הניצחון על טוטנהאם בוומבלי

לא ״מהטובים״. הוא טוב ביותר

כמובן שאסור לעשות יותר מדי מהניצחון הזה. יונייטד הייתה שקולה לטוטנהאם מקסימום שעה. שעה בה יכלה לכבוש יותר, אבל גם לספוג. משחק ששום תוצאה בו לא הייתה גורמת לקיפוח. בחצי השעה האחרונה הכל התהפך טוטנהאם קופחה. יונייטד ניצחה קבוצה טובה ממנה.

כי שמונה שחקנים ויותר נתנו הכל כלומר את מה שרצינו מהם. ושלושה אנשים הוכיחו שהם מהטובים בעולם. ראשפורד ופוגבה ברגע של גאונות. דה חיאה בהופעה פנתאונית. הוא לא ״מהטובים״ – הוא לבד.

*

אז מבחינת הרוח והאחריות השינוי ביונייטד גורף. מקצועית הבעיות די ברורות. ההגנה אחרי שלקקחה על עצמה אחריות, והתאפסה על עצמה, ולא עסוה ברחמים עצמיים – חסרה פשוט כוח אדם איכותי. בלם נראה צורך קריטי, אבל האמת כל שחקן אמין הגנתית – גם מגן-כנף – יוכל להוריד מאד את הלחץ על חלקי ההגנה האחרים.

הפער בין ההתקפת המעבר, שהיא ברמה עולמית, להתקפה המסודרת, שהיא לא מרשימה מול יריב איכותי, הוא הפער בין פוגבה במשחק העומד לפוגבה במשחק המעבר. הוא פליימייקר טוב אבל לא מנהל. שוב, הפתרון השקוף הוא קשר 50-50 עם בעיטה מרחוק וכדור עומק במקום מאטיץ או הררה – שאין לי שמץ תלונה כלפיהם על המשחק היום. אבל גם פה הפתרון יכול להגיע מהאגף.

*

אבל זה קרוב. זה מועדון שנראה גאווה. שיתמודד עם הבעיות הנקודתיות. ימים טובים עומדים בשער.

וזה לפני המשחק:

אם אתם באמת רוצים לעצבן אותי – אז תתארו את המשחק הזה כמאבק בין סולשיאר לפוצ׳טינו על תפקיד מנג׳ר מנצ׳סטר יונייטד. ופוצ׳טינו הוא בעיני המנג׳ר הטוב ביותר בדיוויזיה בשנים האחרונות.

מרגיז אותי כי מועדון נתן סבלנות עצומה – ו-13 שנות חוזה במצטבר (מתוכם נוצלו 5.5) למנג׳רים זרים. כלומר זרים ליונייטד. ולנסיון הזה של בניית הקבוצה מחדש על ידי כוחותיה הפנימיים והמסורתיים – עם מנג׳ר בשר מבשרנו ועוזרים שגם הם כאלו – נותנים כמה חודשים. עם השחקנים שיש. עם מחנה טרום עונה מקצה ב׳ של ארבעה ימים בדובאי. בדיחה.

עושים יותר מדי מנושא המנהל המקצועי. אני בעדו. מנהל מקצועי הוא הרבה יותר מ״בוחר מנג׳רים״. הוא יכול לעבוד במקביל. שיבוא בחודשים הקרובים. שילמד את המועדון על כל מחלקותיו. ואחד הדברים הראשונים שיעשה – שיחליט בפגרה לאחר עונת 2019-2020 אם סולשיאר ופילן וקאריק מתאימים או שהוא רוצה להמשיך הלאה עם מנג׳ר אחר.

היום אנחנו נראה קבוצה שנבנתה בארבע שנים לקבוצה שנבנתה בשלושה שבועות. יונייטד היא באמת לא המועמדת לניצחון במשחק הזה.

*

אבל הנמכת הציפיות לא לנו.

אז למשחק היום.

סעיף 1:

ראשית, השחקנים לא טפשים. הם יודעים שלמרות מה שנכתב בבלוג הפלשתינאי הפופולארי דה-באזר העולם כן מסתכל. הוא כן משווה. אני מצפה מכל שחקן ושחקן של יונייטד להראות שהוא מתאבד עבור המנג׳ר הזה. שהוא לא באמת המנג׳ר הזה אלא הגישה הזו. הגישה הזו שגם בשלושה שבועות שיקמה את הכבוד שלהם כשחקנים.

סכין בין השניים. זה מה שצריך להיות היום על אדמת וומבלי.

שאנדר הררה יחסל את מי שיגידו לו.

שפול פוגבה יבהיר לעולם שעם כל הכבוד לכריסטיאן אריקסן הוא פולו פוגבה.

שהבלמים איכשהו יסתדרו עם הארי קיין. זה לא הולך להפוך קל יותר. ניימר ואמבפה מעבר לפינה. שיראו כבוד מקצועי ולא קבוצה בתחושה של ״מחכים לבלם הבכיר״.

שראשפורד ייצר גול. שמרשיאל או לוקאקו או אלכסיס יבינו שזה לא עומד משחק עם אינספור הזדמנויות לבזבז.

*

סעיף 2:

בבית הספר בו אולה גונאר סולשיאר ומייקל פילן למדו כדורגל, כן עושים שינויים לפני משחקים כאלו. נכון, בבית הספר של גווארדיולה לא. הוא מנג׳ר ענק. אבל לא מהקולג׳ שלנו. רוצים אותה שיטה בדיוק בכל משחק? לכו לשם.

בבית הספר שלנו יש אידיאולוגיה והאידיאולוגיה היא התקפית. אבל כן מתכוננים בה למשחק הגדול. כי הקבוצה אינה משחקת למען האידיאולוגיה של מאמנה. היא משחקת למען אוהדיה. אינני יודע מי יהיה בהרכב. לא אופתע לראות בו את לוקאקו ופלאיני כמו שלא אופתע לראות היום את מייסון גרינווד. אני מצפה שתהיה תכנית. היא יכולה להיות שלושה בלמים. היא יכולה להיות שמירה אישית על אריקסון, היא יכולה להיות לוקאקו באגף.

סעיף 3:
מקובל עלי שהמהלכים בסעיף 2 לא יצליחו. יש לנו היום יריבה חזקה מאיתנו. על סעיף 1 אסור להתפשר.

ה-1-4 על בורנמות׳
הניצחון על ברייטון

תגובות

  • matipool

    מתלבט בין תיקו עם צהובים ואדומים לניצחון שלכם גם עם אדומים וצהובים.
    אתם באים אחרי המחנה בדובאי (מחנה דומה עזר מאד בעונה שעברה לליברפול) וטוטנהאם קצרה ועמוסה וזה יעזור לכם.
    אגב - פפ עלה העונה למשחק באנפילד עם מערך זהיר ושיחק על תיקו ולהעביר את הזמן.

    הגב
    • גרייזס

      אין מה להפסיד היום, ווין ווין

      הגב
  • אריק

    אם פול פוגבה יבהיר שהוא פולו פוגבה אני משוכנע שננצח

    הגב
  • Gil - Zimbabwe

    יונייטד קבוצה יותר טובה ולכן לא נפסיד.
    צריך להיזהר לא לעשות עבירות בטווחי אריקסן והכל יהיה בסדר.

    הגב
    • אביאל

      יונייטד קבוצה טובה יותר מטוטנהאם ?

      הגב
      • Gil - Zimbabwe

        מה לא?

        הגב
  • יניר

    ציפיות מנמיכים ולא מנמיחים

    הגב
  • טל המנצ'סטרי

    אם נרצה או לא, זה קרב בין המנג'רים על תפקיד המנג'ר ביונייטד בעונה הבאה.
    זה בעיקר הזדמנות של סולשיאר להמשיך ולהוכיח למקבלי ההחלטות שצריך לקחת אותו בחשבון.
    חבל שהדברים יכולים ליפול על תוצאות נקודתיות ופרק זמן קצר אבל בחיים לא הכל מושלם.
    צריך להפיק את ההזדמנות וגם אם מדובר בהזדמנות שנוצרה בגלל כישלון של אחר ולא משאירה זמן רב לזה שהגיע במקומו.
    אם זה היה תלוי בי אז לא התוצאה היום או מיקום בסיום העונה היו משחקים תפקיד, כי הג'וב ביונייטד מביא עימו הרבה יותר דברים שצריך לדעת ולהבין ביונייטד, את יונייטד מאשר חומר שהוא תמיד נלמד, טאקטיקה, מערכים וכד'.

    אילו דברים ביונייטד?
    אני קורא בימים אלה את האוטוביוגרפיה של מייקל קאריק ובין היתר הוא מספר שם על נוהג מסויים שהתנהל באימון הראשון של כל שחקן רכש שהגיע ליונייטד.
    איך השחקנים בחנו מקרוב את הבחור החדש, ניסו להתקיל אותו במשחקי כדור, הקשו עליו בכוונה, גם הקניטו אותו.
    הם לא עשו זאת מרוע אלא בכדי לראות איך יגיב, סוג של תהליך חניכה. אנחנו זה מנצ'סטר יונייטד וכל מה שידעת עד היום על כדורגל לא תקף וגם, אף אחד פה לא מתרגש משמות גדולים.

    קאריק ציין בספר איך ריו פרדיננד, אותו הוא הכיר מהנוער של ווסטהאם, סיפר לו על החוויה שלו באימון הבכורה ביונייטד.
    בין היתר היה זה סולשיאר שנכנס בו על הדשא ואמר לו בזלזול,
    18 מיליון פאונד, על מה? (המחיר שריו עלה, אז סכום גבוה במיוחד).

    הרבה מילים נשפכו על הירושה הכביכול לא מספיק טובה שפרגי הוריש לנו כשפרש, בגלל שחקנים ואיכות של סגל.
    לדעתי להתעסק ב"ירושה" מהזווית הקטנה הזו של מי היו השחקנים בסגל בזמן שעזב זה לפספס לגמרי את הדבר העיקרי שפרגי הוריש.

    פרגי השאיר מאחוריו תורה שלמה על כדורגל ואיך עושים זאת נכון.
    ערכים, דפוסי עבודה ותפיסה של החיים וכדורגל ביחד.
    הוא "נטע" את הדברים הללו בכל מי שעבד תחתיו ואיתו לאורך השנים, גם באנשי הצוות ושחקנים שהשאיר.
    המנג'רים שהגיעו אחריו רק היו צריכים לרצות לעיין בהנחיות, במקום זה הם בחרו אחרת.
    דיוויד מוייס בחר שלא להשאיר את הצוות המקצועי של פרגוסון.
    ואן חאל ומוריניו דגלו בכדורגל והתנהלות אישית שנגדו לחלוטין את המקום ומה שהוא מייצג.

    בספר קאריק מספר על לא מעט דברים קטנים שעשו את ההבדל לטובתנו לאורך השנים ולא משנה מי היו השחקנים.
    משחקי האימון הפנימיים שלעיתים היו אינטנסיביים וקשוחים הרבה יותר ממשחקי הליגה, בגלל התחרותיות שהיתה בין השחקנים.
    לא תחרותיות רעה של אגו וגם לא רק תחרות על מקום בהרכב אלא רצון אמיתי של שחקנים לאתגר האחד את השני, הם ידעו כי רק ככה כל אחד מהם יהפוך להיות לשחקן טוב יותר.
    על המוטו שפרגוסון הנחיל לשחקנים כל הזמן, תעבדו קשה, אל תפחדו לעבוד קשה.
    It's the easiest thing in the world to work hard
    הוא חזר ואמר להם בכל הזדמנות.
    מהרגע הראשון לאחר המינוי של סולשיאר, הוא חזר להנחיל את התורה של פרגוסון.
    סולשיאר לא מנסה לחקות את הקשיחות של הסקוטי, הוא לא חושב לנסות ולעשות זאת בדיוק אותו הדבר כי זה פשוט לא אפשרי ולא הגיוני,
    אלא עושה את הדברים בדרכו שלו ועושה זאת בחוכמה.

    המוטו הוא ברור, תעבדו קשה, שחקו קדימה, שחקו עם חיוך, תעזו לנסות, אל תפחדו לטעות.
    סולשיאר יודע שההצלחה של יונייטד נבנתה על הביחד, אין אף אחד שקיבל פריבילגיות לעומת אחרים בחדר ההלבשה בכל הקשור לעבודה קשה ושטובת הקבוצה כולה קודמת להכל.
    הוא ראה איך זה נעשה מקרוב בקבוצה עמוסת כוכבים.
    רק צריך לגעת בשחקנים, כל אחד מהם ברגש הנכון לו ואת זה הוא כבר החל לעשות.

    הגב
    • אבי התל אביבי

      עצבנת את רונן!

      הגב
      • טל המנצ'סטרי

        חלק מה PMT

        הגב
        • Danny - Long Island

          אהבתי...

          הגב
    • שלמה

      הסיפור על מועמדות פוצ׳טינו לדעתי הוא ספין,
      יונייטד לא תשלם 34 מיליון פאונד על מאמן,
      אני מקווה ומייחל למאמן אשר מתאים לדי אן אי של יונייטד,
      והיחיד בין המועמדים הוא פוצ׳טינו, לצד סולשייאר,
      סאוטגייט ודאי אינו מתאים,
      אך מדובר בוודורד, וממנו אין לי תקווה.

      הגב
  • אמיתי

    ננצח. טוטנהאם לא כאלו גדולים כמו המיקום שלהם בטבלה. ושחוקים. ולא באמת רצים לאליפות.
    לוידע מי יהיה המנגר הבא אבל לא רוצה/לא חושב שזה יהיה פוטצ׳ינו.
    יום טוב מהבלמים ואנחנו מסודרים

    הגב
  • אמיר המקורי

    זה ממש לא קרב בין המנג'רים על התפקיד,כל מה שהנורבגי("הרוצח השקט")יעשה זה בחזקת בונוס,כשאתה מנג'ר 30 יום בקושי אתה לא בתחרות מול מנג'ר עם וותק של 3-4 שנים,לגביי המשחק,הספרס בוודאי קבוצה טובה יותר,אבל,גם להם יש את הבעיות שלהם,ראינו זאת כמה וכמה פעמים העונה,אם ליונייטד היתה הגנה(אין לה!)הייתי יכול לחשוב על לגנוב ניצחון.

    הגב
  • מארק

    בוקר של משחק.
    ועוד איזה משחק, סיכוי סביר שהמאמן בשנה הבאה של מנצ'סטר יונייטד יעמוד על הקווים היום בערב.
    בדרך כלל הפוקוס הוא על המאמן של יונייטד, אולה עם הניסיון לנצח את המשחק השישי רצוף שלו בתור מאמן, ניסיון לשבירת שיא עתיק יומין (באזבי עם 5) של 6 ניצחונות רצופים עם תחילת קריירת האימון באדום. והדרך לשיא הייתה לא קשה אך גם לא פשוטה, רידינג לא משמעותית שונה מדרבי שהעיפה אותנו מהגביע, כבר הספקנו להפסיד בחוץ לברייטון, אז ניצחון בחוץ נגד ניוקאסל זה לא עניין של מה בכך.
    וגם הספקנו להפסיד לטוטנהאם בבית, משחק שהאמת התוצאה שלו לא משקפת, אולי אחד המשחקים היותר טובים שלנו תחת מוריניו העונה, אבל משחק שבו עדיין הפסדנו.
    ישנו נתון שמסתובב שיונייטד לא ניצחה את טוטנהאם בחוץ מ2014, אבל האמת היא שבשנה שעברה בגביע סאנצ'ז קבע 2-1 מצוין בדרך לניצחון על אותם התרנגולים.
    פוצ'טינו, זה עם הפוקוס האמיתי היום, לא ירצה לתת לזה לקרות.
    הוא לא רגיל לאור זרקורים כזה, טוטנהאם קבוצה שלא אוהבת לחץ, שלא אוהבת שמדברים איתה על תארים ואליפות, כותרת אחת על זה שטוטנהאם בדרך לעשות אליפות סטייל אתלטיקו מדריד ומחזור אחרי זה הם חוטפים שלוש מוולבס.

    המבחן היום בערב הוא גם מבחן וגם לא מבחן, מצד אחד, הפסד היום, ואפשר יהיה להגיד אין מה לעשות, אולה קיבל סגל מוכן, יש גבול לאן אפשר לקחת אותו, הגבול הזה הוא כנראה לא קבוצת טופ 6 בחוץ, עם הראש למשחקים הבאים.
    אבל מצד שני, זה כן מבחן, כי אם אולה רוצה לקבל את התפקיד, בטח על חשבון הארגנטינאי שיתמודד מולו, ניצחון עליו בחוץ ברזומה יכול מאוד להיות האקסטרה שיזיז את כף המאזניים לכיוון הרוצח בעל פני התינוק.
    והרוצח עשה עבודה טובה סה"כ עד עכשיו, מפער של 8 מארסנל ו11 מצ'לסי, הוא צמצם ל3 מארסנל (לפני המשחק היום) ו9 מצ'לסי (לפני המשחק היום). הסגל שהגיע למלון החסיר כמה שמות מעניינים.
    ראשית כמובן באיי מורחק למשחק האחרון שלו, זכר לשטות מול בורנמות', סמולינג ורוחו עדיין פצועים.

    דרמיאן ופלאיני לא הגיעו עם הקבוצה, ונראה שלפחות הבלגי ממש לא בתכניות של אולה, שזה כבר פלוס גדול אם אנחנו רוצים לראות משחק שונה היום.
    דרמיאן הוא שאלה אחרת, האיטלקי על פניו נראה כמו שחקן שלא מתאים לנו, אבל אם נזכר בעבר שלו, יכול להיות שהוא עוד שחקן שלא קיבל ניהול נכון.
    שחקן נבחרת איטליה בגיל 17, שיחק 8 משחקים במילאן בתור בלם בגיל 16. עבר לטורינו שם היה גורם מרכזי בעלייה שלהם לסרייה א, ובסיומת של הקבוצה הצנועה במקום השביעי עונה לאחר מכן, במדיהם שיחק 151 הופעות.
    ב12-13 דרמיאן עשה הכי הרבה טאקלים באירופה ובעונות 13-14 ו14-15 היה בנבחרת העונה של הסרייה א.
    במונדיאל 2014 שיחק את כל משחקי הנבחרת של איטליה בתור מגן ימני וקיבל את פרס פאלון אזורו, לשחקן האיטלקי הכי טוב של הנבחרת לשנת 2014.
    הוא הגיע תחת ואן חאל ובמהירות הציג יכולת טובה, הוא היה איש המשחק נגד ספרס באוגוסט 15, והיה שחקן החודש של יונייטד באותו החודש. אם נעצור את ההיסטוריה כאן, מגן ימני איטלקי בן 25, שצעד להרכב של יונייטד במדינה זרה, הייתם אומרים שהשחקן הפך לסיפור הצלחה.
    אך מכאן היחס אליו התדרדר במהירות, הוחלף במחצית ע"י ואן חאל במשחק הבא ע"י ולנסיה כי רצה שחקן יותר התקפי.
    במשחק אחרי נגד סנדרלנד ולנסיה המשיך לפתוח והעביר את דרמיאן לעמדה החלשה שלו, מגן שמאלי.
    דרמיאן התקשה שם, הביטחון ירד, וואן חאל העביר את דרמיאן לצד ימין משחק אחרי זה, ארסנל בחוץ.
    יונייטד ספגה 3 שערים במחצית עם הופעה מזוויעה, דרמיאן הוחלף במחצית שוב. משחק לאחר מכן הוא קיבל עוד הזדמנות מכיוון שולנסיה נפצע, היה במשחק לא רע בו יונייטד ניצחה 3-0, נראה שהכל שוב מסתדר לאיטלקי, אך ולנסיה חזר להרכב משחק אחרי זה.
    לאחר פציעה נוספת של ולנסיה היינו חושבים שדרמיאן יחזור להרכב, אך לא, יאנג קיבל את ההרכב, ודרמיאן מאז , הפך להיות אופציה שלישית, מצב בו הוא נשאר איתנו עד היום.
    למה אנחנו מדברים על דרמיאן? כי ולנסיה באופן ברור כבר לא מספיק טוב, דאלוט מאוד גס ויאנג משמעותית פחות טוב בימין מאשר בשמאל.
    אולי כבר עברו יותר מדי מים בירקון, אבל אחרי תקופה כל כך רעה ביונייטד, כאשר בכולה הוא מתנהג כמקצוען ועושה תמיד מה שאומרים לו (גם בשמאל, גם בימין וגם כבלם), אולי המגן הימני (שיש לו קרוס, תזכרו בבישול הנהדר שלו ללינגארד בגביע מימין) הבינלאומי שגדל ככזה (ולא וינגר מוסט) צריך לקבל את ההזדמנות?

    שחקן נוסף שלא הגיע עם הקבוצה זה סאנצ'ז, אך אולה אמר עליו משהו שונה במסיבת העיתונאים:
    Is Sanchez available [to play]?
    OGS: Yes, we hope so. We'll see how he responds with the travel.

    כך שיכול להיות שהוא יצטרף לקבוצה בלונדון, הסגל כרגע כולל 20 שחקנים כשבדרך כלל יש 21, כך שיכול להיות שנראה אותו מצטרף.

    ומה שלום טוטנהאם?
    תאכלס, אי שקט.
    אלדרווילד ואריקסון לא מאריכים חוזה, פציעות מכאן ועד הודעה חדשה (ורטונגן לא בטוח , מורה, דייר, וואניימה, דמבלה כנראה לא איתם כבר).
    בזמן שיונייטד עשתה מחנה קיץ רגוע השבוע בדובאי, טוטנהאם נלחמה בחצי גמר הגביע מול צ'לסי בשלישי.
    סון לקראת עזיבה למשחקי הנבחרת וגם לא בטוח שהראש לחלוטין במשחק הנוכחי כאשר הוא בדרך לטוס אחריו. טוטנהאם מתחלקת ל3.
    התקפה מצוינת בדמות סון-אריקסן-אלי-קיין (לא בטוח שכל ה4 יפתחו).
    קישור של קבוצת תחתית בדמות ווינקס וסיסוקו.
    והגנה טובה אך נוטה לעשות טעויות בדמות דיוויס(רוז) - אלדרווילד - סאנצ'ז (טעות למשחק) - טריפייר (אורייה) -לוריס (נוטה לטעויות).
    המפתח יהיה לנתק את ההתקפה מההגנה.
    ראשית אלדרווילד וטריפ יצטרכו תמיד להיות תחת לחץ, לא ניתן לתת להם למסור כדור ארוך בצורה סבירה, כי ההתקפה של טוטנהאם תוכל לעשות צרות להגנה שלנו.
    שנית יהיה צריך לשים לב שהקישור שלנו יצליח להתמודד עם אלי ובמיוחד אריקסן שאוהבים להכנס לשטח מאחורי המגנים ובין הקישור להגנה שלנו, שני שטחים שיצטרכו להיות עם דגש הגנתי.
    בהתקפה, זה כבר סיפור אחר, אם נצליח לחנוק את הקישור של טוטנהאם עם שלושה קשרים משלנו, ונשאיר אותם רק למסור כדורים ארוכים, זה כבר יהיה חצי מהקרב, ההתקפה שלנו תצטרך להתמודד פיזית (לוקאקו) או טכנית (לסחוט פאולים או להצליח לעבור את השחקנים שעושים מדי פעם טעויות), ותצטרך לכבוש יותר ממה שההגנה שלנו תאפשר להם.

    He can become a top, top striker. We can talk about Harry Kane and his class and I’m sure Marcus as well has the potential to get up there. He has got frightening pace, he’s becoming stronger, he can now hold the ball up for us, he’s a great link player.

    שחקן המפתח שלנו שנמצא בכושר פנטסטי יצטרך לתת קצת קסם היום.
    התרחקנו מימים של Lads, it's tottenham.
    אבל לא התרחקנו מWe'll never Die.
    בהצלחה היום בערב.

    הגב
    • יוסי מזרחי

      דברים מענינים על דרמיאן.

      הגב
  • רומן

    יש הקבלה מטורפת בין מנצ'סטר יונייטד למכבי חיפה.
    לכן יונייטד תנצח היום.
    קארמה

    הגב
  • מתן

    נכון שטוטנהאם פייבוריטית ברורה, אבל אנחנו מנצ'סטר יונייטד (סה"כ, חודש, אבל עדיין) והמטרה צריכה להיות ניצחון בכל מחיר. משחק סופר חשוב, לא רק מבחינת הסיכויים לטופ 4, אלא בעיקר במה שיתפסו מהקבוצה הזאת להמשך העונה. צריך להוכיח שאנחנו לא רק חכמים על הקטנות, אלא עדיין אימפריה, גם אם לא בשיא. הדרישה היום היא מלחמת עולם, גם אם זה יעלה בכרטיסים בצבעים שונים.

    הגב
    • מארק

      צריך לדעת להבדיל בין מועדון גדול לקבוצה גדולה, גם הפסד היום לא ישנה את הסטטוס של המועדון, אבל מבחינת קבוצה? אפשר להבין הפסד היום.

      הגב
  • כספרי

    נפרק אותם

    הגב
  • A34

    Lads, it's Tottenham

    הגב
  • אביאל

    אם סולישאר שם את יונייטד בטופ 4 העונה ו\או עובר את פריז יש סיכוי שהוא לא ימשיך ? נראה לי לא הגיוני בעליל, בהצלחה לשני הצדדים היום עם הרבה כרטיסים.

    הגב
  • ניינר / ווריור

    Coys!!!

    הגב
  • Danny - Long Island

    פורסם ההרכב - נראה יציב וחזק לביצוע המשימה

    הגב
  • אמיתי

    ר א ש פ ו ר ד!!!!

    הגב
    • כרוב אדום

      מזכיר גול של אחד אחר, אולה שמו.

      הגב
    • אריק

      עזוב.
      לא חלוץ

      הגב
      • אמיתי

        תראה. אני שמח בשבילו ובשבילנו אבל הוא לא חלוץ במובן של אגוארו קיין וכו. הוא יותר לכיוון רונלדו - משחק עם הפנים לשער ובא מהאגף. וכן שיערתי שתהיה תגובה כזו..לבריאות

        הגב
        • matipool

          אתה לא מזהה ציניות כשהיא עומדת מולך?

          הגב
          • אמיתי

            לא ציניות. סרקאזם

            הגב
  • אריק

    אולה עשה הפוך ממה שכתבת בסעיף 2 ואיזה מזל שכך.

    הגב
  • פיש אנד צ'יפס

    דה חאה היום היה פנטסטי.יונייטד גם כן נראתה טוב מול קבוצה מאוד טובה.מחמאות לנורבגי

    הגב
  • מתן

    ישששששששששששששששש
    מחצית שניה רעה מאוד, ומהרגע בו מרסיאל יצא זה כבר הפך למטווח, אבל נהניתי מהעמידה הקשוחה והנחישות.
    המהלך של הגול פשוט גדול. החל מהעצירה של לינגארד, דרך המסירה המדהימה של פוגבה ועד הפיניש המושלם של רשפורד. רמה גבוהה מאוד.
    אה, ויש לנו שוער נחמד. מתברר שהוא לא רע בכלל.

    הגב
  • Selby

    השמחה של הספסל בגול של ראשפורד(שחקן שעושה אותך מאושר) היא שמחה של אנשים שבאמת באמת קשורים למועדון. קחו את פילאן, הבן אדם כבר יצא לפנסיה מוקדמת באוסטרליה ופתאום חוגג כאילו הוא בן 20. רואים עליו שהוא חי בשביל כאלו רגעים. הדברים האלה עושים את כל ההבדל.

    הגב
  • אמיתי

    ברוך אתה אלוהי בורא פרי הדה חאה

    הגב
  • שלמה

    איזה מזל,
    פוגבה נשאר, מוריניו עזב,
    תארו לכם שזה היה הפוך.

    הגב
  • אלעדוס

    יופי של משחק. אנחנו עדיין לא מחזיקים משחק שלם אבל עולים לתקוף ומשחררים את הכשרון.
    המנג'ר הקודם היה מתפלץ מעשר הדקות הראשונות

    הגב
  • פיש אנד צ'יפס

    המגן הימני של קריסטל פאלאס וואן ביסקה יכול להיות החתמה פנטסטית לעונה הבאה שיחליף את ואלנסיה\יאנג\דרמיאן....יחד עם ברוקס מבורנמות הוא מתגליות הליגה

    הגב
  • אופיר ממן

    מסכים, הוא הכי טוב.
    שמח מאוד בשבילו, הזוי שהיו קולות אחרי המונדיאל שעוד פיקפקו ביכולת שלו ליצור המשכיות לעונה הקודמת המופלאה שלו מבחינת יכולת אישית.

    הגב
    • matipool

      הוא היה הכי טוב בשנים האחרונות. לא חושב שהעונה הוא היה כזה מדהים אבל ההופעה של אתמול - וואו!
      אני אולי קצת משוחד אבל העונה אליסון יציב וטוב ממנו.

      הגב
  • ניינר / ווריור

    קיצר לי את החיים המניאק

    הגב
  • יואב

    מסכים עם הכל רונן. השלושה, באמת בטופ של המשחק שלהם. זה משהו להתחיל להיבנות ממנו.

    הגב
  • ארז

    כל מילה בפוסט המסכם. ממש מדויק
    בתוך שנים לא טובות בקנה המידה התובעני של יונייטד, יש שוער אדיר בקנה מידה הסטורי. כזה שבנבחרת כל הזמנים מוריד (למחמירים: יוריד) את שמייכל לספסל. מדהים. יש לו עצירות שבקנה המידה של בעט אלון בעט מרגישות מופרכות.

    הגב
    • אמיר המקורי

      אני מקווה בשבילך שזכית לראות את הדני הענק בצורה קבועה ואינך ניזון מקטעי ארכיון.
      כמה שאני אוהב ומעריך את הספרדי גם הוא לא מוריד את שמייכל לספסל,האמת שנכון להיום או ממש עוד מעט לא ניתן יהיה להפריד בינהם,הסטטיסטיקה של הדני הענק למיטב זכרוני היא 179 משחקים עם שער נעול מתוך 382 סהכ!

      הגב
      • ארז

        ודאי שראיתי, את כל שנותיו ביונייטד.
        לא סתם הדגשתי את התקופה בה הוא משחק. עזוב מספרים, כי יש לפניו שחקני הגנה ומשחק הגנה שונים לגמרי. תסתכל על מה שהוא עושה, כל כך הרבה פעמים.

        הגב
      • עידו

        ברור, אבל אם רוצים להיות כנים - שים את הנווילים ויאפ סתאם מול דה חאה, ויש לך 30 שערים נקיים בעונה בליגה
        צריך להעריך גדולה כשרואים אותה, ואם עם ההגנה החלשה שהוא משחק איתה כבר שש שנים הוא בדיון על מיקום היסטורי מול שמייכל (שעבד עם הגנה שהורכבה משחקנים בטופ העולמי, שחקנים היסטוריים) - בעיניי הוא מספר אחת.

        הגב
        • ניק

          את הנוולים? אתה רציני?
          אני חולה על שניהם אבל הם היו רחוקים שנות אור מלהיות שחקני טופ, בטח פיל.
          שמייכל שיחק רוב הזמן מאחורי עגלונים כמו פליסטר, מאי והנינג ברג. סתאם שיחק איתו רק עונה אחת.
          אם כבר לואן דר סר הייתה הגנה נהדרת מולו, עם וידיץ וריו.
          ולמרות כל זה - אני גם חושב שמבחינת שוערות נטו (בלי מנהיגות ותארים) דה חאה מקום 1 .

          הגב
          • טל המנצ'סטרי

            גארי נוויל היה המגן הימני הטוב ובעיקר היציב ביותר בפרמייר ליג לאורך שנים.
            להגיד על פאליסטר עגלון זה מביך, מצטער.
            מאי וברג היו פחות טובים או כישרוניים מג'ונס או סמולינג, מאי לגמרי לא היה שייך לרמה הזו ובכל זאת השלם היה גדול מסך חלקיו.

            הגב
    • קרסקי

      הוא לעולם לא יהיה בראש הטופ העולמי ההיסטורי כיוון שאינו שוער רחבה. כל השוערים הגדולים הצטיינו גם בהיותם שוערים ששלטו במרחב הרחבה ולא עמדו על קוו השער בלבד. שמייכל הוא דוגמה לכך, כך ואן דר-סאר אם מדובר ביונייטד. בנקס, זוף, נוייר וג'נינגס הם רק מקצה הדוגמאות.

      ולגבי המשחק, העדיפות של טוטנהאם הייתה ברורה לעין ברמה הטכנית לאורך כל המשחק. המשחק הקבוצתי שלה נהדר לצפייה. אם מדובר בגזלה בכדורגל, אזי זו דוגמא. אולם אין כל ספק שסולשאר העלה את רמת קבוצתו בשתי דרגות. כל הכבוד.

      הגב
      • ארז

        דיברתי על טופ הסטורי ביונייטד.
        שמייכל ענק והיה שוער רחבה טוב יותר. בשוט סטופינג דה חאה עדיף.

        הגב
      • אסף כלשהו

        לוקח את דה חאה בשיאו על פני נוייר בשיאו בכל יום בשבוע.

        מול שמייכל יש לו תחרות קשה עד בלתי אפשרית. לא זוכר שוער עם כל כך הרבה נוכחות ועצמה. שמייכל בעיניי שני רק לבופון.

        הגב
        • כספרי

          הפוך גוטה...שמייכל (וגם סמייכל) לא סופר את בופון אולי חודורוב

          הגב
  • יוסי מזרחי

    בסך הכל במשחק ראשון מול מתמודדת פוטנציאלית על אירופה, הקבוצה כולה נראתה כקבוצה וכל אחד מהבחורים נתן את מה שמצפים ממנו.
    פוגבה, דה חאה וראשפורד,זה כבר ראש חץ בהתהוות החדשה שלנו.
    בקשר לפוגבה, צריך להודות ביושר שמדובר בשחקן אחר לחלוטין מזה שהיה בסגל של מוריניו. לא ניכנס לויכוחים למה, אבל הוא סוף סוף נותן את מה שציפו ממנו והלואי הלואי.... לך תדע.
    אבל אחרי שהאבק שקע, הדופק ולחץ הדם התיצבו, אני דוקא הולך לקו השני. משחק מצויין של צמד הבלמים, לינדהוף במין לידה מחדש בחודשיים האלה, הגלדיאטור שלידו, יאנג זה יאנג מנהיג ומופת אם כי אותות הגיל כבר לא מעטים ושואו בצד רגעים מצוינים, מצליח להביא שתי התקפות לב . מאטיץ פחות טוב מהעונה הקודמת אבל בקו ביצועים עולה יחסית לתחילת העונה הזו, והנסיון שלו מחפה על ירידה בניידות.
    הררה, (כמעט כתבתי הלניו הררה...). הלב והנשמה של הקבוצה הזו. ראיתי שאומרים כאן שחסר לו זה וחסר לו ההוא, אבל מה שיש לו ובו, עולה על הכל. בעיני הוא הבנקר הרביעי,יחד עם שלושת המוסקוטרים ההם.
    יש איזו נטיה לזלזל בלינגרד, אבל הוא מסוג השחקנים שנותנים גם הברקות (אם כי לא מספיק) וגם עבודה שחורה. מין שחקן של מאמנים.
    מרסיאל, ראיתי את הבעת הפנים העצובה שלו כשהוחלף, וזה נתן לי להבין שהוא בדרך הנכונה.
    בסך הכל, אם חשבתי וכתבתי כאן לפני שלושה חדשים שבקייץ תהיה נדידת עמים גדולה בסגל, אני חושב ששני חיזוקים ,בלם ועוד קשר ליד פוגבה והררה, יחד עם החוזרים מהשאלות, זה משהו שיספיק לכל החזיתות.

    הגב
  • קורא

    פוגבה שחקן מדהים, היתה לו החמצה אחת מקרוב אבל היתה לו גם בעיטה מרחוק שבה הוא העביר בקלילות את הכדור עם העקב לרגל השנייה והשתירר משחקן. זה נראה שהכל קל לו.

    ובלי קשר, ככה נראה משחק שבו שחקנים משחקים בשביל המאמן. כשמאמן מבקר וכותש שחקנים בתקשורת ברור שהם מדוכאים. אם רק היו נפטרים ממוריניו קצת קודם הפער מצ׳לסי היה נמוך יותר.

    הגב
  • ניק

    מחצית ראשונה מאוד שקולה שזה השיג יפה שלנו אחרי שבקושי נגענו בכדור נגד סיטי וליברפול.
    מחצית שנייה הרבה יותר קשה אבל זה היה סוג של צדק פואטי על המשחק הקודם נגד טוטנהאם שבו ממש לא הגיע לנו להפסיד 3-0.
    סולשר החליט לשחק על כדורים ארוכים מהירים, שזה כביכול מה שמוריניו תמיד עושה אבל פה המחשבה היפה הייתה כי ישהרבה שטחים מאחורי ההגנה הגבוהה של טוטנהאם והגול הגיע ממהלך שכזה.
    דה חאה מדהים, מ5 המשחקים הטובים ביותר שלו אצלנו (הראשון לטעמי עדיין נשאר ה3-1 מול ארסנל בשנה שעברה).
    6 מ6 כשהמשחק הבא לא הכי קשה. איזה שינוי יאאאלה!

    הגב
    • טל המנצ'סטרי

      ניק,

      היה כדורגל ישיר יותר אתמול מצד יונייטד, ניסיון לנצל את המגרש הגדול בוומבלי ועם חלק התקפי מהיר, כל השלושה
      וזה שונה לגמרי מסגנון העפת הכדורים לחלוץ סטטי בודד כמו תחת מוריניו.
      קראתי ציוץ בטוויטר מאיזה עיתונאי באנגליה ואני מסכים איתו, ההצלות של דה חאה במשחק אדיר בעונה שעברה נגד ארסנל היו מרשימות עוד יותר מאלו של אתמול.
      אתמול הוא עצר כמה כדורים שגם שוערים אחרים היו עוצרים, נגד ארסנל בעונה שעברה הוא ניפק הצלות שאלוהים עוד לא הספיק לרשום עליהן פטנט.

      הגב
      • אדם

        ההצלות במשחק הזה באמת לא היו מטורפות אבל המיקום והסבלנות חשובות לשוער לא פחות. חושב שרוב השוערים בעולם היו סופגים שער אתמול.

        הגב
        • טל המנצ'סטרי

          זה כי דה חאה ללא ממהר ליפול אלא נשאר לעמוד כמה שיותר זמן מול אלה שמגיחים מולו, זה מבלבל אותם, זה מעניק לו סיכוי טוב יותר לעצור.

          הגב
          • אדם

            זה בדיוק מה שכתבתי...

            הגב
  • יותם

    מסכים לגמרי.
    מחצית שנייה לא טובה, אבל לתשומת ליבו של מוריניו - רק כשמנסים לשחק כדורגל ומוציאים את המיטב מהקיים, ולא מתבטלים מהדקה הראשונה, אפשר לדבר על מה ואיפה צריך לחזק.
    קודם כל בהגנה, ואז מרכז הקישור. לא משהו שלא ידענו קודם, אבל זה מה שמונע מאיתנו להתקדם לרמה הבאה.

    הגב
  • רומן

    מסוג המשחקים ששוער פשוט לא סופג.
    הופעה על אנושית של דה חאה.
    פוגבה הוא הקשר הטוב בעולם. נקודה.

    הגב
    • כספרי

      בוא נשים דברים בפרופרוציה. פוגבה שחקן מצוין, מעולה, טוב מאוד. אבל לא הטוב בעולם...(אולי פעם יכול להיות שיוכל לטעון את הטענה הזו)

      הגב
  • טל המנצ'סטרי

    יש לנו את ברייטון בשבת בעוד שארסנל פוגשת את צ'לסי.
    בכל איבוד נקודות שם אנחנו נרוויח וכל עוד נעשה את העבודה שלנו.

    הגול של ראשפורד, כל בעיטה אחרת והשוער היה לוקח או שהכדור היה יוצא החוצה, זה חייב היה להיות מושלם לפינה.
    אם הוא יעבוד יותר על רגל שמאל, הוא ישדרג את עצמו עוד יותר כי בתחילת המשחק היתה לו גם חצי הזדמנות שאפשר היה לבעוט טוב יותר עם השמאל.

    דה חאה בצדק יקבל את כל המחמאות, אבל הררה היה השני הטוב ביותר אצלנו, הופעה דארן פלטצ'רית שלו לכל דבר.

    לפעמים קו דק מפריד בין שמחה לאכזבה, שיחקנו במחצית השנייה על הקו הזה, אבל אי אפשר שלא היה להתרשם מתוכנית העבודה שבה עלינו ושיחקנו במחצית ראשונה מאוד מרשימה, יש שם מנג'ר שהוא יותר מרק נותן לשחקנים כדור ואומר להם, תבלו.

    הגב
  • גלעד בלום

    החמצה אדירה של ספרס כל המשחק הזה ( עשר יותר נכון ), יש לנו בעיה העונה עם קבוצות מרכז טבלה שבאות להסתמך על מתפרצות...הגול בא בדקה מושלמת ליונייטד, נראה שתקרת הזכוכית שלנו היא טופ 4, העונה יש עוד סיכוי קטן לתואר באחד הגביעים, כדורגל ספורט אכזרי בייחוד אם אתה אוהד ספרס, היום שיחקנו בשתי דרגות יותר טוב מאשר בחצי הגמר נגד צ׳לסי ביום שלישי, נגד קבוצה פחות טובה, ויצאנו בלי כלום , לא ייאמן שאפילו אחד לא נכנס, דה חיאה הזכיר לי את התצוגה של שביט אלימלך נגד צ׳לסי במשחק ההוא, יונייטד לא נראו בחצי השני, וגם היו גמורים פיזית, אם יש דבר כזה שנקרא רוח מועדון אז היום הוא הביא את הנקודות, בכדורגל נטו זה היה לא כוחות

    הגב
    • אריק

      ספרס שיחקו נהדר ממש.

      הגב
    • ניק

      לאן עפת כבודו?!
      ב60 דקות הראשונות זה היה ועוד איך כוחות ובכל המחצית הראשונה לא בעטתם בעיטה אחת למסגרת.
      אם ככה נראית קבוצה שמאומנת על ידי מאמן שכל אירופה רוצה אותו, עם סגל שרץ 3 שנים ביחד אל מול קבוצה שעד לפני חודש הייתה כבויה מוכה ומרוסקת ועם מאמן צעיר ואלמוני (באימון) שמאמן את המשחק השישי שלו, אז וואלה - יש כוחות!

      הגב
      • רומן

        ניק, זה קל לשחק כשאין על מה לשחק .
        אם לא הופעה על אנושית אתמול של דה חאה זה נגמר בתבוסה של טוטנהאם. אבל זה הכדורגל זה משחק של שונות. טוטנהאם היתה בכמה סדרי גודל אתמול מעל יונייטד, אבל הפעם אלילת המזל חייכה, כמו שהיא חייכה לטוטנהאם ב 3-0 הלא מוצדק בתחילת השנה.
        בכל מקרה כיף לראות את יונייטד משחקת, רואים שהם נהנים

        הגב
      • matipool

        ניק - צריך לקחת בחשבון שטוטנהאם פצועה, קצרה ועמוסה.
        פצועה בעיקר במרכז המגרש ובקישור הדפנסיבי (דאייר, וואנימה, דמבלה ואתמול גם סיסוקו נפצע לפני ההפסקה). לוקאס מורה שהוא שחקן נהדר והיה יכול להביא שינוי גדול מהספסל גם פצוע. אתמול גם קיין נפצע בסיום וסון עוזב עכשיו לנבחרת אחרי שפספס גם את תחילת העונה בגלל הנבחרת והצליח להינצל משירות צבאי. ורטונגן חזר רק אתמול אחרי פציעה ארוכה.
        המאמן הנפלא שלהם לא יכל להביא שחקן רכש אחד העונה בגלל המעבר לאצטדיון החדש והם משחקים כבר שנה וחצי בלי אצטדיון ביתי.
        מה שקורה שם זה קסם.

        הגב
    • ניר

      הגזמת. ספרס אכן היו יותר טובים בחצי השני, אבל מה היה חסר כדי שייכנס השני של פוגבה שהיה מול שוער ממרחק מטר וחצי?

      הגב
    • Dr.van nostrand

      לא הכדורגל אלא שיטת הליגה היא האכזרית לקבוצות בעלות תקציב בינוני ומטה.
      48 מתוך 66 לטוטנהאם ומרגישים שהעונה אבודה.
      במקום להיות תלוי בעצמך מתפללים להפסדים של קבוצות אחרות ולמרות היכולץ המצוינת מרגישים בעיקר חוסר אונים ועצבות.

      מי כאן אכזרי...זו השאלה

      הגב
  • אסף כלשהו

    לגבי דה חאה- אתמול הוא נתן הופעת שוערות מהגדולות שאני זוכר, אבל לא הראשונה מסוגה אצלו. בשיאו הוא נותן פייט לכל שוער בעבר או בהווה, אבל כדי להיזכר בטופ של הטופ ההיסטורי הוא יצטרך להגיע למעמדים הכי גדולים (כמובן שזו לא אשמתו שלא הגיע לשם עד כה) ולהבריק שם- אני מדבר על מונדיאל או על ליגת האלופות. כי כמו בדיוני הענקים ההיסטוריים אצל שחקני שדה, גם כאן בין הגדולים ביותר מכריע הנראטיב בסופו של דבר.
    זה של דה חאה הוא עדיין של שוער מדהים בקבוצה לא מספיק טובה (שוב, מדובר בקנה מידה היסטורי). לצערו במונדיאל האחרון התפספס לו. לא משהו שאמור להוריד כהוא זה מהערך המקצועי שלו, אבל כן מהערך הנראטיבי.
    מקווה שאם הוא ייכנס לפנתיאון מהבחינה הזו, זה יהיה אך ורק עם נבחרת ספרד.

    הגב
    • רומן

      יש בעיה איתו.
      אין לו נוכחות ברחבה (יחסית לגדולים ביותר).
      הוא לא מצטיין בכדורי גובה, לא שולט ברחבת ה5.
      אבל כן הוא השוט סטופר הכי גדול שאני ראיתי.
      ועדיין אני מעדיף שוערים סטייל שמייקל האבא (או שורה שלנו)

      הגב
  • טל המנצ'סטרי

    הדבר הגדול ביותר שסולשיאר עשה אתמול זה מצד אחד להתאים את יונייטד ליריבה קשה וזה היה נכון לעשות.
    דיבורים של לעלות מול כל קבוצה ולתת לה לחשוב איך לעצור אותנו ולא להיפך הם אחלה דיבורים ללפני משחק, או נוח יותרת לבצע מול קבוצות פחות טובות, אבל במשחק חוץ מול יריבה כמו טוטנהאם זה היה התאבדות לעלות בלי קו מחשבה רציני יותר, אבל וזה העיקר, לרגע לא ויתרנו על להציג גם מה אנחנו שווים ויכולים לעשות, זה האיזון הנכון שהיה כל-כך חסר לנו.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *