מה ששלהן

בשלושה סיבובי נוקאאוט עברה ארצות הברית יריבות אירופאיות – תוך ניצול חולשות מאד מאד ברורות שלהן. תוצאות סופיות הן תוצאות סופיות אבל היום הולנד עשתה לאמריקאיות הכי הרבה בעיות בשעה מצויינת של כדורגל. פשוט כי היא עלתה טקטית על הנבחרות האירופאיות האחרות – עם תכנית משחק שבהחלט נתנה לה סיכוי. נכון, היו הצלות של סארי ואן ויננדהל, אבל הולנד הייתה מסוכנת כשיצאה קדימה. ואם דיברו בתחילת הטורניר דווקא על קו המתקיפות ההולנדיות  – היו אלו דווקא מיאדמה, בירנסטיין ומרטנס שאכזבו בנבחרת ההולנדית. 

נכון שפנדל VAR שבר את השוויון. נכון שההולנדיות מיתנו מאד את התרומה של מורגן וראפינו. אבל בסופו של דבר מאזן ההזדמנויות נטה מאד לאמריקאיות – בזכות חדר המנועים שלהם – ג׳ולי ארץ ורוז לאוול. הן היו עמוד השדרה של אלופות שבאו להגן על מה ששלהן.

בגיל 24 לאוול היא השחקנית השניה הכי צעירה בנבחרת ותיקה מאד ומסמלת אולי את העתיד של הנבחרת האמריקאית. בצד ההולנדי העתיד נראה מאד מאד זוהר. עזי דן כתב היום בהארץ איך בהולנד יש רק שלוש שנים ליגה מקצוענית והיא כבר אלופת אירופה וסגנית אלופת העולם. אבל כמובן שנקודת הפתיחה של הולנד היא לוקסוס  – ידע, מתקנים, מועדונים, המוני בנות בתוך מערכת הספורט – והעדרם המוחלט של פרימיטיבים שעסוקים בשאלה אם צריך כדורגל נשים. 

אבל בהולנד, יש לי נסיון, הגביע תמיד נראה קרוב.