ליל בחירות בהארלם

In כללי

צפיתי בתוצאות בכיכר בהארלם. היו שם עשרות אלפי אנשים. אולי מאות אלפים. מעולם לא צפיתי בארוע כזה מימי ואינני חושב שאראה כזה שוב. זה הארוע האחד בימי חיי שלא חשבתי שיקרה. אני מתכוון לכך שבאופן כללי לא דמיינתי את זה קורה בימי חיי. עד הימים האחרונים בהם הניצחון של אובמה הפך לברור

בהקשר הספורטיבי נזכרתי לאו דווקא במספר לא קטן של ספורטאים שחורים שהיו חלק מהדרמה ההיסטורית שהגיעה לסיומה הערב. אלא דווקא בכל מיני "היסטוריות" שהיו מוכרים לנו מפעם לפעם. ג'קי רובינסון באמת עשה משהו היסטורי. אבל אז היסטוריות הפכו אופנתיות עד שקבלנו אחת כזו מדי שנה כמעט. כמה כאלו שאני נזכר בהם: "מאמן שחור בנוטרדאם" או "מאמן שחור ראשון מדרום לקו דיקסון מייסון לזכות באליפות המכללות" או "בעל מניות ראשי שחור ראשון בקבוצת NBA". ההיסטוריות הללו קיבלו היום פרופורציות.

עוד בהקשר ספורט: אחד הנואמים במקום, בשעה שהניצחון כבר היה ברור אבל עוד לא הוכרז בגלל שחיכו לסגירת קלפיות החוף המערבי, אמר "ילדים למשפחות אפרואמריקניות. אתם לא חייבים כבר להיות קומיקאים או ראפרים או שחקני כדורסל או שחקני בייסבול. אם תשיגו השכלה שום תפקיד במדינה לא חסום בפניכם". 

50 Comments

למלמ 5 בנובמבר 2008

אשמח לשמוע בהזדמנות זו מה התחושה ברחוב מבחירת אובמה – ולא מהטלויזיה…
האם לדעתך כל הגבולות הגזעניים הורדו משמעותית מבחירת אובמה?

רונן דורפן 5 בנובמבר 2008

למלמ – אני אענה תשובה לא צפויה. כן

למלמ 5 בנובמבר 2008

ועכשיו למבחן המציאות… (נדבר על שוב בסביבות 2012)

ד"ר א. 5 בנובמבר 2008

למלמ –

אני מאמין ומקוה שאחת התוצאות של בחירת אובמה תהיה סתימת פיותיהם של המקופחים המקצועיים, אלה שאומרים "לא משנה מה תעשׂה, תמיד ידפקו אותך בגלל שאתה XXXX" (במקום האיקסים אפשר לקרוא הרבה מאד דברים, בכל מיני הקשרים).

ברור שאפליה על רקע גזעי לא תעלם ביום, או בעשׂור, אולי אפילו אי-פעם. ברור שעדיין קריירה פוליטית תהיה פשוטה יותר אם אתה קנדי, מאשר אם אתה ילד מהגטו. אבל לשאפתנים/ות יש עכשיו סיבה טובה להמשיך ולהתאמץ כדי להתקדם.

והמפתח הוא בשורה האחרונה בטור – השׂכלה.

יוסי 5 בנובמבר 2008

הנצחון היה מרגש, ומקיין ואובמה בנאומים המצוינים שלהם התמקדו בכך שאובמה שחור. צפיתי בליל הבחירות במסיבת בחירות של אקדמאים ליברלים, והיו שם הרבה מאוד דמעות וגאווה מוצדקת באומה שלהם.
אבל הפערים גדולים והגזענות היא תכונה פסיכולוגית כמעט בלתי נמנעת שגם ליברלים (כמונו?) לוקים בה. במדינה שבה אפילו בקליפורניה בערך חצי מהאוכלוסיה חושב בפירוש שנישואים הומואים הם סכנה, הגזענות נגד שחורים לא תיעלם לעולם, אבל חוסר השוויון יקטן, קרוב לוודאי, ואלו חדשות טובות.

המזל הגדול הוא שאובמה הוא אדם חכם עם כוונות מצוינות, ולכן קשה להאמין שהנשיאות שלו תהיה כשלון מוחלט, למרות תנאי הפתיחה הקשים שמשאיר לו בוש.

כריס רוק 5 בנובמבר 2008

רונן האמירה לגבי הילדים שיכולים להגשים כל חלום אפשרי
נאמרה כבר במופע הסטנדאפ החדש של כריס רוק killing the messenger
מומלץ בחום

legal alien 5 בנובמבר 2008

האמת – מרגש. אני לא מאמין שאני לא שם ברגעים האלה – הרלם לא רחוקה מהבית שלי…אבל אני מעבר לים.
אני די מסוייג – עדין – ביחס לאובמה, אבל גודל הנצחון ועוצמת התגובה מעידים רבות על הפוטנציאל.
אף אחד לא תמים מספיק לחשוב שהגזענות נעלמה, אבל אי אפשר להפריז בגודל הארוע ובהשלכות שיהיו לו מהבחינה הזו. ובלי לקלקל את החגיגות – בסופו של דבר מישהו משיקאגו עשה היסטוריה וזכה בפרס בגדול השנה. בסך הכל, האתגר שעמד בפניו היה פשוט יותר, שהרי עליו לא רבצה קללת תיש…

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 5 בנובמבר 2008

רונן,
אני קיבלתי את בחירת אובאמה ברגשות מעורבים.
מצד אחד, אם הייתי אזרח אמריקני ברור שהייתי מצביע לאובאמה (כמו שהייתי סביר מצביע לכל מועמד דמוקרטי)בנוסף, מעודד שאמריקה השדאירה מאחוריה את המחסום הסמלי הזה.
רק מה אני עדיין רואה בו מחסום סימלי ולא יותר. אני חושש ש"בחירת נשיא שחור" יהוה עלה תאנה לגזענות שהייתה ועדיין קיימת בארה"ב ובמקומות אחרים בעולם ולקפיטליזם החזירי שאת תוצאותיו אנו רואים בימים אלה.
משהו בסיפור מזכיר לי את סיפור ווימאר מנובמבר 1914.
הימין שהוביל את גרמניה של הקייזר למלחמה ותבוסה במלחמת העולם הראשונה, השאיר לסוציאליסטים להתמודד עם התוצאות (שהיו גם כלכליות) של התבוסה. ממדינה וחברה מיליטריסטית וטוטאליטרית נהפכה גרמניה בן לילה לדמוקטיה למופת עם חוקה שיווינית שהייתה ליבראלית ודמוקרטית.
אבל גם בגרמניה של אז וגם בארה"ב של היום מי שבאמת מנהל את המדינה הואא הממסד ובעלי ההון שהכח מתרכז בידיהם.
הממסד עדיין שמר על כוחו הצבא, היונקרים ובעלי ההון.
רק מה, היה להם נוח להתחמק מהאחריות ולהטיל את הבעיות לידיים של השמאל הנאיבי שנכשל כמובן(כמובן שהימין עזר לו להכשל)ואז חזר הימין לשלטון ואת התוצאות כולנו יודעים.
לציבור האמריקני נמאס מבוש ודומיו, הוא רוצה שינוי ואובאמה מסמל את השינוי הזה לרבים מהם.
לציבור נמאס מוול סטריט והמלחמה בעירק ומישהו היה צריך לשלם את המחיר וזה היה כל מועמד רפובלקני באשר הוא.
יתכן שהאמריקאים רוצים אמריקה יותר בדלנית, יותר ליבראלית ולדעתי נשבר להם להיות השוטר של העולם.
בניו יורק וקאליפורניה התושבים היו מוכנים לשינוי כבר לפני עשור ובחרו לפני 8 שנים את אל גור ולפני4 שנים את קארי ללא הועיל. שאר המדינה עדיין העדיפה את ההגה בידיים של הרפובלקנים ("הרפובלקנים טובים יותר לכלכלה")
יתכן שהימין אולי מעדיף שאובאמה יתמודד עם הירושה הבעייתית שהשאירו ויכשל ואז שוב יקראו לימין לעשות סדר.
עדיין רוב מדינות הדרום הצביעו למקיין אלאבמה, מיסיסיפי, טנסי, דרום קארוליינה, לואיזיאנה, טקססס ובטח שכחתי עוד כמה.
נראה לי מניתוח התוצאות שבקרב הלבנים עדיין מקיין קיבל את מירב הקולות והמיעוטים (שחורים, היספאנים ואסייתים)הם אלו שהיטו את הכף, ברור שאחוזי הצבעה גבוהים מהרגיל של המיעוטים ותמיכה נחד צצדית באובאמה שיחקו תפקיד מכריע.
איפה באמת היה השינוי ? באוהיו, פנסילווניה ופלורידה ואולי בווירג'יניה אכן היה שינוי מכיוון שאלו מדינות גדולות שבהן בוש ניצח ומקיין הפסיד.
אני משער שאני לא מאמין בשינוי בן לילה ואני לא מאמין האומה האמריקאית הפכה להיות ליבראלית בן לילה.
קליפורניה וניו יורק היו בוחרות באובאמה כבר לפני שנים, רוב מדינות הדרום לאט יצביעו לו בחיים.
אני לא יתפלא אם תחת עלה התאנה של "נשיא שחור" ימשיך העולם ללכת לכיוון הקפיטליזם החזירי שמאפיין את העשורים האחרונים (ישראל היא תלמידה מצויינת של האסכולה הזאת). עולם שבו מנהלים מרויחים מיליונים (עכשיו הם יגידו "מה אתם רוצים ? פתוח גם בפניכם, "יש נשיא שחור") ועובדים מרויחים גרושים.
שלא יעבדו עליכם ! שינוי אמיתי לא קורה בו לילה !

למלמ 5 בנובמבר 2008

נשיא לוב אמר אתמול (ולא, אני לא מייחס לו חשיבות אבל הדברים העלו בי תהיות) שמכיוון שבחרו אדם שחור לנשיאות על מנת להצדיק את המנדט הוא יתנהג כמו לבן-לבן.
ז"א שהוא יהיה קיצוני יותר מנשיא לבן.
לי כמובן הוא נראה הרבה יותר שקול מכך אך למרות זאת, התחושה שלי אומרת שלמרות שנבחר בגלל הבטחות (כן, כמו כולם) הוא יתאמץ כפליים על מנת לממש אותם… שזה לא דבר רע, אבל על חשבון מה או מי (ישראל?)?

gdana 5 בנובמבר 2008

איזה כיף לך רונן, שאתה מצליח להיות נוכח בכל כך הרבה אירועים שהייתי מתה להיות בהם. זו האחרונה בטח היתה חוויה מיוחדת במינה.

חברי הטוב משכבר הימים 5 בנובמבר 2008

אז זה מה שהיה חסר למקיין, תיש…
זה ללא ספק חשוב בהיבט ההיסטורי שנשיא שחור נבחר, אבל לעניות דעתי, ההתעסקות המוחלטת בצבע עורו של אובמה, וההתעלמות מדעותיו היא גם סוג של גזענות.
אני אומר את זה כמובן כסוג של סיכום של מערכת הבחירות הזאת. מובן שכשדברים כאלה נאמרים במקום כמו הארלם הם מקבלים משמעות שונה.

אריק 5 בנובמבר 2008

יואב, מה הקשר בין נשיא שחור לקפיטליזם?
אני חושב שאמריקה בחרה באובמה בגלל התהום הכלכלית שממשל בוש גרם. מקיין "הבטיח" להם המשך תפקוד כשוטר של העולם ולאנשים שחרדים על הבית ומקום העבודה שלהם לא אכפת משאר העולם.

אלון זנדר 5 בנובמבר 2008

נראה לי, שמפספסים פה את הנקודה. בחירה באובמה לא אמורה לסיים גזענות, להיפך. הגזענות תהפוך יותר ברורה בשנים הקרובות. מה שכן, היא תפחיד את הפחד מגזענות. כשילדים שחורים (או מיעוטם אחרים) לא יחששו ללכת לקולג' ולהתמודד על משרות בכירות, לא רק תחושת הקיפוח שלהם תיעלם, הם יכירו בכך שהשכלה היא הנתיב העדיף.
מאחר ואתמול בערב, לםני התוצאות, חזרתי מהרצאה בפני אקדמאים על מהות היהדות והסטוריה יהודית, נוצרו לי בראש הרבה הקבלות מטבע הדברים. יכול להיות שהבחירות היו הטריגר למצב מקביל ל"נאורות" ולפריצה היהודית אל החברה האירופית, בעיקר הגרמנית? בתוך דור היו רבע מהסטודנטים בגרמניה יהודים, ואחוזים נכבדים בקרב האליטות החדשות והליברליות. ואולי אין פה מקבילה בכלל. אני לא מסכים עם יואב האוסטרלי, שיש פה איזשהו דמיון לרפובליקת וויימאר (מה עוד שהגדרות ימין/שמאל מאז לא תקפות להיום, ולהיפך), שלא היתה דמוקרטיה למופת, בדיוק כמו שהקיסרות הגרמנית לא היתה טוטאליטרית למופת. רק כדי לחדד את הנקודה: הנאצים לבטח לא היו ממשיכי דרכו של הקיסר, להיפך, האליטות לשעבר נלחמו נגד הנאצים כדי לשמור על מוקדי כח, והנאצים נלחמו נגד האצולה ותומכי הקיסרות כשמרנים – הרי הנאצים תיארו עצמם כסוציאליסטים – לאומניים!

לבטח לא הפכה ארה"ב ליברלית יותר מבעבר בין לילה – אבל הנכונות שלה לקבל שינויים ראוייה להערכה. ורק אציין, שאובמה קיבל יותר קולות לבנים מקרי או מקלינטון.

יגאל 5 בנובמבר 2008

אני שוב פעור פה ואכול קנאה, רונן.
קראתי בפוסט היום, נדמה לי, שזה היה אכן ארוע יוצא דופן ושזאת היתה החגיגה הספונטאנית הגדולה ביותר בהארלם מאז שג'ו לואיס ניצח את מקס שמרלינג ב 38.

אלון זנדר 5 בנובמבר 2008

דורפן, CNN סיקרו את החגיגות בהארלם בלי הפסקה, וחשבתי שהם עברו את כל הלבנים שהשתתפו בהן. כל הארבעה, זאת אומרת. איך ברחת מהם?

Gilad Bloom 5 בנובמבר 2008

ירדתי לרחוב אתמול כשהתברר שאובמה ניצח ,אני גר באזור של אונ' קולומביה,מעוז ליברלי,היתה שמחה ספונטנית של תומכי אובמה,שילוב של יהודים,שחורים היספניים,הומואים,לסביות,היתה אווירה חד פעמית,אנשים קרנו מאושר בצורה שמעולם לא ראיתי.גם בבוקר אני מסתובב ברחוב ורואה אשכרה אנשים מאושרים,כולם מדברים אחד עם השני.אני לא מגזים אבל כמעט כל אדם שחור שראיתי הלך עם חיוך,רובם גם זרקו כל מיני הערות,הדימוי העצמי של מליוני אנשים עלה בכמה דרגות בין לילה,אפילו שזה אשליה יש לזה משמעות ארוכת טווח,לילד שלי בן ה-3 (שהוא ישראלי,סיני,דומיניקני,הולנדי) זה ייראה נורמלי לחלוטין שיש נשיא שחור,וזה מאד משמעותי.אפילו שהציניקנים יגידו שהוא חצי לבן ובוגר קולומביה והרוורד והלך במסלול של איש לבן,מה רוצים שסנופ דוג ירוץ לנשיאות?במחשבה שניה למה לא?הוא יתיר עישון גנג'ה…

glassworthy 5 בנובמבר 2008

מרבית התגובות כולל של בעל הבלוג חושפים מן "גזענות הפוכה". עצם היותו של אובמה שחור הוא מעלה והבחרותו יסוד לקידמה על "כוחות האופל". האם אנו בוחרים בצבעים, או דנים בשאלה של אישיות המועמד, כישוריו, תפיסת העולם, ועמדותיו. מקקיין בוודאי הוכיח את אישיותו ואצילותו, בשעה שאובאמה בחסות עיתונות מגוייסת (איכן הוידאו שהלוס אנג'לס טיימס סירב לשחרר בו אובמה משבח את ידיד ישראל חלידי), הצליח לדחוק הצידה מן התודעה הציבורית חברות עמוקה וממושכת עם גורמים רדיקלים שללא ספק היה והינו שותף להם, בשנאת לבנים, תרבות המערב, ישראל, ולמעשה יסודות בסיסיים של האתוס האמריקני. יתר על כן, אובאמה אינו "ג'ים קראו" טיפוסי שנגאל. תמיד היה בן מעמד הביניים הגבוה, גודל על ידי משפחה לבנה, חי רק בסביבה לבנה, ולמד בהארוורד בתמיכה כלכלית לא ברורה, (גם שלא חסר לו כסף משלו). אני בטוח שחלק מהמגיבים עד כה חיו ילדות עשוקה יותר משל אובמה. הוא כתב שתי אוטוביוגרפיות ואנו למעשה יודעים עליו מעט מאד. אפשר להסיק מנאומי ה-preacher שלו שכמעט חסרי תוכן של ממש שאינו שותף לגישת הריאליזם המדיני, אלא לשיטתם של וילסון וצ'מברליינים למיניהם שרצו לתקן את העולם על ידי ריצויו ומילים מפייסות, ואמונה בבטחון קולקטיבי. את התוצאה ראינו בקטטסטרופה העולמית שהתרגשה עלינו מתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת. גישתו של מקקיין תואמת יותר לעולם מכוער ומסוכן שעלה שוב.הבעיה היא "הבחורים הרעים" בסביבה הבינלאומית ולא ממשלים ריפובליקנים. (בינתיים יותר ממשלים דמוקרטיים הכניסו את ארה"ב למלחמות מעבר לים מאשר אלו הריפובליקנים.)
כותב הבלוג המוכשר מצטיין בכתיבתו על ספורט וקשרו התרבותי-חברתי אולם דומה שיש לו מן חולשה לסוגיות גזע. האם עוורון צבעים לא היה מועיל?

Glen 5 בנובמבר 2008

There is one thing that this election tought us but as sectional liberal as you all are you tend to forget:

That Yoko Ono was right
"Woman Is the Nigger of the World
"

This election revealed so much sexism and maybe not so surprising a lot of it from "liberal" women that women took 2 steps backward in this country.

If it was only the Palin phenomena and the reaction we might have dismissed it but actually the worst part of it came with Clinton.

And as to the reactions:

I think that at all this remind me the night after the election Barak won.
I fear the end will also be similar.

For many it’s the race issue. For others it is just taking the Republicans down.
It is definitely a reaction I have never seen here.

רונן דורפן 5 בנובמבר 2008

גלן – בחירות יכולות להשיג רק שינוי אחד בבת אחת. נשים הן קבוצה מקופחת פוליטית – אין ספק בכך.

glassworthy – אובמה לא ניצח בגלל סוגיית הגזע. הוא ניצח בעיקר בשל הישגי מפלגת השלטון הקיימת. עניין הגזע הוא עניין שמנותק מהפוליטיקה היומיומית. ייתכן שנבחר נשיא מתאים וייתכן שלא. זה עניין אחר לחלוטין. העובדה שיש בי שמחה עצומה על כך שנוצר אקלים חברתי לבחירת אדם שחור לנשיאות היא לא "חולשה". נדמה לי שאחד בשם ג'ון מקיין גם התייחס לכך.
לעומת זאת העובדה שאתה חושב שבגלל שהנשיא הנבחר מכיר אנשים ששונאים את ישראל המדיניות רבת השנים של ארצות הברית, על שתי המפלגות, ביחס לישראל עומדת להשתנות בצורה קיצונית, היא לדעתי שיפוט מאד לא מדוייק של העובדות. קצת לוקה בפראנויה. מזכיר לי שהנשיא הנוכחי, אוהד ישראל, נפגש עם אדם שפעם חסם את הערבויות לישראל, אבא שלו.

כריס רוק – הנואם שאמר את זה היה קומיקאי. אז אולי הוא פשוט חזר על דברים של עצמו..

אלון זנדר – היו הרבה מאד לבנים ואנשים מכל הגזעים. אני לא יודע מי הבמאי של סי.אן.אן, אבל אם הוא הציג זאת כארוע של שחורים זו החמצה עצומה.

חברי הטוב משכבר הימים – ההתייחסות לצבע היא חשובה ביותר. הגישה לפיה מתגברים על גזענות בכך שכולם יאמצו קו תרבותי אחד ואיש לא ידבר על העניינים הללו זו הגישה הבריטית. בינתיים ההוכחה לנגד עיניך – נשיא שחור יכול להבחר בארצות הברית. בינתיים הוא לא נבחר בשום מדינה אחרת שאין בה רוב שחור.

חברי הטוב משכבר הימים 5 בנובמבר 2008

רונן, התייחסות לצבע היא סיבה לפעולות כמו הדבקת סטיקר. אזרח אחראי אמור לדעת שעם כל הצער שבדבר, הוא אמור לבחור את הנשיא שיהיה יותר טוב למדינה. נשיא שחור ומחוסר כישורים לא מועיל למדינה יותר מנשיא לבן מוכשר (ואני לא מתכוון לומר שאובמה מחוסר כישורים). רק כשהבחירה היא בין שני נשיאים מוכשרים באותה מידה, ושניהם אומרים את אותם הדברים, יהיה עניין לבחור בשחור.
אבל ממה שראיתי, כמעט אף אחד פה לא התייחס לדעותיהם של המועמדים, וגם לא ליכולות שלהם, וזה צורם לי.

Glen 5 בנובמבר 2008

Glassworthy:
The media issue is an important issue but not for today. I already said it: I think that the last 8 years of Bush/Cheney where democracy was smashed day by day led the media here to abandon any professionalism and democratic responsibility.. All as part of a contra-fight. Tending to Obama was expected but things were definitely covered up. Tough times in what should be pleural era but when the truth is equally far from CNN to FOX News.

But this, in my mind is not the main reason of losing.

The main reason (of course not the only one) came in this 4 days of late September when millions of Americans opened there saving/funds online pages or talked with the bank Everybody here saw every day 20-40% cut of the saving. From kids college tuition
to retirement money. Very simple as it is in America. The fact that this mattered to them more than race is unbelievable and positive and I say it as someone who thinks Obama will depress us more.

Friend from old days: at least I tried writing about it in other posts it's tough.

Glen 5 בנובמבר 2008

….Their saving

רונן דורפן 5 בנובמבר 2008

חברי הטוב – בפני ישראלי שמחליט את מי הוא מעדיף כנשיא הדעות תופסות מקום מרכזי. אבל לאמריקאי שיושב בו יש מידע רלוונטי אחר. הוא בוחר בין מפלגה, אמנם לא נשיא, שניהלה את המדינה בשמונה השנים האחרונות, למפלגה אחרת. אני מניח שהסיבה המרכזית לניצחון היא התפקוד המאד גרוע של הרפובליקנים וציבור שלא רצה להמשיך באותה שיטה כללית – עובדה שמקיין איתר את בוש כבעייה במערכת הבחירות שלו. אינני מקבל את הנחת המוצא שלך "כי בחרו שחור כי לא ראו שום הבדל אחר". הבוחר האמריקאי, מטבעו, חי באמריקה. והמידע העיקרי בו הוא משתמש הוא המצב. בעיקר הכלכלי ובמקצת המדיני-בטחוני.

אני לא חושב שרבים, אולי מלבד שחורים באופן מובן, בחרו באובמה כי הוא שחור. הם עשו את השיפוט שלהם ואז התעלמו מעניין הצבע – שאולי היה מפריע להורים שלהם או לסבים שלהם.

אביאל 5 בנובמבר 2008

יואב מאוסטרליה : אתה מוזמן לעבור לאחת מהמדינות הקומנסטיות בעולם ולספר לנו משם איך זה לחיות "בשיווין" ובלי בעלי הון…

די עם הנאיביות, אנשים עשירים מניעים את הכלכלה, רובם עשו את הכסף שלהם ביושרה ואם לא הם אז ההורים או הסבות שלהם…בכל מקרה היתה תקופה של שגשוג עולמי שכמעט כולם נהנו ממנו (כולל המדינות המתפתחות שאצלהם התחיל להיווצר מעמד ביניים) וכל זה בזכות הקפיטליזם שכולם אוהבים להשמיץ, גם אירופה הסוציאליסטית יחסית מתרסקת, אין פתרון שבאמת יצליח לאורך עשרות שנים… בקיצור הכי קל זה לצעוק עכשיו להעיף את בוש לשרוף את וול סטרייט אבל די עם הסיסמאות…

גיל 5 בנובמבר 2008

אני חושב שצריך מאוד להזהר עם המסקנות מהמקרה של אובאמה לשאר השחורים. בסך הכל הוא לא בא מגטו, אלא היה ממשפחה אמידה יחסית. הוא הלך להרווארד ולא סבל מצוקות גדולות מדי בחייו למרות שגודל כבן יחיד. אני לא יודע אם אפשר להסיק הרבה מזה לגבי שחורים במקומות אחרים.

בני תבורי 5 בנובמבר 2008

אביאל,

אתה חוטא בהכללות. הסוציאליזם לא שחור והקפיטליזם לא לבן, אירופה לא מתרסקת וארה"ב לא ממריאה. מה פירוש "אנשים עשירים מניעים את הכלכלה"? קרא את הקישור הבא, תוכל לקבל קצת פרופורציות:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-549454,00.html

חברי הטוב משכבר הימים 5 בנובמבר 2008

רונן, אני שמח שהגענו להסכמה. כי לא באתי לטעון שזאת הסיבה לתוצאות. בתור שחזקה על כל אדם שהוא אדם רציונלי, וההחלטה שלו נבעה מחישוב נזק-תועלת. ההנחה הזאת היא זאת שנותנת לגיטימציה להחלטת הרוב.
אמרתי את הדברים ביחס למה שיצא לי לראות בדיונים פה. לא ראיתי הרבה דיונים עקרוניים על דרך ומנהיגות, אלא בעיקר על גזענות.
יצא לי לעקוב אחרי הדיונים פה, מכיוון שאני קורא כבר כשנתיים את הבלוג, בקביעות כזאת או אחרת.
אז בלי קשר, קבל ח"ח, כי אני די נהנה מקריאת הבלוג.

אלון זנדר 5 בנובמבר 2008

שווה זכוכית: מידע אישי, כמה מחבריו הטובים ביותר של רונן הם לבנים, ולכן אני לא מקבל את תאוריית הגזענות ההפוכה. מה עוד, שצבע בהחלט משנה, ובחירתו של נשיא שחור היא טובה – לא לנו, אלא לארה"ב ולחברה האמריקנית (ובעקיפין גם לעולם החופשי ולנו בתוכו. למבקריה הגדולים של ארה"ב יהיה עכשיו יותר קשה להכביד עליה, עקב השינוי בדעת הקהל).

רונן – מזל טוב! אולי אתה לא מודע לכך, אבל הפוסט מס' 888 הוא סיבה לברכה. אצל הסינים זהו המספר האולטימטיבי, והוא מביא מזל גדול וברכה רבה.

אלון זנדר 5 בנובמבר 2008

אביאל< אירופה הסוציאליסטית יחסית? איפה אתה חי? הקפיטליזם באירופה עולה על זה האמריקני מאחר והוא לא כולל סולידריות מצד בעלי ההון, שבארה"ב, לפי שומפיטר, צריכים ומגלים אחריות חברתית. אלא אם אתה מתכוון לסקנדינביה (וגם שם כל קשר לסוציאליזם הוא מקרי לחלוטין, כמו שאין קשר בין סוציאל-דמוקרטים וסוציאליסטים). מצד שני, הקפיטליזם החזירי אחראי להרבה בעיות בעולם, לאו דווקא למשבר האשראי הנוכחי, שהוא יותר תוצאה של חמדנות במערכת הבנקאית וניסיון להוציא יותר אחוזים במחיר סיכון הקרן.

גיל: שוב, לדעתי אתה מפספס את הנקודה. כמובן שלא יהיו עכשיו עשרות נשיאים שחורים. אבל כל הורה שחור יכול עכשיו להגיד לילד שלו בלי לפקפק באמינותו הוא, שהוא יכול להיות מה שהוא רוצה להיות, שזה באמריקה האידיאל. עד היום זה פשוט לא היה נכון. לא שהגזענות תפסיק, חס ושלום, אבל יהיה פחות פחד מגזענות אצל המיעוטים, ולכן השפעתה המרושעת תפחת.

לחברי משכבר – הדיון על הדרך, ועל מנהיגות, מעניין ככל שיהיה, נערך כבר במקומות אחרים. הסנסציה בבחירה היא עדיין, ועל כך יש הסכמה כללית, העובדה שמועמד שצבע עורו שחור נבחר. זה חסר תקדים, זה היה עד לפני שנה בלתי מתקבל על הדעת ועד לפני מספר שבועות בלתי צפוי. לכן ההתעסקות בכך, ובכך בלבד. לומר שזו עובדה משנית זה התעלמות מהמציאות, בה הבחירה היא סנסציה היסטורית.

Glen 5 בנובמבר 2008

In California pro 8 to ban same-sex marriage was accepted 52 against 48..

This is the paradox of Human Rights:

it seems that the large voting of the Afro-Americans in Ca for Obama was the crucial act in accepting the ban as the African Americans voted big time for the ban.

Someone need to be the new N of the world…..

רני 5 בנובמבר 2008

התיטורים של רונן והמגיבים מהשטח מזכירים מאד את תל-אביב של 1999 אחרי נצחון ברק בבחירות וההתכנסות בכיכר רבין. איך זה נגמר אז אנחנו יודעים. הנקודה היא שכשהתקוות כל כך גדולות, האכזבה והכשלון בלתי נמנעים. יכול להיות שאתמול היה היום המוצלח ביותר בקדנציה של אובמה

גיל 5 בנובמבר 2008

אלון, זהו, שאני לא חושב שזה נכון. זה שיש נשיא שחור אחד לא פותר עדיין שום בעייה וזה שאמא תגיד לבן שלה שהוא יכול להיות נשיא, לא אומר שזה נכון. זה בעיניי מראית עין של שינוי (כרגע). זה נכון אגב לא רק לגבי נשיא שחור אלא לגבי שקרים אחרים שאמריקאים נהנים לאחוז בהם שאם רק תעבוד קשה תוכל להשיג את החלום האמריקאי.

איל 6 בנובמבר 2008

שינוי לא קורה ביום אחד, אבל אתמול קרה דבר אחד אדיר, שבעטיו מדובר ביום היסטורי לכל דבר. נשברה תקרת הזכוכית הגבוהה ביותר. אדם שחור נבחר לתפקיד הרם והמשפיע ביותר בעולם (לפחות מבחינה פוליטית). הוא לא נבחר בגלל אפליה מתקנת, הוא לא בעל כישורים והשכלה נמוכים יותר. מהרגע שתקרת הזכוכית לא קיימת – השמיים הם הגבול.

אז זה לא שעכשיו מיליוני ילדים יחלמו שהם מסוגלים להיות נשיא ארה"ב. ביננו – כמה אנשים לבנים חולמים וחושבים שהם מסוגלים לעשות זאת. אבל בהחלט נשבר כאן מחסום ששבר גם את שיח הקיפוח.

לא בכדי הסיסמה של אובאמה – Yes We Can – סחפה כל כך. כפי שאמר בנאום הבוקר – ניצחונו פותח תקווה לכל מי שמאמין ביכולתו אבל חשב עד היום שיש מחסומים שלא ניתן לפרוץ. המחסום נפרץ – הדרך פתוחה.

יונתן 6 בנובמבר 2008

גם אני הייתי בהארלם אמש. היה מדהים.

התמלאתי קנאה, האמת. האם מישהו יכול לדמיין מצב שבו מושל/ראש עיר עיוור, ממוצא מזרחי נניח, ינאם רגע לפני ראש ממשלה נבחר בישראל, עולה חדש מרוסיה למשל?

רחוב 125 בהליכה הביתה נראה היה כמו בסרט. בתחילת הערב עוד סיפרתי לחברים האמריקאים שתל אביב נראית כך אחרי כשמכבי משחקת בגמר היורוליג (או כשזוכים באירווזיון), אבל עד סיום הערב היה ברור שאין מה להשוות. אנשים שביום יום אפשר לראות את הטינה והמרמור נשפכים מהם עמדו בהשתאות, בהקשבה מלאה, מלאי תקווה. אני אוהב ספורט, אבל ברגעים כאלו ההבדל בין משחק לבין החיים האמיתיים מתבהר.

(לרני, אגב, הייתי בכיכר רבין ב1999 גם כן, אין מה להשוות. בכיכר רבין חגגו הצפונים. בהארלם חגגו כולם).

עוד שתי מחשבות שמנקרות בי מאתמול:
1. הקהל היה אכן מעורב לחלוטין. צריך לזכור – אין הרבה לבנים שגרים באזור, כך שלמעשה יותר לבנים מאשר שחורים באו במיוחד. החיבוקים והאחווה היו אותנטיים, יותר מאשר כל דבר אחר שחוויתי באמריקה בשנים שאני גר פה.
2. כשאובמה עלה לנאום התחלתי לחשוש לחייו. הלב דפק. אני מניח שזה יהיה ככה עוד הרבה זמן. כמעט כל הרחובות בהארלם נקראים על שם מנהיגים שנרצחו, ובכל פעם ששמותיהם הוזכרו על ידי הנואמים בהארלם כמפלסי הדרך לאובמה נחרדתי. מה שגרם לי לחשוב על הפעם היחידה בחיי שראיתי אחווה כזו, רק בנסיבות אחרות לגמרי. הארבעה בנובמבר 1995, 13 שנה בדיוק לפני הערב הזה בהארלם.

אריאל 6 בנובמבר 2008

אלון, אהבתי את "לא שהגעזנות תפסיק, חס ושלום". פליטה פרודיאנית?
בכל מקרה, אני חושב שהבשורה הגדולה מהבחירות האלו שרוב גדול מהאמריקאים הצביעו לבן אדם שהתאים לדעות שלהם (מוצדקות או לא) בלי שום קשר לצבע העור שלו. מה שהראה שמרבית האמריקאים פשוט עיוורים היום לצבע העור.
הם לא הצביעו לאובמה כי הוא שחור (למעט השחורים ואולי מיעוטים אחרים), הם הצביעו לו כי הוא התאים להם – שחור או לבן. והם עשו זאת בהמונים, ועמדו בתורים בשביל זה. היש בשורה גדולה מזו?

רונן דורפן 6 בנובמבר 2008

יונתן- ממש התחושה שעברה בי. שבכל זאת יש הבדל בין ספורט לחיים האמיתיים.
לרני – ייתכן שאובמה האיש יהיה נשיא מאכזב. אין לזה קשר להתרסקות תקרת הזכוכית.
גיל – כרגיל אני מוצא אצלך רציונליזם צרוף, אלא שבאמריקה פסיכולוגיה, מומנטום ואמונה הם מטבע קשה.

גיל 6 בנובמבר 2008

רונן, אתה צודק ואתה יכול לקרוא לי ציני או מפוכח. זה כמו משחק בייסבול שהמומנטום סוחב אותך עד לפיצ'ר הבא שלך. אנשים באופוריה עכשיו אבל היא מהר מאוד תתפוגג ברגע שיתחילו הקשיים. אנשים שוכחים שלבוש היה את הרייטינג הכי גבוה בהסטוריה אחרי ה9.11 והוא לא ניצל את זה. אובאמה הרבה יותר חכם ממנו אבל נראה איך הוא ינצל את הבחירה שלו.

אלון זנדר 6 בנובמבר 2008

אריאל: יש מושג כזה, ציניות קוראים לו, שבו מתכוונים לפעמים לדבר הפוך מזה שאומרים, זה מין תחביב כזה אצל עיתונאים.

יואב תל אביב 6 בנובמבר 2008

66% אחוזי הצבעה.שיא של כל הזמנים.בעיני זה הסיפור כולו,הנתון הזה מצביע על תמיכה לבנה מאסיבית בברק אובאמה,גם מכיוונים שהוא עצמו לא ציפה להם.הוא ניצח בפער מרשים במדינות כמו פנסילבניה וירג'יניה אוהיו ומינסוטה,מדינות שבהן חיות המחמד רפובליקניות.השיג רוב מכריע בבית הנבחרים והסנאט,ג'ון מקיין זיהה בתבונה איפה אובאמה הצליח והוא נכשל,מעבר לירושה הרקובה של בוש,מקיין הודה שהיה קשה להתמודד עם התחושה שאובאמה מצליח לאחד סביבו את העם,לומר שמי שהכריע את הבחירות הם בני מיעוטים שרצו לקלפיות זה לא רציני,באחוז הצבעה כזה כשאתה מקבל את מספר האלקטורים שאובמה קיבל,המשמעות היא שאחוז עצום מציבור הבוחרים שלך הוא לבן.בעיני הנתון הזה הוא חשוב כי הוא מלמד על החלטה של רוב הציבור האמריקני על שינוי,תגובה נחושה וכמעט אינסטינקטיבית לסיטואציה הפוליטית ובעיקר הכלכלית שנוצרה.וכן יש את העניין עם הצבע,מבלי להפריע למשק כנפי ההסטוריה,יש לי תחושה שבקרב רוב מצביעיו של אובמה הלבנים לפחות,העובדה הזאת מילאה תפקיד של איזשהוא בונוס קטן ולא יותר,גם נדפוק את הרפובליקנים וגם נעשה את זה עם בחור שחור,העם אמר את דברו וקינח בריקוד קטן.
זליגת הקולות המתמדת לכיוונו של אובמה לאורך הקמפיין מלמדת על הבנה מתפתחת של הציבור שאובמה הוא האיש שלהם,כי הוא בפשטות מתאים וראוי יותר.
במשך שנים מוחמד עלי היה בעיני האישיות השחורה הכי חשובה בהסטוריה,יהיו כאלה שלא יסכימו אבל לא אכפת לי.
התואר עבר אתמול בלילה מבחינתי לברק אובמה,וזה מבלי שעשה עדיין דבר.רק בגלל עצם הצלחתו להיבחר לתפקיד הכי חשוב בעולם המערבי,ואולי בעולם בכלל.
אולי אני מגזים,אבל נראה לי שמאז הופעתו של ישו הנוצרי,לא היה אדם בעולם המערבי שהצליח להפיח תקוה בכל כך הרבה אנשים בכל כך מעט זמן.
אני חושב שהצלחה שלו היא אינטרס של כולנו.

רונן דורפן 6 בנובמבר 2008

יואב- אני אשים דברים בפרופורציות – נדמה לי שמאז אלכסנדר מוקדון האדם החשוב בעולם היה תמיד לבן ממוצא אירופאי…

אלון זנדר 6 בנובמבר 2008

רק תיקון קל, לפחות עד שנת 801 (קרל הגדול/שרלמיין הופך קיסר האימפריה הרומאית הקדושה), היו הכליף מבגדד ולחילופין הכליף מקורדובה האנשים החשובים והמשפיעים בעולם. קטנוניות, אני יודע…
האדם השחור האחרון במעמדו של אובמה, היה כנראה יפת, וגם הוא היה רק אחד משלושה.

יואב תל אביב 6 בנובמבר 2008

רונן-אני חלילה לא ממעיט מהחשיבות העצומה של היבחרו של אדם שחור לתפקיד החשוב בעולם. אני חושב שיש לתת לבוחרת האמריקני את הקרדיט לא רק על אומץ ופתיחות בלתי רגילים,אלא גם על תבונה ויכולת לבחור במועמד הראוי יותר מבין השניים.
בקשר לאירוע ההסטורי,נדמה לי שהוא מסוג האירועים שעד שהם מתרחשים באמת אין לך את היכולת להבין איך הם ישפיעו עליך,אני חושב שככל שהזמן יעבור,נבין יותר ויותר כמה עצום הוא הסיפור הזה.

לון 6 בנובמבר 2008

אני התרגשתי מאוד והיו לי דמעות בעיניים.

לאור כמה תגובות כאן, אני חושב שכדאי להזכיר שבזמן שהוריו של אובמה עשו אותו, הם עברו על חוקי כמה מדינות בארה"ב.
באמריקה היה אפרהייד דה פאקטו בדרום ארה"ב עד לשנות השישים של המאה העשרים.
העובדה ששחור נבחר כארבעים שנה אח"כ ע"י כמחצית מהבוחרים הלבנים היא פשוט דבר שאנשים לא יכלו להעלות בדעתם אפילו לפני שנתיים. זה היה נתפס כמו דיבור על הגעת חייזרים ממאדים. מוריסי כתב ב- 2004 את השורות הבאות על ארה"ב:
"…. Where the president is never black, female or gay"
זו היתה מוסכמה שזה בלתי אפשרי. גם בימים שלפני הבחירות עדיין עסקו בשאלה האם אמריקה בשלה לנשיא שחור.

ההשוואה היחידה לישראל היא כזו: דמיינו שערבי נבחר עכשיו לראש ממשלת ישראל. כל השוואה אחרת לא מתקרבת כלל לעצם השינוי שארה"ב עברה.
לכן, זה גם כלל לא רלוונטי אם הוא יהיה נשיא טוב או רע.
כמו שגלעד ניסח מצויין, הילד שלו יגדל בעולם שבו נשיא שחור זו מציאות טבעית.
העובדה שלא כל אחד יכול להפוך לנשיא אינה קשורה לעניין. כן, צריך השכלה וכישורים והכנסה מינימלית. אבל מסתבר שאפשר להיבחר גם כשאתה שחור. ולעומת ארה"ב של לפני עשרות שנים בודדות, זו מהפכה. וגם אם זו אשליה עבור ילדים שגדלים באינר סיטיז, עדיין ילדים שחורים ובני מיעוטים אחרים יאמינו שזה אפשרי. והאמונה הזו היא הדבר המרכזי. היא תניע אותם להישגים גדולים פי כמה מאשר ללא האמונה הזו.

אני חושב שפחדים שהובעו כאן ובמקומות אחרים, ילכו ויתפוגגו. זה ייקח זמן, מפני שהדעות הקדומות לא מוגרו ויש עדיין מקום רב להתקדם. אבל זה ללא ספק עולם יפה יותר היום.

אני חושב שראוי שגם בבלוג הזה יופיע קטע מהנאום של מרטין לותר קינג שניתן רק לפני 45 שנים ב- 1963:
"I have a dream that my four little children will one day live in a nation where they will not be judged by the color of their skin, but by the content of their character."

מרטין לותר קינג נרצח חמש שנים אח"כ בגלל צבע עורו ודעותיו.
אובמה, שהיה בן שנתיים בזמן הנאום, אכן נשפט בבחירות הללו לפי אופיו ודעותיו ולא לפי צבע עורו. החלום התגשם.

וכן, החלום לא הוגש במלואו ויש עוד חלומות שנותרו וצריך להגשים גם אותם.

הסקפטיים והציניים טענו רק לפני ימים ספורים שיהיה גם כאן ה"ברדלי אפקט". הם אלה שטענו לפני שנתיים שלאובמה אין שום סיכוי. הם אלה שטענו שלעולם לא יהיה נשיא שחור בארה"ב. הם תמיד קטני אמונה ולא רואים אפשרות של שינויים חיוביים.

מולם ניצבים בעלי החלומות ואלה שמגשימים אותם.

שְׂרוּג בן רעו 6 בנובמבר 2008

ברכות לאובאמה.

מוריסי הוא האחרון שיכול לדבר על נושאים של אפליה. כגזען ושונא אסייתים מדופלם הוא היה מעדיף לרדת על המבורגר מדמם מאשר לבחור לראשות הממשלה הבריטית ברנש שהשם הפרטי שלו הוא לי.

באבא ימים Old Timer 6 בנובמבר 2008

יואב:

קרי ניצח בפנסילבניה בבחירות הקודמות.

אני כן יכול לחשוב על כמה שנים בהן מאו היה האיש החשוב בעולם, אלא אם חשיבות מקושרת אוטומטית עם אימפריאליזם.

באבא ימים Old Timer 6 בנובמבר 2008

נדמה לי שלקטגורית האנשים החשובים בעולם שחיו לאחר אלכסנדר מוקדון ושאינם לבנים ממוצא אירופי ניתן להכניס גם את ג'נג'יס חאן. זה נכון גם בעולם שבו ההיסטוריה לוקה בהטיה מערבית, בעולם טיפה יותר מאוזן היה צריך לכלול גם את טאנג טאיזונג, קובלאי חאן, קאנג שי וצ'יאן לונג. ספירת ההשפעה של כל אחת מהם עלתה לאין שיעור על כל מנהיג מערבי מקביל.

וסטאלין היה גרוזיני.

רונן דורפן 6 בנובמבר 2008

צריך כמובן לתקן את גבולות הדיון – לא האנשים החשובים בעולם אלא משהו כמו השליטים החשובים בעולם.

old timer (א.ש הצלחות) 6 בנובמבר 2008

אתה צודק. כל האנשים ברשימה שלי הם שליטים.

רונן דורפן 6 בנובמבר 2008

אגב, לאחר שפגשתי את הילד של גלעד אני קצת אופתע אם הוא לא יהיה נשיא בסופו של דבר.

אני אזרוק פנימה את השני סנט של אחד אלברט איינשטיין שאמר "הגאון הפוליטי היחיד של המאה העשרים היה מהטמה גנדי" איינשטיין כמובן נפטר ב-1955 ולא ראה את מרטין לותר קינג ואת אופיר פינס.

old timer (א.ש הצלחות) 6 בנובמבר 2008

אופיר פינס לא נחשב הוא לבן ממוצא אירופי.

Comments closed