הבלון של ווסלי! תוצאות הבלון ד'בלוג

קולות הימאים הגיעו. הספירה התבצעה. נשמעו הערעורים. וזה של ווסלי סניידר!

לקראת תום ההצבעה אתמול משהו הרגיש אצלי לא נכון. לא בא לי טוב. ואז נפל האסימון: קולות הימאים טרם הגיעו! מיד יצרתי קשר במסנג'ר עם האחיין שלי ירדן – גולש הרוח הטוב במדינת ישראל בתחום הביצועים.

.

– הבלוג: "אתה חייב להצביע"
– גולש הרוח  הנודע: "שמע. אני בכלל לא מסתכל בכדורגל"
– הבלוג: "לא אכפת לי. אני חייב קולות ימאים"
– גולש הרוח: "טוב, אז מסי"
– הבלוג: "זה לא מספיק. אתה צריך לבחור חמישה"
– גולש הרוח: "רגע…תן לי לחשוב מה אני יודע. איניאסטה. אטו"
– הבלוג (חושד שהאחיין ראה פעם משחק של ברצלונה, רק שלא כל כך ברור אם זה קרה בשנה האחרונה): "עוד שניים ואנחנו מסיימים"
– כריסטיאנו רונאלדו. וויין רוני"

– הבלוג: "תודה"

וכך קיבלנו ייצוג לשני מגזרים חשובים: גולשי הרוח ואנשים שלא מסתכלים בכדורגל.

*

בזמן שחיכינו לתוצאות יצא הבלוג לרחובות אירופה לברר מהו המשאל הנחשב ביותר בכדורגל האירופי. הבלון ד'אור של פיפ"א או הבלון ד'בלוג?

הנה כמה מהתגובות שקיבלנו:

תומאס, האלמשטאד: "הבלון ד'בלוג. הוא נקי מלחצים פוליטיים של פיפ"א"

סוניל, אנקרה: "לכל משאל יש את היתרונות שלו. אני מעדיף את הבלון ד'בלוג כי המצביעים מנמקים".

ג'יזל, גימארייש: "בבלון ד'בלוג יש מומחים גדולים יותר. אלו אנשים שמסוגלים לנהל דיון של 80 אלף מלים אחרי משחק כדורגל אחד! למשל אחרי המשחק אינטר-בארסה".

פראן, קורנוול: "איזה זה המשאל שיש ועדה טכנית שקובעת מי מועמד? זה של פיפ"א? טוב, זה לא מפתיע בהתחשב בתרבות השקיפות שם. אני לא אוהבת את זה ככה. נראה לי שלבלון ד'בלוג יש נוסחה דמוקרטית יותר".

אדה, ריקאוויק: “אצלנו באיסלנד מחזיקים מאד מהבלון ד'בלוג. אנשים נשארים בבית ומחכים לתוצאות. לפעמים עושים מסיבה עם הרבה וודקה בזמן שמחכים לתוצאות"

גם ברחובות אזורים אחרים בעולם הייתה התחושה דומה:

אוסמה, צנעה: "אני הולך עם המפעל שעזי דן מצביע בו. היתר הם קנוניה אימפריאליסטית".

רודריגו מבלו הוריזנטה: בלון ד'בלללללללללללללללללללללללללוג!"

*

טוב, לא נעכב אתכם עוד וניגש באופן ישיר ביותר לתוצאות. הזוכה בבלון ד'בלוג לעונת 2009-2010, הוא מר ווסלי בנג'מין סניידר, בן 26, יליד העיר אוטרכט שבהולנד ושחקן קבוצת אינטרנאציונלה ממילאנו ונבחרת הולנד. מר סניידר קיבל 301 נקודות וגם 31 מ-81 הקולות למקום הראשון. זוהי אינה זכיה מוחצת כמו של רונאלדו ומסי בשנים קודמות, אבל זוהי זכייה ברורה שיש לשער שמפעלים נחשבים פחות יחקו אותה. הוא זוכה, כפי שאתם רואים, בחולצה.

במקום השני זכה צ'אבי הרננדז בסיומת צמודה מאד עם בן קבוצתו בברצלונה ליונל מסי. 192 נקודות ו-18 בחירות למקום הראשון. הוא גם ראשון משחקני הלה-ליגה.

ליונל מסי, זוכה השנה שעברה,  קיבל 189 נקודות ו-18 בחירות למקום הראשון. הוא מסיים שלישי למרות תמיכה חד צדדית של בעל הבלוג ובני משפחתו וחבריו הקרובים (שזה אלון זנדר). הוא כדורגלן העונה בדרום אמריקה של הבלוג!

דיאגו פורלאן אותו בחרו קוראי הבלוג לשחקן המונדיאל – סיים רביעי עם 147 נקודות, כולל 7 בחירות למקום הראשון. הוא זוכה ב"שיאפינו" – שזה תואר שחקן השנה של הבלוג באורוגוואי.

חמישי דורג דרוגבה. אמנם רק קול אחד למקום הראשון אבל 104 נקודות. הוא ראשון משחקני הפרמייר ליג. וגם זוכה ב"וואה" – כדורגלן השנה באפריקה של הבלוג.

שישי אריאן רובן. שחקן השנה בבונדסליגה. 96 נקודות, 2 קולות למקום הראשון.

שביעי דאגלס מייקון. 55 נקודות ובחירה אחת למקום הראשון. זה הופך אותו גם למגן השנה של הבלוג. וגם לברזילאי המוביל. כאן מתקבלת הצעתו של עמית לווינטל לקרוא לפרס ה"נייג'ל ווינתרבורן".

שמיני הגיע אנדרס איניאסטה. 32 נקודות ו-3 בחירות למקום הראשון מקרב תומכיו המובהקים.

תשיעי הגיע ווין רוני, ראשון משחקני מנצ'סטר יונייטד וראשון משחקני אנגליה. גם זה משהו.  29 נקודות צבר מר רוני.

עשירי דיאגו מיליטו – 24 נקודות.

*

עוד קיבלו קולות:

כריסטיאנו רונאלדו – שהיה הזוכה לפני שנתיים בבלון ד'בלוג הראשון. הוא קיבל 22 נקודות, הוא שחקן השנה בפורטוגל אבל ישנה איזשהי תחושה שהוא במצב טוב לקראת העונה הבאה.

סמואל אטו 10. שחקן השנה בקמרון של הבלוג (תואר ה"דג'מבה-דג'מבה" היוקרתי). תואר בו רוז'ה מילה לא זכה מעולם!

פרנק לאמפרד 8.

איקר קסיאס 7. והוא שוער השנה של הבלוג ("הדסאייב").

באסטיאן שווינשטייגר 6 והוא ראשון מבין הגרמנים.

תומאס מולר ,דויד וייה 5.

ז'וליו סזאר (שׁוער השנה בדרום אמריקה), לואיס סוארז (שהוא בעצם גם שוער השנה בדרום אמריקה) 4

פיליפ להם 3

חואן מאטה, דארן פלטשר (שחקן השנה בסקוטלנד- ה"ארצ'י גמיל"), קרלוס טבז, גונזלו היגואין 1

תודה לכולם על ההצבעה – וגם על ההשתתפות בדיון. אין לי בעיה לרשום את הנימוקים שלי לבחירה בהרחבה כי אני שמח לציין שאיש לא מתחשב בהם ולכולם יש דיעה עצמאית. לעומת זאת המצביע "דודו" מבחירה מספר 4 דירג את התוצאות בדיוק אז אולי בשנה הבאה פשוט נשאל אותו.  ותודה גם לאלו שסתם קראו ולא השתתפו בהצבעה ובדיון. כולנו אחים! להתראות בבלון ד'בלוג הבא.

סוף שבוע בבון - חלק 1
דרוש: כדורגלן גיי ואמיץ למטרת ניסוי חברתי מרתק

63 Comments

יובל שהוא אחר עד כדי כאב 11 בנובמבר 2010

והמסקנה: אל תסתכל בכדורגל, אלא במה שבתוכו.
בחירה ראויה, חמישייה ראויה. הכבוד לקוראי הבלוג
(ואם אפשר הערה לסיום – נראה לי יותר הולם לפצל אחרי ה-11 הראשונים ולא אחרי ה-10. לא?)

אריאל 11 בנובמבר 2010

קודם כל, חסר המקום השלישי.
דבר שני, אני חושב שמדובר בבחירה שערוריתית, כשהמצביעים נסמכים על מספר שערים מקרי ואני חושד שרובם לא צפו בנבחר דנן מרבית העונה. בתור אוהד אינטר אני יכול להגיד בודאות שסניידר היה בורג חשוב בהצלחה של הקבוצה ההיא שנה שעברה אבל לא יותר מזה. היו בקבוצה לפחות שלושה-ארבעה שחקנים יותר חשובים ממנו (על קצה המזלג – מיליטו, סזאר ומייקון) ולולא כמה גולים מקריים בגביע העולמי אף אחד בכלל לא היה שוקל אותו ברצינות. האיש נתן אני חושב חמישה גולים בכל הליגה שנה שעברה, זה מספר מצחיק לקשר התקפי כמוהו, איפה הוא ואיפה שחקן כמו מסי

דורפן 11 בנובמבר 2010

אריאל – ראשית, יש מקום שלישי – מסי. שנית, מה שקרה לדעתי הוא דבר כזה. סניידר וצ'אבי היו היחידים שסימנו את שני האיקסים – מונדיאל גדול ועונת קבוצות גדולה. אז הם לקחו את המקומות הראשונים.

צור שפי 11 בנובמבר 2010

רונן – גם פורלאן סימן את שני האיקסים האלה.

אריאל 11 בנובמבר 2010

או שאני סנילי או שבהתחלה לא היה צ'אבי אלא רק מסי שני. לא חשוב.
לגבי שני האיקסים, אם היה אפשר לטעון שסניידר היה הגורם הכי חשוב בהצלחה של הקבוצות שלו אז בסדר. אבל הוא לא. אנשים בארץ בקושי רואים ליגה איטלקית אז הם מאמינים למה ששגיא כהן מספר להם, אבל מי שמכיר את אינטר יודע שסניידר היה עוד שחקן במערך. בטח לא הכי חשוב שם. מה, ואם ברזיל היו מגיעים לגמר אז מייקון היה לוקח את התואר? בזה התואר תלוי, במשחק אחד? זה מגוחך, כאילו אנשים בכלל לא הסתכלו על המשחקים

דורפן 11 בנובמבר 2010

אריאל אתה לא סנילי. הייתה טעות סופר. נכתב ראשון- סניידר. שני – צ'אבי. ואז נכתב "שני – מסי". במקום שלישי מסי.

אדם 11 בנובמבר 2010

1. פוסט שנון מאד רונן, כל הכבוד.
2. ווסלי שניידר היה מס' 2 שלי וצ'אבי מס' 1 אבל גם הבחירה הסופית בשניידר היא ראוייה.
הבלון דבלוג באמת יוצא יותר ענייני ופחות משוחד מהתארים שפיפא מעניקה, כבר מחכה לשנה הבאה…

אביעד 11 בנובמבר 2010

אריאל, ראשית סניידר אינו קשר התקפי כ"כ. הוא יותר כמו סקולס או צ'אבי ושניהם נתנו מס' שערים דומה לשלו.
שנית, הוא נתן עונת ליגה נהדרת וחשוב מכך, התעלה ברגעי ההכרעה של אינטר בליגת האלופות. היה הטוב במגרש בניצחון של אינטר על בארסה בסאן סירו + עבודת הגנה נפלאה בגומלין בקאמפ נואו + משחק מצוין גם בגמר.
שלישית, היה השחקן הבולט של נבחרת הולנדית אפורה שאיכשהו בזכותו הגיעה לגמר המונדיאל. היה אחד הטובים בנבחרת גם בגמר ואם לא החמצות ענק של אריאן רובן ממצבים שסניידר יצר, סניידר היה גם זוכה במונדיאל.
עכשיו, כשאתה מסתכל על איך שווסלי סניידר תפקד במשחקים החשובים ביותר של אינטר והולנד השנה, אני בהחלט מצטרף לשאלה שלך: איפה הוא ואיפה מסי?

אריאל 11 בנובמבר 2010

אלולא החמצות ענק של ברזיל, הולנד בכלל לא היתה מגיעה לחצי גמר. אילו ואילו. איפה סניידר ואיפה ה-30 גולים בעונה שמסי נותן או ה-30 של רוני או ה-20 בישולים של צ'אבי. בחירה מגוחכת

אביעד 11 בנובמבר 2010

ואילולא שער של אינייסטה, ברצלונה בכלל לא הייתה מגיעה לגמר האלופות 2009. האם גם אז היית טוען שזו שערוריה לבחור במסי כשחקן העונה אשתקד?

אריאל 11 בנובמבר 2010

לא, בדיוק להיפך – כי מסי היה כל כך טוב, ששום אליפות אירופה לא היתה צריכה לשנות את הבחירה. זה בדיוק מה שאני טוען, אם לא הבנת, שאסור להסתמך על תואר קבוצתי בתור המדד העיקרי לגדולה של שחקן באותה שנה, אלא בתור מדד משני בלבד

אביעד 11 בנובמבר 2010

אריאל, אז מה שאתה בעצם אומר זה שהתארים לא רלבנטיים. אם כך, אז למה אנחנו צריכים את הבלון ד'בלוג? יש כבר את נעל הזהב.
תפקוד ברגעים המכריעים לא נחשב, הופעה למשחקים הגדולים לא נחשבת, הובלה של הקבוצה לתארים (במנהיגות ו/או בשערים/בישולים) לא נחשבת? כי בכל המדדים הללו סניידר, צ'אבי ופורלאן היו הרבה הרבה לפני מסי.
אבל הם הבקיעו פחות אז הם לא נחשבים? בחירה במי מהם היא שערוריה?

טל 11 בנובמבר 2010

המונדיאל הוא הבמה הגדולה והחשובה ביותר. על הבמה הזאת, מסי נכשל (גם אם בגלל מראדונה, זה לא משנה את השורה התחתונה). ושחקן שנכשל על הבמה הגדולה ביותר, לא יכול להיבחר לשחקן השנה, של אותה שנה. מקרה רונאלדיו מ2006 הוא דוגמה קלאסית. אם מסי היה מבקיע 3-4 שערים ועף באיזה תצוגה הירואית, היה לו איזשהו קייס. זה לא קרה- הוא הבקיע 0 שערים והפסיד 4-0 לנבחרת שנשלטה לחלוטין על ידי חבריו לקבוצה בשלב הבא.

הבלון דאור הוא לא בחירת השחקן הטוב ביותר ברמה העקרונית, אלא של השחקן המצטיין לשנה ספציפית.

צור שפי 11 בנובמבר 2010

בגלל שמהונדיאל הוא הבמה הגדולה ביותר בחרתי באינייסטה במקום הראשון ובפורלאן במקום השני. ואידך זיל גמור.

דניאל 11 בנובמבר 2010

מפואר, מפואר.

אריאל 11 בנובמבר 2010

אני מתעקש שהבחירה בסניידר היא בחירה גרועה. היה לו מזל והוא היה חבר באותן קבוצות שהצליחו להגיע רחוק שנה שעברה. אף אחד לא מצדיק את הבחירה שלו בזה שראינו ממנו כדורגל גדול או משהו אטרקטיבי, כל ההצדקה לתואר שלו זה כי הוא היה חלק מאינטר שלקחה טרבל ומהולנד שהגיעה לגמר.
אז כמו שאמרתי – באינטר, הוא היה לא יותר מאשר בורג. אביעד – מי שעשה את העבודה לאינטר בליגת האלופות זה מיליטו בכלל ולא סניידר. אני חושב שהוא לא שיחק בכלל בחלק גדול מהמשחקים המכריעים בגלל פציעה. ההשוואה לצ'אבי בכלל מצחיקה, למה כמה בישולים היו לסניידר שנה שעברה? ארבעה בדיוק. איפה הוא ואיפה צ'אבי. נו, באמת
הולנד זה בכלל פיקציה. מחצית אחת טובה מול ברזיל, הגרלה נוחה מול אורגוואי והנה הם בגמר. סתם קבוצה, שהציגה כדורגל משעמם שבלוני ואנטי-הולנדי במובהק. כל מונדיאל יש קבוצה כזאת, שגם מגיעה רחוק, סו וואט?
אז נותנים לסניידר את התואר אבל בעצם זה תואר לקבוצות שלו. אנשים לא ראו את סניידר בכלל משחק שנה שעברה ונתנו לו את התואר כי לא היה מועמד מתאים שהצליח גם לקחת אליפות וגם אליפות אירופה. זה הזוכה הכי חלש בתואר מהסוג הזה שאני זוכר, ולראיה – אני מוכן להתערב שלא נראה אותו בשום רשימה כזאת בעתיד.

אביעד 11 בנובמבר 2010

אואן, קנבארו.
מחצית טובה מול ברזיל שגררה את הולנד לעבור נבחרת שנחשבה טובה ממנה ובאותו משחק נראתה בהתחלה כמי שתדרוס אותה.
ותסלח לי מאוד, אבל עם כל הכבוד לגולים של מיליטו בגמר, בפיגור 1:0 מול בארסה בסאן סירו, מי שגרר את אינטר חזרה למשחק היו מייקון ובעיקר סניידר.

בני תבורי 11 בנובמבר 2010

לא הצבעתי, ויתרתי על זכותי במחאה על ההתעלמות המופגנת של הבלוג מנצחונה של הפועל פ"ת על בית"ר בטדי.
מצד שני, אני דווקא מבסוט מהבחירה בסניידר בעיקר בגלל ששמו האמצעי בנימין והוא נמוך ממני.

יוסי מזרחי 11 בנובמבר 2010

בני שקט, אל תזכיר להם…

עומרי 11 בנובמבר 2010

קצת קשה לדלג על העובדה שהחמישיה הנבחרת זהה לחמישיה של בעל הבלוג וגם לזו של עזי דן. נכון שמדובר בקהל מצביעים בקיא ביותר בעל דעות מגובשות, אבל עדיין.
מעניין אותי לבדוק סטטיסטית את שני הבלון ד'בלוגים הקודמים כדי לנסות לחפש מובהקות בתאוריה שלי.

ובלי קשר, גו ווסלי!
לדעתי הוא לא יזכה בבחירה של פראנס פוטבול אבל אם יעשה זאת יהיה אחד הזוכים המפתיעים של העת האחרונה מבחינת היכולת לצפות כי יעשה זאת לפני תחילת העונה.

עומרי 11 בנובמבר 2010

סליחה, התכוונתי לומר 80 אחוזים זהה לזו של עזי דן.

דורפן 11 בנובמבר 2010

אחסוך לך את הבדיקה של שנים קודמות – לא הייתה זהות כזו. אני אגיד לך מראש – אני מעריך שאלו יתחלקו במקומות 1-5 גם של פיפ"א כי די קשה להכניס מישהו אחר לבחירה. אולי את רובן, אולי אם מישהו ייתן משקל מוחלט למונדיאל את איניאסטה או קסיאס. אבל לשניהם הייתה עונת ליגה לא מרשימה.

עזי 11 בנובמבר 2010

הוא מתכוון שבשנה הראשונה של הבלון ד'בלוג הייתי היחיד שפגע בכל חמשת הנבחרים (לא לפי הסדר).
ובהחלט רובן, קאסיסאס ואינייסטה – שרונן ואלהים יודעים כמה חששתי שייבחר גבוה הרבה יותר – יחד עם החמישה הם השמינייה המובילה.

עומרי 11 בנובמבר 2010

אני הייתי מצרף גם את מייקון לשמיניה הזו. הוא היה פשוט פנומנלי באינטר ולא איכזב גם במונדיאל.

אני גם מתקשה לראות מצב בו קסיאס לא נכנס לחמישיה הרשמית כי המונדיאל נוטה לקבל משקל יתר בבחירה והוא היה השחקן מספר 1 של ספרד שם.
האמת שהוא גם היה ההימור שלי לזכיה בפרס הרשמי אבל כשלונו הקולוסאלי בבלון ד'בלוג (שם בחרתי אותו חמישי) גורם לי לשקול מחדש את ההימור הזה.

טל 11 בנובמבר 2010

קסיאס היה רחוק מלהיות השחקן החשוב של ספרד במונדיאל. הוא בוודאי לא היה חשוב יותר מפיקה או פויול שאף לא רואה בהם מועמדים לגטימיים לבלון דאור, למרות הייתה להם עונה טובה הרבה יותר מזו של קאסיאיס.

בכל מונדיאל, לשוער יש חלק חשוב בזכיה. תעבור על כל נבחרת שזכתה (מאז ברזיל 70) ואני בטוח שתגלה שוער שעשה בכל משחק נוק אאוט עצירה קריטית. במובן הזה, קסיאס לא שונה מכל השוערים האחרים שלא זכו (מלבד קאן ב2002 שבאמת הגיע לו). זה לא שספרד עמדה תחת לחץ מטורף באיזשהו משחק.

פולדש 11 בנובמבר 2010

אני עצמי הצבעתי לסניידר במקום הראשון ולפורלאן במקום השני, אבל כלל לא בטוח שהסדר ביניהם לא אמור להיות הפוך. סך הכל, סניידר עשה מה שעשה בבמות הגדולות ביותר, ובדומה לו – גם צ'אבי, אבל פורלאן עשה הכל מעמדה הרבה יותר נחותה ועל כך יש להעריכו.

לוינטל 11 בנובמבר 2010

זו פעם ראשונה בהיסטוריה (טוב, שנה שנייה לבלון ד'בלוג) שזוכה בתואר שחקן אנמי (סניידר סובל מתשישות ואבחנו אצלו אנמיה).
בחירה יפה של ציבור קוראים אינטליגנטי

לוינטל 11 בנובמבר 2010

שנה שלישית כמובן… סליחה.
את תואר מגן השנה שהלך למאיקון צריך לקרוא על שם מגן אלמותי, קליבר רציני. אולי נייג'ל ווינטרברן או דניס ארווין? ; )

דורפן 11 בנובמבר 2010

מכיוון שאתה המציע – אזרום עם הקבוצה שלך. גם אתקן בטקסט – מייקון הוא הזוכה ב"נייג'ל ווינטרבורן"

תושב חוזר 11 בנובמבר 2010

מפעל מפואר, אני נמנעתימלהצביע מכיון שרוב המועמדים שלי, ואני ביניהם, פרשו ממשחק פעיל מזה זמן רב, ומשום מה זה מחק את סיכוייהם.
חייב לציין שהתוצאות הובאו באופן משובח (תואר הדג'מבה דג'מבה – גדול !), אבל בסיכום כולל נדמה שנזכרו שם מרבית כדורגלני התבל

Australian in China 11 בנובמבר 2010

off topic.
Ronen, any post coming up regarding the 2018+2022 bids.
i'm sure what's going on behind those fifa doors is fascinating..

טל 11 בנובמבר 2010

צ'אבי היה צריך לזכות ואני מקווה שהוא יתנחם בזכיה בתחרות השניה (והחשובה פחות).

נעזוב טיעונים לא הוגנים על כך שמגיע לו על הקריירה או פשוט בגלל שהוא שחקן כדורגל יותר טוב מסניידר ששיחק גם העונה שעברה כדורגל הרבה יותר טוב. הנקודה המרכזית היא שכאשר אתה משווה בין העונה של שניהם, זכיה במונדאל גדולה בהרבה מזכיה בליגת האלופות. ראו הבחירה של 2006. בשאר הפרמטרים יש, פחות או יותר, שיוויון: שניהם הודחו בשלבים המאוחרים של התחרות שבה הם לא זכו, על ידי הקבוצה של המתמודד השני. שניהם זכו בליגות המקומיות שלהם. ועם כל הכבוד לזכיה בגביע האיטלקי, היא רחוקה מלסגור את הפער בין מונדיאל לליגת האלופות.

אני מסכים לטענה שסניידר הוא אפילו לא שחקן מפתח באינטר. היו שם שחקנים (ההגנה, מליטו, אולי אפילו קמביאסו) שהיו חשובים ממנו להצלחת הקבוצה. הוא פשוט נהנה מכך שהוא השחקן היחידי ששילב את ההצלחה באינטר עם הצלחה בנבחרת.

אביעד 11 בנובמבר 2010

זכייה של צ'אבי לפחות לטעמי תהיה לגיטימית בדיוק כמו זכייה של סניידר.
אבל אני לא מבין מאיפה צצים פתאום טיעונים שמקטינים את תפקידו של סניידר באינטר.
מייקון ובעיקר הוא היו השחקנים שהובילו מהפך בסאן סירו מול בארסה, הוא עשה עבודה הגנתית נפלאה בקאמפ נואו, הוא בישל את השער הראשון והכ"כ חשוב בגמר האלופות, הוא גרר את הולנד חזרה למשחק מול ברזיל ברבע הגמר, העלה אותם ליתרון 2:1 בחצי הגמר ובישל מצב ענק לרובן שאיכשהו החטיא בגמר.
מעבר לכך, סניידר היה המנוע במרכז המגרש של אינטר לאורך כל העונה.

דורפן 11 בנובמבר 2010

טל – אתה מפספס משהו כשאתה משווה בין המונדיאל לליגת האלופות. סניידר נתפש בעיני רבים כגיבור מונדיאל יותר גדול – אפילו שצ'אבי זכה במפעל והוא לא. הוא מי שסחב נבחרת בינונית לגמר ואפילו שם העמיד אותה בעמדת זכיה. צ'אבי פחות "חתום" על המונדיאל. וייה, קסיאס ולפחות לטענתך איניאסטה, חתומים לא פחות. וזה כבר מפזר את התהילה.

עד כה – כל בחירה שערכנו בו שניסתה לעשות סימולציה של התארים האחרים הייתה מדוייקת לגבי המקום הראשון. ואני מעריך מכיוון שהפער היה גדול – שזה יישאר ככה. מה עוד שפיפ"א עשתה לצ'אבי שירות דוב – כשכללה שבעה ספרדים בבחירה -הקולות של ספרד יתפזרו קצת ולא יילכו כולם לצ'אבי. והקולות של בארסה יתחלקו בינו למסי.

אני אישית לא בוחר באוריינטציה של תארים ולכן בחרתי במסי. אבל מכיוון שציבור הבוחרים מייצג את כל האוריינטציות – מיכולות אישית ועד השורה התחתונה – סניידר יזכה להערכתי.

לגבי קסיאס – הנקודה היא כזו. לגבי שום שחקן של ספרד אי אפשר להצביע על רגע שהוא הציל אותה מהדחה – למעט קסיאס. הפנדל והעצירה מאריאן רובן היו שתי הפעולות הכי קריטיות בזכיה. השער של איניאסטה מנע פנדלים אז סטטיסטית הוא 50%.

אני לא שקלתי אותו לבחירה כי מלבד המונדיאל הייתה לו עונה בין בינונית לחלשה.

טל 11 בנובמבר 2010

רונן, אבל מה שקובע זו השורה התחתונה- מי זכה.

הרי הגיבור הגדול של העונה של אינטר לא היה סניידר אלא ההגנה, מילטו או יותר מדויק, מוריניו. ועדיין סנדייר נחשב למועמד גדול רק בגלל הטראבל של אינטר. בניתוח אובייקטיבי לחלוטין, אני חושב שרובן נתן עונה יותר גדולה והיה גיבור הירואי הרבה יותר מסניידר גם בבונדסליגה וגם בליגת האלופות. כולל בגמר שהוא הפסיד. ועדיין, סניידר נחשב למועמד הרבה יותר חזק ממנו, בגלל השורה התחתונה.

דורפן 11 בנובמבר 2010

טל – כי זה כמו שאמרתי, בחירה משוקללת. סניידר לא נבחר בגלל השורה התחתונה ולא בגלל יכולת ולא בגלל אינטר ולא בגלל הולנד. אלא כי הוא כיסה יותר איקסים מכולם. יש לו הצלחה בקבוצה, יש לו משחקים גדולים מכריעים בקבוצה, יש לו גולים מכריעים במונדיאל.

אסף 12 בנובמבר 2010

חגבי קסיאס – לפי המתמטיקה הזו גם העצירה שלו מנעה פנדלים אז היא 50%.
ואם יש שחקן שהציל את ספרד מהדחות אז זה וייה – ב 2/3 הראשונים של המונדיאל, כשדל בוסקה עלה עם 10 שחקנים וטורס, וייה היה הכח ההתקפי האפקטיבי היחיד (5 מתוך 6 שערים בחמשת המשחקים הראשונים, אם אני לא טועה ). כולל שער ניצחון דרמטי, פחות או יותר, ברבע גמר.

דורפן 12 בנובמבר 2010

זו טענה מרחיקת לכת ששתי העצירות רק מנעו פנדלים. העצירה מול פרגוואי מנעה פיגור, לא שוויון. העצירה מול הולנד שוב מנעה פיגור ועובדתית ספרד לא הבקיעה ב-90 הדקות. אם העצירות היו אחרי שספרד הייתה מובילה היית צודק, אבל הן התרחשו במצב שוויון אז הן היו מכניסות את ספרד למצב בו סיכויי הניצחון היו פחותים מאשר בפנדלים. כזכור היא הפסידה את המשחק היחיד בו פיגרה.

אני מסכים שגם וייה הציל את ספרד מהדחה – אבל בבית המוקדם. בשלב הנוקאאוט הוא הציל אותה מהארכות ופנדלים, לא מהדחה.

דורפן 11 בנובמבר 2010

טל – לכך אני מסכים לחלוטין. העונה הזו לימדה אותנו על חוסר חשיבות של שחקנים. הבחירה האמיתית היא אולי:
1. מוריניו
2. אנצ'לוטי
3. ואן חאל
4. ברט ואן מרוויק
5. דל בוסקה

דל בוסקה נמוך כי למעשה לקח קבוצה שמישהו אחר הכשיר ואימן.

טל 11 בנובמבר 2010

אנצ'לוטי לקח קבוצה שפאקינג אברהם גרנט הביא למרחק החלקה של ג'ון טרי מזכיה בליגת האלופות ושהייתה צמודה לחלוטין ליונייטד (אולי החזקה בהיסטוריה) בליגה.

זה מאפטק את הדיון הזה, אבל לעניות דעתי צ'לסי היא קבוצה בירדה גם תחת אנצ'לוטי, פשוט ההחלשות בסגל של יונייטד, מסתירה את זה. עם הסגל של לפני שנתיים, יונייטד הייתה זוכה באליפות גם מול צ'לסי של אנצ'לוטי. מול יונייטד הנוכחית, גם גרנט היה זוכה בפרמיירליג.

rondi 11 בנובמבר 2010

ואן חאל??? זה אפילו לא מצחיק!

דורפן 11 בנובמבר 2010

טל -עדיין דאבל באנגליה קשה בהרבה מזכיה עם באיירן. והוא עשה שינוי גדול בצ'לסי מבחינת תפוקת שערים. והוא לא קיבל את דרוגבה ולאמפרד צעירים יותר – אל תשכח שצ'לסי כמעט לא עשתה רכש. אני לא מתחייב שאם אערוך פוסט בעניין זו תהיה הבחירה שלי. ואן מרוויק אולי ראוי לקבל יותר גבוה כי הוא האובר-אצ'יבר הגדול של העונה.

טל 11 בנובמבר 2010

לא טענתי שאנצ'לוטי לא מאמן טוב. ואני מסכים שהירידה של צ'לסי היא לא באשמתו אלא קשורה להזדקנות הסגל שלו. הנקודה היא שבהצלחה שלו יש גם מרכיב חשוב של עיתוי.

אגב, לדעתי עבודת האימון שפרגסון עושה העונה ובעונה שעברה, מרשימה בהרבה מהעבודה שהוא עם הקבוצה של 2008 ו2009 (שלמרות ההצלחות שיחקה לא פעם מתחת לפוטנציאל שלה), גם אם אפשר להניח שהוא לא ישחזר את את הישגים.

קןרא אדוק 11 בנובמבר 2010

רונן,הצעה לועדת הבלוג לשנה הבאה
לבחור גם את מאמן השנה (לכל קורא תנתן זכות לדרג שניים)

דורפן 11 בנובמבר 2010

אני לא חושב שזה יהיה מעניין במיוחד. זה יהיה דיון בין 2-3 מאמנים וזהו.

MarkoMarin 11 בנובמבר 2010

פורצה בלון ד'בלוגגגגגגג!!!

זהו בהחלט הדירוג הכי הוגן ומקצועי לשחקן השנה בעונה שעברה

תעלומת פורלאן 11 בנובמבר 2010

אני עדיין לא הצלחתי להשתכנע מדוע לפורלאן מגיע להיות בחמישייה. אורוגוואי הגיעה לחצי הגמר בזכות הגרלה קלילה, ופורלאן לא היה המראדונה שלה, למרות שהיה השחקן המצטיין בשורותיה. אני לא חושב ששחקן שהקבוצה שלו אפילו לא שיחקה בליגת האלופות יכול להיחשב בתחרות הזו. זה כמו שבהצבעה לmvp בנ.ב.א נדיר למצוא שחקנים מקבוצות גרועות. זה מאוד פשוט, הרבה יותר קל להצטיין ולהציג סטטיסטיקה עילאית כשמשחקים איתך חבורת שחקנים בינוניים. לראות את פורלאן שם ולא את רובן שהביא את באיירן לגמר (וגם אליפות וגביע) והיה חלק מהריצה של הולנד לגמר מרגיש לא נכון. ובנוגע לסניידר – שחקן גדול, עונה גדולה, אבל העובדה שברוב העונה לא היה דומיננטי במיוחד באינטר פוסלת אותו מלהיות שחקן העונה, במיוחד כאשר אנו בוחנים את צ'אבי וחלוקת הקסמים שלו.

דורי

טל 11 בנובמבר 2010

לפורלאן מגיע, מאותה סיבה שלמסי, רונאלדו או רוני, לא מגיע: על הבמה החשובה ביותר, הוא היה גדול.

אם מדברים על NBA, אז גדולה של שחקנים, המקום שלהם בהיסטוריה, נבחן על פי סדרה של מקסימום שבעה משחקים בגמר, הרבה יותר מאשר על פי 82 משחקים בעונה הרגילה.

חוץ מזה, שהכבוד שהוא מקבל היום הוא קצת תיקון על העוול המסוים שנעשה לו בשנים האחרונות. שפורלאן הוא אחד החלוצים הגדולים בעולם כבר כמה שנים (זכה פעמיים בנעל הזהב!). הוא פשוט לא זכה לכבוד שמגיע לו בגלל התקופה הנוראית ביונייטד. אלמלא התקופה הזו, הוא נחשב לשחקן בדרג של טורס ווייה.

אביעד 11 בנובמבר 2010

1. אמנם לאורוגוואי היתה הגרלה לא קשה במיוחד אבל מצד שני אורוגוואי היא לא מעצמה בעצמה. להגיד שהיא קיבלה "הגרלה קלה" זה בערך כמו לטעון שאליפות של היונייטד באנגליה זה לא חוכמה כי היא התמודדה עם רק עם צ'לסי, ליברפול, סיטי וארסנל.
2. פורלאן גם הביא לאתלטיקו מדריד במו רגליו זכייה בליגה האירופית.

דורי 11 בנובמבר 2010

טל ואביעד,
בשנייה הראשונה שאורגוואי ראתה נבחרת גדולה היא עפה. למזלה, זה היה בחצי. ארגנטינה לעומתה עפה ברבע. אורגוואי לא הייתה צריכה לעבור את צ'לסי, ליברפול, סיטי וארסנל, היא הייתה צריכה לעבור את צרפת המפוררת, את מקסיקו, את דרום אפריקה, את דרום קוריאה ואת גאנה במזל גדול. האנלוגיה פה שגויה. ולגבי הכבוד שלפורלאן מגיע – כבוד מודדים באליפויות וגביעים, לא בנעליים. שוב, הרבה יותר קל להנפיק סטטיסטיקה גדולה בקבוצה קטנה מאשר בקבוצה גדולה. והליגה האירופית זה היורוליג של הכדורגל האירופאי. לפורלאן הייתה הזדמנות גדולה במנצ'סטר ובמקום זאת הוא הנפיק דברים כאלו –
http://www.youtube.com/watch?v=6_A6QHdWcXg

והוא היה יכול לעזוב את אתלטיקו, כמו טורס, ולזכות בתהילה של אחד מהגדולים באמת, אבל מעדיף להיות ראש לשועלים.

הבלון ד'בלוג זה לא תחרות של ראש לשועלים, אלא ראש לאריות.

אביעד 11 בנובמבר 2010

אתה שוב שוכח שאורוגוואי לא נבחרת גדולה. זה כמו לטעון שפולהאם כישלון אם היא לא מנצחת את ריאל מדריד. אם בובי זאמורה מוביל את פולהאם למקום שלישי בליגה האנגלית והם לא זוכים בתואר רק כי הפסידו ליונייטד ולצ'לסי אתה גם תקרא לזה כישלון? תבקר את זאמורה?
ולגבי הליגה האירופית – אפשר לרדת על הרמה שם בכיף, אבל שוב אתה מתעלם מכך שהקבוצה של פורלאן היא בעצמה לא משהו גדול במיוחד.
לעזוב את אתלטיקו? אולי. אבל הוא כבר בן 32 כך שלא היו הרבה קופצים (בטח שלא כשאתלטיקו דרשה בסביבות 20 מליון) וזה ממילא לא רלבנטי היות והבלון ד'בלוג מחולק על העונה שעברה, בה היה באתלטיקו ולא היה מבוקש במיוחד ע"י קבוצות גדולות (שוב, עניין הגיל).
ואחרי כל זה, אתה שופט את פורלאן כאחד שלא ראוי לשבחים ולהכרה שהוא מקבל כי לפני 6 שנים הוא נכשל ביונייטד? קצת (הרבה) לא הוגן.

טל 11 בנובמבר 2010

חשוב גם להזכיר, שמאז המעבר שלו לאתלטיקו, פורלאן זכה ביותר תארים (ברמת הקבוצות, לא הנבחרת) מטורס. אתלטיקו גם הייתה עדיפה על ליברפול בארבעת המפגשים בניהן באירופה ויש לה כיום סגל שחקנים יותר טוב משל ליברפול. גם בליגת האלופות, פורלאן (עם ויאריאל) הגיע לא פחות קרוב מטורס לגמר.

דורי 11 בנובמבר 2010

שני דברים:
1. על ההשוואה בין פורלאן לטורס – טורס קנה את מקומו בהיסטוריה בעונה ההיסטורית בה הוא כמעט הביא לליברפול אליפות אחרי כל כך הרבה שנים, וביורו האדיר בו הוא קינח עם שער ניצחון בגמר.

2. על אנלוגיית פולהאם – שים לב לאנלוגיה שלך, אם פולהאם מגיעה למקום שלישי סימן שהיא עברה מספר קבוצות גדולות בדרך, נניח ארסנל, סיטי, ליברפול וטוטנהאם. אורוגוואי לא עברה שום נבחרת בסדר גודל כזה. זה כמו שפולהאם תסיים במקום השישי – הישג גדול, אבל לא הישג אשר יזכה את בובי זאמורה ביותר משבחים. בשנים האחרונות אני לא זוכר מתי לא הגיעה נבחרת בינונית לשלבים הגבוהים של טורנירים בינלאומיים. טורקיה, קרואטיה, יוון, דרום קוריאה. בדרך כלל אין זה לא המשכיות, וזה לא אומר דבר חוץ מעל אופיה של שיטת הנוקאאוט בטונרירים גדולים.

פורלאן הוא חלוץ מעולה. אין ספק שהוא בין העשרה של העונה. אבל את ההישגים של הקבוצות שלו חייבים לשים בפרופורציות. אם גאנה הייתה עולה לחצי אז לאסמואה ג'יהן מגיע מקום בין הגדולים? ברור שלא.

3. אם פורלאן בחמישייה, אז מי לא?
אם אתה שם בהשוואה את העונה של פורלאן ואת העונה של רובן, קשה לי להבין כיצד אפשר לטעון שלפורלאן מגיע מקום ולהולנדי לא. רובן הוביל את באיירן לדאבל ולמרחק נגיעה מהגביע עם האוזניים. הוא סחב על הכתפיים שלו את באיירן בדו-קרב הבלתי אפשרי מול מנצ'סטר, ובאין ספור משחקי ליגה ואלופות. במונדיאל הוא אמנם היה כינור שלישי, אבל עדיין, חלק מתלכיד שהגיע כמה דקות מהכרעת בפנדלים על הגביע.

תומר חרוב 12 בנובמבר 2010

דורי:
1. ההיסטוריה של ליברפול עד כדי כך דלה שהתמודדות על עליפות היא עונה היסטורית מבחינתה? וטורס כבש את השער בגמר לפני העונה הזו(והטורניר שלו לא היה משהו מיוחד).
2. שיבוא המסי, זידאן, כ.רונאלדו ואחרים שיובילו קבוצה בסדר גדול של אתלטיקו לגביע אירופי+ חצי גמר מונדיאל(הדרום אמריקאית היחידה בפיינל פור) לנבחרת שלא הייתה במעמד הזה מ70(ואיש לא חשב שתגיע). מה שאתה רואה זה רק את חזות הקבוצות הגדולות-רוברטו באג'יו השאיר את ברשיה במשך 4 עונות בסריה א, כשפרש הם מיד ירדו- זה הישג לא פחות גדול מבחינתי מאליפות עם מילאן או יובה.
3. ההישגים של פורלאן לא נמדדים רק בהשוואה לחלוצים או שחקנים אחרים, הם גם נמדדים בהשוואה אליו. זה שחקן שזכה שלוש פעמים ברצף בפיצ'יצ'י בספרד, הוא הגיע לשיאו בעונה האחרונה והדבר מעורר תשומת לב וטוב שכך.

את הדה לגיטמציה שאתה עושה לו גם אני יכול לעשות לרובן- רובן זכה באליפות עם באיירן(ביג דיל, יש שחקן ששיחק בבאיירן ואין לו אליפות ברזומה?), ניצח רק את מנצ'סטר יונייטד החבולה והפצועה בעזרת שער שהובקע מנבדל ברור ולא היה משמעותי בכלל במונדיאל(קויט היה משמעותי ממנו למשל) ולמעשה פספס את ההזדמנות הכי טובה להעניק להולנד את התואר.
נ.ב: לא הצבעתי לפורלאן בחמישיה שלי, העדפתי את סוארס- אבל זה לא אומר שלא מגיע לו.

שלו 11 בנובמבר 2010

קצת סדר בעניין פורלאן, אורוגואי מדינה של 3.5 מליון איש, הייתה אלופת עולם פעמיים (נכון בזמנים אחרים, אבל פעמיים), לקחה גביע עולמי בברזיל בגמר נגד המארחת כשעפ"י הערכות היו בערך 200,000 איש באצטדיון (כנראה פחות, אבל לא הרבה פחות) אני מניח ברובם ברזילאים. עכשיו פורלאן הוביל את הנבחרת הזאת לחצי גמר, מדינה עם בערך חצי מאוכלוסיית ישראל. עכשיו נדלג על הוויכוח שיותר קל לעלות מדרום אמריקה (זה לא נכון), אורוגואי בחצי גמר זה לבדו שווה משהו. בקבוצות הוא נתן עונה פנטסטית, גביע הליגה האירופאית לאתלטיקו מדריד, שהיא איך אומר קבוצה עם יצר הרס עצמי קטן יותר רק משל האחות הגדולה שהיא הקבוצה של המלך. גם זה שווה משהו.

גמל (סתם גמל) 11 בנובמבר 2010

אני גם בעד להוסיף בחירה של מאמנים. אפשר לתת קצת קרדיט לקוראים פה. אני בטוח שיסתננו כל מיני מאמנים עלומים מהליגה השניה בגרמניה או משהו כזה. ואז נרוויח קצת השכלה מכל מיני עזים ולווינטלים שיספרו לנו איך הם התחילו לאמן את קבוצת הנוער של ברטיסחפף בשנת 98 וכו…

יואב 11 בנובמבר 2010

סניידר נתן עונה אישית נפלאה.ואם נפרק את ההצלחה של אינטר לגורמים, לדעתי הוא היה הגורם המשמעותי ביותר(ומוריניו כמובן).

He's Big He's Bad 11 בנובמבר 2010

הריעו לווסלי בראון!!

תושב חוזר 11 בנובמבר 2010

הריעו! (כלומר, לייק)

הופ 11 בנובמבר 2010

אני מסכים עם אריאל שסביר שסניידר זכה בהרבה בחירות בגלל מקבץ התארים המרשים, גם אם לחלק מהתארים הוא לא היה האחראי הראשי. אני מודה שלא ראיתי הרבה משחקים בליגה האיטלקית בשנה שעברה ובכל זאת שיבצתי אותו במקום השלישי (עם התלבטות לגבי השני).
ובכל זאת אני חושב שזו בחירה סבירה מאוד. בגלל המשקל הגדול שיש לליגת האלופות, והמשקל הענק שיש למונדיאל. להרשים במעמדים האלה זה לא כמו להרשים במשחק ליגה. זה לעמוד בלחץ אדיר (כל העולם צופה בך), זה להפגין את היכולת שלך מול המגנים הטובים בעולם, זה לדעת להביא את עצמך לשיא ברגע הנכון. יכולת טובה במעמדים כאלה מעידה על אופי של שחקן גדול ובעיניי בהחלט מקנה את הזכות לצאת מהרשימות של השחקנים הטובים מאוד ולעבור לדף של השחקנים הגדולים באמת (לא "בכל הזמנים", אלא בשנה מסוימת. כמו אואן וקנבארו שהוזכרו כאן).
המשקל הענק של המונדיאל וליגת האלופות הוא גם זה שגרם לדעתי לזהות בין החמישיות של רונן והמגיבים. בשנה רגילה היו יכולים להתעורר ויכוחים לגבי כמה הליגה הזו קשה וכמה הצלחה בליגה ההיא יותר נחשבת. על מונדיאל אין ויכוחים.
חוץ מזה, פוסט מצחיק.

גיל 12 בנובמבר 2010

הבעייה של פורלאן היא שמעט מאוד אנשים ראו אותו משחק בקבוצה. היום, עם כל כך הרבה משחקים, רק הקבוצות הגדולות נראות באמת ושם מתרכזים רוב השחקנים הגדולים לצערנו.

דודו 12 בנובמבר 2010

טוב לדעת שהדירוג שלי היה הדירוג המדוייק בסופו של דבר. אולי יש לי יכולות נבואיות, אבל אני באמת חושב שזו הבחירה הנכונה. נכון שסניידר שחקן פחות טוב מצ'אבי ומסי, אבל מבחינת הישגיות והצטיינות במאני-טיים, אף אחד לא התקרב לסניידר (ואם לא קסיאס, היה לו גם מונדיאל ברזומה עם קבוצה בינונית)

Comments closed