אוטנטיות

אירלנד ניצחה את ניו זילנד כי היא לא מחקה אותה

מאמנים ניו זילנדים מאמנים אחוז גדול ממדינות הראגבי האחרות והם מפיצים את הראגבי הניו זילנדי הפתוח היפהפה למדינות שפעם שיחקו הרבה יותר סגור. אבל המצליח בהם, ג׳ו שמידט באירלנד, מצליח כי הוא לא מייצר פפסי קולה. לא מאזרח שחקנים כדי לנסות לייצר ראגבי ניו זילנד באירלנד ולא מנסה לעשות את מה שאי אפשר לעשות עם המהירות של בני האיים. והוא גם עושה את זה בשקט – בזמן שהפרוייקט של אדי ג׳ונס באנגליה מקבל כיסוי תקשורתי עצום, לאירלנד שלוש זכיות בשש האומות בשש השנים האחרונות. 

הניצחון ההיסטורי של אירלנד היום – הניצחון הביתי הראשון על ניו זילנד – הוא הכל חוץ ממקרי. תחת שמידט הם שיחקו ארבע פעמים מול ניו זילנד. ניו זילנד ניצחה את הראשון באחד הסיומים ההירואים בהיסטוריה. את השני ניצחה אירלנד בשיקגו לפני שנתיים, אבל איכשהו זה נחשב פחות. באותה שנה ניו זילנד ניצחה בדאבלין במשחק מלוכלך מאד. את הניצחון היום אירלנד בישלה במשך ארבע שנים. 

והיא בישלה אותה לא בחיקוי אלא בעימות. כפו על הניו זילנדים משחק שהתאים להם. בכוח, בהקרבה, בארגון – ועם התושיה למנוע מהאול-בלאקס טריי כל 80 הדקות. לא יודע מתי זה קרה לאחרונה. 

*

יש משהו סמלי בכך שראגבי הוא היום ענף הייצוג העיקרי של אירלנד. זה הענף בו אירלנד אינה מחולקת אלא הצפון והדרום משחקים תחת דגל אחד. זה המשחק, שכמו כדורגל, היה אסור פעם במתקני התאחדות הספורט הגאלי כענף ספורט זר וענף ספורטי בריטי. זה הענף של הפיוס.  ונכון להיום, ברזולוציה של השבועות האחרונים, נותן לאירלנד את הנבחרת הלאומית הטובה בעולם. 

ניו זילנד עוד תנצח את איטליה כדי לסיים את העונה – אבל להערכתי העונה הזו  – עם שני הפסדים וכמה ניצחונות דחוקים – עושה להם טובה גדולה. 

קרלסן – קרואנה, משחקים 6-5: שחור הוא הלבן החדש, קרואנה כמעט זוכה
ראשפורד כמשל

9 Comments

Smiley 17 בנובמבר 2018

האירים שיחקו הגנה פנטסטית ואגרסיבית. פשוט בטלו את המשחק המהיר של האול-בלאקס, שרק לאחר החילופים בהכנסתו של מואנה בפליי-אף והעברתו של בארט לפליי-בק הצליחו לחזור למשחק.
הניו זלינדים עם המון טעויות לא מחוייבות (לא גורע מההגנה האירית המצויינת שהייתה ראשונה לכל כדור), פשוט לא היו קרובים לקו הטריי באף שלב במשחק.

ניצחון מורלי וטקטי חשוב לאירים לקראת גביע העולם בשנה הבאה ביפן.

רון 18 בנובמבר 2018

מתי הפעם האחרונה שנ"ז סיימו משחק בלי טריי?

דב 18 בנובמבר 2018

מול הליונס שנה שעברה…ולפני זה רק ב1995

דורפן 18 בנובמבר 2018

מהגמר העולמי?

דב 18 בנובמבר 2018

סליחה אני הבנתי תנתון לא נכון…הנתון מתייחס רק לקבוצות מהצד הצפונח של כדור הארץ…ב1995 מול צרפת

ארם אבירם 18 בנובמבר 2018

1. שנה רעה לניו זילנדים בסטנדרטים שלהם. מסכים שזה טוב לאול בלאקס שזה קורה עכשיו מבחינת זה שיש עוד שנה לתקן.
2. אמרתי את זה כבר בכמה מקומות – ארון סמית' הוא כרגע בעיה גדולה בשביל ניו זילנד. כן אני שומע את הקולות שאומרים לתת למואנגה לפתוח בפליי האלף ולתת לבארט לשחק בפול באק. כן, גם בארט בעונה מתחת לסטנדרטים שלו אבל אני לא חושב שהוא הבעיה. תצפו שוב ב-60 הדקות הראשונות אתמול. תריצו שוב את המחצית הראשונה מול אנגליה לפני שבוע. תריצו את החלק הראשון של המשחקים מול דרום אפריקה ותגלו מכנה משותף. בכולם פתח סמית' ובכולם ניו זילנד חזרה ללחוץ עם כניסתו של טי ג'יי פיראנרה במקום ארון סמית'. אני לא מזלזל בכלל בהגנה האגרסיבית של אירלנד אתמול אבל תסתכלו שוב על המשחק. הניו זילנדים קיבלו שוב ושוב כדור איטי בעמידה ושוב ושוב קיבלו את ההגנה האירית על הפנים שלהם כשהם עוד מאחורי האדוונטג' ליין. אני מדבר פה על כדורים לפורוורדס שיצאו מראקים. זה לא קשור לבאודן בארט בכלל. במצב הזה האול בלאקס היו כל הזמן בלחץ ולא התקדמו שלא לומר הלכו אחורה. לא פלא שהיו להם המון טעויות של הנדלינג. ברגע שפיראנרה נכנס, הקצב של המשחק חזר להיות מתאים לניו זילנד והם התחילו פעם אחר פעם לעבור את האדוונטג' ליין והאירים התחילו להילחץ לאחור והמכונה הניו זילנדית נראתה פתאום מאיימת כתמיד. ההכנסה של מואנגה הוסיפה עוד דינמיות למהלך הזה אבל אם נסתכל בפרספקטיבה של כמה משחקים ונבודד את המרכיבים אני חושב שההבדל המשמעותי הוא בעמדת הסקראם האלף. אני בטוח שהאנסן רואה את זה. לדעתי הוא מנסה להכניס את ארון סמית חזרה לעניינים לקראת אליפות העולם. יכול להבין את זה. סמית' בכושר זה תוספת כוח משמעותית. כרגע הוא לא שם.

Smiley 19 בנובמבר 2018

ארם, מתי אתה מוציא איזה פוסט סיכום :)

https://www.nzherald.co.nz/sport/news/article.cfm?c_id=4&objectid=12162576

אהוד 18 בנובמבר 2018

אנגליה בחרו אוסטרלי, למה הם מצפים?

רועי פ 23 בנובמבר 2018

ציינת שהאירים לא אזרחו שחקנים, אז באנדי אקי ? סי ג'יי סטאנדר ?

Comments closed