אל אל ישראל! הבלוג בוחר גם לישראל ספורטאי שנה בזירה הבינלאומית

בניגוד למסורת אנחנו נבחר השנה ספורטאי שנה ישראלי בזירה הבינלאומית. כי בניגוד למסורת ההיצע השנה לא רע בכלל

tschörda, cc license

קמתי במצב רוח ציוני והחלטתי לבחור את ספורטאי 2010 של ישראל בזירה הבינלאומית. זה לא בדיוק ספורטאי השנה בישראל כי אני מבקש שלא תקחו בחשבון את כל הספורט המשובח שמתנהל בארץ

למה? כי יש ממי לבחור! הבחירה הזו אינה מסורת ולא תהיה מסורת כי ישנן שנים שחונות לחלוטין. שנים שהן שכונה לחלוטין. אבל כשאני מסתכל על השנה הנוכחית – יש מאסה מסויימת של הישגים. בסך הכל הבחירות הללו הן לא כדי לתת למישהו כבוד – אלא לשם הדיון. ויש עם מה לנהל פה דיון!

טוב, אנחנו עדיין לא ספרד ולכן אסתפק ב-1-2-3.

המועמדים שהצלחתי לחשוב עליהם – ואפשר לחשוב גם על אחרים:

גל נבו זכה במדליית ארד באליפות אירופה ב-400 מעורב. 400 מעורב זה אחד המשחים התחרותיים בעולם בשנים האחרונות.

שחר פאר עלתה למקום ה-13 בעולם. מה שיותר מרשים שזה קאמבק. כשמישהו חוזר לצמרת סימן שהוא שייך אליה.

רומן ואלכסנדרה זרצקי סיימו במקום העשירי בריקודי זוגות במשחקים האולימפיים. אחד הענפים היוקרתיים ביותר באולימפיאדה הזו.

אלכס שטילוב אסף שתי מדליות זהב בסבב גביע העולם בהתעמלות קרקע.

עמרי כספי משחק בNBA ונבחר למשחק הרוקים (למרות שזה היה יותר על הישגי 2009)

לירון כהן מועמדת לשחקנית השנה של היורוליג לנשים. היא לא תזכה אבל היא בטופס ההצבעה.

חן פומרנץ נבחר עכשיו לאול-סטאר של הבונדסליגה, בעיני רבים ליגת הכדוריד הטובה בעולם.

אניה וליקי שהובילה את נבחרת הנשים בכדורעף לאליפות אירופה. אינני מחשיב כאן מאמנים – אחרת דוקטור זלינגר היה בתמונה.

הגר פיינר אלופת העולם באיגרוף לנשים.

אמיל סוטובסקי שהיה המצטיין בלוח השני כשנבחרת השחמט זכתה בארד האולימפי.

בוריס גלפנד שזכה באליפות העולם לשחמט ועלה לתחרות המועמדים.

אני רק רוצה לציין שאינני מונה הישגי נוער – כמו של יעקב תומרקין – כי נוער זה נוער.

*

הבחירה שלי?

שחר פאר. כי טניס הוא הספורט מספר אחד לנשים. זה לא עומד באותו קנה מידה עם שום הישג אחר כרגע בספורט הישראלי. כשייבחר כדורסלן ישראלי לחמישיה השניה בNBA. כשיהיה כדורגלן ישראלי בין עשרים הטובים בעולם אפשר יהיה להשוות.

במקום השני אני בוחר את אניה וליקי. לא כי זה ההישג הכי משמעותי אלא כי היא הובילה נבחרת. ישראל, להזכירכם, היא עדיין מדינה שאין לה למשל מדליסט אולימפי בענף שיש בו יותר ממשתתף אחד. בספורט קבוצתי עקביות מסויימת יש במשך השנים רק לנבחרת הגברים בכדורסל. וגם שם זה בקו ירידה על פני העשורים. אז לראות איזשהי נבחרת ישראלית נוסקת – בענף נשים מאד יוקרתי ותחרותי וביבשת החזקה בתחום הזה – זה מרשים ביותר.

יותר במדוייק – היא הובילה נבחרת להתקדמות אמיתית. עבור השחמטאים ארד הוא יום במשרד.

במקום השלישי אני מדרג את הזרצקים. כאן אני לוקח את הקונטקסט. כמעט בכל הענפים האחרים שצויינו כאן הגיוני ומתבקש שישראל תצטיין מדי פעם. בענף הזה אין לישראל שום סיכוי התחלתי. לא מזג אוויר, לא מסורת, לא מתקנים, לא עומק תחרותי. זה אבסורד ובגדר נס שמי שגדל בקרית שמונה יגיע להישג כזה. זה דומה לכדורגלן ליכטנשטייני בהרכב ברצלונה בערך.

אז ככה יצא לי:

1. פאר
2. וליקי
3. רומן ואלכסנדרה זרצקי

הערה: שטילוב רביעי רק כי אנחנו מדברים על 2010. המדליה שלו באליפות העולם הייתה 2009 ואז הייתי מדרג אותו גבוה יותר.

סיכום שבוע 14
ממזרים חסרי כבוד

116 Comments

עומר ח. 14 בדצמבר 2010

בשבילי ספורטאי השנה הוא בן קיבוצי, יוחאי הלוי. אחרי התקלה בברלין וההשתלחויות הרבות שספג מהעיתונאים, הוא לא נשבר, ומסיים את 2010 עם עלייה לגמר אליפות אירופה במשולשת ושיא ישראלי בקפיצה לרוחק.

דורפן 14 בדצמבר 2010

אכן יפה ביותר!

מנחם לס 14 בדצמבר 2010

עם כל הכבוד לקפיצה משולשת, יש בעולם בערך פי מיליון שחקני כדורסל המנסים להגיע לנבא, וכספי הוא אחד מבערך 450 מכל עשרות המיליונים שעשו זאת. מבחינה סטטיסטית של מספר המשתתפים חלקי מספר "העושים" הוא בוודאי עולה גם על שחר.

דורפן 14 בדצמבר 2010

מנחם – יש לך שתי טעויות סטטיסיטיות קשות. בקשר להשוואה עם שחר (לא קפיצה משולשת).
1. זה לא משנה כמה משחקים כדורסל (אגב – אני לא בטוח שהרבה יותר מטניס) – ארבעה תפקידים במגרש פתוחים רק לאנשים בגובה 1.95 ומעלה. בדקתי וזה 1% באוכלוסיה. אבל ג'ורדן בזמנו או בראיינט בזמננו הם ב=1% הגבוהים של האוכלוסיה. אז להגיד שיש כאן תחרות עולמית אמיתית – מסובך!
2. ויותר חשוב: שחר לא סתם משחקת טניס בסבב. היא פאקינג מקום 13. כספי שחקן ספסל באחת משלושת הקבוצות הגרועות ביותר. נכון להיום – לצערנו – הוא בקבוצה לא תחרותית שמשחקיה נראים כמו זבל. זה אומר שהוא, אולי, השחקן ה-250 בליגה. ומכיוון שיש שחקנים טובים ממנו גם בקבוצות אירופאיות אני לא בטוח שהוא בין 300 השחקניםה טובים בעולם. אי אפשר להשוות.

אלון 14 בדצמבר 2010

רונן, כספי הוא ספורטאי ישראלי שמשתתף ב 82 משחקים בשנה. רק על זה הוא בחירת טופ 3.

דורפן 14 בדצמבר 2010

אלון – זה סוג של טיעון שאני לא מבין. אתה חושב שהוא מתאמן יותר קשה משחר פאר או שטילוב או הזרצקים? בסך הכל הוא משחק מעט מאד כרגע והיו משחקים שלא שותף.

אלון 14 בדצמבר 2010

הוא עובד יותר קשה משאר הספורטאים מהענפים הקבוצתים בגלל זה הוא היחיד (חוץ מבניון הפצוע) שנמצא בטופ. הצלחה בספורט פופלארי שווה יותר. להיות שחקן אן.בי.אי לגיטימי (על זה אף אחד לא מתווכח) הרבה יותר מרשים ממקום 10 בהחלקה שכל מדינה שולחת זוג אחד או העפלה לטורניר גדול בכדורעף נשים.
אני מסכים ששחר פאר היא רמה מעל כולם (אולי הספורטאי/ת הגדולה בהיסטוריה של ישראל) אבל כספי לפני כל השאר.

אגב, ראיתי השבוע כדורעף מכללות, אין שם כמעט שחקניות פחות מ 1.80 ככה שהטיעונים על גובה של שחקני כדורסל לא נשמעים לי רלוונטים.

דורפן 14 בדצמבר 2010

אלון – אתה פשוט לא יודע את העובדות וזורק דברים לא נכונים כאמיתות. בהחלקה כל מדינה יכולה לשלוח שלושה זוגות. ויותר מכך – הם הקדימו את זוג מספר 3 של ארצות הברית ושל רוסיה ושל קנדה. שום מדינה לא הביאה יותר משני זוגות לפניהם אז הם לא התקדמו אפילו מקום אחד בגלל מדינות. הם היו מקום עשירי לגיטימי לגמרי (הם פרשו מאז).

הרייטינג של הגמר שלהם הוא פי 2.5 מגמר הNBA שזה בערך פי 100 ממשחק של סקרמנטו. אני לא אומר שזה ספורט גדול יותר, אבל בטח לא מבוטל. וכפי שאמרתי למנחם. כספי הוא בערך השחקן ה-250 באן.בי.איי. הם עשירי.

אלון 14 בדצמבר 2010

אני אולי לא סגור על כל העובדות אבל פעם בארבע שנים יש אולימפיאדה עם רייטינג. מה קורה בין לבין?
אני לא מזלזל בהישג של הזרצקים. מקום 10 בעולם זה מכובד מאד ומרשים אבל זה לא כדורסל. נראה לי שיותר אנשים בעולם יודעים מי זה כספי למרות שהאחים זרצקי הופיעו במשדר ספורט עם רייטינג יותר גבוה מגמר האן.בי.אי או משידורים של קבוצה זניחה מקליפורניה.

מנחם לס 14 בדצמבר 2010

רונן!
לפעמים אתה צודק!

דורפן 14 בדצמבר 2010

אלון – אני לא יודע כמה אנשים יודעים על כספי. אתה יודע מי היה שחקן הNBA של הונגריה? של ניו זילנד? של אירלנד? ואם כן – זה בגלל ידע נרחב בNBA. כמובן שמשחקת לזכותו העובדה שהוא יהודי בארצות הברית. אבל ההבדל המשמעותי באמת – הוא השחקן ה-200-300 בעולם. הם עשירי. זה פער מאד מאד משמעותי.

למי שהעיר על בניון. אני לא חושב ש2010 הייתה שנה טובה עבורו, אבל בכל מקרה הוא ראוי להכלל ברשימה. כפי שאמרתי – הרשימה לא מחייבת בשום מצב.

אלון זנדר 14 בדצמבר 2010

המאבק הל המקום הראשון לדעתי הוא בין שחר פאר וחן פומרנץ. שניהם שייכים לטופ העולמי. ואני נוטה דווקא לטובת חן פה. מה שהוא עשה שקול לכניסה לנבחרת העונה של הפרמייר ליג כשחקן, נניח, ניוקאסל. הוא הגיע למועדון פאר עם עבר ומסורת מרשימים, והפך לחביב הקהל ולכוכב עם חותמת. אגב בכדוריד המצב שומה לכדורגל, רק שהליגה הגרמנית היא בתפקיד הפרמייר ליג, עם הכסף הגדול ו4-5 קבוצות שמתמודדות על התואר, ויש את ספרד שזה ברצלונה וסיודאד ריאל שהן קונטנדריות לצ'מפיונס תמיד, אבל שאר הליגה זבל.
עכשיו, הטניס ספורט פופולארי וזה מתבטא גם בכסף ובפרסים – אבל אני מאמין שיש יותר כדורידנים מקצוענים מאשר טניסאים מקצוענים, מה שמקנה להישג של פומרנץ קונטקסט. והוא גם קשור לעבודה של יומיום,שבוע אחרי שבוע, ללא שיטת נקודות וזכיה בתארים, ועבורי זה תמיד יותר מרשים ממספר נצחונות יפים שמקנים פתאום יותר נקודות . ואני לא בא חס וחלילה להמעיט מערכו של ההישג של שחר פאר! להיות בדירוג הגבוה אי פעם לטניסאי ישראלי, להיות מועמדת רצינית לעשירייה הראשונה וזאת ממצב של קאמבק והרבה עבודה קשה – זה מדהים. בסופו של יום, אני עדיין מעדיף את פומרנץ. לכן
1. פומרנץ
2. שחר פאר
3. הגר -בטקסט יש טעות הקלה!- פיינר, אלופת עולם, אנשים! ובצדק מוחלט. היאט קורעת את הצורה למתחרות שלה, במשקל הפופולארי ביותר. היא עשתה לעצמה שם, וזה במקצוע מתפתח הנתון לביקורת ולגלוג. על הגר אף אחד לא מלגלג, ועל כך מקום שלישי.

דורפן 14 בדצמבר 2010

אלון – יש בניתוח הסטטיסטי שלך טעות אחת. באופן טבעי הענפים העשירים ביותר מושכים אליהם את הכשרונות הגדולים ביותר. שחר במקום ה-13 בענף הכי עשיר. זה שמושך את מאגר הכשרון הגדול ביותר (בנות מזרח אירופה). אם ילד בגרמניה מחונן לספורט וטוב בכדוריד וכדורגל, הנטיה הטבעית תהיה כדורגל, אם הוא יכול.

מה שאתה לוקח בחשבון – כמות המקצוענים – קשור רק למבנה של הטניס שמאפשר רק כמה מאות מקצוענים לעומת ספורט קבוצתי שתמיד יאפשר יותר. אבל התחרות על הצמרת העולמית בטניס נשים קשה עשרות מונים מזו של כדוריד הגברים.

שמעת – עשרות מונים! עשרות!

גיא זהר 15 בדצמבר 2010

אם כבר מדברים על כדוריד (וברור שהבחירה של פומרנץ לאולסטר מטות בגל קולות של ישראלים) ראוי להזכיר גם את אבישי סמולר שמשחק גם הוא בגרמניה.
הבחירה שלי: 1. שחר פאר למרות שלדעתי יש לה עוד המון מה לשפר
2. שטילוב גם בגלל החזרה המדהימה שלו מפציעה
3. לירון כהן שלדעתי טובה אם כ המגבלות מכספי

אורי 14 בדצמבר 2010

אני עוד לא מדרג, רק רוצה להעלות גם את השם של נמרוד משיח.
לא סתם הבחור נבחר לספורטאי השנה של הועד האולימפי – הוא זכה בארד באליפות העולם (שומר על יציבות אחרי כסף שנה שעברה) ומדורג מספר 1 בעולם בתום שנת התחרויות.

יובל שהוא אחר עד כדי כאב 14 בדצמבר 2010

1. שחר פאר
2. אלכס שטילוב
3. עמרי כספי

כזה אני, מסורתי (ומוכוון-2009, מסתבר)

חולוניה 14 בדצמבר 2010

ומה עם יוסי בניון? אף אחד מכם (רונן, לס, זנדר) לא סופר אותו.

דודו 15 בדצמבר 2010

מה בניון עשה השנה חוץ מלעבור לצ'לסי?

אלון זנדר 14 בדצמבר 2010

מנחם, אני שמח להתווכח איתך. לטעמי יש כשל לוגי בטענה שצריך להתחשב במספר העוסקרים בספורט. כי כספי לא מתמודד עם ילדים בברונקס או בשכונות של איסטנבול. אם זה היה לפי מספר משתתפים, כל זכייה בטורניר מקומי של פינג פונג, שהוא הספורט עם הכי הרבה משתתפים בעולם ביי פאר, היתה הופכת לחשובה יותר מאליפות העולם באיגרוף.

אני מציע את הנוסחה הבאה לקביעת הצלחה אבסולוטית:

S abs = N pro / 1*10^-6 * S * Lt – f

ויש הסבר:

ארז N 14 בדצמבר 2010

אין צורך להכביר במילים – הכל מובן!
ולדעתי יש לך טעות בנוסחא – שכחת להכניס החטאות מהעונשין שכמובן מורידות נקודות מדד…
=

זיזו 14 בדצמבר 2010

זה אתה הולנג'ר?

צור שפי 14 בדצמבר 2010

רונן, הזכרת את ספרד בהתחלה אז אני מרשה לעצמי אוף טופיק: בצד ההשגים המזהירים של הספורט הספרדי יש גם שערוריות. אני לא מדבר על הפיכת ה"לה ליגה" למפלצת דו-ראשית משעממת אלא לסמים. קודם קונטדור שעדיין מחכה לחריצת גורלו ועכשיו סיפור גדול שנחשף השבוע כאשר המשטרה עצרה (ואח"כ שחררה בערבות) את מרתה דומינגס, אלופת העולם ב-3000 מכשולים (ברלין 2009) וסגנית יו"ר התאחדות האתלטיקה הספרדית. דומינגס, שני מאמניה ונוספים חשודים שניהלו מערכת מסועפת של המרצת ספורטאים לשימוש בסמים תוך מיפוי קפדני של תאריכים ותחרויות ככה שמועדי הצריכה לא יתגלו בבדיקות. לסיפור הזה יש גם הבט פוליטי כי דומינגס מזוהה עם הימין הספרדי שבאופוזיציה.

כח הגברה 14 בדצמבר 2010

עם כל הכבוד לאניה וליקי, ויש כבוד, מי שהובילה את הנבחרת מבחינה ספוטיבית היא טלי ארטמנקו. העובדה שטלי נחבאת אל הכלים ו"בורחת" מהמצלמות לא הופכת אותה לשחקנית פחות טובה. גם אניה שחקנית מצוינת, ויכול להיות שהבחירה צריכה להיות בנבחרת כולה (כולל המאמן כמובן).

מקנרו 14 בדצמבר 2010

טניס נשים זה בדיחה:קרוליין ווזניאקי הראשונה בדרוג העולמי לא זכתה מעולם בגראנד סלאם!

דורפן 14 בדצמבר 2010

מקנרו – בדיוק, אבל בדיוק, הפוך. טניס נשים הוא ענף סופר תחרותי ומצב כזה יכול לקרות.

מקנרו 14 בדצמבר 2010

זה קרה כי רוב השחקניות המובילות פצועות השנה.

השחקניות שאני מעריך הן הבלגיות:קים קלייסטרס וג'סטין הנין

מנחם לס 14 בדצמבר 2010

אלון, אילו היית תלמיד שלי היית חוטף "F" עם סטירה. אתה לא יודע שה-
LT-f הוא בסוגריים בריבוע? (LT-f) בריבוע ?

אלון זנדר 14 בדצמבר 2010

S abs היא התוצאה, הצלחה אבסולוטית
N pro הוא מספר השחקנים המקצועניים שמתפרנסים מהספורט בלבד
6^10/ במיליונים
S ההצלחה פרופר, S>0, S<1
לפי מפתח, נניח זכייה באליפות עולם היא 1, גמר 8., חצי גמר 7., כנ"ל מדליות אולימפיות, אפשר לדון במפתח
Lt זו יוקרתיות המפעל, שוב מפתח בין 0 ו1
f הוא פקטור במשמש לתיקונים נקודתיים. הוא גדל למשל אם מדובר בספורט קבוצתי. כך שזכייה בספורט אישי שווה יותר

מנחם לס 14 בדצמבר 2010

אבל שכחת לחלק את הכל ב-
Lx400W

)L=LUCK
W=WIND FACTOR

גיל 14 בדצמבר 2010

אני לא יודע איך אפשר לבחור מישהיא אחרת מפאר. היציבות שלה היא ברמות מנסדורפיות ובכלל לא מובנות מאליהן בקרב ישראלים או טניסאים בכלל. מעבר לזה, הדירוג בטניס מייצג במדויק את ההשגים של הספורטאים בספורט ולא מסתמך על דירוגים סובייקטיביים.

אלעד 14 בדצמבר 2010

אני רק זורק לאויר – לליאור אליהו היה חלק לא מבוטל בסדרת הגמר מול ברצלונה (שנראתה עד אז בלתי מנוצחת) ולזכיה באליפות ספרד. למרות שבעונה הרגילה הוא לא היה משהו

דורפן 14 בדצמבר 2010

מקנרו – זה לא קרה רק עם ווזניאקי. מקום ראשון בלי סלאם הושג כמה פעמים – גם ספינה וינקוביץ. זה קרה גם בעבר בגברים (מויה).

אבל צריך לקחת בחשבון משהו אחר. בגברים בצדק אנחנו עושים את ההפרדה בין סלאם ללא סלאם. כי אלו משחקים של חמש מערכות. בנשים בעצם תחרות מאסטרס לעתים קשה יותר לזכיה.

בתחרות סלאם יש לשחקנים שבעה משחקי הטוב מ-3 בשבועיים. שלוש השחקניות הראשונות כנראה יהיו מקום 32 ודרומה. בתחרות מאסטרס יש חמישה משחקים בשבוע עם סיכוי טוב שכל החמש בין ה-40 בעולם.

אז בין הנשים זה פחות "בעייתי" מקום ראשון בלי סלאמים.

יבגני 14 בדצמבר 2010

דימיטרי קרויטר הוא ספורטאי השנה,אלוף אולימפי בקפיצה לגובה!

דורפן 14 בדצמבר 2010

ייבגני – התעלמתי מקרויטר ותומרקין פשוט כי התעלמתי מתחרויות שהן לא תחרויות בוגרים. אבל שניהם מוסיפים לשנה המעולה הזו.

יבגני 14 בדצמבר 2010

אמנם הוא צעיר,אבל הוא אלוף אולימפי,מה שהאחרים לא!

אבל אין ספק שמחמם את הלב שבפוסט הזה,מוזכרים לא מעט שמות של ספורטאים והישגיהם,והם לא מהכדורגל!

אבי 14 בדצמבר 2010

בלי קשר להצבעה, אני חייב להביע הערכה מתמשכת לאריק זאבי. זה הישג מהיום: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3998167,00.html

היה מוזר לקרוא בידיעות שהספורטאי הגדול והמוכח הזה נאלץ להגיע לתחרות בלי מאמן ומעסה, ושהוא עדיין צריך "להוכיח את עצמו" בשביל להשתייך לסגל האולימפי.

הקופ 14 בדצמבר 2010

איגוד הג'ודו פורק בהחלטת בית משפט,
יו"ר האיגוד אדי קואז הולך הביתה!
http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/186/679.html?hp=3&loc=10&tmp=6331

TD 14 בדצמבר 2010

1. שחר פאר – אולי בגלל שכאשר צופים בה משחקת, לרגע היא כמעט משכנעת שיש עוד יש סיכוי לספורט הישראלי (ואולי לא רק לספורט) ועם מחויבות ואינטליגנציה אפשר להגיע להישגים גם אם הספורטאי הישראלי הוא לא הכי גבוה/חזק/מהיר וכו'. ופאר עוד עושה את זה לאחר שחלפה ההתלהבות מההצלחה הראשונית ואחרי ירידה בדירוג ואחרי משבר המאמן… כל הכבוד.
2. אלכס שטילוב – הוא פשוט מרשים אותי. בדומה לענפי ההחלקה על הקרח, הוא מתחרה בספורט שהשם ישראל לא ממש עולה לי בראש כשמזכירים אותו, בטח לא לגבי הגברים.
3. אניה וליקי או בעצם כל נבחרת הכדורעף – הם עלו כאן על רעיון חדשני ביותר – לתת את הסמכות למישהו שמבין (המאמן), לתכנן תוכנית ארוכת טווח, לעבוד באופן מסודר והפתעה… זה עובד – הבנות משחקות, מצליחות ומתקדמות. עכשיו בבקשה להעתיק לכל תחום אחר.

הופ 14 בדצמבר 2010

אין לי מושג מי צריך להיות ספורטאי השנה אבל אני גם רוצה סימן קריאה!
(וחוץ מזה – אני בוש שלא ידעתי מי זו אניה וליקי, ו"כשמישהו חוזר לצמרת סימן שהוא שייך אליה" – מעולה).

אייל 14 בדצמבר 2010

1.‏ שטילוב – להשאיר פציעה כזו מאחור ולהתמודד בהצלחה במגבלות הגובה.
2.‏ וליקי – גם קבוצתית גם אימא גם ציונות ולבסוף אחלה ראיון.
3.‏ הגר פיינר – פשוט אלופת עולם

Mr. Kate 14 בדצמבר 2010

כשאני בתחרות עם עצמי את מי לבחור לשלישייה כנראה שבכל זאת אנחנו לא ספרד אבל יש פה מבחר. אני מרשה לעצמי לבחור 5-
1)הגר פיינר
2)עמרי כספי
3)גילי ורמוט
4)שחר פאר
5)דודו אוואט

1-ספורטאית מדהימה, שבלי תמיכה מאף אחד-לא מהמדינה, לא מגורמים מסחריים, לא מערוצי הספורט, מגיעה להישגים מהטופ העולמי.
2-קודם כל שחקן ישראלי בNBA! אחר כך שחקן חמישייה לאורך רוב העונה. אחר כך שחקן ישראלי בALL STAR. מקווה שימצא לעצמו קבוצה יותר נורמלית בעיר עם מספיק מאמות יהדיות שיכינו לו אוכל לשבת.
3-כי יש לפי דעתי חשיבות לבחור לפחוץ ספורטאי אחד שמרכז הפעילות שלו בתוך המדינה. בין צרכני ספורט ישראליים. מה שגילי ורמוט עשה להפועל בשנה שעברה לא מסתכם בהבאת האליפות, אלא שינוי DNA של מועדון. אחרי מי יודע כמה שנים בלי נצחון בקרייה, אחרי מי יודע כמה שנים של"עדיף 1-0 מנבדל" פתאום יש הפועל סקסית ווינרית. אמנם לא הבריק בליגת האלופות, אבל בכל זאת הלב של המועדון.
4-די ברור, ספורטאית נהדרת.
5-כי מה שהוא עשה שנה שעברה עם מאיורקה זה הישג פנטסטי. מקווה שיעבור לקבוצה שמתאימה למידותיו.

מנחם לס 14 בדצמבר 2010

רונן, לא היה מקום מקודם לתגובה אז אני עושה זאת כאן:

תאמין לי שניסיתי בכל כוחי לתת לך את ה-BENEFIT OF THE DOUBT ולהגדיר את תשובתך כתשובה צודקת כדי שלפעמים גם אתה תהיה בין הפוגעים בול, אבל פתאום באמצע המקלחת בא לי ששוב טעית, ותצטרך להמשיך בנסיונות עד שיום אחד תקלע בול.
מה הבעייה עם תשובתך שהיתה לי "שגיאה סטטיסטית חמורה" בזה שאמרת שרק 1% מהאוכלוסיה הם מעל 1.95?
הבעייה היא שכספי הוא נניח 2.02, אז אולי רק 0.3% מהאוכלוסיה הם בגובה כזה. אז זוהי בדיוק הנקודה: אלוהים ניחן אותו בגובה שרק למעטי מועט יש (ולרוב ל-2.02 ישנה בעייה עם הפיטואטרי (PITUATARY GLAND) האחראית על 'גדילה' ולכן הם איטיים, או מוגבלים בצורה אחרת, בהרבה מקרים בצורה מנטלית. אז אלף, להיות 2.02 זוהי מתנת אלוהים ליחידי סגולה, ובית, להיות 2.02 עם קואורדינציה, מהירות, ושכל בריא עושה אותם יחידים בין יחידי הסגולה. אז זה לא שהוא הפך לשחקן נבא. זה שהוא בין היחידים שבין יחידי הסגולה שצמחו לגובה כזה עם כל התיפקודים הגופניים הנורמליים שעושה אותו טופ שבטופ. ועוד להיות שחקן חשוב בקינגס, עושה ממנו ייחוד שבייחודים.
מצטער דורפן. WRONG AGAIN!

דורפן 14 בדצמבר 2010

מנחם – התכוונתי לכך שאם אלו דרישות הגובה אז כבר אי אפשר לומר שיש הרבה יותר כדורסלנים ברמת השטח מטניסאיות. טניס זה בכל זאת ספורט עצום. אבל הבעיה הסטטיסטית האמיתית היא שאתה משווה מקום 300 בעולם בספורט פופולארי למקום 13. פה אין מקום להשוואה. ההיסטוריה שלו: ישראלי ראשון בNBA היא לא רלוונטית להשוואה מול שחר פאר.

מנחם לס 14 בדצמבר 2010

אני צריך עזרה למאמר שאני כותב לידיעות אמריקה: המישהו יכול לתת לי את רשימת כדורגלני ישראל המשחקים בקבוצות זרות בחו"ל? I"D APPRECIATE IT VERY MUCH!

מתי 14 בדצמבר 2010

כאן יש רשימה כמעט מלאה- http://sports.walla.co.il/?w=/3767

Mr. Kate 14 בדצמבר 2010

אני די בטוח שאשכח לפחות כמה-
יוסי בניון-צ'לסי
דודו אוואט-מאיורקה
בירם כיאל-סלטיק
אליניב ברדה-גנק
שלומי ארבייטמן-גנט
גיא אסולין-מנצ'סטר סיטי
טל בן חיים-ווסטהאם
תמיר כהן-בולטון
דקל קינן-בלקפול
רמי גרשון-קורטרייק (מושאל מסטנדרט ליאז' ושתיהן מבלגיה)
ביברס נאתכו-רובין קאזאן
שי בירוק-כנראה יחתום בפ.צ. ת'ון מהליגה השוויצארית בחלון ההעברות בחורף
חיים מגרששווילי-אלקי לרנקה הקפריסאית
אלמוג כהן-נירנברג
יובל שפונגין-אומוניה ניקוסיה(קפריסין)
אוהד לויטה-ואלאוויק(הולנד)

הופ 14 בדצמבר 2010

שי בירוק חי?!

ליאור 15 בדצמבר 2010

שי פאקינג בירוק??????????

נינו 14 בדצמבר 2010

בניון – צ'לסי (אנגליה), תמיר כהן – בולטון (אנגליה), טל בן חיים – ווסטהאם (אנגליה), רמי גרשון – קורטרייק (בלגיה), ביבראס נאתכו – רובין קאזאן (רוסיה), זאב חיימוביץ' – טרק גרוזני (רוסיה), אוואט – מיורקה (ספרד), שמעון אבוחצירה – לאריסה (יוון), ביראם כיאל – סלטיק (סקוטלנד), שלומי ארבייטמן – גנט (בלגיה), אליניב ברדה – גנק (בלגיה), גיא אסולין – מנצ'סטר סיטי (אנגליה – טרי טרי), אוהד לויטה – וואלוויק (הולנד), גיל בלומשטיין (אינברנס – סקוטלנד), תום מנשרוב (סלביה סופיה – בולגריה). אולי יש עוד כמה, אבל אלה הבולטים

נינו 14 בדצמבר 2010

שכחתי את קינן, חיים מגרשווילי, אלמוג כהן ושפונגין. תודה לMr. Kate

מנחם לס 14 בדצמבר 2010

Thanks to all!

moby 15 בדצמבר 2010

מה THENKS.? למעט דודו אוואט טל בן חיים ואליניב ברדה כל השאר לא משחקים הם או פצועים או בהחלמה או על הספסל. מעטים נכנסים לכמה דקות.

דניאל 15 בדצמבר 2010

ברוך דגו: לימסול

אביאל 14 בדצמבר 2010

1. שחר פאר

2. גל נבו

3. עמרי כספי

martzianno 14 בדצמבר 2010

שחר פאר. ללא מתחרים.

בן 14 בדצמבר 2010

1.

עמרי כספי.

2.

הגר פיינר – גם על ההישג (שמרה על התואר פעמיים, בינואר קרב נוסף בפאריז) וגם על האישיות. אין עליה.

3.

איתי שכטר – הכדורגלן הישראלי הכי מלהיב, כשהוא כשיר. חומר לרמות גבוהות מאוד.

איתן 14 בדצמבר 2010

1. שחר פאר (כל מה שנאמר)
2. נמרוד משיח
3. אריק זאבי (אחד הספורטאים הישראלים הגדולים בכל הזמנים שהוכיח השבוע מה זה ווינריות)

בן 14 בדצמבר 2010

מר.קייט – הערה קטנה לגבי הגר פיינר – רוב השנה היא נהנתה מעזרה של גוף מסחרי – הסכם אימוץ עם Iveco – שהסתיים.

Mr. Kate 14 בדצמבר 2010

מה שעמד מול עיניי שכתבתי את זה היה הקרב מול העירייה. כתבו על זה פה(לא זוכר באיזה בלוג עמכם הסליחה, נראה לי שאצל זנדר) אבל רק פה. לא שמעתי את IVECO מושכים בחוטים במשרדים של חולדאי בשביל שלספורטאית שלהם יהיה דוג'ו עובד. קשה לי לדמיין ספורטאי(ת) ברמתה שצריך להיאבק כל כך בשביל לעשות ספורט (וכסף).

מתי 14 בדצמבר 2010

1. שחר פאר
2. אלכס שטילוב- על רקע הואקום שמסביב בענף שלו.
3. אמיל סוטובסקי- התלבטתי בינו לבין חן פומרנץ, והחלטתי שאם "ארד זה יום במשרד" אז מגיע לו מקום בשלישיה.

מתי 14 בדצמבר 2010

שחר רוברג (סנוקר)- עדיין בנוער אבל ראוי לאזכור

בן 14 בדצמבר 2010

באופן אישי בכלל אני חושב שלא הייתי מנסה לחשוב על פרמטרים או מדדים כאלה או אחרים כשאני בא לבחור את ספורטאי השנה, העשור וכו'.
גם כי להשוות בין ענף ספורט אחד לאחר בשום צורה זה כמעט בלתי אפשרי (גם להשוות בין ספורטאים זה לא פשוט, אז על אחת כמה וכמה), וגם כי זה מנטרל את כל הכייף בספורט – הטעם האישי, וההתלהבות כשאתה רואה מישהו משחק, והסיפורים מאחורי ההישגים.

עמרי כספי אולי נחשב רק הכדורסלן ה-300 ב-NBA אבל הוא הצליח להשיג ראשון משהו שבמדינה שלו כבר נהפך לאובססיה, וזה לא מעט.

שחר פאר ספורטאית גדולה, אבל לעד אתלהב יותר ממדליה באליפות עולם, יהיה הענף איזוטרי ככל שיהיה (נמרוד משיח ושחר צוברי) מאשר זכייה בטורניר רומא או ניצחון על קוזנצובה בגראנד סלאם. כי זוהי מהות הספורט, והיא חשובה יותר ממדדים דימיוניים להשוואה בין ענפי ספורט.

ויש גם טעם אישי כמובן. איתי שכטר גורם לי ללכת למשחקים בבלומפילד גם כשיש פרמייר ליג בטלוויזיה. בשביל עמרי כספי אני מוכן לקום באמצע הלילה. זה יותר חשוב לי באופן אישי מאשר עצם הידיעה שחן פומרנץ עושה חייל בליגה גדולה באירופה בענף שהרבה פחות מדבר אלי.

mirage 14 בדצמבר 2010

1)שחר פאר
2)אלכס שטילוב
3)דודו אוואט

מיכל 14 בדצמבר 2010

זה רק אני או שעומרי כספי הפך להיות ספורטאי לזקפה הלאומית?!

כי איך שאנשים תוקפים את היעדרו מהשלישייה הראשונה אפשר לחשוב אמרנו משהו חיובי על טורקיה…

תרגעו, כספי בסדר גמור, ספורטאי נדיר. אבל מה לעשות שחר פאר ברמה העולמית משמעותית יותר.

תתבגרו. :)

נימוקים נהדרים דורפן!

גיל 14 בדצמבר 2010

הערה כללית שקשורה גם לבחירת ספורטאי השנה הכללי. לטעמי, ספורטאי השנה חייב לבוא מספורט מוכר שמשוחק על ידי מאסה גדולה של שחקנים ושמוכר לציבור (כולמר משודר על בסיס קבוע). החלקה על הקרח, התעמלות קרקע וכדורעף זה נחמד) אבל אם אף אחד לא מזהה אותם זו קצת בעייה. זה נכון שזה נשמע פרובינציאלי או אכזרי אבל פירסום זה חלק מהמשוואה. זה יפה מאוד שדורפן או עזי יודעים מביאים ספורטאי על שאף אחד לא שמע עליהם אבל בעיניי זה לא הופך אותם למועמדים לגיטימיים. מי כן יהיה מועמד לגיטימי מספורט יחסית זניח? אתלט או שחיין בשנה אולימפית או מישהו שחוצה גבולות ובזכותו מתעניינים בספורט. מני פאקויו הוא ספורטאי כזה. הרבה אנשים לא התעניינו באיגרוף בשנים האחרונות ורבים היום כן רק בזכותו. אבל אם מישהו נשאר ידוע רק בקרב יודעי ח"ן אז זו בעייה. מהבחינה הזו אגב, ההשג של כספי בעיניי הוא כן משמעותי יותר משל רוב האחרים שהוזכרו פה. הוא ישראלי שפרץ את הדרך איפה שישראלים אחרים מוכשרים יותר לכאורה נכשלו. הוא שחקן נבא לגיטימי שאין על זה ויכוח. זה לא שהוא מקבל רק פירורים. בעיניי זה משמעותי.

בן 14 בדצמבר 2010

ושוב – זה נתון לוויכוח. גם עצם זה שאת אומרת ששחר פאר ברמה עולמית משמעותית יותר וגם האם רמה עולמית משמעותית היא המדד היחיד או העיקרי לבחירת ספורטאי השנה.

זה שכספי מרים את הזקפה הלאומית זה ברור, זה לא חדש.

דורפן 14 בדצמבר 2010

גיל – הבעיה היא לא פרובנציאליות. הבעיה שזה פשוט לא נכון. כל שלושת הספורטאים באים מענפים של רייטינג עצום. זה פשוט לא ענפים בטעם שלך או בטעם הקבוע שלי. אני נשמע פה כמו סנגור של ההחלקה – ואני בכלל לא מי שעוקב אחרי הענף הזה. אבל זה הענף האולימפי הכי גדול בחורף ואולי גם כולל קיץ. בעשרת האירועים האולימפיים הנצפים בהיסטוריה יש בוודאי 3-5 ערבי החלקה (מלבד טקס פתיחה). כשאתה נמצא באולימפיאדה כרטיס לגמר החלקה הוא הלוהט ביותר.

זו בכלל לא הסתכלות גאוגרפית. גם במדינה בה אתה חי אלופות ההחלקה הן גיבורות באזור הפופולאריות של של כוכבי פוטבול או אן.בי.איי גדולים. אבל לא של אוהדי הספורט הרגילים. לילדות הקטנות יש בחדרים שלהם פוסטרים של מישל קוואן וקים יו נא הרבה יותר מכוכבי NBA.

גיל 14 בדצמבר 2010

הרייטינג הוא לא כזה גדול ולא לאורך זמן. נכון, אנשים מסתכלים על החלקה על הקרח באולימפיאדה אבל אלו לא ממש אוהדי ספורט טיפוסיים. רוב האנשים שצופים באולימפיאדה הם דווקא חובבי ספורט קטנים יחסית שנהנים מאוד מהקרנבל. הם לא יודעים מראש מי נחשב טוב או לא ואם תשאל אותם על השיפוט הם לא יוכלו לומר לך איך הוא מתבצע.

גילי פלג 14 בדצמבר 2010

מודה שאני לא מבין בחלק מהענפים, ובכל זאת, ללא ביסוס מדעי…
1. אלכס שטילוב- ההישגים שלו מדהימים אותי, אני לא יודע אם היה לנו בכלל אי פעם מתעמל ברמה בינלאומית נמוכה-בינונית, לא כל שכן אחד מהטובים בעולם!
אולי צריך לקחת בחשבון גם את האפשרות, הקלושה אך הקיימת, שבמו ידיו החזקות הוא יצית, ולו בגחל אחד, ענף אולימפי מקסים שפשוט לא קיים אצלנו ( אצל הגברים ).

גיל 14 בדצמבר 2010

ואגב, החלקה אמנותית והתעמלות הם עדיין ספורט נישה. אולי יש הרבה מעריצים למישל קוון אבל כמה ילדות באמת מחליקות על הקרח, בהשוואה נגיד למשחק כדורסל או אפילו כדורגל? ספורט שאתה שומע עליו פעם בשנה או בשנתיים לא יכול להחשב בעיניי כספורט מרכזי. תשווה את זה לגולף או מירוצי מכוניות שהם גם ספורט נישה במובן מסוים אבל הם בתודעה של אנשים כל השנה ויש להם הרבה תחרויות עם רייטינג עצום.

דורפן 14 בדצמבר 2010

גיל – איפה אתה חי? מאות אלפי ספורטאים פעילים. בקנדה רבע מליון אנשים מחליקים על קרח (לא כשעשוע – עם איזשהו אימון), בארצות הברית כמות גדולה יותר. ברוסיה כמות גדולה פי כמה.

נדמה לי שאתה חי בצד הדרומי של ארצות הברית. יש מערכת עניפה מאד של תחרויות ופעילות בכל המדינות הללו – וגם יפן, סקנדינביה ורוב מזרח אירופה.

ברוסיה אזלו בשנה שעברה המחליקיים מהחנויות כי הושקה מין תחרות דומה לרוקדים עם כוכבים על הקרח. זה עולם שמתקיים קצת במקביל לעולם אהדת הספורט שלנו. אבל זה ענק!

גיל 14 בדצמבר 2010

ועדיין, זה מספר מדינות מאוד מובחן, בדומה מאוד להוקי. הוקי הוא דת בקנדה אבל זה עדיין ספורט נישה. נדרש שחקן כמו גרצקי כדי שמישהו ישים לב שהוא קיים. והוקי זה משחק שמשוחק על בסיס יומי בעונה. כמה תחרויות החלקה יש בשנה? כמה רייטינג יש להם?

דורפן 14 בדצמבר 2010

גיל – זה מובחן. אבל כפי שכתבתי בטקסט על בחירת ספורטאי השנה בעולם. המדינות שכן רואות בזה ספורט ברמה לאומית הן סין, יפן, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, גרמניה, בריטניה, קנדה. לא בדיוק איזשהן מדינות זניחות.

אני מצטער. זה הרבה יותר מדהים ששני ילדים ישראלים מסיימים במקום העשירי בעולם בענף כל כך חזק וזר לישראל מאשר ששחקן ישראלי מגיע לאן.בי.איי באיחור עצום מבחינתנו. כשזה ספורט לאומי אצלנו וששים מדינות בערך הגיעו לשם לפנינו – כולל פינלנד, ניו זילנד, אירלנד והונגריה.

בלי לקחת מההישג האישי של כספי.

גיל 14 בדצמבר 2010

אני רוצה לערוך הבחנה מסוימת כי נראה לי שאנחנו מתווכחים פה סתם. אין לי ספק שההשג הישראלי נדיר ביותר וכל הכבוד להם על זה. על זה אני לא חושב שמישהו יכול להתווכח. וכן, אני בטוח שיש הרבה כבוד לישראלים מחלייקים בעולם דווקא בגלל שהם מגיעים ממדינה שאינה מעצמת ספורט. הנקודה שלי היא שקצת קשה לי להכניס מישהו לרשימת של ספורטאי העל (הישראלים, העולמיים) אם בקושי שמעתי עליהם או ששמעתי עליהם רק פעם אחת בשנה. ואגב, גם בארה"ב שהיא לטענתך מדינה שרואה בספורט ההחלקה ספורט ברמה לאומית אין כמעט מישהו שלא קשור קשר הדוק לענף שיוכל לומר לך מי אלופת העולם או אלופת ארה"ב. לעומת זאת כמה אנשים לא יודעים מי זה לברון, מאנינג, טייגר או ג'יטר?
אולי שווה פשוט לפצל את הפרס בין ענפים פופלאריים לאלו שלא.

אלון 14 בדצמבר 2010

גיל, אני איתך.
יש הרבה חובבי ספורט באתר הזה, כמה מהם יכולים לנקוב בשמות או מקומות בהם מתקיימות תחרויות בולטות של החלקה אומנותית?
הרייטינג של הגמר האולימפי היה גבוה וגם הרייטינג של הגמר של רוקדים עם כוכבים אבל כמה מהצופים באמת מתעניינים בריקוד או בהחלקה. כמה מהצופים באירוע הכירו את האחים זרצקי (מקום 10)? כמה קנדים או שבדים שמעו על האחים זרצקי?

למרות ההישג המרשים עדיף למדינה להשקיע בגולשי גלים או בנבחרת כדורעף נשים שהצלחה שלה יכולה לעודד המון בנות לעשות ספורט ולא בענפי ספורט שלא מתאימים לישראל.

אחוול 14 בדצמבר 2010

גיל, מה הופך את ההוקי לפחות ספורט נישה מפוטבול, שגם הוא משוחק במספר מאד מובחן של מדינות ונחשב לדת באחת מהן?

גיל 14 בדצמבר 2010

פוטבול הוא בהחלט ספורט נישה מבחינה עולמית, אבל כשהוא הספורט הכי פופולארי במדינת הספורט הכי גדולה אז הוא קצת שונה מהוקי. אני מסכים אבל שספורטאי השנה העולמי לא צריך להיות שחקן פוטבול וגם כתבתי על הבחירה המוטה שיש לSI בבריס. זה מתאים בהחלט לספורטאי השנה האמריקאי אבל כשרוב האנשים בעולם לא מכירים שחקני פוטבול הוא לא ממש ספורט עולמי.

אריאל 14 בדצמבר 2010

אף אחד לא מזכיר את נינה פקרמן, אז אני אזכיר – אשת ברזל ואלופת העולם לקבוצת הגיל שלה מהוואי. מה ששחר פאר עושה באימונים בשנה, היא עושה ביום (וזה לא בא לזלזל בשחר פאר, כמובן).
ודרך אגב, יש ליכטנשטני שהגיע שני בטור דה פראנס, שזה לא ברצלונה, אבל זה קרוב..

איש 14 בדצמבר 2010

1. שחר פאר- בגלל המקום ה- 13 בעולם, אבל בעיקר בזכות הקאמבק.
2. רומן ואלכסנדרה זריצקי- כי נקודת הפתיחה שלהם היא, במקרה הטוב, מרכז קנדה במטולה.
3. בוריס גלפנד- יום עבודה במשרד אולי, אבל אף אחד לא טרח אפילו לחבר את המשרד הזה לחשמל.
* ציון לשבח על הישגים מיוחדים לסופר אייג'נט פיני זהבי. כמו הישראלים שמנהלים עגלות מכירה בקניוני ארה"ב, הוא מחזיק עגלות בפרמיירליג.

פלד 14 בדצמבר 2010

1. דניאל פרנקל. הישראלית הראשונה שעברה 1.90 מ' בקיפצה לגובה, עלתה לגמר אליפות אירופה, ואני משוחד בבחירה הזאת בגלל בלאנקה ולאסיץ'

2. שחר פאר. כל מילה מיותרת

3. ערן זהבי. המלך מידאס של הכדורגל הישראלי

הרוש הודף 14 בדצמבר 2010

ספורטאי השנה,שחקן של מני טיים:ערן זהבי

Mr. Kate 14 בדצמבר 2010

אני חייב לחלוק עלייך דורפן. בטח שמדובר בבחירה של הספורטאי הישראלי של השנה, צריך לבחור ספורטאי שקשור לתרבות הישראלית. נהדר שהספורט הזה פופלרי בקנדה ובארה"ב אצל ילדות בנות 8, אבל מה זה משנה לנו? עכשיו, ברור שבחירה יכולה להיות "מחנכת" אבל בגבולות הטעם הטוב. משהו שהיה חלק מהשיח הספורטיבי הישראלי במשך השנה החולפת. עמרי כספי היה, אלכס שטילוב היה, נמרוד משיח היה, שחר פאר הייתה, הגר פיינר הייתה, כדורעף נשים היה, אבל הזרצקים פשוט לא.

סימנטוב 14 בדצמבר 2010

אופ טופיק כל המשחק של נבחרת הנוער (נוער נוער נוער אנחנו נקים מכללה בנתניה… האם יתכן שהוא דיבר על טוברוק?) מול גרמניה אני צופה בהבדלים כ"כ מהותיים בין הנבחרות + שומע את שרף והסמסים של ברקוביץ וחושב לעצמי haven't the Jewish people suffered enough
מסתבר שזה לא רק הפועל פ"ת זה כל הענף אה זה גם הפקידה שלא לא רוצה לשרת אותך, התושבים שלא משלמים ארנונה (כי הם מקורבים או כי לא בא להם) זה וראש הממשלה שמקמבן, אין פלא שאף ענן לא רוצה לנחות כאן

הופ 14 בדצמבר 2010

הקדמת אותי

הופ 14 בדצמבר 2010

שלושת רבעי אופטופיק:
לא היינו פעם תותחים בגילאים האלה?
http://sports.walla.co.il/?w=/157/1767921

דורפן 14 בדצמבר 2010

מיסטר קייט. יש מליון ומשהו יוצאי ברית המועצות בישראל. בעיתונות שלהם הזרצקים הם בהחלט סיפור. כמו השחמטאים. הם קיימים שם בהחלט והם סלבריטאים שם בהחלט. אז אתה מייצג נקודת מבט של ישראל רצוי צברית. כלומר פוטבול כן אבל מה שעושים במרכז הקרח בקריית שמונה לא. אז זה באמת לא נקודת המבט שלי.

אלון – כן. יש ציבור עצום בקנדה ובשבדיה שיודע מיהם הזרצקים. תראו – יש ענפי ספורט שגם אני לא מתעניין ולא מבין בהם. זה לא גורם לי לטעון שהם לא קבילים. או שהם מקבילים לרוקדים עם כוכבים. זה על גבול החוצפה לטעון משהו כזה כלפי התחרות האולימפיות היוקרתית ביותר של ענפי החורף. כמי שמתמצא מאד באן.בי.איי וטיפונת בהחלקה אני אגיד לך שהם משמעותיים הרבה יותר מאיזה שחקן ספסל בקבוצה בערך הכי גרועה באן.בי.איי. גם אם הוא עובד קשה על השלשות שלו לעיני מצלמות ערוץ הספורט.

Mr. Kate 14 בדצמבר 2010

לא אמרתי שפוטבול כן. אני חושב שגם האמרקניזציה בתרבות ספורט הישראלית היא מוגזמת, אבל היא לפחות מובנת ביחס לאמריקנזציה בתרבות בארץ באופן כללי. מיליון וחצי עולים חדשים זה נחמד. נניח שהדור הראשון עוד מחובר מאוד לתרבות הסובייטית, הדור השני חצוי והשלישי בקושי יודע מי זה טרוצקי. עכשיו בכל מקרה, תרבות העולים החדשים היא עדיין תרבות נישה בארץ-וזה לא אומר שהיא לא יכולה להיות מאוד מצליחה וברמה מאוד גבוהה. אבל עדיין בשביל שספורטאי(או אומן או פולטיקאי…) יהיה "מספיק טוב" לרשימה הזאת הוא חייב לפרוץ מעט את הסכר של הנישה ולחדור למיינסטריים. וזה לא שלא עשו את זה. ספורטאי נישה הצליחו להגיע, גם אם לרגע קטן למיינסטרים הישראלי. נכון שבמקרה של הזרצקים זה יותר קשה, בגלל שהתרבות היא מאוד שונה. אבל עדיין קשה לי שהספורטאי הישראלי השלישי המצליח ביותר פשוט לא מוכר למרבית הישראלים(ואפילו למרבית הישראלים חובבי הספורט)

דורפן 14 בדצמבר 2010

מר קייט – תרבות העולים היא תרבות נישה. אבל לפסול את תרבות הנישה הזו כספורטאי שנה בישראל? גם שטילוב הוא נישה. אנשים בארץ יודעים על התעמלות אבל העיסוק בזה לא היה הרבה יותר מהחלקה על הקרח. גם בהתעמלות אמנותית ושחיה צורנית יש כמעט אך ורק מתחרות ממוצא רוסי.

מה שישראלים יודעים על ספורט זה מה שמספרים להם. הגר פיינר גם לא מוכרת. חן פומרנץ בקושי מוכר. אבל הבחירה הספציפית הזו שיזמתי כאן היא של הספורטאי הישראלי המצליח בזירה הבינלאומית.

Mr. Kate 14 בדצמבר 2010

כתבתי לפרוץ מעט. כלומר להגיע לתקופת זמן מסויימת לתרבות הכללית, הוא לא חייב לתקוע שם יתד לנצח. הגר פיינר מילאה את יד אליהו(5000 צופים), שודרה בספורט 5 בשידור ישיר ואפילו זכרו אותה עד לקרב בטורונטו.
סתם בשביל להמחיש את ההבדל-
http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=1889&docID=77494&lang=he

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3882841,00.html

http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-d25cbd1572b4821004.htm

אבל אני לא בא להגן על הבחירה שלי. ברור שפופולריות היא לא המדד היחידי או החשוב ביותר בבחירה. אבל אני מאמין שמשום שספורט מייצג של תרבות חייבים לתת משקל למקום של הספורטאי בתוך תרבות הספורט במדינה שלו. נסכים כנראה שלא להסכים.

דורפן 14 בדצמבר 2010

מיסטר קייט – אתה לא ממחיש פה שום הבדל כי אין פה שום הבדל. גמר הריקודי קרח שודר ישירות בערוץ 2 וערוץ 1כבר שלושה אולימפיאדות רצופות בגלל השתתפות ישראלית. היו הרבה מאד כתבות על הזרצקים באופן שותף בעיתונות (ניר שועלי למשל).

MR. LIKE 14 בדצמבר 2010

דורפן,אין כמו החלקה על הקרח!

הזרצקים הם נהדרים,והמאמנת שלהם היא גלית חייט,שבמשך שנים היא וסרגיי סחנובסקי,היו בעשירייה הראשונה בעולם בזוגות,
וזכו בארד באליפות העולם ב-2002.

דורפן 14 בדצמבר 2010

הזרצקים כבר פרשו…

האמת היא שהזוג חייט-סחנובסקי שהצליח יותר מהם לא ממש גדל בישראל. גלית היא ילידת הארץ שגדלה בארצות הברית וסחנובסקי עולה שאוזרח בכדי להיות בן הזוג שלה. אבל הזרצקים ישראלים לפני ולפנים. הם עלו לארץ כילדים קטנים מאד (נדמה לי שהיא שנתיים והוא שש).

אבי 14 בדצמבר 2010

תמונה קולעת כרגיל :)

ד"ר א 15 בדצמבר 2010

רונן –

בלי בחירות ודירוג, רק הערה קטנה על נבחרת הכדורסל גברים:
יותר משהיא במגמת ירידה, המדינות הרב-לאומיות של אירופא במגמת התפוררות. חבר מחדש את יוגוסלביא ואת בריה"מ וההישׂגים של נבחרת הגברים יציבים למדי.

דורפן 15 בדצמבר 2010

ד"ר א – יציבים מינוס. כי גם כמה מדינות מערב אירופאיות שבעבר היית די שקול אליהן עברו אותך – יוון ותורכיה ספרד וצרפת עברו אותך. צריך לזכור שהתמודדנו אז בתנאים עודפים – עם הרבה יהודים-אמריקאים איכותיים.

ניימן 17 בדצמבר 2010

מצד שני, גרמניה היו שנות אור מעלינו בעבר, וכיום – אם נוציא את החריג נוביצקי – אנחנו לא יותר מדי מאחוריהם. אם בכלל. כנ"ל לגבי איטליה.

מאשקה 15 בדצמבר 2010

שחר פאר.
נמרוד משיח
ערן זהבי

פראליה 17 בדצמבר 2010

גדול אחי

עומרי 15 בדצמבר 2010

אני גם סבור שפאר ספורטאי השנה.
עם זאת, לא הייתי מפריז ומקביל את ההישג שלה לכדורגלן ישראלי בין 20 הגדולים. כדורגלן שיעשה זאת יטפס על פירמידה בת שני מיליארד איש.
פאר מצטיינת בספורט בו יש מספר מצומצם של שליטות, נניח 5, ואין הבדל אמיתי בין 55 הטניסטיות הבאות אחריהן.
הקריירה הספורטיבית של יוסי בניון משמעותית וחשובה יותר משל פאר והוא כבר לא יהיה בין 20 הטובים בעולם.

rondi 15 בדצמבר 2010

עם כל הכבוד לשחר פאר בשורה התחתונה היא לא השיגה השנה כלום. היא הייתה יציבה השנה וניצחה מתמודדות בכירות אבל לא לקחה אף טורניר ולא שברה אף שיא של עצמה בגראנד-סלאם. ספורטאית ענקית עם שנה טובה ותו לא…

רק עצם ההגעה של כספי לNBA מזכה אותו לדעתי בתואר ספורטאי השנה הישראלי בזירה הבינלאומית, אבל הרבה יותר מזה האופן שבו הוא השתלב ברמה הגבוהה ביותר הייתה לא פחות מרשימה.

כל השאר לדעתי הם בבחינת קוריוז. קוריוז נחמד אבל קוריוז.

נ.ב- הבחירה בוליקי לא עושה את הכבוד הראוי לאריה זלינגר…

rondi 15 בדצמבר 2010

או.קיי, הדר פיינר במקום השלישי…

דודו 15 בדצמבר 2010

1. שחר פאר (אין לה בכלל תחרות. אולי הספורטאית הגדולה בתולדות המדינה, לצד אסתר רוט-שחמורוב)

2. הגר פיינר (פאקינג אלופת עולם)

3. עמרי כספי (נכנס בהצלחה לליגה הטובה בעולם)

אני מניח שברוב העיתונים והמשאלים יבחרו בכספי, בגלל הפופולריות שלו ושל הכדורסל. בטח יבחרו גם את איתי שכטר וגילי ורמוט בגלל שהם מהכדורגל, למרות שלא מגיע להם להיות אפילו בעשירייה. אין פה הערכה לענפי ספורט שאינם כדורגל וכדורסל. טניס הוא יוצא דופן ושחר פאר, דודי סלע ואנדיוני מקבלים את הכבוד שמגיע. גם ג'ודו ושייט מקבלים קצת כבוד, בייחוד כשזה מביא מדליה אולימפית. אליפות עולם לא מוציאה פה את עיתונות הספורט מהכלים. בגלל זה ספורטאים נפלאים כמו הגר פיינר, אלכס שטילוב, גל נבו, גיא ברנע, הזרצקים, חן פומרנץ, אניה וליקי ודניאל פרנקל לא מקבלים הכרה. תשאלו חובבי ספורט רבים בארץ והם לא יכירו 80% מהשמות הללו ובזה אשמה עיתונות הספורט שכותבת עליהם בעמודים האחוריים ומהללת תיקו של הפועל עם שאלקה כאילו זה בחצי גמר האלופות או מהללת את מכבי מנצחת את אפרוחי ז'לגיריס כאילו מדובר במיאמי. יאללה, צאו מהבועה של שני הענפים האלו. יש עוד ספורט.

moby 15 בדצמבר 2010

1. הגר פיינר (היחידה שהתחרתה אצלי על הרשימה העולמית).
2 שטילוב שטילוב שטילוב – סוף סוף יש לנו דגל ב"אולם ההתעמלות" ואולי נגמרו הימים של יורם שמרון ואורי לוי מאותו אולם.
3. נמרוד משיח גם יפה וגם אופה.
4. גל נבו
5. שחר פאר – הגיע ה ל-13 אבל בעונה שכולן פצועות והדירוג לא מי יודע כמה משקף את האיכות בטניסאיות (פציעות) – היא מועמדת לספורטאית העשור הבא, היובל וה-100 של ישראל. שאת 2010 תשאיר להגר.

אלון 15 בדצמבר 2010

רונן, כמו שמדינות כמו יון או ברזיל לא משקיעות בספורט חורף שלהם ככה גם ישראל לא צריכה. יש מספיק ענפים שאפשר וצריך להשקיע בהם. אולי אני לא מעודכן אבל קשה לי להאמין שיש הרבה ילדות ישראליות עם מחלקיים בבית שחולמות להיות גלית חייט. אני לא טוען שהחלקה זה לא ספורט זה פשוט לא מתאים לישראל ואני לא ממש מסתנוור מהרייטינג של הגמר האולימפי.
פופלאריות של הספורט הוא חלק חשוב במי ספורטאי השנה של המדינה. בארה"ב זה לא יהיה אלוף אולימפי בג'ודו או בטאיקוונדו אבל ביפן וקוריאה כן. ברוסיה זה לא יהיה גולש גלים (במידה ויש מישהו כזה) אבל ביוון כן.

דורפן 15 בדצמבר 2010

אלון – אולי לא שמת לב. לא אמרתי פה ספורטאי השנה אלא ספורטאי השנה בהיבט הבינלאומי. את הזירה הבינלאומית באמת לא מעניין במה צופים האנשים בישראל.

ומה עניין השקעה בספורט חורף? מה שאתה אומר הוא שלא רק שלא צריך להשקיע – אלא צריך להתעלם ממי שהצליח בכל זאת להגיע להישגים. מאד מוזר.

ובהיבט הזה של פופולאריות. אתה כנראה צודק לשיטתך: פופולאריות במגזר העולים מרוסיה לא שווה לכלום. העובדה שבעיתונים שלהם- כמה עשרות אלפי קוראים- ידיעות עליהם מופיעות בעמוד הראשון לא משנה כלום. אולי ראוי שאשיק פה בקרוב בחירה נפרדת "לספורטאי השנה במגזר העולים מרוסיה שעוד לא השתלבו מספיק בארץ". העובדה היא שעם כל חוסר העניין בהחלקה. ועם כל העניין העצום בכדורגל וכדורסל. שני ילדים שגדלו בקרית שמונה הגיעו לרמה בינלאומית הרבה מעל כל כדורסלן או כדורגלן ישראלי.למעשה אולי אפשר להשיק להם הול-אוף-פיים: אנה סמשנובה, בוריס גלפנד, פאולינה פלד ושאר ספורטאים שלעולם לא יקבלו הכרה אמיתית על הישיגהם בישראל בגלל המבטא.

את ספורטאי השנה של ישראל האמיתית אפשר יהיה לבחור בSMS ואין חשש שהציבור לא יבין שעמרי כספי הרבה יותר טוב מכל האזוטרים הללו.

אני רק אומר לך. ראיתי את אלו וגם את אלו בפעולה השנה. גמר אולימפי בהחלקה זה ארוע טעון, עם חשמל באוויר, כל תנועה מכריעה. משחקי בית של סקרמנטו זה ארועים ריקים מתוכן. היריב עולה ליתרון עשרים נקודות – מכניס את החמישיה השניה ונותן את האות לשחקני סקרמנטו להתחיל להשיג את הנקודות האישיות שלהם. אפשר גם לקרוא לזה כדורסל NBA.

ואגב, עמרי כספי, עם כל הכבוד. לשחק בבולטון וונדררס זה לא פחות מלשחק בסקרמנטו ובוודאי פחות מלשחק בצ'לסי או ליברפול – במצב הנוכחי זה יותר, ובענף ספורט יותר גדול. דודו אוואט בוודאי משמעותי בהרבה והייתי צריך לכלול אותו במועמדים.

את כספי הייתי בוחר גבוה בשנה שעברה. כי עצם הכניסה לNBA היא משמעותית ופריצת דרך. אבל מאז שנכנס זה צריך להשפט במושגים האמיתיים של זה.

אלון 15 בדצמבר 2010

ממש לא צריך להתעלם מההישג שלהם ואני מאד מעריך אותו אבל יש סיבה לכך שזה לא מקבל סיקור. זה ספורט נישה, אין כמעט ילדים שמתעסקים בזה, אין מאמנים ואין מספיק זירות החלקה למרות שהגיעו מליון וחצי עולים מברה"מ. אם זה היה מספיק חשוב לעולים ולא רק לכמה אבות שדואגים לילדים שלהם אז הספורט היה תופס פה יותר. לעולים יש עיתונים, חנויות, חברי כנסת ומספיק כח על מנת להרים בישראל תרבות של החלקה או הוקי אבל זה לא קרה. למה? כנראה כי זה לא חשוב להם.

אתה גם יודע שלהבחר בדראפט ולהכנס לליגה זה קשה אבל להשאר שם זה הרבה יותר קשה. כספי הוכיח ב 2010 שהוא שייך לרמות האלה ושהוא ישאר שם הרבה זמן (קשה לי שאני מסנגר על מי שבא ממכבי). אני גם מסכים שהוא עדיין לא בניון או אוואט ויקח לו עוד כמה שנים על מנת להראות שהוא באיכות שלהם.

דורפן 15 בדצמבר 2010

אבל אלון – מה שאתה אומר זה אבסורד!

הם הגיעו למה שהגיעו למרות הקשיים. כספי הגיע לNBA למרות שזה ענף ספורט רציני, מתוקצב, הוא הרוויח יפה לאורך הדרך. אתה כאילו אומר שבגלל הקשיים לא מגיע להם… (אגב, לא בחרתי בהם כספורטאי השנה אלא רק במקום השלישי)

זה רק מגדיל את ההישג שלהם לעומת שלו. לא מקטין.

אלון 15 בדצמבר 2010

רונן, אני מאד מעריך את ההישג שלהם. הוא ענק, אני מודע לזה. אני רק חושב שפאר, כספי, בניון ואוואט זה רמה אחרת. גם ההישג של שטילוב יותר מרשים כי הוא מתחרה בספורט עם המון פוליטיקה ולמתעמל מישראל קשה הרבה יותר. מבחינתי הם הבאים אחרי החמישה הנ"ל.

אני לא אומר שבגלל הקשיים לו מגיע להם אלא בגלל שזה ספורט שולי יותר.
כדורסל ישראלי ממש לא עושה רושם של ענף רציני, פופולארי כן אבל לא רציני. הקבוצה ממנה יצא כספי הוציאה שחקן אחד רציני מאז מיקי ברקוביץ (קטש) ופתאום היא מוציאה שחקן לגיטימי לאן.בי.אי. שום דבר טוב לא יוצא מהענף הזה. מבחינתי כספי והאחים זריצקי הגיעו שניהם מאותו מדבר רק שאחד הגיע למקום גדול יותר.

אגב, למה הם פרשו? הם צעירים ובשיא. יכול להיות שבגלל שהחלום זה אולימפיאדה והוא מתרחש פעם ב 4 שנים ואין יותר למה לשאוף?

אלון 15 בדצמבר 2010

בשורה 4 זה לא עם אלף ולא וו

דורפן 15 בדצמבר 2010

אלון – טוב, פה אני חולק בגלל העניין הסטטיסטי. נכון כספי הגיע לבמה גדולה יותר – אבל הוא מספר 200-300 שם. לא מספר 10. אם יגיע להיות שחקן חמישיה בקבוצת פלייאוף קטנה זה כבר יהיה סיפור אחר.

לא בטוח להם הם פרשו. רומן אמר לי בזמנו במשחקים שהוא צריך ללמוד וכדי לעשות כסף. אם היה רוסי או אמריקאי או קנדי הישג כמו שלו היה מלווה במשכורת יפה, אבל במקרה שלהם זה משכורת של ספורטאי אולימפי ישראלי ומימון פרטי של האבא של המאמנת שלהם. היה גם איזה סכסוך עם הפרישה.

העצוב הוא שיש ארבע שנים ביניהם. תאורטית אלכסנדרה שהיא בת 22 יכולה בוודאי להמשיך עם בן זוג אחר – אבל אין סיכוי למצוא כזה בישראל. לפי מה שהבנתי היא תוכל להרוויח יפה במופעי הקרח.

אלון 15 בדצמבר 2010

האם היא יכולה לעבור ליחידות? או שהיא מבוגרת מדי בשביל זה?

דורפן 15 בדצמבר 2010

אין יחידות בריקודי קרח. יש במשחקים האולימפיים שתי תחרויות נפרדות – החלקה לזוגות וריקודי קרח. הם היו בריקודי קרח. שם אין יחידים. גם למחליקי זוגות כמעט בלתי אפשרי לעבור ליחידים.

דווקא עניין "האולימפיאדה כל ארבע שנים" לא כל כך נכון. יש סבב גרנד פרי ואליפויות עולם ואירופה שנתיות. יש יותר פעילות משמעותית בין המשחקים משחייה למשל.

דבר אחרון – וזה אולי ייתן תמונה שונה על הענף – רומן הראה לי חלק מהפציעות שלו. מדי פעם הלהב של בת הזוג נכנסת ברגל והפציעות הן בסדר גודל כמו כל ענף פיזי. אני האמת די מופתע שלפעמים שלא היו מקרים טרגים בכל ההנפות הללו באויר כשלהבי ההחלקה די קרובים לראש.

MR. LIKE 15 בדצמבר 2010

האחים זרצקי פרשו בגלל סכסוך עם יו"ר האיגוד:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3908058,00.html

יו"ר איגודי הספורט הורסים את הספורט.
בשחייה יש הסכסוך עם נמרוד שפירא בר אור,בג'ודו שתחת היו"ר אדי קואז התרסק,בית המשפט הורה בשבוע שעבר לפרק את איגוד הג'ודו.
בהתעמלות יש את רענן ורשביאק והסכסוך עם המתעמלות מחולון.

מתי יעשו סוף לכל העסקנים שהורסים את הספורט?

מי יציל אותנו מכל העסקנים

אזי 15 בדצמבר 2010

שכחת את הפועל תל אביב בכדורגל שהציבה לעצמה לסיים 1-4 בשלב הבתים בצ'מפיונס ליג ועמדה לעצמה בציפיות, בניגוד למכבי תל אביב וחיפה שסימו במקום האחרון בשלב הבתים

פראליה 17 בדצמבר 2010

ענק בכל קנה מידה!

פראליה 17 בדצמבר 2010

מודה שלא קראתי את כל התגובות אבל דורפן, עם כל הכבוד לשחיה, שחמט והתעמלות, קצת פרופורציות –
רמי גרשון ? השחקן היחיד בהסטוריה שעף תוך עונה מהליגה השלישית בארץ ישראל לצ'מפיונס ??

Comments closed