Brooklyn we go hard (פודקאסט עם ציפי שמילוביץ׳)

העולם המופרע של הפרי אייג׳נסי

בפברואר 1960  בפינת סאליבן פלייס ובדפורד אבניו בברוקלין, נערך אחד הטקסים הסוריאליסטים והעצובים בתולדות הספורט. כמה מאות אוהדי ברוקלין דודג׳רס הגיעו לתחילת הריסת איצטדיון הבייסבול אבטס פילדס. הדודג׳רס עזבו את העיר שלוש שנים קודם לכן ללוס אנג׳לס. 

בטקס היה רוי קמפנלה. התופס האגדי לא זכה להגיע עם הדודג׳רס ללוס אנג׳לס. בתחילת 1958, כמה חודשים אחרי המשחק האחרון של הקבוצה בברוקלין, הוא נפצע בתאונת דרכים ונותר משותק. הוא התכבד בכך שקיבל דלי עם מעט אדמה מהמגרש המיתולוגי. כדור ההריסה הגדול, שנצבע ככדור בייסבול, החל בהשמדת האיצטדיון. 

הריסה שהייתה מטאפורה להרס פיסת אמריקה המקסימה שהייתה ברוקלין הישנה. מרקם חיים של של שחורים, לבנים, איטלקים, יהודים, היספנים שהחל להתפורר. במהלך השנים נוצרו עשרות או מאות מאסות, מחקרים, חיבורים, סיפורים וסרטים שקשרו את עזיבת הדודג׳רס לשקיעתה של ברוקלין.  

הממממ….. כשאתה בניו יורק ההתאוששות הנדל״נית תגיע. הכל טוב עכשיו. ברוקלין קמה לתחיה בגל היפסטריות. וב-2012 חזר אליה גם הספורט המקצועני. ואתמול – עם ההחתמה הכפולה של קווין דוראנט המתאושש מפציעה וקיירי אירווינג – הם לקחו לעצמם את העיר כדורסלנית. ככה לפחות זה מרגיש.

*

אבל הבכורה בעיר ניו יורק היא שטויות. הניקס הם בדיחה וזה לא כל כך חשוב. גם מבחינת יחסי הכוחות בליגה אני לא בטוח שאני יודע להתייחס לעניין. קיירי אירווינג סיים עונה בעייתית מאד מבחינת מעמדו ככוכב ובעיקר כמנהיג. קווין דוראנט הוא מגדולי הכדורסלנים בהיסטוריה בצד האחד של פציעת אכילס – אבל לא ברור מה ייצא מהצד השני. 

לכן בחרתי להתייחס לבחירה שלהם ממקום אחר לגמרי. החזרה של הנטס לברוקלין, מרחק נסיעה לא נורא ארוכה מניו ג׳רזי שם שיחקו קודם לכן הייתה רומנטית היסטורית. אבל יותר מכך היא הביאה את הNBA אל הHood.

35 אחוזים מאוכלוסיית ברוקלין היא שחורה ובעוד הגארדן אולי מאכלס כמה סלבריטאים, בברוקלין נשבר הדפוס הרגיל בספורט המקצועני האמריקאי בו השחקנים שחורים והקהל לבן ועשיר. ג׳יי זי הוא אמנם בעלים סמלי – אחוז קטנטן של הקבוצה – אבל סמל מאד חשוב. ואם קווין דוראנט יעביר מסר שבברוקלין כוכב כדורסל שחור משחק עבור האנשים שלו, ושזה כוח המשיכה העיקרי שלה, היא תהפוך לקבוצה חשובה מאד בליגה. יש עוד קבוצות כמובן עם קהל אוהדים שחור די גדול – למשל אטלנטה, הקליפרס ו-וושינגטון  – אבל יש משמעות גם לשם ברוקלין עצמו. הקבוצה מייצגת את השכונה במובנה הצר ואולי את השכונות במובן הרחב יותר. 

ודיברנו גם על קמבה, והווריורס וכמובן על הציפיה לקוואי. ויש גם סאונדקלאוד

שוברת השוויון
אמריקה בגמר

תגובות

  • אוהד

    גרתי בניו יורק בשנים שהתחילו לדבר על חזרה של קבוצת ספורט מקצוענית לשכונה (מצחיק לקרוא לה ככה.. אם הייתה עיר עצמאית ונפרדת הייתה הרביעית או החמישית בגודלה בארה"ב אבל היי... הכל יחסי). תחילה דובר על בייסבול אם אני זוכר נכון ואז כדורסל.
    הסביבה שהסתובבתי בתקופה איתה הייתה אמריקאית-יהודית מאוד. וההתרגשות בקרב הקהילה הספציפית (בעיקר האבות אשר זכו לראות את הדודגס ושליבם נשבר עם המעבר) הייתה מטורפת. רק סביב הספקולציות. אני זוכר שרצו בבורקלין כל מיני חולצות של הקבוצות החדשות עם יותר מקריצה לאותה ברוקלין דודגרס אגדית. רק אז הבנתי את הכח של תרבות הספורט באמריקה. ברוקלין דודגרס קבוצה ששיחקה לא הרבה שנים וחייתה בצל היאנקיס העשירים הייה ועודנו מועדון מיתי אשר אני בספק אם יש הרבה מועדונים "חיים" אשר יכולים לעמוד כתף אל כתף במיתולוגיה שלו.
    החזרה של מועדון מקצועני לברוקלין הייתה מחווה היסטורית אשר מקומה גם במיתולוגיה והתרבות האמריקאית.
    אליפות למועדון - והדי הפיצוץ ישמעו למרחקים ולזמן רב מאוד

    הגב
  • 7even

    קיירי איירוינג נכשל בכל עונה בה לא שיחק לצד לברון.
    בראשית דרכו בקליבלנד הם היו בדיחה רצינית.
    לאחר עזיבתו את לברון הוא שוב הראה שמקומו הוא לא כלידר.
    כסיידקיק הוא מושלם ולכן השנה לדעתי תהיה להם שנה לא קלה למרות שסביבו יש סגל מבטיח.
    אם ישימו יהבם בקיירי זה ייגמר במפח נפש.

    הגב
  • הברזיליאני

    בהמשך לדיון אצל שלי (גיל?) - האם יש משהו יותר פאטתי מתליית החולצה של דוראנט בקבוצה בה הוא שיחק שלוש שנים? האם יש לזה תקדים, או שכל הטקס הזה מגוחך סופית

    הגב
    • רונן דורפן

      הם לא עושים שום טקס - כי הוא עדיין משחק - הם הודיעו שכל עוד הם ההנהלה איש לא ישחק במספר 35. דרקסלר 4 עונות ביוסטון. אוסקר רוברטסון 4 במילווקי, ווילט על 3 בסיקסרס ו-4 בלייקרס. מייקל ג׳ורדן ודן מרינו במיאמי מבלי לשחק שם. שני MVP של הגמר ופציעה הירואית בגמר שלישי יכולים להניח את דעתך.

      הגב
      • הברזיליאני

        אוקיי. הונחה למחצה אם ככה. לייקרס לא תלו את החולצות של פישר/הורי/גאסול, ככה שזה לא פונקציה של תארים קבוצתיים; איכשהו מרגיש שזה אקט שהיה צריך להיות קצת מעבר להצלחה "פורמלית".

        הגב
      • No one

        דן מרינו לא שיחק במיאמי?

        הגב
        • 7even

          זו פיקציה.
          זה היה נתן פיטרמן.

          הגב
        • Kirma der faux

          דן מרינו לא שיחק במיאמי היט, אבל הם הפרישו את החולצה שלו

          הגב
      • אלעדכ

        לדעתי גם מוזס בפילי. שזה מקביל מאוד לדוראנט - תקופה קצרה אבל מוצלחת ברמות היסטוריות.

        הגב
  • שחר אלוני

    מעניין להסתכל על הנטס כמחזירי עטרת הדודג'רס, הם יהיו על המפה בליגה בשנים הקרובות, זה בטוח
    ואם הזכרנו את קליפורניה, מתחילים לדלוף פרטים לגבי החוזה של קוואי בלייקרס, מדברים על חוזה לשנתיים פלוס אופציה לעוד שנה

    הגב
    • שחר אלוני

      כמובן הכל שמועות...נראה מה יסגר עם זה...

      הגב
  • yaron

    הנטס עם מספר הצופים הנמוך בליגה. היחידה עם פחות מ- 15,000

    הגב
  • איציק

    לדעתי אין שום בעיה עם עצם המעבר של קוואי לליקרס (אני אישית לא רוצה שיחבור ללברון אדל זה לא קשור לדיון). הבחור רוצה לשחק במקום שבו יוכל להיאבק על התואר, כנראה להיות מנהיג שקט (או רועש) לא בראש מעייניו ובהחלט יספק אותו אם יהיה מישהו אחר באור הזרקורים. הוא רוצה ליהנות (שאני לא כל כך בטוח שהוא יודע מזה ליהנות, אבל כיוון שחייך אחרי הטבעת כנראה שיש אצלו מושג לפחות למשהו קרוב להנאה). הוא רוצה לשחק כדורסל נכון (במושגים שלו, וזה הרבה מאד), בלי שיצטרך להיות שר ההגנה, האחרי המבוגר, שחקן הקלאץ', ועוד תפקידים כל הזמן.
    אם זה יהפוך את הליקרס למפלצת בלתי מנוצחת, לא בטוח. מה שכן, זו בעיה של אחרים. הליקרס צריכים לדאוג לליקרס. השחקנים דואגים לעצמם. אם זה מתחבר ביחד אז כל המעורבים מבסוטים. אמרו את אותו הגבר על גולדן סטייטס במעבר של דוראנט. אז זה היה שטויות, וכך גם הפעם. שהקבוצות האחרות יתאמצו למצוא פתרונות. אם לא ימצאו, אז הליקרס יהיו אלופים בהליכה.

    הגב
  • צבי

    רונן- אתה מודע לזה שלפני המעבר הנטס שיחקו בדאון טאון של ניוארק?
    לא פחות hood מברוקלין

    הגב
    • אמיתי

      לפחות מאזור שנות התשעים שיחקו במדולנדס. באמצע שומקום וביצות

      הגב
    • דורפן

      צבי הם שיחקו בדאונטאון ניוארק רק שנתיים כשכבר היה ברור שהם עוזבים לברוקלין. כמעט כל השנים שיחקו במגרש חנייה איפשהו. הייתי שם פעמים לא מעטות. לפני כן שיחקו 4 עונות באוניברסיטת ראתגרס
      .

      הגב
      • צבי

        צודק. טעות שלי

        הגב
  • רן הנרגן

    שאלה, כמה זמן יקח עד שנתחיל לשמוע רטינות ורינונים על קירי בנטס? הימור שלי, 3 חודשים.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *