בעיקר נדאל. גם אש ברטי (פודקאסט עם גלעד בלום)

מסכמים את (זוכי) הרולאן גארוס

בין שלל הישגיו של נדאל, הניצחון ברולאן גארוס הביא למצב בו יש לו יותר ניצחונות רולאן גארוס (97) מאשר לשני המשתתפים בפודקאסט בכל הקריירה המקצוענית שלהם ביחד. לג. בלום 93 ניצחונות, אבל הוא טוען שיש לו 94. לר. דורפן יש 0 אבל הוא לא פרש.

לסיפור הניצחון ה-94 של בלום, שמאזנו הרשמי 122-93 נגיע יום אחד, אבל באופן יותר רציני גלעד אומר שעד כמה ש-12 זכיות בטורניר גרנד סלאם אחד הם ממילא נתון פסיכי, הטורניר האחרון שהוא היה מצפה לראות את זה קורה הוא החימר הפריזאי. איפה שכל משחק בכל סיבוב הוא מלחמת עולם. הטורניר בו עד נדאל שחקנים מיעטו להגן על התואר יותר מכל טורניר אחר. 

נדאל גיוון מאד את משחקו בשנים האחרונות – בגמר אתמול עלה 27 פעמים לרשת, לשם השוואה בווימבלדון 2008, בניצחון המיתי על פדרר, עשה זאת רק פעמיים. אבל עדיין זה הפורהאנד הרצחני והלחץ המנטלי שבשלב מסויים שלח את תים לקרשים. אבל העיתוי שזה קרה היה המהמם: ב-1-1, כשתים עבר סוף סוף את המכשול של לנצח מערכה מול נדאל בפאריס, הוא נשם לרגע. כאילו מעכל את הרגע. ולפני הנשימה הבאה הפסיד 16 מ-17 הנקודות הבאות. זה היה מהרגעים הללו שההיסטוריה של הספורט נכתבת בהם. במקום שנניח תים יאיים על הזכיה הזו של נדאל, ייתכן שספג מכה מוראלית לכל המשך היריבות ביניהם על חימר.

אבל אם יש לדעתי המחשה טובה ליציבות של נדאל, היא שהסט הרביעי היה הרבה יותר צמוד – תים הגיע לנקודות שבירה בשני משחקוני ההגשה הראשונים של נדאל, אבל הוא אבל נגמר באותה תוצאה כמו השלישי: 1-6.

ולמרות שהקדשנו את רוב הדיון לאלמותיים ביותר- גם אש ברטי בין הנשים עשתה דברים מעניינים מאד מאד. כי היא אנטיתזה לשתי תופעות מאד לא טובות בטניס הנשים. האחת מקצועית: הנטייה לאמן בנות נגד בנים יצרה טניס מאד הגנתי מהקו האחורי ברוב הסבב. והשניה כלכלית-סוציולוגית: חלק עצום מהסבב הן בנות מזרח אירופאיות שמאומנות בהשקעות מאד כבדות של ספונסרים פרטיים – מאות אלפי דולרים של השקעה בשחקנית. ומכיוון ששחקנית, בניגוד לשחקן גבר, כבר יכולה להיות בצמרת בגיל די צעיר יש עליהן לחץ גדול מאד להחזיר את ההשקעה. זה גורם לכך שהטניס שלהן נוטה להיות שמרני ולהפסיק להתפתח.

אש ברטי הייתה אלופת הנערות של ווימבלדון אבל בגיל 18 נמאס לה מהענף. היא הלכה לשחק קריקט שם הפכה במהירות למקצוענית – בהחזר הכלכלי המאד צנוע של קריקט נשים אוסטרלי. אבל כשהיא חזרה היא מביאה איתה רצון אמיתי לשחק. וגם משחק חצוף ומגוון על כל המגרש שבלט על רקע טניס שמרני מאד סביבה. היא מעולם לא עברה לפני כן סיבוב שני בפאריס. 

ויש גם סאונדקלאוד. 

נובחים בירוק 125-מורה בא לחיפה
היום בו מתו נראטיבים

33 Comments

גילי פלג 10 ביוני 2019

נדאל על חימר הוא מייקל ג׳ורדן, כלומר לא בן תמותה. על שאר המשטחים הוא סתם בירד או מג׳יק.

ארז 10 ביוני 2019

ממש. נפלא

Matipool 10 ביוני 2019

פלוס 18. מעולה.

ארז 10 ביוני 2019

מתי, זאת השנה שלך…

Matipool 11 ביוני 2019

(-:

גיא זהר 10 ביוני 2019

מעולה

שחר התל אביבי 11 ביוני 2019

אם נדאל לא היה חופף בשנות הפעילות לפדרר בשיאו ולנולה בשיאו, היו לו עכשיו לפחות 25 סלאמים (וזה נכון במידה מסוימת גם לשני מתחריו)

מיקי 11 ביוני 2019

נדאל הוא-הוא גדול הטניסאים מאז ומעולם..מי שבהופעה הראשונה שלו בגראנד סלאם לוקח הטורניר..יודע לעשות התאמות ושינויים ובגיל 24 כבר לוקח כל ה-4…הוא רבותיי הגדול מכולם.

שמעון פנדלוביץ' 11 ביוני 2019

גם רוד לייבר זכה בכל ה 4 בגיל 24.
ובגיל 24 החזיק זכה בכל ה 4 באותה שנה (1962).
אז עם כל הכבוד לרפא והאהבה אליו, דווקא בנושא הזה מישהו הקדים אותו.

מיקי ביתן 11 ביוני 2019

לייבר עשה את זה טרם ה״עידן הפתוח״ לכן לא נחשב!!!

אבנר 11 ביוני 2019

לא. הוא לא…הוא אחד מהגדולים ביותר זה כן..ועל חימר הגדול ביותר..אבל בשיקלול כל הנתונים יש רק 1 שעונה להגדרה.

מיקי ביתן 11 ביוני 2019

הוא כן!!!ואין 1 שעונה להגדרה יותר ממנו..יש 1 עם הרבה יחסי ציבור שניגף והפסיד לרוב משנת 2008 כששניים אחרים קצת התבגרו והוכיחו לעולם הטניס שהם הגדולים מכולם..(יש 1 שסופרים לו 47 תארי מאסטרס 250/500 …)

שמעון פנדלוביץ' 11 ביוני 2019

היה תענוג להקשיב. מעניין מאוד.
אפשר הסבר על איך אחיזה שונה עוזרת מול סוגי חבטות שונים של היריב?

רומן 11 ביוני 2019

אז למה גלעד טוען שיש לו 94?
לא סיפרת..

אורן השני 11 ביוני 2019

רשם שבפעם אחרת

אלכס דוקורסקי 11 ביוני 2019

תודה רבה. מעניין מאוד.

החתול במגפיים 11 ביוני 2019

תענוג. תודה רבה!

אלעדכ 11 ביוני 2019

נקודה מאוד מעניינת לעניין ה"מנוחה" של 20 שניות שתים לקח אחרי שזכה במערכה.
חשבתי על זה בהקשר של משחק 5 הלילה, הרפטורס היו על סף נוקאאוט, כשהמאמן לקח טיים אאוט והוציא אותם מהמומנטום. מעניין אם זה שינה את יחסי הכוחות גם לקראת 2 המשחקים הבאים.

איציק 11 ביוני 2019

מעניין שאדווין מוזס וקארלין אלו השמות שבאמת קופצים מיד.
מה שכן, קפצו לי גם טדי רנייר, סרגי בובקה, איסינבייבה וסלניקוב. למרות שלגבי סלניקוב אולי זה כבר נוסטלגייה, ולא באמת היתה לו שליטה אבסולוטית ארוכת טווח.

ק. 11 ביוני 2019

לבובקה הייתה בעיה עם האולימפיאדה. אמנם היה הכי טוב המון שנים, אבל רצף תארים רק האליפויות עולם

איציק 11 ביוני 2019

זה בגלל שרוסיה החרימה את אולימפיאדת לוס אנג'לס, אבל לקח את מוסקבה וסיאול בהפרש של 8 שנים כאשר הסיפור של סיאול הוא לא פחות ממדהים. אפילו הרוסים כבר לא האמינו בו.

איציק 11 ביוני 2019

סליחה, עניתי על סלניקוב ולא על בובקה (לא יודע למה).
לבובקה אכן היתה בעיה עם האולימפיאדות, אבל כמות התחרויות שהוא התחיל כשכולם כבר פסלו, לא היה כדבר הזה. מעל כולם ברמות אפיות ממש.
מספרים שהיה יכול לעשות שיאים טובים בהרבה עם לא היה מעלה את הרף רק בסנטימטר כל פעם כי באימונים עשה טוב יותר.

אלכס דוקורסקי 12 ביוני 2019

צודק לגבי המשחקים האולימפיים, אבל אליפות העולם היא תחרות מאוד מאוד יוקרתית. רצף שבע הזכיות של בובקה מרשים מאוד בפני עצמו, אבל רק מתעצם עקב העובדה כי מלבדו לא הצליח איש לזכות פעמיים באליפות העולם (ברציפות ובכלל).

ק. 11 ביוני 2019

פודקאסט מעולה. כיף שהאורח מוסיף ומשלים ניתוחים מקצועיים ופרשנות ברמה הגבוהה ביותר

גלעד בלום 11 ביוני 2019

תודה על התגובות, היה כיף , רומן , לפני כמה שנים ראיתי באיזשהו אתר שהמאזן 94-110, אז אימצתי את זה, יש כמה גירסאות, תלוי אם סופרים משחקי דייויס וכו׳, אפשר לברר אבל זה לא ממש מעניין.

לגבי רפא פרט מעניין שלא אמרתי בשידור-דבר ידוע הוא שבאימונים הוא משחק הרבה יותר אגרסיבי מאשר במשחקים, רק כשממש מאלצים אותו( כמו אחרי ה7-5 לטיים) אז הוא הוא שולף את ההילוך הנוסף , בדרך כלל הוא פשוט מתיש את היריב בסבלנות. זו מחמאה לטיים אגב.

איציק 11 ביוני 2019

שאלה, כשמדברים על פדרר כולם מציינים את הכישרון הטבעי שלו. זה יתרון ענק שלו על אחרים.
האם העוצמות והכושר של נדאל זה היתרון הטבעי שלו על האחרים שהוא מתחזק כמובן, אבל מנקודת פתיחה מאד גבוהה?

jhkj 11 ביוני 2019

כמו שמאטס וילנדר האדיר אמר, הדבר הכי טוב שאפשר להגיד על תים אחרי המשחק זה שהוא הוציא מנדאל את המיטב שלו, וזו חתיכת מחמאה.

גלעד בלום 11 ביוני 2019

היתרון של נאדאל הוא העוצמה והיציבות, הטכניקה של שניהם מושלמת אבל של פדרר יותר מסוגננת ו״זורמת״, הטכניקה של נאדאל היא תוצר של חזרות אינסופיות על אותה חבטה, עכשיו השאלה היא מה זה כשרון גבוה, לדעתי זה שילוב של יכולת גבוהה בלעבוד והתמיד במשהו והיכולת ללמוד דברים מהר. אנאקון המאמן של פדרר היה אומר שהם היו עובדים על אלמנטים באימון ופדרר היה מיישם אותם באותו יום במשחק עצמו, הוא לא חובב חזרות מונוטוניות באימונים, הוא כל הזמן מאלתר ומנסה לשנות את הסיבובים של הכדור, כמו אמן. הוא לא צריך מאות חזרות, הוא נולד עם הטיימינג, מקנרו היה כזה, קיריוס גם( ברמה של קרקס בלי תארי סלאם ), גם דודי סלע.
נאדאל לעומתו אוהב להתאמן על אותה חבטה שעות על גבי שעות( כמו רוב השחקנים ), מה שנקרא בעגה ״רפטציה״. איבן לנדל היה כזה

מה שכן משותף להם זה ששניהם מנהלים אורח חיים סולידי נטול שערוריות, שניהם שמים דגש חזק על כושר גופני, למעשה רוב העבודה בפגרה היא ללא מחבט .

עכשיו כל אחד יחליט מי יותר מוכשר, הגדולה שלהם מאריכה את הקריירה של שניהם ואנחנו נהנים ( ומגרדים את הראש בתדהמה )

אלכס דוקורסקי 12 ביוני 2019

תודה, גלעד. מעניין מאוד לקרוא.
הכושר הגופני של נדאל בולט מאוד (לטובה, כמובן) ומסייע לו המון במשחקים וכנראה גם בהתאוששות מפציעות.
לא אחת, כאשר פדרר הוא נושא הדיון, מתרכזים בגיוון חבטותיו ובכשרונו הטבעי. נראה לי שחשוב גם להדגיש את כושרו הגופני הנהדר, שמאפשר לו, בין היתר, להיות בצמרת המאוד מאוד גבוהה בטניס העולמי בגיל 38 כמעט.

מנחם 12 ביוני 2019

ממה סובל נדאל בברכיים?

יהויכין פנדלוביץ' 12 ביוני 2019

תיקון קטן:
פדרר ניצח את נדאל 5 פעמים ברצף (באזל, אוסטרליה, אינדיאן וולס, מיאמי, שנחאי)- אף לא אחד מהם על חימר

גלעד בלום 12 ביוני 2019

יהויכין, היתה פעם שישית, (נצחון טכני) נאדאל, לא עלה למגרש אבל זה נחשב ברקורד, אז שנינו צודקים

Comments closed