לא גדולים מכל דמיון. לא קרוב לזה

דיוני הגדולים מכולם הגיעו להסלמה מסוכנת

ניהלתי שיחה מוקדם יותר החודש עם מישהו. זהירות: קשור לג׳ורדן-לברון. 

מישהו: ״אתה חושב שעם הפלייאוף הזה לברון מתקרב לג׳ורדן?״

אני: ״לא״.

מישהו: ״למה? מישהו כתב באתר אחד (נוקב בשם האתר) ש….״

אני: ״כי זה בסך הכל אינדיאנה, טורונטו ובוסטון פצועה.״

וכאן הוא שלף טיעון מנצח: ״אבל אתה חייב להודות שאם הוא מנצח את גולדן סטייט בגמר –  עם ההרכב הזה (קולו מודגש יותר) – שהוא גדול כמו ג׳ורדן״.

לא כל כך רציתי להודות. כי אף אחד לא סיפר לי איך בדיוק הוא ניצח אותם בגמר. האם בגלל שבצירוף מקרים נדיר קארי  ודוראנט נפצעו? האם למרות שהם שיחקו אבל עם ממוצע 54 נקודות?  האם יש לי את הפריבליגיה לפחות לראות איך בדיוק קרה אותו הישג שאתם חייבים להודות שהוא בלתי רגיל? או האם אני חייב להודות מראש על החשבון?

המשכתי בשיחה: ״בסדר, מודה.״ 

והאיש הרגיש שהוא באמת הביא פה טיעון מנצח לזכות לברון. שכנע!

נ.ב. קצת מצטער שלא שאלתי ״ומה אם במקרה יהיה סוויפ לווריורס?״ מה אז? לא, אני לא מצפה שחסידי לברון יניחו נשקם – אבל אולי אז אפשר יהיה לקבל קצת שקט?

טוב שלא שאלתי. כי לא היה צריך. היה סוויפ ויש שקט. 

*

אתמול התבררה הסיבה לשקט כשאותו מישהו פנה אלי: ״אם רונאלדו לוקח את המונדיאל הזה – עם הנגרים האלו! (קולו מודגש יותר) – אפשר להגיד שהוא ברמה של מראדונה? שהוא גדול מפלה?״

אני (הפעם תקיף): ״אפשר לקבל פרטים? שם 12 שערים בטורניר? שם רק 4 והניצחונות היו בפנדלים וגולים עצמיים? אפשר קצת להבין איך קרה אותו מקרה מדהים בו פורטוגל זכתה במונדיאל? בסך הכל היא בינתיים עשתה תיקו אחד, באמת בזכות שגיבותו של רונאלדו, אבל היא תצטרך לעשות עוד כמה דברים.״

האיש כנראה הרגיש שהפעם הוא היה פחות משכנע מאותו ניצחון של לברון על גולדן סטייט ואני הרהרתי במצב אחר. ומה אם רונאלדו לוקח את המונדיאל –  אבל הוא מנצח בגמר את מצרים? אחרי שמוחמד סלאח החלים וסחב אותם על הגב לגמר. בתצוגות התקפיות של 4-2 ו-5-1 ו-3-0 בשלושת שלבי הנוקאאוט. האם אז הוא בכלל גדול מסלאח? ורגע – אם  גילפי סיגורדסון לוקח את איסלנד למקום השלישי? 330 אלף תושבים ומקום שלישי במונדיאל? אתם מסוגלים לקלוט!!!!!!! העניין התאורטי הזה גדול בהרבה מהאליפות התאורטית של רונאלדו. אני לא רואה איך ניתן להתעלם ממנו בקלות ראש כזו בשאלת גדולי התקופה לפחות. 

*

בסך הכל אני מבין שדיוני הגדולים מכולם הגיעו להסלמה מסוכנת. במידה רבה כמו שוקי ההון הם נשלטים פתאום על ידי אופציות, הישגים עתידיים, מינופים של הישגים נאים להישגים חריגים. ומייקל ג׳ורדן, מייקל פלפס – בסך הכל לא משהו כזה מיוחד. גם לא קומאנצ׳י על הקורה או אוצ׳ימורה על הקרקע. אפילו נדאל  על חימר הוא ממש לא קרוב למה שניתן לדמיין. הם בסך הכל השיגו הרבה יותר משהשיג מישהו אחר. אבל הם אפילו לא התקרבו למה שאפשר להעלות על הדעת! להמציא! לפנטז!

הם לא גדולים מכל דמיון. לא קרוב לזה. למען האמת כל דמיון די מקרקס אותם. 

האם יש לנו בינתיים מונדיאל מאוד חלש?
הפקק בשדרות ה-9 ביולי

86 Comments

רוגל 17 ביוני 2018

המונדיאל הוא לא רק חגיגה של כדורגל אבל גם של טורים נהדרים כאלה .

דיזידין 17 ביוני 2018

באמת נהדר.
אבל מצד שני וויין גרצקי.

רומן 17 ביוני 2018

ואלרי חרלאמוב!!

אמיתי 17 ביוני 2018

תמשיך ככה וזה יכול להחשב המונדיאל הכי טוב של פרשן מעולם..
לפני איזה שבועיים כתבתי שהסיפור של דוראנט ואמא שלו יפה- ישר מישהו כתב שהסיפור של לברון לא פחות מרגש..קשה כבר סתם להתפעל ממשהו או מישהו ללא השוואות הסטוריות. קשה להנות ממה שיש

shadow 17 ביוני 2018

תהנה. מה זה משנה מה אומרים אחרים?

איציק 17 ביוני 2018

למי שלא מכיר, מב סיפור האמהות?
מכיר את הסיפור שדוראנט מאד אוהב את אמא שלו (בכה בקבלת ה-MVP). מניח שגם ללברון יש פינה חמה בלב לאמא (שלו, לא של דוראנט, כנראה). אבל בתכלס, מה הסיפור שלהן?

דניוש 17 ביוני 2018

לא, אצל לברון למישהו אחר יש פינה חמה בלב לאמא שלו…. :]

לכאורה כמובן

אמיתי 17 ביוני 2018

חחח. הרגת.. דווקא ממך?? (;

דן 17 ביוני 2018

זה אני כתבתי,
פשוט עדיין לא מבין מה כלכך מיוחד בסיפור של דוראנט ואמא שלו, למיטב ידיעתי הוא די דומה לסיפור של לברון ורבים אחרים בליגה.

יש איזושהיא אנקדוטה מיוחדת אצל דוראנט?

אמיתי 17 ביוני 2018

לא יודע אם זה הסיפור הכי מיוחד. סתם איכשהו נגע לליבי. בלי קשר לסיפורים ושחקנים אחרים

yaron 17 ביוני 2018

שום הבדל מרבים וטובים אחרים, העניין הוא שהוא לוקח טבעות ו-mvp ויכול לבכות ולשתף בשידור חי (ומעבר) את העולם באהבתו הרבה לאמו :-)

ניצן פלד 17 ביוני 2018

אפשר לנצל את הפוסט הזה כדי להגיד עוד משהו בעניין ג׳ורדן-לברון?

לברון ״גוט אאוט פלייד״ על ידי כדורסלן אחר* ב-4 סדרות גמר, שזה 44% מסדרות הגמר שהשתתף בהן.

* – ״גוט אאוט פלייד״ – מישהו היה עדיף או שווה לו סטטיסטית בקבוצה שניצחה אותו (פרקר, דוראנט פעמיים) או מישהו שהיה עדיף סטטיסטית באותה הקבוצה (ווייד)

לפני שקופצים להשוות לבנאדם שהיה אאוט פלייד 0 פעמים ב-6 גמרים, יש עוד אנשים בדרך.

מתן גילור 17 ביוני 2018

היי ניצן, מה שלומך?***ברשותך, אחלק את התייחסותי ל-3 חלקים:***1. ג'ורדן יותר גדול מלברון. מבחינתי, אנחנו בשלב שעדיין אין דיון. אני רואה את לברון 2 מדרגות מתחת לג'ורדן, כשביניהם ג'אבר וראסל (ואאל"ט, אתה גם שם שם את צ'מברליין). רק מדגיש שזו הפוזיציה שאני יוצא ממנה לדיונים הללו. לפחות כרגע.***2. אני ממש מתנגד לטיעונים מתגמלי כישלון. לא ייתכן שמורשת של שחקן תתוגמל אם טואטא הסיבוב הראשון על פני הפסד בגמר. ביצועים בגמר (קבוצתיים ואישיים) אינם אחוזים מהשדה. הדרך הנכונה, לטעמי, להציג את הדיון שמראה על גודלתו של ג'ורדן היא: לג'ורדן יש 6 אליפויות ו-6 פעמים עליונות סטטיסטית בגמר ואילו ללברון יש "רק" 3 אליפויות ו"רק" 5 פעמים עליונות סטטיסטית בגמר.***3. אודה להסבר לגבי "עליונות סטטיסטית". הרי ממך, בניגוד לאחרים, אני לא מצפה לרדד את כל המבט הסטטיסטי לכמות הנקודות שנקלעו. מהו אותו מדד סטטיסטי עליו את מסתמך? אם ניקח את גיים סקור, אזי שלברון עדיף ולא במעט על דוראנט ב-2012 (ואילו ב-2017 לדוראנט עדיפות זניחה.) המדד הזה כבר שם את לברון 6 פעמים עם עדיפות סטטיסטית (כמו מייקל, אבל עם מחצית האליפויות בתור המוביל, שזה כמובן גורם סופר מכריע) ואפשר לטעון משהו על 2017, אבל נשים סובייקטיביות בצד. גיים סקור הוא כמובן מדד גרוע, אבל הבעיה שבמדגם משחקים כזה קטן כל מדד מתקדם שהוא מניפולציה על הטרדישיונל בוקס סקור (שהוא בלאו הכי מאבד מהרלוונטיות ולכן גם המניפולציות עליו) יהיה מאד בעייתי (פאר, ווין שר, אסטימיטד ווליו, ווליו אובר ריפליסמנט פיילר וכיו"ב).***מסכם: 1. ג'ורדן גדול יותר בהרבה. 2. בעד מדד מתגמל הצלחה, נגד מדד מתגמל כישלון פרה גמר. 3. איך הכרעת עליונות סטטיסטית?

מתן גילור 17 ביוני 2018

ועכשיו הבנתי שכבר אפשר לרדת שורה…
לא נורא. בתגובה הבאה. :)

ליאור 17 ביוני 2018

לא חולק על מה שכתבת. השאלה שלי היא מה עם הגנה? אוקיי זה לא נכנס לסטטיסטיקה אבל למה זה לא פקטור כשבוחנים הופעה של שחקן בגמר?

מתן גילור 17 ביוני 2018

למה אתה שואל אותי את זה?
ניצן פתח דיון על עליונות סטטיסטית בסדרות גמר. אם יש לך השגות על העניין, אני ממליץ לך להפנות אותן אליו. :-)

איציק 17 ביוני 2018

אני בזמנו נתתי קרטריון לבניית קריטריון אוביקטיבי למדידת גדולה בכדורסל (לא לכל האלגוריתם): תנאי הכרחי לקריטריון זה, ג'ורדן לוקח ביי פאר, וכל השאר אחריו. קריטריון שבו לברון יוצא ראשון לא עומד בתנאי הכרחי זה ולכן לא מתאים בעליל ;)

ליאור 17 ביוני 2018

וואלה צודק :)

אלעדכ 17 ביוני 2018

בואנה, אתם שני נודניקים :)
גם בפוסט שמגחיך את הדיונים האלה אתם מנסים לנסות לשעץכנע אחד את השני? לא שפכתם את כל הטיעונים האפשריים והסיטואציות ההיפותטיות בחודש האחרון?

דניוש 17 ביוני 2018

ואם כבר, אז גם נוביצקי.

איציק אלפסי 17 ביוני 2018

ענק

כוכבית 17 ביוני 2018

חייבים לאהוב את המונותאיזם.
המגננה של כתות הג'ורדניזם, והקוביאיסטים, זו שייצרה את תנועת ההייטרים הדגולה בדורנו הספורטיבי –
היא משעשעת לא פחות מהרציונליזציה של בני הדת החדשה – הלברונים.
מסתבר שהמשפט על הגמל והדבשת, מדויק…

(זה תופס גם להשוואות בין רונאלדו/מסי לפלה/מרדונה)

7even 17 ביוני 2018

אחלה טור…לא שהוא יגרום למשהו להיפסק כן?
וסתם אנקדוטה:
השחקן הכי גדול אי פעם בהתחשב בנתוני הפתיחה לטעמי?
סטוקטון. קל.

גארי פייטון…אחד ששמר איזה פעם או שניים על ג'ורדן אמר שהשחקן הכי קשה שהיה לו לשמירה אי פעם זה סטוקטון.
פיסית הוא היה מקום אחרון בליגה, מוחית הכי גדול אי פעם כנראה לשחק שדרך על הפרט.
אמרו על בירד שחשב 2 מהלכים קדימה. והוא היה פנומן.
סטוקטון בערך 4.

איציק 17 ביוני 2018

אני מכיר שחקנים שחושבים הרבה יותר מ-4 מהלכים קדימה, רק שהם היו שחקני כדורסל גרועים. מה שכן, הם שיחקו מצוין שחמט.
זה שהוא חושב 4 צעדים קדימה חסר משמעות, כי ברגע שמסר את הכדור, הוא היה תלוי לשלושה מהלכים בשחקן שלא תמיד חושה מהלך אחד קדימה… בעייתי משהו. בגלל זה הוא כנראה רוב הזמן מסל למלון, שחקן שחשב מהלך אחד בלבד קדימה וזה לסל, ועשה זאת לא רע.
זה לא שאני לא אוהב את סטוקטון, תותח, תותח. גם לא חלשלוש דרך אגב, וגם שורט לא קטן בעצמו. ואחרי כל זאת, הוא ממש לא בגדולים ביותר, אבל גבוהה מאד ברשימת הרכזים.

matipool 17 ביוני 2018

מת על סטוקטון. שחקן אדיר.
איציק – איך שחקן שהוא שיאן האסיסטים והחטיפות בכל הזמנים וגם עם ממוצע נקודות די טוב, הוא לא אחד הגדולים בכל הזמנים?

איציק 17 ביוני 2018

כי בין שלושת הראשונים יכולים להיות רק שלושת הראשונים, ואם הוא היה בין שלושת הראשונים, אחד משלושת הראשונים לא היה בין שלושת הראשונים.
ועכשיו רק כדי שנהייה על אותו הדף, כמה הם "אחד הגדולים ביותר"? אם זה חמישה, אז הוא לא שם; אם זה 50 הוא שם; אם זה 500 אז יש יותר מידי "גדולים ביותר".

matipool 17 ביוני 2018

יש כמה אפשרויות לסכם החלטה. מאחר ומדובר על ענף ספורט שבו היו וישנם כל כך הרבה שחקנים טובים, טובים מאד, מצוינים, גדולי דור וגדולי כל הזמנים, מניח שיהיה מקובל להחליט על אחת משתי אפשרויות:
1. 10 השחקנים הכי גדולים בכל עמדה.
2. 50 השחקנים הגדולים בהיסטוריה ללא חלוקה לעמדות.
לעניות דעתי, הוא עומד בקלילות בקטגוריה הראשונה ועומד גם בקטגוריה השנייה.
אם תרצה לחתוך בחצי את שני הסעיפים, אז אני עדיין הולך עם סעיף 1 וכנראה שלא עם סעיף 2 אבל צריך להשקיע בזה זמן ומחשבה.

איציק 17 ביוני 2018

לפי קריטריונים שלך הוא בהחלט בשניהם מבחינתי.
התעלמת מה-500 בעדינות. אבל הוא גם שם ;)

7even 17 ביוני 2018

איציק – רשמתי, "בהתחשב בנתוני הפתיחה"
מדובר במאחר הכי גדול אי פעם בין נתוני השחקן – צנום, רזה וכו'. שחקן שלו היית בוחר ב 5 על 5,
לעומת מה שהוא הגיע אליו.
בפער זה בין נתוני פתיחה לבין מה שהגיע אליו – הכי גדול אי פעם. לטעמי לפחות.

והוא בהחלט היה שורט ודוחף.

מזיכר לי את מסי לעומת רונאלדו – רונאלדו פנומן גם בגוך וגם בביצועים.
מסי עם גוף של ילדון משחק הכי יפה שיש.

איציק 17 ביוני 2018

אתה לא יכול בנתוני פתיחה לבחור מה שאתה רוצה (קרי – נתונים פיזיים). בנתוני הפתיחה שלו הייתה ראיית משחק, יכולת מסירה ויכולת קליעה מעל הממוצע. מי שבחר בו בדראפט לא בחר בגלל עיניים יפות, וכנראה גם לא בגלל נתונים פיזיים. היה לו יתרון בדברים אחרים והוא מימש יתרונות אלו באופן יוצא מין הכלל.

אביעד 17 ביוני 2018

כנקודה צדדית, נגעת כאן בדבר הכי מרשים ברונאלדו של השנים הארוכות – הוא חצב את דרכו לדיון.
זה לא באמת משנה איפה הוא בדיון. לא משנה מה עוד הוא צריך להשיג בשביל שמישהו מסוים יחשוב שהוא "הכי גדול".
מה שמשנה זה שלפני שנים, רונאלדו היה מקסימום "ענק לתקופתו". והוא חצב את דרכו לשיחות "מהגדולים בכל הזמנים".

באבא ימים 17 ביוני 2018

מעולה- לא דמיינתי טור כזה.

D! פה ועכשיו 17 ביוני 2018

אז איך תדע לדרג אותנו בין כל הטורים?

אלון3131 17 ביוני 2018

מבחינתי בעיתיות עולם הויכוחים הזה מסתכמת בדיכוטמיות.
אפשר לראות. את זה לא רק בספורט, הכל מאוד דיכוטומי. אי אפשר להלל מישהו בלי להוריד מישהו אחר. זה נכון למסי רונאלדו ללברון מול ג'ורדן ואפילו בסרטי סטאר וורס החדשים.
כל דבר הוא או מדהים או קטסטרופה, או שהוא הכי טוב אי פעם או שהוא שלשול.

austaldo 17 ביוני 2018

לא יכול להסכים יותר. הגישה הזו שלכאורה אי אפשר להלל מישהו בלי להקטין את האחרים זו מחלה

יותם 17 ביוני 2018

מסכים. יכול לניות שהדיכוטומיה ומשחקי הדמיון האלה הם תוצר של ההעלאה הקיצונית של סף הריגוש שלנו. מי שיש לו בכף היד בזמינות תמידית את הביצועים הכי טוהים של בפורטאים בהווה ובעבר כבר לא מתרגש מהם ומחפש ריגוש קיצוני יותר (במקרה הזה משחקי מה היה קורה אם)

no propaganda 17 ביוני 2018

הוצאת לי חיוך על הבוקר :)

dk 17 ביוני 2018

העניין הוא שכמו במקרה סלאח אם לא נשמרת עקביות כל זה לא מספיק כדי להיכנס להיסטוריה (או להשוואה אמיתית למסי/כריסטיאנו).
איסלנד מקום 3? אני לא זוכר יווני אחד שהפך לגדול ביוון אפילו (טוב אולי חאריסטאס) אחרי שהם זכו ביורו…

דורפן 17 ביוני 2018

יוון לא ניצחה 0-5 את גרמניה

dk 17 ביוני 2018

תמיד יש איפה להשתפר :)

נדב ליטבק 17 ביוני 2018
נדב ליטבק 17 ביוני 2018

גדול

DS 17 ביוני 2018

בול!
ברשותך, שם פה תגובה שרשמתי בשלהי הפוסט של הקלאסיקה בסוצ׳י אך רלוונטית דווקא לפוסט הזה:

את המומנטום של הפוסט הזה אולי כבר פספסתי, אבל זאת מחשבה שרציתי להוריד מהחזה :)

זה ידוע שהתקשורת קובעת את סדר היום ועל מה אנשים ידברו. מי שצורך חדשות באופן קבוע (לא אני) מקבל לווריד מנות יתר של רצח הרג ומוות באופן כללי. הרבה מעבר למה שבן אדם נורמלי צריך, למה? כי זה מה שמוכר. פשוט.
מי שצורך ספורט, לעומת זאת, יכול בקלות לשים לב שאנחנו חיים בעידן שבו הקונטקסט ההיסטורי והמורשת של שחקנים נמדדים כל הזמן ולאחר כמעט כל משחק בודד.
מחד, ניתן להבין את עיסוקו של עיתונאי הספורט במיקומו ההיסטורי של שחקן זה או אחר, הרי זהו בדיוק תפקידם של עיתונאי הספורט. בעוד השחקנים, ובכן, עסוקים בלשחק, עיתונאי הספורט הם אלו שאחראים על הפצת והמצאת כל הדירוגים ההיסטוריים למיניהם ובעצם יוצרים ומלבים את הדיון הזה.
מאידך, העיסוק האובססיבי בתקשורת הספורט במורשת השחקן ומיקומו ההיסטורי, גורמים כמובן גם לצרכני הספורט לעסוק בזה, כאשר לעתים הופך הדבר למראית הכל, ואין יכול האדם הפשוט פשוט להינות פשוטו כמשמעו ממשחק כדורגל/כדורסל או ספורט אחר, מבלי שבאזורים שונים במוחו כבר מתרוצצות כל מיני מתמטיקות מסובכות של השוואות ומיקומים שהוא צרך בבלוגית ספורט אותה הוא כה אוהב (או בעיתוני או אתרי ספורט אחרים ומסוכנים).
התוצאה של כל הדיונים האינסופיים האלו, ובתדירות כל כך גבוהה, היא הפיכת צרכני הספורט, בעל כרחם, לבני ערובה של דירוגים סטטיסטיקות ומורשת, ומשתתפים פעילים בנסיון לקבוע האם כעת כאשר רונאלדו (לדוג׳) כבש שלושער מול ספרד במונדיאל בתצוגה עילאית הוא כבר גדול הדור או לא, וכאשר מצד שני זה גורם להזניה של אותם דירוגים חשובים אם רק היו נעשים בסיומם של קריירות בלבד ולפי פרמטרים מוסכמים.
כל זה לא נראה שהולך להשתנות, וכנראה אף להחריף, אבל מדי פעם זה הכרחי לעצור לרגע כדי להזכיר לעצמי למה התחלתי לאהוב ולצפות בספורט הזה מלכתחילה.

אלי-לא אוהד כ"ס 17 ביוני 2018

מאיר אריאל זצ"ל אמר פעם (לא מילה במילה) שהציבור בישראל זכאי לציון לשבח על כך שהוא מחזיק מעמד מול מערכת הגירויים המטורפת שמפעילה עליו התקשורת. אף פעם לא הבנתי את הרציונל של עומס הדיבורים של לא אחד אלא שני שדרים כאשר בעצם הם מתארים משהו שאתה רואה בעיניך, כמו שאני לא מבין מה טעם מוצאים מקומות בילוי בישראל להגביר את המוזיקה כך שלא תוכל לשמוע אפילו (או במיוחד) את מי שיושב מולך. אז מידי פעם צריך להתנתק, בין אם זה לא לשמוע חדשות או להנמיך את השדרים במשחק. זה הופך יותר קל עם הגיל, לפחות אצלי.

אלעדכ 17 ביוני 2018

אני רק אתקן – בעידן הרשתות החברתיות, אפשר קצת לרדת מהאשמה של התקשורת הממוסדת. מי שמגרה את הדיונים האינסופיים האלה זה לא רמי וייץ או שגיא כהן, אלו תגובות לפוסט פייסבוק של אוריאל דסקל, או לפוסט בבלוג של דורפן. *אנחנו* התקשורת, ו*אנחנו* מנפחים בלי הפסקה את הדיונים האלה.

DS 17 ביוני 2018

על זה בדיוק אני מדבר, על עתונאי ספורט לא על השדרנים. אנחנו כמגיבים רק מגיבים למה שהם כותבים. אם הם יחליטו שדי, לא דנים יותר בהיבטים היסטוריים אז זה ייעלם גם מנוף התגובות.

אלעדכ 17 ביוני 2018

אני לא מסכים איתך. ממה שאני רואה, הטריגר הוא כבר מזמן האוהדים עצמם. היום הפלטפורמה מאפשרת את זה.
(יותר מזה – היום כמעט בלתי אפשרי לקרוא דיעה כזאת בעיתון מודפס, כי ישר קופץ לך החשק להגיב ואתה לא יכול. אלא אם אתה כותב מכתבים למערכת)

DS 17 ביוני 2018

ואני עושה הפרדה בין עיתונאי ספורט ״אמיתיים״ שכותבים את דעתם ברשת לבין אוהדים בעלי יכולת כתיבה טובה שעושים זאת. כמובן שאני לא מצפה לכלום ממי שכותב או בכלל נכנס וקורא את מה הכתבות ב- kick ב-ynet.

shadow 17 ביוני 2018

טור מעולה אבל כמו שdk כתב התחרות היא בין אלה שנכנסים לדיון ושם יש סטנדרטים יותר גבוהים. אם אתה רוברט הורי אז אתה בכלל לא בדיון וזה לא משנה כמה אליפויות יש לך. גם הברקות חד פעמיות לא עושות אותך בדיון של הגדולים ביותר בדיוק כמו שמריו גצה לא רלוונטי אפילו שהבקיע בגמר ואפילו לא קלוזה.
מי שמתעסק ב"אם" של העתיד דינו כמו של מי שמתעסק ב"אם" של העבר, כלומר לא מחובר למציאות.

dk 17 ביוני 2018

הכל טוב ויפה אבל עד ביג שוט בוב!!
מעטים השחקנים שנתנו לי יותר רגעי אושר בכדורסל :)

ק. 17 ביוני 2018

מעולה דורפן.
אתה בהחלט בתוך הדיון ההיסטורי, מופיע בגדול לכל אירוע ספורט ענק (אולימפיאדות מונדיאלים). רק תמשיך.
אתה הצגת צד אחד של בעייתיות הדיונים האלה – הדמיוני, התיאורטי. הצד הנוסף, אותו כולם איבדו לגמרי, הוא הסיכומים ההיסטוריים אחרי כל משחק – היומיים האחרונים מדגימים את זה יפה, גם בדיוני לברון ג'ורדן בסוף משחק 1 השנה בגמר, גם בהילולו של כריסטיאנו אחרי המופעי מאני טיים המרהיבים ברבע מול יובה (באמת היו כאלה, אבל גם היה שקט מצד אותם מכתירים אחרי חצי גמר וגמר חלשים), אחרי המופע המרהיב של מסי מול צ'לסי ש"הוא לא יכול מולה" (וההיעלמות יחד עם כל הקבוצה ברבע לאחר מכן).
לפעמים, כמו שאתה עושה פה יפה, אחרי משחק אפשר לנתח משחק, ואחרי טורניר לנתח טורניר (וכנ"ל לגבי עונה). לא אחרי כל משחק לעצור להשוואות היסטוריות (קורה בעיקר שהן משרתות כל אחד את הנראטיב אותו מנסה לשרת)

רומן 17 ביוני 2018

אפשר לסגור את כל ליגת החלומות התיאורטיים, כי היום הסלסאו עולה לשחק :-)

ק. 17 ביוני 2018

באופן תיאורטי הם חזקים מאוד בכל עמדה, באמת מפחידים…:)

matipool 17 ביוני 2018

לגמרי. שילוב של יכולת טכנית אדירה של החלק ההתקפי, קישור אמצעי חזק ופיזי והגנה ושוער טובים.
גם המחליפים שלהם מעולים.

אורן השני 17 ביוני 2018

מסכים איתכם, חייבים להגיע לגמר או לזכות.

אלעדכ 17 ביוני 2018

כל הדיונים האלו מתעלמים מכך שיש גם קבוצה מסביב, ויש גם קבוצה מנגד…
ב-3 הזוכות האחרונות במונדיאל אין אף שחקן שנכנס בכלל לדיונים של הגדול בדורו, לא כל שכן הגדול בהיסטוריה. עדיין זכו.
מסי היה רחוק מרחק 10 דקות ובעיטות פנדלים מזכייה במונדיאל, אחרי משחק חלש שלו. זה היה הופך אותו לגדול יותר?
רונאלדו זכה ביורו בלי לשחק בגמר…
מיליון פרמטרים וכל אחד רשאי להתעלם מאלו שנח להתעלם מהם

אופיר 17 ביוני 2018

קארל לואיס

איציק 17 ביוני 2018

רונן, באמת… היה יכול להיות תוקף למה שכתבת אם לא הייתה מכניס את נדאל לסיפור, הוא הרי אפילו לא מקום ראשון בעלם (בפרסום שיצא בקרוב), מפסיד את הבכורה לאיזה חטיאר שמשק פה ושם קצת במשך העונה, וחימר זה כבר אובסוליט ;)
יופי של פוסט, אבל אתה מנסה להוציא לנו את כל הכייף… מה נריב, מי יותר גבול, ביבי, בוז'י או יובל המבולבל?

איציק 17 ביוני 2018

מי יותר גדול…

איש הפח 17 ביוני 2018

ואני חשבתי שהתכוונת למי יותר גבולי.

זינק 17 ביוני 2018

יובל מורחק על שימוש בחומרים אסורים

איציק 17 ביוני 2018

:-)

matipool 17 ביוני 2018

דורפן – מאסטרפיס. לא פחות. אחד הטובים שלך והתחרות קשה.
תודה על החגיגה שאתה עושה לנו עם המונדיאל ועל הסיקור. אשכרה רואה את כל המשחקים?
נ.ב. – אם אתה בקשר עם לוינטל, תגיד לו שהוא חסר ושהוא נקודת אור במה שקורה באולפן המונדיאל של "כאן".
נ.ב. 2 – קיבלתי אישור רשמי לעובדה שזה לא אני, זה הם (הכוונה לשידור המשחקים ב-4K לאלו שיש להם HD). לא הבנתי למה אני לא מצליח לראות מה בדיוק קורה ברחבות ולהרגיש שאני יושב בשורה האחרונה למעלה באצטדיון.

ממן 17 ביוני 2018

אתה גאון שזה משהו. ה'מסחר באופציות' הזה מחלחל לכל מקום והביטוי הכי מעצבן שלו, ותודה לשגיא כהן, 'אם הכדור למסגרת זה גול'. ואם אתה באמת פרשן ולא פופוליסט אני נהנה. אבל שנינו יודעים מה אתה ומה אני לא.

יואב 17 ביוני 2018

אבל זה טור היסטורי!
כי בעקיפין הוא נוגע בנקודה הכי מבאסת של דיוני הרשת- הלעומתיות. ההשוואות הן רק עוד כלי בניגוח התמידי. זה תמיד מלווה במשפטי פתיחה כמו- מעניין מה יגידו, העיקר שהם אמרו, פחחח וכאלה. לעומתיות אין סופית ומדכדכת.
רונאלדו וג'ורדן הם רק פיונים שרלוונטים לדיון של היום. מחר תיהיה דיכוטומיה אחרת….

אורן השני 17 ביוני 2018

כל אחד פה נהיה צדיק. כשאתה מתלהב מכמות התארים של מכבי ת"א מלפני הספירה לעומת האחרות זה בסדר? כאילו רצת על המגרש וכבשת נגד המשטרה הבריטית.

יואב 17 ביוני 2018

אורן השני
ואתה עצמך רצת ב84 עם ארמלי והבאת אליפות((((:
וברצינות, אין בי את הלעומתיות.

אורן השני 17 ביוני 2018

חחח אפילו לא נולדתי… :)

Guss 17 ביוני 2018

דורפן, חלק מהטיעונים שלך בפוסט מעולים – אלה שמתייחסים ל"איך" שחקן השיג הישג כביר. אך חלק נשמעים כמו טיעון איש קש.
כשנשאלת השאלה לגבי רונלאדו, לברון, או נדאל – היא נשאלת משום שמדובר ב-3 ספורטאים אשר נמצאים כבר (לכל היותר) בשליש האחרון של הקריירה שלהם, לאחר מספר שיאים עצומים וחסרי תקדים (כרגע…), לאחר שהוכיחו עצמם במסגרות רבות, ושסך ההישגים שלהם מקנה להם מקום כקונטנדרים לתואר ה-GOAT. רונאלדו נכנס לדיון אחרי שזכה 5 פעמים בצ'מפיונס (ובכל הזכיות היה השחקן המוביל של קבוצתו, או אחד מ-2 כאלו), 5 אליפויות ב-2 הליגות הקשות בעולם, ואליפות אירופה עם נבחרת בינונית. מונדיאל אגדי של גילפי, סלאח, או אפילו גריזמן, יעלה אותם לדיון השחקנים הטובים כיום, אך לא יעלה אותם לדיון השחקנים הטובים אי פעם, מהסיבה הזו בדיוק – הם עוד לא השיגו מספיק הישגים "היקפיים" כדי להיות בדיון, וגם מונדיאל מטורף עדיין לא יכניס אותם לשם.
בהערת אגב, ניתן לשאול איך מראדונה היה נספר היום, כשהישגיו כשחקן קבוצות באירופה היו "סה"כ" 2 אליפויות איטליה וגביע אופ"א.

ממן 17 ביוני 2018

אם אתה מתייחס לפיסקה האחרונה, ברור שהיא נכתבה בסרקאזם…

קורא אדוק 17 ביוני 2018

בול בפוני guss כריסטיאנו כבר שם, ברשימת הגדולים ביותר, עם פלה מראדונה קרויף ומסי . אין פה שום דיון היפותטי מבחינת הישגים עתידיים וכולי. עשה די והותר. מבחינת דירוג פנימי כל אחד והעדפותיו -:)

רונן דורפן 17 ביוני 2018

מראדונה היום היה שחקן ריאל מדריד

ק. 17 ביוני 2018

גם כשחקן ריאל מדריד, עדיין היו לו רק 2 אליפויות בעשור..:)

רונן דורפן 17 ביוני 2018

אני גדול פרקליטי רונאלדו. אני רק מבקש לנהל את הדיון בזכייתו במונדיאל לאחר העניין הקטן שזה בעצם יתרחש.

ק. 17 ביוני 2018

התכוונתי למראדונה אם היה בריאל, היו לו 2 אליפויות כמו בנאפולי (נכתב בהומור, עכשיו אפשר לחלק עוד כמה תארים למה היה קורה אם)

צור שפי 17 ביוני 2018

ואני חשבתי שרק האיסלנדים טרולים.

אורי 17 ביוני 2018

נהדר
בטוח שפולמוסאי, בר קולמוסא ופול רניה נוכחים

Wazza 17 ביוני 2018

אולי זה רק אני אבל לי זה נראה כאילו אנשים שעסוקים בהשוואות בין שחקנים כל הזמן פשוט משתעממים מהמשחקים שהם רואים ומחפשים דרכים להעביר את הזמן

D! פה ועכשיו 17 ביוני 2018

אין. לא היה ולא יהיו גדולים כמו רפי ואלון! אין!

דוד 17 ביוני 2018

אתה מתעלם מזה ש"כל דמיון" נהיה הרבה יותר גדול אך ורק בזכותם. לדוגמא: ההופעה של רונאלדו בשלבי הנוקאאוט של העונה שעברה ובתחילת העונה שחלפה.
הדמיון תמיד עולה על המציאות. הגדולים בכל הזמנים הם אלה שהגדילו את המציאות עד כדי כך ש"הדמיון" נעשה פרוע והזוי לחלוטין.

רונן דורפן 17 ביוני 2018

זה נכון. זה רק מאדיר את גדולתו של כל דמיון. אחרי כל השנים, התחרות לא הופכת קלה יותר, עדיין יש לו את הרעב הבלתי נגמר לקרקס אותם

גלעד בלום 17 ביוני 2018

לדעתי דורפן בטופ 10 כותבי הספורט בכל הזמנים, כל השאר זה ספקולציות

D! פה ועכשיו 17 ביוני 2018

ואם הוא יטעה בכל התחזיות שלו בסיקור הגי'רו דה ירושלים 2031?

יוסי 17 ביוני 2018

לדעתי אנשים עושים את זה כי פחות נהנים מספורט היום. פעם היה קשה לראות את גיבורי הספורט בחי או בטלביזיה. גם לא שמעו הרבה על מה שקורה איתם מחוץ למגרש. היום, כשכל משחק נצפה בחי יש רווייה ולדעתי זה מוריד מההנאה מהספורט כי יש מעט מאוד רגעי קסם בהשוואה לסתם משחק רגיל. זה גורם לאנשים לנסות להכניס עניין עם ויכוחי סרק על מי הכי גדול.

כספרי 18 ביוני 2018

קאנטונה היה הגדול מכולם ואידך זיל גמור…

funfun 19 ביוני 2018

פשוט פוסט ענק ומדויק שלך – המונדיאל הזה מוציא ממך דבש דבורי מלכות!

Comments closed