ריינג'רס. טוב שנדאל ודג'וקוביץ' היו במסך הסמוך

שער 150 לרוני, אבל טוב שנדאל ודג'וקוביץ היו על המסך הסמוך

ספורטאי על בכושר שיא

שער 150 לרוני ברמת מועדונים. ציון דרך מרשים דווקא בנקודה הנמוכה של הקריירה שלו. הוא היה חד כארטיק מטפטף ביום חמסין מדוייק. שפת הגוף שלו שידרה שהוא מאד מאד רחוק מבטחון עצמי.

גיגס לא הורגש. נאני עצבני. ברבטוב חסכוני מדי. סקולס סכימטי. מצאתי בכל זאת מצטיינים. דווקא כקשר דפנסיבי יחיד מול קבוצה מלאת אנרגיה קאריק היה טוב מאד ופאביו היה מאד נלהב. נעשה איזה צדק פואטי שדווקא הוא השיג את הפנדל.

באופן כללי אינני מצטער שלצד מסך הכדורגל היה מסך אחר על נדאל נגד דג'וקוביץ. נדאל חד, תוסס, מדוייק – ניצח 5-7 את המערכה הראשונה. ספורטאי על במיטבו.

וזה מה שנכתב לפני המשחק:

פרגוסון התייחס היום לירידה ביכולת של ברבטוב לאחר פתיחה מעולה של העונה – ולקח על עצמו את האחריות לכך. הוא אמר שברבטוב ייבנה מהצוות עם רוני בחוד. האמת היא שחשבתי שהצוות הספציפי של צ'יצ'ריטו עם ברבטוב יהיה פורה יותר. כי ברבטוב ימצא את צ'יצ'ריטו עם כדורי עומק. אבל האמת היא שיכולת ההבקעה שלו היא הרבה מעבר לספרינט הקצר מקו הנבדל.

ההשפעה העיקרית של משחקי אלופות בזמן הזה של השנה היא בעיקר על הליג ובכמות המאמץ המוקדשת להם. כך למשל ברצלונה בוודאי לא מרוצה מכך שהיא צריכה לשחק יום אחרי ריאל מדריד כשהיא עוד צריכה תוצאה בכדי לעבור הלאה. האל קלאסיקו ביום שני.

וכך למשל אני חושב שבאנגליה אנחנו רואים את השילוב של הגבלות הסגלים ביחד עם ליגת האלופות משפיעים במשהו – ואולי זה קשור לאבדן הנקודות הדי מאסיבי של הקבוצות האנגליות הבכירות בליגה. יונייטד אמנם בדרך כלל דווקא לא איבדה נקודות אחרי משחקי אלופות – אבל איבדה את גיגס, סקולס ואנטוניו ואלנסיה לפציעות דווקא במפעלה זה.

בכל אופן נקודה היא חשובה. יונייטד תעלה וזה אומר שהמשחק מול ואלנסיה יהיה לפרוטוקול.

*
בימים פוליטיים יותר של המשחק גלזגו ריינג'רס היא קבוצה שלא אהבתי. לא אוהב את הבונים החופשיים. לא אוהב את הכתומים בצפון אירלנד או את ה"אלסטריזם". פעם אלו היו אידיאולוגיות הפוכות לאלו שאפיינו את מנצ'סטר יונייטד. אבל כל זה בעולם ישן שלא קשור למשחק הערב.
ברוגז ברוגז לעולם
דירוג עוצמה שבוע 11

18 Comments

אדם 24 בנובמבר 2010

אוהדי ריינג'רס הזהירו את צ'יצ'ריטו הקתולי שלא יתפלל כמו שהוא נוהג לפני כל משחק, יהיה מעניין אם הוא ישמש מטרה על כר הדשא.
יכולתו של ברבטוב ירדה בעיקר בגלל שהוא כלל לא משותף בליגת האלופות, גם בעונה שעברה פרגסון העדיף רק את רוני בחוד ולברבה היה קשה לתפוס איזהשהוא מומנטום.

זיגפריד ששון 24 בנובמבר 2010

"לא אוהב את הבונים החופשיים. לא אוהב את הכתומים בצפון אירלנד או את ה"אלסטריזם". פעם אלו היו אידיאולוגיות הפוכות לאלו שאפיינו את מנצ'סטר יונייטד. אבל כל זה בעולם ישן שלא קשור למשחק הערב."

מרבותי השכלתי, ליונייטד יש אידיאולוגיה. היא כנראה מוסתרת היטב מטעמי צניעות. אנו רק מבחינים בה, כאשר האידיאולוג הראשי רב על זכויות זרע הרבעה על סוס מרוץ, או נוסע לאחרונה לקטר למען לקדם את אליפות העולם במקום נפלא אקלימית לכדורגל. לא, לא יתכן שקיבל שלמי תודה מידידיו הקטרים. (אל תבלבל עם מישהו אחר, אני מעריך מאד את פרגוסון כמאמן כדורגל).

לגבי אלסטר ושאר אירלנד. כשהאנושות היתה במאבק על עתיד הציביליזאציה המערבית (כביטוי צ'רצ'יל) במלחמה האחרונה, הרי אירלנד העצמאית אסרה את השימוש בנמליה לשיירות האטלנטיות, (דבר רב השלכות במאבק על האטלנטי), קיבלה לתוכה בידיעה סוכני מודיעין בשירות היטלר, ואנשי השין פיין הניחו פצצות ברכבת התחתית. אל תזכיר לי מה עשו הבריטים לאירים עד 1921, אמון דה ואלרה מוחזק על ידי האירים כדמות מופתית ואינטלקטואל גדול – הוא היה לכאורה בר-תבונה מספיק להבין מיהו היטלר וגורל מה אמור להיות במלחמה.

דורפן 24 בנובמבר 2010

זיגפריד – אני נוהג להסתכל אל תוך המחנה פנימה. גם בתנועה הציונית היו כאלו ששגו באשליה שעדיף להיות בצד הפשיסטי נגד הבריטים.

זיגפריד ששון 24 בנובמבר 2010

אין להשוות בין תנועה קיקיונית (קבוצת שטרן, כחלק מן הלח"י, לא הייתה זו מדיניות הלח"י הרשמית) שנסיונות מגעיה עם הגרמנים נופחו על ידי יריביהם ששלטו בישוב, ובין מדיניות רשמית של מדינה ריבונית. להזכירך, אירלנד, מלבד 6 המחוזות, היתה מדינה ריבונית מ-1921.

למרבית האירוניה, ממניעי הקבוצה היה הזעם על הבריטים שחסמו את מעבר הפליטים היהודים דרך הים השחור. זו הייתה טפשות רבתי. נואשות מבלבלת דעתם של בני-אדם, או להיפך, מחדדת מוחם. לרוע המזל דעתם התבלבלה בשעת המשבר הקשה ביותר של העם היהודי.

זה לא היה מצבה של אירלנד ב-1940 -1945.

הדוד משה 25 בנובמבר 2010

זה לא רק לח"י, לריוויזיונסטים בארץ ובאירופה היו לאורך שנים קשרים עם תנועות חומות, לאו דווקא הנאצים. הרבה גופי מחתרת וגופים אלטרנטיביים, כמו החלק של אל חוסייני אצל הפלסטינים בניגוד למחנה נאששיבי, וגם בעירק למשל, בהנחה שהאויב של האויב שלי הוא ידידי.

סימנטוב 24 בנובמבר 2010

מקרגור הוא לייטון.

סימנטוב 24 בנובמבר 2010

אופס הוא לא לייטון…

אביעד 24 בנובמבר 2010

איזה שיעמום…
האמת שמרוני וגיגס לא ציפיתי לכלום. הם חזרו אחרי חודש ומשהו בחוץ.
נאני חייב לרדת לספסל. הוא נראה ומשחק כאילו הוא מותש. מאז המחזור השני הוא כמעט ולא ראה ספסל אלא אם היה פצוע.

טל 24 בנובמבר 2010

שלב הבתים הזה הוא מיקרוקוסמוס של ההבדל בין יונייטד לארסנל.

שני הבתים די שווים בכוחם, של יונייטד אפילו קצת יותר קשה. ארסנל פתחה עם 9 נקודות, שתי הצגות אדירות בבית (לפחות במקרה של דונייצק, ממש לא מובן מאליו לנצח אותם 5-1) ועליה כמעט בטוחה. ואיכשהו, היא מגיעה למחזור האחרון במצב שבו העליה מהמקום הראשון כמעט אבודה (מה שאומר, בהנחה ששלושת האנגליות האחרות יעלו מהמקום הראשון, 50 אחוזי סיכוי לקבל את ברצלונה וריאל בסיבוב הבא) וגם שהעליה העצמה לא בטוחה.

יונייטד שיחקה לכל אורך הסיבוב באופן מעשי בלי השחקן הטוב ביותר שלה. היא פתחה עם 0-0 בבית ועמדה בפני משחק סופר קשה בולנסיה שהפסד בו היה מכניס אותה לצרות צרורות. היא מגיעה למחזור האחרון (אחרי שני ניצחונות חוץ שהושגו ב10 הדקות האחרונות) שהעליה בטוחה ומספיק לה תיקו בבית כדי לעלות מהמקום הראשון.

ממש תמצית עונה ממוצעת של שתי הקבוצות, בחמישה משחקים.

אבי 25 בנובמבר 2010

אבחנה יפה.
מה תגיד על טוטנהאם? – חייבים להודות שהיא האנגליה הכי מלהיבה עד כה. מה זה אומר על העונות הקרובות שלה?

טל 25 בנובמבר 2010

קשה לשפוט את טוטנהאם, מכוון שהבית שלה היה בדיעבד חלש מאד. אינטר בכושר זוועתי ועם הרכב חסר מאד וברמן בכושרה הנוכחי היא אולי הקבוצה החלשה ביותר בבונדסליגה (וגם בימים טובים יותר, לא הייתה לה הגנה).

ברור שאם היא תגמור מקום ראשון, יהיה לה סיכוי סביר מול כל יריבה אפשרית. ועצם העובדה שההנחה שטוטנהאם תגיע רחוק יותר מארסנל באירופה העונה, נראית סבירה+, היא כבר הישג גדול עבור התרנגולים.

אבי 25 בנובמבר 2010

אני מסתכל עליהם, מסתכל על הסגל (כולל הפצועים), ורואה פוטנציאל לקבוצה גדולה.

טל 25 בנובמבר 2010

גדולה במובן להתחרות (עם הסגל הנוכחי) בטופ של הטופ? לא נראה לי.

בבית הם יכולים לנצח כל קבוצה. אגב, הם עשו את זה גם בעונות קודמות- בעונת 2008/9 הם היו הקבוצה היחידה שניצחה את צ'לסי בעידן הידינק ואחת משתי הקבוצות היחידות שניצחו את ליברפול בליגה. אבל בגדול, אין להם אין איכות מספיקה, בטח לא ההגנתית. לעניות דעתי, גם לא בהתקפה: את בייל מוקדם לשפוט אבל ואן דר וארט הוא בסופו של דבר שחקן מקצה הספסל של ריאל מדריד. שחקן שמוריניו ראה אותו כלא מספיק טוב עבורו. זה לא הופך אותו לשחקן רע, אבל שחקן מהרמות הגבוהות באמת הוא בטח לא.
הרבה יחלקו עליי, אבל לדעתי גם אין להם מאמן מספיק טוב, בעיקר בכל הנוגע לטקטיקה. אסור לשכוח שטוטנהאם היא קבוצה שפיגרה העונה 4-0 בסאן סירו במחצית הראשונה ו3-0 אחרי 30 דקות מול יאנג בויז במשחק סופר מכריע עבורה. גם נגד ארסנל היא יצאה בזול במחצית הראשונה. זה לא חוזק שמאפיין קבוצה שיכולה להגיע גבוה באמת בליגת האלופות.

טוטנהם מזכירה גרסה מעט פחות טובה של יונייטד של שנות ה90 בליגת האלופות, לפני שהיא צברה יותר ניסיון ובעיקר לפני שפרגוסון התחיל לאמץ טקטיקות מעט יותר פרגמטיות. זה מאד מלהיב, אבל לא מספיק לרמות הגבוהות באמת.

אבי 25 בנובמבר 2010

אתם הספרדים לא אוהבים כדורגל התקפי באמת ;)

טל 25 בנובמבר 2010

אני דווקא אשכנזי..

אבל ברצינות, אני חושב שאחת הסיבות העיקריות לכך שהקבוצות הספרדיות (מלבד ברצלונה) מצליחות פחות באלופות בשנים האחרונות נובעת מכך שאתוס הכדורגל ההתקפי השתלט שם לגמרי על הקבוצות הגדולות. לקבוצות כמו ולנסיה או לה קורניה של תחילת העשור הקודם, לא היה סגל או תקציב ברמה של הקבוצות הגדולות באמת או עדיף על זה של ולנסיה או אתלטיקו מדריד של היום, אבל היו להם מאמנים ברמה הגבוהה ביותר ברמה הטקטית (הקטור קופר, בניטס, חאבייר איאורטה) וגישה אולטרה פרגמטית למשחק.

אבל למה ללכת רחוק? תשאר בצפון לונדון ותראה את ארסנל. הפעם היחידה שהיא הגיעה לגמר, הייתה בפעם היחידה שונגר העז לשחק בצורה נגטיבית בשלבי הנוק אאוט.

זו לא הגישה המועדפת עליי, אבל עובדתית, אם אין לך סגל יוצא דופן באיכותו (וגם זה לא תמיד עוזר, ראה ריאל מדריד בעונה שעברה ואפילו לפני שנתיים) זו צריכה להיות אופציה שלפחות קיימת בארסנל (שים לב לאירוניה) שלך. אני לא חושב שהיא קיימת אצל טוטנהאם.

צור שפי 25 בנובמבר 2010

טל – סדרה של אבחנות יפות, גם על טוטנהאם וגם על הספרדיות. תודה.

דורפן 24 בנובמבר 2010

זיגפריד – אין להשוות כלום לכלום. רק שככה זה בחיים – ברגע האמת לא כולם רואים את האמת ההיסטורית העתידית מבחינתם.

טל המנצ'סטרי(בישראל) 25 בנובמבר 2010

טל

אתה יודע כמה שחקנים מצויינים ישבו על הספסל וקצה הספסל של ריאל מדריד,כשלא ספרו אותם שם מי יודע מה ורק בעונות האחרונות,נתנו להם ללכת ואלה עשו חיל במקומות אחרים?
ואן דר ואט שחקן נהדר גם לרמות הגבוהות וגם אם מוריניו לא חשב שהוא מספיק טוב עבור מה שהוא מחפש לבנות בריאל מדריד.
זה שהוא מצליח באנגליה לא הופך אותו לשחקן פחות טוב או כזה שלא לרמות הגבוהות ורק בגלל שישב על הספסל של ריאל מדריד.
את בייל מוקדם לשפוט אבל קשה מאוד לפספס ולא לראות שמדובר במישהו שהולך לתת טון מרכזי בכדורגל בשנים הבאות,רק פציעות רציניות כרגע יכולות לעצור אותו(מבחינת החיים מחוץ למגרש עושה רושם שהוא בחור עם הרגליים על הקרקע)
טוטנהאם סובלת מבעיה הגנתית כש2 הבלמים הבכירים שלה פצועים,קינג ודאוסון,גם הם לא מושלמים אבל כן בכירים יותר ולפחות זה נותן אפשרות של מנוחה ורוטציה הרבה יותר בריאה ואיכות לקבוצה(אם יש פציעות קלות,כושר אישי וכן הלאה)כשיש מלחמה על דקות משחק בין 4 בלמים.
צארלוקה המגן הימני הבכיר פצוע גם כן,היא תקועה עם האטון האפור.
טוטנהאם ורדנהאפ בפעם הראשונה מתמודדים עם הלחץ של ליגת האלופות והליגה ביחד,זה עניין של ניסיון וחסר להם את זה,הם שילמו על כך באיבודי נקודות בליגה מיד בחזרה לאחר ערבים אירופאיים,
כרגע הם עושים ריצה יפה באלופות וסביר להניח שזה יעצר מתישהו למרות שבמסגרת גביע ומשחקים ספציפים ועם הכוח שיש לוויט הארט ליין אף פעם אי אפשר לדעת,כבר ראינו קבוצות שממש לא היו החזקות והמובילות בליגות שלהן ובאירופה הגיעו רחוק מאוד וגם זכו בגביע.
הם לא מספיק טובים ועם סגל לא מספיק עמוק ואיכותי בכדי להתמודד על אליפות באנגליה אבל כן להמשיך ולהיות שם בצמרת ולהכנס ל 4 הגדולות מה שאומר ליגת אלופות גם בעונה הבאה,זה היה נהדר עבורם אם יצליחו לעשות זאת,זה יהיה המשך לקו העלייה המרשים שלהם בעונות האחרונות,הרבה בזכות הארי רדנהאפ שסוף סוף עושה סדר במועדון ומקפיץ אותם במעלה המדרגות אחרי כמה מנג'רים זרים שנכשלו לעשות זאת,כמו ראמוס למשל.

Comments closed