פאלאס. צילום רנטגן

לקבוצת כדורגל צריכה להיות חסינות מינימלית

לאוהדים, פרשנים, מנג׳רים ואחרים יכולים להיות דעות שונות לגבי איכותם של שחקנים כיחידים או קבוצות. אבל בסופו של דבר השאלה עד כמה הם מאמינים בעצמם. וזה היה צילום רנטגן.

אז נכון שאם פוגבה היה מבקיע פנדל בוולבס ולינדלוף לא היה טועה בשער הראשון, או ראשפורד היה מבקיע את הפנדל שלו, שהקבוצה הייתה עם  7 או 9 נקודות. אבל אין דבר כזה אפס תקלות בכדורגל. לקבוצת כדורגל צריכה להיות חסינות מינימלית. 

שני השערים של פאלאס הובקעו במצב של שחקן יונייטד פצוע במגרש. משהו שטיפה ארגון וטיפה מנהיגות אמורים לבטל. אבל כרגע כל תקלה מבטלת המון עבודה קשה וזורקת את הקבוצה לקרשים.

ויש גם תקלות גדולות. נראה מה עם הפציעה של מרשיאל. שאיתה אולי יגיעו במהירות השלכות עונת הרכש האחרונה.

וזה לפני המשחק:

אחד הדברים הקצת מרגיזים כשרואים את ארון וואן ביסאקה והארי מגוויאר הוא שבאמת אפשר היה לקנות עוד שניים כאלו. יש הרבה הגיון בלחכות עם רכישות נוצצות יותר – להמתין לראות מה קורה עם מרשיאל, ראשפורד, פוגבה ואולי כמה אחרים – אבל לא רואה מה היה הטעם לחכות עם עמדות כמו מגן שמאלי וקשר דפנסיבי. 

בכל אופן וואן ביסאקה יפגוש היום את הקבוצה בה גדל ומה שמאד מרגש אותי אצלו הוא שהוא עדיין שחקן לא ממש טוב. יש לו עוד המון עבודה על הצד ההתקפי וקבלת החלטות. וכבר עכשיו, כשהוא כל כך בוסר, הוא מביא שינוי דרמטי לכל אגף ימין. עד כדי כך שלטעמי אפשר בכנף הימנית לנסות שחקן יותר טכני ופחות פיזי  — כמו מאטה או גרינווד.

אני לא יודע איך אוהדי פאלאס יקבלו את וואן ביסאקה – ספק אם הוא הרגיז אותם כי ספק אם הוא אמר אי פעם אמר משהו. אבל לאוהדי יונייטד יש היום תפקיד אחר לגמרי. והוא להראות הרבה מאד אהבה גורפת לפול פוגבה שחווה התקפות גזעניות אחרי שהחטיא פנדל בוולבס. גם אם הוא רוצה לשחק במדריד, לא עושה הגנה ולא מצדיק את מחירו. 

ההגנה שהוא מקבל משחקנים שחורים אחרים כמו ראשפורד לא תספיק פה. אפילו הדברים הברורים והתקיפים והיפים מאד  שאמר הארי מגוויאר. בטח שהגינוי מהמועדון לא מספיק. האמירה צריכה לבוא מהקהל. הוא צריך להתאחד מאחרי פוגבה היום. 

ההתקפות על פוגבה ברשת אחרי החטאת הפנדל לא היו משהו מקרי. הם חלק ממגמה עולמית – וכן היא מתוכננת וממומנת ויש לה קשר לאג׳נדות פוליטיות במדינות דוברות האנגלית – עם רוח גבית מפוליטיקאים מאד מסויימים. הגורמים הללו מנצלים מקומות בהם יש דיון ער – מנצ׳סטר יונייטד היא כמובן תמיד גר לדיון ער עם מליוני משתתפים – כדי לשתול את המסרים הללו.

ספורטאים שחורים מוחצנים – מלברון ג׳יימס, דרך פול פוגבה והרבה אחרים הם מטרה קבועה. הקוד הרגיל הוא לכנות אותם ״טפשים״. כל זאת בכדי לצקצק אחר כך בבכיינות על כך ״שבגלל הפוליטיקלי קורקט לא מאפשרים לקיים דיון לגיטימי״. אז אוהדי יונייטד צריכים להבהיר היום שהדיון הלגיטימי בפוגבה לגמרי יכול לחכות. הוא נושא בכלל לא חשוב יחסית לתרבות סביב הקבוצה. נדון בתרומה שלו או בהחלפה שלו או במורשת שלו ביום אחר. היום אולד טראפורד צריך להראות שחלאות האדם הללו לא שייכים אליו. 

תיקו עם זאבים
כשאד וודוורד המציא את הפרי אייג׳נסי

תגובות

  • ניק

    לא קנו שחקנים לעמדות הפחות נוצצות כי שילמו על ואן ביאסה ומגאוויר במחיר של עמדה נוצצת וכנראה לא היו מוכנים לשים עוד 80-100 מיליון (כפול 2) ולגמור עם הוצאה של 250-350 מיליון רק על עמדות לא נוצצות.
    אם סולשר היה מתעקש על שחקן של 50 מיליון אני מניח שהיו נותנים אבל לא רואה מגן שמאלי או קשר אחורי באיזור המחיר הזה שיהיו טובים משמעותית ממה שיש היום ואז שוב נתקעים עם שחקנים שצריך להחליף אותם בהרכב (כמו פרד למשל)

    הגב
    • רונן דורפן

      זו צורת חשיבה מוזרה. כי את השחקנים הללו תצטרך לקנות בעונה הבאה - עדיף לסיים עם קניות ההגנה בקיץ אחד

      הגב
      • ניק

        יש גם ענייני תקציב וסולשאר די ניצל אותו..
        כמובן שיכול להיות והתיאוריה שלך על עיתוי מכירת לוקאקו נכונה אבל בפועל לא היה זמן להשתמש בכסף הזה

        הגב
  • אבי התל אביבי

    לא רצית לסיים ב"לא שייכים אליו"?

    הגב
  • אבי התל אביבי

    אולי יפתיעו אותנו ויקנו שניים כאלו בינואר?

    לא נחשפתי להתקפות על פוגבה, אבל אם כולם מתייחסים אליהן, סימן שהיו בעוצמה יוצאת דופן.

    הגב
  • חיים

    ברור מאליו שיש עמדות שצריך לשפר.מנית אותן.
    אבל השיפור הכי גדול יגיע כאשר יפסיקו להעלות את לינגארד בהרכב הראשון.הוא אנטי כדורגל מעודו לא זכה בתאקל מוסר נוראי,עושה פייק
    לחץ מחמיצן מגוכך ובגדול איתו בהרכב זה כמו לשחק 10 נגד 12.

    הגב
    • אבי התל אביבי

      לינגארד הוא שחקן סגל טוב. לא אשמתו שרוקנו את הקישור וההתקפה, ולא הביאו תחליפים.

      בשנים האחרונות, יש אוהדי יונייטד שתמיד ימצאו שחקן לשנוא...

      הגב
  • אמיתי

    שתי קטנות בקונטרה - כי עם כל השאר אני מסכים ב1000%-
    -לא חושב שההתקפות על פוגבה ממומנות. אנשיםגזענים גם בחינם.
    - מוריניו ״בכה״ בעונה שעברה בדיוק על זה שלא הביאו את מגוויר ועוד חיזוק. הרבה כולל בעל הבלוג טענו שהוא צריך להתפטר בגלל זה. ועכשיו אתם אומרים שלסולשיאר לא הביאו מספיק. לוידע...
    תמוהה

    הגב
    • יותם

      מוריניו הביא ליונייטד 11 שחקנים, בהם שני בלמים (מתוך כל ה-11 נמצאים בהרכב היום לינדולף ופוגבה). לכן התלונות שלו היו מגוחכות. סולשיאר קיבל שתיים וחצי רכישות בקיץ שברור שיש הרבה עמדות שצריך לכסות ולשפר...

      הגב
    • דורפן

      לא מדוייק. אמרתי שהוא צריך להתפטר מרגע שהוא הכריז שהוא לא מאמין בסגל הזה. אתה לא יכול לצאת לעונה כשאתה אומר לשחקנים שהם לא מספיק טובים. סולשיאר לא עושה זאת לעולם. וכפי שצויין פה - המנג׳ר הקודם הוציא יותר מחצי מיליארד פאונד על רכש (ועוד משכורות עתק לאלכסיס וזלטן) כדי להביאנו עד הלום.

      הגב
      • אמיתי

        מקבל אם כי בברור שזה היה בשביל להפעיל לחץ על ההנהלה. מוריניו פוליטיקאי אבל בשורה התחחתונה העונה הקודמת הייתה ננראית אאחרת עם מגוויר

        הגב
        • אמוץ כהן-פז

          אמיתי, אתה מקליד כמו שיונייטד משחקת...

          הגב
          • אמיתי

            לי נשפך משו על המקלדת. מה התירוץ שלהם?

            הגב
            • אמוץ כהן-פז

              ענית לעצמך למטה... -)

  • סימנטוב

    המועדון ביקש מטוויטר למנוע גיזענות ברשת. מצוין רק שהבעלים תרם כספים לקמפיין של נשיאו והוסיף ותרם גם לאחר שנבחר.

    הגב
    • דורפן

      אכן. למרות שכנראה רק מתאוות בצע ולא מגזענות

      הגב
      • סימנטוב

        נן טוב, לפחות זה...

        הגב
    • jhkj

      קיימת אפשרות שמישהו שלא מסכים איתך פוליטית הוא לא גזען או תומך בגזענות.

      הגב
      • אביאל

        אין אפשרות כזאת בשמאל, אתה אוהב את טראמפ את נאצי, זה הלך הרוח בארה״ב.

        הגב
        • אמיתי

          לא כל מי שאוהב את טראמפ נאצי. כל הנאצים אוהבים את טראמפ. מרוצים עכשיו?

          הגב
          • צור שפי

            שלא לדבר שלא שמעתי מימין הסתייגות מהתועבה של טראמפ על היהודים. אנטישמי המחמד שלהם.

            הגב
            • אביאל

              צור - פרט בבקשה.

            • צור שפי

              אביאל, האקלים הפוליטי הקיים, גם כאן, גם בארה״ב, נוטה להיסטריה, חוסר מורכבות וראייה של מציאות בשחור-לבן. אתה מאשים את ״השמאל״ בראיית כל תומך בטראמפ כנאצי וזו תופעה שאכן קיימת אבל לטעמי השטחיות הזו קיימת לא פחות בימין, אולי יותר. מכיוון שאינני עוקב לעומק אחרי הדיון בארצות הברית אתן לך דוגמה מכאן - אנשים שבאו מהשמאל כמו בן דרור ימיני וגדי טאוב ״מעיזים״ לנסח טיעונים מורכבים יותר, כולל בעד ראייה מאוזנת יותר של טראמפ. אני לא רואה מישהו מצד ימין עושה משהו דומה, נוקט קו ביקורתי כלפי טראמפ, טוען בגנות האמירה האנטישמית שלו על יהודי ארצות הברית, טוען שהוא מסב נזק ארוך טווח לקשרי ישראל-ארה״ב באופן בו הוא מנסה להפוך את המפלגה הדמוקרטית כולה לעומר/טליב וכו׳. בקיצור, כשמישהו כותב מימין ״בשמאל כל תומך טראמפ הוא נאצי״ אני אומר שבימין המצב לא יותר טוב, אולי פחות.

            • צור שפי

              ועוד כמה מלים ביחס לשאלה האם טראמפ אנטישמי. לכאורה ברור שהתשובה שלילית, הרי בתו גיורת, חתנו ונכדיו יהודים וכו' וכו'. אבל, כצפוי יש כאן אבל. אנשים הם יצורים מורכבים וכמובן נשאלת גם השאלה מה זו אנטישמיות. ניקסון, למשל, היה אנטישמי על פי אמירות בוטות שלו שגם הוקלטו. באותו זמן הוא העסיק את קיסינג'ר כיועצו הקרוב ביותר וכמובן הציל את ישראל ב-1973 עם הרכבת האווירית. הדברים אינם סותרים כי אנשים, כאמור, מכילים באישיותם מרכיבים סותרים. אז ברור שטראמפ איננו מגדיר את עצמו אנטישמי והוא יכול להביא "הוכחות" ממשפחתו ומיחסו לישראל. מצד שני, האמירה האחרונה שלו על היהודים המצביעים למפלגה הדמוקרטית היא מאוד בעייתית ואמירות קודמות, כמו בשרלוטסוויל, גם אם אינן אנטישמיות כלשעצמן, הרי יש בהן תרומה לאקלים שבו האנטישמיות מרימה ראש.

            • באבא ימים

              לגבי ביקורתיות של הימין כלפי טראמפ- הנה בן שפירו (שקשה למצוא ימני מובהק ממנו)- תקשיב לחמש הדקות הראשונות)
              https://youtu.be/WBPj5V4F_mI

              לגבי הפוליטיקה של הרוצח מדייטון- לפי הוול סטריט גורנל הרוצח כתב בטוויטר שהוא ישמח להצביע לוורן.

              https://www.google.com/amp/s/www.wsj.com/amp/articles/politics-and-the-shooters-11565047588

              והנה ה forward. אחד מן העתונים הכי שמאליים בארה״ב.
              https://forward.com/opinion/428960/the-dayton-murderer-is-proof-we-need-to-take-left-wing-violence-seriously/

              אתה כתבת לא מזמן נאום שלם על בדיקת עובדות. אני לא יודע מה הדיאטה התקשורתית שלך אבל היא לא נשמעת מאוזנת. בגילנו אנחנו אמורים לדעת שדיאטה לא מאוזנת זה לא בריא.

            • רועי מ

              לא הבנת, לא שמעתי ביקורת על המוסלמיות שונאות היהודים, מוזר.

              זה נחמד שהם מסבירים כמונו מה לא טוב, אולי העונה סוף סוף זה יגיע. למרסיי

            • צור שפי

              רועי, במפלגה הדמוקרטית יש הרבה ביקורת על שונאות היהודים. בשבוע שקדם לסירוב הכניסה שלהן ביקרה כאן משלחת פרו ישראלית של 41 חברי קונגרס דמוקרטים. אלה פחות או יותר הפרופורציות בין פרו ואנטי ישראלים במפלגה הזו. הסירוב הישראלי לכניסתן (שבן דרור ימיני היטיב להגדיר - החלטה צודקת אבל מטופשת) הכריח את אותם 41 ואחרים להצטרף לביקורת על ישראל.

            • צור שפי

              זה קצת ארוך אבל שווה מאוד קריאה. מתוך הבלוג של יואב קרני "קו המשווה"

              האיש החוזר וּמתפאר ביכולתו להתמודד עם משברים בין לאומיים, וּלהתהלך בין הטיפות של רוסיה ואמריקה, צועד בלי מטריה וּבלי מעיל גשם אל תוך סופת הוריקן חזויה לחלוטין

              ערב שנת בחירות דרמטית בארה״ב, כאשר כל הסקרים חוזים תבוסה ניצחת לנשיא טראמפ, התנהלות לקויה להדהים בירושלים מפילה את ישראל אל מלכודת של נרטיבים: היא עכשיו גזענית ורודפת ילידים בזכות החלטה קלת-דעת לאסור את כניסתן של שתי צירות קונגרס מוסלמיות. בנימין נתניהו שכח את המטריה ואת מעיל הגשם כאשר נכנס אל סופת הוריקן חזויה לחלוטין

              ׳ניו יורק טיימס׳, ראש העמוד הראשון, שבעה-עשר באוגוסט 2019

              ״ישראל עשויה לאבד את התמיכה הדו-מפלגתית״, מכריז עתון במדינת ג׳ורג׳יה

              ספק אם הצילום הזה היה מגיע אל עמודיהם הראשונים של עתונים בארה״ב בשבוע שעבר, אבל התנהגותה של ישראל כלפי רשידה טלייב הפכה אותו לאיור טבעי. כאן הוא נראה על העמוד הראשון של ׳ארקאנסו דמוקרטיק גאזט׳, המופיע בעיר הדרומית ליטל-רוק

              איזה כישלון של דמיון, של תפיסה, של הבנה היסטורית, של פסיכולוגיה, של שכל ישר. אני מנסה להבין את התנהגות ישראל בפרשת האיסוּר על צירות הקונגרס המוסלמיות, באמת מנסה להבין.

              אם אנחנו מניחים, וּמדוע זה לא נניח, שלממשלת ישראל יש עניין בעתיד יחסיה עם ארה״ב, מה יכול להניע אותה לסַכֵּן השׂגים היסטוריים בני חצי מאה? היתכן שהיא תרצה לשמוט את בסיס התמיכה האמריקאית בישראל?

              עניין אחד הוא לעצבן את האליטות של השמאל המתכווץ בציון, אבל עניין אחר הוא להימאס על השמאל המתחזק והולך במפלגה הדמוקרטית של ארה״ב. עניין אחד הוא להיות אסירי תודה לדונלד טראמפ על השגרירות ועל הגולן, אבל עניין אחר הוא לקשור את ישראל בטבורה אל עתידו הפוליטי של נשיא, שהסקרים חוזים לו פה אחד תבוסה ניצחת בבחירות הבאות.

              אני מעז לחשוב שאפילו צוותי התגובות של הימין עלֵי-רשת, אלה המפקפקים כלאחר יד בפטריוטיוּת של יריביהם, לא היו רוצים לראות בהתמוטטות היחסים-המיוחדים בין ישראל לאמריקה. גם אם הם אינם סובלים את השמאל האמריקאי, מפני שהוא מזכיר להם את שנוּאֵי-נפשם מבית, הם מסוגלים להבין שההכרעות הפוליטיות בארה״ב אינן נמצאות בידיהם ואינן מושפעות מקריאות-הביניים שלהם. יהיה הצורך לגדף כל שמאלני, או סמולני, גדול כאשר יהיה, הם יודעים מה מוגבלת היא האפקטיביות הטראנס-אטלנטית של קריאת-הביניים המקומית.

              מר מיטראן הוא סוציאליסט

              אני נזכר משום מה בעצרת בחירות של מנחם בגין בלוד, תחילת יוני 1981, מערכת הבחירות האלימה והמקוּטבת ביותר בתולדות ישראל, כאשר סניפים ויחידים של המערך (כך קראו לו אז) חזרו והותקפו, ואסיפות בחירות של שמעון פרס שוּבּשוּ. מר בגין נאם, אם אינני טועה, יום או יומיים לאחר נצחון פרנסואה מיטראן בבחירות לנשיאות צרפת.

              זה היה נצחון היסטורי, הראשון של מועמד סוציאליסטי מאז ומעולם. יחסי ישראל-צרפת היו עכורים. בעצם יחסי ישראל עם כל הארצות, חוץ מדרום אפריקה של האפרטהייד וארגנטינה של הגנרלים, היו עכורים. הימים היו ימי משבר אפילו עם ארה״ב, וּמר בגין נהג להאשים את שר ההגנה האמריקאי, היהודי המוּמר קספּר וויינברגר, באנטישמיות. הוא האשים אותו גם באותה אסיפה בלוד.

              נצחון מיטראן היה קרן אור בעולם הצללים הקודר של מר בגין. מיטראן היה ידיד ותיק של ישראל. הקהל הריע אפוא לציוּן נצחונו. להלן הוסיף מר בגין (אני מצטט מזכרוני): ״כמובן, מר מיטראן הוא סוציאליסט, ואנחנו מתנגדים לסוציאליזם״. אנחת-אכזבה נפלטה מחזם הקולקטיבי של אלפי הנוכחים. אבל מר בגין הוסיף איזה ״אבל״, והאכזבה חלפה לה.

              ישראל, אבוי, אינה בוחרת ממשלות זרות ממש כפי שזרים אינם בוחרים את ממשלותיה. מחוץ למקרים קיצוניים אין לארצות בררה אלא לנהל את יחסיהן עם הממשלות שארצות אחרות בוחרות, או, לרוע המזל, עם ממשלות שארצות אחרות לא-בוחרות.

              ״נשים בעלות צבע״ ו״עליוֹנוּת לבנה״

              אף כי הפופולריות של דונלד טראמפ בישראל מרחפת סמוך לאולימפוס, בסביבות 70% על פי מרכז המחקר פְּיוּ (Pew) בוושינגטון, הפופולריות שלו בארה״ב היא פחות מ-44% (על פי הממוצע של RealClearPolitics).

              הסקר האחרון בזמן כתיבת הרשימה הזו הראה כי התמיכה האלקטורלית בו ירדה אל מתחת ל-40%. צריך להטעים שהבחירות יהיו רק בעוד 14 חודשים ויותר, והרבה יוּכל להשתנות. אבל לנוכח גִרְעון-פופולריות כזה, האנטנות צריכות להזדקף. כל ממשלה זרה, בייחוד כזאת התלויה לאספקת החמצן שלה בארה״ב, חייבת במשנה זהירוּת.

              הזיהוי הקרוב של ישראל עם טראמפ הוא בעייתי כשלעצמו. הבעתי כאן את דעתי לפני חודש ויותר שהתקפתו של הנשיא על ארבע צירות קונגרס דמוקרטיות רדיקליות (כולן, בעגה האמריקאית, ״נשים בעלות צבע״, זאת אומרת לא-לבנוֹת) מסבכת את ישראל במשוואה גזענית מסוכנת. הנשיא הסמיך את ״חוסר נאמנותן״ לאמריקה ל״שִׂנאתן לישראל וליהודים״. (אני אגב אינני מתווכח כאן עם עצם האיפיונים. אין לי כל אהדה לפוליטיקה של פלוגת-הארבע.) הוא עשה כן כדי להגביר קיטוב, מפני שקיטוב סלל את דרכו אל הנשיאות פעם אחת, ואולי יסלול אותה פעם נוספת.

              אבל ישראל מוכרחה להשתחרר מן הזיהוי עם פוליטיקת-הקיטוב, שכּוּלה פנימית, והיא צבועה בצבעים המאיימים של מה שחלק ניכר מן האמריקאים קוראים ״עליונות לבנה״ (white supremacy).

              כתבתי:

              ״יש צורך דחוף להזכיר לאמריקאים, כי הכרת-הטובה הישראלית לטראמפ אינה ביטוי של העדפה אידיאולוגית. זה צריך להיעשות בזהירות ורק במשתמע, למשל באמצעות מאמץ מוגבר להידבר עם דמוקרטים, בייחוד מבני הדור הצעיר, בייחוד עם מה שאמריקאים קוראים ׳בעלי צבע׳…

              ״אם עדיין לא התמנה צוות דיסקרטי בהחלט להכין את העידן שלאחר טראמפ, מוטב שימוּנה. זה הזמן לסיעור מוחות, מפני שמה שהיה לא יהיה״.

              זו לא היתה תוֹבָנָה נדירה. שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, שליחו הפוליטי של נתניהו וּבעל ברית גלוי של הימין האמריקאי, יעץ לירושלים להניח לשתי צירות הקונגרס המוסלמיות להיכנס, לפחות מתוך דרך ארץ כלפי הקונגרס של ארה״ב, שישראל סמוכה אל שולחנו זה 50 שנה ויותר. הוא זה המאשר מענקים עתירי-מיליארדים לאוצר הישראלי.

              נסוגים אל הלאגר

              מה שקרה להלן הוא זה המביא אותי להשתוממות אותנטית, לא רטורית. בשעה שהתקשורת האמריקאית הסבירה בוקר וערב את שיטותיו של הנשיא ואת מטרותיו; בשעה שהמפלגה הדמוקרטית כולה ראתה את עצמה נאלצת להיחלץ להגנתן של צירות הקונגרס המותקפות; בשעה שהתנהגותו של הנשיא הצטיירה כ״גזענית״, או לפחות אופורטוניסטית; ישראל נקלעה אל מלכודת, שהיתה בחלקה הגדול מעשה-ידיה.

              ציוצי הנשיא, שהמריצו את ישראל למנוע את ביקור אילהאן עומר ורשידה טלייב, לא היו לחץ פוליטי, ובוודאי לא היה כרוך בהם איוּם. הם היו לכל היותר הקנטה מן הז׳אנר שעליו מר טראמפ אמון. הוא מקניט ידידים ואויבים בוקר וערב. הרטוריקה שלו שזורה בהקנטות. לא כל הקנטה היא הכרזת מלחמה. אין צורך להניח שרצונו הטוב של הנשיא מחייב את המעוניינים בעמידת דום מתוחה קבועה. היה אפשר להסביר לו, ממש כפי שהשגריר דרנר הסביר לפני האיסור, שאישור כניסתן של הצירות הוא עניין פשוט של נימוסים תקינים.

              ממשלת ישראל החליטה להתעלם מכל סימני-ההזהרה הפוליטיים, ולעשות משהו שממשלת האפרטהייד בדרום אפריקה היתה אמונה עליו: איסור כניסה ו׳נידוּי׳ (ממש נידוי, שמתוקפו אזרחים דרום אפריקאיים היו הופכים ללא-אנשים, והיתה נשללת מהם היכולת לעמוד בקשר עם העולם החיצון או אפילו עם סביבתם המיידית).

              זו התנהגות כמעט פרימיטיבית של ׳לאגֶר׳: החלוצים הלבנים הנועזים של ערבות דרום אפריקה, או של המערב הפרוע האמריקאי, המקיפים את עצמם בקרונות-שוורים כדי להדוף התקפה. אי אפשר שאומה מודרנית, הזקוקה לאהדת זרים, תיסוג אל הלאגר כל אימת שמישהו פוגע בכבודה.

              ״ארץ של מיעוטים״

              ארה״ב משתנה. זה שינוי המעוּגן בדמוגרפיה: צירוף התכווצוּתוֹ ההדרגתית של הרוב הלבן (ארה״ב עומדת להפוך ל״ארץ של מיעוטים״ סביב אמצע המאה, אולי עוד קודם) ושל כניסת דור צעיר בעל השקפות עולם רדיקליות. די להתבונן במִדגמים, המראים התפלגות של תמיכה פוליטית על פי פִּלחֵי-אוכלוסיה. רק פלח אחד מתייצב חד-משמעית לימין הנשיא ומפלגתו: גברים לבנים בני 55 ומעלה, בייחוד בני 65 ומעלה. רוב גדול של נשים ושל צעירים, ורוב עצום של לא-לבנים, מתנגדים לנשיא.

              זו מראה הפוכה, הלוא כן, של הדמוגרפיה הישראלית. בישראל, המאגר הדמוגרפי של פוליטיקה ליברלית הוא המתכווץ והולך. שאלה רצינית, הצריכה להטריד אנשים מימין, אולי עוד יותר מאשר אנשים משמאל, היא אם בימין הישראלי המתרחב יש די אנשים המסוגלים להתאים את עצמם למציאוּת במקום לנסות להתאים את המציאוּת לעצמם.

              המציאות החדשה, לא באמריקה בלבד אלא ברוב חלקי המערב, כרוכה בביקורת עצמית וּבהתכחשות היסטורית ותרבותית. אני אומר את זה בצער. אין לי כל אהדה למהלך הקיצוני הזה. אני מקווה שהוא ייבלם. אבל נשיאות טראמפ היא המאיצה אותו.

              המלחמה על הגדרת ההיסטוריה

              ה׳ניו יורק טיימס׳ הוא עכשיו יעד לחִצי ביקורת של הימין בעקבות דליפה של שיחה שניהל עורכו האקזקוטיבי (לא בדיוק עורך ראשי) עם מערכת החדשות שלו. הוא הודיע לכתביו, שהעתון משנה כיווּן. לאחר שעסק במשך שנתיים בפרשת ההתערבות הרוסית בתהליך הפוליטי בארה״ב, העיתון ידגיש מעכשיו גזענות.

              זה כשלעצמו לא נורא, חוץ מזה ש״גזענות״ בעיני המוציאים-ומביאים ב׳ניו יורק טיימס׳ אינה רק איפיון של התנהגות; היא איפיון של היסטוריה. העיתון הודיע על פרוייקט חדש, הנקרא בפשטות ״1619״, על שם ״השנה שבה נוסדה אמריקה״. העיתון אינו מתחכם. הוא מודיע על כוונתו להוכיח, כי אמריקה נולדה בחטא, בסימן גזענות, דיכוי וניצול. ״הברוטליות של הקפיטליזם האמריקאי״ הגיעה אל ביטויה המובהק ביותר בשדות-הכותנה, שבהם נוצלו עד מוות המוני עבדים שחורים.

              העבדוּת היא עובדה טראגית. כיוצא בזה, עובדה היא שהרבה מעושרה של אמריקה נצבר על כתפיהם של עבדים שחורים, לפחות עד פרוש המהפכה התעשייתית. אבל הפרוייקט של ה׳טיימס׳ ונאום עורכו אינם עוסקים במניין חטאי-העבר; הם חוזרים וּמגדירים את העבר על יסוד החטאים האלה. ה׳טיימס׳ מודיע לקוראיו, שמטרתו היא להעניק מסגרת חדשה (re-framing) להיסטוריה האמריקאית.

              ההכרזה הזו מחייבת אותנו אולי להעניק מסגרת חדשה ל׳ניו יורק טיימס׳. אם מטרתו היא ליצור הבנה חדשה של ההיסטוריה האמריקאית, הוא הופך בזה למשתתף פעיל, או למנהיג, במלחמה רב-יבשתית נגד תודעת המערב ונגד תחושות הייעוּד שלו.

              המלחמה על הגדרת ההיסטוריה כרוכה בהתנערות כמעט מכל מה שהמערב חשב למכוּבּד ולִמעורר גאווה. במרכזה עומדת התכחשוּת לַמורשת. ישראל היא חלק מן המורשת הזו.

              אם הבריטים מתביישים בעברם האימפריאלי, הם בהכרח מתביישים במה שהעבר הזה הניב. ישראל היא אחת מתנובותיו.

              אם אמריקאים מתביישים בחלקם של אבות-אבותיהם בדיכוי הילידים צפון אמריקה (׳אינדיאנים׳), ממילא הם מתביישים בתמיכתם בארצות אחרות שדיכאו את ילידיהן. אויבי ישראל באמריקה להוטים לכלול את ישראל בקטגוריה הזו. היא מדברת אל לבם של רבים, שאין להם מושג או עניין בעצם הסכסוך הישראלי-ערבי.

              ישראל היתה צריכה להישמר מכל משמר מפני היכּללוּת בנרטיב הרדיקלי, המתאר את המערב כאויבם של ״האנשים בעלי הצבע״ (people of color). איסור כניסתן של עומר ושל טלייב מכניס את ישראל אל הנרטיב — ומעניק מתנה נדירה לאויביה.

              רשידה טלייב בחברת תומכים יהודיים במחוז הבחירה שלה במדינת מישיגן, על עמוד השער של העתון המקומי Detroit Free Press

              המטרה: לאזן את מרכיבי המשוואה

              היחסים הלבביים בין ארה״ב לישראל התחילו להתפתח רק בשנות ה-60 של המאה ה-20, תחת נשיאים דמוקרטיים. הם עמדו בשורה של מבחנים, מפני שהם היו מיוסדים על תמיכה רחבה, אשר חרגה משיקולים של תועלת אלקטורלית.

              הרוב הגדול של יהודי אמריקה מצביעים באופן עקיב לטובת מועמדי המפלגה הדמוקרטית, הן לנשיאות והן לקונגרס. אף על פי כן, נשיאים רפובליקאיים התייצבו בדרך כלל לצד ישראל. רונלד רייגן וג׳ורג׳ בוש הבן היו הידידים הנאמנים ביותר שלה בבית הלבן.

              אילהאן עומר הסבירה זה לא כבר ברוב חן, שפוליטיקאים תומכים בישראל בגלל ה Benjmains, רמז לדיוקנו של בנ׳גמין פרנקלין על שטרי מאה דולר. אבל זו תוצאה של בוּרוּתהּ ושל הבוז שהיא רוחשת לתרבות הפוליטית האמריקאית, למורשתה ולַערכיה; תוצאה של דעותיה הקדומות על היהודים.

              התמיכה בישראל אמנם נהנתה מעוצמתם של תורמים יהודיים, אבל חרגה מֵעֵבֶר לתמיכה הזו. ברבע המאה הראשונה של חייה, ישראל קצרה את פרי הרומנטיזציה של קיומה בייחוד בין סוציאל-דמוקרטים מערביים. אל זה הצטרפו רגשי אשמה כלליים, בייחוד כאשר התחילה להתפשט תודעת השואה, ממשפט אייכמן עבור דרך סדרת הטלויזיה האמריקאית Holocaust, באמצע שנות ה-70. האהדה הבסיסית התארכה מעבר לתוחלת חייה של הרומנטיזציה. גם הימין, שהיה אדיש לישראל, או רחש לה איבה, הצטרף אל ההסכמה הפרו-ישראלית מסוף שנות ה-70 ואילך.

              איזוּנם של מרכיבי ההסכמה היה תמיד אתגר לא פשוט. עד עליית הליכוד לשלטון, ישראל הסתמכה על בריתה עם ליברלים, סוציאל-דמוקרטים ואיגודים מקצועיים. עליית הליכוד היטתה את ישראל ימינה, גם בזירה האמריקאית. הפלירט הפומבי של מנחם בגין עם הימין הנוצרי עורר אי-נוחות ניכרת בין היהודים, הרואים את עצמם קורבנות פוטנציאליים של איום נוצרי פונדמנטליסטי על ההפרדה בין דת למדינה, וחולקים עליו בשורה של ענייני חברה.

              בנימין נתניהו מצא את רוב ידידיו באמריקה בין ׳השמרנים החדשים׳ (Neo-Cons), שרובם באו מן הטרקלינים הספרותיים של יהודי ניו יורק. הם היו בדרך כלל יוצאי המפלגה הדמוקרטית. חלקם השתייכו לשמאל הרדיקלי לפני שחזרו בתשובה. הם העניקו תנופה ציבורית ואינטלקטואלית לרפובליקאים של רונלד רייגן, אבל בניגוד לתקוותיהם ולציפיותיהם לא הצליחו לשכנע יהודים להעביר את קולותיהם לימין.

              סימני הקרע בין אוהדי ישראל למיעוט השחור בארה״ב התחילו להינתן עוד בסוף שנות ה-60, גם בגלל ההקצנה של הפוליטיקה השחורה באמריקה וגם בגלל התפיסה הגוברת של ישראל כמדינה המדכאת ״אנשים בעלי צבע״. השוּתפוּת הצבאית ההדוקה של ישראל עם דרום אפריקה בימי האפרטהייד העמיקה את הקרע עם הרדיקלים, והעובדה שישראל שיקרה בגלוי לידידיה לא הועילה לשמה הטוב. אבל הממסד הפוליטי השחור, בעיקר זה המיוצג בקונגרס, הוסיף לתמוך בישראל, אם גם בלב ולב.

              הליכה על בהונות, בעיטה בצלעות

              שכל ישר, זהירות טבעית וּקריאה רצינית של המפה חייבו את ישראל להתהלך על בהונותיה. לא זו בלבד שהיא לא התהלכה עליהן, אלא שהתקפתה על נשים שחורות, יהיו דעותיהן נפסדות כאשר יהיו, היתה שקולה כנגד בעיטה בצלעות.

              אני חושב שלישראלים, תהיה השקפתם הפוליטית אשר תהיה, יש סיבה לחרדה. היא אינה נוגעת להעדפות רעיוניות או לקווי פעולה מדיניים. היא נוגעת לשיקול דעת, להבנת מצב, ליכולת לסכל משבר בטרם פורענות. התנהלות ישראל בפרשה הזו מעוררת שאלות הכרחיות על רצינותם של מנהליה.

              ראש הממשלה אינו זקוק לשיעורים בפוליטיקה אמריקאית. הוא היה עֵד ראיה וּשמיעה לפוליטיקה הזו במשך שנים. הוא גדל והתחנך באמריקה. בה הוא הגיע אל פרקו הפוליטי. הוא היה דיפלומט ישראלי בכיר בוושינגטון של רונלד רייגן. הוא הוסיף להתרפק על אמריקה בימי שגרירותו באו״ם (שתי השליחויות היו בין 1981 ל-1988). כראש ממשלה הוא נשא ונתן עם שלושה נשיאים אמריקאיים, אם כי שניים מהם לא כל כך סבלו אותו. הוא לא חדל להיפגש עם פוליטיקאים אמריקאיים מכל הדרגים ומכל הזרמים.

              וזה מה שיוצא מחצי מאה של חינוך אמריקאי? זה עניין שאין הדעת תופסת. למען האמת, הדעת כמעט אומרת נואש. האיש המורח את טראמפ על הקירות, מעשה ״ליגה אחרת״, מעמיד בספק את כשירותו לשחק באיזושהי ליגה. האיש החוזר וּמתפאר ביכולתו להתמודד עם משברים בין לאומיים, וּלהתהלך בין הטיפות של רוסיה ואמריקה, צועד בלי מטריה ובלי מעיל גשם אל תוך סופת הוריקן חזויה לחלוטין.

              אין מנוס מלחשוב להיסטורית את הסכנה הנשקפת עכשיו לעתיד יחסי ישראל עם אמריקה. כפי שכתב השבוע ה׳וושינגטון פוסט׳, ישראל הפכה בן-לילה לעוד נושא אחד השנוי במחלוקת מרה, לצד הפלות מלאכותיות, בעלוּת על כלי נשק פרטיים והגירה. אלה עניינים שעליהם אמריקה נקרעת לגזרים. ישראל לא היתה צריכה להיות שם.

              איפה היתה עורמת הדיפלומטיה

              במשך שנים, האהדה לישראל באמריקה היתה תוצאת התעניינותו של מיעוט אקטיבי, ששלומה של ישראל היה כאש בעצמותיו. הרוב הגדול של האמריקאים אינם מתעניינים בעולם החיצון, אפילו לא בישראל. איוּם תמיד נבע מן האפשרות שמשהו לא-טוב יוציא את ההמונים מאדישוּתם, כמו למשל הצורך לשגר צבא אמריקאי להציל את ישראל (לא קרה, תודה לאל), או הרושם שטירור נגד אמריקה הוא תוצאה של תמיכתה בישראל (יכול היה לקרות).

              אויבי ישראל באמריקה מרטו את שַׂערם במשך שנים. הם לא הצליחו לשכנע מספר מספיק של אמריקאים, שישראל מזיקה לִבריאותם הפוליטית. אנחנו יודעים שזה משתנה והולך בשנים האחרונות. סקרים מראים זה זמן מה שישראל מאבדת את תמיכתם של פעילים דמוקרטיים. אבל פעילים הם רק פעילים.

              חוכמת המדינאוּת, או עורמת הדיפלומטיה, היו צריכות להדריך את התנהלות ישראל. היה עליה לצאת מגדרה שלא להעניק יתרונות אמוציונליים לאויביה באמריקה. היא נכשלה במשימה הזו. אמוציות מפרנסות עכשיו את הנרטיב האנטי-ישראלי במידה חסרת תקדים.

              רשידה טלייב מתייפחת במסיבת העתונאים המשותפת עם אילהאן עומר, תשעה-עשר באוגוסט 2019 (צילום מסך)

              בזמן כתיבת הרשימה הזו צפיתי במסיבת העתונאים של עומר וטלייב, שבמהלכה פרצה טלייב בבכי כאשר סיפרה על תלאותיה של אמה, אזרחית אמריקאית, במחסומי צה״ל בגדה המערבית. זו קטסטרופה של יחסי ציבור שאין לה שיעור, אפילו מבחינת הימין הישראלי. מה אני אומר, בעיקר מבחינת הימין הישראלי.

              משונה בעיניי שהאופוזיציה בישראל אינה עושה ניסיון רציני להעמיד את עתיד יחסי ישראל-ארה״ב על מדוכת הבחירות. היא יכולה לטעון, על יסוד הימים האחרונים, כי מר נתניהו נכשל במבחן-הנהיגה החוזר שלו, ואין בררה אלא לשלול את רשיונו, לטובת נצח ישראל.

            • אוהד

              ליואב הקרני יש ידע עצום והוא כותב מאוד יפה, אבל הרבה פעמים הוא מצייר את המטרה מסביב לחץ.
              הוא תמיד אנטי ביבי ואנטי טראמפ לא משנה מה הם יעשו.

            • jhkj

              התשובה לפסקה האחרונה היא פשוט כי הוא טועה.
              א. המועמדים של המועמדים העיקרים של המפלגה הדמוקרית הם אליזבת וורן, ברני סנדרס, קמילה האריס וביידן. אליזבת וורן וברני סנדרס מאוד לא תומכים בישראל, וזה עוד כלום לעומת קמילה האריס, וביידן גם הראה מה הוא חושב תחת או מה שהיה נורא אלינו ספציפית ובמדיניות חוץ באופן כללי. הדמוקרטים הם אלה שמחרבים את הקשר כי כל המועמדים הרציניים לא אוהבים את ישראל.
              ב. אילאן עומאר ורשידה טאליב רצו לצאת למסע פוליטי המאורגן על ידי ארגון טרור המוכר כארגון טרור בארצות הברית, זה לא הגזע שלהם, זה לא הדעה שלהם, זה העובדה שזו תקיפה אקטיבית על ישראל מארגון שכניסתו לארץ אסורה.
              ג. הוא כמובן מתעלם מאיזה בדיחה יצאה טאליב עם עניין סבתא שלה.
              ד. אני יכול ולהמשיך ולהמשיך אבל העובדה שהוא חושב שטראמפ יימחץ על ידי הדמוקרטים בבחירות הקרובות מראה שהוא כמו הפרשנים לפני הבחירות הקודמות, בעיקר מברבר את עצמו לדעת וחי בבועה.

              בנוגע אגב לניואנסים וגדי טאוב הימין הישראלי בקונצנזוס, כלומר ערוץ עשרים ישראל היום מאוד מעריכים את גדי טאוב ונותנים לו במה גם אם הוא שמאל במפה הפוליטית בגלל הניואנסים ושהוא מתנגד להשתקתם.

            • באבא ימים

              צור שלחתי לך תגובה הן ביחס לביקורת מימין על אמירותיו של טראמפ וגם ביחס לדעות הפוליטיות של הרוצח מדייטון. היא מתעכבת בגלל לינקים. כשבני יאשר היא מן הסתם תעלה.

            • באבא ימים

              בישראל. וכשם שאני לא שולל את ציוניותו של השמאל בגלל שאנטי ציוניים מצביעים לו, אתה לא יכול לשלול את טראמפ בגלל שהנאצים תומכים בו. אני מניח שהם תמכו גם בבוש וברייגן בהשוואה לקרטר וקלינטון. אז עכשיו גם הם לא לגיטימיים? האם המפלגה הדמוקרטית לא לגיטימית בגלל ראשידה טאלייב ואילהאן עומר שלא זו בלבד שהמיינסטרים של המפלגה לא גינה אותה היא עדיין משמשת כנציגת המפלגה במקבילה של הסנאט לוועדת החוץ והבטחון?
              כאשר סטיב קינג חבר קונגרס רפובליקני תהה מה לא בסדר בביטוי white supremacy. המפלגה הרפובליקנית הדיחה אותו מכל התפקידים בקונגרס בהם שירת מטעמה. כאשר אילהאן עומר התבטאה באופן אנטישמי שלוש פעמים רצופות. המפלגה הדמוקרטית לא הצליחה להעביר החלטה המגנה אנטישמיות. היא ניסתה אבל הייתה התנגדות מתוך המפלגה עצמה כך שנוסח הפשרה היה גינוי כללי של שנאה ו(כמובן) איסלאמופוביה.

              השולים הקיצוניים במפלגה הדמוקרטית מייצגים אותה הרבה יותר טוב ממה שהשוליים הקיצוניים של המפלגה הרפובליקנית מייצגים אותה.

            • צור שפי

              ג'יי אייטש קיי ג'יי (המערכת לא מקבלת אותיות לועזיות משום מה) - זה שוורן או סנדרס או האריס או ביידן לא אומרים אמן אחרי מדיניותו של נתניהו לא אומר ש"הדמוקרטים מחרבים את הקשר עם ישראל". להזכירך שממשל אובמה (הכושל) היה זה שהגדיל את הסיוע לישראל לשיא של כל הזמנים, דרך קצת מוזרה להביע עוינות/לחרב קשרים. אתה מנסה לעשות מה שטראמפ מנסה - לצייר את כל המפלגה הדמוקרטית בצבעים של ה"סקווד" (ארבע חברות הקונגרס) ונתניהו גם הוא עוזר לקו הזה באמצעות סירוב הכניסה המטופש שהביא עליו ביקורת לא רק מהדמוקרטים אלא אפילו מאייפאק. מה יגידו התועמלנים עכשיו - שגם אייפאק שמאלנים בוגדים?

            • צור שפי

              באבא - הממסד הדמוקרטי גינה את האמירות האנטישמיות של עומר ביותר מהזדמנות אחת. כמו שכתבתי בתגובה אחרת, אני מקבל שהאיום הפוליטי המשמעותי ביותר על ישראל בא היום מצד שמאל, גם בארה"ב ועוד יותר באירופה אבל זו לא סיבה להשתתף במשחק המלוכלך של טראמפ כי המשחק הזה טוב לו, רע לישראל ולא משרת את האינטרסים שלנו.
              ובאשר למי שחסידי העליונות הלבנה והניאו נאצים תומכים בו, אתה קצת מיתמם. ברור שמסורתית הם תמכו יותר ברפובליקנים מאשר בדמוקרטים והדבר לא נאמר בשום אופן לגנותם של נשיאים רפובליקנים מהעבר. ההבדל הוא שהשפה בה משתמש טראמפ וגם דמויות בקרב עוזריו היא כזו שמייצרת אקלים שגורם לחלאות האלה להרגיש יותר נוח. כשטראמפ אומר שבשרלוטסוויל (בארוע בו ניאונאצי רצח מפגין) היו טובים ורעים בשני הצדדים זה סוג של לגיטימיות שנשיאי עבר רפובליקנים לא היו מעלים על דעתם לתת להם.

            • אוהד

              אחרי כל פיגוע של הפלשתינים כל העולם ואישתו מגנים את שני הצדדים.
              אז לפי הגדרתך כל העולם עושה "טראמפ" אבל רק כשטראמפ עושה את זה אז זה מסית, גזעני....?

            • צור שפי

              אוהד. אני לא מכיר את זה שאחרי כל פיגוע פלסטיני "כל העולם ואשתו מגנים את שני הצדדים". אשמח לדוגמאות ובכל מקרה צורת התנהגות נפסדת אחת לא מצדיקה צורת התנהגות נפסדת אחרת.

            • באבא ימים

              יש אנשים טובים בשני הצדדים לא נאמר בהקשר ההפגנוצ עצמן אלא בהקשר המחלוקת שהיתה ברקע - האם להשאיר פסלים המתייחסים למלחמת האזרחים.

              אמרתי לך בדיוק איך המפלגה הדמוקרטית גינתה את האנטישמיות של עומר - על ידי הצהרה חלבית נגד שנאה באופן כללי ובלי להדיח אותה מועדת החוץ. אני בטוח שפלוסי ושומר היו מתים להעיף אותה. אין להם את הכח הזה במפלגה שלהם. הבייס שלהם לא יתן להם. זה ההבדל. בימין אלו גלוחי ראש דפוקים, מטורפים ומגעילים. בשמאל אלו חברי קונגרס.

              וזה בלי אף מילה על הניו יורק טיימס. העיתון שמספר לכולם כמה טראמפ גזען בין התחלקות אנטישמית אחת לשניה.

            • אוהד

              צור, חשבתי שאתה מספיק מוכשר לעשות חיפוש באינטרנט.
              הנה סתם דוגמא אחת:
              https://news.walla.co.il/item/2929178

              זה אכן לא מצדיק אבל קצת בעייתי לצאת בביקורת על טראמפ שגורם לכך ולכך שבעצם הצד השני עושה בדיוק אותו הדבר אבל כולם מתעלמים.

            • אביאל

              צור - אני מסכים עם נושא המורכבות, אל תשכח שהתגובה הראשונה שלי היתה בדיוק לדברים הפשטניים של אמיתי.

              בקשר לאנטישמיות של טראמפ, בוא נבהיר, הוא אמר שיהודי אמריקאי שמצביע לדמוקרטים הוא חסר ידע או לא נאמן, זו האמירה, העניין כאן ברור, הנאמנות מופנת כלפי ישראל ולא כלפי אמריקה ובהחלט יש משהו בדברים שלו, יהודים שתומכים בSquad שמעיף את הדמוקרטים שמאלה, בתומכי BDS, שעשרות מעוזריהם מזוהים עם תמכיה גורפת בחמאס ובחיזבאללה, שמוציאים מהפה אנטישמיות, תמיכה בהם הם אכן חוסר ידע (טיפשים שימושיים) או לא נאמנים למדינת ישראל, פשוט וחלק, אין בזה שום דבר אנטישמי, להפך, אמירה פילושמית ביותר שמראה על תמיכה טראמפ גם במדינת ישראל ויציאה מובהקת נגד שונאיה.

            • באבא ימים

              צור. אוקי אבל אז השאלה למה אתה מתכוון כשאתה אומר אנטישמי. כי האנטישמי שאתה מתאר הוא גרסה מאוד מרודדת ומאוד מרוככת של המונח. גרסה שהופכת אותו לכמעט חסר משמעות.

              אתה יודע- המקרה של טראמפ הוא די פשוט. The guy is an asshole. לא צריך להעמיס על זה הרבה מעבר. יש אנטישמים וגזענים אמיתיים. הוא לא אחד מהם.

            • צור שפי

              אוהד, הבאת דוגמה אחת, זה לא ״כל העולם ואשתו״. אם תבדוק בהודעות הרישמיות של מנהיגי מדינות מערב אירופה או האיחוד האירופאי (לא חלק העולם הכי ידידותי לישראל כידוע) תראה שככל שהם מתבטאים על טרור נגד ישראלים (הם עושים את זה פחות מדי) יש אצלם הפרדה בין הגינוי למעשי הטרור וההתייחסות הביקורתית שלהם למדיניות ישראל בשטחים. בכל מקרה ההצהרה של טראמפ על שרלוטסוויל היתה נוראה והניאונאצים היו זכאים לשאוב ממנה עידוד.

            • צור שפי

              באבא, אתה צודק, האנטישמיות היא לפעמים באוזני השומע. יש את מה שאני מכנה ״אנטישמיות חיובית״ של אנשים שבתום לב מודים שהם מעריצים יהודים בגלל שהם כביכול יודעים לעשות כסף. העניין הוא שבעיקר באירופה אבל גם במידה ידועה בארצות הברית האנטישמיות מהווה חלק מהדי.אנ.איי התרבותי. בספרד למשל מעשים לא כשרים בתחום העסקים (מה שאצלנו קרוי מאנקי ביזנס) נקראים ״חודאדס״ (מעשים שיהודים עושים) וזו כזכור מדינה שגירשה את היהודים ככה שהם בכלל לא הכירו אותם לאורך השנים. יש עוד דוגמאות לא מעטות כאלה. הרקע של טראמפ הופך אותו למועמד לא רע להידבק באנטישמיות שורשית כזו (מזכיר שמועדוני וואספים בארה״ב היו לעתים סגורים בפני יהודים) אלא שההרכב המשפחתי שלו מהווה כנראה נוגדן יעיל.

          • אביאל

            אמיתי - תרשה לי לגחך, הרוצח בניו זילנד, בפיטסבורג וגם זה מוולאמרט, ממש עכשיו, שלושה ממה שמכנים עליונות לבנה, כתבו במניפסטים שלהם נגד טראמפ והרוצח מפיטסבורג אמר שהיהודים מנהלים אותו.
            תשמע את דיויד דיוק, זה לא מה שהם ציפו מטראמפ.

            הגב
            • אמיתי

              אתה רומז שהם הצביעו להילרי?

            • jhkj

              חלקם תומכי ברני/וורן מוצהרים אמיתי. זה באמת סתם אנקודטה כי המשפט שלך לא היה רלוונטי לפואנטה שכל מי שתורם כסף לטראמפ הוא לא בהכרח גזען מטורף ולכן גלייזר הוא לא רשע מרושע (אני אוהד ארסנל כן, אני מגן עליו באמת לא מתוך אהבה גדולה), אלא גם שהמשפט שלך כל כך לא נכון שהוא לא רק קל להפרכה בדוגמאות כמו שעשה אביאל אלא גם שבאופן גורף הארגונים והאנשים שאתה מתאר שונאים את טראמפ, ומה שאתה אומר מבוסס על אותם אנשים שאומרים שטראמפ אנטישמי וכנראה לא יודעים מי הבת והחותן שלו או מה תפקידם בממשל.

            • אמיתי

              מי מהם תומך ברני?
              יודעים גם מי היה האבא של טראמפ.
              יש עלייה ברורה בתקריות אנטישמיות מאז טראמפ ויש לאירגונים האלו רוח גבית. אבל תמשיכו לעצום את העיניים והאף כי הוא הכיר ברמת הגולן

            • צור שפי

              אף אחת מהחלאות האלה לא הצביעו/תמכו בסנדרס/וורן. די לשקרים האלה.

            • אוהד

              לא נכון, אין עלייה ברורה בתקריות אנטישמיות.
              אולי יש עלייה ברורה בדיווחים עליהם בתקשורת כי יש את מי "להאשים".

            • אוהד

              הנה דוגמא כמה קל לתקוף את טראמפ במקום את התקשורת
              https://www.israelhayom.co.il/opinion/685227

            • אביאל

              אמיתי - רבים מהם בוודאי הצביעו (בבחירות הקודמות) לטראמפ כי הם חשבו שהוא יסכים לעמדות שלהם, בפועל הם מאוכזבים ממנו, כמו שאמרתי, הזכירו את האכזבה הזאת במנפיסטים שלהם ויצאו נגדו ותראה איך החלאה דיוק מדבר עליו בימים אלו, שאגב אותו דיוק הדהד את דבריה של עומאר לגבי הכסף של היהודים באמריקה ואמר שאם הוא ומוסלמית אומרים את זה כנראה שזה נכון.
              בקשר למי הם הולכים להצביע, אין לי שמץ של מושג.

          • אסף the kop

            בדקת ?

            הגב
          • באבא ימים

            זה לא נכון. תשמע את כריס קנטוול, הדובר של הנבלות משארלוטסוויל מדבר על טראמפ והבת היהודיה שלו.

            הגב
            • באבא ימים

              זה היה לאמיתי שאמר שכל הנאצים אוהבים את טראמפ.

            • אמיתי

              שוב. אז אתה מנחש שלפני ארבע שנים הוא שם הילרי בקלפי?
              מוסיף קישור קטן ומיציתי
              https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3768279

          • באבא ימים

            אני לא מנחש כלום. אתה טענת שכל הנאצים אוהבים את טראמפ. הבאתי ראיות שאתה טועה. אתה יכול להתיימר לדעת מה אדם הצביע. אני אפילו לא יודע אם הוא הצביע.

            וחוץ מזה- בוא נזרום עם הטיעון שלך ״טראמפ לא נאצי אבל הנאצים אוהבים את טראמפ״ - מה ההבדל בינו לבין ״השמאל לא רוצה לחסל את מדינת ישראל אבל כל מי שרוצה לחסל את מדינת ישראל מצביע שמאל״?

            הגב
            • רועי מ

              אהבתי

            • אמיתי

              גם אני הבאתי ראיות. אהבה זה דבר יחסי.
              הניאו נאצים מעדיפים אותו על פני שאר האלטרנטיבות. זה לא אני אומר. זה מי שחקר אותם והם עצמם אומרים.
              לא ככ מבין את ההשוואה למשפט שהבאת- הרי חאמסניקים לא מצביעים ובוודאי שיעדיפו את מי שדואג להם לכסף ולהמשך הסיכסוך..

            • צור שפי

              איפה באבא? באיזה מדינות? מפלגות ניאו-נאציות ששונאות לא רק יהודים אלא גם את ישראל יש בלא מעט מדינות. מה שנכון הוא שכיום ההתנגדות הפוליטית המשמעותית ביותר לקיומה של ישראל באה משמאל.

  • יאיר אלון

    איך לא הביאו את נבס..

    הגב
  • יאיר אלון

    במשחק נגד צ'לסי ראינו ניצול מצבים מקסימלי והיום אנחנו רואים רשלנות או חוסר ריכוז של החבר'ה מקדימה וחוסר היציבות הזאת לצערי די מאפיינת את בחורינו. מחצית עם לא מעט מצבים טובים מסתיימת ללא אף כיבוש ואפילו לא החמצות מסמרות שיער.

    בהגנה תנומה קלה עלתה לנו בשער כ"כ קל שאפשר באמת להשתגע.
    נחזיק אצבעות שפציעתו של שואו אינה חמורה משום שעל אף מגרעותיו הוא עדיף על יאנג.

    מה האפשרויות להמשך טוב יותר?
    1. להזיז את ג'ס שמאלה ולשחק דה פקטו עם שני חלוצים.
    2. להכניס את מאטיץ' ולשחרר את פוגבה קדימה.
    3. להוציא את לינגארד ולהכניס את מאטה/פריירה על אותה העמדה. הם אמורים לפחות להיות יעילים יותר נגד צפיפות ממנו. או ללכת על כל הקופה עם גרינווד במקומו אבל זה נראה לי קצת מוקדם מדי במחצית.
    4. להרגיע את השחקנים, שיחזרו לשחק כפי ששיחקו עד הפציעה/ספיגת השער ולהאמין שהפעם יצליחו לנצל את ההזדמנויות ולהפוך את המשחק

    מהמר שסולשיאר ילך על אופציה מס' 4

    הגב
  • יוסי מזרחי

    חצי שני של המחצית.
    שחקנים שלא עולים או משתכרים רבע מהמקבילים שלהם אצלנו, עושים מה שהם רוצים, ממרכז השדה עד דה חאה.

    הגב
  • שימחה ריף

    מחצית לא מרשימה של השדים,עושה רושם שדה חאה בעונות קודמות היה יכול לקחת את האחד על אחד הזה,אבל קשה להאשים אותו,צריך להאשים את לינדלוף שלא לקח את הכדור ה1.היה טעות לשחרר את לוקאקו מבלי להביא תחליף...נו נקווה לשיפור מחצית 2

    הגב
  • דניאל גיימס

    פוגבה ממשיך להסריח את הדשא.
    לינדלבלוף רך וההגנה מבולבלת.
    לינגרד צופה בעניין.
    מרכז שדה מהחלשים בליגה.
    לפחות יש טיפה מאמץ.
    פנינו לעונה לא פשוטה.

    הגב
  • יעקב

    הניסוי עם מקטומני גימס ולינגארד יחד לא משהו מבחינת יצירתיתיות.
    הסיפור של לינדלוף מעניין לאיש היו לא מעט משחקים רעים מאוד אבל טפלון .אולי בגלל שהאחרים היו פחות טובים.
    צריך להמר עם קצת יצירתיות ופחות מהירות.
    צריך לפצח בונקר.
    לינגארד מזכיר את לוקאקו רק בלי גולים .נוראי.

    הגב
  • יעקב

    ורשפורד לא העפרון הכי חד.
    כל ההחלטות שלו לא נכונות.נדיר.

    הגב
  • יאיר למפיון

    די כבר עם החרא מאמן הזה שהוליך ויוליך את הקבוצה למרכז טבלה.
    נמאס שהקבוצה לא בליגת האלופות ואין סיבה להדליק את הטלוויזיה בימי שלישי ורביעי.
    דה חאה שוער חרא. מבחינה היסטורית ניתן להשוואה לברטיז. העיף את הקבוצה נגד ברצלונה בליגת האלופות. העיף את הקבוצה בליגה ממאבק על מקומות 1-4. העיף את ספרד מהמונדיאל כשהשמיט נגד פורטוגל. לא מקרי שריאל מדריד(או כל קבוצה אחרת) הפסיקו להביע עניין. סרחיו רומרו פי אלף טוב (ואני לא קרוב משפחה שלו).

    הגב
    • צביקה

      השוער הכי אוברייטד בהיסטוריה, סוף סוף מישהו שמזהה את הבלוף

      הגב
  • יאיר למפיון

    פשששש... לוס ביזיונרוס.

    הגב
  • שימחה ריף

    פששש... איזה נוק אאוט של הודג'סון קשישה לסולשיאר

    הגב
  • יאיר אלון

    בדיוק כמו סיטי או ליברפול, המשכנו (או התחלנו) את העונה בדיוק מהנקודה בה סיימנו את העונה שעברה.

    הגב
  • יעקב

    מציע להמשיך את העונה עם הנוער.
    כי אין כל כך על מה להמשיך.מקום 7-8 .מלבד שני שחקני הרכש ומרסיאל כל שאר השחקנים אינם ברמת הרכב.כן גם לא רשפורד .
    פוגבה ודה חאה ברמה אך לא רוצים להמשיך.כך שצריך להביא עוד 7 שחקנים.
    גימס
    מקטומני
    לינגארד
    רשפורד
    שואו
    והצעירים
    שחקני הרכב.
    מאטה מטיץ לינדלוף גונס.סמולניג ניתן לשחרר.

    הגב
    • דניאל גיימס

      מרסיאל ???????????????????????????

      הגב
  • שימחה ריף

    דרך אגב,מי איבד את הכדור וגרם לשער ה2? פוגבה

    הגב
    • צור שפי

      אבל הנחישות שלו היתה אחראית לגול של יונייטד. פוגבה נתן ופוגבה לקח...

      הגב
      • ארז

        צור,
        הנחישות שלו מבליחה פה ושם. אז הבליחה בדקה ה-89.
        קרא את התגובה של טל לגביו, ממצה ומסבירה את התסכול העצום ביחס לשחקן הזה. הפוזה והפוטנציאל לא בהלימה לקבלות, אין עקביות (בהקשרים חיוביים...) ואין מנהיגות.

        הגב
  • דניאל גיימס

    זה הזמן להחזיר את דין הנדרסון ולחסוך את המשכורת של דה חאה.
    שתי בעיטות שווה שני גולים. ממשיך את השנה שעברה.
    עוד איבוד כדור גורלי לשחקן היקר בעולם.
    בסוף השנה נשלם למישהו רק שיקחו אותו מאיתנו.
    ולכל הגאונים שהסבירו לנו בשבוע שעבר שאנחנו במצב טוב אני מקווה שהמשחק היום פתח לכם את העיניים.
    קבוצה חלשה ועל הספסל בית אבות ושום שחקן מוכח שיעשה שינוי.
    ולסיום, מילה על השופט הגרוע בעולם.
    פספס אדום לקייהיל, צהוב שני בפנדל, אינספור צהובים לקריסטל פאלאס, צהוב הזוי לדניאל גיימס ותוספת זמן מגוכחת.
    תודה שהראית לנו שיש יותר גרוע מריישרייבר.

    הגב
  • ניק

    במילה אחת - דכאון.
    בכמה נקודות -
    * אני מהמגנים הגדולים על לינגארד אבל הוא הופך את העבודה שלי לבלתי אפשרית.
    * הקבוצה חייבת להתאמן על מצבים נייחים התקפיים - הקרנות לא מגיעות לשום מקום (כן אפשר לנסות ולמצוא עוד שחקנים חוץ ממגאוויר ומקטומני), אף שחקן לא מצליח לבעוט בעיטה חופשית למסגרת והפנדלים אוי הפנדלים.
    * שיפוט מזעזע - 3 החלטות מזעזעות (רק צהוב לקהאיל, העבירה שלא שרק על מרסיאל והצהוב שנתן לג'יימס) ובסוף עוד רק 5 דק' תוספת אחרי שפלאס בזבזו זמן כל המחצית.

    הגב
    • אמיתי

      נקודה נכונה על הבעיטות החופשיות והקרנות. יש לנו יותר מידי גובה בשביל לא לאיים על השער מקרנות. מקווה שהכדורים של ראשפורד ופוגבה יתחילו להכנס בקרוב. גם מהנקןדה הלבנה

      הגב
  • יאיר למפיון

    לגבי אם ככה וככה אז לקבוצה היו 7 או 9 נקודות - אם לספתה היו ביצים היא היתה סבא.
    לגבי אפס תקלות - למה זה אין, אבל יש אפס הצלחות?
    הטבלה לא משקרת, לא בסוף העונה שעברה ולא עכשיו.

    הגב
  • איתי

    כמות האלתורים של יונייטד עולה על מיטב הרכבי האימפרוב בעולם, רק שאצל יונייטד זה לא ממש לא מצחיק. אין להם שום מושג מה עושים עם הכדור בחצי המגרש הרחוק, הם פשוט שולחים כדורים לשום מקום ומקווים לטוב. כל הוצאת חוץ היא בדיחה, עדיף היה שפשוט ימסרו ישירות לשוער הקבוצה היריבה ויחזרו להגנה... המצב פקאקט.

    הגב
  • אמיתי

    נאיביות.
    מסתמן שככה תיראה העונה שלנו-
    קבוצה דיי התקפית. דיי צעירה. משחקת עם התלהבות. ו..
    ללא חלוץ. תלויה יותר מידי בפוגבה. קישור בינוני. הגנה בתהליכי היכרות. ללא קילר אינסטינקט.
    בשולי הדברים: ג׳יימס ממש אחלה.

    הגב
  • אבי התל אביבי

    צפויה עונה ארוכה. מקווה שנצא ממנה עם משהו, ואני לא מתכוון למיקום.

    הגב
    • יאיר למפיון

      בשן ועין?

      הגב
      • אבי התל אביבי

        אתה יודע, סגנון מובחן, כמה שחקנים שהם העוגנים של הסגנון הנ"ל. משהו לבנות עליו...

        הגב
  • אמיר המקורי

    בשבועות האחרונים השתעשעתי במחשבה לבקר בטראפורד קשישא באוקטובר, היום הבנתי שאם אני רוצה לראות כדורגל חלש מספיק לבקר בבלומפילד המחודש בו לא הייתי מזה עשורים...
    היום גם הובהר ששמונים מליון פאונד עדיין לא מסדרים לך מחסום לשער מול קבוצה שתאבק עד המחזורים האחרונים על הזכות לשרוד עונה נוספת בפרמייר, יקירנו לינדלוף, זה שכבר במשחק הראשון והשני שלו במדים האדומים של מוריניו אמרתי שזה לא בלם ליונייטד, טעות של טירון הערב וכיסוי שגוי של מגוויר הביאו לפיגור, את השני עוד איבוד לאוסף של פוגבה (שמצטרף לשלושה מהעונה הקודמת כולם הסתיימו בשערים) ושער קל מול הספרדי(זה שפעם היה הטוב בעולם) שמבקש חוזה של 350 גדולים לשבוע אבל מקבל כבר מאמצע העונה הקודמת שערים של ילד קטן, ולמי שלא שם לב, 6 שחקני יונייטד ושוער היו ברחבה מול 3 שחקי פלאס ועדיין זה נגמר ברשת של דה חאה.
    וגם ואן ביסקה לא יוצא נקי משני המשחקים הראשונים שלו, חייב לשפר דחוף את יכולת המסירה והכנסת הכדורים לרחבה, מה שהוא עושה היום בצד ההתקפי זה בוסר לגמרי / שכונתי..
    בקישור הסתובבו להם אבודים האדונים לינגארד(למה הוא ביונייטד) ומקטומני(מה הוא תרם להתקפה), אפס יצירתיות משניהם, לא ברור למה הם שרדו את חילופי המחצית אבל זה כבר שייך לניהול משחק חלש שני ברציפות של הנורבגי שמתחיל להזכיר לי את הפורטוגלי בכך ששניהם לא ידעו / יודעים מי ה 11 הטובים שלהם כך שמסכת הניסיונות עוד רחוקה מסיום.
    זה היה ברור שהפנדל יוחמץ, כל מסכת האירועים מיום שני בערב ובהמשך השבוע הפכו ללחץ בלתי אפשרי על ראשפורד, גם כאן זה קשור לניהול של המנגר, אם לא היה קורה בשני אשר קרה גם הערב המצב יכל להיות שונה, בקיצור 2 פנדלים ששווים היו ניצחונות בדקות הקריטיות בהם הם התקבלו הוחמצו.
    כשראשפורד פרץ לפני כשלוש עונות חשבתי שיש לו את כל סט הכישורים של הפנומן הפורטוגלי שחקננו לשעבר, נכון להיום זה מרגיש שהוא תמיד יהיה שחקן ליגה בינוני אולי פלוס אבל לא כוכב, כביכול יש לו הכול, תנועה, מהירות, דריבל לא רע, שתי הבעיות העיקרית שלו היא קבלת ההחלטה האחרונה והבעיטה הלא מספיק מדויקת שלו, לא ברור למה הוא מתעקש(ונותנים לו) לבעוט את הכדורים הנייחים, עשרות בעיטות שלו לא הניבו דבר.
    בהיעדר 9 אמיתי ובהיעדר שחק מחליף לבלגי אני צופה לעונה קשה מבחינת מבחינת יבול השערים, ראשפורד ומרסיאל בגיבוי של גרינווד הצעיר לא יספיקו, כל פציעה / הרחקה תחליש עוד יותר את החוליה הזאת ושערים כידוע אנו לא מקבלים מהקישור...

    הגב
    • יואב

      נהדר. תבקר בבלומפילד.

      הגב
      • אמיר המקורי

        כרגיל, יואב = תגובות ילדותיות / נפגעות, בחור רגיש, לעצמו !

        הגב
        • יואב

          מה ילדותי בזה אמיר? גם אני אבקר שם בקרוב...

          הגב
          • אמיר המקורי

            סורי, אולי לא הבנתי אותך נכון

            הגב
            • יואב

              אמיר, לא קרה כלום.

    • ברשו

      קח בחשבון שמה שאתה רואה מרשםורד זה איך היה נראה רונאלדו אם במקום סיר פרגי היו לו שלושה מאמנים שונים. למזלנו הוא עדיין צעיר ואפשר לתקן.

      הגב
    • טל המנצ'סטרי

      לבקר באולד טראפורד זו זכות, בכל סיטואציה.
      להגיע לתמוך בקבוצה עושים תמיד, לא רק כשיש קבוצה מנצחת.

      הגב
      • יאיר אלון

        מסכים מאוד איזה מן אוהדים אנחנו אם נלך רק כשהכל דבש

        הגב
  • עידן

    מזל שניצחנו את צ'לסי

    הגב
  • סימנטוב

    חושב שאולה הגיע לצומת חשובה. מעבר לתוצאה הוא צריך לנפות מההרכב כמה שחקנים במשחק הבא

    הגב
  • באבא ימים

    עכשיו כבר יורדים על דה חאה?

    הגב
    • יוסי מזרחי

      לא יעזור כאן כלום.
      את המציאות יהיה קשה לשנות מהר מכל מיני סיבות בתוכן מדיניות ומדיניות רכש. אין ארוחות חינם.
      כנראה שהנצחון על צלסי יהיה כמו הנצחונות ההירואים בתחילת כל העונות הקודמות, יותר נזק מתועלת.
      הסגל לא מאוזן, חסר מרכיבים חיוניים ולא מציע מספיק אפשרויות לשינויים. חסר חלוץ מרכזי זה בולט מאוד, וכל מי ששמח והתמוגג מפרשת לוקקו, שיחשוב מה היא עזרה חוץ מלחשבון של הגליזזים.לא שהוא מציאה גדולה אבל לא שופכים מיים מלוכלכים לפני שיש נקיים.
      הנחמה היחידה היא שאולי החוסר יצמיח מישהו מבפנים. חשבתי שחסר גם קיצוני מימין, אבל אני מרגיש שדני ג'ימס ,על חסרונותיו הפיזיים יתן מענה טוב ויותר מטוב.
      השופט בן ז**ה אומר הפסוק המיתולוגי. אתמול זה היה גם נכון. הצהוב לגימס היה צריך להיות עונשין לטובתו, אבל זה עוד מחיר של התאמה שלו ושל השופטים למהירות. רק שיפסיק עם הנפילות המיותרות ויהיה בסדר.
      חסרים לנו שני שחקני מרכז שדה. אחד שהוא קשר אחורי יעודי,מין קנטה כזה או פלטשר, שזה המקצוע שלו ולא כהסבה מאולצת, והשני קשר קדמי, יצירתי.
      \מה שיש הוא פוגבה שלא יכול להיות שניהם. הוא מתופקד בלית ברירה כקשר אחורי, די בינוני בתפקיד הזה וכיוצא מכך, לא משחק מתחת לחלוץ, שם אומרים לי שהוא הכי יעיל. נחזור לזה בהמשך.
      ההגנה קיבלה פנים חדשות ,מצוינות , אבל כאלה שמדגישות עכשיו את ,או חלק ממה שהיה לא יפה לפני כן. עזבו את דהחאה, שהיה אשם בגול השני. זה קרה ויקרה. (כמה שניות לפני כן הוא עצר באחד על אחד גול בטוח, נו?) זו תוצאה של מו"מ כושל וזה משפיע. הוא לא אחת הבעיות. בעיה קשה היא לינדהוף. בחור חמד ,מקצוען משקיען ,אבל חסרה לו מאסה שתבוא לכדי ביטוי והיא חולשה עבורנו. הגול הראשון היה באשמתו .זה קורה, אבל מה שחסר לו בכח פיזי, זה לא משהו שניתן לתקן.
      שואו, עד הפציעה, לא מאותת על כושר נפלא. אני אישית מעדיף את השכל שיש ליאנג על הכח של שואו אבל זה כבר מתחיל להיות הסטוריה וצד שמאל עדיין חורק.
      בשורת ההתקפה, יש עתיד ויש סחורה והגולים יבואו, מצד כל המתקיפים שלנו. בעית הבעיות כך נראה היא מרכז השדה. ראינו אתמול הרבה מאוד דקות של פאלס עם שליטה וצרופים יפים כשהם הלכו קדימה, משחקנים שאין להם מקום בסגל שלנו(?)
      זו אחת התוצאות מכך שאין לנו בעל בית משמעותי באמצע. פוגבה זה סיפור בפני עצמו. היו לו אתמול עשרים עשרים וחמש דקות מצוינות שבהן הוא הראה את הכשרון והיכולת. (במאמר מוסגר אני חושב שהן היו הוכחה לטיעונים נגדו על פני הזמן, שהרי הוא יכול וכשהוא רוצה, כמו אתמול, הוא פקטור משמעותי. מי שמבקש הסבר או דוגמא, הנה היא: הוא מאבד כדור קרוב לרחבת היריב,אבל הפעם לא מניף ידיים ומתלונן אלא רץ אחרי החלוץ, (זההא?)מחלץ ממנו עוד בחצי שלהם ומיצר מהלך שהביא לגול שלנו. ). במכלול התכונות הוא לא מה שיוניטד צריכה היום. אני חושב שהיתה זו טעות לכפות עליו להשאר, כאשר השוק רווי במחליפים ושהכסף יכול היה להביא שניים מתאימים במקומו. מה רע ברודרי?? לפפ זה מתאים ולאולה לא??? כאן מצוי לדעתי הלא אובייקטיבית הכשל שילווה אותנו השנה. למען הסר ספק, אני מאחל לעצמי ולקבוצה שלי, שהוא יצליח ויסתום הרבה פיות. גם שלי. הלואי. אני לא מיחל לכשלון שלו, אבל לא מאמין ביכולת שלו להיוולד מחדש עבורנו ושוב, הלואי ואני טועה. מי ייתנני.
      היתה לנו פתיחה יחסית קלה. המוקש הגדול פורק בהתחלה ושני המשחקים הבאים הם כשלון. יגידו אחרים ששיחקנו לא רע בכלל וזה נכון, אבל לא רע בכלל זה לא מה שאנחנו מחפשים. אני גם מוטרד ממה שאני רואה בניהול משחקים ובתגובה לשינויים השדה. מול וולבס הפסדנו שתי נקודות בגלל חוסר ניהול מהספסל. אתמול היה גם חוסר מזל וגם שופט אדיוט, שלא ראה שלושה אירועים משמעותיים, אבל אלה החיים.
      ההמשך יהיה קשה יותר ממה שציפיתי לו אבל אם נצליח לעשות משהו בחלון של ינואר זה יהיה יפה. עד הקיץ הבא.....

      הגב
  • טל המנצ'סטרי

    ההפסד אתמול מרגיש כמו בעיטה לביצים, גם כי ככה מרגיש הפסד אבל בעיקר כי זה היה כנגד כל הסיכויים ולפי איך שהמשחק התנהל, פאלאס הגיעה לאולד טראפורד על מנת לא להפסיד ויצאה מנצחת.

    יחד עם זה תסלחו לי שאין לי איזה מזמור קינה על העונה, סולשיאר והשחקנים.
    עד כמה שאני יודע, זו תחילה של עונה וזה תחילתו של תהליך ואני לא מצפה שקשיים וכשלים שנראו פה במשך כמה עונות יפתרו בין לילה.
    אם יהיה מי שיגיד לי, הלו הלו, סולשיאר פה עוד מהעונה שעברה, ובכן, גם במצטבר יש לו עדיין רק חצי עונה בתפקיד וזה לא עניין של 100 ימי חסד אלא קצת פרופורציה וסבלנות.
    לאחר המשחק קראתי תגובות כאילו העולם התמוטט ומדובר בסוף פסוק,
    אבל העולם לא התמוטט ואי אפשר כל הזמן לנתח תהליך רחב שיצאנו אליו לפי משחק ספציפי וגם לא לאחר שלושה מחזורים.
    אי אפשר כל הזמן לחזור למאורעות הקיץ על מנת לחפש את האשם וגם הסגל הנוכחי מספיק טוב כדי למצוא פתרונות לבעיה הכי מרכזית, להגיע ליותר מצבים מול משחק צפוף של היריבה.
    גם מהפסד כמו זה אתמול אפשר למצוא רמזים לפתרון וזה בסדר שמנסים דבר מסויים ותוך כדי תנועה עולים דברים נוספים, גם ככה דברים עובדים בכדורגל.

    30 הדקות הראשונות אתמול הזכירו את 20 הדקות לערך נגד וולבס.
    שליטה ברורה שלנו במרכז השדה אבל זו היתה בעיקר שליטה אופטית כי למעט ההזדמנות של דניאל ג'יימס בתוך הרחבה, לא הגענו לשום מצב ממשי אחר.
    בזמן המשחק בפאב עמדתי ליד חבר ובדקה ה 28 סוף סוף קריסטל פאלאס עשתה איזה ניסיון לצאת החוצה עם כדור וקיבלנו קלוז אפ של זאהה עם הכדור, הסתכלנו אחד על השני ואמרנו, ואוו, בכלל לא שמנו לב שהוא במשחק ואז הוא הוסיף בצדק, גם השוער של פאלאס לא ממש מורגש.

    חלק מהפתרון לבעיות ההתקפיות מתחיל מההגנה, גם ולמרות הקושי שלנו לייצר מצבים למעלה אי אפשר שבהזדמנות הראשונה לאחר 32 דקות, הזדמנות שבכלל הגיעה מאיזו בעיטת שוער סתמית, שזו תהפוך לשער ושנמצא את עצמנו בפיגור כל-כך מיותר.
    ההגנה היתה זו שהביאה לנו את הניצחון מול צ'לסי כי היא ידעה לעמוד בפרץ ולחץ שלהם ואז ידענו לעקוץ ולגמור את המשחק לטובתנו, אבל אתמול היא זו שחפרה בור מיותר.
    זה מרגיז שבתחילת העונה השלישית שלו באנגליה עדיין ללינדלוף אין את האינסטינקט הראשוני של באנגליה צריך לעלות לכדור גובה מול שחקן התקפה עם הרבה יותר גוף ומרפקים ולא כאילו הוא חייל שבדי בכוח או"ם בגבול של שוויץ.
    גם מגווייר היה צריך להיות קרוב יותר ללינדלוף על מנת לנסות ולחפות אבל דינמיקה של משחק כל הזמן משתנה לפי הדברים הקטנים ואתמול המשחק הפך להיות לקשה עוד יותר עבורנו בגלל רגע אחד של רכות טיפשית ממש, פשוט סתם.
    בלם יכול להפסיד כדור גובה, זה בסדר, אבל אסור לו להפסיד אותו בלי שום מוכנות לקרב אווירי.

    אם למישהו היו טענות לגבי סולשיאר על שמאחר בחילופים אז אתמול לינגארד יצא בדקה ה 54 ובצדק, ברגע שהוא לא הצליח (שוב) לייצר יותר ת'כלס בחלק ההתקפי ובעיקר כאשר היו 2 מקרים בתחילתה של המחצית השנייה שבהם הוא לא הצליח להשתלט על כדורים סביב ובתוך הרחבה אז היציאה החוצה היתה מהירה וגרינווד נכנס במקומו.

    החילוף הזה הוביל למה שאני חושב יכול להיות חלק מהפתרון.
    דניאל ג'יימס עבר לשחק בצד שמאל וראשפורד (לא משחק טוב שלו אתמול) זז לשחק כעשר ופתאום המשחק ההתקפי שלנו קצת יותר אפקטיבי, אולי גם מפוזר אבל עם הרבה יותר שיניים.
    העובדה שגם ראשפורד וגם מרסיאל שיחקו יותר מהמרכז לקחה אליהם את מירב תשומת הלב ומשם היה לג'יימס יותר שטח פנוי בצד שמאל ואפשר היה לזהות שהוא מרגיש הרבה יותר נוח מהצד הזה וגם הקבוצה שמה לזה לב.
    ג'יימס החל לקבל את מירב הכדורים והיה פעיל ומסוכן.

    היו לנו אתמול 22 בעיטות לשער אבל רק 3 למסגרת, זה נתון רע ביותר
    אבל בין ערמת השחת הזו אני כן מצליח למצוא איזה מחט מסויימת ובהמשך ישיר למשחק נגד וולבס, השערים עצמם ואיך שהם נכבשו.
    הסיומת של ג'יימס בשער אתמול היתה מושלמת אבל קדמו לזה 2-3 מסירות מהירות בין שלושה שחקנים, ראשפורד ומרסיאל מהאמצע ואז גם ג'יימס שלא נשאר תקוע בצד אלא נכנס למרכז הרחבה (על הקו ממש חיכה יאנג כאופציה נוספת)
    וזה בדיוק כמו השער נגד וולבס, משחק מסירות קצר ומהיר בין 3-4 שחקנים ותנועה בלי כדור של שניים לתוך הרחבה כאופציה לקבלת כדור.

    כלומר יש בקבוצה הזו את היכולת ההתקפית הנכונה, רק צריך למצוא את הנוסחה שדרכה נוכל לקבל יותר מהמתכון הזה.

    איך פול פוגבה משתלב בזה?
    אם מישהו חושב שפוגבה חייב להיות מספר עשר ומשם כל הצרות שלנו ייעלמו לדעתי טועה, אין קסמים בכדורגל.
    אומנם גם אני רוצה לראות אותו משחק בעמדה יותר קדמית כעמדת מוצא אבל גם אתמול פוגבה שיחק לא מעט מרחק 20-25 מטר מהשער של פאלאס והיה שם עם הכדור פעם ועוד פעם ולא ראינו ממנו כמעט שום פעולה שלא היתה מעבר לעוד פס רוחב.
    אם תשימו לב למהלך שהוביל לפנדל שלנו, פוגבה היה על קו ה 16 ממש אבל זה היה מקטומיניי שעשה את התנועה מאחור אל תוך הרחבה ומשם יצר לעצמו את ההזדמנות לקבל כדור והוכשל, כלומר עמדת מוצא לא חייבת להוות מכשול, רק צריך לשחק חכם יותר ובעיקר בעיקר, ליזום יותר ואת זה לא קיבלנו מספיק מפוגבה וזה לא בגלל העמדה שבה שיחק.

    לגבי איבוד הכדור שלו שממנו החל המהלך של ספיגת השער השני, זה חלק מהחולי של השחקן הזה וזה כבר לא משהו שייעלם מהעולם.
    אם בהגנה לינדלוף עדיין צריך לקבל שיעורים של איך בלם באנגליה עולה לכל כדור גובה אז פוגבה ממשיך לקבל שיעורים על שבאנגליה אי אפשר להתמהמה שוב ושוב עם הכדור כי אין זמן לנשום.
    אפשר לאבד כדור, זה קורה לכולם אבל כשלא לומדים מטעויות זה מתסכל.
    אגב, אחלה תיקול היה לו את מה שהחל את המהלך לכיבוש השער, אבל אם תחזרו למחצית הראשונה ולהזדמנות השנייה של פאלאס, כשזהה שם רץ עם הכדור לרוחב קו ה 16 שלנו, זה היה פוגבה לידו שפשוט ליווה אותו מבלי לנסות אפילו להפעיל לחץ, פשוט ליווה אותו, זה פוגבה, חסר יציבות בין הטוב, רע ומתסכל.

    ג'יימס, איש המשחק שלי. האיש לא בא לשחק משחקים אלא לעבוד.
    יש לו אופי נהדר, צעיר וחסר ניסיון ברמות הגבוהות? אז מה, הוא כל הזמן מבקש את הכדור ואם יש דקות מתות שלו במשחק אז זה הוא שמכניס את עצמו בחזרה לעניינים עם ניסיון לכדרר או לייצר משהו ולא מחכה שיעשו בשבילו את העבודה.
    הוא השחקן שמייצרים עליו הכי הרבה עבירות והוא הולך להמשיך לסחוט עבורנו הכי הרבה עבירות במהלך העונה.

    2 דברים אחרונים לסיום.

    הפנדל, אומנם זו לא היתה בעיטה רעה אבל זה היה כתוב בכוכבים שראשפורד יחטיא, אחרי כל הקשקוש המיותר במשך השבוע על הפנדל של פוגבה נגד וולבס.

    מצבים נייחים, אי אפשר שנגיע לשלוש בעיטות חופשיות נוחות ביותר במחצית הראשונה ושלא נפגע אפילו במסגרת (ראשפורד פעמיים ופוגבה פעם אחת).
    כאשר זה מתווסף לעובדה של 8 קרנות ועוד כמה בעיטות חופשיות ששוב לא ייצרנו מהן שום איום אמיתי על המסגרת זה פשוט לירות לעצמנו ברגליים וגם זה המשך ישיר לבעיות הידועות ומשהו שחייבים לעבוד עליו באימונים טוב יותר.

    עם הפנים לסאות'המטון, מבחן קשה גם בגלל איבוד הנקודות אתמול.
    מבחן אופי ויכולת נוסף, אבל לא הכל שחור ויש גישה התקפית בריאה, רק לכוון טוב יותר את המיתרים.

    הגב
    • matipool

      המהלך לשער של דניאל ג'יימס היה זהה לשערים לא מעטים של סאדיו מאנה בשנה האחרונה וזו וואחד מחמאה.

      הגב
      • matipool

        ולגמרי כן לגבי החטאת הפנדל שהייתה כתובה בכוכבים אחרי כל הסאגה בשבוע שעבר.

        הגב
    • איאן ראש

      אני מבין שלינגארד יכול לתסכל אותכם אבל מהצד שלי הוא נראה כמו שחקן הנשמה הזה שיריבות שונאות של יונייטד שיתקע אותך. לדעתי צריכים לעשות לו הסבה למגן כי כשחקן התקפה הוא מתאים רק למערכים של קבוצה לוחצת וגם אז הוא לא שחקן מהשורה הראשונה. כמגן, הסט ההתקפי שלו אמור להספיק במיוחד לאור התלונות על המגנים שלכם (אגב, יכול להיות שהוא לא יכול לשחק במקום שואו בגלל רגל שמאל אם לינגארד ימני)

      הגב
      • matipool

        לגמרי. הוא תמיד עשה לנו צרות והוא שחקן בית נשמה שאתה תמיד חושש ממנו גם אם הוא לא הכי כשרוני בעולם אבל הוא בירידה תלולה בחודשים האחרונים (כנראה עד שיראה אותנו שוב ואז ישחק מעולה).

        הגב
        • ארז

          משקיע ונלחם והכל יופי. קבוצה שזה השחקן שלה בפוזיציה הזאת - תקרת הזכוכית שלה צונחת דרמטית ביחס למה שהיא "אמורה" להיות. החוליה החלשה בצד הזה של המגרש.

          הגב
  • Gil - Zimbabwe

    הרבה זמן לא הרגשתי כזו הרגשה מחורבנת אחרי הפסד.

    הגב
  • רומן

    דורפן, הנסיון הילדותי שלך להראות לכולם כמה אתה נאור וליברל, מטשטש את הכתיבה היפה שלך וחבל.
    מותר לקרוא לשחור טיפש, תתקדם.

    הגב
    • כח הגברה

      השאלה אם מותר להגיד שהוא טיפש בגלל שהוא שחור.

      הגב
  • ניק

    אני חוזר למשחק ההוא בפריז - חשבנו שזה המשחק שיוציא את הקבוצה מהתבוסתנות והפחד שלה אבל מאז ניצחנו 3(!!!) משחקים במשהוא כמו 4 חודשי כדורגל. פשוט נתון בלתי נתפס.

    הגב
  • 7even

    כרגיל דורפן - כל עוד אתה מתמקד בספורט אתה לא הזוי.
    פשוט אל תדבר בנושאים שאין לך מושג בהם.
    אז מה אם בספורט אתה כן מבין?
    בשאר אתה חלש, מסתבר. ממש חלש.

    הגב
    • ארז

      גם אני לא מסכים עם הדברים שלו לגבי פוגבה, לברון וכו' - אבל לכלכת לגמרי, גם בתוכן וגם בסגנון.

      הגב
      • יוסי מזרחי

        נכון.

        הגב
      • 7even

        אם מלכלכים על ציבור שלם בצורה כזו קיצונית, ככה במחי יד כאילו זה לגיטימי ...יש גם כאלו שייפגעו ויירו חיצים חזרה.

        כותב פוסט...כל כותב וכל פוסט...צריך לקחת את זה בחשבון ולהיות מוכן.
        אני לא מוכן לקרוא שורות כאלו של רעל ולא להגיב.
        בושה שזה עבר פה בכלל. ועוד מהעורך הראשי. מביך. את עצמו בעיקר.

        הגב
        • ברשו

          מישהו חייב לך משהו?

          הגב
          • 7even

            לא.
            אני חייב לעצמי שמירה על שיח הוגן ללא הכללות מבישות.
            שמח שאני נאמן לאמת שלי.

            הגב
            • כח הגברה

              אין לי מושג למה אני מכניס את עצמי לזה, אבל - מה הן ההכללות המבישות בפוסט?

        • רומן

          כל הכבוד!
          כמה רוע הוא שפך בפסקה אחת.

          הגב
          • 7even

            לא נורא.
            שיידע שתמיד יהיו כאלה שיעמידו אתו במקום.

            הגב
            • ארז

              אתם יודעים שהוא המייסד של האתר הזה?
              אתם יודעים שאתם מתארחים אצלו ולא להפך?
              הוא חייב לכם משהו?

              טיפה מודעות עצמית.

              בשם אותן ליברליות ונאורות שאתם כל כך מגנים הוא מאפשר לכם לחרבן אצלו בסלון אחרי שאירח אתכם לארוחת ערב.
              תרגיעו. ואת מה שיש לכם להגיד תגידו במינימום של כבוד, בלי הטקס בישבן.

            • קירקגור

              וואו איך העמדת אותו במקום, יותר הוא לא יעז ללכלך על כל מי שקורא לאנשים שהוא לא מכיר טיפשים.

            • 7even

              מה הקשר לזה שהוא מייסד האתר?
              תסביר רגע את יציאת הבני גנץ הזו...

            • ארז

              שאתה אורח שלו בפלפורמה שלו ולא להפך.
              ואגב וואו, איך הכנסת לי עם הבני גנץ הזה. ייבשת אותי.

  • ברשו

    זה מצחיק, ככל שאת ם מתנגחים פה כדי שלא יתנסח ככה, אתם רק מחזקים את מה שהוא אמר. זה קצת עצוב שאתם לא שמים לזה לב.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *