הדיון לגבי הדיון

מה עושה דיון ספורט לגדול?

מישהו זרק לי כפפה, נדמה לי בפייסבוק, אבל אולי זה היה פה – ובזו הלשון פחות או יותר: ״דיוני הגדולים מכולם כשלעצמם הם משעממים. ולכן יש לעבור למטא-דיונים. כלומר: ״מהו דיון הגדול מכולם הגדול מכולם?״״

אזהרה: מי שמכניס לדיון על הדיונים את דעתו הפנימית באחד הדיונים – אין לו חלק בעולם הבא. וגם בעולם הזה הוא טרחן נוראי.

*

לברון-מייקל ג׳ורדן

החולשה העיקרית של הדיון הזה שהוא לא מתנהל במגרש. נדמה לי שהשניים הללו מעולם לא שיחקו זה נגד זה. לכן יש חשש רציני שהוא גם יתנדף. כי בזמן קריירה, למרות שיש נטיה לחשוב שיש נטיה לנוסטלגיה, יש בעצם נטיה לההיפך. כשזידאן שיחק הוא הושווה לקרויף ומראדונה. סליחה, אבל לא. כשקובי בראיינט שיחק הוא השווה למייקל ג׳ורדן. על מה ולמה? הדברים הללו נוטים להעלם במהירות קרוס-אובר של ווסטברוק. או אייברסון.

אבל ברוח המטא-דיונים, אני חושב שלדיון לברון-ג׳ורדן, יהיו עוד חיי מדף אחרי פרישתו של לברון. לברון אולי ישבור את שיא הנקודות. אולי ישחק עם בנו בליגה. ואם יזכה באליפויות נוספות אז בכלל.

אבל הבעיה האמיתית בדיון שהוא לא מייצג איזה ניגוד בולט. אין פה ווינריות מול אסטטיקה. אין פה קבוצתיות מול יכולת אישית. הגנה מול התקפה. יש בכל האספקטים הללו פערים בין השניים אבל פערים בניואנסים.

הוא בסופו של דבר דיון לא מאתגר. הוא סטטיטסטי-מצטבר. כל אחד רשאי לתת כמובן משקל לאלמנטים שונים – אבל בסופו של דבר אנשים נותנים לעצמם תשובה כמותית.

*

מסי-רונאלדו

יתרון גדול לדיון הזה שהוא מתנהל בזמן אמת כמעט מוחלט. אם ג׳ורדן ולברון לא חופפים – ובנדאל-פדרר יש לנו זנבות – תקופה בה פדרר שלט ונדאל לא היה ידוע, ואולי תהיה עוד תקופה מסויימת כזו  – מסי ורונאלדו עולים כמעט במקביל. הפרש הגילאים קטן – שנתיים- ונראה שלא יהיה משמעותי כלל בגלל עמידותו הגופנית של רונאלדו שעל פניו נראית גדולה יותר.

יתרון נוסף לדיון שהוא יושב בחלקו הגדול בתוך יריבות היסטורית עצומה – בין בארסה לריאל. אבל זה גם חסרון של הדיון. קשה מאד לבודד את הצלחת השניים מכך שסביבם נבנו קבוצות הכוכבים העמוסות ביותר בהיסטוריה.

היום הגדול של הדיון הזה היה השישי ביולי בניז׳ני-נובוגרד. מסי נגד רונאלדו. ראש בראש. לשניהם נבחרת די בינונית בסיוע.

רק מה? שלושה ימים קודם לכן קיבל הדיון פרופורציה. קיבלנו ״בצהרי היום״ מבוטל! נבחרות מאורגנות ואיכותיות של צרפת ואורוגוואי שלחו את שניהם הביתה והבהירו – לפחות לי –  דבר נוסף. אם בשני הדיונים האחרים המנצח בדיון הוא כנראה הגדול בהיסטוריה – כאן אני מסרב לתת להם את זה. הם הגדולים בדורם, הם ענקים היסטורים. הם נכשלו בעיני בטיעון שיש לראות אותם באור שונה מפלה, מראדונה, קרויף ואולי כמה אחרים.

עוד משהו לחובת הדיון הזה. הוא לא מרים את הענף. הוא מתנהל באווירה חמוצה. אווירה חמוצה בתוך הדיון – האשמות אינסופיות. אווירה חמוצה כלפי הדיון. ובעיקר לא היה בו רגע אחד של אצילות ספורטיבית. שניהם לא בוחרים זה בזה בבחירות הבלון ד׳אור. קשה להוציא מהם מילה טובה זה על זה. היריבות הזו היא עצומה ואדירה – אבל לוקחת מטה את המשחק.

*

פדרר-נדאל

כבר אחרי ניתוח שני הדיונים האחרים משתררת תחושה שהדיון הזה עומד לנצח בהליכה.

ראשית, הוא מייצג ניגוד סגנוני מרתק. המאסטר הטכני מול הפייטר האולטמטיבי.

שנית, הוא מתנהל ברוח ספורטיבית נפלאה. הכבוד ששני הספורטאים הללו רוחשים זה לזה הוא תעודת כבוד לספורט. מי שחושבים שהם צריכים קצת ״דם רע״ כדי להעשיר את היריבות הזו הם רכלנים חסרי תקנה. הספורט הוא ברמה כל כך גבוהה שהדיון הזה לא צריך שום דבר מעבר לכך.

שלישית, הוא בענף אישי – ולכן מנוטרל משאלה מאד אקוטית בדיונים יריבים – למי היו הקבוצות הטובות יותר. תנאי ההתמודדות שקולים. 

והוא כמובן בחלקו הניכר בזמן אמת. וגם אם יש חלקים לא חופפים בקריירות אהספיק לתרום כמה ממשחקי העל שייחקקו בהיסטוריה.

אז למה לא לעצור כאן ולהגיד שזה דיון הספורט הגדול מכולם?

כי דג׳וקוביץ׳. זה למה.

זוהיר בהלול
מה יונייטד צריכה לעשות בשוק ההעברות?

תגובות

  • אורי

    זוהיר בהלול מול דני דבורין - מי טרחן יותר מאוס

    הגב
    • איציק

      פרימו, שגיא כהן. אתה פותח תיבת פנדורה מאד כואבת.

      הגב
    • חז

      טרחן? וואו אבי רצון. ואני אפילו לא מספיק מבוגר או ששמעתי אותו בשנות ה80

      הגב
    • Srtest - ארטסט

      דניאל זילברשטיין זה גראנדמאסטר קונג פו של הטרחנות. השני ששכחתי את שמו הוא עוד אחד מילדי הערוץ פדוואן של מאסטר ג'דיי של הטרחנות. מעניין שבכדורסל יש להם נטייה להעסיק את הטרחנים.

      הגב
      • רומן

        גדול, מסכים לגבי זילברשטיין!
        אבל אין שני לגדול מכולם שגיא כהן, אלוף הגלקסיה בטרחנות.

        הגב
        • יעקב נקש

          שגיא כהן בהליכה... הדיון צריך להיות בין שגיא כהן בספורט לשגיא כהן בכלכלה...

          הגב
          • Srtest - ארטסט

            רמי וייס!

            הגב
            • 7even

              ענק!

            • איציק

              סמיכל מסכים איתך בהחלט.

            • Srtest - ארטסט

              גם ג'ו דאוסן. מה באת לי עם הדוסון הזה עכשיו בגלל שקראת איך אנחנו כותבים דוסון קריק...

              דאוסן!

            • Srtest - ארטסט

              בליגת הפנטזי: אירוע מיוחד בית"ּר י-ם נגד מכבי שדרות לכבוד ילדי הדרום.

              צוות שדרנים-פרשנים מיוחד: אורי לוי, דני נוימן ורז זהבי.

            • אוהד

              אחת התגובות הגדולות בכל הזמנים.

  • איציק

    ואני זוכר עוד דיון גדול כאן בדה-באזר ב-2012, מי הספורטאי הגדול בכול הזמנים, בולט או פלפס... שני ספורטאי ענק (אם לא מתחשבים בדעה של רומן על פלפס) אבל בענפים שונים לחלוטין. האם נתן בכלל להשוות?

    הגב
    • שי

      בדיוק עליו רציתי לכתוב. דיון סופר לגיטימי ויותר מעניין מהדיונים שהדורפן סקר.
      למה? קודם כל כי אולימפיאדה, זה למה. שידורים לאורך כל היום, בהתחלה הבריכה, אחר כך אצטדיון האתלטיקה. התקופה הזאת שהעולם עוצר פשוט בשביל ספורט, כל ספורט שהוא... בזכות האולימפיאדה לדיון הזה יש ארומה אחרת. ואחר כך כי אולימפיאדה - כלומר ברמה ההיסטורית יש להם מסגרת משותפת. שניהם ספורטאים אולימפיים אגדיים. ולבסוף, אם לא הזכרתי כבר, אז הדיון הזה מתקיים באופן לגיטימי כי אולימפיאדה: יש תחרות כללית בין המדינות על השגת מדליות, בדגש על מדליות יוקרתיות - ושני הענקים האלה הגיעו להישגים הגדולים ביותר במושגים של כמות ושל איכות.

      הגב
    • רומן

      איציק בוא ננחת.
      בולט היה עילוי בתחום שבו כל בן אדם עם 2 רגליים התחרה בו, בתחום ההכי טהור ופשוט שיש.
      פלפס היה עילוי בתחום משני בתוך ענף שבקושי ל10 אחוז מהאוכלוסייה בעולם יש גישה אליו וגם זה רק אחרי שהם קנו מנוי לקאנטרי.
      זה בערך כמו להשוות בין קיליאן מבפה לבין איזה כוכב בלאקרוס.

      הגב
      • איציק

        רומן, אני מכיר את דעותיך בעניין זמן רב, לא מסכים איתן ושנינו חיים מעולה עם זה. אני טוען שאתה מחוץ לדיון בשאלה כי אצלך העניין ברור וסגור, ספורטאי גדול מול ספורטאי קטן שכמעט כל אחד יכל להשיג את מה שהוא השיג. זה סבבה רק אין סיבה לייצר דיון. הרי אף אחד לא יכול להביא טיעון שיתקבל על-ידי הצד השני.

        הגב
      • יעקב נקש

        וואו, בחיים לא שמעתי הסבר כל כך לא הגיוני... אני רק רוצה לציין את המשאב הטבעי ים, שדי מעלים את הקרקע מתחת לטיעון שלך רומן... כי אפשר להתאמן שם על שחייה, על אותו עיקרון תחרות הריצה שלך...
        פלפס הוא ספורטאי על, בלי להיכנס בכלל לדיון מול בולט, מהטופ של הטופ בהיסטוריה, על-אנושי...

        הגב
        • רומן

          יעקב אם כך אז בוא בבקשה נכניס מהדלת הקדמית את קלי סלייטר וג'ון ג'ון פלורנס לדיון הזה

          הגב
          • יעקב נקש

            ג'ון ג'ון בעצמו בהלם מזה שהוא כבר ביחד עם קלי באותה רשימה, אפילו הצנועה שלך...

            הגב
            • רומן

              חח, נו הייתי חייב לשלוף מישהו כיד שגם השם של קלי יופיע פה.

            • אמיתי

              אנדי איירונס אם כבר

      • Jhkj

        האם מהסיבה הזו בולט הוא הספורטאי הכי גדול בכל הזמנים לדעתך?

        הגב
        • רומן

          בספורט יחידני כן.
          בספורט קבוצתי אני לא יודע להחליט, משהו באיזור של מראדונה ורונאלדו השמן.

          הגב
  • דור

    הסיומת קצת חמוצה, אין ספק שדגוקוביץ שחקן ענק אבל הוא עדיין לא ברמת שני הענקים.
    פדרר עם 20 סלאמים שזה שיא שספק אם ישבר לא על ידי נדאל (או דגוקוביץ אם הוא פתאום יתן 3 שנים של 3 סלאמים ואז הוא יכנס לדיון בסערה).
    ונדאל עם 10 רולאן גארוס שזה שיא שבאמת לא ישבר, לזכות 10 פעמים בטורניר כה חשוב (הסלאם השני בחשיבותו לטעמי) וכה ייחודי (חימר משחקים בערך חודש וחצי בשנה) זו דומיננטיות שלא תחזור - ועל כן נדאל גדול יותר ולכן אין דיון בנושא בעצם.

    הגב
    • איציק

      "מי שמכניס לדיון על הדיונים את דעתו הפנימית באחד הדיונים – אין לו חלק בעולם הבא. וגם בעולם הזה הוא טרחן נוראי."

      הגב
      • דור

        על העולם הבא ויתרתי מזמן, ואני לא חושב שהכנסתי את דעתי, בסהכ ציינתי עובדות נכונות לפי כל אמת מידה

        הגב
        • איציק

          "ועל כן נדאל גדול יותר ולכן אין דיון בנושא בעצם." זו הבעת עמדה, לגיטימית אך רחוק מלהיות יחידה, ואין לה כל קשר לעובדה.

          הגב
  • אמיתי

    לא הבנתי איך הסרבי מקטין את הדיון הגדול מכל הדיונים..הוא עוד באנצמארק. הוא לא בדיון

    הגב
    • דורפן

      סבלנות אני אומר. הדיון הזה עוד ייגמר בשלישיה.

      הגב
      • קירקגור

        אם היה לי שקל על כל פעם שחשבתי לעצמי את זה

        הגב
      • אמיתי

        הקריירות מתארכות וגוקו אתלט אדיר אבל באיזה פרמטר הוא יכול להיות בספירה שלהם? מייגורים? קשה להאמין. סגנון? נדאל מגן טוב יותר ופד מתקיף יפה יותר. חידושים/מכות "שלו"? אין לו..אולי השחקן השלם ביותר לכל המשטחים. מעין מפתח שבדי. אולי.
        לדעתי זה הדיון היחיד שיש בו עומק ובשר מעבר להעדפה אישית

        הגב
  • יורם אהרוני

    כל הדיונים שהצעת הם דיוני סרק. דיונים אמיתיים הם על בחירות אמיתיות: מי צריך להיות השוער של הנבחרת? מי המגן הימני? צריך לשחק עם חלוץ אחד או שניים? מיהם שלושה רצי המרתון שצריכים לייצג את קניה ומי השלושה מאתיופיה שיבחרו למשחקים האולימפיים (באליפות העולם לא בטוח שיש מישהו שרוצה)? מי צריך לאמן את הנבחרת? אלה הן בחירות אמיתיות והספורט מזמן לנו המון כאלה כולל למשל כמה דקות צריך כל שחקן כדורסל לקבל או האם צריך להחליף אותו כשיש לו 4 עבירות ונותרו רק 5 דקות לשחק בתוצאה צמודה. דיונים שאין בהם בחירה אמיתית מלמדים רק על הבוחר ושום דבר לא על הנבחר. דיונים על בחירות אמיתיות מעידים לא רק על הבוחר.

    הגב
    • דורפן

      האמת שנכון

      הגב
    • איציק

      אתה צודק מבחינת החשיבות, אבל לא מבחינת הכייף, ומה לעשות, גם לכייף יש מקום בעולם הזה.

      הגב
  • ב"פ

    אני רואה שחלות האיסור לדבר על הספורט שאת שמו אין להזכיר חל למפרע. האם אנחנו צריכים למחוק מהחיים שלנו את אותם עשרות שנים בהם לא ידענו שהספורט מסוכן?

    הגב
    • דורפן

      יפה איתרת. ישנם בלוגים אחרים בהם אפשר לדון בסאגה הרפואית-תחרותית הזו

      הגב
    • אלעדכ

      חשבתי באמת להזכיר את בריידי - מאנינג. או בריידי - מונטנה

      הגב
    • ליאור (אחד מתוך רבים, מסתבר)

      +1 ועוד מעט כבר ספטמבר

      הגב
      • עמי ג

        צודק.
        ההמתנה בין פברואר לספטמבר קשה

        הגב
  • אלכס דוקורסקי

    נהדר.
    פוסט שעשוי למצוא את עצמו בצמרת הדיונים על הדיונים של הגדולים מכולם, ובלבד, כמובן שיגן על הנקודות הרבות כל כך שלו מהסבב, שאותן השיג מאמצע יוני ועד אמצע יולי. משימה פשוטה כמו טיפוס כפול בצהריי היום על האלפ דואז.

    נקודה קטנה וחסרת חשיבות על היריבות בטניס (כאן יגיע, באופן צפוי למדי, החלק הטרחני). עושה איזשהו רושם שבעיני מספר אנשים באמצעי התקשורת פדרר נתפס כאיזשהו "קרחון", שבדומה לשומרים של המלכה אינו מרבה לשנות את הבעתו (רפרנס מהר לטרילוגיית פרקים מנישואים פלוס) ונשאר תמיד קר רוח, ללא קשר להתפתחות במשחק. כל זה כמובן בניגוד לתדמית יריבו ממאיורקה, שאולי גם בשל המקום בו נולד האחרון, נתפס כמישהו שמחצין רגשות וגו' (לגבי עניין הפייטריות, לשניהם לא חסר, אחרת לא היו במעמדם). מבט די חטוף בכמה ממשחקי שניהם, כולל האחד מול השני, מגלה דברים מעט שונים (גם לכאלה, כמו כותב שטויות אלה, שבינם לבין הבנת נפש האדם אין זיקה ממש גדולה, אם להתבטא בעדינות).

    פדרר נראה אדם מאוד אמוציונאלי, שאמנם עם השנים למד להחצין פחות את רגשותיו במהלך המשחקים, אבל לא אחת הוא מפגין את כעסו, שבא לידי ביטוי בשיחות פחות ידידותיות עם השופט ופליטת כל מני מילים כלפי עצמו או מי שזה לא יהיה. גם השינויים החדים שלעתים מאפיינים את רמת משחקו, ומתרחשים לפעמים בשלבים המכריעים של ההתמודדות (דוגמאות לכך הן איבוד נקודות משחק, גם על ההגשה היעילה שלו, ושמיטת יתרון של שתי מערכות) הם סממנים של לחץ מסוים. למרות כל אלה, הוא הגיע להישגים כל כך מרשימים, וזו, בין היתר, גם גדולתו.

    נדאל, לעומת זאת, אינו מאבד כמעט את קור רוחו במהלך המשחק. ממעט לדבר עם השופט, שומר תמיד על אותה הבעת פנים לוחמנית וכמובן עושה שימוש בריטואלים קבועים לפני ההגשות שלו ובמהלך המנוחה בין המשחקונים.

    שניהם כמובן אנשים רגישים ומורכבים והביטויים "קרחון שווייצרי" ו"שור ספרדי" נועדו כנראה לצרכי פרסום והדגשת השוני ביניהם ורחוקים מאוד מלתאר את שניהם, אבל לעניות דעתי אופיים, כפי שהוא מתבטא על המגרש, לעיני הציבור, שונה למדי מהמתואר.

    רב סליחות על הטרחנות ולילה טוב (:

    הגב
    • דורפן

      אתה הילכת פה בין הטיפות אבל לדעתי לא נרטבת.

      הגב
    • איציק

      מספיק לראות את ביצועי פדרר במערכה החמישית כדי להבין עד כמה הוא לא קרחון, בשביל זה צריך לעבור מהשווייצרי לשבדי ;)
      נ.ב.: אם כבר, אז להכניס אותו לדיון ולא את דג'וקוביץ'.

      הגב
      • D! פה ועכשיו

        חשבתי שאתה מכניס לדיון את איברהימוביץ

        הגב
    • רומן

      אגב מהיכרותי עם כמה וכמה שוויצרים גם גרמנים וגם צרפתים הם בכלל לא אנשים קרים, אפילו יותר מזכירים עמים דרום אירופאים מאשר גרמנים/צרפתים.

      הגב
      • אבי (נורטון)

        אז אתה לא מכיר שוויצרים. אני גרתי בשוויץ 4 שנים והם קרים שבקרים. בטח ובטח שבצד הגרמני (אבל גרתי גם שנה בצד הצרפתי והם לא טובים בהרבה)

        הגב
  • Jhkj

    האם לתמוך בדיון קרוס-ספורטיבי על הספורטאי הגדול בכל הזמנים בין פדרר, ג'ורדן, בריידי ופלפס למשל, נחשב כרמאות? אם כן לדעתי המאבק הכי גדול שהתרחש על מגרשים הוא בין מקגרגור למייוותר, על זכות הקיום של ענף האיגרוף כענף ספורט פעיל, כאן לא רק גודל הלוחם בענף שלו עמד על הכף אלא גודל הענף כולו. יש גם משהו יותר טבעי בלהשוות בין לוחמים כי השאלה מי האיש החזק ביותר בעולם היא שאלה שבסיסה לפחות טהורה יותר מאשר תחומים מורכבים יותר כמו כדורגל או טניס

    הגב
    • Srtest - ארטסט

      בתור אוהד רסלינג מושבע שתמיד מוצא את עצמו בתור מסביר של למה הוא אוהד רסלינג, הקרב הקבוע מראש הזה קרע אותי מצחוק במיוחד נוכח העניין הרב שהפך את מקרגור למולטי-מיליונר.

      הגב
      • Jhkj

        לו מיוותר היה מפסיד הענף היה נסגר תוך שלוש שנים והופך לעוד ספורט שהוא כמעט אולימפי בלבד. למרות שהקרב היה קצת יותר סיפור מקרב ההשוואה ביניהם כל אחד בענפו שלו עדיין קבילה.

        הגב
        • Srtest - ארטסט

          בסדר ההשוואה ברוח הפוסט של דורפן יותר מקבילה (ואני לא רוצה להיות מתויג כטרחן על ידי זה שמדבר על שלבי הנוקאאוט של מסי).

          עדיין, הקרב המדובר והכמות העצומה של אנשים ועניין שהוא סחף לימדו אותי על העולם ואמריקה (וכמובן בקטנה גם אנחנו) שלפני כן לא ידעתי.

          אתה יכול להגיד שהיה מדובר בקרב באותה מידה שבה מישהו יכול לבעוט לפלויד בביצים ואני אפצח פתאום במיאוץ אדיר בלי לדעת שפלויד מלפני ובדיוק כשהוא יוריד את הראש מפאת הכאב של המכה בביצים אני אפגוש עם האגרוף הסגור שלי בזמן הריצה את הפנים שלו והוא ייפול ארצה. לחשוב שמדובר במיליונים שחושבים ואומרים כל מידי דברים על רסלינג היה שיעור מאלף ומשעשע לאללה. במיוחד כשלכולם "ברור" שבאוקטגון פלויד לא מחזיק 5 שניות.

          הגב
          • Jhkj

            השאלה המהותית שעלתה לפני הקרב זה איך יכול להיות שהאומנויות הלחימה המשולבות לא דחקו את אגרוף לספורט נישה, הקרב גבולי ככל שהיה נתן לענף את אחת משתי זריקות החמצן שיחזיקו אותו בחיים

            הגב
            • Srtest - ארטסט

              יכול להעיד רק על עצמי - אגרוף מעולם לא עניין אותי. אמ-אמ-איי עניין לפני שנים ושם גם הפסקתי לראות. קונור-פלויד לא עניין לי את קצה הזרת וזה בכלל קורע כי אני בקטע של רסלינג...

            • Jhkj

              מה שאני אומר זה שהמשמעות של הקרב בין מיוותר לקונור הייתה עצומה. בא מעולם הלחימה וחובב גדול של התחום, רסלינג לא מחזיק אותי, בימנו כל מה שאתה צריך זה קונור מקגרגור ואני מעדיף לחימה יותר כקרב מוחות ופחות כהצגה

            • Srtest - ארטסט

              המשמעות שאתה מדבר עליה היא בעיני אותה המשמעות אם אני אנצח בפרו אבולושן עם מכבי חיפה את יובנטוס. בוא נגיד שאני אהיה הגורם המכריע בסימולציה.

              הקרב היה ברור לכל מי שיש לו מושג מהחיים שלו בדיוק כמו אם תעביר את אוסיין בולט להתחרות ב-800 מטר (אני עדין כי זה יותר כמו להעביר אותו להתחרות בגברסילאסי).

            • Jhkj

              האנלוגיה הכי טובה היא להעביר את איטון אלוף הקרב עשר הבלתי מעורער להתחרות בריצה, אם הוא מנצח הוא מוכיח שהרצים הטוביםביותר לא הולכים לריצה ולכן תחרות הריצה לא באמת מוכיחה מי הרץ הטוב ביותר ולכן אין בה טעם

  • גור אילני

    אחד הפוסטים הטובים והחשובים.
    אני גדלתי על מראדונה ופלה, העניין עם הדיון בגדולה שלהם הוא שהוא נשען על שתי התכונות האנושיות המגבילות ביותר, עיוורון וחוש צדק. אם מוסיפים לזה את חוסר הסנכרון הכרונולוגי המושלם אך משיק, ואת העובדה שאחד שיחק בלי טלוויזיה והשני תיבל את הקריירה שלו בשערוריות, מקבלים את הדיון הגדול ביותר מלבד כמובן מלמיליאן מול סיני.

    הגב
  • Srtest - ארטסט

    אוחנה או בניון? שימו לב שאין דיון מקביל בכדורסל אותו "ענף שהביא לנו את ההצלחות".

    הגב
    • Jhkj

      כספי וברקוביץ' זה בהחלט דיון שיש לו טיעונים תקפים לכאן ולכאן

      הגב
      • Srtest - ארטסט

        מעניין, איך על כדורגלנים אומרים שהם אוהבים את האוכל של הבית ואת אמא והם מפונקים ולא יצאו לאירופה (או יצאו בשביל לעשות סיבוב), בעוד שעל כדורסלנים שכל חייהם בילו בחממה עם חיזוק אמריקאי מהמשובחים באירופה לא אומרים זאת. אגב מיקי לפחות שיחק בעוד קבוצות בארץ.

        כספי בלי להניד עפעף בתור דיפולט. מבחינת יכולת אני לא נכנס לדיוני יכולת.

        הגב
        • Srtest - ארטסט

          במילים אחרות - אין דיון.

          הגב
          • Jhkj

            שמע ברקוביץ' היה מהטובים בעולם בזמנו ונכנס להול הוף פיים אליו כספי לא ייכנס. מצד שני כספי באן בי איי, אבל בתקופה בה לזרים להיכנס, לדעתי הם בהחלט לפחות על אותב מדרגה

            הגב
            • Srtest - ארטסט

              "ברקוביץ' היה מהטובים בעולם בזמנו"

              צ'מע אני מבין שהוא האיש שמאדיר את עצמו יותר מכולם והפה שלו פתוח נון-סטופ ובכל זאת אייל ברקוביץ' לא היה מהגדולים בעולם בזמנו.

            • Jhkj

              אם שחקן כדורגל ישראלי נכנס להגדרה הזו זה אוחנה, ועל ברקוביץ הכדורסלן אני לא אומר את זה מאהבה אליו, אני אוהד הפועל, אני פשוט מקבל עליי את העול, לפחות מחוץ לליגה הטובה בעולם הוא היה מהטובים שיש.

        • ליאור (אחד מתוך רבים, מסתבר)

          למכבי אז היו יכולות לטרפד מעבר של שחקנים. ברקוביץ' היה אמור לשחק באטלנטה אי שם באייטיז עם דומיניק ווילקינס האגדי אבל הם שמו סטופ לזה. קטש גם לא שיחק באמריקה בגלל השביתה ההיא ב99 ולפי דעתי הוא שחקן יותר טוב מכספי. ועדיין, הקריירה של עומרי כספי מרשימה ביותר בכל קנה מידה. להיות באן בי איי כל כך הרבה שנים, גם כרול פלייר רוב התקופה זאת קריירה אמיתית והישגית

          הגב
          • Srtest - ארטסט

            במה שהוא לא הפנטזי אין דיון. אם שימון נתן ושימון לקח אז מי שקיבל גם היה צריך לתת. בסופו של דבר לא בטוח שבאותה השוואת פנטזי הוא עולה על ג'מצ'י או קטש או עדי גורדון. אולי מישהו כמו ג'מצ'י יכל נניח לשחק בליגה זרה כזר כמו גל מקל או גור שלף או אפיק נסים ואז היינו יודעים יותר כי קטש היה הסגן של בודירוגה ולקח את היורוליג כזר ויחד איתו עדי גורדון נתן הופעות כמו נגד ההגנה היוונית ההיא ששום ישראלי לא שחזר אז הסגנים של כספי הם קטש וגורדון. אתה מוסיף יהודים מתאזרחים? כי אז גם ברודי וליבוביץ'.

            לכן יש שם אחד כי ככה זה.

            הגב
            • ליאור (אחד מתוך רבים, מסתבר)

              אני באמת מאמין שג'מצ'י יותר טוב אמיך שזוכרים אותו. הטרפוד לאן בי איי של ברקוביץ' זה אמיתי. זה לא מכבי של היום או אפילו התנהלות הספורט של היום. אני גם לא מעוניין להשוות קריירות. ברור שעומרי הגיע הכי רחוק אבל מבחינת מי שחקן יותר טוב, מבחינתי אם השאלה קטש או כספי אז אין שאלה: קטש טוב יותר

            • Srtest - ארטסט

              קטש לא הוביל את מכבי ת"א לשום מקום וזכה בתואר רציני אחרי שעבר להיות הסגן של בודירוגה. עדי גורדון הוביל את י-ם נגד מכבי ת"א לזכייה בגביע בימים שהפערים היו ברורים ושיחק בנבחרת והוביל אותה לנצחונות כמו על ספרד בחוץ כשבחמישייה משחקים ביחד (!) תומר שטיינהאור ועפר פליישר. בליגת הפנטזי השאלה היחידה שלי היא עדי גורדון או כספי. מחוץ לפנטזי אז אין דיון כי מה לעשות. כספי לא משחק בנבחרת מול ברה"מ ויוגוסלביה אלא מול מרכיבי הנבחרות לשעבר האלה שרובן ככולן נותנות לנו בראש ברוב ענפי הכדור הקבוצתיים המובילים. כמו כן הוא משחק בליגה חזקה יותר מהליגה שבה המועמדים בפנטזי היו אמורים לשחק.

  • דובינסקי

    עשית לעצמך חיים קלים. נאדיה-סרינה.

    הגב
  • מיקיג'

    אפשר לדקי מול כולם?

    הגב
    • אוהד

      לא, כי קוראים לה לדצקי, אפילו בלי שרמי וייס מעורב.

      הגב
  • אביבי

    1. פישר קספרוב קל
    2. מה שיפה שהדיון בפוסט של שלי לא מזמן על העדפת ילד בן עשר את זהבי, ואחכ כמה תגובות שלא רבים עם ילד קטן.
    כמו שאומרת אשתי- בספורט כל הגברים ילדים קטנים וזה מה שאתם אוהבים בו

    הגב
    • דורפן

      פישר-קספרוב מזכיר כל מיני דיונים בין גיטריסטים שמגיעים לגיל 70 לגיטריסטים שמתו בתאונות או מנות יתר בגיל 26.

      הגב
      • Srtest - ארטסט

        בובי פישר לימד אותי שחמט בילדות אז אני משוחד - קספרוב!

        הגב
      • ארז

        27.
        ב26 אתה ילד ולא יכול להיחשב אגדה.

        הגב
        • אוהד

          בדיוק מה שבאתי להגיב

          הגב
      • דוד

        תגובה לא מכובדת.
        פישר נחשב על ידי שחמטאים רבים לשחקן הטוב בהיסטוריה. מגנוס קרלסן דירג את פישר וקספרוב לשניים הגדולים לדעתו, כשהוא מעדיף את קספרוב רק בגלל השנים הארוכות של השליטה בצמרת.
        פישר עשה דברים שקספרוב לא עשה.

        הגב
      • סגל

        אם ננסה להתמקד ברמת ה"מטא" (ברוח הפוסט), הייתי אומר שקספרוב – פישר הוא אולי דיון יותר מעניין מקספרוב – קרפוב (שהוזכר למטה בכמה תגובות). אפשר בהחלט לטעון שגם קספרוב וגם קרפוב גדולים מפישר (אני באופן אישי חושב ככה), אבל במקרה שלהם ההשוואה היא יותר פשוטה וישירה, כי רשימות ההישגים המאוד מסיביות של שניהם הן בעלת אופי דומה ולכן די ברור שקספרוב לוקח, לפחות בנקודות (במיוחד כשלוקחים בחשבון את התוצאות בסדרת הדו קרבות ביניהם). לעומת זאת, במקרה של פישר יש באמת דברים שהוא עשה וקספרוב לא (למרות שמצד שני יש כמובן דברים שבהם הוא אפילו לא מתקרב לקספרוב). זה גם דרגת הדומיננטיות שהוא הגיע אליה בתקופת השיא שלו, למרות שהיתה קצרה (בין 70 ל-72), וגם האופן בו הוא קרא תיגר עם מעט מאוד תמיכה ממסדית על דומיננטיות סובייטית כמעט מוחלטת בזמנו. לעומתו, מבחינה זאת, גם לקרפוב וגם לקספרוב היה מסלול הרבה הרבה יותר נוח כבני טיפוחים של ממסד השחמט המאורגן והחזק ביותר בהיסטוריה (בנסיון של קספרוב לצייר את עצמו כאויב הממסד וכנרדף על ידו, כמו איזה קורצ'נוי שני, מעורבת המון פרופוגנדה שקרית שבמערב נוטים לבלוע אותה הרבה יותר מדי בקלות).

        הגב
      • אביבי

        דורפן, כרגיל יש משהו במה שאמרת.אותי יותר מעניין להשוות פוטנציאלים. נלך על פישר-קפבלנקה, קפבלנקה- מרגיש שאם היה משחק עוד שנים מלאות בטורנירים ומשחקים, המאזנים המדהימים שלו היו מתפוגגים. (מרוב שעמום המציא בסוף שחמט אחר) פישר, עוד כמה שנים כאלו השמים הם הגבול, לא בטוח שהיית שומע על קספרוב בכלל.(למרות שבאמת קשה לדמיין אותו יציב נפשית לאורך זמן)

        הגב
  • דוד

    מסי-רונאלדו הוא לגמרי דיון של דור האינסטגרם. דור שמתאפיין בהמון דחיפות קטנות של הסלקטור בכניסה למועדון של ה'גדולים' (אלה שהבקיעו צמדים בגמרי מונדיאל ונכנסו בסטייל).
    המנצח ייכנס למועדון בסוף. אבל תמיד יזכרו לו את הדרך.

    הגב
  • היסטוריון של ספורט

    הדיון שלי השלשה של מי גדולה יותר שארפ או אלן .
    וברצינות מבין שלושת הדיונים הללו לדעתי מסי /רונאלדו בגדול.
    שכן לברון /מייקל עם שני חסרונות
    1. יש פער גדול בוודאי כרגע לא רק בהישגיות אלא גם באסתטיקה
    2. הם כפי שנכתב לא שיחקו זה מול זה.

    אשר לנדל פדרר
    אז
    1. כפי שנכתב שיאו של נדאל הגיע בדיוק לאחר שיאו של פדרר
    2. השליטה של נדאל היא בעיקר בחימר ושל פדרר במיוחד בדשא.

    מסי /רונאלדו לוקח כי
    היום הזה ביוני אמנם היה מאכזב אך לא צריך להשפיע יותר מדי.
    ראשית הם הטביעו חותם ברמת הנבחרות
    מסי עשה בדיוק מה שקרויף עשה וזה להצעיד נבחרת לגמר ואיני בטוח שארגנטינה 14 הייתה טובה או פייבוריטית מהולנד 74.
    ורונאלדו ? הוא לקח יורו גם אם כמו מסי לא הבריק יתר על המידה (+ עוד גמר וחצי גמר מונדיאל).
    ולכן גם אם זו לא עיקר תפארתם בתנאי המינימום הם עמדו.
    בהקשר שלהם כדאי לשים לב לעוד כמה נתונים מעבר למה שהבאת (אותו הדור ויריבות הקבוצות).

    1. השניים הללו חולקים למשל 9/13 גביעי אירופה האחרונים ! (או 8/11 או 5/5 )
    ולו זו בלבד אלא שבדורם התואר האיכותי יותר הפך להיות ליגת האלופות (גם אם פחות יוקרתי מגביע העולם).

    2. המימד האישי
    א. הזכרנו את ליגת האלופות אז השניים כבר 12 שנה ברצף מלכי השערים במפעל (רק ב 15 עשו זאת יחד במשותף עם ניימאר).
    שניהם כמובן מוליכים את טבלת מלכות השערים בהפרשים כבירים מכל הכובשים אחריהם.
    ב.שניהם לקחו למשל את כדור הזהב (לשמותיו השונים ) 11 שנה ברצף (מסי לא ירד ממקום שני כל השנים הללו)
    ג. וכן זכו ביתר התארים האישיים בצורה לא פרופרציונלית לעבר (כגון 5/7 כדורגלן השנה של אופ"א או 9/12 תארי נעל הזהב באירופה האחרונות).

    אשר לטענה העולה מדבריך שהם לא סחבו נבחרת אז
    זה נכון
    אך למעט דייגו לכולם הייתה חתיכת נבחרת
    לפלה בהתחלה עם גרינצה וזאגלו ואז עם טוסטאו ,אלברטו וזורזיניו
    ולראייה בלעדיו בנוקאאוט הם לקחו את גביע 62 .

    לקרויף הייתה נבחרת שעשתה בלעדיו גמר עולמי ב 78 והייתה חתיכת נבחרת.
    ככה שבעיני בכל מדד שניהם שחקני טופ 5 בכל הזמנים (ובוודאי טופ 10 ).
    וכאשר הם באותו דור בענף המעניין מכל בקבוצות התחרותיות מכל התואר שלהם.

    לסיום היה מצופה דווקא ממך להכניס את בולט/פלפס .
    כמובן שהם לא באותו הענף אבל הם שייכים לקטגורית העל של ספורטאים אולימפיים ושניהם הגדולים מכולם אולי אולי בכל הזמנים.
    כשפלפס עשה 8 זהב בולט ניתץ שיאי עולם מטורפים באותה האולימפיאדה .

    ובקטנה מצ'אפים שלי מגיל ילדות.
    1. ירדנה ארזי /עפרה חזה.
    2. סיני /מלמיליאן
    3. ארמלי /טורק
    4. אוחנה /רוזנטל.
    5. קטש /שפר
    6. קיד/היל .(סוביקטיבית לי שהתווכחתי עם חבר לכיתה מי רוקי העונה אני הייתי בצד של קיד)
    7. לארי /מג'יק (כמובן אולי בפסגת הרשימה)
    8. לואיס /ג'ונסון .
    9 דרקסלר /קרסי
    10 וכמובן סנה /פורסט
    באיגרוף גדלתי על הדור שאחרי עלי לצערי ובפוליטיקה זה היה שמיר /פרס.

    הגב
    • דורפן

      הניתוח שלך של מסי-רונאלדו בנבחרות לעומת קרויף הוא כימות סטטיסטי מאולץ לחלוטין. קרויף עצר את נשימתו של העולם ב-1974. מסי אפילו לא נתן שער בנוקאאוט. סתם 0-1 0-1 0-0- 1-0 בלי שום זיקוקים. לרונאלדו היה משחק אחד דומיננטי בדרך לתואר שלו ובגמר לא נטל חלק משמעותי. לא דומה לא ממנו ולא מקצתו לקרויף.

      הגב
      • היסטוריון של ספורט

        אבל זה חלק אחד במשוואה לכן אמרת בתנאי המינימום .
        החלק השני גביע האלופות .
        קרויף למשל לא לקח תואר כזה בשנותיו בברצלונה ולמרות שהיה דומיננטי בשלישיית התארים של איאקס עשה קצת פחות מהצמד הנ"ל .
        כנ"ל פלטיני שכבש בלי הפסק ב84 אך ביתר ?

        הגב
      • שחר

        קרויף למיטב שיפוטי נגע בגג העולם כמו פלה ואולי מראדונה.
        מסי גאון כדורגל ברמה שלהם, השאלה אם גאונות זו חזות הכל

        הגב
      • Srtest - ארטסט

        אבל אנחנו הטרחנים, כן? זה סדרתי כנראה באופן שחורג מטרחנות...

        הגב
  • שחר התל אביבי

    קרפוב קספרוב גם בעניין
    מבחינת הקריירה בכללותה - דומה, עם יתרון קל אולי לקספרוב.
    מבחינת הדו קרבות הישירים התוצאה בנקודות:
    ניצחון לקרפוב, לקספרוב, תיקו, קספרוב, קספרוב.
    אך אם נחבר את כל הניקוד בדו קרבות האלה זה כמעט תיקו מוחלט, וזה כשקספרוב צעיר ב 10 שנים ומצוי בגיל יותר "טוב" במהלכם.
    וכמובן, הטקטיקן החריף והוירטואוזי והמרדן והקורא תיגר על העולם, מול האסטרטג האיטי והמחושב המייצג את הממסד

    הגב
    • איציק

      אני לא חושב שיש בכלל תחרות בינהם. מספיק להסתכל על הביצועים של שניהם בתחרויות גדולות ולראות את אחוזי ההצלחה של כל אחד. קארלסון הוא היחיד שמתקרב לביצועים של קספרוב וגם הוא כנראה לא עומד בקצב. נכון שהם לא בני אותו גיל אבל יש להם היסטוריה ארוכה של אחד מול השני ועם יתרון ברור לקספארוב. זה כמו בטניס למדוד בכמה נקודות כל אחד זכה. אבל בסוף מה שחשוב זה מי זכה בנקודות שמביאות ניצחון וזה לטובת קספארוב. זה גם קספארוב נגד כל המנגנון הסוביטי של אותם הימים, וזה לא קל. ראינו איך קורצ'נוי נשבר תחת לחץ זה.
      ד.א.: היחסים בין קארפוב לקאספרוב היום טובים בהרבה ממה שהיה אז והם מדברים בהערכה מאד גדולה אחד על השני ונראה לפעמים שאפילו בחום.

      הגב
      • שחר התל אביבי

        בשנים 75-85 קרפוב זכה כמעט בכל תחרות גדולה שהשתתף, ועשה רצפים ארוכים. בדומה לקספרוב החל מ 85. הם לא היו באותו גיל אז קשה להשוות.
        במשחקים הישירים בניהם בדו קרבות הניקוד הכולל הוא כמעט תיקו מוחלט

        הגב
        • איציק

          שוב אתה חוזר לניקוד ואני לתוצאה הסופית.
          בטניס שחקן שניצח יותר נקודות יכול להפסיד. אז מי סופר את זה? המפסיד כדי לעשות לעצמו טוב.
          אני לא ממעיט בערכו של קארפוב וחושב שהיה שחמטאי ענק, אבל עדיין חושב שלא באותה מדרגה של קספרוב.

          הגב
  • דיזידין

    אצלי ראסל-צ׳מברליין לוקח.
    שיחקו זה נגד זה, היו הגדולים בדורם, דומים מאוד, ושונים מאוד.

    הגב
    • שחר

      יש מצב שזו היריבות הגדולה מכולן, אבל לא ראיתי בזמן אמת

      הגב
      • דיזידין

        שלושת הדיונים של דורפן לא מעניינים במיוחד, כי המנצחים ברורים
        (ומי שלא מסכים איתי לא מבין מהחיים שלו).
        צ׳מברליין - ראסל יותר פתוח.

        הגב
        • שחר התל אביבי

          ראסל ככדורסלן, ווילט כפצצת סטטיסטיקה. ראסל וג'ורדן זה גם ראסל

          הגב
        • ק.

          יצאת יפה מבלי להביע עמדה בדיונים.
          מסכים איתך לגבי המנצחים הברורים בשניים הראשונים.
          מי המנצח הברור בשלישי? כי בעיני זה לא ברור, ועוד לא נכתב הסוף, גם ללא קשר לגלגל השלישי

          הגב
          • דיזידין

            מקבל, וגם אני לא אוהב פירות בסלט !

            הגב
  • קירקגור

    יש גם את היריבות הפנים-פוליטית-דה-בזארית: קרמר נגד קרמר

    הגב
    • היסטוריון של ספורט

      נוסיף מאמנים
      סל
      גרשון /שרף.
      מסינה /אוברדוביץ .
      רגל .
      גרנט/קשטן .
      פפ/מוריניו .
      ומשהו יותר פילוספי השקפתי מינוטי/בילארדו.
      יש יריביות שיותר קיימות בדמיון (שלי ).
      למשל זוף/בופון .

      הגב
      • איציק

        גרשון/שרף לא כוחות, לא מתקרב. הראשון ממקום מושבו הרם (כמאמן) לא רואה את השני עם טלסקופ.
        זוף/בופון, אכן הדמיון מתפרע.

        הגב
        • היסטוריון של ספורט

          אני מדבר יותר על ההיסטוריה הרחוקה ("מי כאן המח השני ")
          הערכתי את צביקה שרף.
          אבל היום זה באמת יותר פיני /דיוויד.

          הגב
          • Srtest - ארטסט

            זה לא פיני-דיוויד. אם כבר אז קליין/דיוויד.

            הגב
      • עובר אורח

        פפ - מוריניו היה אחלה דיון לפני שלוש שנים, אבל מוריניו הורס לעצמו את המורשת

        הגב
  • Srtest - ארטסט

    לא מבין איך לא הכניסו פה אנדרטייקר או האלק הוגאן.

    הגב
  • פרסלני

    לפעמים עדיף דיונים צנועים בלי יומרות goat אבל מזוקקים.
    האהוב עליי זה סבסטיאן קו מול אובט (וקראם בתפקיד דגוקוביץ). בריטי,. צונן, ענייני.

    הגב
  • ניב

    עפרה או ירדנה

    הגב
  • מתן גילור

    הסיבה שלדעתי פדרר-נדאל הוא שיש קונצנזוס שהם שני הגדולים ביותר גם על ידי תומכי הצד השני.
    אין קונצנזוס שלברון טופ 2. אין קונצנזוס שמסי-רונאלדו מרכיבים את הטופ 2.
    את מסי-רונאלדו (למרות שאני לא בטוח שהם גדולי הדור - וגם לא בטוח שלא) הייתי מכניס לדיון גדול הדור, כמו:
    גבריסלאסי-בקלה-פארח.
    קונטדור-פרום.

    הגב
    • Srtest - ארטסט

      בדיוק חשבתי על זה שבטור זה בעצם שיח רפואי, לא? ;-)

      הגב
      • מתן גילור

        סליחה מראש על התשובה הסחית, אבל התדמית הזו היא בדיוק מה שגורם לענפים אחרים לא להיאבק בחומרים משפרי ביצועים.
        מי שבודק ברצינות, נלחם ברצינות ומנקה 90% מקבל תדמית של ענף נגוע ומי שלא בודק (או בודק אבל בכוונה בצורה לא אפקטיבית) נשאר עם תדמית נקייה.
        באופניים הסיפור כרגע הוא האם היתה הצדקה לשימוש בונטולין אם לאו, כשבינתיים נבחרת במונדיאל רצה הרבה יותר מכולן ובמהירות גבוהה יותר מכולן אווט אוף דה בלו ופיפ"א מתעקשת לא לבדוק, למרות שהוצגו בפניה ראיות שעשויות להיות מרשיעות.

        הגב
        • שי

          תגובה מצוינת, לא חשבתי על זה

          הגב
        • שחר התל אביבי

          רוסיה היתה על חומרים כל הטורניר ורצה יותר מכולם. כל התוצאות שלה לא רלוונטיות, גם אין מה לקנות את "כוכביה" בעשרות מליוני יורו

          הגב
        • יעקב נקש

          איזו נבחרת ואילו ראיות? מה פספסתי...?

          הגב
          • dk

            לא סגור בדיוק על המספרים אבל כשבדקו את נתוני הנבחרות ביחס לשנה האחרונה שלהן, רוב הנבחרות רצו אותו הדבר -/+, הרוסים איכשהו השתפרו בסביבות ה30% (ביחס לעצמם)...

            הגב
  • אלי-לא אוהד כ"ס

    הדיון האמיתי צריך להיות על היכולת של דורפן לכתוב פוסט לא ארוך ומקורי ולקבוע את סדר היום באתר פעם אחר פעם. מופלא בעיני.

    הגב
    • S&M

      לא יעבוד עלינו. יש לו כאלה מוכנים ליום שחור.

      הגב
  • אסף אדום

    אפשר להכניס את מסי-רונאלדו לסל של ענף ניסויי נוירוכירורגיה?

    הגב
  • יוסי מהאבטיחים

    לארי-מג'יק.
    כל הקריירה אחד מול השני, גם בקולג'ים.
    מחיי הנ.ב.א.
    מערב נגד מזרח.
    לבנים נגד שחורים.
    שואו טיים נגד מרפקים.
    הלבן שלא יודע לקפוץ מול השחור שלא יודע לקלוע.
    החיוך מול השפם.
    ובנוסף, הערכה הדדית עצומה בין שניהם.

    אין יותר ניגודי מהדיון, אין גדול כמוהו.
    .

    הגב
    • matipool

      לגמרי.

      הגב
    • D! פה ועכשיו

      יס!

      הגב
  • איציק

    היה גם Beatles נגד החיפושיות
    וגם Rolling stones נגד האבנים המתגלגלות

    הגב
    • ניינר/ווריור

      גם אני מעדיף את הויכוחים פייג' או הנדריקס, בונהאם או מון, אנטויסל או סקוייר וכדומה

      הגב
      • גיא זהר

        רוני ג'יימס דיו שולטתתת!!!11

        הגב
      • משה

        הנדריקס, בונהאם ופלי.

        הגב
        • יעקב נקש

          אוי זה באמת יותר כיף,
          פורטנוי, פלי, פרידמן וזאק דה לה רוש...

          הגב
        • באבא ימים

          בס זה תמיד, אבל תמיד ג'אקו.

          הגב
      • Matipool

        הכי אלמנטרי: לנון - מקרטני ואולי בכלל הריסון.

        הגב
    • אלי-לא אוהד כ"ס

      אלוויס נגד קליף. תאמר לי מי הדיון שלך ואומר לך בן כמה אתה.

      הגב
      • איציק

        בו נבדוק אותך:
        בטהובן מול זהבה בן
        מיילס דוויס מול מיילי סיירוס
        איימי ווימהאווס מול לידי גאגא מול אדל

        הגב
        • Srtest - ארטסט

          ואגנר מול ואנגר לאב.

          הגב
          • משה

            עומר אדם מול אדם לאלנה.

            הגב
          • Srtest - ארטסט

            ואגנר ידע להשתמש בשתי הרגליים אלא שהיום ללא צל של ספק היה עם שתי רגליים על הדאבל-באס.

            הגב
  • S&M

    דיוני "הגדול מכולם" זה דיוני עונת המלפפונים.
    אם כבר מלפפונים, יש לי בעיה חמורה עם אבטיחים השנה. גם המחיר בשמים, וגם אני נופל בבחירה פעם אחר פעם, אפילו שעברתי לקחת חצאים כמו אשכנזי (!).
    אבטיח בחמש שקל קילו ובלי גרם סוכר בטעם?!
    ממשלה מסריחה. חוק הלאום אתם מחוקקים? מה עם החיים עצמם?!

    הגב
    • איציק

      בוא לקנות בשוק בבאר-שבע, אולי עדיין יהייה בלי סוכר אבל לפחות ב-3 שקל לקילו.
      בכלל לרוב הפירות והירקות יש טעם של פלסטיק. היכן שנות ה-70 בהם חיי מדף היו קצרים אבל הטעם ניפלא והמחיר בריצפה.

      הגב
    • גיא זהר

      האבטיחים השנה נוראיים אחרי שהיה שיפור עצום בשנים האחרונות

      הגב
      • ניינר/ווריור

        נוראיים ועוד לוקחים על השיט הזה 6.90 לקילו ובשנה שעברה 3.90. גם באבטיחים הדרדרנו לתהום

        הגב
      • D! פה ועכשיו

        אני מוצא פה אצל הירקן אחלה של אבטיחים דווקא. מלאי גרעינים ונעימים

        הגב
    • S&M

      זה גם מכשיל את הקונספט של אבטיח + גבינה בולגרית. הפסקתי לקנות גבינה, כי לא צריך לאזן שום טעם מתוק.
      כל הזמן אומר לעצמי שאני חייב לאתר את המוכר שמחזיק אבטיחים ממקשה מסויימת טובה, ועוד לא מצאתי כזה. אפשר להיטרף. אתה קונה אבטיח אחד ב-40 שקל, ורק האמצע של האמצע אולי קצת אכיל. כל היתר לפח.

      הבעיה עם רונן היא שהוא יושב לו בבודפשט הקרירה, מול הפרלמנט, ולא מבין שכאן בארץ יש בעיות קיומיות. אז הוא עוסק לו בבעיות מהסטטוספירה, כבר לא דיונים על "הגדול מכולם" אלא דיונים על "הדיונים" על הגדול מכולם.

      הלו! דבר על החיים עצמם, מה אתה עוסק לנו במטא-דיונים, כאילו אתה Marvel או סטן לי.

      וזו בעיה שעורך האתר לא מכוון אותו לנושאים רציניים. בני, אני מדבר עליך. כן כן. למה, לכם בקיבוץ יש אבטיחים טובים השנה?! או. זהו.

      הגב
      • ק.

        גבינה בולגרית ליד אבטיח זה אחד האוברייטדים הגדולים שיש. המצאה פלצנית ומטופשת. למה להרוס אבטיח טוב?

        הגב
        • איציק

          למה להרוס גבינה בולגרית?

          הגב
          • ק.

            גם נכון, הנקודה היא שאין קשר. כמו פירות בסלט (רימונים, תאנים) - כל אחד בנפרד הוא נהדר, אז למה?...

            הגב
        • Ollie Williams

          כי לפעמים שילוב של מתוק ומלוח זה פשוט נהדר.

          הגב
          • איציק

            בשביל זה המתוק צריך להיות טוב, והמלוח צריך להיות טוב. מספיק שאחד מתפקשש, והאבטיח מתפקשש באופן תדיר, ופוף, הכל הלך...

            הגב
            • Ollie Williams

              אתה מדבר על מקרים פרטניים. אבטיח תפל זה באסה עם או בלי קשר לבולגרית. אבל "המצאה פלצנית ומטופשת" נשמע לי כמו משהו כללי יותר

    • זינק

      אני התייאשתי לחלוטין לפצח את סוד האבטיח.
      וכדי לא לחזור כל פעם עם הזנב בין הרגלים, אני עם שיטה חדשה.
      אני עומד ומחכה עד שיגיע האיש הגדול, שמבקש לפתוח אבטיח חדש ולטעום לפני שהוא מחליט. אז אני מסתער על החצי השני.
      בינתים יש הרבה פרגון בבית.

      הגב
  • yaron

    דורפן, שאלה קטנה ברשותך,
    כשאתה כותב "מסי-רונאלדו" אתה מתכוון לדיון של מי מהם יותר טוב או מי הגדול בהיסטוריה.
    אם הדיון שאתה מציע הוא מי השחקן הגדול בהיסטוריה מסי או רונאלדו, אז סליחה, הדיון מראש לא רציני ולא מעניין.
    אם כמו שאני הבנתי הדיון הוא בסך הכל על מי יותר טוב, מסי או רונאלדו, אז כן, זה דיון מאוד מעניין לחלקים מסויימים באוכלוסיה.

    הגב
    • עומרי

      שניהם לגיטימים מאוד בדיון השחקן הגדול בהיסטוריה.

      הגב
      • שחר התל אביבי

        מסי רלוונטי

        הגב
        • יעקב נקש

          מסי רלוונטי רק סטטיסטית, משמע גם רונאלדו... שניהם לא עשו משהו שלא ראינו מלפני, חוץ ממספרים וקונסיסטנטיות. אם כבר, בגלל שמדובר בספורט קבוצתי, בגלל ששניהם משחקים בקבוצות כל כך עמוסות כוכבים שברור שהיו מצליחות בלעדיהם בכל מקרה רק בצורה אחרת, מורידה מערכם כאינדיבידואלים. בכמות כזאת של תארים לשני השחקנים (בספורט קבוצתי) ואחרי שהסכמתי עם עצמי שאף אחד מהם לא הגדול בהיסטוריה (חבר בצבא פלה), אם תדחק אותי לפינה, למרות שהוא בגד לי בלב אוהד מילאן שלי, רונאלדו, על העליונות הפיזית, הכי מרשים שיש בכל הענפים, אדם-מכונה... זה גם כי מסי דריבליסט ושם אני מחוייב לרונאלדיניו ואני בכלל מעדיף סגנון זידאני, יותר אפקטיבי ויפה לעין, לדעתי, הטרחנית בכל העולמות...

          הגב
          • עומרי

            חוץ ממספרים וקונסיסטנטיות, ובכן, כן. סייג מעניין... :)

            הגב
      • yaron

        שניהם לגיטימיים בהחלט אבל לא כמועמדים יחידים.
        השאלה "מי השחקן הגדול בהיסטוריה, מסי או רונאלדו" לדעתי לא רצינית מאחר והיא קובעת מראש שהם הראשון והשני.
        אם השאלה היתה (לדוגמא) "מי השחקן הגדול בהיסטוריה, מסי, רונאלדו, פלה, קרויף, מראדונה או זהבי :-)" הייתי מקבל.

        הגב
      • dk

        בהיסטוריה מתחילת המילניום אולי...

        הגב
    • דורפן

      הבחירה בדיונים היא אמפירית. אינני חושב, כפי שהסברתי, שהם הגדולים בהיסטוריה. ייתכן שיש דיונים חשובים יותר. ייתכן שריקלמה-סקולס יכול להיות דיון מעניין - אבל איש לא עוסק בו. אני פשוט מביט סביב ומסתכל אילו דיונים מתקיימים כרגע.

      הגב
      • yaron

        כן, זה ברור ואני מסכים שהדיון מי מהם יותר טוב הוא (כדיון) אחד הגדולים בהיסטוריה.
        השאלה היתה לאיזה דיון כיוונת, מי יותר טוב או מי הגדול בהיסטוריה.
        הראשון לגמרי דיון גדול במימדים היסטורים ומאוד מעניין לרבים.
        השני, דיון מגוחך.

        הגב
      • Adam

        הייתי מוסיף את חואן קרלוס ואלרון לדיון של סקולס וריקלמה.

        הגב
    • ק.

      שניהם רלוונטיים לדיון גדול הדור (כי יש כאלה שטוענים ככה), רק אחד מוצא מקום בדיוני הגדול בהיסטוריה (לא שאני חושב שהוא הגדול בהיסטוריה, אולי הטוב)

      הגב
      • יעקב נקש

        הטוב בהיסטוריה די מחוייב להיות הגדול גם... מסי לצערו יצא צ'וקר ברגעי אמת, יותר מפעם אחת, לכן רונאלדו לטעמי יותר לגיטמי לדיון אך ורק בגלל אותה זכייה בינלאומית, כן זה עד כדי כך משמעותי בעולמי...
        זה לא רק שפלה כיכב במעמד הגמר, הוא עשה את זה בגיל מאוד צעיר, בלי בושה ורגשי נחיתות ותוך כדי הצגת כדורגל כמעט בדיוני לאותם ימים, יש רק לפנטז איך היה נראה אם היה משחק בזמננו ומתאמן באחד ממועדוני העל מגיל הצעיר...

        הגב
  • ברלה

    איזה טור כיף!
    מייקל/לברון - מה שעושה את הדיון למעניין כאן זה האלמנט הדורי. מייקל נכנס לתבנית של האגדה האמריקאית, הווינר האולטימטיבי, גיבור סרטי הפעולה בשנות התשעים העליזות של האימפריה. ספייס ג'אם מעולם לא נראה מציאותי יותר. לברון לעומתו פועל בז'אנר אחר. בעידן הרשתות החברתיות הוא מספיק נרקסיסט ושנוי במחלוקת כדי לקבל חשיפה, ומספיק מצליח ודעתן כדי לעורר עניין אמיתי. פעם שאלתי חבר אמריקאי אם הנרקסיזם שלו לא מפריע לו והוא אמר שמותר לו כל עוד הוא מצליח. לא טוען שזאת דעה מייצגת של כל האמריקאים אבל זה בהחלט מתאים לעידן שבו אסיר משוחרר יכול לקבל קמפיין בגלל שהוא יצא חתיך בתמונת הכניסה לכלא. בפודקאסט של ביל סימונס נאמר שאצל בני שלושים ומטה אין ויכוח וזה לברון. אני מאמין שאצל בני 35 ומעלה אין בכלל ויכוח וזה מייקל. המאבק בין דורי בעיצומו..
    מסי/רונלדו - שני דברים פוגעים לי בהנאה מהדיון. האחד הוא שזה מרגיש מאבק מהונדס סטייל פפסי נגד קוקה קולה. הם שני שחקנים מדהימים ואנשים לא מעניינים שנמצאים במאבק שממקסם רווחים. השני הם המעריצים שהופכים את הכל לבארסה נגד ריאל ומוציאים את הכיף. ועדיין, רגע אחד של אנושיות - הבן של רונלדו מתרגש כשהוא רואה את מסי https://www.youtube.com/watch?v=BCWsFbXhaKs
    נדאל/פדרר - לא רוצה לעבור על חוקי הפורמט אבל לדעתי (הקונצנזוס הוא ש)הדיון הזה כבר הוכרע מזמן לטובת פדרר ולכן פחות מעניין

    הגב
    • איציק

      לכלכת "האגדה האמריקאית." הוא מזמן עבר את השלב הזה, והוא בתודעה העולמית ולא ראש הסיכה שנקראת ארה"ב.

      הגב
      • ברלה

        האמת שאתה צודק, אבל אני חושב שזה גם קשור לעניין. אם הוא לא היה אמריקאי אני לא בטוח שהיה מגיע לתודעה עולמית כזאת בעת ההיא

        הגב
    • עמי ג

      למה אתה אומר הוכרע? הם עדיין משחקים וצוברים תארים.
      וגם נולה

      הגב
  • שלי

    הדיון מסי כריסטיאנו רונאלדו זהה מבחינתי לדיון קרויף גראד מולר

    הגב
    • S&M

      קרויף המציא/שכלל/שיחק שיטת כדורגל שהתחילה בשנות החמישים וגמרה אצל גווארדיולה. מילר (תרשה לי) רק שם גולים. זה לא באותה רמה של דיון.

      הגב
      • שלי

        הנה, בול אותו דבר

        הגב
        • S&M

          אה, עשית לי הפוך על הפוך. חכה חכה.

          הגב
          • עובר אורח

            ענק!

            הגב
        • D! פה ועכשיו

          מי מהשניים הנוכחיים רק שם גולים ומי פיתח שיטה?

          הגב
    • שחר התל אביבי

      מסכים

      פדרר - בוריס בקר

      הגב
      • Guss

        ממש אהבתי את בקר בזמנו, אבל פדרר-בקר הוא לא קרב שקיים באופן רציני. אפשר אולי לטעון שבקר בשיאו היה יכול לנצח על הדשא את פדרר בשיאו, וגם זה לא בטוח. פדרר עליון על בקר בכל משטח אחר וכמעט בכל מימד של המשחק למעט משחק רשת. בקר לא מועמד רציני לטיעון של GOAT.
        אם כבר, אז אולי פדרר-סמפראס זה דיון מעניין יותר

        הגב
        • איציק

          כל מי שמכניס מישהו לדיון בטניס בלי להכניס את בורג, חוטא לדיון. הוא היחיד שאני מכניס בין שני הגדולים, ולפעמים מעליהם, אף פעם לא מתחתיהם. כל הבקרים והסמפמרסים כבודם במקומם מונח, ולא צריך לגעת שימשיכו להיות מונחים איפה שהם נמצאים.

          הגב
        • שחר התל אביבי

          הכוונה היא שפדרר-בקר זה כמו מסי-רונאלדו, זו תגובה למה שנרשם למעלה

          הגב
  • אריק האדום

    סנה / שומכאר
    טייסון / עלי
    רוי קין / פטריק ויירה
    קאנטונה / כל שחקן אחר שדרך על הדשא

    הגב
    • Jhkj

      דיונים מעניינים אבל חושב שמיוותר יותר רציני בדיון ההיסטורי מטייסון וייתכן ויש עוד כמה,
      וויירה רמה מעל קין

      הגב
  • אמנון

    מציע בהכנעה גם את "הדיון לקביעת הקריטריונים להכרעת הדיון "מיהו הגדול/ה מכולם""
    (להסרת מכשול מדרכם של המעונינים בגן עדן - על פי כללי המטא דיון, אין להביע דעה על תוכן מה שבמרכאות הפנימיות)
    דוגמאות לכוונתי לקריטריונים (ומשחק זיכרון - באיזה דיון "מיהו הגדול מכולם" אוהבים את הקריטריון הזה, המצדדים במי אוהבים אותו, ולמה דוקא הם): "לקח על הגב נבחרת לגמר מונדיאל" "לקח אליפות בX ליגות שונות" "שינה את ה- X לתמיד" "הכי הרבה X בהיסטוריה"
    כמובן שהצלחה בדיון זה עלולה להרוס לתמיד את יופיים (ואופיים) האין-סופי של הדיונים הפנימיים: מישהו יכול להעיד מעדות ראשונה (לא "זה קרה לבן דוד של חבר שלי" ושאר אגדות אורבניות) על מקרה בו אדם השתכנע בסוף אחד הדיונים האלו שהוא טעה עד היום בבחירתו, ושינה אותה, דהיינו משהו כמו- "ואללה רומן צודק, זלאטן מלך ומסי גמד קקה במכנס. מהיום זלאטן ראשון אצלי"

    הגב
    • איציק

      לא יודע אם רומן שכנע אי פעם מישהו במשהו, אבל בנושא זלטאן, חובה להודות, הוא צודק.

      הגב
  • עומרי

    מהדיונים שהצגת - כולם דיונים מעולים.

    ג'ורדן - לברון : צריך להודות, לברון כפה את הדיון הזה. חצב אותו. עד לפני 3 שנים לא האמנו שהוא יתכן. עכשיו הוא לגיטימי.
    יש פה מאמץ הרקוליאני של לברון ליצור דיון, שהצליח. חשבנו פעם שהכדורסל נסגר למאה שנה.

    מסי-רונאלדו: מ-5 הגדולים בהיסטוריה, היחידים שמשחקים ראש בראש. החלפת האגרופים ההיסטורית ביניהם מרתקת. השנאה בלתי נמנעת ובכדורגל שנאה היא נדבך חשוב כמו אהבה.

    פדרר-נדאל: כמו שאמרת, לאורך הדיון מישהו עקף אותם לפרקים כטוב בעולם. בעיה.
    אבל הם לקחו את הספורט קדימה, ולדיון הזה כל כך הרבה פרקים ותהפוכות שהוא נהדר.

    ואולי יותר מכל אלו - בריידי מאנינג.
    הסגנון, הפרסונות השונות, היריבות הספורטיבית באותו קונפרנס, התהפוכות החדות, הקיצוניות בנקודות ההתחלה שלהם, היכולת האוף דה צ'ארטס.
    דיון אפי. לשעבר

    הגב
    • ניינר/ווריור

      בריידי מאנינג זה ה-סיפור. ועוד עם הטוויסט של האח העגל שמופיע פתאום משום מקום ומשפיע על הדיון

      הגב
      • yaron

        האח העגל לקח לבריידי שתי טבעות כשבאחת מהן הוא על הדרך מחרב לו perfect season.
        אם לא האח העגל לא היה מתקיים בכלל הדיון Payton-Brady...
        יותר מזה, מספיק שהעגל באיצטדיון ובריידי לא לוקח ;-)
        Tom Brady’s Super Bowl record in an Eli-less stadium: 5-0.
        Tom Brady’s Super Bowl record when Eli’s in the house: 0-3.
        https://www.google.co.il/amp/s/touchdownwire.usatoday.com/2018/02/05/eli-manning-tom-brady-super-bowl-undefeated-beat-giants-patriots/amp/

        הגב
        • ניינר/ווריור

          הוא שאמרתי, האח העגל מכניס עוד אלמנט לדיון. אם לא שני הפוקסים שלו לא היה כאן דיון בכלל

          הגב
    • אסף

      לא חושב שדג'וקוביץ' מעיב על הדיון בטניס.
      גם ג'ורדן לא היה הטוב בעולם בכל נקודת זמן לאורך הקריירה שלו, גם לברון לא.
      בהסתכלות על הקריירה כולה, פדרר ונדאל הם על מדרגה אחרת מהסרבי.

      הגב
    • matipool

      ג'ורדן - לברון: זה לא לגיטימי שזה הפך ללגיטימי.

      הגב
    • Srtest - ארטסט

      סורי, לברון השחקן השישי של החמישייה הגדולה בכל הזמנים אם לא משחקים סמול בול...

      הגב
  • אסף

    הדיון הגדול בתולדות הבלוג הוא "הדיון הארוך", אחרי בארסה-אינטר בחצי גמר הצ'מפיונס 2010.
    דיון על קבוצות ולא על יחידים ( אבל כלל את מסי ומורניו, א'-ב' של כל דיון ספורט הגון בשנים ההן)
    כזה שנגע בהבדלי טקטיקה, סיגנון, תרבות, גישה למשחק ולחיים.
    כזה שנמשך ימים ארוכים אחרי שהמשחק הסתיים, ולפרקים ניתן היה לכנות אותו אפילו ויכוח, ואולי גם תיגרה אינטרנטית. אבל תמיד בצורה מכובדת! בלי לערב הורים!

    הגב
    • Srtest - ארטסט

      לא מאמין לתגובה הזו. הייתי כאן ואופטימי באותם ימים.

      הגב
    • עומרי

      היה אחד לא פחות אפי, בבלוג הישן של רונן, לאחר שרונן הציג שיטת מדידה איכותנית חדשה לדירוג גדולה של כדורגלנים. זה היה טרום עידן פייסבוק ונמשך אולי איזה שלושה שבועות.

      הגב
  • יובל (אחר)

    צוות הכימאים והרופאים של יו-אס פוסטל/דיסקברי מול צוות הכימאים והרופאים של סקיי ספורטס.

    הגב
  • יובל (אחר)

    וברצינות - דיון שכמעט ולא מתנהל אבל נראה לי שראוי לנהל הוא על פרגוסון מול... מי בעצם? שאנקלי/פייזלי? בלה גוטמן? רינוס מיכלס?

    הגב
    • no propaganda

      באיזה מובן פרגוסון?
      לא נראה לי שיש לו תחרות כמנג'ר אבל כמאמן אני לא בטוח שהוא בתחרות

      הגב
      • יובל (אחר)

        זה אלמנטים שונים של אותו מקצוע, לא? בשנים האחרונות (30 השנים האחרונות) אלמנט המנג'ר קיבל יותר דגש, אבל גם לפני זה הוא היה קיים.

        הגב
        • no propaganda

          באנגליה כן אבל מחוץ לאנגליה יש המון מאמנים שעושים רק חלק אחד ואת החלק השני עושים מנהלים מקצועיים

          הגב
    • יואב

      פרגי מול כולם ומול אף אחד.

      הגב
  • סער

    אם כבר עונת מלפפונים, אז הדיון הגדול מכולם (לבני 40-50) סדרת הקיץ: מנהרת הזמן/איים אבודים.

    הגב
    • matipool

      איך פחדתי מהקיו לעזאזל. גם בשידורים חוזרים.

      הגב
    • אורי

      האסיר

      הגב
      • ניינר/ווריור

        דאג וטוני לוקחים בהליכה

        הגב
  • Srtest - ארטסט

    קטש מול גורדון.

    אורי להב מול מוישל'ה ברנר.

    קארל לואיס מול בן ג'ונסון.

    רויס גרייסי מול קאזושי סאקורבה.

    קן שמרוק נגד דן סברן.

    ג'ורג' סנט פייר נגד אנדרסון סילבה.

    ווייצ'יץ' מול האפמן ז"ל.

    קרלין מול גארדנר.

    פרו אבולושן מול פיפא (לא כוחות אחד סימולטור השני ארקייד תמיד היה תמיד יהיה).

    האלף לייף מול אנריל (אנריל - האלף לייף הראשון אובררייטד).

    סיירה או לוקאסארטס (פחחחחחח אין תחרות).

    בנימין בלנרו מול רוני קלדרון.

    קאנון נגד ניקון (אולד סקול).

    ברזיל נגד ארגנטינה (כל האספקטים של המשחק).

    הפועל יהוד נגד מנצ'סטר יונייטד.

    הגב
    • Jhkj

      ב-ufc במיוחד עכשיו ברור שהגדולה מכולם זה קורמייר ג'ונס, אחד מהשניים היחידים שלקח שתי קטגוריות בו זמנית מול האיש שהיכה אותו שוק על ירך לפני, שנאה כזו אין

      הגב
      • Srtest - ארטסט

        בפארפארזה על מה שאמר קורמייר - להשוות אותו לג'ונס זה כמו להשוות רוכב כלשהו ללאנס ארמסטרונג (למרות שלקחת דם בחומציות א' ולהזריק אותו במקום אחר עשו הרבה רוכבים).

        הגב
        • Jhkj

          ג'ונס זבל רוצח אבל על סמים הוא לא היה בנצחונות המוקדמים על קורמייר לפי הבדיקות אם אני לא טועה

          הגב
      • Srtest - ארטסט

        היה גם דיון מעניין בזמנו שנקטע באיבו: ברוק לסנר (לפני המחלה שכמעט גמרה אותו והוא חזר ממנה חצי אכול) מול פידור אמילייננקו. מבחינת יכולת מבוססת נצחונות משכנעים אז נוקאאוט ברור לפידור שהוא העז החד משמעית. כשמכניסים את החייתיות של לסנר לפני המחלה והאופן שבו זכה בחגורה אז יש איזה חלון לדיון.

        אתנחתא - למי הבעיטה הקטלנית יותר, מירקו קרוקופ או ויטור בלפורט.

        הגב
        • Jhkj

          אני הולך עם אנתוני פטיס, אבל על בעיטה אחת ספציפית

          הגב
  • Gil - Zimbabwe

    רבין (הטניסאי) - פרס (????)

    הגב
  • כספרי

    וויטסייד מול רובסון.
    תחרות שתיה

    הגב
    • יואב

      יססססס(: ומגראת' השופט.

      הגב
  • איציק

    היכן נמצא הזוג מרטינה - סרינה?

    הגב
    • דיזידין

      ביציע, צופות בסטפי-מוניקה

      הגב
      • איציק

        סטפי ראויה, ומוניקה יכלה להגיע הרבה יותר אם לא ה... עצוב. שחקנית ענקית.

        הגב
        • דיזידין

          האמת, יותר מעניין הדו קרבים הגדולים מאשר השוואת הגדולים.
          יש שם הרבה יותר רגש.
          בורג - מקנרו
          עלי - פרייזר
          בירד - מג׳יק
          קו - אובט

          הגב
          • איציק

            העמודה הימנית חזקה יותר. ב 1, 4 בלי מאמץ; ב-2, 3 יש מאבק צמוד יותר.

            הגב
            • matipool

              בצד הימני רשומים שלושה מגיבורי ילדותי ונעוריי (בורג, בירד וקו) אז ברור שהעמודה הזו מנצחת.

  • Guss

    הדיונים על פדרר-נדאל ועל מסי-רונלאדו הם "חשובים" יותר מלברון-ג'ורדן משום שהם משפיעים לא המציאות לא פחות משהם משקפים ומפרשנים אותה. וזה נכון קצת יותר לכדורגלנים מאשר לטניסאים.
    מעבר לאפשרות הקלה יותר להשוות בין 2 ספורטאים המשחקים באותו דור, פעמים רבות אחד מול השני, יש פה 2 יריבויות שדוחפות את הזוגות לשיפור מתמיד, ללכת על הקצה ואז לעבור אותו, לשבור שיאים מטורפים, ובעיקר להצליח שוב ושוב לשבור רמות יכולת שנראו עד לפני רגע כשיא האפשרי.
    יש טיפה של חוסר הוגנות בתחרות בין ג'ורדן ללברון - כשג'ורדן הגיע לשיא היו שחקנים נהדרים סביבו בליגה, אבל כבר היה ברור שהוא כמה רמות מעל כולם ובמידה מסוימת זה פגע בו. 2 הפרישות הן הוכחה שבאיזשהו מקום, לא היה מסביב לג'ורדן כח חיצוני לדחוף אותו מעבר לשיאי היכולת המדהימים שהראה. למרות העובדה שהיה כנראה הספורטאי התחרותי ביותר אי פעם, 6 אליפויות ב-6 העונות המלאות שלו, השפיעו, גם אם ברמה מוגבלת, על המוטיבציה של ג'ורדן להמשיך עוד ועוד ועוד. לברון "נאבק" במורשת ג'ורדן כשמייקל כבר מחוץ לתמונה - יש לו את הלוקסוס להמשיך ולהמשיך עד שירגיש שהוא השווה/עקף את ג'ורדן (בהנחה שזה אפשרי). הצמד הרלוונטי למאבק כזה, והוזכר פה קודם בתגובות, הוא מג'יק-בירד
    בניגוד לכך, הטניסאים והכדורגלנים לא רק מצליחים להוכיח שהם בדיון של ה-GOAT, הדיונים עצמם משפיעים עליהם, על המוטיבציה שלהם, על החלטותיהם בקריירה, ולפעמים על מה שקורה במגרש עצמו. כל שחקן חושב בנקודה מסוימת על המורשת שהוא ישאיר, אבל הדיון הספציפי מצליח לדחוף 4 שחקנים, כולם מעל 30 ואמורים להיות כבר מעבר לשיא, להמשיך ולנפץ כל שיא שמישהו שיער, ביכולת לא מהעולם הזה. בין היתר, זה משום שהם מודעים לדיון הער, והם כבר לוקחים אותו בחשבון.

    הגב
  • Blue Devil

    Calvin Vs. Hobbes
    תודה על הפוסט והתמונה (אנחנו עכשיו חזק קומיקס) - ברוח הפוסט, אין ספק שהם הרבה יותר מצחיקים מסנופי (או הגירסא הישראלית המרוככת "חמודי")

    הגב
  • Ollie Williams

    "מסי מול רונאלדו זה מתחרה ראוי על הדיון המאוס בהיסטוריה, אפילו יותר מפוליטיקה ישראלית בעשור האחרון"
    נחשב דעה אישית?

    באמת שלא זכור לי דיון לא-פוליטי כ"כ מתמשך בו כל צד דובר מפוזיציה בלבד ולעולם לא ישנה את דעתו, וכל צד יכול בקלילות להאשים את השני בצביעות.

    אני כן חושב שההדחה המוקדמת של שני הנ"ל לא שמה אותם בהכרח מתחת לשמות שציינת אלא בעיקר מוכיחה שכדי להביא מונדיאל צריך קבוצה טובה ולא רק כוכב על (ושוב סליחה על דעה אבל אני גם ככה לא להיט לא בעולם הזה ולא בבא).

    ואחרון - כוכב העל האחרון שאני זוכר לקח קבוצה עד הגמר ממש במו רגליו, גם הרס לה את הזכיה עם נגיחה בבלם היריבה

    הגב
    • Srtest - ארטסט

      "אלא בעיקר מוכיחה שכדי להביא מונדיאל צריך קבוצה טובה ולא רק כוכב על"

      שששששש מה פתאום זו הרי אף פעם לא טענה שהוא בעצמו מביא כשנוח לו ואז מדבר על טרחנות.

      הגב
  • הצרפתי האמיתי

    אפרופו דיון על הריטואלים של השור צריך להדיין האם הריטואלים שלו או של פטר נאומוסקי מופרעים יותר לפני הגשה/זריקה לסל. בכלל למי עוד יש כזה טקס או ערימת טקסים ברמות הגבוהות האלה של ספורט כמו נדאל? ואני לא מתכוון לעמידת פיסוק של רונאלדו או לטקס הטלק הממותג של הקינג.
    הטורניר האחרון הבהיר לעניות דעתי [הפסיכיאטרית הלא רפואית שלא מבוססת על כלום] שהבחור נראה סובל מ ADHD לפחות או עמוק על הספקטרום. בהפסקות בין משחקונים ראיתי אותו מיישר את המגבת שמונחת על הרצפה בזווית של 90 מעלות מוודא שהיא מקבילה לגמרי לתיק של המחבטים, כשהבקבוק מאוזן על המגבת ויוצר כנראה את השעה המדויקת במאיורקה, נכנס עם רגל מסויימת למגרש וכמובן הריטואל הקבוע לפני הגשה עם הידיים על האף הסטת הזיעה והכל בחזרות רפטטיביות שכמעט גרמו לי לרחם עליו.
    ואז נזכרתי איך זה כנראה לצאת איתו מהבית לבילוי - הבחור בטח עובר בכל המתגים בבית ומדליק ומכה מדליק ומכבה את האור את הגז את מכונת הכביסה עד שהוא בטוח שהכל סגור...

    הגב
    • דורפן

      לא צריך את כל הדרמה... באמת יש לו ADHD. כמו ללא מעט ספורטאים גדולים - למשל דייויד בקהאם. סביר להניח שיש לבעיה הזו יתרונות מסויימים בספורט. מחמוד עבדול-ראוף לקה בה והיה אחד מקלעי העונשין הטובים בהיסטוריה.

      הגב
      • איציק

        עד כמה שאני זוכר, גם לריי אלן יש בעייה ועדיין את השלשה בזמן הוא ידע לתפור.

        הגב
  • רועי

    מה אם נולה באמת?, הוא אחד החביבים עלי בהיסטוריה של הטניס שראיתי וזה החל במקנרו וקונורס. אהבתי את המשוגעים.
    נוחה לדעץך יכול להכנס עכשיו ל"קרב" הזה?.

    הגב
  • Srtest - ארטסט

    פתאום נחתה במוחי התובנה החשובה שייתכן שהדיון שרובכם מכתירים כגדול והחשוב בעצם מדלג על קיומו בתוך ספורט קבוצתי - מי החמישייה הגדולה בכל הזמנים ואיך ייתכן שאין שם קליעה ל-3? ללברון אין ממש ואם תוסיפו את מג'יק, מייקל ועוד סנטר/פורוורד כמו דאנקן אז לארי פשוט חייב להיות שם על תקן ה"קלעי". שזה מעניין כי כשמדברים על סמול בול הדבר הופך לצמוד לדיבור על קשת ה-3 והחשיבות שלה כיום.

    אולי בעצם הדיון המטא הוא הדיון שלא מתקיים.

    הגב
  • רומן

    בניון נגד ברקוביץ'.
    לי התשובה ברורה אבל בטח יש אנשים שלא יסכימו איתי :-).

    הגב
    • Jhkj

      לקחת את מכלן לזכייה אירופית על הגב לא מזכה אותך במקום בדיון?

      הגב
      • Srtest - ארטסט

        מה זה מכלן אלופה וגול אדיר במאני טיים נגד אוסטרליה מול מסירות סרגל שהפכו מישהו למועמד החמישי בטיבו לריאל מדריד?

        הגב
      • רומן

        כבודו של אוחנה במקומו מונח, שחקן ענק!
        אבל אני משווה ספציפית בין בניון לברקו שלשניהם יש קריירות אדירות בליגה הטובה בעולם.
        מה גדול יותר, להיות שחקן הרכב מכובד וליגיטימי בקבוצות גדולות, או להיות המלך של קבוצות בינוניות?
        שחקן טקטי של מאמן, או גאון של כדורגל?

        הגב
        • סהר

          ברקוביץ יותר גדול מבניון. לבניון מוסר עבודה ומזל אבל אני לא זוכר ממנו שום קסם.אבל מה אני מבין, מבחינתי שלום תקווה.

          הגב
          • עובר אורח

            חחח
            בניון לא רואה את ברקוביץ מבחינת מה שהוא עשה בקריירה. גם בקבוצות וגם בנבחרת

            הגב
        • Jhkj

          ברקוביץ' לא היה בקבוצות גדולות, ואם אתה כל כך טוב בבינוניות שאתה לוקח אותן לתואר אירופי אתה משהו מיוחד באמת. רוני רוזנטל גם לפני ברקוביץ ברשימה לדעתי, בשיאו הטוב ביותר מכל שחקני ישראל

          הגב
          • Gil - Zimbabwe

            אבי כהן (מכבי) הטוב בשיאו מכל שחקני ישראל, ללא מתחרים.

            הגב
          • רומן

            רוזנטל היה אדיר.
            אבל ברקו היה מיוחד, הוא באמת היה ה כוכב של הקבוצות בהן הוא שיחק.
            אני באמת מאמין שאם ברקו היה משחק מתחת לחלוצים שלקבוצות גדולות הוא היה בשיח על אחד הקשרים הגדולים בעולם בתקופתו.
            נגרים דוגמת אוסטנסטד והארטסון היו מקבלים כדורים על החלק הנח ברגל שלהם..
            לא היתה שום התקפה שלא עברה דרכו, העקבים, המסירות בין 2, הקצב.. הוא באמת היה משהו מיוחד.
            אני מדרג את שחקני ישראל שראיתי כך:
            1. ברקו
            2. בניון
            3. רוזנטל
            4.אוחנה
            5. רובן עטר

            הגב
            • Ollie Williams

              אם לברקוביץ' לא היה פה ג'ורה ואגו שגורם לזלטאן להחוויר, לא היה פה דיון ואולי היינו זוכים לגלות מה חלוצים גדולים עושים עם המסירות שלו.

              אבל ברקוביץ' ירה לעצמו ברגל במעבר לסלטיק - בימים שעוד הייתה שם תחרות והוא הלך לצד המפסיד ולא הצליח להרים אותו. ההמשך באנגליה כבר היה הרבה פחות זוהר למרות ניצוצות פה ושם.

              בניון משך קריירה ארוכה יותר ברמות הגבוהות, היה שחקן מוביל בקבוצות בינוניות בשתיים מהליגות הטובות באירופה, כבש ברבע גמר הצ'מפיונס ובישל בחצי - מעמדים שברקוביץ' לא התקרב אליהם בכלל.

              ברקוביץ' שחקן טוב יותר, בניון עם קריירה מרשימה יותר.

              בנבחרת אגב שניהם סיפקו תצוגות אישיות מרשימות פה ושם בנבחרות שהגיעו לכלום. אבל לבניון היה הרבה פחות עם מי לעבוד

            • Jhkj

              איכות נקבעת לפי מה אתה שווה, גדולה לפי מה עשית, רוזנטל בניון ואוחנה עשו יותר מברקו

            • רומן

              Jhkj , מה פתאום.
              אוחנה? אני מת עליו, שחקן שגרם ללסת שלי לא להסגר בילדות, אבל מה הוא כבר עשה? גביע המחזיקות? זה מפעל זניח, אתה משווה את זה ללהיות כוכב בפרמייר ליג?

            • Ollie Williams

              אז הנצחון של חיפה על פסז' וההעפלה לרבע גמר המחזיקות זה הישג זניח?

              ואגב כן, לקחת קבוצה בלגית קטנה לתואר אירופי (שלשיטתך הוא זניח אבל אני מאמין שב 1988 חשבו אחרת) זה יותר מלהיות כוכב בקבוצות מרכז טבלה בפרמייר ליג (שהייתה סתם הליגה האנגלית בימי אוחנה במכלן).
              לשפוט את העבר לפי קריטריונים בני ימינו זה סתם סוג של דמגוגיה.

              אפשר רק לדמיין לאיזה גבהים אוחנה היה מגיע אם לא היה חוזר לבית"ר כ"כ מהר.

            • רומן

              אוללי,
              אבל באותה תקופה הליגה הבלגית נחשבה די חזקה (שלא כמו היום).
              וזה לא היה כזה סנסציה שקבוצה משם תיקח את גביע המחזיקות.
              ושוב אני לא מתווכח על איזה שחקן ענר אוחנה היה, כי הוא היה ועוד איך ענק.
              אני רק אומר שההישג הזה הוא טיפה אובררייטד.

            • Ollie Williams

              הליגה הבלגית הייתה טובה יותר מאשר היום אבל אף פעם לא אחת מהליגות המובילות באמת. ומכלן גם אז לא הייתה מאריות הליגה כמו שהיו אנדרלכט וסטנדארט ליאז' למשל.

              הישג אוברייטד? אפשר לומר את זה גם על "הוביל את ווסטהאם למקום 8".

              אם אתה צריך בכל זאת לגמד את כל ההישגים של האחרים כדי להצדיק למה הקריירה של ברקוביץ' גדולה יותר אולי זה אומר משהו על חוזק הטיעון.

            • רומן

              אוללי, אני לא הולך להתווכח איתך על זה שאוחנה שחקן ענק, כי אני גם חושב ככה...
              אבל ברקו מעל כולם

            • Ollie Williams

              מבחינה סובייקטיבית בכיף.
              אתה אוהד חיפה שברקוביץ' היה גיבור ילדות שלו ואנגלופיל ברצה שנותנת פייט לאוריאל דסקל.

              אבל עדיין לא הבאת פה אף טיעון אובייקטיבי רציני שתומך בזה.

  • ליאור (אחד מתוך רבים, מסתבר)

    צ'אק נוריס ועומר דבון ליטל

    הגב
    • עובר אורח

      עומר ליטל ומרלו
      מקנולטי ולסטר פרימן

      הגב
      • ליאור (אחד מתוך רבים, מסתבר)

        לסטר מנצח בקרב אגרופים אבל מקנולטי ידפוק לו את הקריירה ויהרוס לו את הנישואים :)
        צריך לעשות מרלו וסנופ. אני שם כסף עליה

        הגב
  • Srtest - ארטסט

    רומן אברמוביץ' מול פלורנטינו - הון ואצולה ישנים מול הון ואצולה (יחסית) חדשים.

    הנהלת ברצלונה מול הגלייזרים - אלה שחיים על הלוואות מהבנקים בצורה הקלאסית לבין אלה שממשכנים קבוצות כדי להחזיר הלוואות לבנקים שהן חלק בסיסי מאמצעי המימון.

    הגב
  • גל ד

    בענפים הקבוצתיים הדיונים המעניינים יותר לטעמי הם דיוני הקבוצה הגדולה בכל הזמנים. היה לנו לדוגמה את שיקגו של 72 הנצחונות מול השואוטיים לייקרס, או בוסטון של שנות השמונים, ועכשיו נכנסה גולדן סטייט הנוכחית לתמונה.

    הגב
  • Fluttershy

    אמרסון-ווייקמן. ברור שאמרסון.

    הגב
  • Srtest - ארטסט

    אייץ' וולדמן וקורן אמישה - שני סימני השאלה הגדולים והמוזרים. נתנו עונה-שתיים בטופ של הכדורסל המקומי ופופפפפפ נעלמו כמו שבאו.

    הגב
  • אבי התל אביבי

    גם הדיון ניוטון - אינשטיין חב את קיומו לקידוש העכשווי. אין תחרות!

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *