פסטיבל נובאק (פודקאסט עם גלעד בלום)

מה יצר אותו? מה מניע אותו? מה מטרותיו? מי שלח אותו? על מכונת ההשמדה ששמה דג׳וקוביץ׳

מחר תופיע כתבה שלי במוסף ״ישראל היום״ על נובאק דג׳וקוביץ׳ ומשמעותו לעם הסרבי בתקופה מאד רגישה בהיסטוריה של המדינה הזו. ועכשיו אני מפרסם פה פודקאסט עם גלעד בלום על דג׳וקוביץ׳ (יש גם סאונדקלאוד) והדרך בה גדל ובה הוא משחק ונסיונות להסביר את היווצרותו של שחקן כזה.

אתם מבינים? פסטיבל שלם נהיה פה! אפשר לחשוב מה הוא כבר עשה? הרי הכל היה יכול להגמר אחרת כשפדרר הגיש נגדו, על דשא, לאליפות ווימבלדון והגיע לשתי נקודות הכרעה. הרי אחרת היה פה פסטיבל שלם של פדרר. אתם יודעים איך זה.

רק שקרתה רק היסטוריה אחת. בה קיסר ניצח את פומפאוס, ג׳ון טרי החליק ונובאק ניצח ביום ראשון. גלעד מציין שם שפדרר בנקודת ההכרעה הראשונה לא מזיז את הרגליים. סומך על יכולתו לאלתר. שזה משהו לא עושים. ואז הוא מפסיד אותה. ואז מגיעה הנקודת הכרעה השניה, ואז חבטת ההעברה…. ואז הלך ווימבלדון. ופתאום נובאק בטלוויזיה מספר שהוא ייקח לו את השיא ואם פדרר חושב על זה – אין לו  דרכים למנוע זאת. והוא מבין בבעתה שבדרך שבה דג׳וקוביץ׳  ניצח אותו – וזה קרה פעם שלישית בהיסטוריית המפגשים ביניהם שפדרר מפסיד ממצב של שתי נקודות הכרעה בטורניר סלאם (ופעם שניה שזה עם ההגשה) –  הוא עושה לו נזק שנדאל מעולם לא גרם לו.

נדאל לקח לפדרר תארים. נדאל איים על מעמדו כגדול בהיסטוריה. נדאל שיחק איתו משחקי ענק וניצח יותר משהפסיד. אבל הוא מעולם לא פגע לפדרר במה שאנחנו קוראים "המורשת". הוא לא חייך אליו ואמר ״היי רוקי. יש לך מה ללמוד. תזיז רגליים גם במץ׳ פויינט״.

דג׳וקוביץ׳, במשתמע ובנימוס אמר, ״אין סביבך שום הילה, ואני לא מפחד להגיד את זה, ואני אקח את שיא הסלאמים, גם אם תגיש נגדי מץ׳ פויינט על הדשא שאתה אוהב, כי אני בכלל מפלצת אוכלת דשא, ואוכל מץ׳ פויינטים שלך בטורניר סלאם באופן קבוע, כי אני יותר טוב ואני יותר ווינר ואני יותר צעיר, הבנת?״. בגלל זה נהיה פה פסטיבל.

ולכן אני אשתמש פה בדימוי שדווקא פנאליסט הכדורסל הקצת דמגוגי סטיבן איי סמית׳ חותך בהם את כל דיוני ג׳ורדן מול האחר הנוכחי והאחרים האחרים. כולם ענקים. כולם לוחמים. כולם גלדיאטורים. אבל האיש הזה הוא רוצח חסר רחמים של יריבים ומורשות. כמו יחידות סודיות של משרדי חינוך הוא נכנס לספריות ומשנה את ההיסטוריה. ומכתיב לעולם סיפור שונה.

וכאוהד נדאל אני מבין מי הבא בתור.

והנה וידאו שבפודקאסט אני מבטיח לצרף – דג׳וקוביץ׳ מביא את גביע ווימבלדון הראשון – המנצחים מקבלים העתק – לביתה של מאמנתו מילדות יילנה גנצ׳יץ׳. מי שאימנה חמישה אלופי סלאם (היא הלכה לעולמה ב2013). הוא מניח אותו על שולחן הגביעים שלה בדירה הבלגרדית הצנועה. הסצינה הזו גרמה אפילו לגלעד בלום, הגלדיאטור הקשוח של המשחק והאימון, מביסם של יאקוב לאסק ומירוסלב מצ׳יר, להזיל דמעה!

הטיוטות של ההיסטוריה
אז מה אם רפובליקנים קונים נעליים? (פודקאסט עם ציפי שמילוביץ׳)

תגובות

  • matipool

    כאוהד נדאל, הוידאו הזה גרם לי בפעם הראשונה (אני חושב) לחבב קצת את דג'וקוביץ'. מדהים איך התנועות שלו כילד דומות לתנועות שלו היום.
    מפחיד לחשוב שעד הרולאן גארוס הבא, הוא כבר ישווה את מס' הסלאמים לנדאל.
    את הפודקאסט אשמע הערב ברכבת בדרך הביתה.

    הגב
  • ארז

    גדול ונפלא. גם דיוקוביץ' :)
    זיהוי מדויק וחד כתער.
    אכן רוצח. ואכן, אם יעולל זאת עוד פעמיים-שלוש למתחריו, גם רוצח של ספורטאים מיתולוגיים ושל המיתוסים שסביבם.
    כאילו מוסיף מימד רביעי לפודיום :)
    החיוך המתריס ולעיסת הדשא בסוף היו אנטיתזה למה שנחשב "ספורטאי למופת" בטניס, ומשקפים בדיוק-בדיוק את זה.

    בתור אוהד נדאל, שותף לתחושותיך/חששותיך.

    ולפי השרבוב של ההחלקה אפילו לפה, אנשים עשויים לחשוד שאתה אוהד יונייטד. זה נכון?

    הגב
    • ארז

      ואם כן, למה רק להחלקה הזאת רפררת?

      הגב
  • דורפן

    לכן - ידידי אוהדי נדאל - מעולם לא היה משפט יותר נכון משאמר האמפרי בוגארט בקזבלנקה:

    We'll Always Have Paris

    https://www.youtube.com/watch?v=IDvq8OHKeno

    הגב
    • ארז

      :)

      הגב
    • jhkj

      קודם כל נהניתי מאוד ממה שכתבת. כמו שאמרת, הדרך למורשת של נדאל כעת עוברת בפריז, ואני חושב שתים יותר קרוב לסכן את נדאל שם מנובאק, ולכן אני לא רואה את נובאק מגיע למורשת של נדאל

      הגב
  • פרסלני

    יפה מאד. נדמה לי שאוהדי פדרר רואים את דגוקו כגורג סורוס של הטניס המקצועי.

    הגב
  • יאיר אלון

    מעתיק מהייפסבוק:

    רפא לא פגע לפדרר במורשת? עד השנים האחרונות בהן השוויצרי הצליח לשפר את המאזן הישיר בניהם ה-כתם היה נדאל. איך הוא יכול להיות הטוב בהיסטוריה אם הוא מפסיד כמעט כל משחק לטוען לכתר אמרו אנשים.

    עניין הגדול בהיסטוריה הוא סופר סובייקטיבי ובטניס קצת פחות כי יש את עניין ה"כמה סלאמים לקחת" ולכן יכול להיות שדג'וקוביץ' כן ייחשב בעיניי רבים לטוב בהיסטוריה ביום שייישבור את שיא הסלאמים.
    אבל בקרב על דעת הקהל, בקרב את מי אוהבים יותר אין לו צ'אנס מול פדרר (או נדאל) וזה מכשול רציני לתואר הgoat. אנשים מגבים את עצמם בדיונים שכאלה בסטטיסטיקות אבל לא בגללן הם יוצאים למלחמה, אנשים במחנה רונאלדו או מסי נניח בגלל החיבור הרגשי. בחיבור הזה נולה בעמדת פיגור שאני בספק רב אם אי פעם יוכל למחוק.

    יש מי שתוהים לפתע האם פדרר הוא קצת צ'וקר ואולי לא ווינר כמו נובאק בעקבות משחקים כמו גמר ווימבלדון אבל ההילה סביב רוג'ר כ"כ חזקה (זו שנולה לא רואה או לא סופר) שמרבית האוהדים להרגשתי גם אחרי משחק כזה אומרים לעצמם בוא'נה הבנאדם עוד רגע בן 40 והיה מרחק נקודה מעוד ווימבלדון, איזה מטורף. והלגאסי רק מקבלת עוד דלק.

    הגב
    • דורפן

      לנולה אין סיכוי במגרש הפופולאריות כי הוא בא מהמדינה הכי לא פופולארית באירופה. רק אם היה מישראל מצבו היה פחות טוב.... ביג פאקינג דיל מגרש הפופולאריות.

      לגבי מה הוא עשה אחרי גיל 30 - לפדרר יש ארבע אליפויות אחרי גיל 30. לרפא ודג׳וקוביץ׳ גם. אם בסופו של יום אנשים יסתכלו על הקריטריון של ״מה השיג בגיל מאוחר״. דג׳וקוביץ׳ יהיה ביתרון דמיוני.

      הגב
      • אוהד

        לפדרר בתחילת שנות ה 30 היה את נדאל וגדגו'קוביץ' בסוף שנות ה 20.
        התחרות לדג'וקוביץ' בשנות ה 30 שלו היא... פדרר בסוף שנות ה 30.
        ברור שאף אחד לא יזכור את זה אבל זה משהו לקחת בחשבון.

        הגב
      • יאיר אלון

        אולי זה שהוא בא מסרביה משחק תפקיד משמעותי אני בכלל לא חושב שמכריע כפי שאתה חושב.
        לגבי הgoat אולי עניין הסלאמים בהם יעבור את פדרר נדאל יספיק לו, אני לא יודע אבל גם יכול להיות שלא בדיוק בגלל עניין הפופולריות ואז זה לחלוטין ביג פאקינג דיל.
        הוא לא רוצה את השיא רק כדי ששמו יהיה מעל פדרר אלא כדי שאנשים יהדרו את שמו כגדול מכולם ובראיונות יישאלו אותו איך זה להיות הטוב בכל הזמנים.

        אולי האהבה של הקהל לפדרר כ"כ גדולה או לדג'וקו מעטה יחסית למעמדו הכביר כך שעוד ועוד אנשים לא יראו יותר במספר הזכיות בגראנד סלאמים קריטריון יחיד לקביעת הטוב מכולם.

        הגב
        • יאיר אלון

          רק כדי ששמי יהיה מעל פדרר בויקיפדיה**

          הגב
      • איתן

        איבניסביץ גם לא בא ממדינה פופולארית (אני חושב קרואטיה) ואותו כולם אהבו. זה לא עניין של מדינה אלא של מה שהבן אדם מקרין על המגרש

        הגב
  • צחי

    דורפן,
    יצא לך קצת שגיא כהן עם המשתמע מדבריו של דז'וקו, במיוחד מול מילותיו(לא במשתמע)..
    שמסכמות את המשחק בראיון על המגרש לאחר הזכייה.
    הוא לא באמת יכול לפגוע במורשת בשום צורה גם אם יעקוף אותו ככל הנראה בכמות הסלאמים- הסגנון,האיכות והיופי בלתי ניתנים למחיקה למרות הפן המנטלי,
    לגבי נדאל- הוא החלוץ בניפוץ תדמית הקרחון השוויצרי בגמר ההוא מ2008 וגם הוסיף סרט הדרכה למעלה מארבע שעות.
    השאר פשוט נפלא כדרכך בקודש.

    הגב
    • ארז

      צחי,
      אני לא חושב.
      היה קצת מגעיל לראות את שפת הגוף, החיוך, לעיסת הדשא של דיוקוביץ' בסוף.
      אבל זה בדיוק בדיוק היה המסר.

      לא היה שם ריספקט ליריב או למימד או לקהל.
      היה תזדיינו לי מהעיניים כולכם.

      הגב
      • דורפן

        אכן. והלב נקרע בין סימפטיה גדולה לפדרר והפסדו האכזרי, לשמחה לאיד כלפי הקהל המפונפן וכלפי ישיבות יום שני חפויות הראש במשרדי ג׳יי פי מורגן.

        הגב
        • ארז

          בעיקר שמחתי שהפער מהצמרת נותר בעינו

          הגב
          • matipool

            כן, אבל ההוא מלמטה התקרב בעוד אחד.
            התחושה שלי הייתה שעדיף לנדאל שפדרר ייקח את זה.

            הגב
        • פרסלני

          הדימיון הכי גדול שאני מוצא לגרעין של אוהדי פדרר, הוא אוהדי אמסטרונג לפני הגילויים על הסמים. שתי קבוצות פנאטיות, שבגלל איזה תודעה הזוייה של "מוסריות על" ( אם בגלל האסטטיקה הטניסאית, או אם בגלל איזה החלמה סרטן בביצים) מבטלים כל מי שמסביב או מתחרה באליל שלהם. אז בהחלט, לשתי שניות חבל על פדרר ואז יאללה ביי איזה כיף.

          הגב
      • צחי

        נראה לי יותר התנהגות ששידר לעצמו לחיזוק תדמית הבלתי שביר שתשרת אותו גם בעתיד מול מי שיעז להרים ראש,אולי גם לקהל,את מה שאמר על פדרר ההערכה הרבה(אפילו חיקה את התשובה שלו על החזרה לחיק המשפחה) אי אפשר לפרש אחרת - להשקפתי לפחות.
        תראו בבקשה שוב את הראיון על הדשא.
        האכילה של הדשא והמבט על היציעים הייתה מרשימה ומדוייקת לגבי הדמות שאותה הוא בונה.

        הגב
        • ארז

          ראיתי :)
          עמדתי בעינה עומדת.
          יש פער בין המסר המיידי, האותנטי, ברגע שאחרי לבין המסר המילולי, אחרי שהתקררת מעט ואתה מתראיין במעמד הזה.
          לכן לעניות דעתי המוצדקת אתה טועה. :)

          הגב
          • צחי

            יפה השבת לגבי הפער בסוגי המסרים,
            ביננו נשאר הפער באיך לפרש אותם.
            אגב, אתה לא טועה, רק מבין את המציאות לא נכון :)

            הגב
      • ניר

        בדיוק. כי אני השחקן הטוב בהיסטוריה ואתם הולכים אחרי סיסמאות של אלגנטיות ויופי

        הגב
    • רומן

      איזה סגנון?
      שמת לב שפד חתך בבוז מהצילום המשותף עם נובאק, עם הגביעים?
      זו לא הפעם הראשונה שהוא מתנהג ככה..
      לא יודע מאיזה סיבה עשו ממנו ג'נטלמן, הוא הכי מפסידן גרוע שיש.

      הגב
      • jhkj

        לא יודע על מה אתה מדבר, אבל בצעירותו היה לו בעיה של התפרצויות זעם ושהוא לקח הפסדים קשה מאוד. בשלב מסוים הוא החליט שכדי להיות טניסאי מושלם גם לשלוט בטמפרמנט צריך לדעת. מאז הוא הקרחון, לא מראה הרבה רגש, וזה כמו שאמרת באמת לא עניין של נימוס אלא עניין שלא לא לתת לזה להפריע לטניס שלו. זו דרך אגב הסיבה הכי גדולה שאני אוהד נדאל.

        הגב
  • DS

    המחשבה שיהיו (ככל הנראה) כמה שנים טובות של דג'וקוביץ ללא פדרר (גיל) ונדאל (גיל ושחיקה) בטוח מדירה שינה ממי שחושש למורשתו של פדרר.
    אם לפרוט על הסיבות להבדל באהדה לשניהם (בגדול): האחד מחויב למשחק התקפי, מגוון, חסר ציניות, רגשי, פנטזיונרי במקצת - גורם לעיתים תכופות לאוהדים לתפוס את הראש כשחיוך בלתי רצוני מתפשט על פניהם. השני בעל יכולת החזרה מושלמת, קר רוח, יעיל, לא נשבר לעולם, ציני - גורם לאוהדים להעריך אותו מאוד ולהכיר בו כאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה, אך זה לא מלווה בשום רגש. האם סגנון המשחק לא משחק תפקיד בקביעה מי הטוב ביותר? האם רק כמות התארים? שאלות קשות, תלוי את מי שואלים. אני בדיעה שלא מסכמים קריירות של ספורטאים בעודם משחקים (לדג'וקוביץ יש עוד על הנייר 6-7 שנים לפתח רגשות :)), והכל יכול להשתנות. מי יודע, אולי פדרר ייצא פתאום עם תרופה מנטלית לדג'וקוביץ כמו שמצא לנדאל.

    הגב
    • אלכס דוקורסקי

      מסכים מאוד ומייחל להתרחשות של המשפט האחרון.

      הגב
    • צחי

      מסכים עם הרוב,
      פרט לכך שאני חושב שדז'וקו מיצב את עצמו כסלע מנטלי שחוזר פעם אחר פעם מהקבר,
      פחות בלתי שביר בעיניי,(מדי פעם בורח לו החמימות מוח והכאה של מחבט בחפץ זה או אחר,אפילו במשחק הזה זה קרה לו)
      גם לא בטוח לגבי אלו האוהדים אותו שזה מלווה ללא רגש...בגלל הסגנון שלו,אולי זו הסיבה(הסגנון) שבגללה הם אוהדים אותו.
      ופדרר צריך למצוא תרופה מנטלית לפדרר,
      הוא הפסיד את המשחק לעצמו

      הגב
    • רומן

      בשניה שזברב/קאצ'אנוב/ציציפאס יחברו איזה בורג בראש לא יהיה לאף אחד מהזקנים שום סיכוי. עם כל הכבוד לנובאק, מבחינת טניס נטו, השחקנים שציינתי אמורים לרסק אותו, הכל בראש ויכול מאוד להיות שאחד מהם יסדר אותו מאוד מהר

      הגב
      • אלכס אוריגינל

        אני זוכר שדג'וקו היה הבחור עם הטניס והבורג החסר. הוא חיבר את זה ומאז אחד הגדולים. אני לא זוכר את השם של הפסיכולוג ספורט שעזר\ה לו.

        הגב
      • ארז

        די, חלאס עם השטויות שלך

        הגב
        • רומן

          ארז, תשתה מים, יוריד לך את המרמור.

          הגב
          • ארז

            צודק.
            שתיתי, נרגעתי.
            עכשיו אני מתפעל מהבנת הטניס וכושר הניתוח שלך.
            מבחינת טניס נטו מרסקים אותו. ענק אתה.

            הגב
  • אלכס דוקורסקי

    תודה רבה. סרטון מאוד מרגש. מצחיק כמה הדמיון בין השפות מתעתע. גרם לי להרגיש שמבין קצת על מה הם דיברו, אבל רק בצורה מאוד שטחית. "הקראטקי דיוגנאלי", החבטה האלכסונית המקוצרת, נשמעה שם מספר פעמים (אין ספק שנובאק שמע, למד והפנים היטב את משנתה של מאמנתו).

    לפני שג'וקוביץ' יעבור את פדרר בסלאמים, הוא יצטרך לעבור את נדאל. האחרון מאמין, ויש לו על מה להתבסס (הוא מצוין גם על יתר המשטחים, גם אם פחות דומיננטי מעט מהחימר) שגם הוא מסוגל להחזיק בשיא המייג'ורס. מעריך בזהירות כי שלושתם עוד יזכו ביותר מסלאם אחד, ופדרר יסיים עם מספר התארים הרב ביותר. ימים יגידו אם זה אכן יקרה.

    מתישהו גם השחקנים הצעירים יותר יתחילו לזכות במייג'ורס ולא אחת קשה לחזות את מועד ההתרחשוית. ייתכן שזה יקרה בניו יורק השנה ואולי רק בעוד כמה שנים. כך או אחרת, גם להם יהיה איזשהו חלק בהשפעה על מספר המייג'ורס של שלושת הגדולים.

    הגב
  • שחר ש

    אוהדי ספורט לא מצליחים להימנע מלדבר על ההיסטוריה, גם כשחלקה נמצא עדיין בעתיד...
    אני חושב שבעוד עשר - עשרים שנה יהיה הסבר טוב יותר למה לא גדל דור (ואולי עכשיו זה כבר שני דורות ספורטיביים) שמתחרה בשלושת ה"זקנים". עד תחילת שנות האלפיים גדלו אגדות שהדיחו אגדות. פתאום משהו קרה. אין בורג\לנדל\מקנרו\ אדברג
    סמפרס\ אגאסי וגם לא ברמת ה"קצת מתחת לאגדה" כמו בקר וחבריו. משהו חסר בטניס בעשור וחצי האחרון. אז אכן פדרר, נדאל ודיוקוביץ' ענקיים, אבל איך היחידים שלקחו מהם סלאם גם הם בני דורם (וואורינקה למשל, או מארי שהוא בן גילו של דיוקוביץ')?
    לא מן הנמנע שהתשובה לסיבות להיווצרות הוואקום בדורות שמתחת לשלושת הגדולים עשוייה להקטין את ההילה שלהם.
    ואולי מומחי הטניס כבר מצליחים לנחש משהו, אבל הם לא מעזים לדבר על כך?

    הגב
    • דורפן

      הסיבה היא רפואית. ענפי הספורט כולם הזדקנו. מרגע שאין לבני העשרים יתרון פיזי על הבני שלושים - הבני שלושים חותכים בהם עם הנסיון בלי רחמים. גלעד ציין שזה קיים גם ברמה של דודי סלע ששורד כל כך מאוחר בסבב

      הגב
      • שחר ש

        על פניו זה הסבר מתבקש. לברון בגיל 32 נתן פלייאופ אגדי. מסי היום בן 32 (כמו דיוקוביץ') ורונאלדו בן 34 והם ללא ספק עדיין מהטובים ביותר בספורט שלהם. אבל יש ירידה ביכולת הגופנית שלהם. למשל במהירות היציאה מהמקום, למשל בקילומטראז' שהם מכסים בכל משחק. אי אפשר להתעלם מזה. גם בטניס הירידה ביכולות הגופניות אמורה להתבטא במשהו. למשל שלא ניתן יהיה להגיע לכל כדור או לתת 100% בכל משחקון. אבל נדאל ודיוקוביץ' מפגינים יכולות שצעירים מהם לא מתקרבים אליה. יכול להיות שנסיון הוא כל כך משמעותי? מצד שני קשה להתווכח עם מישהו כמו גלעד...
        ולגבי פדרר - עוד מעט בן 38. אני לא מכיר אף ענף ספורט (וברשותך נתעלם כרגע מגולף וסנוקר) בו מישהו בגיל הזה נמצא ברמה הגבוהה ביותר בספורט שלו.

        הגב
        • בוב השקט

          Tom Brady

          הגב
  • אמיר המקורי

    ומכל התובנות אני רק רוצה להזכיר, כמה שהכול נזיל,רק לפני שנתיים לרוב המתעניינים בספורט הלבן היה דיי ברור שהסרבי כנראה גמר קריירה, יש כאן ניתוחים על גבי ניתוחים מה יהיה בעוד כמה שנים ומי יחזיק ביותר גראנד סלאמים.
    הנבואה ניתנה לטיפשים, במחיר תנועה אחת לא נכונה אתה נפצע, תשאלו את אנדי מארי, פתאום אתה נכנס למשבר ממנו אתה לא יוצא שנתיים, דברו עם נולה, על החזרה מהקבר לאחר שהגוף בגד דברו עם הספרדי, בקיצור, קודם כל בריאות.

    הגב
  • ליאור

    ממממ......לא

    הגב
  • איציק

    יופי של דיון, אני רק שאלה רונן, למה לא הוספת תרגום בסרט של נולה? היה מאד עוזר.

    הגב
  • רומן

    פוסט פצצה, אני אוהב כשאתה נפתח ועולה להתקפה!

    הגב
  • גור אילני

    פוסט נהדר לסיום שבוע של חגיגות. פשוט חולה עליו.
    למי שתהה למעלה לגבי הרגש, נולה לוקח אותך במסלול רכבת הרים רווי מתח למעמקי הייאוש, ואז כמו שאומה תורמן יצאה מהקבר בקיל ביל, פורץ משם במהלכים שהם לא ברורים לבן אנוש רגיל כמוני אל אור מסמא.

    הגב
  • יואב

    היה במייקל ג'ורדן, משהו שהגדיר לי מחדש ולתמיד את האבטיפוס של כדורסלן. גיבור על. היו נפלאים לפניו אבל ברמה מאד תאורטית ובראש שלי- הם היו סקיצות(חלקן מופלאות).כך אני מרגיש לגביי פדרר. מין שלמות טכנית אבטיפוסית. סופרמן של טניס. העניין הוא שנולה הוא לא סקיצה. ניתן להדביק לנדאל חד מימדיות(נניח, זה לגמרי לא מדוייק). לא לנולה. אז מה זה פאקינג אומר? נולה שואל שאלה שלא חשבתי שיכולה להישאל...

    הגב
  • איציק

    אני חושב שיש קצת בעיה בהשוואה. נדל הוא אב טיפוס הנדסי מאד איכותי. נולה הוא כבר מוצר מוגמר ברמות הגבוהות ביותר. עבודה הנדסית מעולה שקשה מאד לקבל משהו מושלם יותר (לפחות בכלים ההנדסיים הקיימים היום). פדרר הוא בכלל יצירת אומנות. אי אפשר להשוות בין הדברים, הוא לא נבנה כדי לנצח כל תכנון הנדסי מוקפד. זה כמו שיש מכוניות עם ביצועים מעולים, זינוק 0-100, אחיזת כביש ועוד, ויש את פורשה 911 המקורית. רק ג'ורדן היה ניצחון בו זמני של שניהם. פדרר לרגע חשבנו שהוא כזה, אבל לא, ולכן נותר לנו להתפעל ממנו כיצירת אומנות ומנולה כמוצר הנדסי שאינו כה יפה לעיין אבל יעיל מפדרר.

    הגב
    • no propaganda

      זו השוואה שמאטד מגמדת את פדרר, כרגע הוא עדין השחקן עם כמות הסלאמים הגדולה ביותר

      הגב
      • איציק

        לא אמרתי שאמנות לא יכולה להביא תוצאות (ראה דוגמאת ג'ורדן שהבאתי), אבל עם כל יתרון הסלאמים שלו, נראה שהם הגיעו לרמה שהם עברו אותו מבחינת יכולות, וזה נכון גם אם לא יעברו אותו מבחינת הסלאמים. ואחרי כל זאת אצלי הוא ישאר מספר 2 אחרי בורג (שהוא מפסיד בסלאמים לשלושתם) ולפני נדאל ונולה.

        הגב
  • ק.

    מצוין! הפודקאסט והפוסט.
    אני עוקב הרבה יותר ברמה שבועית אחרי כדורגל, כדורסל ופוטבול בעונה, אבל הפודקאסטים הטובים ביותר בסדרה המבורכת הם על טניס עם גלעד בלום. 'קרב' מומחים עיקש מהקו האחורי ומהרשת.
    לדעתי מה שיכריע את הדיון על הגדול מכולם יהיה הסתכלות לאחור על קריירה ומס' סלאמים ששלושתם יפרשו... עד אז החומר לדיון נאסף ונמצא בעריכה

    הגב
  • DS

    נתון מעניין, ואולי קצת מפתיע, לאור הגמר, לגבי השוברי שוויון ביניהם: עד 2018 שוחקו ביניהם 22 שוברי שוויון כשפדרר זוכה ב-12 מתוכם. אלא שבשני המשחקים האחרונים ביניהם נובאק זכה בכולם (5) והעלה את מאזנו ל-15-12 בשוברי שוויון.

    הגב
    • DS

      אגב, נתון זה בא על רקע עוד נתון מעניין ש(כרגע) פדרר הוא בעל האחוז ניצחונות הגבוה בהיסטוריה בשוברי שוויון (גם אבסולוטית) - 65.1%. ד'גוקוביץ נושף בעורפו עם 63.3% (מקום 3, אחרי ארתור אש).

      הגב
  • שמעון פנדלוביץ'

    הדוד טוני הפך נגע לרפאל בטכניקה הבסיסית באבוהה מסתבר... מימין לשמאל.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *