תופעת דורפן (פודקאסט 3). לברון, השלב הבא

האם האש שם?

הפודקאסט השלישי שלי עסק בלברון. הנתונים הם כמו שהם – הוא לא עלה לפלייאוף. יש הרבה מאד אשמים אחרים – מג׳יק, ג׳ני באס, השחקנים האחרים בלייקרס, ניו אורלינס, דור הZ או דור הטריפל-אקס – אבל אף אחד מאלו לא מתעסק עם המורשת של עצמו. מג׳יק ג׳ונסון, כבר כתבתי, הוא מנהל גרוע. גם ג׳ורדן – וזה לא מעניין איש. לברון עסוק בכתיבת הפרק העיקרי של ההיסטוריה שלו. 

ואפשר גם בסאונד קלאוד:

 

ציפי שמילוביץ׳ – האורחת שלי בפודקאסט אמרה שלברון מתח את עצמו יותר מדי. יותר מדי היה עסוק במה שמחוץ למגרש. אבל זו השאלה: האם הוא רק צריך לתקן את הזה. האם בשבוע הבא הוא בחדר הכושר ועל הטלפון בכדי להנדס מועמדת לאליפות. או האם נקבל עוד 3-4 עונות של 23-24 למשחק. את השיאים הסטטיסטיים של כל הזמנים – אבל בעצם שנים של חוסר רלוונטיות?

האם האש שם?

נובחים בירוק (119) -חוגגים את החילוף של ויסמן
מגיע לך קפטן

10 Comments

דור 25 במרץ 2019

הולכים לדבר עליהם כל כך הרבה, אז לפחות שתהיה סיבה

שחר התל אביבי 25 במרץ 2019

לברון צובר אנרגיה לקראת הקיץ ושנה הבאה
על הכוונת: קיירי, קוואי ואולי דוראנט
אני לא אתפלא אם אחד מהם יוחתם כבר בתחילת הקיץ והשני יצטרף מאוחר יותר
וזה בהנחה שדייויס או באטלר לא מגיעים

רונן דורפן 25 במרץ 2019

למה שמישהו מאלו יעדיף את הלייקרס למשל על דאלאס. שם נסיון האליפות הוא של עונה או שתיים אלא של עשור אם פורזינגיס ודונצ׳יץ׳. אני מכיר את סיפורי הים והוליווד – אבל אין באמת הוכחות שזה מושך שחקנים

שחר התל אביבי 25 במרץ 2019

בלייקרס יש מקום לשני כוכבים בתוך תקרת השכר, או בחריגה קטנה. בדאלאס לא יודע אם יש. לא שמעתי שדאלאס מחפשים חיזוק של סטארים ברמת דוראנט וקיירי בשוק השחקנים החופשיים, הם יותר בכיוון של קמבה.
היו דיבורים על תיאום של קיירי ועוד כוכב לניקס, אבל נראה לי יותר סביר אם כבר שזה בלייקרס. הם מצטרפים שם ללברון, שלא לדבר על ההיפ והפוקוס שקבוצה כזו תיצור

אלכס 25 במרץ 2019

לאדם כמו לברון, שיש לו כח שיווקי משמעותי, גם שוק גדול וגם הוליווד זה חתיכת משיכה שמכניסה ה-ר-ב-ה יותר מהמשכורת השנתית שלו. גם העובדה שמ- LA יש מלא שחקנים לשעבר, לשהווה ולשעתיד. בתור בעלים (חלקי) של חברת הייצוג שלו, Klutc Sports, זה עוד משיכה.

כן, מציק לי שהוא מתעסק ב- legacy שלו כל הזמן. מפריע לי שהוא מדקלם את מה שהחברת יחסי ציבור שלו ממליצה על מנהיגות, בזמן שוא passive-agressive, מתלונן מאשים ולא מגן (עוד יותר מציק שאנשים קונים את זה). אבל, אם אני הייתי בנעליים שלו (ולי יש אישיות יותר בעייתית) הייתי עושה את אותו הדבר. מה זה עוד 100 מיליון עד סוף הקריירה במשכורות, לעומת 100 מיליון בשנה מנעליים ועסקים אחרים עד סוף החיים. אם כל מה שהייתי צריך לעשות זה לדקלם כמה משפטים בראיונות ולא להסתבך בסקנדלים. גם אני הייתי חושב בעיקר על ה- legacy, כפלטפורמה לעסקים אחרי הפרישה מכדורסל.

איציק 25 במרץ 2019

דראזן אכן היה אהוב ואהוד מאד, אבל לזיכרוני רק אחרי שעזב את פורטלנד ועבר לניו ג'רזי. דונצ'יץ, הגריק פריק והחד קרן היו אהבה ממבט ראשון. בשנים ההן הייחס לאירופאים היה הרבה יותר חשדני מאשר היום, ודראזן גם הגיע להיות על המשבצת של דרקסלר, שחקן שבגללו ויתרו על ג'ורדן. מצב חסר סיכוי מבחינתו.

בנסון "בשורות רעות" 26 במרץ 2019

האש בהחלט לא הייתה שם העונה. יותר מדי מסביב – הפקות, טלויזיה, עסקים.
אולי העלבון של השנה ידרבן אותו להתרכז יותר בכדורסל בשנה הבאה.

7even 26 במרץ 2019

לקח שנת מנוחה.
הבחור במשך 4 עונות במיאמי פלוס 4 עונות בקאבס הגיע כל עונה לגמר.
וזה לא שכל סדרה בפלייאופים הנ"ל הסתיימה הסתיימה ב 4 או 5 משחקים.

8 עונות = 80 משחקים בממוצע כפול 8.
פלוס 6 משחקים ממוצע לסדרה, כפול 4 כפול 8

כלומר בערך 830 במשחקים ב 8 עונות. מעל 100 משחקים לעונה בכל עונה מ 2010.

מבין אותו.

רק שלא יאשים את טראמפ גם בזה.

אלון 27 במרץ 2019

מצוין כרגיל, רק מה זה השיר הזה בפתיחה?

דנידין 29 במרץ 2019

כיף לשמוע את שמילוביץ. מכותבי הספורט היותר טובים שיש לנו.

Comments closed