מנצ׳סטר. יונייטד

העיר והדרך

ליד קברו של דנקן אדוארדס יש קבר קטנטן לאחותו. היא מתה בת שבעה שבועות. כמו 4-5% מהילדים בבריטניה – מספר טיפוסי למערב – בשנה בה נולדה. הקבר הזה בדדלי, לא במנצ׳סטר, ואם יש לכם פעם הזדמנות לעבור בעיר אז בכנסיה יש חלון צבעוני שמוקדש לדנקן.

גם אדוארדס מת באסון שלהבדיל מימינו לא היה נדיר כל כך. לפני לא מעט שנים כתבתי עבור משפחה יהודית בריטית עשירה ספר היסטוריה משפחתית. ואחד מבני המשפחה נהרג בתאונת מטוס ליד היתרו. אז בדקתי במקורות ומצאתי שאותו דגם מטוס – DC3 – התרסק עשר פעמים ברחבי העולם באותו חודש בתחילת שנות החמישים. זה לא סוג המטוס שיונייטד הייתה בו – אבל המחשה להיקף בעיית בטיחות הטיסות. אז כמו אחותו דנקן מצא את מותו במשהו שהיה בעיה תקופתית שהיום קשה לנו לדמיין את היקפה.

במנצ׳סטר עצמה ראיתי הפעם – ביקור קצרצר של כ20 שעות – שתי אנדרטאות שלא ראיתי קודם. אחת לאלן טיורינג. הוא הרים תרומה מכרעת לניצחון על היטלר לפני שנדחק עד התאבדות על ידי חברה הומופובית. ואחת לאנשים שלא נתנו את חייהם לניצחונות על הגרמנים אלא רק את מאור עיניהם. תזכורת להמוני הנכים שהציפו את הרחובות באירופה של אחרי המלחמות.

הערה לא קשורה: בעוד כמה חודשים כשבריטניה, בצעד לדעתי לא אחראי ואולי יתברר אומלל, תעזוב את האיחוד האירופי ראוי שבכל זאת אנשים יזכרו כמה הבריטים הקריבו כדי שאירופה תהיה נאורה כיום.

*

ועכשיו ליונייטד.

הן בתאונת המטוס אבל גם בעניינים אחרים מנצ׳סטר יונייטד כמועדון לא הייתה מוחרגת מתלאות החיים של העיר והאזור מהמהפיכה התעשייתית ועד השגשוג של ימינו. כשביל שאנקלי, זכר מנוולים לברכה, אמר שלא האמין שמנצ׳סטר יונייטד תקום מההריסות הוא לא דיבר על מינכן. הוא דיבר על אולד טראפורד. אותו ראה עומד בחורבות אחרי התקפה גרמנית.

יונייטד הייתה מכשיר שסייע לעיר בחורבות להבנות מחדש. דיברתי פעם עם אדם בשם ג׳ף גודמן, יהודי יליד לידס ואוהד לידס שעלה וחי בקיבוץ, שסיפר לי מה היו הבאזבי בייבז. ״חיינו בצנע. עדיין היו הקצבות מזון עד אמצע שנות החמישים. ופתאום נערים אנגלים חסונים מביסים את אירופה״. הוא גם סיפר לי שמשחקי יונייטד באירופה היו הכדורגל הראשון בשידור ישיר בטלוויזיה מלבד גמר הגביע. העיתוי ההיסטורי-טכנולוגי סייע לה להפוך למועדון האהוד בבריטניה ולפני התאונה היא הייתה הסממן הראשון של עליית ערי התעשייה בכדורגל האירופאי של אחרי המלחמה. ותסלחו לי על הפוליטיקה: אני יותר אוהב את זה מהמיצג הפרו-פרנקואיסטי שבנה את ריאל מדריד במהלך שלטון פרנקו (גם אם לא מלכתחילה).

כמה מזה רלוונטי למנצ׳סטר היום ולעולם היום?

היא עדיין במידה רבה מוקד ללוקל פטריוטיות צפונית בקרב האהדה הבריטית. עדיין עם כיסים של אהדה אירית שהיא אפילו קצת אנטי אנגלית. אבל בואו נדבר חיובי על אחדות ולא פירוד: יונייטד היא גורם יחסית מאחד עבור עיר שהיא היום תערובת אתנית הרבה יותר מגוונת מבימי באזבי. במגרש אתמול כל שחקני האקדמיה והבית היו לא לבנים. וזה המצב לגבי רובם אבל לא כולם. שמתי לב למשהו מעניין בהתנהגות אחרי המשחק של אוהדים. מבין 300-500 האוהדים שמחכים לשחקנים ביציאה יש ייצוג גדול יותר למיעוטים. האוהדים שהולכים ל״בישופ בלייז״ ולפאבים אחרים לשיר אחרי המשחק הם בהכללה לבנים יותר. ֿֿ

אבל אלו ניואנסים. כולם יונייטד.

*

אגיע עכשיו לסיפור המנג׳ר.

יונייטד היא לא הקבוצה היחידה שמסמלת עיר או אזור ואפילו לא היחידה שמסמלת אזור והעולם הזדהה עם הסיפור שלה. בילבאו ודאי היא סמל לאומי. ברצלונה היא סמל למשהו פנימי שהעולם התחבר אליו. אבל הסיפור לא דומה בכל מקום. בכל מקום משהו אחר עומד במרכז הסיפור. בבילבאו כמובן ההתעקשות על סגל שכולל רק באסקים וילידי האזור. ביונייטד זה המנג׳ר.

הוא אמור לייצג הרבה דברים שהם לפעמים עמומים. סגנון התקפי, אבל גם הפייטריות היא חלק מהמורשת. שחקני בית – אבל באזבי כמו פרגוסון שברו שיאי העברות ולא פעם אחת. אבל אני חושב שבצד הערכים הלא מוחלטים שאפשר לכנות אותם העדפות היה ערך אחד מוחלט. נאמנות למועדון. המועדון שואף למנג׳ר לדור שלם עם כל המתחייב מכך. כתבתי על כך מוקדם יותר השנה כשלא הייתה תקווה. אחד התנאים למנג׳ר כזה להצליח הוא שהוא מקשיב להרבה מאד אנשים.

ולגבי נאמנות: אני אחזור לעונת 1998-1999. אבל לא לשער בקאמפ נואו אלא לתחילת העונה. אולה גונאר סולשיאר נמכר לטוטנהאם. 5 מליון פאונד. נאמר לו שעם יורק, קול ושרינגהאם הוא לא יקבל דקות משחק ראויות ליכולתו. סולשיאר אמר לא. סירב לעבור. סולשיאר הוא נאמן. רואים זאת בתנאים שבא עכשיו.

ביציאה אתמול שרנו את you are my Solskjaer כמובן ועוד ועוד שירים על המנג׳ר. אבל השיר שהכי שימח אותי לא שמעתי מעולם. There is only one Mickey Phelan. מי שהגיע למועדון מנוריץ׳ לפני 29 שנים ועשה כל מה שביקשו ממנו. ועכשיו חזר הביתה בהתראה של יום לעזור לסולשיאר. בלי לקבל את הזרקורים. לגמרי בצילו. ועכשיו הם הכירו בנאמנות הזו.

הטעות בנתינת הקבוצה למישהו עם יכולות בלתי מספיקות ב-2013 הייתה טעות כדורגל. הטעות בנתינתה ב-2014 למי שהיו לו חלק מערכי הכדורגל אבל לא את המזג והפרגמטיות – הייתה קשה. אבל הטעות בהעברת הלפיד ב-2016 חרגה מכל זה. הובא אדם שראה ביונייטד רק מכשיר. בז להיסטוריה שלה. הדבר היחיד שהוא יודע זה מה שמעניין אותו. שהמועדון נחשב גדול. וזה יהפוך אותו לגדול. לא מבין שהוא ממשיך דרכם ולא רק המחזיק בתפקידם של מנג׳רים קודמים. וגם אם מיודד עם פרגוסון רחוק ממנו ערכית ותרבותית וגם פוליטית. ובבקשה אל תשליכו מזה לפוליטיקה בישראל או בעולם כי זה לא שייך – אבל באזבי ופרגוסון היו אנשי לייבור לפני ומלפנים בעיר שהיא כזו וגם זה היה חלק ממורשתם.

לא היה צריך מדען מעבורות חלל כדי לחזות את הטעות. איש שהשתלח ברופאה בגלל הפסד במשחק כדורגל. איש שגם כאשר הוא מצליח הוא מיד ממשיך לתחנה הבאה. אדם עם רזומה מקצועי הטובים בדורו והתאמה אפס. אתמול בערב לנתי במלון לאורי המפורסם בו שהה 865 ימים ברציפות. מי שרצה יונייטד בלי מנצ׳סטר.

*

אבל אנשים אומרים שבעצם הכסף של הקבוצה מגיע בעיקר מהעולם. ש-298 מליון מ-300 מליון תומכים הם לא מהעיר, אז מה בכלל משנה המנצ׳סטריות?

אני מניח בצד את היות השׁאלה כשל מוסרי. העיר מנצ׳סטר יצרה את יונייטד והיא שייכת לה ערכית. אבל זה גם אי הבנה במיתוג. גם אם רוב אוהדי יונייטד לא התגוררנו מעולם במנצ׳סטר, התחברנו לסיפור. מעט מאד אנשים גרים בגרין ביי בליגה של הענף האמריקאי עם מגיפת זעזועי המוח. אבל לסיפור של קבוצת עיירה בבעלות אוהדיה מתחברים הרבה אנשים שגרים בעיירות דומות. והקלישאה הנכונה היא ״שהרבה מאד מליונים גרים בגרין ביי״. אז גם את יונייטד אוהדים כי היא כזאת ולא אחרת. כפי שנולדה. במנצ׳סטר, לנקשייר, אנגליה.

ואחרים טוענים, אני שומע כבר חמש שנים את המקהלה, ״אין עוד אלכס פרגוסון״. וזו טעות. אין עוד אלכס פרגוסון של 2013 מהמוכן. אבל יש מי שיכולים ללכת בדרכו. והם אפילו לא בהכרח חייבים להיות מתוך המערכת כרגע או בריטים. סולשיאר נורבגי. חואן מאטה, אמנם שחקן ולא מנג׳ר, מבין נהדר את העיר והקודים שלה. אפשר ללכת בדרכו.

*

ואתם יודעים מה – יכול להיות שסולשיאר כרגע אומר לתקשורת שלא מניחה לו את הדברים שהוא יודע שיישמעו טוב. שהוא יקדם צעירים ושיונייטד צריכה לשחק ככה וככה ולדבר בלשון רבים על צוות האימון. אבל גם אם הוא פופוליסט, הוא מבין את הפופולוס המאנקיוני. וגם אם הוא רק מנג׳ר-אומנה – אני מתרגם את caretaker – הוא מבין דבר פשוט. הוא לא יצליח בדרכו שלו.

הפילוסופיה המקורית של מנג׳ר ביונייטד מעניינת בערך כמו שמעניינים התארים שזכה בהם במקומות אחרים. אבל יש דרישה לא פשוטה. המנג׳ר צריך לבנות מחדש את מנצ׳סטר יונייטד ולא משהו אחר. אולי במנצ׳סטר סיטי, שגם לה חלק אוטנטי בהיסטוריה של העיר אבל הרבה יותר קטן, אפשר לבנות מין פרוייקט מיני ברצלונה. פרוייקט מעורר כבוד – אני הראשון להודות. אבל במנצ׳סטר יונייטד צריך לבנות את מנצ׳סטר יונייטד. וזה קשה כי בשלב די מוקדם זה גם כולל תארים. והדרך הזו היא להיות המועדון שבאזבי בנה ופרגוסון קומם. בלי מנהל מקצועי (אני לא נגד שמנהל מקצועי יבוא לעזור).

אין דרך אחרת. כי גם אם 298 מליון מ-300 מליון האוהדים הם לא תושבי העיר ובנותיה, מנצ׳סטר יונייטד היא עדיין מנצ׳סטר.

האדרספילד. אפור אבל יונייטד
חידון מספר 641. 2018

תגובות

  • גיללתר

    Wow
    תודה רבה

    הגב
    • אוהב אדום

      תודה. יש עוד אחד שאינו מתאים. בוא מבקיע, הוא לוחץ, אבל הוא מרכז שדה לא יציב ולא חכם. לא, הוא לא מאטה כמובן. טוב. צרפתי (ולא מרסיאל). שבת שלום לכם אדומים יקרים.

      הגב
    • שחר

      יופי של כתבה שאפו

      הגב
  • אריק

    נהדר רונן

    הגב
  • יואב

    עצום.
    לי אישית היה מאד קל לאמץ את הנראטיב של העיר.
    אני אנגלופיל, מטורף על סצנת המוזיקה שלה, ופריק של ההיסטוריה של המועדון. יונייטד לגמרי שייכת לעיר שלה וכמו שכתבת כל כך יפה- גם הגלובליזציה אוהבת את היונייטד הזאת, את הקבוצה שהיא תוצר של העיר שלה. קשר בל ינתק.

    הגב
  • Shohat

    יופי של פוסט רונן.

    מעטים יודעים שאלן טיורינג גם היה ספורטאי. הוא רץ מרתון ב2:46 בשנה בה 2:35 הספיק לזהב אולימפי.
    ב2011 (עוד לפני ההתנצלות הממלכתית) צירפתי קולי לקריאה להקדיש את המרתון האולימפי במשחקי לונדון לזכרו:
    https://bc-running.com/bcrunning/?p=1148

    לצערי זה לא קרה.

    הגב
    • shohat

      טוב אז זה היה קצת אחרי ההתנצלות.

      הגב
      • דורפן

        וואו. לא היה לי מושג.

        הגב
        • bhr

          טיורינג הוא הרבה יותר מתרמתו במלחמת העולם השנייה. הוא בעצם אבי המחשב, הן תיאורטית והן מעשית. הבן אדם שינה את העולם.

          הגב
  • סימנטוב

    נפלא רונן תודה!!

    הגב
  • מיכאל

    נהדר

    הגב
  • אמוץ כהן-פז

    נהנתי לקרוא!

    הגב
  • דודיק

    כמי שהתאהב בקבוצה עוד לפני האסון, תודה לך, רונן, על שהזכרת לי איזה מועדון אני אוהד יותר מששה עשורים (וגם בני ונכדי)

    הגב
    • רונן דורפן

      שתזכה למנג׳ר אגדי שלישי! תודה

      הגב
  • ערן (המקורי)

    פוסט מעולה!

    הגב
  • חרובי

    נהדר!
    תודה רבה...

    הגב
  • אבי ()

    ראיתי את הפסל של טיורינג בביקור בעיר בשנת 2013 יחד עם ההפסד 2-1 לווסט ברום והגעתי למסקנה דומה בנוגע למויס - מנצ'סטר היא באמת עיר שיודעת לעורר השראה. רק שימתינו קודם מעט לתוצאות לפני שממנים מנג'ר לדור שלם.

    הגב
  • אבי התל אביבי

    חבל שלא נשארת עוד יום. בשביל עוד פוסט.

    הגב
  • אבו צ'יצ'ריטה

    אחד הטובים שלך (ובכלל)

    הגב
  • יואב

    מבחינת איכות בדה באזר, יונייטד היא בליגה משל עצמה.לא דומה בכלל לשאר. יונייטד זכתה בכותב מחונן כמוך. תודה.

    הגב
    • ק.

      אתה אומר ששיקאגו בליגה משל עצמה (זכתה בג'ורדן) וגם בארסה (זכתה במסי)?....:)

      הגב
    • באבא ימים

      בסוג של חירוק שיניים מתבקש אני נאלץ להסכים

      הגב
  • טל

    תודה על הכתיבה המשובחת . יש משהו מיוחד בעיר הזאת. כנראה מלחמות ואסונות הם מה שיוצרים ויצרו את הDNA הייחודי במקרה הזה של המועדון. וגם הלהקהות שבאו מהעיר לא רעות בכלל

    הגב
  • ארז

    אדיר.
    תודה רונן

    הגב
  • אמיתי

    חריף ביותר. אחלה סיפתח לסופש.
    הערה אחת- אני לא בטוח עד כמה כדאי לנו להמשיך כמועדון של מנגר. פרגי היה יותר מהכל פרגמטי. זה משהו שהיה חסר בשש השנים האחרונות

    הגב
  • no propaganda

    אחלה פוסט עם הרבה תובנות.

    לדעתי אתה רואה את יונייטד מנקודת מבט של אוהד ותיק מאוד. אני די בטוח שרבים ממי שהתחיל לאהוד את מנצ'סטר יונייטד כשהתחילה להתליך תחת פרגוסון פחות מחוברים לעיר ולסגנון שלה וזה נכון כפליים כשמדברים על אוהדים מתרבויות לא מערביות כמו סין, יפן, ארצות ערב, אפריקה.

    הגב
    • רונן דורפן

      לאהדה הזו צריך להתייחס כמו שהיא - הערצה. צריך לפעול לתחזק אותה אבל לא לפעול על פי גחמותיה, הלא ברורות. בהערת אגב, ייתכן שבמקומות כמו יפן וסין מסורת דווקא מחזקת אותך

      הגב
  • טל המנצ'סטרי

    כשהייתי ילד קטן חיפשתי כל פיסת מידע על העיר מנצ'סטר. הדבר היחיד שמצאתי היה בבריטניקה לנוער, מספר שורות בודדות המספרות על עיר תעשייתית וזהו בעיקר. קראתי את אותן שורות עשרות פעמים, כרוצה לגעת, להתחבר. חבל שלא כתבת את הפוסט הזה לפני 30 ומשהו שנה, היה מוסיף לי כשעצמתי דאז עיניים ודמייניתי איך זה יהיה באמת, להיות שם, לחיות שם.

    הגב
    • ארז

      מקסים טל.
      לא היה כפתור ריפרש בבריטניקה שלך? ;)

      הגב
      • טל המנצ'סטרי

        תודה לאל שלא היה אז כפתור שכזה, הרווחנו ילדות טובה יותר.

        הגב
  • YG

    פוסט נהדר! מאוד דורפני, במובן הטוב (ביותר) שלו.

    הגב
  • דורון

    כל הכבוד פשוט כתבה לעיניין
    ואין דרך אחרת להגיד את מה שכתבתה

    הגב
  • מיכה

    תראה מה זה, אתה אוהד של הקבוצה והמועדון מגיל 12 שנת האסון (תעשו לבד את חשבון הגיל) כילד עושה מנוי בשארית דמי הכיס שלו לירחון שממנו אתה שואב כל פיסת מידע על אהובתך בימים של טרום טלוויזיה,מוציא הרבה כסף על נסיעה קצרה לצפות בחלום שלך...ורק בערוב ימיך אתה לומד את המורשת האמיתית של קבוצתך, תודה ענקית לדורפן ותודה קטנה ל OLEGEND שהביא לך את ההשראה.

    הגב
  • אוהד

    נראה לי קצת שגיא כהן.
    בונה תיאוריות על סמך אירועים ייחודיים ולא קשורים.
    אבל כותב יפה.

    הגב
    • wazza

      יש דברים שלא אומרים!!

      הגב
      • אוהד

        לא הייתי צריך לכתוב שהוא כותב יפה?

        הגב
  • חיים שרגא

    תבורך, רונן

    הגב
  • קירקגור

    סבא שלי גדל בסלפורד, ואבא שלי כבר גדל בלונדון ואני כבר גדלתי כאן. יונייטד הייתה מה שחיבר בינינו על אף פערי שפה, גיל ותרבות גאוגרפית. אני מאוד מתחרט שלא התעניינתי כנער לדבר איתו על מנצ׳סטר שמעבר ליונייטד (הוא נפטר כשהייתי בן 16, שבועיים אחרי הטרבל). עד היום יש לי תחושת יראה ואהבה לפרגוסון כמו שהיו לי לסבי.

    מצחיק שדווקא הכי למדתי על מנצ׳סטר מספר שכתב אוהד סיטי, קולין שינדלר - Manchester United ruined my life
    (אחרי זה הוא כתב גם ספר על איך סיטי הרסו לו את החיים בעקבות השינוי בבעלים והכניסה לעידן החדש, אבל לא קראתי. אומרים שהוא טוב)

    הגב
    • Matipool

      מעניין מה שאתה כותב על אוהד הסיטי שנהרסו לו החיים בעקבות השינוי בבעלות והעידן החדש של הכסף הגדול והתארים ומעניין כמה כמוהו יש. הייתי שמח לקרוא את הספר שלו.

      הגב
      • קירקגור

        לא קראתי את זה על סיטי. אבל זה על יונייטד מעולה.

        הגב
  • עירן

    פנטסטי !!! למדתי.

    הגב
  • גלעד

    איזה כיף.
    תודה רבה!

    הגב
  • Matipool

    יפה, עמוק ומעניין.
    לגבי הברקזיט - חושב שתהיה הצבעה חוזרת והם יחליטו להישאר באיחוד.

    הגב
    • אוהד

      כמעט, לא תהיה הצבעה חוזרת והם יחליטו להישאר באיחוד.
      הם כבר הבינו שמשאל עם זו שטות והם לא יחזרו עליה.

      הגב
    • אביאל

      לא מתיימר לדעת אם תיהיה הצבעה חוזרת אבל אם תיהיה זה יהיה אחד הדברים הכי לא דמוקרטיים מאז מלחמת העולם השנייה, איך זה עובד ? מצביעים עד שמקבלים את התוצאה הרצויה ?

      הגב
      • אוהד

        למשאל עם בבריטניה אין שום תוקף אז זה לא ממש משנה.
        אחרי המשאל הפרלמנט היה צריך לקבל את ההחלטה והיה יכול לדחות אותה, כמו שהם מסוגלים לעשות היום.

        הגב
        • אביאל

          אוהד - זה שאין לו תוקף חוקי זה דבר אחד, יש אבל דבר קטן שנקרא דמוקרטיה, עם כל הכבוד לפרלמנט.

          הגב
      • no propaganda

        איך זה לא דמוקרטי?
        אם היו מ6שכים בכוונה או עושים טריקים אז מילא אבל מיי באמת ניסתה וברגע שעושים עוד משאל ומקבלים תוצאה הפוכה אז מה שלא דמוקרטי זה להתעלם מרצון העם.

        הגב
  • אמיר המקורי

    תודה רונן,עונג שבת!

    הגב
  • קורא

    לי היה מאוד קל להתחבר ליונייטד בתור יליד חיפה. משהו באתוס של העיר שאינה מרכז המדינה עם דימוי של עבודה קשה היה דומה. עיר שלפחות פעם לא היה בה הרבה מלבד כדורגל

    הגב
  • איתמר

    פוסט נהדר.

    בסוף שנות השבעים, ביציעי הבטון של שער 7 בבלומפילד, שרנו כילדים *מנצ׳סטר באנגליה הפועל בישראל״.
    אני תוהה מתי חל השינוי והתחלנו לדבר על יונייטד ולא על מנצ׳סטר.
    בטח מתי שהוא שמנו לב לכך שיש עוד קבוצה שקוראים לה מנצ׳סטר.

    הטעות עם מויס לא היתה במינוי עצמו אלא בכך שפרגוסון לא בנה תהליך סדור של העברת השרביט כולל הבאת מויס כעוזר לעונה או שתיים.

    בקשר למצב הנוכחי של יונייטד אני מזהה אצל פרשנים באנגליה שלוש טענות שונות:
    יש את אלה שטוענים שהשינוי שהתחולל בשני המשחקים האחרונים קשור אך ורק לשחקנים (כלומר, הם התאמצו פחות אצל מוריניו).
    יש את אלה שטוענים שאין ספק שסולשיאר אחראי לשינוי.
    וכבר שמעתי פרשנים שמייחסים את השינוי לפילאן, בעוד שסולשיאר מבחינתם אחראי לחיוכים ולמצב הרוח הטוב.

    הגב
    • יואב

      מי שבאמת אהד והכיר אותה קרא לה יונייטד. ומי שלא, קורא לה מנצ'סטר עד היום.

      הגב
  • משה

    תודה רונן אתה קולו של דור המדבר

    הגב
  • כספרי

    עוד פוסט אגדי מבית היוצר של דורפן.
    תודה בשם אוהדי יוניטד הקטנה (שפילד...)

    הגב
  • אריק האחר

    יופי של פוסט
    גרתי באנגליה ( לונדון ) ארבע שנים בתחילת שנות התשעים
    ביקרתי הרבה מאד פעמיים במנצ'סטר
    התיאור של העיר והאוירה נכונים מאד .
    מקווה שהמורשת תנצח כל תופעה למרות השנים האחרונות
    גם אוהדי הסיטי בעיר מבינים ויודעים מי בעל הבית בעיר למרות השנים האחרונות

    הגב
  • ערן ק

    תודה רונן. מעולה!

    הגב
  • אילן

    תודה רונן! כתיבה נהדרת.

    עד המינוי של סולשאר נהנתי יותר לקרא את הבלוג מאשר לראות את הקבוצה ברוב השבועות. מאז המינוי זה תיקו :).

    הגב
  • כרמל

    איזו כתבה נהדרת

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *