אני זוכר את פרד פרי – בתכנית רדיו לה הייתי מקשיב בבי.בי.סי בימי חמישי – אומר שיש לו תחושה חזקה מאד לגבי הצעיר הגרמני בוריס בקר. השנה הייתה 1985, בקר עוד לא היה בן 18 אבל זכה בקווינס. ובשבועיים שיבואו הוא פשט רכב על מומנטום מטורף. אגב, הוא לא פגש אף מדורג גבוה מ-5 בטורניר כולו. אבל לפני גיל 22 כבר זכה שלוש פעמים בתואר. הוא לא הפך לשחקן הגדול בכל הזמנים אבל לשחקן גדול מאד.
יש משהו שמזכיר מאד את 1985 (בין היתר התחושה שהצופים לא התחלפו). ספורטאית צעירה סוחפת את הטורניר ושובה את הדמיון. אבל יש גם משהו שונה.
גאוף לא הרבה יותר צעירה ממרטינה הינגיס או מוניקה סלש כשנסקו לצמרת. אבל היא שונה מאד. כשסלש הגיחה היא הייתה קפיצת דור מבחינת איכות החבטות. כשהינגיס הגיחה היא הייתה שלמות טכנית ואלגנטית מאד.
גאוף – מצפייה בשני משחקים וחצי – לא חובטת שום חבטה מחוץ לסקלה. אבל בחירת החבטות שלה מושלמת. היא חיה את המשחק וקוראת את היריבה כאילו היא כבר עשור בסבב. היא בכלל לא רוח הנעורים או המחשה נוספת של ״צעירים לא מפחדים״. אתה מרגיש שאתה צופה בשחקנית וותיקה. בגרות נדירה.
אני דורש שיראו לי תעודת זהות!
31 Comments
היא הייתה מדהימה. ודווקא הרצוג עשתה את הטעויות. בגיל 15 התרכזתי בעיקר בלא להתרכז בכלום. זה בלתי נתפס
אני כבר הייתי מצויין בזה
בגיל 15 התרכזתי בלהנות מהחיים ולא ידעתי שאלו השנים הכי יפות בחיים שלי.
ג'וזף מינאלה ?
מרשימה מאוד. עברה שלושה סיבובי מוקדמות ועוד 3 משחקים בהגרלה הראשית. הצליחה גם לחזור מפיגור מערכה.
עושה רושם שצפוי משחק מעניין מול האלפ.
לדעתי זה מטורף שנערה בת 15 מסוגלת לנצח שחקניות מבוגרות מהרמות הגבוהות ביותר. קשה לי לחשוב על ענפי ספורט, קבוצתיים או אישיים, שדבר כזה יכול לקרות בהם, נשים או גברים (אולי שחייה).
התעמלות.
אכן, גם התעמלות אומנותית וגם קפיצות למים. יתכן וגם בשחייה צורנית.
אלו מקרים הפוכים – בהתעמלות וגם קפיצות למים לילדות יש יתרון על נשים ולרוב אלו בנות שלא גדלו הרבה. בשחיה וטניס זה משום שיש בנות שבגיל הזה כבר יש להן את הכוח הפיסי של נשים. המרשים הוא באמת הצד המנטלי.
לגבי קפיצות למים זה נכון, לגבי התעמלות מכשירים כבר לא כל-כך. הבנות נמוכות, וכנראה תשארנה נמוכות (כמו המתעמלים) אך פיזית הן מאד מפותחות, כנראה הרבה יותר מהטניסאיות.
התעמלות ושאר ספורטי "ציוני שופטים" הם ענפים שונים בתכלית שיש להחריג משאר סוגי הספורט. אבל כן
פורטנייט…
וגם בטניס זה לא שכיח במיוחד.
מבחינת הכוח והגובה של בחורה זה אפשרי לגמרי לחלק מהבנות – והיא כבר בגובה 1.76 מ׳ אז כנראה סיימה את הגדילה לגובה. ולכן המרשים הוא הצד המנטלי. מוניקה סלש ניצחה בגיל 13 באימון את ג׳ים קורייר שהיה מבוגר ממנה.
אני אשמח לראות קישור כלשהו שמאזכר את הניצחון של סלש על קורייר.
נראה לי יותר פייק ניוז או איזה ניפוח של סיפור קטן יותר.
זה מופיע בספר של סלש ואושר מכל הכיוונים. קורייר התעצבן על המאמן שארגן את המשחק וצרח בכעס. ומי שמבין משהו בהתפתחות פיזיולוגית יודע שזה בכלל לא דבר נדיר. בנות (עם כשרון ייחודי) בגיל הזה משחקות בלי בעיה נגד בנים.
מעבר לכך – זה ממחיש שבאקדמיה ההיא יודעים לעבוד. במקומות בהם טפשים מנהלים ספורט משקיעים בגיל הזה בבנים הגדולים שהתפתחו מוקדם יותר. במקומות שמבינים משקיעים במוכשרים שלאו דווקא חזקים עדיין מהבנות. אז קורייר כנראה היה עדיין חלש גוף אבל הבינו שהוא מוכשר.
שוב, זה נשמע הגזמה.
זה מה שמצאתי וזה רחוק מזה שהיא ניצחה אותו באימון.
It seemed that Seles really only had one shot speed = very fast. I recall an incident where Jim Courier had asked Monica to warm up with him. She started of with guns blazing — hitting as hard as she could from the onset. Courier stopped the warmup after a fairly brief time — she was hitting so hard that he could not get a decent rhythm to get the warmup he needed
אוהד, חח גדול.
ניצחה אותו באימון אעללק.
בשום יקום
קורייר ידע שסופרים נקודות?
גאוף (או גוף) הצליחה לחזור מפיגור של 3-6, 2-5 והצילה בדרך שתי נקודות משחק לחובתה.
יכול להעיד על הרבה מאפיינים חיוביים.
יהיה מעניין לעקוב אחרי הקריירה שלה והלוואי שנראה אותה מפגינה יציבות ונמצאת בצמרת גם בעוד 10-15 שנה.
הצלחה בספורט בגיל מאוד צעיר, ודוגמאות לכך לא חסרות, לא תמיד תעיד על ההמשך.
חייתי באנגליה בטורניר הזכייה הראשונה של בקר. היה עליו באז מטורף שרק הלך והתעצם ממשחק למשחק. קוין קארן הפסיד את הגמר לפני שהמשחק התחיל בכלל
בום-בום בקר!
בקר בשיאו לא היה יכול ללכת ברחוב אפילו באיי האוקינוס השקט….אולי בגלל זה פרש יחסית צעיר
משהו אוף טופיק,
אני ואשתי הסתובבנו היום כל היום ביום כיף בליון. מזמן לא שמעתי בעיר אירופאית כל כך הרבה אנגלית עם מבטא אמריקאי. אולי האמריקאים לא אוהבים כדורגל, אבל את הנבחרת שלהם הם אוהבים.
זה נכון מאוד, כשהייתי במונדיאל בברזיל בזמנו, הנבחרת שלהם הגיעה לשמינית כמדומני וראינו את המשחק שלהם בסלבדור מול בלגיה – העיר היתה מלאה אמריקאים. זה מאוד אמריקאי להתעניין במשהו רק אם הם טובים בו
אגב עם כל הכבוד לילדה, אני לא רואה אף אחת מאתגרת את האוסטרלית.
איזה שחקנית יא אללה, מאז סרינה בשיאה לא היתה כזאת דומיננטיות על המגרש.
מקווה בשביל סרינה שתעוף לפני שהיא תתקל בה כי היא תחטוף ממנה חזק.
בארטי וסרינה יכולות להיפגש ברבע הגמר, בהנחה שתצלחנה את השמינית.
בארטי נראית מצוין בינתיים, אבל יש מספר שחקניות טובות שיכולות להתמודד איתה.
גם כל הטורניר הזה לגמרי פייק ווימבלדון.
זה מרגיש כמו חימר ירוק, הכדורים קופצים לאט, נדאל עושה ראלים מהבייס ליין כאילו הוא בפיליפ שאטירייה. דייגו שוורצמן שבחיים לא עבר סיבוב בווימבלדון, מנצח 2 משחקים, ז'ואו סוסה בשמינית, נשיקורי מטייל, נו באמת? למה להרוס את הייחודיות של הווימבלדון?
וימבלדון כבר מזמן מגרש איטי בהרבה ממה שהיה בימי בום בום בקר או אדברג.
זה כדי למנוע מראוניצ'ים ואיזנרים לסיים משחק עם 200 אסים וללא משחק בעצם.
השנה זה איטי באופן קיצוני.
זה פשוט לא פייר.
כרגע נראה שסם קווארי הוא הביג היטר היחיד שיכול לעשות פה משהו, אבל רוב הסיכויים שנזכה לעוד גמר חפירות בין רפא לנובאק.
מספרה של מוניקה סלש:
https://books.google.co.il/books?id=NtjYAgAAQBAJ&pg=PP31&lpg=PP31&dq=did+monica+seles+beat+jim+courier&source=bl&ots=RCrWmqrM82&sig=ACfU3U0M-8q8_652NtoGAI_Ztju1LuMUlA&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwi3x4qU4qXjAhWR5KQKHcjZA284KBDoATAJegQICRAB#v=onepage&q=did%20monica%20seles%20beat%20jim%20courier&f=false