האנשים הכי אחרים

ספורט באופן טבעי הוא התחום היחיד בחיים בו לטרנסג'נדרים ייתכן יתרון מסויים. בשאר תחומי החיים קשה לחשוב על אוכלוסיה בעמדת נחיתות גדולה יותר

רנה ריצ'רדס משחקת באליפות ארצות הברית

נפתח היום  שבוע הזכרון לטרנס-ג'נדרים. אני חושב שאין אוכלוסיה אנושית יותר דחוקה לשוליים מהאנשים הללו. בספורט למשל אין להם מקום אפילו. אין אפילו תחרויות עבורן אלא רק דיון אם הן רשאיות להשתתף בתחרויות נשים.

כולנו זוכרים מהומה גדולה לפני שנתיים כשקסטר סמניה, שייתכן שהיא טרנסג'נדרית מלידה והדבר לא היה בידיעתה, ניצחה ריצת 800 מטרים באליפות העולם.  אבל המקרים של נשים שיש לגופן גם אלמנטים גבריים הוא הפשוט ביותר מבחינה אנושית לפחות בעין הציבורית. סמניה מרגישה אישה וגודלה כאישה וכפי שסבתא שלה אמרה "כך עשה אותה אלוהים". איש לא היה נטפל אליה אם הייתה רצה 800 מטר שתי שניות לאט יותר. הסבל של נשים כאלו מתגלה לרוב כשנודע להן שיהיו חשוכות ילדים. באופן כללי סמניה זכתה לתמיכה שהיא ראויה לה וקיבלה את זכותה להתחרות.

היא לא הייתה מקרה יחיד בהיסטוריה. סטלה וולש, שהייתה האלופה האולימפית בריצת 100 מטרים בשנת 1932 הייתה טרנסג'נרית והדבר התגלה רק משום שנהרגה בתאונת דרכים ונערכה נתיחה שאחרי המוות.

מקרה אחר היה של מחליקת הסקי האוסטרית אריקה שינגר שזכתה באליפות העולם של 1966. היא גילתה את העניין והחליטה לעבור לחיות כגבר – ועקב העניין הזה שלחה את מדליית הזהב שלה למריאל גוייטשל – האלופה הצרפתית הנפלאה שסיימה במקום השני באותה תחרות. אריק שינגר התחתן והוא אב לילד.  מקרה קצת אחר מתרחש עכשיו כשקאי אלמס, מקבוצת הנשים של מכללת ג'ורג' וושינגטון מתכוון, לעבור ניתוח שינוי מין לגבר. אבל רק לאחר תום הקריירה במכללה.

*

לעומת זאת מי שגדלות כגברים ורוצות להפוך בשלב מסויים לנשים אין להן חלק בעולם הזה ואין להן חלק בעולם הספורט. לרוב אם מתפרסם משהו בהקשר שלהן זה בהקשרים כמו זנות. אם תבוא מישהי כזו ותבקש להתחרות בספורט היא תתקל בשנאה תהומית בעולם ספורט גברי ובדחיה בעולם ספורט נשי. עולם הספורט הנשי מרגיש שהוא נלחם עדיין על התדמית של ספורט כעניין "נשי" – וטרנס-ג'נדריות הן העניין האחרון שהוא צריך.

בעניין הזה זכור רק מקרה אחד מפורסם מאד. המאבק המשפטי של דוקטור רנה ריצ'ארדס בבית המשפט העליון של ניו יורק בכדי שיותר לה לשחק באליפות ארצות הברית הפתוחה לאחר שעברה ניתוח לשינוי מין. את הניתוח ערכה אחרי גיל 35 ואחרי שהייתה אב לבן. היא הגיע לעשרים הראשונות בעולם ורשמה כמה הישגים משמעותיים. מאוחר יותר אימנה את נווראטילובה.

ריצ'רדס גם סיפרה לניו יורק טיימס שהייתה מעדיפה "להיות גבר מושלם מאשר אישה לא מושלמת". אבל דווקא השמרנות הזו כנראה מצביעה על הטרגדיה במצבה. היא עברה את הניתוח כי הרגישה שאם יימנע ממנה להיות אישה תגיע להתאבדות.

היא מתנגדת אגב לשיתוף מי שעברו ניתוח החלפת מין בתחרויות נשים. בניגוד למאבק המשפטי שהיא ניהלה. לטענתה היא הייתה כבר יותר מבת 40 ולא הייתה גורם תחרותי חזק מדי למרות שבצעירותה הייתה טניסאי חזק מאד. התנועה האולימפית מתירה בסיטואציות מסויימות  השתתפות טרנס-ג'נדרים. התנאים הם ביצוע הניתוח ומספר שנים של טיפול הורמונלי (מה שהופך את כל פרשת סמאניה לפארסה).

יש משהו בדבריה.  בניגוד לפרשת סמאניה – שם האתלטית הייתה אישה כל חייה – אין תשובה טובה לשאלת ההשתתפות של טרנס ג'נדרים שעברו ניתוח לשינוי מין בספורט. אני משער שאם בדיקות רפואיות מוכיחות שלא נותן להן יתרון גופני בתחרויות נשים אז יש כאן טיעון בעד השתתפותן. הייתי מעדיף לפחות מבחן אחד בתוך מבחן היכולות הגופניות – שהן לא השתתפו בעבר בתחרויות גברים ברמה גבוהה. ריצ'רדס שיחקה באליפות ארצות הברית גם כגבר.

כל העיסוק בעניין מעורר קצת אי נוחות. כי העצוב הוא שספורט הוא כנראה התחום היחיד בעולם בו יש לנשים כאלו איזשהי עמדה של יתרון. בשאר תחומי החיים הנחיתות שלהן היא איומה. הן נדחקות לזנות באחוזים מפחידים. שלא לדבר על נתוני רצח מצמררים – אחד מאלף מקרי רצח בארצות הברית, שזה לא מעט, הוא של טרנסג'נדרית.

כתב מחפש משמעות
מס' 8 בדה באזר

17 Comments

גיל 18 בנובמבר 2010

רונן, אתה משתמש בהגדרה קצת לא מדויקת. טרנסג'נדרים הם אנשים שיש להם איברי מין של מין אחד אבל הם מרגישים שהזהות המינית שלהם היא של המין האחר. סמניה אינה טרנסג'נדרית. היא פשוט נולדה כנראה עם איברי מין כפולים או לא חד משמעיים בעקבות פגם גנטי מסוים. למשל, יש אנשים שנולדו עם שלושה כרומוזומי מין XXY (נקרא גם תסמונת קליינפלטר). פגמים גנטיים הם אלו שגורמים את מירב הצרות כי הם ההגדרות הביולוגיות של גבר ואישה מטושטשות ביניהן. לרוב, אנשים כאלו סובלים מכל מיני בעיות הורמונליות. לעומת זאת אצל טרנסג'נדרים, למרות שגם הם רובם סובלים מהפרעות הורמונליות, הפגם אינו גנטי ברוב המקרים. הם יכולים להראות גבר או אישה נורמליים אבל הם מרגישים שהם בגוף הלא נכון. במקרה כזה אין ממש בעייה לתת להם להתחרות על פי המין הביולוגי שלהם. הבעיות מתחילות אם הם עורכים ניתוח לשינוי מין. במקרים כאלו כמו גם במקרים של שיבושים גנטיים אני חושש שאין הרבה מה לעשות מבחינה ספורטיבית. כל עוד יש הבחנה בין גברים ונשים סיווג מלאכותי של האתלטים הללו יכול לתת להם יתרון לא הוגן (בעצם זה נכון רק לגבי תחרויות נשים, לא רואה סיבה למנוע מהם להתחרות עם גברים).

עצמות עצלות 19 בנובמבר 2010

ההגדרה הביולוגית של גבר ואישה היא פשוטה.
יש Y גבר, אין Y אישה. לא משנה כמה X או Y יש לך.

דורפן 18 בנובמבר 2010

גיל – אתה צודק. אני משתמש בהגדרה בצורה רחבה לכל מי שייתכן אינם בעלי הגדרה מינית מובהקת לחלוטין (הגדרה מינית, לא נטיה מינית).

גיל 18 בנובמבר 2010

אגב, זה גם מעלה בעייתיות בהקשר של טיפולים הורמונליים לשינוי מין. במקרה של קיי אלומס לNCAA אין שום בעייה איתו כל עוד הוא לא מתכוון להזריק טסטוסטרון כחלק משינוי המין (אבל אני מניח שאז הוא כבר לא יוגדר כאישה).

דובי מילר 18 בנובמבר 2010

דורפן – פוסט מעולה וחשוב.
השאלה הגדולה היא האם לא צריך קודם כול לעשות שינוי בתפיסה החברתית לגבי קבלתם של שונים מאיתנו לחברה, לפני שמדברים על קבלתם לענפי הספורט השונים ?

יונתן ארבל 18 בנובמבר 2010

לדובי,

אין פה בעיה של תפיסה חברתית.

ספורט מקצועני אינו הכרח ואין צורך להכפיף בכוח את הכלל כלפי היוצאי מן הכלל במקרה הזה.

ישנם תחרויות לגברים וישנם תחרויות לנשים.
אם גבר "מרגיש" אשה הוא עדיין יכול להתחרות בתחרויות הגברים אך לא בנשים כי יש לו יתרון לא הוגן.

במקרה ההפוך אין יתרון אבל עדיין התחרויות מופרדות כך שאין דילמה.

דובי מילר 19 בנובמבר 2010

יונתן
לא מדובר על ספורט גברי או נשי אלא על עצם קבלת החריג/שונה ממך- קודם כול לחברה.
ממש לא משנה לי כרגע אם זה יהיה בתחרות של גברים או נשים, קודם כול בואו ונסתכל סביבנו ונהיה מוכנים לקבל בלי תנאים את השונים מאיתנו, אחרי זה נחליט באיזה מקצה הם יתחרו…

שמשון 18 בנובמבר 2010

היסטוריה

רואה עתיד ורוד (אילוסטרציה) צילום: AFP

סיפורי הבלוגוס
המיליארדר הפסיד בהתערבות – ויהפוך לדיילת
AFP
פליטי הר הגעש באינדונזיה: רוצים "תא אהבה"
רויטרס
פוטין מפגין את צדו הרך: חיבוק עם כלבלב
ynet
אוסטרליה במתח: האם "הספיידרמן" ייעקץ?
סוכנויות הידיעות
גרמניה: סקס עם הנשיא תמורת התנגדות לגרעין
AFP
ארה"ב: מי רוצה את התחתונים של מיידוף?
ynet

כתבות נוספות

לראשונה בארצות הברית:טרנסג'נדרית תכהן כשופטת

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3985757,00.html

חצי גולדסטאר 19 בנובמבר 2010

"אני חושב שאין אוכלוסיה אנושית יותר דחוקה לשוליים מהאנשים הללו" – רק בהנחה שקבוצת הייחוס היא אנשים במדינות מערביות-יחסית ויציבות-יחסית. תושבים באזורי לחימה מתמשכת (סודאן, קונגו, וכו') במצב קצת יותר גרוע, ולא רק מבחינה חומרית: אחרי כמה שנים לכולם נמאס לכתוב ולקרוא עליהם ופשוט מתעלמים מהם לחלוטין. ומן הסתם גם להם קשה להשתתף בתחרויות ספורט.

צור שפי 19 בנובמבר 2010

רונן – תודה על פוסט חשוב ומעורר מודעות.

Z 20 בנובמבר 2010

מה אחוז הטרנסג'נדרים מכלל האוכלוסייה בארה"ב?

הופ 20 בנובמבר 2010

פוסט חשוב, תודה.

פטר חמור 21 בנובמבר 2010

אישית אני שמח בשביל קסטר סמניה שאישרו לה להתחרות, אבל שמעתי אצנית 800 אחרת מתראיינת: "אז אם הצלחת להשיג את המסוממות, עכשיו צריך להשיג גם את סמניה".
קיימת כאן מידה מסוימת של חוסר הגינות, שכן יש לסמניה יתרון ביולוגי על פני האחרות.

דורפן 21 בנובמבר 2010

פטר חמור – לא מדוייק. העובדה היא שסמניה לא הצליחה לשבור את שיאי העולם שנקבעו על ידי אתלטיות כנראה מסוממות מהגוש המזרחי לפני שני עשורים. לגבי היתרון הביולוגי? גם לשאקיל אוניל יש יתרון ביולוגי.

פטר חמור 22 בנובמבר 2010

שאקיל אוניל לא מתחרה בליגה לנשים.
לאצנית 800 אין ממש סיכוי לנצח תחרות.

דורפן 22 בנובמבר 2010

פטר – וקסטר סמניה היא אישה. יש לה הורמון גברי מוגבר. זה כבר נקבע בבדיקות.

לא ברור לי מאיפה אתה מביא את הנתונים "שאין לאצניות סיכוי נגדה". היא גם מפסידה והתוצאות שקבעה לא שונות מאלו של פמלה ג'לימו הקנייתית שנה קודם – רק שג'לימו הייתה פצועה ב-2009. הפער ביניהן לרצות אירופאיות לא שונה מהפער בין גברים אפריקאים לגברים אירופאים.
אבל כשמדובר בהמפרודיטית הפחד והשנאה ואוסף הבדותות החשוך הם הדוגמא הבולטת ביותר לשנאת האנשים האלו.

פטר חמור 22 בנובמבר 2010

או. קיי… שמעתי פיסת ראיון באחד מערוצי הטלוויזיה עת זיפזפתי בחוסר מעש. איני בקי בפרטי הנושא.

Comments closed