ההפסד לקרדיף

נגמר שלב הדיבורים

אני לא שמח שנגמרה העונה, היא נגמרה מזמן, אני שמח שהיום, סוף סוף, נגמר שלב הדיבורים. לתהליך של בניית קבוצת כדורגל טובה צריך לתת זמן. הבזיון הזה צריך להסתיים במשחק הבא. 

וזה לפני המשחק:

דווקא השיתוף של הצעירים היום הוא לא איזה עניין מרכזי בעיני – שיתוף של שחקן צעיר במחזור סיום לפרוטוקול מעולם לא היה איזה סימן לבאות. לפעמים גם מדובר בהופעת הפרידה שלו. למרות שרק גרינווד בהרכב ולו בוודאי יש אופק.

הופעת פרידה אמיתית תהיה היום לקפטן אנטוניו ואלנסיה – אחד השחקנים המרגשים ביותר שאי פעם לבשו את החולצה. מרגשים בגלל האדם והמסע האישי שלו מאזור נידח מאד של אקוואדור בכדי להפוך לשחקן משמעותי במנצ׳סטר יונייטד. ההשקעה וההתנהלות של השחקן הזה היו תמיד למופת – בתקופות בה היה חשוב ובתקופות אחרות. הוא שירת את יונייטד כקיצוני ועבר הסבה למגן, שם לפחות לשתי עונות היה באמת מעולה.

אבל אני רוצה לחזור דווקא לרגע בו הגיע ליונייטד. הוא היה הרכישה הראשונה אחרי עזיבת כריסטיאנו רונאלדו ונרכש לאותו התפקיד. וכמובן לא היה לרגע שחקן שאפשר להזכיר בנשימה אחת עם רונאלדו. אבל הוא המחיש למה זה לא משנה.

זה לא משנה כי אפשר היה לסמוך עליו. וכשאפשר לסמוך על שחקן, זה לא כך משנה מאיפה הקבוצה תשיג את המהלכים הגדולים שלה. קבוצה כמובן צריכה כוכבים, היא לא יכולה ששחקן כמו שואלנסיה היה יהיה הכוכב העיקרי שלה, אבל היא צריכה את מי שמשחקים מסביב לכוכבים. לומדים את הסיטואציה ותורמים בתוכה. וכשהיו רוני וברבטוב וסקולס ונאני וגיגס, ואלנסיה ידע להשתמש נכון בנשק האחד שלו – מהירות – כדי להיות צרה לא קטנה ליריבות.

הוא היה בהרכב שהגיע לגמר האלופות של 2011, שלמרות שנוצח היה מהאהובים עלי ביותר. כי הוא היה התגלמות השלם וחלקיו. מלבד רוני שהיה אולי בשיאו, וכמה שחקני הגנה שבהחלט היו מהטובים בעולם, ההרכב היה מלא חלקים לא מבריקים. בחלק הראשון של העונה דווקא ברבטוב ונאני די סחבו את הקבוצה אבל באירופה אלו היו גיגס הזקן, ג׳י סונג פארק, טוני ואלנסיה, צ׳יצ׳ריטו וקאריק בכמה משחקי ענק – כולל הניצחון המשולש על צ׳לסי בתוך כמה שבועות. כיחידים לכל אחד ואחד היו מוגבלויות. אבל כיחידה הם שיחקו כדורגל עצום. הם היו התגלמות הווינריות ורק קבוצה ארכי-היסטורית עצרה אותם לבסוף.

ואלנסיה כנראה לא ינאם היום בסיום, זה לא האיש. אבל אני מקווה שכל שחקן שיישאר וכל שחקן שיגיע יבין למה טוני ואלנסיה – מלאגו אגריו באקוואדור – שאחיו שילם מכיסו על אוטובוס כדי שייסע בגיל 16 למבחן בקבוצה מקצוענית קטנה – הגיע לגמר ליגת האלופות, היא אלוף אנגליה, זוכה הליגה האירופית, זוכה בכל התארים האנגליים האחרים, ושיחק עם נבחרתו הצנועה במונדיאל.

חזרה היסטורית
נצחון על נתניה

37 Comments

גלעד בלום 12 במאי 2019

לרגע חשבתי שתוותר על פוסט לאור הסתמיות של המשחק שלכם היום וסיום העונה המבאס שלכם, ולאור היום העגום שיהיה לאוהדי יונייטד היום …תיארת אותו מעולה רונן, שחקן שנראה וורלד קלאס בשנים האחרונות של פרגוסון , כשידע בדיוק מה לעשות , מה מצופה ממנו וכשהיו לו חלוצי על שמשכו תשומת לב שאיפשרה לו לרוץ על הקו ולהגביה או לעשות שמות, בשנים האחרונות כשהיה צריך לאלתר או להראות חשיבה יותר מתוחכמת הוא נתקע קצת אבל קשה לבוא בטענות, הקבוצה בכללי איבדה זהות מאז עזיבת הסיר, בעד מי אתה היום במאבק בין סיטי וליברפול אגב רונן?

יואב 12 במאי 2019

גלעד, אתה באמת שואל(:?

אריק האדום 12 במאי 2019

כולנו סיטי היום

גלעד בלום 12 במאי 2019

ההימור שלי זה שרובכם מעדיפים אליפות תכולה כולל דורפן

אמיר המקורי 12 במאי 2019

לא כולם,העדפה שלי היתה ליברפול,הסיטי מועדון מגעיל,דיי דומה במהותו לבלאנקוס,צריך לתת כבוד ליריב הגדול מפעם ומעכשיו,ללכת במדבר כמעט 3 עשורים ולהגיע קרוב כל כך לבאר,חוץ מזה,עוד מילות כפירה מאוהד יונייטד מושבע,וזו האמת,יש להם את האוהדים הכי טובים בפרמייר.

בליקי 12 במאי 2019

מעולם לא רציתי יותר בהצלחתה של קבוצה שאני די מתעב

אורי 12 במאי 2019

א. יש מצב שאולה מוותר על החוזה לעונה הבאה אחרי היום?
ב. מבין הנבלה והטרפה, ברור שאליפות של סיטי עדיפה
ג. בהתחשב בתוצאות של יונייטד, סיטי וליברפול היום, בתום המחזור אראה את השידור מליברפול – לפחות שתהיה קצת שמחה לאיד
ד. יאללה טוטנהאם!

איתמר 12 במאי 2019

סיום מביש אבל ראוי לעונה הנוכחית.

הבעיות הכי גדולות של יונייטד הן ההתרפקות על העבר וההנחות המוטעות ש: 1) יונייטד היא עדיין אימפריה. 2) לפרגוסון, מאחורי הקלעים, יש יכולת וידע לסייע בפתרון הבעיות העכשוויות של המועדון. 3) ששחקן עבר חסר ניסיון באימון ברמות הגבוהות הוא המועמד המתאים ביותר להוביל את הקבוצה בעונה הבאה מול טובי המאמנים בעולם. 4) ש*הדרך של יונייטד* היא בכלל רלוונטית להווה של הכדורגל ושאפשר לשחזר בסוף העשור השני של המאה ה-21 את מה שהצליח באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת.

מועדון בשקיעה גדולה.

Selby 12 במאי 2019

אפשר לשחזר עם שינויים והתאמות. יכולת להגיד גם ב1990 למה פרגוסון מנסה להתרפק על העבר ולנסות לחקות את המנטליות של באזבי משנות ה50.

רומן 12 במאי 2019

פרגוסון לעולם לא התמודד מול מאמנים כמו פפ וקלופ.. צריך לדעת לכבד את העבר וגם לשחרר אותו, פרגוסון הוא היסטוריה, גם סולשיאר היסטוריה, גם קאנטונה וגם בקס.
צריך להסתכל קדימה ולא אחורה.
הסייף סייד זה קונטה או אלגרי, איתם אתה יודע שאתה טופ 4 בסיכוי מאוד גבוה לרוץ לאליפות.(במיוחד קונטה)
הדבר הנכון בעיניי זה דווקא נונו סאנטו, מאמן שהוכיח את עצמו בפרמייר ליג וצריך לעשות את השדרוג
סולשיאר לא קשור

יואב 12 במאי 2019

פרגי התמודד מול ונגר, ליפי, מוריניו, היצפלד, אנצלוטי ןעוד.
היה מתמודד גם עם אלה. הוא חסר גיל.

סימנטוב 12 במאי 2019

+1

Jhkj 13 במאי 2019

הפסיד לפפ פעמיים בגמר צמפיונס

יואב 13 במאי 2019

למזלו של פפ, פרגי פרש(:

רומן 12 במאי 2019

אני כמובן ראיתי את המשחק של סיטי.
אבל לאור התוצאה/ות ההנהלה צריכה לחזור בה מיידית מהחוזה שנתנה לסולשיאר לשלם פיצויים ולהפרד לשלום.
רומן עשה את זה לאברם אחרי שאברם היה קרוב החלקה מהנקודה מהצ'מםיונס
להשאיר את סולשיאר זה חוסר אחריות וחוסר כבוד למועדון.
אלגרי/קונטה חייבים להגיע, סולשיאר יכול בכיף להיות עוזר אם הם ייפצו בכך.

דני - Long Island 12 במאי 2019

אתגרי כנראה שמתאים…קונטה לדעתי לא מתאים בגלל האופי שלו. אולה: מגיעה לו עונת הכנה ורכש

ניק 13 במאי 2019

רומן,
אתה יותר גרוע מתקליט שבור, אתה כמו חולה כלבת שרואה חתיכת בשר ולא מרפה ממנה.
כמו שאצל ממן אתה לא מפסיק לבלבל במוח את השטויות שלך אני כבר רואה איך כל העונה הבאה נסבול את הקשקושים שלך אחרי כל משחק שאותו יונייטד לא תנצח.
סולשר, עד שלא יוכח אחרת, ממש לא- לא מתאים למעמד.
לא הולך לעבור משחק משחק אבל בכל משחק נגד קבוצה גדולה (למעט פריז בבית) יונייטד נראתה מאומנת ובאה עם תוכנית משחק ברורה ובחלק לא קטן מהמשחקים הייתה לכל הפחות שווה ליריבה, גם במשחקים שהפסידה.
אני מניח שאפילו אתה לא חושב שצריך איזה טקטיקנן\מאמן על כדי לנצח 2 קבוצות שירדו ליגה, שאגב עם היינו מנצחים אותם היינו בטופ 4, מעל המאמן הכי טוב באירופה היום.

רומן 13 במאי 2019

ניק אני מצפה פעם אחת לשמוע ממך משהו מעבר לבנאלי כדי שתהיה ראוי להתייחסות שלי.
אהבל

ניק 13 במאי 2019

לא ביקשתי התייחסות ליצן.

ניינר / ווריור 12 במאי 2019

אפשר כבר להודות שהמינוי של הנורבגי היה קצת נמהר והעסק גדול עליו?

אריק 12 במאי 2019

לא רצו להרוס לכם.

איש 12 במאי 2019

ברור. אבל אפשר גם לתת לו צ'אנס לבנות קבוצה ולא לערוף את הראש אחרי חצי עונה שבה ניסה לשקם קבוצה שבורה. הרי גם מסתכלים על המתחרים ו\או על האלטרנטיבות שנזרקות לאויר המצב לא מדהים-
קלופ סיים את העונה הראשונה שלו במקום 8 (והוא התחיל באוקטובר, לא דצמבר).
גווארדיולה סיים עונה ראשונה בלי אליפות ומאז ברצלונה לא הגיע לגמר אלופות.
אמרי סיים עכשיו עונה מלאה במקום חמישי.
קונטה מחליף קבוצות כל 3 שנים גג, כנראה משהו לא יציב אצלו.
אלגרי- לקח אליפות עם יובנטוס באיטליה (שזה בערך כמו לזכות בצרפת עם פס"ז). אפס נסיון מחוץ לאיטליה.

ששון 12 במאי 2019

תודה רבה.

מתן 12 במאי 2019

למעט פריז, זה המשחק שהכי נהניתי ממנו השנה. סוף סוף העונה הארורה הזאת נגמרה, והכי חשוב: בלי אליפות של ההם.
ועכשיו כולנו תרנגולים.

אמיר המקורי 12 במאי 2019

הסתיים הביזיון,מגעיל זה בלשון המעטה,שחקנים ומנהלי דירקטוריון בלי לב ובלי כבוד אבל עם כיסים נפוחים מפאונדים.
לפני 5-6 עונות לקראת סוף עונתו הראשונה והאחרונה של מויס,כתבתי כאן ואני מאמין ששמור," אם היונייטד לא יזהרו הם ידמו לליברפול,מועדון שאיבד את הדרך".
אמרו לי כאן בבלוג ואיני זוכר אם זה היה אחד מהמגיבים או דורפן בעצמו,"ליונייטד זה לא יקרה,זה מועדון עשיר מידי",אז זהו,עברו 6 שנים והמצב עוד הרבה יותר גרוע,אני אסתכן בנבואת זעם נוספת,נכון להיום זו קבוצה מפורקת,המצב דומה לפרויקט פינוי בינוי,ליונייטד ייקח בין חמש ל עשר שנים להשתקם ולסגור פערים.
דברו איתי בטווח השנים הזה לא לפני.

דני - Long Island 12 במאי 2019

בואו ניתן קצת זמן ונראה מי עוזב ומי מגיע , וזה כשלב ראשון

קירקגור 12 במאי 2019

תודה דורפן על עוד עונה.
לא פשוט להיות אוהד יונייטד בימים אלו, אבל כנראה שעל תקופה באמת חד-פעמית של פרגוסון צריך לשלם בשנות מדבר. מה שמפליא אותי זה עומק ההתרסקויות – בין אם בחצי העונה של סולשיאר שפתאום נשאב המומנטום בצורה כה חריפה ובין אם בכללי בשנים האחרונות שמילא לא הינו בתמונת האליפות, פשוט היינו משעממים. זה די מרתק לחזות בזה אם זה לא היה כה כואב.

הדיון על סולשיאר בעיניי לא רלוונטי, וגם אם הוא ימצא לא מתאים בהמשך, הוא לפחות הזכיר לנו שניתן להדליק ניצוץ מחדש. וכולי תקווה שזה היה השיעור האחרון לפני שאנחנו עולים מחדש על הדרך הנכונה.

טל המנצ'סטרי 12 במאי 2019

את שריקות הבוז בסיומה של המחצית הראשונה אפשר היה לשמוע עד ישראל.
אי אפשר היה לפספס גם את הקרחות הרבות ביציעים בסיום המשחק.
אני יודע על אוהדים שהלכו מיד לאחר הכניסה של ולנסיה, חיכו למחוא לו כפיים, לחלוק לו כבוד אחרון במשחק האחרון שלו במדי יונייטד והמשיכו הלאה.
לא מחאה שתייצר הדים, אבל סוג של אמירה של מאות ואלפי אוהדים נמצאים שם בכל שבת, בכל עונה ובכל שנה.

אני מודה שבמחצית הראשונה הייתי יותר בלחץ מהתוצאה של מנצ'סטר סיטי מאשר הפיגור שלנו, גם האמנתי שזה רק עניין של זמן עד שנעשה מהפך (נאיבי שכמותי, עדיין חי על ימים מפעם) והייתי חרד מאפשרות של דרמה בצמרת ממש בדקה ה 90.

בדקות האחרונות כשהיה ברור שסיטי מובילה בביטחה, אפשר היה לחזור למציאות הכואבת של יונייטד שירדה מנכסיה ופתאום גם לא היה בא לי לרדת על חברים אוהדי ליברפול, עושה זאת בשעה האחרונה בכוח כי צריך אבל ת'כלס יצא החשק גם מזה.

תובנות מיוחדות מהמשחק היום?
כאשר פיל ג'ונס שוב פעם נפצע תוך כדי המחצית הראשונה אתה יודע שאין שום דבר חדש, הכל אותו הדבר.
כמו ג'ונס הפצוע האנגלי, ככה גם מספר שחקנים שאין להם מקום ביונייטד.
אם בגלל שמקצועית הם לא מספיק טובים או בגלל שהגישה המסריחה שלהם כבר לא תשתנה לעולם ואני לא יודע מה יותר גרוע, רק ששניהם הובילו אותנו למצב המביך הזה שלנו.

בימים האחרונים אני קורא בפעם השנייה בתוך כמה חודשים את האוטוביוגרפיה של מייקל קאריק.
מעבר לזה שמדובר בספר מעניין אני מנסה לדלות כמה שיותר פרטים על כדורגל שקאריק מכיר, יודע ומאמין בהם ומקווה בכל ליבי שהוא ביחד עם סולשיאר רואים את הבור הגדול שנחפר ושיש להם תוכנית עבודה איך לצאת החוצה.

התוכנית הזו מתחילה מההבנה הפשוטה הזו שהוא כתב עליה:

Anyone with the great fortune to be involved with Manchester United has a duty to keep alive the memories of those in Red who've gone before.

במשך שנים על הקירות במסדרונות האולד טראפורד וקרינגטון היו תלויות תמונות מהעבר המפואר של יונייטד, שחקנים גדולים, ניצחונות מרגשים, תארים שבהם זכינו.
בתחילת העונה מוריניו נתן הוראה להוריד כל סממן לעבר של יונייטד ולתלות תמונות עדכניות של השחקנים הקיימים עם הזכייה בליגה האירופית וגביע הליגה.
ניסיון של להוריד מהם את הלחץ של ההיסטוריה ולהאדיר אותם (את השחקנים הקיימים).

יגאל אלון אמר פעם: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".
הדבר הראשון שסולשיאר צריך לעשות זה להחזיר לקירות את התמונות הישנות
ומי מהשחקנים שלא מסוגל להתמודד עם ההיסטוריה וציפיות שיש משחקנים של מנצ'סטר יונייטד שפשוט ימשיך הלאה.

סולשיאר עצמו יושב היום היכן שישבו פעם סר. מאט באזבי וסר. אלכס פרגוסון.
זה המקום הכי מרגש ומלחיץ בעולם הכדורגל, על הכסא הזה יש גאווה עצומה אבל גם אחריות אדירה.
כמו שהשחקנים לא צריכים להיבהל מתמונות ההיסטוריה של המועדון, ככה סולשיאר צריך לזכור מי ישב שם לפניו והמשימה שלו היא לא לחקות אותם אלא להצטרף אליהם.

בארבעת החודשים הראשונים של סולשיאר בתפקיד (כמנג'ר זמני וקבוע) הוא אמר את כל הדברים הנכונים, אבל זמן הדיבורים הסתיים עם שריקת סיום המשחק היום ומעכשיו הגיע שלב העבודה ויש שם המון עבודה לעשות.

טוב שיוצאים לפגרה, אנחנו האוהדים חייבים אותה בלי שום משחק לעקוב אחריו בשבועות הקרובים.

מצד שני, אחרי שראינו היום את מייסון גרינווד…שלא תהיה זו פגרה ארוכה מדי.

Jhkj 13 במאי 2019

חייב לציין שהיה קרחות גם בפיגור אחד אפס מול ברצלונה באולד טראפורד, די החליא אותי, לא מחאה על עונה גרועה אלא יותר מנטליות מחורבנת של חלקים לא מבוטלים מהקהל. ייאמר להגנתם שגם אוהדי ארסנל קמו וייצאו מוקדם מאוד בשתיים אפס על נאפולי יום אחרי.

אמיתי 12 במאי 2019

לא צפיתי.
התקווה שסוף ובעצם כל העונה הזו תיעלם ובאוגוסט הכל יתחיל מחדש ללא קשר אחד לשני היא נאיבית. חפרנו את הבור ממש עמוק והחלפת מאמן או חלק מהסגל איננה מספיקה לדעתי. בסוף העונה שעברה הייתי הרבה יותר אופטימי

דנידין 12 במאי 2019

מסכים…השאלה כבר לא טופ 4 כן או לא השאלה היא אם נצליח להתמודד עם הבטן הגדולה של הפרמייר…ווסטהאם, ווטפרד, וולבס, לסטר, אברטון כולן יותר מאומנות מאיתנו, קבוצות שרצות ביחד, העונה הבאה מאוד מדאיגה.

גארי ביילי 12 במאי 2019

אוי ואבוי מה שנהיה מאיתנו.
אולה חייב למצוא את הקול המקורי שלו כמנג'ר ולהשפיע על השחקנים. עם כל הכבוד והמשקל שהוא נותן לשם יונייטד ולהיסטוריה, חייבת להיות שם גם מקוריות ו"רוע" כדי שהשחקנים יכבדו אותו.

אסף the kop 12 במאי 2019

חברים…
הסיפור נגמר לעת עתה.
נתראה שוב עוד 3 חודשים פחות יומיים.

בינתיים אני קופץ לקצב על מנת ללמוד איך מפרקים תרנגולות.

ישרון 13 במאי 2019

רק שלא י(ת)קרקרו עלינו בסוף :)

יוסי מזרחי 13 במאי 2019

סוף סוף משהו מועיל. הרבה בריאות.

גלעד בלום 13 במאי 2019

קוף, התרנגולת הספציפית הזאת ממשיכה לרוץ ולהילחם גם אחרי שכורתים לה את הראש, ואין לה פחד אחרי מה שהיא עברה

אסף the kop 13 במאי 2019

אבל למה שמות גנאי ?

Comments closed