אנדרדוגים ואנגלים

על אנגליה-קרואטיה

מהמשחק הזה ייצא האנדרדוג, אבל מי כאן האנדרדוג?

אומר את זה פשוט. במשחק אנגליה-קרואטיה ״אנדרדוג״ זה לא מצב שוק ההימורים. זה מצב קיומי. ברור שקרואטיה היא האנדרדוג ואנגליה לא. הם נולדו כאלו. הסיכויים לא רלוונטים. 

מצד אחד אנגליה היא מדינה גדולה פי 12 בערך והרבה יותר עשירה. אבל מצד שני המדינה עם התשוקה הגדולה יותר לכדורגל היא… אנגליה. המדינה בה תראו יותר כדורגל חובבני בפארקים, יותר קבוצות קטנות, יותר התייחסויות לכדורגל בתרבות – היא בוודאי אנגליה. היא מולדת הכדורגל וקרואטיה לא. 

*

אז מה קרואטיה עושה פה? וחובה להודות שהמצאותה היא לא אם כל הסנסציות.

קרואטיה, למרות גודלה, היא לא ״אורוגוואי של אירופה״. אני חושב למשל שתתקשו לנקוב בשמו של ספורטאי בעל שם עולמי מאורוגוואי שאינו כדורגלן. ולעומת זאת לקרואטים יש את איבניסביץ׳, ופטרוביץ׳ האלמותי, ובלנקה וולאסיץ׳ ויאניצ׳ה קוטסליץ׳ והרבה קבוצות טובות בענפי כדור. לאורך ורוחב הספורט קרואטיה שרה בקול גדול. היו גם כדורגלנים – פרוסינצ׳קי ובובאן וסוקר – אבל משקלם אינו גדול מהענפים האחרים. 

נבחרת הכדורגל שלה אינה עדות לטרוף לאומי. האגדה מספרת שבובאן הצית את מלחמת הבלקן אבל זה קרה בגלל תשוקה למלחמה, לא לכדורגל.  ביוגוסלביה הישנה הענף היה בדומיננטיות של סרביה וחלקי יוגוסלביה האחרים. בנבחרת של 1930 שסיימה רביעית במונדיאל הראשון לא היה אפילו קרואטי אחד. מ-45 אליפויות יוגוסלביה זכו קבוצות קרואטיות רק ב-11.  

הנבחרת איננה תוצאה של תהליך סדור. הכדורגל הקרואטי אכול שחיתויות. לוקה מודריץ׳ אמור לעמוד למשפט על עדות שקר – בנושא שקשור לכדורגל. אין גם איזשהו מועדון שהוא פס ייצור מיוחד לשחקנים. אין אייאקס קרואטית. הנבחרת החליפה מאמן בגלל תוצאות גרועות ב-2017. 

נבחרת קרואטיה היא עדות לעניין אחד פשוט. בקרואטיה, כמו בשכנתה סרביה, גדלים הספורטאים המקצוענים והקשוחים ביותר. כמו בהרבה מקומות בעולם הם לעתים קרובות התקווה של משפחתם לצאת מעוני, אבל הם גם גדלים במערכת לא מפנקת. כשלוקה מודריץ׳ היה ילד הוא לא הועבר לאקדמיה של קבוצה ספרדית או ברזילאית. הבית שלו נשרף במלחמה וסבא שלו הוצא להורג. גם מאריו מנדז׳וקיץ היה פליט, למזלו הכדורגלני לגרמניה. כמוהו וורדן צ׳ורלוקה. 

אני דווקא לא רוצה להכנס לקלישאות של לאומיות וחשיבות לאומית כי אני לא חושב שרגש לאומי מנצח משחקי נוקאאוט במונדיאל. אבל דבר אחד הוא נכון: מודריץ לא מפחד מכלום. קרואטיה לא מפחדת מכלום. היא תפסיד לאנגליה או צרפת על יכולת ואולי כמובן מזל – אבל לא על פחד. לא על תפקוד תחת לחץ.

מי שבונה על כך שהיא תתפרק כי היא שיחקה 30 דקות יותר ובעטה פעמיים פנדלים לא מכיר את המנטליות של הבלקן. נבחרות וקבוצות אקס-יוגוסלביות מתפרקות בגלל ריבים וכסף ובחורות. לא מקשיים.

הכדורגלן הקרואטי יוצא לדרכו כשאין לו מושג מה יקרה. סיפורי ״בברצלונה משחקים באותה שיטה מהמחלקות הצעירות״ הם מדע בדיוני. לכדורגלן הקרואטי יש מוטו פשוט: תתקבל לאיטליה,  תתקבל לאנגליה, תתקבל לשוויץ, תתקבל לגרמניה, תתקבל לבחריין אם זה מה יש. לך תתקבל לאיפה שרק יקחו אותך. שם תעשה דבר אחד: תנצח להם משחקי כדורגל. אם צריך את הטכניקה שלך – תן טכניקה. אם צריך את הגובה שלך- תן נגיחות. תתמודד. 

בתוך המנטליות הזו לא צריך המון כדי להצליח. מספיקה הופעתו של כדורגלן על מופלא אחד כדי להפוך את הנבחרת מקשוחה ומקצוענית למפחידה.

וכאן הופיע אנדרדוג בארץ האנדרדוגים. לך תהיה ספורטאי קרואטי גשאתה 1.72 מ׳. ציידי הכשרונות הזרים חורשים את המדינה ועיניהם בורקות מהמצאי העצום של ענקים עם טכניקה טובה. לך תהיה פליימייקר בדור שהפליימייקר נעלם. 

לך תהיה לוקה מודריץ׳.

*

ומה לגבי האובר-דוג?

אתם יודעים – בהיסטוריה של נבחרת אנגליה אני לא מצליח להזכר באיזשהן השפלות קשות וכואבות – מלבד מההונגרים בשנות החמישים. אפילו הפסד גבוה אחד – 1-4 לגרמניה ב-2010 הוא בקונטקסט של אותו שער פנטום של לאמפרד. הפסדים כואבים מול הגדולות, פנדלים והגרלות לא טובות, ותוצאות איומות מול החלשות. 

הבעיות של הכדורגל האנגלי ידועות אבל גם מואדרות. 

מבחינת הכשרון הם לא ברזיל אבל האם הכשרון ההיסטורי של גרמניה באמת עצום כל כך לעומת האנגלים? מצדיק שבעה תארים בינלאומיים לעומת אחד?  ליניקר ושירר לא עומדים שם עם הסקוררים הגרמנים? וודל וגאזה וסקולס לא היו מהמבריקים באירופה? אואן, כמו קיגן, מת׳יוס וצ׳רלטון לפניו, נתנו לאנגליה את חלקה המכובד בין זוכי הבלון דה אור. לאמפרד ובקהאם גם הם היו ראשונים בהצבעה מבין האירופאים. במנצ׳סטר וליברפול יודעים פחות כדורגל מבמינכן? שטויות בפיתה. 

התייחסתי לכך לא מעט במשך השנים. נבחרת לאומית היא לא רק תמונה של הכדורגל במדינתה. היא תמונה של הגורם שמנהל אותה – ההתאחדות. זו האנגלית הייתה במשך שנים מהגרועות בעולם. לא רק בספורט, בהכל. 

היו שנים שבאנגליה לא הייתה פגרה לפני משחקי נבחרת. היו שנים שנבחרת מטעם הליגה יצאה לסיור ולקחה שחקנים שיועדו למונדיאל. ההתאחדות האנגלית עשתה מסע יחצ״ני לאירוח המונדיאל וקיבלה אפס קולות. היא למדה את הבעיות ניגשה למונדיאל נוסף וקיבלה רק שניים. היא חוקקה חוק ״90 הדקות״ שהרג את אקדמיות הכדורגל של המועדונים. סליחה, שלחה את המועדונים לגדל שחקנים זרים. היא בנתה איצטדיון לאומי בשלושת רבעי מיליארד פאונד על אדמה שלה ועכשיו אולי תמכור אותו. היו שנים שבוועדה לקביעת המאמן הלאומי ישבו גם נציגי הצי והצבא. זה לא גוף מנצח. זה גוף מצחיק, קומי, מונטי פייטון בריבוע. וכמובן שגוף מפסיד. דברים השתנו מאד בשנים האחרונות בין היתר כי הספורט בבריטניה כולה עבר התמקצעות דרמטית. 

ההגרלה המשוקצת שאפשרה את עליית אנגליה לשלב הזה היא בדיוק איפה שכשלה בעבר. אני יכול לדמיין בראש את הקטסטרופה אחרי תיקו עם תוניסיה. מי שהפסיד לאיסלנד יכול להפסיד לשבדיה. זלזול בקולומביה החזקה בהחלט היה בתפריט האנגלי בשנים קודמות. ובספר דברי הימים של הספורט האנגלי גם הרבה מאד הפסדים לכדורגל החסון-חכם של מזרח אירופה – פולין, רומניה, קרואטיה, ברית המועצות. 

עכשיו אסיים במשהו עם קורטוב היסטורי.

אלף ראמזי כבש בפנדל את השער האחרון לאנגליה מול הונגריה בהפסד ה-3-6 ב-1953. הדקה הייתה ה-57 אבל ההונגרים באצילותם החליטו שאנגליה לא צריכה להיות מושפלת יותר מכך בביתה. הם יתנו לה 1-7 בבודפשט כעבור כמה חודשים. ראמזי ספג את כל זה. הוא יעשה את המודרניזציה של הנבחרת האנגלית עד גביע העולם של 66 וחצי גמר היורו של 68. 

כתבתי הרבה על סאות׳גייט במהלך המשחקים. אבל אני חושב שתכונתו המרכזית הטובה שהוא נבון והוא פשוט היה שם. כקיסר קלאודיוס בשעתו הוא פשוט צפה בהתרחשויות. ראה את הטפשות, את היהירות, את הטעויות, את החובבנות וההפסדים האיומים של נבחרת הייצוג של ארצו. הוא יכול לכתוב את האנציקלופדיה השלמה של הטעויות האנגליות.

והוא למד.

*

אישית אני חצוי לקראת המשחק. במשך השנים הייתי בלב שלם נגד שתי המדינות הללו כמעט בכל משחק. תמכתי בהן רק מול גרמניה (ועם קרואטיה גם זה היה קשה). אבל על רקע כדורגל הקבוצות ושוק ההעברות המתקרב: קשה לתעב נבחרות במונדיאל כמו קבוצות.

שוש, שיר:

צרפת-בלגיה. ארבעת פרשי האפוקליפסה
קרואטיה-אנגליה. מסיפורי הגבורה הנדירים בהיסטוריה של הכדורגל

תגובות

  • uri berger

    טור יפיפה ומאיר עיניים כהרגלך, להוציא עניין אחד- מה הוא חוק 90 הדקות ואיך הוא השפיע על האקדמיות בכדורגל האנגלי ?
    אשמח לרפרנס כלשהו

    הגב
    • רונן דורפן

      בשנות התשעים הופקד הווארד ווילקינסון על איזה דו״ח לגבי האקדמיות. הוא ראה לנגד עיניו את העובדה שיונייטד הביא את בקהאם מלונדון וחשב שהדבר הוא לא תקין. אז הוא קבע שקבוצה יכולה להחזיק באקדמיה רק ילדים שגרים עד 90 דקות מהאקדמיה. זה גרם למצב שהרבה ילדים אנגלים התגוררו מחוץ לאזור בו הקבוצות הגדולות יכולות לקחת אותן. הגרמנים עשו הפוך - וסיפקו הסעות לילדי פריפריה להגיע למועדונים גדולים. החוק גרם למצב שלמנצ׳סטר יונייטד לא הייתה אפשרות להביא ילד מלונדון אבל כן אפשרות להביא ילד מניגריה, נניח.

      הגב
      • S&M

        אני חולק על הדיעה שזה רע. זה בכלל לא רע. עדיף לנער לשחק בקבוצה קטנה ולהיות מוביל, מאשר להצטופף על אותה בלטה עם עוד כשרונות שמתחרים בו על תשומת הלב, הדקות, המנהיגות והחופש לעשות במגרש מה שהוא רוצה.
        אקדמיות ריכוזיות מעודדות בינוניות ומדכאות שחקנים יצירתיים.

        במקרה הזה אני חושב כמו פקידי ההתאחדות האנגלית. ואני מאוד מופתע מהחוק הזה שלא הכרתי. אולי עוד יש להם תקווה.

        מה שבאמת צריך זה לא לרכז את השחקנים במועדון על, אלא לתת להם יחידות אימון איכותיות במקום הצמיחה הטבעית/מקורית שלהם. וזה הרבה יןתר קשה, ועולה יותר, לכן מעדיפים את הפתרון הקל של מאמן/ארגון אחד על 20 כשרונות, במקום לבזר את המאמץ ולחלק את הארגון/המאמן להרבה קבוצות קטנות.

        הגב
        • Srtest - ארטסט

          אני יכול להגיד לך מהכדורסל בארץ שלא צריך לדאוג - יש מספיק גורמים שלא מספקים רשת תמיכה ואם השחקן לא מגיע למועדון "גדול" אז אל דאגה כי לא בטוח שיהיה מועדון קטן. בסופו של יום כשקבוצת בוגרים עושה דברים יפים זה משרת יותר גורמים מאשר קבוצת נוער למרות שתכלס המצב הפוך.

          הגב
        • סימנטוב

          החוק מנסה למנוע איבוד כישרונות בקבוצות הקטנות מהפריפריה. אבל אי אפשר למנוע מעבר של המשפחה למגורים קרובים יותר לקבוצה גדולה? אני לא יודע מה הרגולציה אבל אם כל הרצון להגן על הקבוצות הקטנות החוק מונע מהשחקן (מהילד...) את חופש הבחירה.

          הגב
  • ניינר / ווריור

    עד היום עבדו בשירות ההתאחדות האנגלית כסילים גמורים (מקלארן, טיילור, וינטרבוטום וכדומה) או אגו מניאקים חסרי מושג (קאפלו, אריקסון). אני מתחיל לראות שינוי בעניין שמתבטא גם בתוצאות

    הגב
  • יואב

    פוסט נפלא.

    הגב
  • צור שפי

    משהו לא לגמרי קשור שמסתובב בפייסבוק:

    דברים שלא היו קיימים בפעם האחרונה שאנגליה היתה בחצי הגמר: אייפון, פייסבוק, גוגל, אמאזון, אנדרואיד, טוויטר, אינסטגרם, אייפוד, יאהו, יוטיוב, סנאפצ'ט, ספוטיפיי, טסלה, סקייפ, אובר, אייר בי.אנ.בי, ביטקוין, אימוג'ים, אייפד ו.........קרואטיה.

    הגב
    • זינק

      מעולה צור

      הגב
    • רונן דורפן

      נהדר

      הגב
    • S&M

      איזה יופי. נהדר!

      הגב
    • ישרון

      גדול!!!

      הגב
    • איציק

      :-)

      הגב
    • no propaganda

      :)

      הגב
    • איש הפח

      הפאנץ' מעולה.

      הגב
    • סימנטוב

      מעולה

      הגב
  • Gilad

    פוסט נהדר, אבל על מי להמר ?!?

    הגב
  • S&M

    איזה שיר.. צחקתי בקול! איפה אתה מוצא כאלה דברים?! גדול. :-)

    הגב
  • זינק

    מאוד מעניין הזה של האובר אצ׳יבר בהקשר הקרואטי.
    יש מדינות שהספורטאים שלהם נראים יותר חסונים מנטלית. אפשר לראות את זה גם אצל היוונים לדוגמא. רחוקים מלהיות הכי מוכשרים, אבל יוציאו לך את הקישקע לפני שיפסידו.
    וזה לא שמקום קשה או רבוי קרבות הוא ערובה לכך.

    הגב
  • רוכמן

    טקסט יפה. בעד מי אתה ?

    הגב
  • Srtest - ארטסט

    הכל טוב ויפה - אנגליה תצטרך להמציא איזה כדורגל כוללני סטייל הצרפתים כדי לעבור לגמר. קרואטיה יושבת בול על נקודות התורפה ההיסטוריות שלהם והם לוחמים. לאנגלים יש יציבות ורוגע, עכשיו רק נותר שהכדורגל יגיע לשם.

    הגב
  • גלעד בלום

    האנגלים ממש ילדים ולכן הם אנדרדוגים וגם סימפטיים(יש לי חצי טוטנהאם באנגליה), קרואטיה חכמים אבל לא מאיימים מספיק, זה משחק קשה להימור, ודורפן מה יש לך מקרואטיה? בגלל מה שעשו במלחמת העולם השניה?

    אגב טוטנהאם-תשעה שחקנים הביאו לחצי הגמר כולל שלושה קפטנים בחצי( אחד כבר מובטח בגמר ואולי שניים בגמר ).

    תארים של לוזרים...בכל זאת, יש לזה תקדים?

    הגב
  • ניק

    אז אתה שונא קבוצות - אבל עדיין מה עם מילה על רונלדו ביובה??

    הגב
    • רונן דורפן

      יום בהיסטוריה של ההעברות. יביא להם את המבוקש

      הגב
      • דוד

        שזה לא להדיח אותם בשלבי הנוקאאוט.

        הגב
  • ישרון

    טור מעולה!!
    תודה על כל ההשקעה לאורך המונדיאל.
    "נבחרת לאומית...היא תמונה של הגורם שמנהל אותה – ההתאחדות" כל כך נכון, אני תמיד אומר את זה בהקשר של הכדורגל הישראלי. לגביי קרואטיה זה למה אני אוהב אותם ואת כל שאר האקס יגוסלביות, לוחמים אחד אחד.

    הגב
  • איציק

    האם יש קשר בין שיפור תפקוד ההתאחדות האנגלית לכך שהם אירחו את האולימפיאדה ושדרגו את כל מערך ניהול הספורט במדינה?

    הגב
  • פאןפאן

    עוד פוסט מבריק שלך - מה נהיה במונדיאל הזה?
    תודה!

    הגב
  • גילעד

    רונן, ראשית, סביסביץ' סרבי. יש לו גם שורשים ברפובליקה בלקנית נוספת אבל למיטב ידיעתי לא קרואטיה. שנית, אני חושב שלפטור את כל הכישלונות של האנגלים במחי "התאחדות כושלת" זה לעשות הנחות לשחקנים, ששנים היו פריכים מנטלית (ההפסדים המצטברים בפנדלים הם לא רק תוצר של חוסר אימון, אפעס), או פשוט לא מתוחכמים טקטית, בטוחים שאם ירוצו מספיק מהר ייפתרו כל בעיותיהם.

    הגב
    • גילעד

      רק ארחיב משהו לגבי הליקוי הטקטי. באנגליה עד היום יש דגם אחד לבלמים, גלמים גבוהים עם משחק ראש שעלול להפיל חומות (כאלו מאבנים, לא משחקני כדורגל אחרים). אם במקרה הם גם מהירים, אפשר כבר לזמן אותם לנבחרת. בלם כמו קנאבארו או כמו בארזי פשוט לא יכול היה לצמוח שם. היו פוסלים אותו על סעיף נמוך מדי ואולי הופכים אותו לקשר אחורי בינוני מדי. אלו תופעות שעדיין נוכחות מאוד בכדורגל האנגלי. גם כש כדורגל האנגלי התחיל להביא שחקנים קונטיננטליים בסיטונות, הציפייה הייתה שהם יתרגלו לסגנון המשחק הזה, לא ניסיון ללמוד משהו. לפעמים הגאנג הו עובד, לפעמים פחות. לרוב פחות.

      הגב
    • דורפן

      תודה לגבי סביסביץ׳, בלבלתי עם פרוסינוצ׳קי. לגבי הפריכות של האנגלים בפנדלים -בדוק אותם בגמרי גביע האלופות (גם כבועטים אינדוודואלים).

      הגב
      • גילעד

        בדקתי עצמי ולפי ויקיפדיה הוא מונטנגרי, פשוט שיחק בנבחרת כשעוד היו סרביה ומונטנגרו.

        הגב
        • דורפן

          פרוסינצ׳קי היה קרואטי. אנגלים בגמרי אלופות - כקבוצות ניצחו את כל שלושת הדו קרבות (אחד היה בין אנגליות). כשחקנים השחילו 8 מ-8. איפה הפריכות האנגלית בגביעי אירופה? אחוז הניצחונות שלהם את הגמר הוא הטוב ביותר. בעיקר בתקופת טרום בוסמן כשרוב השחקנים אנגלים.

          הגב
          • no propaganda

            אולי זה בכל זאת פחות לחץ?

            הגב
            • דורפן

              אם נכנסים לנבכי ההיסטוריה זה דברים פחות סקסיים מלחץ. למשל להחליט מראש מי בועט. ב-1990 חיפשו מתנדבים. ב-1996 החליטו על חמישה ואז הגיעו לבעיטה שישית. נתנו לשחקן שהחמיץ את שלושת הפנדלים הקודמים שבעט בחייו. קראו לו גארת׳ סאות׳גייט

          • ק.

            8 מ8? ג'ון טרי לא נכנס פה?

            הגב
  • אמיתי

    חצי גמר וכבר אתה קופץ על העגלה..
    לא נראה שזה הולך להיות משחק כדורגל ברמה גבוהה. אבל קרב גדול כן.
    אשמח אם סאןתגייט יהיה גם טיפה מאמן כדורגל (ולא רק פסיכולוג) ויתן מנוחה לסטרלינג. שלא ייפצע להם

    הגב
    • דורפן

      אני מבין מאד את עניין סטרלינג. אין לאנגליה מוסר שלוקח אותם מ-35 מטר מהשער ל-15 מטרים. הוא צריך את הריצות שלו

      הגב
      • אמיתי

        לא לגמרי הבנתי את כוונתך..סטייל האזרד?
        מול קישור כזה מתפרצות התקפות מעבר ומצבים נייחים הם הסיכוי הטוב ביותר לגול. עדיף שחקן קצת יותר אחראי עם הכדור.
        סטרלינג לא מצליח להחביא את המחסור ביצירתיות בקישור. הוא מדגיש אותו

        הגב
        • דורפן

          אבל הוא סוחב את הכדור אל תוך הרחבה.

          הגב
          • אמיתי

            ואל מחוץ למגרש..בשביל מתפרצות עדיף מרכוס. בשביל לעצור (לנסות..) את מודריצראקיטיץ עדיף לופטוס ציקס.
            סטרלינג זה לוז-לוז.
            ההרגשה היא שיש פה גישת אל תתקן אם זה לא שבור. אבל שמרות יתר היא לעתים הימור יותר גדול

            הגב
            • Srtest - ארטסט

              אתה מנבא משהו על סמך מיקוד יתר. אם כבר השאלה לגבי סטרלינג ומה הוא מדגיש קשורה לשאלה האם זו קבוצה שיודעת לשחק על היתרון שלה בצורת הארי קיין? סטרלינג הוא נגזרת של העניין.

            • אמיתי

              לא חושב שהפריזמה היחידה לבחון את זה היא דרך קיין. אבל לצורך העניין קיין מאד מגוון. שאר הנבחרת פחות. ובהתחשב ביריבה הגעתי לניבוי שלי.
              נ. ב. אויי פדרר..

        • אמיתי

          ובנוסף אם מרטינז שינה יותר מידי (לא רק אתמול) אז סאותגייט משנה פחות מידי. שניהם נמצאים בסוג של קיבעון

          הגב
      • דוד

        אנגליה נמצאת במלכוד סטרלינג.
        מצד אחד חסר להם שחקן שכו', מצד שני כל הניצחונות של אנגליה לא הגיעו בסגנון מנצ'סטר סיטי אלא בסגנון הישן והטוב (התנפלות על מובילי כדור, ריצות מהירות ומשחק גובה) . ההכללה שלו בהרכב תחייב אותם לשחק לרגל כדי להפוך אותו לאפקטיבי, אלא שאז סגנון המשחק ישתנה והשחקנים האחרים יהיו פחות אפקיביים. בהקשר זה כדאי לקרוא את הניתוח הפשוט הבא באתר של נייט סילבר האמריקאי:
        https://fivethirtyeight.com/features/england-can-get-even-better-and-it-will-need-to/

        הגב
  • איציק אלפסי

    נפלא!

    הגב
  • בליקי

    תפרט טיפה רונן: למה היית נגד שתי הנבחרות האלו ספציפית? בעיקר למה נגד הקרואטים?

    מי הנבחרת שתמיד תהיה בעדה?

    הגב
    • דורפן

      לקרואטים יש גרעין מאד לאומני בין האוהדים שלהם, ראיתי אותו במשחק מול ישראל בזאגרב ב-2007 ואינני מחבב זאת. אנגליה כאוהד יונייטד. אני לרוב תומך בהולנד.

      הגב
  • יותם

    טקסט משובח!

    רק דבר אחד קטן - אומנם גרסא פחות זוהרת, אבל בקרואטיה דווקא יש "אייאקס" וקוראים לה דינאמו זאגרב. אחראית על רוב הנבחרת הזו, ובשנים האחרונות נמנית דרך קבע עם האקדמיות המובילות באירופה (נמדד לרוב על פי מספר שחקנים ברמות הגבוהות).

    הגב
    • דורפן

      זה לא כל כך ברור. זה יותר נראה שהאקדמיה הזו היא מעבר לשחקנים מקבוצות אחרות. מודריץ׳ למשל עבר אליה בן 16. זה חלק מכל הדיון הזה על שחיתות שם.

      הגב
      • כח הגברה

        זה סותר גם את הטענה שלך שמודריץ' לא פוחד מכלום. הוא פוחד ממאמיץ', הבוס של דינאמו זאגרב. בגללו הסתבך בעדות שקר.

        הגב
    • דוד

      מועדון מושחת. הזכרתי בפוסט קודם את ה7-1 לליון עם הקריצות והשחקנים שביקרו בסוכנות הימורים.

      הגב
  • רותם

    משובח!

    הגב
  • NoOne

    הקרואטים הביאו לנו את דריו סאריץ' , ודאריו סאריץ' נותן ראיונות באנגלית אחרי משחקים כשהוא מזיע ואין דבר יותר טוב מזה

    הגב
  • זיגי

    תודה רבה.

    לגבי הקשיחות האקס-יוגסלבית, תמיד שעשע אותי היחס של שחקני NBA והמדיה סביבם לחבר'ה האלה כאל "Soft" בגלל שהם לבנים-אירופאיים.

    הגב
    • Srtest - ארטסט

      מה שיצא מיוגופלסטיקה הדגיש את הצד היותר פינס-טכני של המשחק (קוקוץ', ראדג'ה, איבנוביץ'). על פטרוביץ אכן רצו הקלישאות.

      הגב
  • עובר אורח

    יש לי תקווה מסוימת שקרואטיה יעלו לגמר, גם בגלל שזה ישעשע אותי שאנגליה ובלגיה יפגשו למשחק חסר משמעות פעם שנייה באותו מונדיאל…

    הגב
  • אריק

    מעולה.

    הגב
  • יובל שהוא אחר עד כדי כאב

    אנדי רם!

    הגב
  • Amir A

    הקטע הזה של להתעטף בדגל ישראל במגרש (או לחילופין, כל דגל אחר של מדינה שלא משחקת), אני לא יודע מה לחשוב עליו. בעצם אני יודע מה לחשוב עליו, רק עדיף שאני לא אכתוב את זה.

    הגב
    • shadow

      קוראים לזה רגשי נחיתות

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *