במחנה מומחה החימר (פודקאסט עם ציפי שמילוביץ׳)

הנדאליסטים חוגגים

התכנסנו, שני נדאליסטים מימים ימימה, לחגוג בפודקאסט את זכיית האיש שלנו ביו אס אופן. ועשינו זאת כנדאליסטים. שביעות רצון הייתה שם. הרמנו כוסית וירטואלית.

לא הכרזנו עליו כגדול מכולם ללא ערעור. חלקנו את תחושותנו למה הוא הגדול מכולם בכל הזמנים – בעיננו האוהבות – אבל עם הניצחון הזה, הוא לא הוכיח סופית שום דבר. אלא פשוט זכה בטורניר. כנדאל אנחנו אתאיסטים לא משגיחים בבת קול. איש או שום כוח עליון לא יכריז. אין למעשה סופיות. סופיות יש באמונות דתיות. לא כאן. אצל אתאיסטים דווקא יש ערעורים.

למעשה הניצחון סתם קיבע תחושות מוכרות. שאין כרפא. ומראש אמרנו שגם השיא ההוא המדובר, שכנראה כן יהיה, בוודאות לא יכריע. מנהיגנו עצמו אמר שיישן בשקט בלעדיו. ושאמור היה להיות בכלל של רוד לייבר.

כי ככה זה אצלנו. קצת חוגגים. קצת סונטים ביריבנו. ומפליגים למלבורן. עם של מומחי חימר פשוטים אנחנו.

החיים יפים. אפילו סאונדקלאוד יש.

ה-19. כמו לראשונה
השיטה היא שאין שיטה

76 Comments

red sox 10 בספטמבר 2019

הכל נכון מאוד, אבל גם הרבה מאוד מזל היה פה. בעידן הטופ-3, ליפול בצד של ההגרלה שנגדי לפדרר ודג'וקוביץ' ואז ששניהם יודחו לפני חצי הגמר – זה כמעט חסר תקדים. שלא לדבר על מה שקרה בחצי שלו – לשמינית הגמר הגיעו בין היתר המדורגים 22, 20, 24 ועוד שני לא מדורגים. שוורצמן העיף את זברב ומשם נשאר לנדאל בערך רק לחכות לראות מי יגיע מהחצי השני. לשמחתנו הגיע משם היחיד שיכל למשוך את נדאל לגמר ראוי, ויותר.

ארז 10 בספטמבר 2019

פוסט מקסים, מזדהה לחלוטין.

גרב,
אני מת על זה שתירוץ ההגרלה נשלף מול נדאל מצד אוהדי פדרר/נולה (בעיקר פדרר).

בוא נדבר על כל ההגרלות של פדרר בתחילת הקריירה (שם בשום שלב לא היו בכלל בלוח נדאל או נולה!).
בוא נפשפש בGS שבהם זכו השניים, תתפלא לגלות כמה הגרלות מאוד קלות של השניים (בעיקר פדרר) בדרך לתארים.
בוא נדבר על מפגשים של פדרר עם צ'וקרים כמו צ'יליץ' (שבוכה לפני המשחק) ורודיק (שתמיד ימצא דרך לבעוט בדלי) בגמר סלאמים.

חלאס עם השטויות האלה. מזל שלא שמים את זה על שופטים מושחתים.
תראה באיזה צניעות, כבוד והערכה נדאל מדבר תמיד על פדרר. מגיע לו לפחות אותו יחס.

matipool 10 בספטמבר 2019

כל מילה, ארז.

red sox 10 בספטמבר 2019

תגיד מה אתה רוצה?
אתה טוען שלא היה פה מזל שהקל את הדרך לגמר? אתה חושב שהדרך בעצמו לא מבסוט מזה? מה הקשר לפדרר ומי הזכיר אותו בכלל?
נדאל ספורטאי גדול שעשה מה שצריך וזכה בתואר בצדק. הנה, אמרנו את זה, אפשר להוריד את רמת הכוננות ולחזל"ש את גיוס המילואים.

ארז 10 בספטמבר 2019

אני אומר שמזל הוא חלק מהמשחק, אצל כולם.
אני אומר שאפשר לנצח רק את מי שההגרלה מזמנת.
אני אומר שמה שאמרת פה אפשר היה להגיד גם לגבי האחרים, יותר מפעם אחת.
אני אומר שזה נשלף בזכיות של נדאל ואני לא שומע טענות דומות כשפדרר מקבל הגרלות קלות.

יש לי הערכה וכבוד עצומים לשלושתם, צורם לי שספורטאי עילאי שכזה לא זוכה להכרה ולכבוד הראויים לו ובכל זכייה שלו יש מי ששולפים הסברים מה עזר לו, כאילו הוא צריך עזרה ממישהו או ממשהו.
לפדרר הייתה דרך סלולה הרבה יותר לגמר, בטח אחרי שנולה פרש, רק שהוא הצליח להפסיד לדימיטרוב. אולי נדאל צריך להוציא התנצלות על זה.

אגב, אני לגמרי רגוע ונינוח.
יש לי תחושה שבגלל הדימויים שנקשרו לכל אחד מהשלושה, קל יותר לאנשים לגמד הישגים של נדאל, ולדעתי ממש לא בצדק.

רומן 10 בספטמבר 2019

ארז, עם מספרים אי אפשר להתווכח עם מגיע בהחלט אפשר.
מי שבוחר לקדש את הנצחון על משחק "יפה" שלא יתפלא שלא אוהבים אותו.
רוב האנשים אוהבים את פד כי כיף לראות את פד, אנשים אוהבים את ברזיל כי כיף לראות את ברזיל,כי הם מנצחים יפה.
מי אוהב את אתלטיקו?
נדאל בוחר לשחק טניס ציני ופחדני שמתבסס על כח ועל לייאש את היריב, אז היחס שהוא מקבל זה בהתאם.

אלכס דוקורסקי 10 בספטמבר 2019

רומן, אני אוהד גם של פדרר אבל חולק עליך לגבי אפיון משחקו של נדאל. כל שחקן והסגנון שלו. הוא משחק באופן הגנתי ומנצל את הכושר הגופני שלו ויכולתו להכות חבטות מסובבות עם כף ידו (ייתכן שיש לזה גם קשר לכך שהוא חובט ביד שמאל, שאינה הדומיננטית שלו). בתקופה האחרונה הוא גם הפך את משחקו לאגרסיבי יותר על המשטחים הקשים. אין בכך כל ציניות ובטח שלא פחדנות (הרי אופי משחקו הפיזי הופך אותו גם פגיע יותר לפציעות). הוא לא יכול לשחק בסגנון של פדרר, בדיוק כמו שרוג'ר לא יצליח לשחק כמוהו.

רומן 10 בספטמבר 2019

הכל בסדר, אני לא כועס עליו :-).
רק מסביר למה אני ועוד רבים(רוב העולם) לא אוהד אותו.
אנשים אוהבים סיכונים, התקפה, finesse, קסם.
אם היו רק נדאלים בעולם אף אחד לא היה רואה טניס, אם היו רק אתלטיקו אף אחד לא היה רואה כדורגל.
אם היו רק פדרר וברזיל היו רואים רק טיפה פחות.

מיקי 10 בספטמבר 2019

יקירי רומן…פדרר לא יודע ממש לשחק טניס כמו נדאל!!!הכלים שלו זה סרב מדוייק ואיכותי…..וכן ריצה לרשת..וכן הימור על ווינר-נקודה קצרה-כי אם יהיה ראלי/משחק טניס/נקודה ארוכה..אזי הוא לרוב יפסיד בה!!!אלו הכלים של פדרר..לנו כייף לדאות מעצמת טניס כמו נדאל-שדווקא אצלו יש סרב בעייתי-מה שמבטיח משחק טניס רציני-ארוך ומרתק להנאת הצופים!!!ולא כמו פדרר סרב ואולי עוד מכה או שניים בדרך לווינר-או טעות לא מחוייבת…זה משעמם..

ק. 11 בספטמבר 2019

לשיטתך, אם הכדורגל היה ברזיל של 2003-2016 (מהזכייה של 2002 עד טיטה) גם לא היו רואים כדורגל.
אתה קצת נשבה בדימויים ודעות קדומות, נדאל של 2019 הוא לא רק מחזיר מהקו האחורי (למרות שהטופ ספין שלו משם הוא נשק התקפי לא רע…) כמו ב2007, אם ממש רואים אותו משחק רואים הרבה יותר נקודות ליד הרשת, ווינרים דאון דה ליין, נגיעות עדינות (נק' לפני אחרונה במאני של המאני טיים במערכה החמישית בראשון). לא קוסם כמו פדרר אבל להגיד הגנתי זה קצת מרדד את השיח לגביו לדעתי

רומן 11 בספטמבר 2019

ק' אל תזלזל בי בלהגיד שאני מדבר על דברים שאני לא רואה.
אני מקפיד לכתוב רק על דברים שאני רואה, אני לא ניזון מסטראוטיפים ולא מהעבר ולא ממה שאחרים כתבו.
אני רואה הרבה טניס, וכן נדאל עולה לרשת זה נכון, אבל המשחק שלו מתבסס על הטופ ספין המשעמם הזה, איתו הוא חופר וחופר וחופר כמו הפיפי קקה של נבחרת ספרד ב 2010.
אני אוהב לראות שחקנים שמחזיקים את המחבט פלאט ומוציאים בומים, כולם אוהבים את השחקנים האלה.
ו/או אתטלטי על גמישים שמזנקים ליד הרשת.
המשחק של נדאל משעמם וקשה לצפיה, גם אם במקום כמו פעם רק לחפור מהקו האחורי, עכשיו הוא חופר חופר חופר ואז עולה לרשת לגמור כדור קל.

ק. 11 בספטמבר 2019

רומן חס וחלילה לא התכוונתי לזלזל אבל הדימוי של נדאל ההגנתי לא רלוונטי ל2019. נולה לצורך העניין הרבה יותר הגנתי בעיני.
העובדה שמדבדב שלט בראלים הארוכים רק מדגישה את הנקודה.
ברור שלפדרר יש יותר פינס, אבל אין משהו בעולם ובהיסטוריה עם יותר פינס ממנו, זה פשוט לא הפרמטר היחידי לטניס התקפי.

צור שפי 10 בספטמבר 2019

רומן, אני אוהב את אתלטיקו בדיוק בגלל מה שהיא מייצגת. מה שרוב האנשים אוהבים הוא לא אינדיקציה לכלום, מניח שתוכל להעלות על דעתך הרבה העדפות של הרוב, בתחומים רבים, שהן לא בדיוק הכי הכי..

הראל 10 בספטמבר 2019

רומן, משחק ציני ופחדני זה ממש לא הסטייל של נדאל. תסתכל על כמות הנק שבהן הוא עלה לרשת (וניצח ברובן המוחלט). מעשה שנחשב אמיץ בסבב ורואים אותו פחות ופחות. פדרר פעם גם הסתמך מאוד על משחק רשת ועם הזמן התחיל לאמץ שיטה שמרנית יותר ופחות מסוכנת.

הברזיליאני 10 בספטמבר 2019

רודיק לא בועט בדלי, הוא פשוט גרוע. יחד עם שחקנים כיפיים יותר (קווארטן) ופחות (יואיט) ניצל איזה וואקום בין סאמפרס-אגאסי לפדרר בשביל לזכות בסלאם. בעידן שלושת הגדולים הוא מגרד חצי גמר, ביום טוב.

ארז 10 בספטמבר 2019

בגמר הזה אחושרמוטה בעט בדלי :)
מעבר לכך, אנחנו מסכימים, ומה שכתבת רק ממחיש את מה שכתבתי.

אמיר המקורי 10 בספטמבר 2019

ולמרות הכול, ע"מ להיחשב היסטורית כגדול מכולם, יצטרך כנראה להביא עוד לפחות 4 גראנד סלאמים שאינם רולאן גארוס.

matipool 10 בספטמבר 2019

למה? מי קבע?
לדבריך ובהנחה שייקח עוד שני סלאמים של רולאן גארוס (הנחת העבודה המקובלת), הוא צריך 25 סלאמים (5 יותר מפדרר) בשביל להיחשב הגדול מכולם?

איציק 10 בספטמבר 2019

זו תגובה מאד מזלזלת בפדרר.
אני למשל משוכנע שהוא יכול לקחת עוד 3-4 GS עד סוף הקרירה שלו, ועוד 1-2 עד סוף הקרירה של ראפה.

matipool 11 בספטמבר 2019

לא זו הייתה הכוונה. אני חושב שהוא יכול לקחת עוד גראנד סלאם אחד או שניים.

איציק 11 בספטמבר 2019

נוווו באמת…
אני מתפלא עליך :-)

ארז 10 בספטמבר 2019

אמיר,
הסטטיסטיקות מראות אחוזי זכייה גבוהים משמעותית בסלאמים ובטורנירים הגדולים לעומת פדרר.
הם גם מראים יתרון מובהק במפגשי ראש בראש.
הם גם מראים הכי הרבה זכיות לנדאל בסלאמים אחרי גיל 30.

כשאלוהים נתן לך את לוחות הברית הוא גם מסר הנחיות ברורות מה צריך לעשות נדאל כדי להיות בודד בפסגה? :)

אמיר המקורי 10 בספטמבר 2019

הלוואי והלוחות היו אצלי, הייתי עושה בהם שימוש טוב, מתחיל ביונייטד אהובתי, ממשיך לעוד כמה מקומות בעייתיים כאן אצלנו בשכונה והמבין יבין, לענייננו, מה שכתבתי זו ההרגשה, 9 מעשרה פרשנים / שחקני עבר יגידו לך, פדרר ולא נדאל או נובאק.
למה? תשאל אותם(אולי הלוחות אצלם), זה כנראה הסגנון, האצילות והקלילות, והמכות הגאוניות שלאחרים יש אבל לא דומות..

מירה 11 באוקטובר 2019

ורק להוסיף משהו שכנראה כולם שוכחים
נדאל לא שיחק בארבעה עשר טורנירי גראד סלאם במשך הקריירה שלו
תאר לך אם רק היה משחק בכמה מהם

רונן דורפן 10 בספטמבר 2019

לדעתי לנובאק ופדרר להחשב לגדולים בהיסטוריה הם צריכים לקחת עוד סט מרפא בפאריז

ארז 10 בספטמבר 2019

אחרי שצחקתי, אל תגיד את זה.
נולה לגמרי מסוגל.

matipool 10 בספטמבר 2019

לא בטוח שכולם הבינו את הציניות של דורפן..

הברזיליאני 10 בספטמבר 2019

למשוך את רבע לשני שוברי שיוויון + שבירה על האפס גם עושים את העבודה

פרסלני 10 בספטמבר 2019

כל אחד כמו שאמרו לי פעם בא עם מטרה שהוא מסמן אחרי שהחץ נורה. למשל יש רק אחד מהשלושה עם יותר מתואר גס אחד על כל שלושת המשטחים. הכל בעיני המסתכל, וכמו שאמר ארז, יש רק קבוצה אחת שהיא יותא אלימה ולא ספורטיבית והיא (לא כולם כמובן, אבל גם לא קומץ קטן) של אוהדי פדרר. כל השאר, אוהבי ספורט המה.

פרסלני 10 בספטמבר 2019

יותא=יותר

איברה 10 בספטמבר 2019

אני אוהב מאוד את הדימוי. וניגודו.
פשוט. חימר. צווארון כחול. ביאכטה ואקססוריז של שועי עולם.

ארז 10 בספטמבר 2019

אם הייתי מרוויח מאות מיליוני דולרים, לא חושב שהייתי מדגמן פרולטריון.

רונן דורפן 10 בספטמבר 2019

איברה – הוא גם אוהב פירות ים. יאכטה עולה הרבה כסף אבל הוא ממאיורקה – אז היא כנראה הלוקסוס היותר שימושי למי שגר שם

איברה 10 בספטמבר 2019

אני לא לועג לו, ושיעשה עם הכסף שלו מה שבא לו. והוא ספורטאי לחיקוי ומופת מבחינתי.
אבל הדימוי של הפרולטר, נגיד בהשוואה לאחרים ואפילו פדרר, לא משכנע אותי.

אגב, גם מבחינת הטניס עד כמה שאני מבין ורואה, אפילו נגד מדבדב, היה מבריק ומדהים. חוץ מהעבודה הקשה.

צור שפי 10 בספטמבר 2019

רונן, פירות ים בספרד זה הכי פרולטריון. זה רק אצלנו ששוחטים.

רומן 10 בספטמבר 2019

אז ככה, קודם כל אני מחבב מאוד את רפא גם כדמות וגם כשחקן.
קודם כל לגבי האהדה אליו אז זה כמובן עניין של טעם וריח, אבל אני אישית מתקשה מאוד להבין מה גורם לאנשים לאהוב את הטניס המכאני והמשעמם הזה, ננסה פסיכולוגיה בשנקל שהוא הדוגמא שלא צריך כשרון מיוחד בשביל להצליח בחיים? אני אישית בכל ספורט אוהב לראות מעבר למקצועית והמאמץ האדיר שרפא נותן (שזה כמובן תנאי הכרחי) גם קצת כשרון, קצת finesse, קצת ניימאר..
אבל יש עוד נקודה ברפא שמונעת ממנו בעיני את התואר של הגדול מכולם. בדיוק כמו מסי, יש סיטואציות (לא ארועים חריגים) אלא ממש מצבים ספציפיים חוזרים ונשנים (מסי בנבחרת) , שבהם הם נראים לגמרי אומללים וחסרי אונים.
כשרפא פוגש אתלט שנכנס למכה, אין לו מה למכור: לדוגמא צונגה באוסטרליה, אבל הדוגמא הטובה ביותר היא דאסטין בראון שפשוט בלי להגזים השפיל אותו בווימבלדון, (קצת אחרי שעשה לו בדיוק אותו דבר בהאלה), ויש לו עוד מלא הפסדים בהם הוא פשוט נראה כמו עכבר מסכן וחסר אונים שרץ מפינה לפינה.. אגב זאת גם הסיבה שפד בעיני לא הגדול מכולם, כי הוא נראה חסר אונים ואומלל בדיוק באותה צורה מול רפא על חימר. אז בעיני היחיד מתוך השלישיה הזאת שיש לו קליים זה נולה.

יהודה ב"ד 10 בספטמבר 2019

ישנן סיטואציות, לא אירועים חריגים, אלא ממש מצבים ספציפיים חוזרים ונשנים כשפדרר עולה לשחק נגד נדאל, שבהן הוא נראה אומלל וחסר אונים.

רומן 10 בספטמבר 2019

בדיוק מה שכתבתי בסוף התגובה..
לכן בעיניי היחיד בדור הנוכחי שיש לו טענה אמיתית לגדול מכולם זה נובאק .
אבל זו רק טענה, כי הגדול מכולם זה פיסטול פיט, שלא ספר אף אחד מהמתחרים שלו.

איציק 10 בספטמבר 2019

אתה צעיר… לך לקרחון השבדי. שם נמצאת הגדולה האמיתית.

יואב 10 בספטמבר 2019

מדובר בשלושה ענקי עולם והקייס של כל אחד מהם להיותו הגדול מכולם- תקף. אגב, בניגוד לויכוח רונאלדו- מסי(שכל אחד מהם מעורר אניגוניזם אצל אוהדי האחר), אני "כאוהד" פדרר(ומירקה), מאד מעריך את האחרים, ללא שום הסתייגות. לכולם היו רגעים שבהם הם נראו כדבר הכי גדול שהיה בטניס. גם לעין אובייקטיבית.

יואב 10 בספטמבר 2019

וגם לעין לא אובייקטיבית.

איברה 10 בספטמבר 2019

+1

אבירם 10 בספטמבר 2019

אגב הערה קטנה אני חושב שנדאל מגדיר את עצמו כאגנוסטיקן ולא כאתאיסט, הבדל קטן ולא יודע כמה משמעותי אבל הבדל.. בעיני דווקא משמעותי, היכולת להישאר באי הידיעה

איציק 11 בספטמבר 2019

ובין האגנוסטים, האפטיסטים הם הכי הכי שיש.
אכן אגנוסטי לדעתי יותר שלם תפיסתית מאתאיסת כי הוא פחות קטגורי ממנו (ומהמאמינים כמובן).

מיקי 10 בספטמבר 2019

אני מניח שכל המגיבים כאן ממחנה פדרר לפחות מסכימים שנדאל על החימר זה הטניסאי הגדול בהיסטוריה ובפער מכל טניסאי כל שהוא מכל מקום וזמן ומשטח….מקווה שלפחות כולם מסכימים על זה.

דניס פנקרטוב 10 בספטמבר 2019

אחד הנקודות היותר מעניינות שלדעתי לא זוכה לתשומת לב ראוייה היא היכולת הטקטית (בניית הנקודה) והיכולת האסטרטגית (שינוי הסגנון המכוונים ושבירות הדפוסים המתוכננות ) הרבה שיח ישנו סביב מגוון ועוצמת החבטות , כושר גופני ומנטאלי, היכולת לזכות בנקודות מכריעות, הפוקוס של נקודה אחר נקודה בהקשר של היכולת המנטאלית. כדאי מאוד לשים לב לתהליך בניית הנקודה של רפא, מבחירת כיוון ההגשה כולל פירוק דפוסים ליצירת אלמנט הפתעה, למשל במשחק מול מדבדב אחד המפתחות להשגת נקודות בסרב הראשון היה פתיחת המגרש החוצה בהגשה ואז חבטה לכיוון הנגדי או סגירת הרשת לוולי, אחרי כמה פעמים כאלה, מדבדב סגר טיפה לכיוון החיצוני ורפא הטעה והכה פנימה את הסרב והרוויח את המומנטום לאחר החזרה קשה. רפא שעבד יפה על גב היד של מדבדב לא מיהר לקנוורט אל הצד הנגדי, הוא הקפיד לחדד אל גב היד 3 ו 4 פעמים עד שזרק את מדבדב מקסימום הצידה ורק אז הכה לפינה הנגדית . כל כך הרבה משמעת טקטית סבלנות ואמון ביכולת הטכנית של החבטות שלו . כמובן יכולת שבירת הסגנון והגעה לרשת כשהכיר בעובדה שהפעם, מול הקרחון הרוסי , נקודות ארוכות נהפכו לחרב פיפיות שגם גייסו את לב הקהל (הכי אספסוף רומאי בסבב) לטובת מדבדב (עם הקאריזמה והתסרוקת הייחודית לו) . רפא הוא לטעמי השחקן הטאקטי הטוב מן השלושה, הג’וקר הוא אסטרטג על שמשתמש בשינויי מצב רוח , קצב משחק , עידוד היריב, מבטים מזרי אימה לשמיים , גילגולי עניים לתא שלו , קללות בסרבית מדוברת וכל קלף אחר כדי לפרק את יריביו מהתשוקה למשחק או לחיים באופן כללי. פדרר? מעולם לא ממש נדרש לשניהם , ככה זה שאלוהים ממציא משחק בהשראתך .

אמיתי 10 בספטמבר 2019

מעולה

הברזיליאני 11 בספטמבר 2019

נייס!

איציק 11 בספטמבר 2019

אין מגיע בספורט ולכן לראפה לא הגיע לזכות ב-US, אבל הוא בכול זאת זכה. לא בגלל שמגיע אלה כי היה הכי טוב.
ג'וקוביץ' נשר, ולזיכרוני לא בפעם הראשונה בטענת פציעה במערכה שכנראה יודע שהוכרעה נגדו. אני מאמין שלא היה פצוע, אבל אין לו את הפינס לתת ליריב את הכבוד לנצח על המגרש. יש כאלו שהיו סובלים עד הסוף ונותנים כבוד ליריב לזכות במשחק על המשטח.
פדרר פישל כשהכל היה לטובתו לפחות עד הגמר. לא שהפסיד ליריב לא ראוי, אבל על משטח קשה היה צריך להראות שליטה גדולה יותר. לדעתי לא הגיע מוכן, ורואים זאת במערכות שהפסיד בשני הסיבובים הראשונים. לא הגיע חד, ולא התחדד עד הסוף. אולי הוא משחק יותר ויותר להנאה ופחות בשביל לזכות בשלב זה של הקריירה. קשה לי להאמין בזה, אבל…
אצל ראפה אין לא לתת כבוד ליריב. הוא מנטש אדיר. אצלו אין לבוא לא בשיא המוכנות לגראנד סלאם. הוא לא תמיד מספיק טוב, אבל תמיד עושה את המקסימום כדי להיות הכי טוב שאפשר. בתקופה האחרונה המשחק שלו גם יותר נאה לעיין ולא רק מלחמת גלדיאטורים. כאוהד פדרר אני מעריך את ראפה עם הזמן יותר ויותר. כשאין מגיעה, עדיין הגיע לו לזכות.

אמיתי 11 בספטמבר 2019

ראיתי שדורפן נתן תחזית סלאמים (נדיבה!) לשלושת המוסקטרים. אתן את שלי
פדרר 0
נדאל 0.5-1
ג׳וקו 3
אני חושב שזו הייתה העונה האחרונה שהם ייתנו את הטון. זה נגמר לפחות לשניים מהם.

איציק 11 בספטמבר 2019

אם סופרים חצאי גראנד סלאמים, אני חושב שפדרר תפס פור גדול מאד על כולם ;)

אמיתי 11 בספטמבר 2019

(:

איציק 11 בספטמבר 2019

נ.ב.: אם הבנתי נכון, השנים שאתה מדבר עלהם הם ג'וקו ונדאל.
על פדרר מדברים כבר הרבה שנים שגמר והוא די מקיים את זה לאחרונה, אז לא ניתן לספור אותו פעמיים.

רונן דורפן 11 בספטמבר 2019

אמיתי: ברצינות – מי לדעתך ינצח את נדאל ברולאן גארוס?

איציק 11 בספטמבר 2019

אני חושב שתים עם עוד שנה ניסיון ושפשוף בהחלט יכול להוות אתגר לנדאל שיזדקן בשנה.
גם ציפראס ואולי גם מדבדב יכולים להיות איום.
ואתה שוכח את ג'וקו שבטח לא מתקפל בפני נדאל על שום משטח, כולל חימר, אם יחזור לכושר אחרי הפציעה.
כמובן שבתנאים אופטימאליים לכולם, לנדאל יש יתרון, אך לא גדול כמו שהיה פעם.

אמיתי 11 בספטמבר 2019

הברכיים שלו. גוקו עכשיו כנראה סיים את העונה. אבל בגדול זה קצת כמו עם ג״ס- חשבנו/חשבתם שזה יימשך לנצח ועכשיו הם בקושי קונטנדרים. הדברים לוקחים זמן אבל ברגע שהם קורים הם קורים מהר משחושבים. בלי להוריד גרגיר של כבוד מהזכייה של נדאל, את מי הוא עבר בדקך לגמר?
נותן לו עוד צאנס אחד טוב בפריז וזהו. לגוקו עוד שנתיים טובות.

אמיתי 11 בספטמבר 2019

אגב כאוהד פדרר לטעמי הישגיו המשוכללים (סטטיסטית) של נדאל עולים על אלו של השוויצרי.

איציק 11 בספטמבר 2019

איך אתה משקלל. יש תארים מסוגים שונים, יש שבועות בטופ, יש מספר רצוף של הגעות לגמרים/חצאי גמרים, משחקי ראש בראש ומשחקים נגד הצמרת, אסטטיקה, ויש בודאי עוד. מה המשקל לכל אחד (משקל אובייקטיבי ולא סוביקטיבי)?
אין לי מושג איך משקללים זאת אוביקטיבית, אבל אחרי השקלול יצא שפדרר טוב יותר.

אמיתי 11 בספטמבר 2019

אוייש הדבקת אותי עם האיות שלך ../:
יש הבדל בין הישגים לבין גדולה.
בשבילי זה סלאמים, מאסטרים, ראש בראש עם התחשבות קלה במשטחים. נדאל דומיננטי מפד

איציק 11 בספטמבר 2019

ברגע שכתבת "בשבילי" זה סובייקטיבי ולכן נפסל בגלל חוסר אוביקטיביות.

אמיתי 11 בספטמבר 2019

כל מה שאני כותב דיי סובייקטיבי. אתה מייצג בתגובותיך כאן אמת גדולה או קהל נאמן? חיפשתי בגוגל מתכון לעז ואין

איציק 11 בספטמבר 2019

אני טוען שאין חשיבות לממוצע המשוקלל ברגע שהכל סוביקטיבי.
פשוט דעתך היא כזו, עם טיעונים כלשהם. אני מכבד דעה זו, פשוט די מפריע לי כשמכניסים מינוחים כמו "הישגיו המשוכללים" (ד.א. התכוונת למשוכללים או משוקללים?) בדיונים סוביקטיביים כי זה חסר משמעות מבחינתי. אני פשוט מכבד את דעתך ללא כל צורך בשקלול. יתכן שאסכים ויתכן ולא, אבל זה לא יהיה בגלל שקלול כלשהו שתציג.
אין לי טענה לדעה עצמה, אלה לדרך הצגתה, שהיא לא ייחודית לך כמובן. יש רבים שמשתמשים בטעונים דומים ללא כל יכולת אמיתית להצדקה לשקלול זה או אחר לפרמטר זה או אחר, פרט לאיזו תחושה פנימית.

אמיתי 11 בספטמבר 2019

אתה לכאורה לא טועה..
אין מדובר בהנאה מאסתטיקה או רגש. מדובר בסטטיסטיקות. אכן יש אפשרות לתת לכל דבר משקל אחר וזה כאילו סובייקטיבי אך זה ניתן לנימוק ויש כמובן קונצנזוס לגבי מה חשוב ממה.
קיצר. או שתיתן מפתח משלך או שתקבל את זה שאני נתתי ובא לציון גואל

איציק 11 בספטמבר 2019

אני לא נותן משקל, אלה רק נותן תוצאה סופית אוביקטיבית, ואצלי בורג ניצח.
יש דברים שאכן די ברור מה חשוב ממה, אך לא ברור באיזה שקלול.
יש גם דברים פחות ברורים, למשל רצף הגעות רצופות לגמרים/חצאי גמרים ב-GS לעומת מספר שבועות בצמרת ולעומת זכיות בטורנירי 250. היכן המיקום של ייחס ניצחונות ראש בראש?
שקלול שאתה נותן מושפע מהתוצאה הסופי הסובייקטיבית שאתה רוצה לקבל, וכך גם הפרמטרים שאותם אתה רוצה להכניס לחישוב ואילו לא (כלומר לתת להם משקל אפס).
בקיצור, אני צודק ולא לכאורה.
כמו שכתבתי, אין לי שום בעיה עם ההחלטה הסובייקטיבית שלך, אלה עם נסיון הרציונאליזציה שהוא מזוייף בהכרח.

אמיתי 11 בספטמבר 2019

אין פה ניסיון לרציונליזציה. כתבתי מלכתחילה ״לטעמי״. אבל סהו טעם שמבוסס על תוצאות ולכן הוא איננו לגמרי סובייקטיבי.
כבר כתבתי- אין מתכון לעז. זו כולה הצעת ההגשה שלי. אפשר להתדיין עליה.

איציק 11 בספטמבר 2019

הצג הצעתך:
סעיפים ומשקל לכל סעיף.
עד אז לא נוכל לדון.
הרציונאליזציה כמובן קיימת, ברגע שאתה מנסה לשקלל את התוצאה הסופית שאליה הגעת על סמך תחושה פנימית.
זו הנקודה שלי, ניתן להסתפק בתוצאה הסופית שהיא סוביקטיבית עם הסברים מלווים בהמון נפופי ידים. אין צורך במשקלים.

אמיתי 11 בספטמבר 2019

גם כתבתי שאני אוהד פדרר לכן לא ברורה הפיסקה על התוצאה אליה ניסיתי להגיע.
הגישה שלך שוללת דיון

איציק 11 בספטמבר 2019

התחושה שלך שלמרות אהדתך לפדרר לנדאל יש יתרון בפרמטרים כמותיים שמטים את הכף לטובתו. תחושה לגיטימית.
לתת לה ביטוי משוקלל לדעתי לא רלונטי.
הדיון הוא מאד רלוונטי. אתה יכול לומר שמבחינתך GS שווה יותר ממה שלא יהיה בטורניר של 1000 למשל. כמו ספירת השיגי מדינות באולימפיאדה, מדלית זהב אחת משקלה יותר מכל מדליות הכסף והארד ביחד, לא משנה כמה יהיו. אני יכול לחשוב אחרת, שמדינה שישלה ספורטאים עם 30 מדליות ארד היא מדינת ספורט טובה בהרבה ממדינה שיש לה רק מדליה אחת אך היא מזהב. אתה לא צריך לתת משקל, מספיק שתומר שזו דעתך ותתן נימוק למה אתה חושב ככה. זה הדיון. אני לא נגדו הדיון אלה נגד המרתו לאיזה ממוצע משוקלל (או כמו שכתבת "הישגיו המשוכללים").

אמיתי 11 בספטמבר 2019

השיקלול הוא לפי טעמי. התחושות שלי ניתנות לנימוק. לא טענתי שתקבל את נימוקיי. ולא בכדי

איציק 11 בספטמבר 2019

זה ברור, אני רק מעדיף "התחושות שלי ניתנות לנימוק."
מבחינתי זה די ויותר. להסכים או לא זה עניין אחר, במידה רבה של טעם אישי.

Matipool 11 בספטמבר 2019

מה התחזית של דורפן?

אמיתי 11 בספטמבר 2019

משו כמו שלוש לנאדל ושמונה לגוקו. אם אינני טועה. לארג׳. אקסטרה לארג׳

Matipool 11 בספטמבר 2019

וואו, שמונה לנובאק? צריך שיסתדרו כמה כוכבים מבחינתו כמו הימנעות שלו מפציעות, שפדרר לא ייקח יותר גראנד סלאם (ווימבלדון שנה הבאה) ואולי גם לקחת את הרולאן גארוס של 2021 מרפא.
3 לרפא מבוססים אני מניח על שני רולאן גארוס ועוד אחד בארה״ב או אוסטרליה ששם זה תלוי בעיקר בנובאק.
אני אומר:
פדרר – 0/1 (ווימבלדון).
רפא – 2/3 (3 זה יותר ווישפול ט׳ינקינג).
נובאק – 4-5.

אמיתי 11 בספטמבר 2019

אניח לדורפן לנמק את בחירתו

איציק 11 בספטמבר 2019

8 לנובוק… הגיוני, 2 כל שנה במשך 5-6 שנים.

שמעון פנדלוביץ 11 בספטמבר 2019

רוד לייבר ועוד שלושה.

Comments closed