טוב, הדברים נכתבים לקראת סיום הרבע השלישי בשלג היפיפה בשיקגו. כשהפטריוטס לצערי מוחצים את הדובים.
בשבועות האחרונים הם ענו על השאלות היותר קשות שהליגה הזו יכולה לשאול אותך. את המכונה ההגנתית של בלטימור, את המכונה ההגנתית של פיטסבורג, את הבליץ הישן של הג'טס, את השלג של שיקגו בדצמבר.
הייתה לי שיחה עם גיל שלי בשבוע שעבר. שאמר לי שקווטרבק שלא זורק אינטרספשנס הוא קווטרבק שלא לוקח סיכונים. הוא לא ממעריצי תום בריידי. אלא שזו לטעמי אי הבנה של תפקיד הקווטרבק בעידן שמהווסט קוסט אופנס והלאה.
אבל זו גישה טסטוסטרונית של המשחק. אנחנו אנשי ביל וולש אנחנו. קווטרבק הוא לא קאובוי. לא צריך לנצח אינדיאנים בקרב יריות. הוא צריך לנהל הובלה סדירה של האליפסה במורד המגרש. סדירה במהלך המשחק. סדירה עונה אחרי עונה. ובזה אין לבריידי תחרות. מצאתי סטטיסטיקה מדהימה לגביו: בכל עונה בה שיחק מסר בין 12 ל-14 אינטרספשנס. לא פחות ולא יותר (רק בעונת השיא של 50 הטאצ'דאונים מסר רק 8). ניהול יציב של הספינה.
בריז יכול לשקם את ניו אורלינס. מאנינג לשבור את השיאים. בריידי מנהל פה שושלת.
109 Comments
ערב עגום, אבל לפחות למדתי בשידור למה לשיקגו קוראים הדובים (כי פעם היו לוקחים את השם מקבוצת הבייסבול והקאבס נשמע לא מספיק מאיים). היו בעיות בשידור אז פספסתי את הסיבה לזה שהם לובשים שחור.
בריידי והפטריוטס ענקים (אהמ, אהמ…), השאלה היא אם הם לא מגיעים לשיא מוקדם מדי.
רונן, שושלת זה DYNASTY. אני באריזונה ושכחתי לקחת איתי את המילון עברי-אנגלי, אנגלי-עברי שבלעדיו אני אבוד (במאמר של 500 מילה עלי לפתוח את המילון כעשר פעמים), אז אני לא יודע את התרגום העברי או מילה שמסבירה מה זה שושלת, אבל אני מבין שושלת כייחוס שלא ניפסק. שליטה שלא ניפסקת. הניו-אינגלנד היו בדרך לפתיחת שושלת כשניצחו את הסופרבול ב-2002, 2003, ו-2005 (הפסקה של עונה אחת לא הורסת שושלת בפוטבול). אבל מאז – נאדה, בגלל כמה פאשלות גדולות מאד של המאמן ביליצ'ק, וכן 'גניבת' הפלייס של הקבוצה היריבה. בריידי במקרה הכי טוב מנצח סופרבול העונה. זה רחוק מלהתחיל שושלת כי אז אפשר להגיד על כל קבוצה שמנצחת סופרבול שהיא מתחילה שושלת. ובכלל, היא רחוקה מאד מלנצח את הסופרבול.
מנחם – אני הייתי לוקח את המקום של בליצ'יק בהול-אוף-פיים על הסיפור הזה. לא הייתי מצביע עבור מאמן שעושה דבר כזה. אבל בריידי אם יזכה השנה יחזיק בארבעה סופרבולים. עונה של 16-0. עונה של 50 טאצ'דאונים. גם שושלת אחת לפחות.
אני לא אוהב את הפטריוטס. אבל הקרדיט שם.
חכה, עוד מאוד מוקדם. הפטריוטס משחקים טוב עכשיו אבל נראה מה יקרה בפלייאוף. אני עדיין חושב שההגנה שלהם לא מספיק טוב ולא בטוח שההתקפה תוכל להתמיד ככה כל הזמן.
זאת ועוד!
הוא הקיו בי היחיד שמאז 2002 מסיים כל עונה בין עשרת הראשונים בדירוג. (חוץ מ-2008, כשלא שיחק).
http://espn.go.com/nfl/statistics/player/_/stat/passing/sort/quarterbackRating
מנחם- נדמה לי שב-NFL כיום זה כמעט בלתי אפשרי לנצח כמה אליפויות ברציפות. לכן הפטריוטס של בריידי הם הדבר הכי קרוב לשושלת שיש כיום באן אף אל. וזה לא מעט.
מה זה שושלת, כבר 6 שנים בלי אליפות. חתיכת שושלת זו.
גיל – קודם כל השלוש אליפויות שלו בארבע שנים כבר היו שושלת. נכון – הוא הפסיד משחק גדול אחד – אבל כרגע הקריירה שלו עומדת בספירות אחרות לקווטרבקים האחרים של תקופתו. כן – אני יודע שלפייטון לא היה מאמן ולא היו רצים והמספרים ככה וככה.
אבל האם מישהו משווה כיום בין מונטנה למארינו?
מה שאתה אומר פשוט לא נכון. בסקר שערך ערוץ הNFL לפני כמה שבועות ושכלל את מאמנים, עיתונאים, GM וכו' מאנינג נבחר לשמיני הכי טוב אי פעם וברידי למקום 21.
http://top100.nfl.com/
נכון, לבריידי יש יותר אליפויות ואכן היה לו את הדבר הכי קרוב לשושלת בחצי הראשון של העשור אבל בוא נחכה קצת.
לגבי מארינו ומונטנה, אני זוכר שעד לפני עשור בערך, מארינו נחשב לקוורטבק הכי גדול, צמוד מאוד לאלווי ואחריהם היה מונטנה. שבירת השיאים הסיטונאית של מארינו בעשור הזה קצת עמעמה את הגדולה שלו. אפשר רק לשער לאן הוא היה מגיע עם החוקים החדשים.
מעולם, אבל מעולם, מארינו לא נחשב ליותר גדול ממונטנה.
ופייטון מוזמן לקחת את כל הדירוגים בהיסטוריה, אני מעדיף את הטבעות, תודה
גיל – אני לא יודע על מה אתה מדבר. לפני עשור בדיוק בחרו בספורטינג ניוז את 100 שחקני הפוטבול הגדולים של כל הזמנים באחד המשאלים היוקרתיים ביותר שנערכו אי פעם. . השיאים של מארינו היו קיימים כולם אז. הדירוג היה: ג'ים בראון ראשון, ג'רי רייס שני, ג'ו מונטנה שלישי, לורנס טיילור רביעי. דן מארינו 27. קשה להגיד שהייתה כאן התלבטות. וזה בדיוק מה שיקרה עם מאנינג ובריידי. במהלך הקריירה יגידו שזה שיחק בשיטה X והאחר בשיטה Y. אבל בסוף הקריירה יבינו שגם שיטה וגם מאמן צריכים להבנות סביב מישהו.
וכפי שמסתמן כרגע – קבוצה צעירה חדשה נבנית סביב בריידי – כפי שקרה עם מונטנה. רק שחקן אחד זכה איתו גם בסופרבול הראשון וגם ברביעי.
ואנשים נתלים פה בעובדה שמאט קאסל שיחק היטב בעונה שבריידי היה פצוע. גם למונטנה היה את סטיב יאנג על הספסל וג'רי רייס היה מכניס כל קווטרבק להול-אוף-פיים. זה לא עמעם כלום ממונטנה.
אני ראיתי דירוגים אחרים בזמנו, כבר לא זוכר איפה.
אין ספק שהפטריוטס קבוצה טובה יותר, אבל רונן, אתה באמת משווה את קאסל ליאנג? בריידי ללא ספק טוב מקאסל אבל הוא קווטרבק טוב שמשחק היטב בשיטה של ניו אינגלנד. החריקות האחרונות של פייטון מדגימות בצורה הברורה ביותר את ההבדלים הללו.
למה לא היו לפייטון רצים?
שני הרצים המשמעותיים בקריירה שלו במקצוענים- אדג' ואדאי טובים שניהם מכל רץ שהיה לבריידי אי-פעם כולל קורי דילון ב-2004.
למאנינג היו תופסים גדולים, טייט אנד מהטובים בעשור האחרון.
הקו הקדמי שלו היה מצויין בין 2005-2009
אין לו על מה להלין.
ובריידי?
השנה זה מוכח סופית. הפאטס זה הוא. הוא השחקן המשמעותי האחרון בסגל מהאליפות האחרונה. רבאק, מסופרבול 2008 בקושי נשאר זכר בקבוצה הנוכחית.
הוא אופורטוניסט מדהים של המשחק. והוא כבר הוכיח שהוא יכול למאנינג בגזרת המספרים לו רק היה רוצה.
הנקודה היא שאינדי לא רצה כמעט. זה לא משנה שמבחינה תאורטית יש להם רצים טובים. כשפייטון זורק כמעט 50 פעם עד השבוע אז זה בטח לא מעיד על תוכנית משחק טובה. ואגב, וכשאדאי באמת היה בריא הם זכו בסופרבול וכשהוא משחק הם מנצחים. הבעייה שהוא פצוע כל הזמן.
DON"T FORGET BRADY HAS AN AMAZING GENERAL-BELLICHEK! LAYING OUT A PERFECT PLAN OF ATTACK!
THE OTHER QB'S YOU SPEAK OF DO NOT HAVE SUCH A GENERAL!
AFTER ALL BRADY WAS A SKINNY LITTLE 6TH ROUND PICK OUT OF MICHIGAN. IT WAS BELLICHEK WHO CREATED THIS WARRIOR!
P.S
DON"T FORGET HOW GOOD MATT CASSEL LOOKED A COUPLE OF YEARS AGO!
GOOD LUCK FOR OUR UNITED TOMORROW!
ובנתיים, בצד השני של אמריקה, ג'רי גונס מוכיח לעייני כל האומה בתוכנית 60 דקות איך לא מנהלים ארגון פוטבול.
הראיון שלו היה מגלומלי בצורה בלתי רגילה, מדגים איך אגו של אדם אחד מכשיל קבוצה/ארגון שלם.
גם אני ראיתי את בריידי ואני חושב שהכי טוב להגדיר את זה שכאשר הוא עולה למגרש מרגישים שיש בעל-בית ואין פניקה.
להשוואה (והיא ממש גרועה..) כאשר הפאקרס איבדו את רוג'רס, המחליף שלו עשה במכנסיים..והרגישו את זה מסביב (אחרת איך אפשר להסביר את זה שההגנה שלו ברחה ממנו..)
לא משנה מה בריידי יעשה, אנשים יימצאו סיבות להגיד למה הוא לא טוב כמו..
כשהם לקחו אליפויות, אז אמרו שהוא ק"ב של שיטה. כשהוא מסר ל-50 ט"ד אז אמרו שאין לו אליפות (בזכות מסירה פוקסיונרית אחת של הק"ב הכי פוקסיונר) ושזה בכלל הרסיברים. לקחו לו את רנדי מוס אז הוא הפך את בראנץ' שוב לטופ-15 רסיבר אז אומרים שאין לו אינטרספשנס כי הוא לא לוקח סיכונים (אני מוכרח להודות – זה חדש). כן, הרבה יותר עדיף לקחת סיכונים כמו פייטון ולזרוק 11 אינטרספשנס בשלושה משחקים. או איליי – הוא לא לוקח סיכונים, he just sucks.
3 אליפויות, ארבעה סופרבולים, פעמיים MVP של הסופרבול, הכי מהיר למאה ניצחונות, 50 ט"ד לעונה, ההתקפה הכי טובה בהיסטוריה של הליגה, קבוצת ה-16-0 היחידה בהיסטוריה. יש לי רק דבר אחד להגיד לכל המפקפקים – ימותו הקנאים.
my sentiments exactly
אני מודה, לחוסר החיבה שלי לבריידי (אולי אני מקנא בו על זה שהוא מושלם מדי) יכול שתהא לה השפעה על מקומו בשרשרת המזון בעיני. קשה מאוד להפריד רגשות מהערכות, אני לא מכיר משהו שעושה את זה טוב באופן קונסיסטנטי. אני רואה בתגובתך שגם לך יש רגשות עזים בנושא.
hear hear..
ושכחת גם, מאמן רמאי באחת משערוריות הספורט הכי גדולות שטואטו תחת השטיח. אין לי ספק שהפטריוטס טובים מהקולטס בעשור האחרון, ועדיין, אתה בוחר להסתכל על מה שנוח לך. אתה יודע למשל שמבחינה סטטיסטית בפוסט סיזן הנתונים של פייטון די זהים ואפילו עולים על אלו של בריידי?
שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקות. אני אתן לך סטטיסטיקה – שלוש אליפויות לעומת אחת. זאת הסטטיסטיקה היחידה החשובה בפוסט סיזן. אבל אם אתה מתעקש, אני אתן לך עוד אחת. מאזן בפוסט סיזן 14-4, פייטון – 9-8. ואל תספרו לי על קבוצה טובה יותר או פחות, פייטון ניצח 12 משחקים בכל עונה סדירה מאז 2002 ועדיין בפלייאוף הוא הביא ניצחונות ב-50%
זה שפייטון ריפד את הסטטיסטיקות שלו בפוסט-סיזן מול הגנות מצחיקות כמו במשחק ההוא של קנזס או מול דנבר? למי אכפת.
אתה משווה תפוחים ותפוזים. אני לא חולק על זה שהפטריוטס טובים יותר מהקולטס בעשור האחרון, על זה אי אפשר להתווכח נדמה לי. מבחינת ק"ב, פייטון עדיף בעיניי. שים לב שבצורה מאוד מעניינת כשהקולטס מנצחים אז זו הקבוצה, אבל כשהם מפסידים אז פייטון הפסיד.
קשה לפרגן לבריידי כי הבן זונה פשוט מושלם מדי. הוא נראה כמו סופרמן, נשוי לג'יזל, יש לו שלוש טבעות והוא מחזיק בשיא הטאצ'דאונים לעונה. אם יגידו לי שיש לו קטן או אפילו דלקת חניכיים רצינית זה יעשה לי קצת טוב על הנשמה אבל לא יותר מדי.
מה שבטוח זה שהפאטס הם הקבוצה הכי מאומנת בליגה והכי מוכנה לכל משחק. בליצ'יק עושה עבודה מדהימה, לא פחות. התצוגה אתמול בחוץ, מול הגנה רצחנית בתנאים קשים היא עוד פרק גדול בהסטוריה המפוארת בריידי-בליצ'יק. אני לא רואה אף אחד שעוצר את הפאטס בכושר הנוכחי. קבוצת העשור, מאמן העשור, ק"ב העשור.מצטרף אליך אריאל-ימותו הקנאים.
רונן – תחילה על כולם לדעת, כשאתם הולכים לפגוש את רונן תשריינו לפחות שלוש שעות, והסברים מראש לאישה, לא מרגישים שהזמן עובר. הטענה שלי טיפה יותר מורכבת, בריידי גדול (אריאל, להרגע, לנשום עמוק, הוא עדין לא בגדולים ביותר בעיני, וכן פייטון עדין גדול יותר בעיני). ההבדל בינו, מונטנה, ובין אחרים, הוא ענק. בריידי ענק תחת ביליצ'ק, הירידה בעונה של קאסל לא היתה משמעותית. קשה לדעת למי חלק גדול יותר. מונטנה היה ענק תחת וולש, כך גם סטיב יאנג, בקנזס סיטי מונטנה היה קווטרבק טוב לא ענק. זה לא רק ענין של גיל.
פייטון ואלווי כיכבו תחת מאמנים הרבה פחות גדולים. על דן ריווס אין צורך להרחיב, הוא בטח לא חמישים אחוז מביליצ'ק או וולש, ואת שנהן בלי אלוויי אנחנו גם חווינו, זה לא אותו סיפור. כך גם פייטון, דנגי הוא לא מאמן התקפה גדול, וקולדוול עוד לא הוכיח שהוא שייך לרשימה של מאמנים גדולים. קל יותר לראות את הגדולה שלהם על הרקע הזה.
לא מדובר בתחרות טבעות, בריידי גדול אבל זה שיש לו יותר טבעות זה רק עוד נתון. יש לו יותר טבעות מאלווי, אבל בעיני אלווי גדול יותר.
מעניין אם ביליצק ימשיך גם בלי בריידי, ונראה כמה הוא תלוי בקווטרבק ענק שיביא אותו להישגים. בטסט הקטן עם קאסל, נראה שהצניחה לא תהיה גדולה במיוחד.
כמו שאמרתי, מצדי שידרגו את פייטון עד מחר גבוה מעל בריידי, אני לוקח את הטבעות שלו כל יום.
ובינינו, אני בטוח שאם תשקה טוב טוב אוהדי קולטס (או הומרים של איליי :-)) גם הם יודו שעם 2 דקות על השעון, בפיגור 4 במשחק הכי חשוב של העונה, הם היו לוקחים את בריידי על פני מאנינג.
אני דרך אגב מאוד לא אוהב את הנתון הזה שמביאים כל פעם על העונה של הפטריוטס תחת מאט קאסל. בתור אוהד פטס, אני יודע בוודאות שהיה מדובר באחד הלוז"ים הקלים ביותר שהיו לקבוצה אי פעם, ולראיה, הדולפינס (הדולפינס!) עם כל מערכי הווילד קאט המפגרים שלהם הגיעו לאותו מאזן כמו הפטס. בנוסף, כמו שאנחנו רואים בקנזס, מאט קאסל הוא ק"ב סולידי לחלוטין בליגה – הוא לא עושה טעויות יותר מדי (או כמו שאומרים בג'איינטסית – הוא לא לוקח סיכונים) ונותן לשאר המערכים בקבוצה שלו לעשות את העבודה. כשיש מערכים אחרים טובים, זה יעבוד, אבל לא לאורך זמן – ובטח שזה לא יביא סופרבול.
בליגה היום יש בערך 20 ק"בים שעם קבוצה מספיק טובה מסביבם יביאו את הקבוצה שלהם לפלייאוף – קאסל הוא אחד מהם. כדי לקחת שלוש אליפויות צריך משהו אחר לגמרי.
אוסיף ואומר שב-5 השנים האחרונות בליצ'ק אף מהווה לעיתים משקולת על בריידי. ההחלטה לוותר על דיון בראנץ' לפני עונת 2006 עלתה לבריידי בטבעת מובטחת שהגיעה לבסוף למאנינג. אני משוכנע בזה. בריידי מצא עצמו מוסר לתופסים מדרג D בדקות הכי חשובות של העונה בגמר הAFC, וזה כי המאמן החליט לחסוך כמה גרושים ולהשיג תמורת דראפט אחרי שבראנץ' הצטייר אצלו כחוצפן. זאת אחרי שבריידי חתם על חוזה מינימלי לשחקן במעמדו של 40 מיליון ל-4 שנים כדי לאפשר להביא חיזוק לקבוצה.
הויתור על בראנץ' לסיאטל הביא את ג'רוד מאיו לקבוצה אבל בריידי כבר לא יהיה בן 29 שוב.
בכלל בשנים האחרונות נראה לא פעם שבליצ'ק בדרך לאבד את זה. שהוא לוקה במגלומניה קשה או פשוט שחוק.
העונה הוא נראה שוב כמאמן הטוב במשחק, בתזמור מופלא עם בריידי שנותן עונה היסטורית. אז זו באמת שאלה של ביצה ותרנגולת.
אני הייתי לוקח את מאנינג ב2 דקות האחרונות בלי היסוס. בריידי לא ממש עמד בפיגור במשחק הכי גדול בעונה. מה שהוא עשה היה לבוא מעמדת שיוויון. בפעם היחידה שהוא באמת היה צריך להציל את המולדת הוא נכשל.
אני לא ממש משוכנע שבשביל לקחת סופרבול צריך משהו אחר. בריידי בריצות לסופרבולים לא היה טוב בצורה יוצאת דופן. הוא נשען על קבוצות הגנה מעולות, משהו שלפייטון למשל לא היה חוץ מבעונת האליפות.
בריידי היה מעולה בשתי ריצות הסופרבול הראשונות שלו וטוב מאוד בשלישית. הוא גם שיחק מצויין בסופרבול 2008.
מאנינג, לעומת זאת, מעולם לא נתן פלייאוף גדול באמת. הוא עשה מהפך מצויין בגמר ה-AFC של 2006 אבל היה בינוני בסופרבול בו הMVP הגיע לאדאי.
גם בשנה שעברה הוא היה בינוני להחריד בריקוד הגדול.
אם אתה בוחר לקחת ב-2 הדקות האחרונות קווטרבק שבעברו הוגדר צ'וקר סדרתי ,שאמנם עבר שיקום בשנים האחרונות, על-פני אחד הוינרים האייקוניים של הספורט האמריקאי אז תשכח מלקבל את המפתחות לפרנצ'ייז שאקים בל.א אחרי שאהפוך למיליארדר.
כשתהיה מליארדר תדבר איתי על איך לנהל את הכסף שלך. ולקרוא לפייטון צ'וקר זה אומר שאתה טיפה קיצוני, לא מתכון טוב כדי להפוך למיליארדר. יש כאלה שהמזל נגע בהם ומצליחים להגיע למיליארד גם עם מזג קיצוני. רובם מצליחים לא להתחבר רגשית לכלום. כך הסיכוי הנמוך להפוך למיליארדר גדל טיפה
בריידי ממש לא היה מעולה בשתי הריצות. אלמלא החוק הטיפשי הל הטאק רול אולי בכלל לא היה לו שום סופרבול. מאנינג היה טוב מאוב בסופרבול שזכה והMVP הגיע לו בצדק. גם שנה שעברה הוא היה טוב מאוד עד האינטרסשן ולמעשה היה השחקן הכי טוב ביי פאר בקבוצה.
זה שאתה ואחרים מחליטים לכנות מישהו בשמות מעיד בעיקר על עצמכם. שוב, תסתכל על הסטטיסטיקות ועל מי עשה יותר מהפכים ברבע האחרון (ולא הוביל קבוצה שנמצאת בשיוויון, יש הבדל).
לגבי לקחת סיכונים – אכן יש שני סוגים של שיטות. בווסט קוסט אופנס, המטרה היא להתקדם ולהחזיק את הכדור באמצעות מסירות קצרות. בשיטה הזו, הקווטרבק אכן נדרש קודם כל לשמור על הכדור. כהגדרת רונן הוא מנהל את המשחק, ולכן מוסר פחות אינטרספשנס. כאשר קבוצה רצה, והקווטרבק נדרש לאיים על ההגנה במהלכים גדולים, קווטרבק שלא מוסר אינטרספשנס, הוא קווטרבק שלא לוקח מספיק סיכונים.
איליי מוסר יותר מדי אינטרספשנס, אבל זה בגלל שהוא קווטרבק אינטואיטיבי יותר מאחיו הגדול, וכמובן יותר מבריידי. אין לי בעיה שהוא מדי פעם גומר משחק באינטרספשן, אם יותר פעמים הוא מנצח משחק בדרייב מכריע משמעותי. לקרוא למסירה שלו לטיירי פוקס, זה קצת מגמד את הפליאוף הענק של באותה שנה. הדרייב בסוף המשחק מול דאלאס בפליאוף באותה שנה היה ענק גם, ולא פחות משמעותי. הוא ניצח את פארב במינוס חמש מאות מעלות, ושיחק ענק כל המשחק. קצת קרדיט לא יזיק.
את אילי אני מאוד מחבב בניגוד לאחיו המאוס אבל פלייאוף 2007 היה באמת גשם אינדיאני מבחינתו. הוא לא הראה משהו שדומה לזה עד אז ומאז.
ו'מאנינג לטיירי' זה לא סתם פוקס. זה הפאקינג רגע ספורטיבי הכי מזליזיקי
ולא ייאמן של העשורים האחרונים.
גיל שלי – שוב. אתה שם המון על "הדרייב האחרון במשחק". בעולם הNFL השוויוני יש תחושה שכל משחק מגיע לדרייב אחרון. אלא שבריידי מנטרל את זה בהרבה משחקים – למרות שהוא כמובן מעולה בדרייב האחרון.
סביב קווטרבקים כאלווי ומאנינג כנראה לא נבנות שיטות מושלמות. לא יכול להסביר למה – אבל כנראה שעודף כשרון גורם לכך שהקבוצות תמיד פונות להרואיקה שלהם. כוכבים ולא מנהלים.
מסכים נראה שבפוטבול אני קצת פשיסט.
עם זה אני מסכים. אבל אתה לא יכול להתעלם מהמפתח האמיתי לכל אליפות בעשור האחרון וזו קבוצת הגנה טובה. את זה לפטריוטס היה ללא מתחרים (וגם לסטילרס) וזו גם הסיבה שאני חושב שהם לא יזכו השנה. אין להם הגנה מספיק טובה.
מה שאני לא מבין זה למה בריידי מעורר כאלו אמוציות. בסך הכל הוא עושה רושם של פלקט די אפור מחוץ למגרש. מי שרואה בטלוויזיה את הפרסומות שלו ושל מאנינג רואה שהוא די חסר כריזמה בעוד שלמאנינג הכריזמה נשפכת מהאוזניים. וגם על המגרש הוא כמעט ולא נתפס מאבד את העשתונות או מלגלג על היריבים אחרי ט"ד או מה שזה לא יהיה. אז מה, העובדה שבכל לילה הדבר האחרון שהוא רואה זו ג'יזל זו סיבה מספיקה כדי לשנוא אותו? אחרי 10 שנות נישואים הוא כבר לא יראה את ג'יזל שם אלא את האשה הזו שמנדנדת לו להוריד את הזבל בכל יום שלישי בערב. אז איך הצלחתם כאן לפתח עליו דיון כל כך רגשי?
קודם כל, לומר על צנון כמו פייטון מאנינג שהכריזמה נשפכת לו מהאזניים, זה, איך לומר, קצת הפרזה. האול-אמריקן הממוצע מזדהה איתו יותר מאשר עם בריידי מסיבות מובנות לכן הוא מככב ביותר פרסומות.
ולומר על בחור שנבחר בסיבוב השישי ועשוי להיזכר כאחד מ-5 הקווטרבקים הגדולים בהיסטוריה, וגם עושה את ג'יזל, שהוא אפור, מעלה את השאלה מה לא אפור בעיניך?
לפייטון יש המון כריזמה. חלק מזה זה הפרסמומות אבל מספיק לשמוע אותו מדבר בראיון כדי לראות את זה.
"האול-אמריקן הממוצע מזדהה איתו יותר מאשר עם בריידי מסיבות מובנות". בוא ותסביר לנו מהן הסיבות המובנות האלו שבעטיין האמריקאי הממוצע מזדהה עם מאנינג יותר
הוא נראה כמוהו. הוא מדבר כמוהו. הוא איש משפחה למופת ואת אף-אחד לא מעניין מי זו אשתו.
אני מסתכל על כל האמריקאים הממוצעים כאן ואני לא רואה הרבה שהגובה שלהם הוא 1.96 מטר והמשקל שלהם הוא 104 קילוגרם. שמרוויחים שכר ממוצע של 14 מיליון לשנה והולכים להרוויח עוד יותר. שעושים פרסומות עם ג'יסון טימברליק ושנולדו לאבא שהיה ק"ב אגדי במכללות ושיש להם אח שזכה בסופרבול. אה ושגם הם זכו בסופרבול.
ואף אחד מהם לא מדבר כמו פייטון מאנינג. אם כבר אז הם נשמעים יותר כמו טום בריידי.
ולתשובה יותר ארוכה לענין מנהל מול הרואיקה. יש סיבה שארני אקורסי ומבינים אחרים טוענים שההבדל בין הקווטרבקים נמדד בדרייב האחרון. כאשר הקווטרבק מנהל את המשחק, הוא חלק מהמכונה. למדתי בהשקעות ונדמה לי שגם בחיים בכללותם, שההבדל בין הצלחה לכשלון מתמצה בתגובה לרגעי לחץ, והתגובה הזאת היא שמכריעה בין הצלחה לכשלון. אפשר להרוויח שנים, ולהפסיד הכל כשהעניינים משתבשים.
כך גם אצל קווטרבקים, כאשר המשחקים מוכרעים בצורה חד צדדית, ברור שלקווטרבק יש תפקיד, אך הסיבה היא המערכת בכללותה, שחקני הגנה, קווים, תפקידים, מאמן וכו'. התפקיד הגדול ביותר של הקווטרבק הוא כאשר הכל מונח על הכף. שם קווטרבק גדול יביא את הנצחונות, שקווטרבק טוב לא יביא.
נכון גם שקווטרבק כשרוני מדי גורם הטייה בבניית הקבוצה. ראה מארינו, פייטון, אלווי בשנים המוקדמות. ההטייה הזו בהחלט עומדת לרועץ, ובריידי זכה מן ההפקר כאשר הגיע כאלמוני, ולמעשה היה חלק מהמערכת שנבנתה, ולא הגורם סביבו המערכת ניבנית.
בקצב הזה כל שלוש שעות השיחה יופיעו בפוסטים. היה לי תענוג גדול לדבר נטו ספורט כל כך הרבה.
אני לא מבין, בריידי בעייתי מבחינתך במישור הזה?
הרי עד 2006 לא היה צל של ספק שהוא מרסק את מאנינג בעניין הדרייב האחרון.
למה היה ברור? למאנינג יש יותר קאמבקים ברבע האחרון למשל.
כן, קאמבקים מול יוסטון בעונה הרגילה יש לו למכביר.
קאמבקים איקוניים יש לו אחד, בגמר הAFC של 2006, כשבריידי המתוסכל נאלץ לסמוך על גפני וקולווין.
לבריידי יש לפחות שלושה.
אלו שלושה בדיוק ומה אתה סופר? מעניין שאוהדי בריידי כשהם רוצים לתרץ את ההפסדים שלו הם מאשימים את הרסיברים שלו. זה אף פעם לא היה תירוץ שמאנינג השתמש בו למרות שדווקא הרסיברים שלו די מאכזבים במשחקים הגדולים (למשל ויין שנה שעברה בסופרבול).
אם, למשל, דרייב ניצחון מול אחת מקבוצות הפוטבול המאיימות של 20 השנים האחרונות שהחל 1:30 לסיום, בסופרבול, נחשב מבחינתך פחות מעוד קאמבק הרואי של מאנינג מול קנזס סיטי, אז כנראה שמאנינג באמת יותר ווינר מבחינתך.
עזוב זה היה פוקס. אני מניח שהדרייב של איליי היה מול נמושות, והמסירה לטיירי היתה המסירה המוצלחת היחידה בכל הדרייב. אה, ועוד דבר אחד, הדרייבים המכריעים של בריידי נגמרו בבעיטה, הדרייב של אילי היה יכול להסתיים רק בטאץ' דאון. כמובן שגם קריאת הבליץ והמסירה לבורס היתה פוקס.
הדרייב של אילי בסוף סופרבול 2008 הוא מהדרייבים הגדולים בתולדות המשחק. יותר גדול מכל דרייב שבריידי או מאנינג עשו בקריירה. לציין שהוא כלל את אחת התפיסה המוזרה, המטורפת והמדוברת בכל הזמנים לא מפחית ממנו.
אבל כן מחליש טענות נגד ניו-אינגלנד או בריידי במשחק הזה.
אתם רוצים חזרה מפיגור?
בריידי חזר מפיגור לטאץ' מנצח 2 דקות לסיום. אח"כ באו ותופס שתפס עד אז העונה 3 תפיסות, יחד עם אצבע אלוהים, וניצחו את הסופרבול.
מצחיק אותי שכל פעם הדיון הזה חוזר- מי יותר טוב, בריידי או מאנינג.
חברים: שניהם גדולים, שניהם טופ-10 אי פעם(כבר עכשיו) ביחד עם מונטנה, יונייטס, אלווי ,מארינו, פארב, ועוד כמה ושניהם עוד יטפסו מעלה בדירוג הזה לעבר המקום הראשון/שני. כן גם מעבר למונטנה.
אני לא חושב שפארב נמצא שם. פארב זוכה להילת יתר על תדמית הקאובוי הפרוע. הוא גדול, לא בליגה של כל השמות האחרים שהזכרת.
זה נכון, העניין הוא שלא תמיד יוצא לנו לראות שני ענקים כאלה מתחרים בשיאם באותה תקופה.
יחד עם שאק-דאנקן ופדרר-נדאל זה המאץ'-אפ הגדול של 15 השנים האחרונות.
בפוטבול זה עוד יותר לא שכיח, מה גם שהשניים משחקים באותה חטיבה בניגוד למרינו ומונטנה ששיחקו בחטיבות נפרדות.
גיל – אתה כל הזמן מדגיש את הדרייב האחרון. תגיד לי – יש ק"ב שהוכיח את עצמו יותר בדרייב האחרון מאשר בריידי? שים שניה את הרגשות בצד, היית לוקח את איליי בדרייב האחרון של משחק מכריע על פני בריידי? כינים היית לוקח
שלא יובן לרגע שאיליי בליגה של פייטון או בריידי. הוא לא שם ולא יהיה שם. כן הייתי לוקח את בריידי, אני לא בטוח איפה הוא בליגה של הגדולים ביותר. הוא בליגה הזאת. עדין הייתי לוקח לפניו את אלווי מונטנה פייטון מרינו וזה על סמך תחושה בלבד. בהחלט יכול להיות שבריידי נמצא במקום גבוה יותר, אני לא יודע. אולי בסוף הקריירה שלו אדע יותר.
אני לא חושב (אפילו מכור שכמותי) שאילי בגדולים בהיטוריה. הוא כן בגדולים בהיסטוריה של הג'יינטס שזה לא הרבה, פיל סימס עם כל הכבוד נבחר לפני מונטנה בדרפט, לא בטוח שהם היו חוזרים על הבחירה הזאת. ברם, כאוהד הג'יינטס אני מעדיף קווטרבק טוב שהוא חלק מקבוצה אלופה, על קווטרבק ענק כמו מרינו שגורם לעיוותים בבנייה שמונעים את האליפויות.
איליי מאנינג, עם כל הכבוד, נבחר ראשון בדראפט..
וריאן ליף נבחר שני אז מה? אילי נבחר ראשון כי לג'יינטס הוא עדיף על ריברס, וגם על ביג בן. אין לי שום בעיה שהג'יינטס בחרו אותו ראשון.
אני לא יודע אם התכוונת אליי אבל אני הייתי מעדיף את פייטון ואחריו בריידי. איליי בכלל לא שייך לדיון הזה (לא יודע למה מכניסים אותו).
התכוונתי לגיל שלי, אבל זה לא משנה, אתה עוד לא שתית מספיק. עוד כמה טקילות וגם אתה תקבל הארה
זהו, שאני לא שותה, זו בעייה.
גיל וגיל. אתם מתעלמים מעניין אחד. כשאתם אומרים "בריידי…. אה זה שיטה וקבוצה" אתם מניחים שכל קווטרבק מגיע בבוקר לעבודה ויש שיטה ואם הוא טובה אז הוא מצליח. זהו שלא. צריך מזג מסויים של קווטרבק בשביל שיטה. אולי לא צריך כריזמה וכוכבות. יותר יציבות וקור רוח.
מישהו כתב לי לפני כמה ימים שבאמת הרסיברים הלא מנוסים של מאנינג לא מצליחים בנו-האדל. זהו שאולי הנו-האדל הזה שם יותר כדי לשרת את גאונותו של מאנינג מאשר הוא לשרת את הקבוצה.
אני מסכים עם זה. אין ספק שהרבה עם לא רוב הק"ב לא היו מצליחים לעמוד בדרישות הללו, אבל אי אפשר להתעלם מזה שהמערכת עובדת בצורה מושלמת כדי שתתאים לבריידי וכדי שהוא לא יצטרך כל הזמן להציל את המולדת כמו פייטון. כמו שאברהמי כתב לפני כמה ימים וכולם יודעים, מאנינג נדרש להכל. בשבועות האחרונים הוא זרק 50 פעם למשחק אחרי שבממוצע הם השיגו יארד אחד לריצה. ככה אי אפשר לנצח משחקים גם אם אתה מאנינג (ואגב, הוא דווקא שיחק טוב מאוד בהפסדים עם כל האינטרספשנים בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים. פשוט כשזורקים הרבה סביר שמשהו לא יעבוד בסוף).
זהו רונן שלא שכחתי. אני מקבל את זה לחלוטין. כמובן המזל של בריידי שהוא הגיע בתור מחליף של בלדסו, זה שמשום מה נחשב לקווטרבק מצטיין. אם הוא היה נבחר ראשון בדרפט, לא בטוח שהיה לו אותו מזג. מעניין שגם מונטנה נבחר בסיבוב מאוחר, והם שניהם המנהלי משחק הגדולים ביותר.
אני אסביר יותר טוב את הקשר בין הסיבוב בחירה, לתפקוד של הקווטרבק כבורג במערכת. אני לא בטוח שזה עניין של אגו. זה יותר עניין של בניית המערכת על ידי המנהל והמאמן. להם יש פח גדול כאשר הקווטרבק הוא מרינו/אלווי/פייטון. הם אלה שבונים את הקבוצה שתתאים לקווטרבק, לא בטוח שפייטון לא היה מתפקד טוב כבורג אצל ביליצק. (אני די בטוח שלא מרינו ולא אלווי מסוגלים להיות ברגים)
אין שום סיכוי שקווטרבק שפעם עשה פוטש למאמנו וסירב לרדת מהמגרש ולאפשר בעיטת פאנט, ועוד בחצי גמר הAFC, יוכל להיות חלק ממערכת כמו זו של הפאטס.
בטח פוטש, ממש לא הגזמנו. מצחיק איך כל אוהדי הפטריוטס הופכים כאלו יהירים אחרי כמה ניצחונות. זו אחת הסיבות המוהבקות לסלידה שיש לי מהקבוצה הזו. זה רק יהפוך את ההפסד בפלייאוף למתוק יותר.
תאר לך שיפסידו עוד פעם לאילי בסופרבול. על איזה פוקסים הם ידברו הפעם? אך החגיגות השנה יהיו מתוקות
ממש מוזר לי התיעוב הזה לבריידי. יש בצורת המשחק שלו משהו שהכי לא מעורר אנטגוניזם. כאילו – הנה, זו הדרך בה צריך לשחק קוורטרבק. יחסית לפרסונה שלו מחוץ למגרש הוא מאוד מרשים במקצועיות שלו על המגרש. משהו בו מזכיר לי את דייויד בקהאם. שניהם לדעתי היו מוערכים הרבה יותר, גם אם הם מוערכים מאוד, אם הם היו נראים טיפה פחות טוב.
רק שבקהאם מעולם לא היה אחד מ-10 השחקנים הטובים בעולם בעוד גם שונאיו של בריידי יתקשו לטעון שפרט למאנינג יש קווטרבק אחר שמתחרה איתו בעשור האחרון.
עומרי – בקהאם ב-99 סיים שני בבחירת שחקן השנה בעולם, היה השחקן המצטיין של הצ'מפיונס ליג וזכה בטרבל. לא היו עשרה טובים ממנו אז
אני אוהד גדול של בקהאם וטוען שנים שהוא אנדרייטד.
אתה צודק.
אבל תסכים איתי שהמרחק בינו לבין בריידי בחשיבות וגדולה ספורטיבית עדיין עצום.
גיל שלי – אמרת את הדבר העמוק ביותר על גדולתו של בריידי. הדרייבים המכריעים שלו נגמרו בבעיטה. כלומר מה שצריך. לא מה שהכבוד הפטריאכלי של משפחה ממיסיסיפי מחייב.
ורק להוסיף – כשפייטון היה צריך להגיע רק לבעיטה לפני שלושה שבועות מול הפטס – הוא מסר אינטרספשן שגמר לו את המשחק
פייטון דווקא הגיע למצב של בעיטה רק שהם לא גמרו את המהלך.
הדרייבים המכריעים לא היו של בריידי. הם היו של ביליצ'יק. אם אני לא טועה, כששאלו אותו אם הוא התייעץ עם בריידי לפני השחרור של מוס (או אם הודיע לו על זה לפני שהצעד פורסם – אל תתפסו אותי במילה) ביליצי'ק ענה שלא – כי בריידי הוא בסך הכל עוד שחקן אחד בקבוצה. והגדולה של בריידי לדעתי זה שהוא מבין את זה במובן העמוק של המילה.
אבל זו בדיוק הנקודה. אין כאן הרואיקה נוסח מונטנה, יש כאן בדיוק מה שציינת בפוסט, מנהל מצוין.
דורפן – איליי היה מבסוט שהפיגור היה ארבע נקודות. לא באתי להוריד מהדרייבים של בריידי, רק לזלזל קצת בתיאוריית הפוקס של אוהדי ניו אינגלנד. ושוב, אני חושב שבריידי גדול, רק לא הכי גדול, ולא בטוח שיותר טוב מפייטון.
ועוד משהו על המשפחה הפטריאכלית. ארצ'י הוא כנראה מחנך גדול. בנים שבאו מתוך רקע עשיר, עם דרישות פתיחה מטורפות, מצליחים להתמודד גם עם ציפיות מטורפות וגם להישאר עם רגלים על הקרקע. יש משהו במשפחה הזאת שמשדר נורמליות בכל מצב. אם יש משהו ששווה ללמוד זה בדיוק מה שארצ'י הצליח להנחיל לילדים שלו.
גיל – תזכיר לי מה היה השם של הבועט הקנדי השיכור שגמר לפייטון שני פליאוף בפיספוסים?
מייק ואנדרג'אנט שזה קשור לעוד נקודה. אם לאינדי היה את וינאטרי לא היה להם לפחות עוד אליפות אחת?
לא זכור לי שהבועט הוא זה שנחנק מול הפאטס בבית ב-2004 או מסר 3 אינטרספשנס לידיים של טיי לואו.
וגם לא זכור לי איזו שהיא הרואיקה יוצאת דופן מבריידי מההשפלה של הפטריוטס בבית לרייבנס שנה שעברה. אתה יודע, זה עובד לשני הכיוונים.
גיל- אבל אתה מבין את הפוסט הפוך מכוונתי. מה שאני אומר שהקווטרבק הכי טוב זה המנהל הכי טוב. לא הקווטרבק הכי הרואי עם היד הכי טובה והכריזמה וכל זה. זה הקווטרבק שמוציא לפועל את התכנית של המאמן לגבי הקבוצה בצורה הכי טובה. ברמת המשחק הבודד וברמת הדור.
לכן הצמד ביליצ'אק/בריידי טוב מהצמד מאנינג/דאנג'י או מאנינג/קולדוול אבל הק"ב מאנינג יותר טוב מהק"ב בריידי.
למה זה חייב להיות או זה או זה? אני מסכים שיש משהו מאוד קיצוני בצורה שאינדי מתייחסת לפייטון וזה לצערי. אבל לא יכול לדעתך להיות קווטרבק הרואי כמו מונטנה שעושה גם וגם?
או במילים אחרות, איפה היית מכניס את מייקל ויק?
גיל – הרוב המכריע של משחקי הפלייאוף של מונטנה בעונות אליפות היו תבוסות איומות ליריבות. לעתים קרובות מאד בהפרשים של יותר מעשרים נקודות. היה את סופרבול 23 והיה את גמר הNFC הראשון שלו. אבל בדרך כלל לא הייתה המון הרואיקה. ואם אתה שואל אותי. עדיף גם גם. כלומר עדיף מונטנה. אבל אם אני צריך לבחור בין בריידי, אלווי, מארינו ומאנינג אני הולך על בריידי. בגלל היציבות והניהול.
איליי טוב, פייטון גדול, בריידי ענק ועם האשה הכי פצצה. די פשוט…
אלון – לי לא ידוע על שום מסגרת בה קווטרבקים מתמודדים ביניהם מלבד בNFL. שם יש מאמנים וקבוצות ופלייאופים וכיוצא באלו. לא ברור לי באיזו מסגרת מאנינג קווטרבק יותר טוב: מצב תאורטי בו אתה מעביר את שניהם לדטרויט? תחרות זריקה לרוחק או זריקה למטרה? פנטזי ליג?
במסגרת האמיתית של החיים בריידי טוב יותר – וגם לו יש חלק בגדולת מאמנו – כמו להיפך.
אבל אתה לא יכול להתעלם מהעובדה שפוטבול זה המשחק הכי מורכב ואי אפשר לערוך הקבלה בין הצלחת הקבוצה ליכולת אישית. לעומת זאת, כן יש מדדים פחות או יותר אובייקטיבים לבחינת כישורי ק"ב.
וכאן אני אגיד לך משהו. במשחק בו הפוזשן הוא הכי חשוב בספורט היכולת של בריידי לשמור את הכדור שקולה וגם חשובה יותר מכל עודף היארדים של מאנינג.
רונן, בתחרות זריקה למרחק יצא שקאטלר הטוב בהיסטוריה.
פוטבול משחק מורכב. אני קורא פה את כל המומחים שמספרים על מזל, מקריות ועל כמה בפוטבול חשובה הקבוצה ולא הכוכב. הגנה, משחק ריצה, נסיון של הרסיברים ועוד. כל זה נשכח שמגיע הויכוח השנתי (שנמשך 4 חודשים) על מי גדול יותר מאנינג או בריידי. אז מה שחשוב זה 3 הטבעות של בריידי לעומת האחת של מאנינג. יכול להיות שבגלל הנטייה הברורה לניו אינגלד בקרב הכותבים הישראלים חלק מהאנשים מתחילים להאמין שמה שחשוב זה מספר הטבעות.
איך היו נראים הקולטס השנה אם בריידי היה שם ולא מאנינג? על זה אי אפשר לענות אבל סביר להניח שהם לא היו מתמודדים על מקום בפליאוף.
אם תנטרל מהמשתתפים פה את אוהדי ניו אינלנד תגלה שהרוב מעדיפים את פייטון.
הבעיה שרוב מי שלא אוהד את הפאטס שונא אותם, בעוד הרגשות כלפי הקולטס עמומים יותר.
אבל גם האוהד הניטרלי תומך בבריידי לפעמים- רונן דורפן למשל!
הרוב לא חשוב. הנה תראה, הרוב מצביע ימין בישראל אז הרוב צודק? אין מקום לדמוקרטיה בפוטבול, גם אם אני בצד של אלון בוויכוח בריידי מול פייטון
טוב לדעתי הויכוח כבר נגמר מזמן אם כי דווקא הוא לא מעייף אותיכמו פלה-חארדונה (בריידי כמובן) אבל נדמה לי בתור מישגנאי, שאתמול הבנתי משהו הרבה יותר מסעיר ובודאי חשוב:
בריידי הוא ק"ב השלג הכי טוב שראיתי. זהו, סופית וביי פאר יותר מפארב ואלוואי. אולי בארט סטאר או יונייטס היו יותר טובים בשלג אך איך אדע?
ומאחר ופוטבול בשלג זה כמון לנגן את 'החומה' בברלין (כלומר איפה שזה הכי מתאים) ככה בריידי. פשוט יושב הכי טוב.
חבל שאין כאן כפתור לייק לתגובות.
נקודה מעניינת.
והפרחים ללויד קאר כמובן
ואיך יצא לי חארדונה, זיגמונד? אני בצד של מארדונה. מתנצל אלפי פעמים.
מארדונה גם היה במישיגן?
אלון- יש לך ספק? היש משהו דומה יותר למדים של מישיגן ממדייה של בוקה-ג'וניורס?….
רונן-קראתי בעיון את הסיבות בגללם אתה מעדיף את הק.ב. המנהל דוגמת מונטנה בעבר ובריידי כיום על פני הק.ב. "הגיבורים" -אלווי ,מארינו ומנינג כיום.ואז עולה בשאלה מה קורה עם הק.ב. המנהלים שנחשבים פחות, כמו ברדשאו ואייקמן.
האם הם לא ראויים להכלל על עשרת הגדולים? אליפויות לא היו חסרות שם. מה חטאם?
אייקמן שיחק עם מי שרבים מחשיבים לגדול הרצים. זה לא אומר שהוא לא ראוי לתהילה אבל בהחלט מוציא אותו מדיון כמו זה.
ליאונידס- אייקמן? יחס TD-INT נוראי ובכלל מעט TD . מנהל מצויין למפעל של קונצסיה (נניח עלית עד שנות ה90). לא קרוב.
בריידי מנהל על- בענף תחרותי עם משאבים דיי שוים. וריבונו של עולם איזה יחס TD-INT ואיזה השפעה בפני עצמו על המשחק.
ברדשאו- כאן אני דווקא בעדו. לא מבריק אולי אבל נתן ניצוץ ואופי שהיו קריטיים והרויח ביושר. בהחלט בעשרה שלי. בין 9 ל10.
ברדשאו שיחק בתקופה אחרת ולא היה השחקן הכי חשוב בקבוצה שלו. זה נכון כמובן גם לגבי אייקמן, שנהנה גם מקו התקפה מהטובים בהיסטוריה, שהרבה אומרים שתשים מאחוריו גם את איליי מאנינג (קריצה, קריצה) ותקבל שלוש אליפויות.
את הדברים האלו אי אפשר להגיד על בריידי או מונטנה, ששניהם נהנו אמנם ממערכות תומכות מאוד אבל היו השחקנים הכי חשובים בקבוצה שלהם תמיד.
שמעתי שגם ההגנה של הסטילרס היתה לא רעה בכלל. תפסיקו לספור טבעות.
לקרוא לברדשאו מנהל משחק זה למתוח את המושג רחוק מדי.
איזה אמוציות של שונאי בריידי…., ממליצה לכולכם לראות את מה שאמר סטיב יאנג ב-PTI בשבוע שעבר על בריידי לאחר הנצחון על הג׳טס. באותו בראיון הוא גם דיבר על פייטון, אבל מה מבין סטיב יאנג ……
קצת באיחור אבל אולי איזה תקציר לעצלנים?