שש עשרה קבוצות

מה שהכדורגל צריך

צרפת עוד לא חודש אלופת העולם ובפרמייר ליג – הליגה הכי מיוצגת בגביע העולם – כבר משחקים. כמו גם במדינה שזכתה בגביע העולם. בתוך שבוע כמעט כל הליגות האחרות יהיו בפעילות. גביע אירופה כבר בסיבוב הרביעי שלו. ֿ

ברמה העילית שחקנים בכירים לא משותפים. אחרים נראים מותשים. ברמה הנמוכה יותר זו פארסה תחרותית. קבוצות כמו הפועל באר שבע רואות חלק מרכזי מהעונה שלהן מוכרע ביולי.

העומס הזה הוא אסון לכדורגל, גם אם מתעלמים מבריאות השחקנים. הוא אסון סגנוני, כי הוא מאדיר את הרוטציה על חשבון היכולת של ההרכב הראשון. הוא אסון אסתטי כי אנחנו מאבדים הרבה מאד כדורגלני עילית שמוחזקים על ספסלי הקבוצות הגדולות כדי לעמוד בעומס הזה. הוא כמובן מגדיל מאד את משמעות הכסף במאבקי האליפות. 

נדמה לי שגם לאוהדים העומס קצת מוגזם. אבל  אולי זה רק אני. כלומר מוריניו.

*

יש הרבה הצעות להגדלת השוויוניות בכדורגל. פלייאוף, דראפט, תקרת שכר, ליגת על אירופאית ועוד ועוד. בגדול אפשר לחלק את ההצעות הללו לכמה קטגוריות. קטגוריית הלא יקרה. קטגוריית הלא יועיל. וקטגוריית ״אולי יקרה בעתיד המאד רחוק וכנראה שלא יועיל״. ולכן אני כרגע מאמיןבהצעה מאד פשוטה: ליגות עליונות של 16 קבוצות ו-30 מחזורים. שפיפ״א תכניס את זה לתקנונים. זה הגודל המותר לליגה בכירה. 

קבוצות העל יחזיקו סגלים קטנים יותר – ונראה שחקנים מעולים חוזרים לשחק מדי שבוע. 

רמת הכדורגל תעלה מאד עם היציבות בהרכבים. 

מספר קבוצות בכל מדינה יצטרפו למאבקי האליפות. בשלושים מחזורים וסגלים קטנים יותר לקבוצות כמו נאפולי או טוטנהאם (ואולי יש דוגמאות טובות מאלו) יהיו עם סיכוי טוב בהרבה. 

הרבה פחות קבוצות בגרבג׳ טיים. יותר מדי קבוצות נעלמות בבטחון בין המקום ה-6 ל-18 בליגות הגדולות ומסיימות בערך שליש עונה בלי כדורגל תחרותי. אם המקום ה-14 יורד והמקום ה-6 עולה לאירופה  יהיו הרבה פחות קבוצת כאלו. 

שיפור בליגות המשנה ושיפור בליגות של מדינות קטנות יותר. פשוט הליגות הגדולות ישאבו מספר קטן יותר של שחקנים.

הכדורגל הבינלאומי ישתפר – בגלל הירידה בעומסים. 

ומה יהיה על הטלוויזיה? היא לא תפסיד כסף. היא תשדר לא פחות. יהיו לה משחקים הרבה יותר מעניינים. פחות קבוצות יברחו לליגה. הטלוויזיה היא סיבה לצמצום הליגות לא סיבה להתנגד. 

לכל הבעיות שמניתי יש גם פתרונות אחרים. אבל לליגות של 16 קבוצות יש יתרון אחד בולט. זה משהו שבעצם קל מאד לעשות. 

הניצחון על לסטר (ולפני כן גם חידון)
על הכתוביות

תגובות

  • ק.

    מעולה. כל כך נכון, וכל כך לא הגיוני לקרוע ככה את השחקנים אחרי מונדיאל ועונה ארוכה בלי להכין את הגוף לעוד אחת כזאת ובלי לעשות הכנות נורמאליות עם הקבוצה (להערכתי חודש זה מינימום). השיטה אשכרה כפתה סגלים עמוקים על כל מי שנכווה מזה לעומת היריבות. מכל החרא שיש היום בכדורגל העולמי הקאפיטליסטי, הדבר שהכי מבאס אותי זה שחקנים מעולים שהופכים לשחקני "רוטציה והסגל הרחב".
    יש ליגה, שאמנם אתה בז לה, אז לא אציין את שמה, אבל עונה מספטמבר עד ינואר של 16 משחקים ופלייאוף לא פוגעת ברמה וברייטינג ודווקא בגלל זה (כמעט) כל משחק עונה סדירה הוא חשוב וכל מחזור יש כמה משחקים מעניינים וטובים גם לאוהד הנייטראלי

    הגב
  • no propaganda

    תמיד טענתי שצריך לצמצם את הסגלים בכוח, מקסימום 20 שחקנים, אולי אפילו 18. זה יבוא מצוין יחד עם צמצום הליגות

    הגב
  • משה

    אני גם בעד לקצר את ריצת ה 5000 ל 4600, מה שהיה הערב היה אכזרי מדי.

    הגב
    • ארז

      התבעסתי רצח. דווקא הוקל לי כשנפסלה. פחות תחושה של החמצה...

      הגב
      • צור שפי

        + 1 לארז

        הגב
  • D! פה ועכשיו

    בתכלס, גיליתי שמאד מאד חיכיתי לחזרה של הפריימיר ליג
    יחד עם זאת - אני לא לגמרי מחכה לליגת האלופות, למשל. כי זה פח לא מעניין.
    מבחינתי יכלו לוותר גם על משחקים באירופה במקום זה.

    זה כיף שיש ליגה, אני גם אוהב את זה שהיא די ארוכה. להקטין אותה גם אומר שארבע קבוצות, פחות חזקות ועשירות יעלמו מהנוף, אוהדים של מקומות פחות גדולים לא יסעו לאצטדיונים הכי גדולים.

    כרגיל - הקטנות יפגעו

    (מסכים עם כל מה שאתה אומר, רק מחפש פיתרון קצת שונה)

    הגב
    • רונן דורפן

      אם אתה חושב שקבוצות ייעלמו מהנוף - אתה לא רואה צ׳מפיונשיפ. מועדוני פאר חיים שם יופי עם 30 אלף צופים למשחק.

      הגב
  • גלעד בלום

    דורפן אם היית יושב ראש פיפא מצב הכדורגל היה משתפר( אולי לא זה של ליברפול ), לך על זה, שמעתי שיש טובות הנאה לא קטנות...

    מה שאתה כותב כל כך ברור, נראה שאלה שמנהלים את העסק חיים באולימפוס שבו שני משחקים בין מנצ׳סטר סיטי לברנלי/בורנמןת׳/ברייטון/קארדיף הם דבר הגיוני ( אף שחקן של הקבוצות הקטנות הללו לא נכנס לסגל הרחב של קבוצת המילואים של סיטי ).

    דווקא באמריקה המציאו שיטה שוויונית- הדראפט, אני לא הכי אוהב את השיטה של הליגות המקצועניות באמריקה( משמעות קטנה לעונה הרגילה , הכל מוכרע בפלייאוף, אין ירידות ליגה, אין קהל חוץ למעט הניקס ).

    אבל בשיטה הזאת יש סיכוי שקבוצות חלשות יקבלו את הלברון/דוראנט/ בעוד שבכדורגל אין סיכוי שאמפבה/פוגבה/זלטן לא יגמרו( או יתחילו) בריאל/באיירן/בארסה/צ׳לסי/יונייטד/סיטי

    הגב
  • רומן

    אבל לאן ילכו כל כך הרבה שחקנים?
    אתה מונע מהם פרנסה

    הגב
    • Ollie Williams

      אז בוא נעשה ליגות של 64 קבוצות וככה נבטיח פרנסה לכל השחקנים בעולם...
      כמו בכל תחום תעסוקתי בעולם הטובים יישארו בטופ בפיזור רחב יותר, והפחות טובים יחפשו את עצמם במקומות הקטנים יותר.
      זה עדיין יביא לאובדן של הרבה פחות מקומות עבודה מאשר למשל הקיצוץ שאינטל עשו לפני כמה שנים בכל העולם.

      הגב
  • שלו

    רק שלא יגדילו את ליגת העל ל 16 קבוצות,
    גם ככה יש שלוש ארבע קבוצות מיותרות.

    הגב
    • ק.

      3-4 קבוצות לא מיותרות

      הגב
  • AdamB

    אם יש תקווה, היא שעוד כמה שנים שחקנים לשעבר שכבר שיחקו במאה הנוכחית ואני בטוח שמבינים היטב
    את האבסורד שבעונת כדורגל בלי התחלה וסוף יהיו בעמדות מפתח בהתאחדויות השונות ויזיזו דברים.
    מהעסקנים אין לי ציפיות.

    הגב
    • ארז

      אבל אז הם יהיו עסקנים.
      נדמה לי שפלאטיני שיחק פעם :)

      הגב
  • gedalia

    לפני כמה שנים קראתי באיזה מקום שחלק מהקבוצות הגדולות תמכו ברעיון כזה, כי זה יאפשר ליצור שלב בתים שני בליגת האלופות במקום השמינית והרבע - אותה כמות משחקים לגדולות אבל יותר כסף ויותר מפגשים ישירים ביניהן.

    הגב
  • כספרי

    כתבתי את זה גם במקום אחר. בצ'מפיונצ'יפ, בליגה של 24 קבוצות יש אחלה כדורגל. אני לא אוהב את הפורמט של פלייאוף זה מעקר את העניין. מצד שני הייתי מבטל את הבולשיט הזה של ליגת האלופות והליגה האירופאית (אני יודע שאין סיכוי) וחוזר למתכונת של נוק-אאוט

    הגב
    • D! פה ועכשיו

      לגמרי מדוייק

      הגב
      • רונן דורפן

        לשחקן צ׳מפיונשיפ לרוב אין כדורגל בינלאומי, אין לו אירופה ויש לו פחות גביע. אז הוא יכול לעמוד ב-46 מחזורים

        הגב
        • no propaganda

          הנקודה הראשונה מאוד קריטית, מחזורים הם סוג של נדל"ן אם הליגות המקומיות יקצצו אז ליגת האלופות תיקח ואם היא לא תיקח אז הנבחרות יקחו.

          הגב
  • Guss

    כתוספת להצעה שלך , סעיף נוסף לתקנון:
    במדינות בהן יש 2 תחרויות גביעים (כמו אנגליה וישראל) , קבוצות שמשחקות באירופה לא ישתתפו בגביע המשני.
    זה גם יוריד את העומס מקבוצות העילית של כל מדינה, גם יהפוך את הגביע המרכזי לתחרותי יותר, וגם יהפוך את הגביע המשני לתחרותי יותר לגבי הקבוצות הקטנות. הקבוצות הגדולות ביו כה וכה לא צריכות את הכסף השולי של הגביע המשני, או שמפוצות על ידי הכסף ברביעי אירופה.
    זה מגוחך ששחקנים שמשחקים כל כך הרבה תחרויות וצריך להתיש אותם גם בגביע ליגה או טוטו. גם אם זה יוריד 6-8 משחקים בשנה לקבוצות הגדולות, זאת התחלה טובה.

    הגב
    • ניק

      אם קבוצה גדולה מפחדת לתת במה לצעירים\מחליפים שלה בטורניר כזה אז זה נטו בעיה שלה.
      חוץ מזה שבאנגליה לפחות לדעתי אפשר לפרוש באופן יזום מטורניר גביע מסויים (יונייטד פרשה מהגביע האנגלי אחרי עונת הטרבל).

      הגב
      • Guss

        ניק, אתה צודק תיאורטית לגבי הקבוצות. אבל צריך להגן על השחקנים, לא האינטרסים של הקבוצות. אם, תחת האתוס של לא מוותרים על אף מפעל ואף משחק, מאמן מעלה לגביע הליגה שחקנים בכירים, אז הם מחויבים לתת את הכל על המגרש. מאמנים צריכים להראות שהביאו תואר, אז מבחינתם הם מעלים הרכבים יחסית חזקים.
        זה צריך להיות מחוץ לשיקול הדעת של הקבוצות ושל המאמנים - אין שום סיבה להעמיס על שחקנים כל כך הרבה תחרויות. זה לא אנושי. קבוצה שמשחקת באירופה - בסיכוי סביר ששחקנים רבים שלה הם גם שחקני נבחרות - פשוט צריכה להיות מחוץ לגביע המשני כדי להגן על השחקנים.

        הגב
  • גבריאל

    ברור. הדבר גם יוריד, כמעט בוודאות את מספר הפציעות של שחקנים בכירים לפני טורנירים גדולים.

    הגב
  • Srtest - ארטסט

    אי אפשר להפריד את הסיפור של הכדורגל היום כפי שתארת משלושה היבטים/מהלכים בעולם של הכדורגל ושל יחסי הגומלין עם העולם מחוצה לו:

    1. ביטול שלב הבתים השני של הצ'מפיונס כפי שכבר צוין פה היה קטליזטור להעמקת המצב המתואר. כמובן שיש פה לא מעט צביעות מצד הגדולות שכן אני לא זוכר איזו התנגדות מחד ואיזו מחשבה על איזה באסה יהיה לדרוס את כל הקטנות הלא תחרותיות האלה בליגות המנופחות המקומיות (כמובן שכשאומרים מנופחות עבור איזו קהילה שמיוצגת בליגה אין דבר כזה).

    2. כתבת במהלך או אחרי המונדיאל (אני כבר לא זוכר) על הכוח שיכול להווצר אם יתרחש שילוב כוחות בין יכולות הכדורגל של דרום-אמריקה לבין השילוב בין הארגון והכסף של הצפון. כנראה ששינוי יכול להתרחש רק כשיתקיים שינוי ביחסי הכוחות. מה יקרה אם הכשרונות הדרום-אמריקאים ילכו לליגה האמריקאית? יותר קרוב לבית, לא?

    3. הכדורגל עצמו. ישנם שינויים שהכדורגל עצמו צריך לאמץ מתוך כל התובנות וכל מה שהוא משקף במשחק עצמו, ללא מורא. אני מתכוון ממש לגעת בכמה יסודות של איך המשחק נראה מתוך אימוץ הגיוני של הלך המשחק הלא צפוי שלא עצמו מתוך שיטה שתאפשר יותר הפתעות בתוך המשחק (נניח מתוך משחק כמו של קרואטיה במונדיאל). ממש לא לפחד לגעת בדברים כמו השוער והדגשת יתרונות התקפיים מובנים. לא יקרה היום אלא שבסופו של תהליך אלמנט ה"הכל יכול לקרות" יכול להפוך ל"הכל יקרה" מתוך המשחק עצמו.

    הגב
  • רוני

    פחות מחזורים פחות שידורים פחות כסף
    זה נכנס לקטגוריה דל לא יקרה....

    הגב
    • Srtest - ארטסט

      אנשים שהם לא אתה או אני צריכים להחזיר הלוואות ענק לבנקים! צריך לדאוג להם!

      הגב
      • Ollie Williams

        אני דווקא חושב שהוא צודק
        ולא מבחינת צדק ומה נכון או לא נכון
        ולא מבחינת למי צריך לדאוג.
        פשוט מהבחינה שמלכתחילה יוצרים אינפלציה של משחקים כי שידורים זה רייטינג זה כסף למי שיושב למעלה ומושך בחוטים.
        ליגה של 20 קבוצות, 38 מחזורים זה 380 משחקים בעונה.
        ליגה של 16 קבוצות, 30 מחזורים, זה 240 משחקים בעונה.

        הגב
        • Srtest - ארטסט

          מזכיר לי את זה שהסרטים היום הם ארוכים יותר (כי הצרכן רוצה "יותר") ויש יותר פלופים ובינוניות מאי פעם. לסטר לא היתה לסטר היא היתה הנוסטלגיה של ימי ניוקאסל ובלקבורן ומה שיש לך עכשיו בפועל זה פלייאוף-ליגה של 6 קבוצות שלשתיים מהן יש זהות שנבנתה שקצת מתכתבת עם המסורת הרומנטית שהצמיחה את הענף. לא משהו שמבינים בו אינפלציונים או דפלציונים. לפחות בלה ליגה לא משחקים בנדמה לי.

          הגב
          • Ollie Williams

            אני לא מבין למה אתה מנסה להתווכח איתי על משהו שלא אמרתי.
            אם תקרא שוב אולי תבין ש"אינפלציה של משחקים" הכוונה לדרכים לגרום לזה שישוחקו בפועל יותר משחקים וזה לא קשור בכלל לאינפלציה כלכלית.
            אתה יכול להמשיך להתווכח עם עצמך ולהוכיח שהאיכות יורדת אבל זה בכלל לא האישו וגם לא אמרתי אחרת.

            את מי שסופר כסף, האיכות לא מעניינת אלא רק הכמות.
            ומי שסופר את הכסף הוא כרגע מי שגם מחליט בפועל.
            לכן אני מסכים עם רוני - הסיכוי שיפחיתו בצורה כ"כ דרמטית את מס' המשחקים בכל ליגה לדעתי די שואף לאפס.

            הגב
            • Srtest - ארטסט

              אוקיי אני מסכים אתה פשוט מדגיש את העובדה שהעסקנים משרתים את הגורמים הכלכליים ואני מדגיש את ההשפעה של הגורמים הכלכליים על תרבות הכדורגל. יש כאלה שיחשוב שהליגה האנגלית הזו היא הטובה בכל הזמנים. יש גם כאלה שחושבים את אותו הדבר על האנביאיי. אני רק יכול להגיד שבתור אוהד של הספורט ההוא לפני הכל, אותה ליגה אנגלית ישנה של ניוקאסל ובלקבורן אלופות כי דלגליש חזר בבלקבורן ושירר הפך לפקטור גדול בניוקאסל הוא מה שתפס את תשומת לבי כשהייתי ילד עם אהבה לספורט אחר. היום אתה קורא רגשות דומים על ליגות משניות - הלאומית בכדורסל אצלנו, הצ'מפיונשיפ באנגליה ויש עוד דוגמאות (כולל היורוליג לפעמים ולמרות הפיינל פור). יש כאלה שבכלל מעדיפים כדורסל מכללות בדיוק בגלל אותו אלמנט חמקמק ויש מצב שהם גם אותם אלה שמעדיפים שלב בתים שני כי אם כבר אז כבר. כל אלה לא קשורים לחבורה שקובעת כמו שאינם קשורים לאלה שעבורם היא קובעת. לא אומר שלא ימשיכו לצפות ולכן אתה צודק.

            • Ollie Williams

              שמח שהגענו להבנות :)

              הרומנטיקה שאתה מתאר בספורט מתה מזמן לצערנו.
              מצד שני בהרבה תחומים בעולם כבר לא רואים אנשים שנשארים מספר דו ספרתי של שנים באותו מקום עבודה, אז אולי זה לא משהו שייחודי רק לכדורגל - שבניגוד לתחומי תעסוקה אחרים ראינו בו קו פרשת מים די ברור במעבר מבידור בעל אופי קהילתי לעוד ביזנס.

  • ניר

    בעיניי הפתרון הרבה יותר פשוט, בשנה שבה יש טורניר נבחרות - הליגות המקומיות חייבות להתחיל מאוחר יותר.

    אגב, מפתיחת העונה של הליגה האנגלית אני רואה שהבדלי הרמות רק מתחזקים. ארסנל כבר לא תתקרב יותר לצמרת, ולמעשה זו ליגה של חמש קבוצות וכל היתר.

    הגב
  • אדם

    אני דווקא חושב שהבעיה העקרית של הכדורגל בנושא הזה היא הגלובליזציה. למה שלאוהד וולבס או בריסטול סיטי יהיה איכפת מה חושבים אוהדים מסין, ארה"ב או ישראל על איכות הליגה שלהם ומה ישפר אותה, הרי אף אחד מאיתנו לא מושפע מהליגה הזו כמו שאוהד מקומי מושפע (מבחינת פעילות לנוער, תקווה ותחושת שייכות). הטענה שגודל הליגה צריך להיקבע ע"י פיפ"א מוציאה לחלוטין את השוק המקומי בתור קובע וזו בעיה כי למשל בישראל אין קבל ל16 קבוצות אז במה זה יועיל.

    הגב
    • רונן דורפן

      כתבתי גודל מקסימום... פחות קבוצות בוודאי אפשרי. צריך לקבוע גג מחזורים.

      הגב
      • אדם

        אולי התכוונת למקסימום אבל זה לא מה שכתבת :)
        בכל אופן, למה שהפרמייר ליג תוותר על מחזורים ולא הצ'מפיונס ליג? מה האינטרס של פרנסי הליגה האנגלית להסכים לזה?

        הגב
  • אבי התל אביבי

    כ"כ הגיוני, שלא יקרה

    הגב
  • איאן ראש

    דורפן, הדבר המרכזי בעשיית או אי עשיית שינוי זה כסף. כלומר הטלוויזיה. אתה אומר שהם לא יפסידו אבל פחות קבוצות=פחות מחזורים=פחות שידורים. מה פספסתי?

    הגב
    • רונן דורפן

      הם ישדרו יותר מחזורים מכל מחזור. אחוז הרבה יותר מהמשחקים יהיה מכריע. תמיד ישחקו השחקנים הטובים. דוגמא לליגה בה פחות משחקים מגדילה את חשיבותם היא בליגת זעזועי המוח האמריקאית

      הגב
      • Ollie Williams

        יש שני הבדלים משמעותיים מהספורט האמריקאי על שלל ענפיו.
        האחד זה שילוב מפעלים בעלי אינטרסים שונים בכדורגל האירופי, לעומת קבוצה אמריקאית שמשחקת בליגה אחת בלבד. בלי גביע ובלי מפעלים יבשתיים (מלבד אולי הכדורגל).
        השני הוא שלמיטב ידיעתי, ותקן אותי אם אני טועה, אין כמעט "זמן מת" בספורט האמריקאי. הליגות קצרות יותר אבל הן לא מתרחשות במקביל - כך שלגופים המשדרים תמיד יהיה ספורט לשדר ואין תקופות יבשות כמו הקיץ שבו פעם בשנתיים כשאין טורניר גדול פשוט לא קורה שום דבר מעניין לשידור במשך חודשיים-שלושה.

        הגב
  • אורי

    חס וחלילה!!!!
    אף אחד לא רוצה את ליגת העל(ק) עם 16 קבוצות

    הגב
  • צור שפי

    הצעה מעולה. לגבי ישראל - מה שלא נוסה אף פעם הוא ליגה של 10 קבוצות שמתמודדות ביניהן ארבע פעמים (36 מחזורים). בנוסף, לשתי היורדות (9-10) והעולות (1-2 בליגה השניה) האוטומטיות צריך להוסיף פלייאוף בין מקומות 7-8 בראשונה ו-3-4 בשניה. זה ייצור ליגה בלי גראבג' טיים ובטן בכלל, נטו קוביות, אם לא במאבק האליפות אז לפחות על מקום באירופה (3-6) ונגד הירידה. יש מצב שיהיו קבוצות שעד הסוף יילחמו בשתי החזיתות...

    הגב
    • אדם

      אתה אוהד הפועל למיטב זכרוני, אתה באמת מעוניין בארבעה דברים בשנה (וזה בלי גביע)? זו גם אחת הסיבות שאני שונא את הפלייאוף עם הסיבוב הכפול, ארבעה משחקים בשנה מינימום נגד כל קבוצה זה יותר מידי.

      הגב
      • צור שפי

        אדם, לפי ההיגיון הזה אני אמור להיות מעוניין בכך שהפועל תמשיך לשחק בליגה השניה. החיים הם גלגל, בשנים האחרונות מכבי למעלה ואנחנו למטה, היו ואינשאללה עוד יהיו זמנים אחרים. העמדה שהצגתי היא עקרונית.

        הגב
        • אדם

          גם העמדה שלי עקרונית כי גם בזמנים הטובים סבלתי מעודף מפגשים. בגדול אני חושב שעודף יוצר מיאוס וההתרגשות שלפני משחק הוכפת לתחושת "נו עוד פעם, די, נמאס". מה שהיה מעניין בצ'מפיונס ליג היו המפגשים השונים שמתרחשים לפעמים ומייצרים סיטואציות מעניינות. נניח נסתכל על ארסנל ברצלונה, אז, התחושה שלי הייתה משהו כמו: מעניין מה יהיה -> אולי יהיה שונה -> למי איכפת. בשביל לשמר יריבות ועניין אסור להמאיס את המצ'אפים וזה לגמרי מה שקורה.
          ותמיד כשאני חושב על זה אני מנסה להבין מה שונה בין זה לבין סדרת פלייאוף בכדורסל ואני חושב שהתשובה העקרית היא שבסדרת פלייאוף ההתמודדות חיה בתוך עצמה עם מצ'אפים ייחודיים לה שיוצרים עניין פנימי. כשזה משחק בתוך ליגה אין באמת ייחודיות למפגש למעט היריבות ולכן עומס המפגשים יוצר אפתיה או מיאוס.

          הגב
          • Ollie Williams

            +1

            לא זוכר באיזה עונה זה היה, לפני כמה וכמה שנים, שהיו 3 או 4 דרבים תוך חודש (בשילוב פלייאוף וגביע). זה פשוט היה מבאס. וזה עוד היה בתקופה יחסית שוויונית בעיר.

            הגב
            • Dr.van nostrand

              כשיהיו לך 4 משחקים בשבועיים בסדרת חצי הגמר של הליגה, לא רק שלא יימאס...זה גם ייזכר להרבה זמן, גם אם כל שנה יהיו סדרות איכות ויהיו כמובן.

            • Ollie Williams

              אני לא חושב שהכדורגל כענף ספורט בנוי לסדרות כאלה בצורה שגם תהיה מעניינת.
              ראינו את זה קורה גם בקלאסיקו לפני כמה שנים שקיבלנו יחד עם הגביע והחצי גמר הצ'מפיונס 4 התמודדויות תוך 3 שבועות ובמשחק השלישי זה כבר הרגיש טרחני/מתיש.

            • Dr.van nostrand

              זה עניין של אלטרנטיבות.
              סדרות לא אבל נגד בני יהודה, חדרה וסכנין כן.
              השאלה מה אתה מעדיף.
              23:27
              15.8

            • Ollie Williams

              אז למעשה אנחנו צריכים להעיף את כל קבוצות המרכז-תחתית, ולשאוף לכך שיהיו כמה שפחות קבוצות אבל חזקות שיוכלו להפגש ביניהן שוב ושוב ושוב?
              יש משמעות לגיוון, יש משמעות גם להבדלי רמות ו"מעמדות".
              זה שבארץ תרבות הספורט והאהדה בקאנטים זו בעיה אחרת שלדעתי צריך לפתור באמצעים אחרים, בדיוק כמו רמת הכדורגלן הישראלי והקבוצות הישראליות במפעלים היבשתיים.

              להערכתי מלקחי עבר, 4 משחקים תוך שבועיים בין אותן שתי קבוצות יביאו לכך שמשחקים 3 ו 4 כנראה יהיו עייפים מאוד, גם בדשא וגם ביציעים.

            • Dr.van nostrand

              אפשר ורצוי להשאיר את הליגה על 14 קבוצות ולהמשיך לקיים את ה'מרתון' לאורך זמן. רק שבמקום לסיים ככה, להוסיף סדרות על האליפות ונגד הירידה.
              לא משנה כרגע איזו שיטה.
              רק שקבוצות יהיו תלויות בעצמן ויהיה על מה לשחק ולא רק לעשירות שמוליכות את הטבלה בפער עצום, בד"כ משלב מוקדם של העונה.
              18:47
              16.8

  • מעיין אוהד מכבי

    לפני שקופצים לטפל בכדורגל המועדונים, צריך לטפל בכדורגל הנבחרות.

    לטעמי, צריך להיות "מתכנן מרכזי" שקובע לו"ז שנתי לפי מסגרות.

    למשל, להקצות חודשיים בשנה לכדורגל נבחרות. זה יאפשר הכנה ראויה ויפחית את העומס על השחקנים מבחינת טיסות ופיצול מסגרות. נניח, משחקי מוקדמות של טורנירי נבחרות יתקיימו במהלך החודשים ינואר ויוני (לא צריך את כל החודש). כל שנה. אם ינואר בעייתי אז אפשר לשריין חודש וחצי מסוף מאי עד אמצע יולי, ולרכז בו את כדורגל הנבחרות.
    המשמעות היא שלא יהיו עוד פגרות לצרכי כדורגל נבחרות במהלך העונה, ואפשר לייצר שטף של כדורגל מועדונים בצורה ראויה יותר.
    כנגזרת מכך, המוקדמות במפעלים האירופיים יתחילו שבוע/שבועיים לאחר סיום כדורגל הנבחרות, והליגה יתחילו כחודש לאחר סיום כדורגל הנבחרות.

    הגב
  • Dr.van nostrand

    בשורה התחתונה, פחות חשוב כרגע כמה קבוצות ואיזו שיטה עושים. ברגע שקבוצות תלויות במאזן של המוליכה ולא בעצמם, זו בעיה עצומה.

    הגב
  • Lord Anthony

    נראה לי שצריך להגיד שהבעיה היא לא ממש מספר המשחקים, לפחות לא אלו הרשמיים.
    בתור דוגמא (לא ממש אקראית, אבל גם לא יוצאת דופן באופן מיוחד) ליברפול בעונת 91-92 שיחקה 64 משחקים רשמיים, שכללו זכייה בגביע' הופעה בינונית ומטה בגביע הליגה והגעה לרבע גמר גביע אופ"א.
    ריאל מדריד שיחקה בעונה שעברה 62 משחקים, ברצלונה 59.

    קבוצות אוגרות שחקנים כי הן יכולות, הן היו אוגרות אותם גם היו משחקים 30 משחקים בעונה.

    הגב
    • Ollie Williams

      אני חושב שמבחינת העומס הפיזי והאינטנסיביות של המשחק, אין מה להשוות. 62 משחקים של ריאל שנה שעברה מהווים מאמץ ועומס גדולים בהרבה מהעומס ממה שהיה על שחקני ליברפול ב 91/92....
      בנוסף הליגה הייתה אז של 22 קבוצות, אני חושב שהיא הוקטנה בין השאר כי זה התחיל להיות יותר מדי.

      הגב
      • Lord Anthony

        זה עובד לשני הצדדים, אומנם העומס הפיזי הרבה יותר גבוה, אבל גם כל הטכנולוגיה שמסביב הרבה יותר מפותחת. היום יודעים לטפל בשחקנים הרבה יותר טוב הן מבחינת מיקסום היכולות והן מבחינת התאוששות וטיפול רפואי.
        ד"א הפריימיר ליג צומצמה כדי לפנות מקום בלו"ז למשחקים שהתווספו כתוצאה מהיצירה של ליגת האלופות, לא חס וחלילה מתוך דאגה לשחקנים.

        הגב
        • Ollie Williams

          לא מפתיע לגבי הפרמייר ליג, לרגע קיוויתי....

          לגבי הטיפול, אני לא יודע איפה עומד האיזון בין השיפור בטיפולים לבין העלייה בדרישות והאם הם התקדמו באותו שיעור.
          בנוסף, חלק מהטיפול הטוב יותר בשחקנים הוא גם הידיעה מתי וכמה הם צריכים לנוח, מה שגורר צורך בסגל רחב במיוחד של שחקנים ברמה גבוהה.
          כמה היללו את זידאן על כך שדילל את הדקות של רונאלדו בחצי העונה הראשונה והרוויח אותו במאני טיים? המנוחה היא חלק מהעניין. וזה עוד שחקן שנמצא במצב הגופני מהטובים באירופה על אף גילו המתקדם יחסית.
          אני לא יודע אם יש נתונים כאלה אבל אני מהמר שבעבר היו פחות פציעות שנבעו מעומס.

          הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *