המשחק די סיכם לי את העונה.

ל״שיטת משחק״ בכדורגל יכולות להיות מטרות שונות. מטרה אחת היא נטרול יריבות ומטרה אחרת היא מקסום יכולות כדורגל של קבוצה. אבל בכל מקרה ברמה הפרטנית היא אוסף ההוראות שאיתה עולה שחקן למגרש. הדברים שהוא יודע שהוא צריך לעשות ולבצע. פעולות שעם הזמן הוא אמור להיות מאומן יותר ויותר בהם ולהשתפר בהם.

והאבחנה שלי לגבי הקבוצה של מוריניו כרגע היא כזו. לי, כצופה, אין אפילו מושג מה הם לא מצליחים לעשות. מה הם בכלל מנסים.

וזה נכתב לפני המשחק:

 התכוונתי לסכם את העונה כעונה הכי לא נעימה שעברתי כאוהד יונייטד. מנג׳רים שנכשלו לא הטרידו אותי במיוחד. אבל בעונה הזו התרחש תהליך שלא נכשל טוטאלית (מקום שני וכו וכו וכו) של יצירת מוטציה של מנצ׳סטר יונייטד. משהו שהוא מנצ׳סטר יונייטד רק בחולצות המשחק ושם המשחק והאיצטדיון בו נערכים המשחקים. משהו פסימי מאד, לעתים קרובות פחדני, משרת גחמה של אדם אחד שמשחר הקריירה המצליחה שלו בז לצד האטרקטיבי של הכדורגל. הרי מתי הוא זורח יותר מתמיד? בנואו קאמפ, באנפילד (לשמחתנו אז), כשהוא מצליח להחריב לקבוצה אטרקטיבית את שאיפותיה. והוא יכול ללעוג במסיבת העיתונאים לאחזקת כדור ושחקנים ״שמשחקים עבור הציבור״. 

ומהצד השני אני תמיד תומך בערכים של יונייטד שהם נאמנות סבירה לאנשים בתפקיד המנג׳ר ומתן הזדמנות. וזה קרה אפילו במקרים כמו פיטורי דייויד מוייס שבמועדון אחר היה מפוטר קודם לכן. וקשה לי עם פיטורי מאמן במקום השני.

והתקווה היחידה לגשר בין הפסקה הראשונה לפסקה השניה היא איזשהי הפנמה של המנג׳ר עצמו שהוא צריך להשתנות. וזה יכול לקרות בתהליך של הפנמה וזה יכול לקרות גם מסיבות אחרות – למשל העובדה שכרגע הוא לא באמת מבוקש על ידי מועדונים גדולים. אירופה נכנסת לעידן של כדורגל התקפי די מרתק – ראינו שני חצאי גמר אירופי שהיו קאלסיקה עצומה – והכדורגל הדלוח שלו פשוט בלתי שייך. ואדם חכם, ולמוריניו יש שכל, אמור להשתנות. 

בהרצאה באוקספורד לפני כמה שנים הסביר ריו פרדיננד את הסיבה העיקרית לכשלונו של מוייס. הוא התעקש לעשות את הכל. להיות בדיונים עם הצוות המדעי-רפואי, ובאירועים הממוסחרים של הקבוצה עם הספונסרים – בעוד פרגוסון האציל סמכויות. והדבר העיקרי הנוסף שעשה פרגוסון הוא לרענן את צוות האימון שלו. מוריניו צריך באופן דחוף את הקרלוש קירוש שלו. ומבחינה אחת מנצ׳סטר יונייטד היא מקום קל לעבוד בו. אתה יכול להביא לתפקיד העוזר גם אדם עם נבחרות לאומיות וקבוצות בכירות ברזומה. בגלל היוקרה והכסף. 

רוי פאריאה עוזב את המועדון. אין לי שום מושג אם הוא אחד האנשים שמאחרי הכדורגל השלילי של יונייטד או שהחזון מגיע ממוריניו. הבעיה היחידה שיש לי עם פאריאה הוא איך איש וידאו וטקטיקה התקדם להיות מספר 2. מספר 2 צריך להיות אדם עם חזון כדורגל – והמנג׳ר אומר לו ״תזרום עם הרעיון הזה״ או ״כאן הגזמת״. 

מי יהיה מספר 2 החדש – אולי מייקל קאריק שפורש היום. אולי מועמד אחר. אבל זה יאמר לנו הרבה על מה שמתרחש ביונייטד. אם יגיע מספר 2 מרענן ופתוח לרעיונות זו תהיה כנראה אינדיקציה שיש בחדרי ההנהלה אנשים משפיעים, אולי פרגוסון עצמו לפני שנפל למשכב, אנשים שיכולים להגיד למוריניו ״תראה – אנחנו ממשיכים איתך, אבל דברים מסויימים צריכים להשתנות״. עכשיו נראה כמה יכול להשתנות. כי מנצ׳סטר יונייטד הנוכחית היא מוטציה. 

על מייקל קאריק אומר פשוט את הדברים הבאים. המנג׳ר בזבז עליו כמעט את כל הכסף שקיבל על ואן ניסטלרוי. בעידן בו לא היה למועדון כסף להוציא על רכש ומול התקציב הבלתי מוגבל של מוריניו הלך פרגוסון לשוק וקושש את אברה, ווידיץ, ופארק וואן דר סאר ומייקל קאריק. בימים שלא היה לנו כסף וחסרו לנו שחקני וורלד קלאס בכל עמדה.

האפס אפס בווסט-האם
0-2 בוסטון