבחרת של עמנואל שפר לקראת מקסיקו 1970 וכמה ימי אימונים יש לנבחרות כיום.

    הגב
    • היסטוריון של ספורט

      כל כך נכון חשבתי על כך לא פעם

      וספרד וגרמניה יוכיחו .
      אמנם לא בדיוק מה שכתבת אך רוב ההרכב היה מורכב מקבוצה אחת(ברצלונה ומינכן).
      ואין ספק שהתיאום הזה עזר מאד.

      הגב
    • 7even

      לגמרי. גג מ 3 הקבוצות הבכירות לאותה תקופה. זה מה שצריכה להכיל הנבחרת.
      העניין הוא שהיום השחקנים האלו מרוויחים כ"כ הרבה בקבוצות האלו שהם ממציאים שלל סיבות למה לא להגיע וחלילה להיפצע.

      בכלל, לדעתי כל הקטע של זהבי הוא חלילה לא להיפצע בנבחרת (אולי בצדק?) ולפגוע לעצמו בחוזה האדיר שלו.
      הרי מה תתן לו הצלחה בנבחרת? חשיפה לליגות באירופה וחוזה של מיליונים? זה כבר יש לו.

      הגב
  • no propaganda

    דוגמא נוספת לבעיה הזו היא נבחרת רוסיה. אמנם הייתה שם הבלחה ביורו 2008 אבל חוץ מזה הרוסים כושלים בצורה קבועה.

    מצד שני עבור גרמניה, ספרד ואיטליה זה עובד בדיוק הפוך.

    הגב
    • אביב

      זה אולי מקרי, אבל גרמניה וספרד הגיעו לשיאן כשהשחקנים שלהן החלו לצאת מהמדינה. צ'אבי אלונסו, סילבה וטורס בספרד. אוזיל, חדירה ושורלה בגרמניה.

      הגב
      • אמיתי

        מה? ספרד זה בארסה- ריאל עם חיזוקים וגרמניה לרוב בנויה על באיירן בצורה זו או אחרת. הספרדים הטובים ביותר משחקים בדואופול והגרמנים בקבוצה שלוקחת אליפות לפני הכרסטמס. האנגלי הטוב ביותר משחק בקבוצה שלא מתחרה על תארים אפילו

        הגב
      • no propaganda

        השחקנים התחילו לצאת כי היה כל כך הרבה שחקנים טובים שבקבוצות הגדולות בגרמניה וספרד כבר לא היה מקום לכולם. בסופו של דבר הבסיס לנבחרות היו בארסה, ריאל ובאיירן.

        לדעתי הבעיה הגדולה של הליגה הגרמנית היא לא שבאיירן אוכלים כל מה שזז כמו שדורפן ואלרים בדרך כלל טוענים אלא חוסר היכולת של הליגה להחזיק את הגרמנים הטובים ואת הזרים שמתפתחים לכוכבים בגרמניה. כמעט בכל קבוצה גדולה משחקים שחקנים כאלה. אם הם היו ממשיכים הגרמניה אז הליגה הייתה חזקה מאוד. הבעיה שכשבאיירן לא לוקחת שחקן אם זה בגלל שהיא מתקמצנת כמו במקרה בה ברוינה או כי אין לה מקום בסגל או סתם כי עושים טעות או לט רוצים אותו אז הוא מגיע לסיטי, יונייטד, ארסנל, ליברפול, ריאל, בארסה, יובנטוס...

        הגב
        • דורפן

          הליגות הגדולות והנבחרות הגדולות הן סיפור אחר. אם יש לך אפשרות לשמור את רוב הנבחרת במועדון אחד שמשחק בשלבים הגבוהים באלופות - זה עדיף מכל סיטואציה

          הגב
      • היסטוריון של ספורט

        הפוך הפוך .
        2 הנבחרות הללו התבססו על רוב הרכב של הקבוצה המקומית הבכירה.
        ספרד 2010
        פויול ופיקה בהגנה .
        באוסקטס ,צאבי ואנייסטה בקישור ופדרו בחוד (ולא כללתי את וייה שכבר היה חתום בברסה במונדיאל).
        גרמניה 2014
        נוייר בשער.
        בואטנג ולהאם בהגנה.
        שווישטנגר וקרוס בקישור ומולר בחוד.

        הגב
        • ויכסלפיש

          הגרמנים הצליחו כששחקנים התחילו לצאת? הגביע של 1990 התבסס על ליגונרים באיטליה מתיאוס-ברמה-קלינסמן פלר וברטהולד. מצד שני ב-1996 התבססו על 10-11 מקומיים בהרכב (בירהוף היה באודינזה ועלה מחליף בגמר והביא את הגביע). לגרמניה יש לדעתי עומק מספיק עם ליגיונרים או בלעדיהם.

          צרפת של 1998-2000 באמת התבססה על ליגיונרים וכאן אפשר לומר שהמעבר לליגות הבכירות עשה את ההבדל.

          ואליפות לפני הכריסמס באיירן (אוהד אותה) אכן לוקחת לצערי לפני הכריסמס בשנים האחרונות אבל בעשור הקודם המצב היה שונה לחלוטין, היו יותר אלופות ונציגות מכובדת לדורטמונד וברמן בנבחרת, והנבחרת הגיעה פעמיים לגמרים

          הגב
  • Matipool

    כותרות העיתונים בבוקר ה-07/07/18:
    ״אלוף אירופה הטרי, מוחמד סאלח, העלה את מצרים לראשונה בתולדותיה לחצי גמר המונדיאל״
    כותרת משנה:
    ״רעידת אדמה חזקה הורגשה אתמול בערב ברחבי מצרים לאחר שמוחמד סאלח העלה במו רגליו את הנבחרת לחצי הגמר לאחר שכבש את שני השערים בניצחון 2:1 על פורטוגל״

    לגבי הפוסט - צודק כמובן.

    הגב
    • no propaganda

      לא הייתי בונה על יותר משמינית גמר

      הגב
      • איש הפח

        אז את אליפות אירופה אתה נותן לנו?

        הגב
        • no propaganda

          אני חובב מאוד גדול של קלופ. אם באיירן עפה, אני איתכם.
          בגדול לא הייתי פוסל אץ האפשרות למרות שקיבלתם את הקבוצה היחידה שלא תוכלו להפתיע בקלות

          הגב
    • ק.

      הרב נשמע הגיוני, לא חושב שפורטוגל יגיעו לרבע גמר.
      הפוקס של היורו לא יחזור כל כך מהר

      הגב
      • no propaganda

        פורטוגל תתמודד עם אורוגוואי על המקום ברבע, לדעתי יעברו אבל זה די שקול. קשה לי להאמין שמצרים יקלו מקום ראשון בבית אבל לא בלתי סביר

        הגב
  • יואב

    אני מעדיף ליגה מקומית מעניינת על נבחרת שמצליחה באופן סביר. כי זה היום יום שלי ואין לו תחליף.

    הגב
    • יניב פרנקו

      יש דרך של גם וגם.
      תעבור בליגה המקומית ל8 זרים - תוריד את התלות בישראלים - תהיה לך ליגה יותר מעניינת ובוודאי שיוויונית ונבחרת טובה יותר.

      הגב
      • אנונימוס

        אם אני רוצה לראות ליגה טובה שמרבית השחקנים בה זרים, אז כבר עדיף לי לפתוח טלביזיה. בכמה עשרות שקלים לחודש אני רואה בנוחיות ביתי ליגות זרות פי 10 יותר טובות מהישראלית. לא צריך לבזבז אלפי שקלים על מנוי ונסיעות

        הגב
        • vered s

          ליגה חזקה של הרבה זרים תהפוך את השחקנים שעולים מהנוער לטובים יותר. להגן על הלוקלי בתצורה של ליגה מסוגרת זה לפגוע בכל שחקן עם שאיפות ספורטיביות. ולהנציח דפוסי עבודה פגומים. אתה מבין גם שיותר זרים בכל קבוצה מגבירים תחרותיות בליגה. אז הליגה הלאומית תהיה לוקלית כיאה לשמה.

          הגב
          • מיקו G

            הרבה מאוד הנחות.

            הגב
  • דנידין

    רואים את זה יפה בדרום אמריקה, ליגות בינוניות עד חלשות, מתקנים מחורבנים, אלימות...אז השחקנים יוצאים לאירופה ובאופן יחסי יש נבחרות חזקות.

    הגב
    • 7even

      מה זה בינוניות עד חלשות?
      אורווגאי, ארגנטינה, ברזיל, קולומביה, פרו וכו'
      אלו נחשבות ליגות חלשות?

      הגב
      • דנידין

        כן, רמת הכדורגל היום בארגנטינה וברזיל לא יותר מבינונית תראה משחקים. כל היתר ליגות חלשות.

        הגב
  • אנונימוס

    כמו שיואב אמר -אז מה? למה לי בתור אוהד מקומי צריך להיות אכפת מזה? אני מבסוט.
    בשביל שפעם בכמה חודשים העיתונים וימבה אנשים שלא אכפת להם בכלל מכדורגל יהיו מבסוטים שניצחנו את אלבניה אני צריך לרצות שכל שבת תהיה לי ליגה מחורבנת? מזיז.

    הגב
    • יואב

      לגמרי

      הגב
    • טימבר מרק

      +1

      הגב
    • Amir A

      רגע, ועכשיו הליגה לא מחורבנת?

      הגב
      • דיזידין

        האמת, ממש מחורבנת.
        הקבוצה הפחות לא טובה תנצח.

        הגב
      • 7even

        + דאנק של אמביד

        הגב
      • אלי

        נכון לפוסט הנוכחי

        הגב
      • אלי

        אבל בישראל זה גם וגם

        הגב
    • Dr. van nostrand

      הפתרון מול העיניים וקל מאין כמותו.
      לא צריך להשקיע שום דבר, רק לפעול בהגיון המתבקש.
      תשפר את הפורמט, תשנה את שיטת הניקוד לליגה הסדירה וכך אין אפילו צורך להגביל תקציבים.
      השחקנים הממש טובים בלאו הכי ירצו להתקדם לליגות הבכירות ומי שלא מצליח להגיע לשם, לפחות ישחק בליגה תחרותית ברמה גבוהה מול אצטדיונים מלאים לאורך כל השנה ולא משנה איפה תהיה בטבלה תמיד יהיה לך על מה לשחק ולמשהו חשוב לשאוף.

      אז או שעושים את זה או שמבזבזים את הזמן.
      עד כדי כך פשוט.

      הגב
  • אביעד

    יש 4 אוסטרליים בפרמייר ליג + בונדסליגה, נכון.
    אבל יש עוד 6 בצ'מפיונשיפ (מילוול, ק.פ.ר, האל, בריסטול ואסטון וילה) ועוד אחד בהולנד. יש רק 4 בליגה המקומית.
    בניגוד לנניח 2006, הצ'מפיונשיפ היא ליגה די חזקה ועשירה. אז אם יש הדרדרות בנבחרת אוסטרליה, הייתי מחפש אותה במקום אחר, ולא בליגה המקומית.

    הגב
  • איתמר

    יש כאן מישהו שיוותר על אליפות של קבוצתו האהודה בארץ לטובת עליה של הנבחרת לטורניר גדול?
    אני מעריך שהרוב המוחלט של האוהדים יעדיפו את הצלחת קבוצתם על פני הצלחת הנבחרת.
    וזה, אגב, המצב הנורמלי.

    הגב
    • דיזידין

      וגאווה לאומית איפה?
      40 שנה אנחנו בשלטון, והשמאל עדיין שולט ביציעים

      הגב
  • ואן גוך

    נכון,עוד דוגמא טובה זה הליגה הרוסית.

    הגב
  • ניר

    אני חושב שבסופו של יום היומרה של לנסות ולקבוע כללים גורפים על בסיס כל כך מעט משתנים סטטיסטיים זו בעיה. בסוף, דור מוצלח זה חמישה שחקני כדורגל משנתון מסויים. כשיש מאגר כשרונות גדול, הסיכוי שזה יקרה גבוה יותר, אבל עדיין, איזה כישרונות ענק היו באוסטרליה לפני וידוקה והדור ההוא שכיכב בפרמייר ליג? כנראה שהדור ההוא היה הסטייה מהנורמה, ולא ההפך.

    הגב
  • Lord Anthony

    אין שום קשר לתחרות. יש מדינות שיודעות לגדל כדורגלנים ויש כאלו שלא ובסוף זה מסתכם בזה. מדי פעם צומח במדינה מסויימת דור זהב ואז בונים מזה תאוריה שלמה.
    אמריקאים פחות מסתובבים מאז 1990 פחות או יותר באותו המקום מבחינת הישגים, בתחילת שנו האלפיים היה להם דור טיפה יותר טוב אז היו להם גם הישגים קצת יותר טובים, העובדה שהיתה שם ליגה מקצוענית או העדרה לא שינתה דבר, כנ"ל לגבי האוסטרלים.
    גם לישראל היה דור זהב כזה (אפילו שניים) זה לא אומר שאז ידעו לגדל כדורגלנים יותר טוב מהיום.
    הדבר תקף גם לגבי האנגלים, בתחילת שנות ה 90 היה להם דור יחסית מוצלח שהביא אותם לתוצאות יחסית טובות וכשהוא הזדקן (או סתם נעשה אלכוהוליסט) הם חזרו להציג יכולת בינונית.

    הגב
    • יותם

      אין עוררין על הטענה שיש מדינות שיודעות לגדל וכאלו שפחות. הטענה היא אחרת - במדינות שפחות טובות בגידול כשרונות, צריך לפחות שהסביבה "תדחוף" את הכשרונות שכן גדלים להתחרות ברמות גבוהות יותר ולהשתפר. בישראל המצב הפוך גם בכדורגל וגם בכדורסל - השכר טוב, השמש נעימה, הדקות מובטחות, הכתבים עושים כבוד, והאוכל של אמא טעים.

      הגב
      • Lord Anthony

        הפוך.
        בישראל בגלל שהשחקנים ברמה מקצועית כל כך נמוכה (הן בכדורגל והן בכדורסל) היכולת של השחקנים לצאת מהליגה הישראלית היא רק לליגות דומות ברמתן (במקרה הטוב) ולכן לת"ש יש פה משקל משמעותי. ברגע שלשחקנים יש אופציה להתקדם מקצועית וכלכלית אף אחד מהם לא חושב פעמיים לפני שהוא עוזב את האוכל של אימא.

        הגב
    • דורפן

      אנטוני - אז בלגיה לא גידלה כלום. ואז הכל השתנה. ותתפלא: לא בגלל שעשו מה שעשו קודם אלא כי שינו הכל אפילו את גודל המגרש ומספר השחקנים שילדים משחקים עליהם. וגרמניה וארגנטינה עשו שינויים מבניים עמוקים - כדי לחדש את גדילת השחקנים.

      הגב
      • Lord Anthony

        זה בדיוק מה שאני אומר, היכולת לגדל שחקנים לא תלוייה בליגה המקומית, או בתחרות באופן כללי. הדרך היחידה להוציא כדורגלנים טובים היא לדעת מראש איך לייצר אותם. תחרות היא לא מילת הקסם שיוצרת כדורגלנים טובים.
        בלגיה היא דוגמא מצויינת, כי כשם החליטו שהם רוצים להתחיל לייצר כדורגלנים טובים, אז הם לא התעסקו בשטויות כמו התחרות בליגה המקומית או משחק באירופה הם עשו שינוי מהיסוד בדרך שבה מגדלים כדורגלנים, ועכשיו אירופה מלאה בכדורגלנים בלגים מצויינים. אותו הדבר נכון לגבי גרמניה.
        ושוב, בכל מקום שרצו לשפר את איכות השחקן המקומי אף אחד לא טרח להתעסק ברמת התחרותיות שבה נפגש השחקן המקומי. כולם, בלי יוצא מן הכלל, בנו תוכניות להכשרת כדורגלנים מגיל צעיר.

        הגב
  • טל המנצ'סטרי

    מעניין מה לפרנק ארוק יש להגיד בעניין?...

    לפעמים זה גם יכול להיות עניין של מספר שנתונים שסיפקו פחות כישרונוות שיכולים להגיע לרמה הגבוהה, ראינו את זה קורה בלא מעט מקומות, עד לסיבוב המוצלח הבא.

    הגב
  • Dr. van nostrand

    אין תחרות לתחרות-
    הפורמט של ליגה ללא פלייאוף הורג את התחרות ע"פ רוב ובאופן מכוון. זה דבר ברור. כולם מדברים על זה ורואים.
    אבל לאף אחד לא איכפת. רוצים אליפויות, להעריץ כח וסמלים ולתבל עם חרטא בשביל ההרגשה הטובה.
    ואת זה אומר כאשר אנו חוזים בעונה התחרותית הטובה והמגוונת ביותר שאני זוכר בארץ ( ויש עוד משחקים ישירים, פשוט תענוג ).
    השאלה היא איזה סוג של פלייאוף ולא אם צריך כי ברור שחייבים. #2018

    הגב
    • מיקו G

      זו שטות.
      אוהדי הכדורגל הם לא רובוטים שמסתכלים בטבלה ומחליטים על בסיס זה אם ללכת למשחק או לא. אם תשנה את החשיבות של חלק מהמשחקים, זה פשוט יגרום להם לשים אליהם פחות לב.

      הגב
      • Dr.van nostrand

        אוהדי הכדורגל ברובם המוחלט אוהדים של 10 קבוצות ברחבי העולם בדיוק בגלל זה, לכן לבעלי הכח אין אינטרס לשנות את המצב.
        עבורי כחובב המשחק זה מבאס. להם לא.

        הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *