לא אצפה היום במשחק כולו – כנראה רק במחצית הראשונה – כי אהיה באירוע מרגש. וחלילה ארוע משפחתי – אלא אירוע כדורגלני! אבל מכל מקום מה שחשוב היום שזו המחצית הראשונה ובעצם פתיחת המשחק ובעצם הרגעים לפני המשחק. כשאני מקווה שאולד טראפורד יודה לארסן וונגר ששיחק היטב את תפקידו בסרט ״מפעל חייו של סיר אלכס פרגוסון מגובן, סקוטלנד״. 

המקום של וונגר בהיסטוריה של יונייטד הוא שלב מאד חשוב באבולוציה שלה. אני רואה זו כך: האליפויות הראשונות של פרגוסון היו מבוססות שחקני רכש, ואז קמו לו יריבות עשירות – זה מצחיק לומר את זה היום אבל אלו היו בלקבורן וניוקאסל – שבנו קבוצות רכש נוצצות במושגי הפרמייר ליג של אז והתגובה של פרגוסון הייתה יצירת קבוצה יותר אורגנית. מבוססת שחקני בית.

הליגה האנגלית לא הייתה חזקה במיוחד באותם ימים. פנסיונרים מאירופה – כמו ג׳ינולה או קלינסמן או רבאנלי – היו כוכבים גדולים בה. וכשוונגר הגיע הוא לפני הכל יצר סטנדרט חדש לתחרות. מול קין במרכז השדה עמדו פתאום ויירה ופטי. את המגינים שלנו אתגרו פתאום ברגקאמפ ואוברמרס. ואם יונייטד דילגה מעל משוכת ארסנל הראשונה – המשוכה הבאה כללה כבר רוברט פירס ותיירי הנרי. והיריבות הפכה קלאסית ממש. מול כמה משחקני הכדורגל הטובים בעולם. 

אחר כך תגיע צ׳לסי של מוריניו ותעמיד סטנדרט חדש של עקביות. יונייטד תעמוד בו וארסנל תעלם. אבל את הסטנדרט הטכני הביאה ארסנל. 

*

זו הנקודה של העונה בה יש להניח למוריניו. העונה הזו הייתה שיעור גדול עבורו. כמה ממשחקי החלק המסיים של העונה, כמה משחקים של יריבותנו באירופה, ישאירו אותו בינו לבינו עם התחושה שהוא אשם בכך שכרגע יונייטד לא עם סיכוי לתואר גדול. שהבעיה העיקרית של הקבוצה הייתה הגישה שלו למשחקים הגדולים. שהגישה בה האמין – שלעתים יצאה כתירוץ – כאילו אין כוח אדם – הייתה עלובה. שהוא עשה עוול משווע לחבורה כשרונית מאד של שחקני התקפה כששלח אותה במערכים מביכים למשחק גדולים. 

אבל צריך לתת לבנאדם אפשרות ללמוד. אבל מה שמייחד את ההיסטוריה של יונייטד – שזו התקופה הארוכה מאד שכיהנו שני המנג׳רים המשמעותיים היחידים שהיו לה – הוא שלמנג׳רים ניתנה הזדמנות לשנות ולתקן. השינוי שמוריניו צריך לעבור הוא עצום וכמובן שיש לי ספקות אם הוא יכול לעבור אותו. אבל אני לא מצפה שהשינוי הזה יגיע בארבעת המשחקים שנותרו העונה. זה יקרה בעונה הבאה – אותה הוא יפתח כמנג׳ר. מוריניו העלה את סטנדרט השחקנים, עם הרבה מאד כסף, רמת האימון לא עמדה השנה בסטנדרט השחקנים.

אם יצליח להשתנות ישרוד. ואם לא ישתנה יעשה את זה מה שהוא עושה תמיד – שזה להרים ידיים בעונה השלישית. 

ברומיץ׳. הסברים אפשריים.
היכולת לא קשורה לתקציב הרכש של מנצ׳סטר סיטי