זה לא היה 0-1. זה היה 2-3

אנצו ביארזוט, מאמן נבחרת איטליה ב-1982 הלך לעולמו. הדגלים בריו וסאו פאולו לא הורדו לחצי התורן. לידי הבלוג הגיע פרוטוקול השימוע שנערך לא מזמן בשער הכניסה לגן עדן

אנצו ביארזוט, מאמן נבחרת איטליה ב-1982 הלך לעולמו. הדגלים בריו וסאו פאולו לא הורדו לחצי התורן. לידי הבלוג הגיע פרוטוקול השימוע שנערך לפני שעה קלה בשער הכניסה לגן עדן.

*

נוכחים: מלאך גבריאל (תובע)
אלוהים/ישוע מנצרת (יו"ר בית הדין- על פי כללי מוצאו הדתי של הנאשם)
טלה סנטנה (עד)
ואלנטינו מאצולה (עד)
גטאנו שיראה (עד)

התיק: החלטה על גורלו של מר אנצו ביארזוט הנאשם בכך שרצח את ה"ז'וגו בוניטו".

*

המלאך גבריאל: תראה כבודו, תיק די מוזר. הנאשם בכללותו היה אדם חיובי. איש משפחה למופת. אדם מסור בצורה יוצאת דופן לעבודתו. מר ביארזוט, אתה מבין למה כינסנו את הועדה?"

אנצו ביארזוט: "בגלל העניין הזה של 1982. דווקא בארצי…"

המלאך גבריאל: "חדל. אני מזכיר לנאשם שעדויות של בית דין של מטה לא נשמעות בבית הדין הזה. ואמשיך: אתה הובאת לכאן כי אנשים אומרים שהרגת את הז'וגו בוניטו. העד טלה סנטנה מסר בתצהיר שהמעשה התרחש בחמישי ביולי 1982 באיצטדיון סריאה בברצלונה".

היו"ר: "באמת כשאני צופה לפעמים בכדורגל מודרני אני תוהה מה נהיה כאן? מה יש לך לומר מר ביארזוט?"

ביארזוט: "כל שיש לי לומר שדווקא ניסיתי אחרת. כשלקחתי את הנבחרת למונדיאל ב-1978 כולם דיברו על הכדורגל האיטלקי החדש והמתעדכן עם קונטי ואנטוניוני ופרנקו קאוזיו ו….".

המלאך גבריאל: "כן כן, זה ידוע לבית הדין. את רוב זמננו אנחנו מעבירים בצפיה במונדיאלים הישנים יותר. אבל כשהגיע בית רבע הגמר ב-1982 עליך להודות שהמצב היה אחר. הנבחרת הייתה בשפל. הלחץ בבית גדול. לא ניצחתם בשלב המוקדם ואני רואה כאן שאתם מקצצים את מראדונה בלי אבחנה. האם נתת את ההוראה? אני ממליץ לך להודות בפני בית הדין. היו"ר שלנו ידוע במדיניות ענישה רחמנית ."

ביארזוט: "ובכן אינני זוכר. אולי.. "

העד שיראה (מתפרץ): "זה לא היה הוא. זה ג'נטילה שעוד נמצא שם למטה. כשראינו את הארגנטינאי החצוף הבנו שצריך לחסל אותו. כל יום כשאתם מורחים אותי בזפת אני נזכר איך ג'נטילה קיצץ אותו ומתרחב לי הלב".

היו"ר: "חדל העד שיראה. תאמין לי. אומרים שאני רחום וחנון אבל אתה מעלה לי את הסעיף. וכשיגיע ג'נטילה לכאן אתה תראה כמה אני מסוגל להיות מניאק. שלא יצפה לשום הקלות. אנא המשך גבריאל".

המלאך גבריאל (בלעג): "ומה זכור לך מהמשחק עם ברזיל. גם שם רק חשבת איך להנחיל לעולם כדורגל יפה?"

ביארזוט: "ובכן אין ספק שהם במידה מסויימת היו טובים מאיתנו. אולי יותר ממידה מסויימת. זיקו, סוקרטס… והעד סנטנה שנמצא פה ואותו מניתי תמיד בין ידידי. הוא אכן עשה עבודה ראויה לציון."

המלאך גבריאל: "ומה עשית?"

ביארזוט: "באופן כללי אמרתי לאנשים להזהר קצת. אבל אתה יודע. אומרים לאיטלקים להזהר והם…"

העד מאצולה: "זה די נכון. מאז החליט היו"ר להפסיק את פעילותי למטה בפתאומיות כזו בתאונת מטוס ב-1949 אלו פני הדברים. אולי הגיע הזמן שגם הוועדה תיקח אחריות למעשיה בעבר".

העד שיראה (שוב מתפרץ): "על מה אתם רוצים לצלוב אותו? על זה שהיה איטלקי? על כך שלא נשכב על הרצפה וחיכה שיטבחו בו? בית הדין הזה הוא בושה וחרפה. היו"ר כנראה מתפעל מהפסל הגדול שבנו לו בריו. ככה זה תמיד. כולם אנטי-איטליה. היינו צריכים להשאר עם עם האלים הישנים שלנו. לא היינו צריכים להכניס את הכנופיה שלכם לרומא".

היו"ר: "תסתום את הפה שיראה. אתם היית בזיון לכדורגל ועכשיו אתה בזיון לבית המשפט. תאמין לי שאתה לא מועיל לנוצרי היקר הזה שאני מתרשם שאולי דווקא היה אדם טוב וכל עניין הז'וגו בוניטו הזה היה בשגגה."

המלאך גבריאל: "האם בית הדין ייתן יד להתפתחויות שכאלו. רק בשנה שעברה ראינו איך ג'וזה מוריניו…"

היו"ר: "חדל גם אתה עם הטפות המוסר שלך. יהיה לנו מספיק מזה כשיוהאן קרויף יגיע לכאן. אני מסתכל על השחקנים ששיחקו שם – ברגומי המנוול, ג'נטילה הקצב, טרדלי…. אנחנו בטוחים שהייתה לו ברירה?".

המלאך גבריאל (בציניות): "בקצב הזה אני מבין שבית הדין הזה עוד ישפוט יום אחד את נבחרת ספרד."

היו"ר: "אם הם לא יתחילו לבעוט לשער אחרי שלושים מסירות אני בהחלט אשקול את העניין".

המלאך גבריאל: "ושל מי היה הרעיון שמסי יהיה ארגנטיני. אני אמרתי לך…"

היו"ר: "כבר אמרתי לך. כשמדובר במראדונה אין לי יד בדבר".

היו"ר: טוב מספיק עם זה! נחזור לענייננו. אולי העד סנטנה רוצה לצייר איזשהי תמונה של הסבל שעבר בעקבות הרצח הזה…"

העד סנטנה: "טוב לא צריך להגזים. אולי רצח הוא ביטוי קצת קיצוני. מתאים לחיים הקודמים. בסך הכל אנשים תמיד זכרו אותו לטובה. לפעמים כשאני רואה אותנו ביו-טיוב הלב מתרחב. לא כל כך אכפת לי מהגביע של האבלנז'. אני לא בטוח שניתן להפיל את הכל על ידידי ביארזוט. תראה גם בארצי יש את דונגה. אנחנו קוראים ולו הגרמני והוא…".

המלאך גבריאל: "הדונגה הזה קרה בגלל ביארזוט!"

העד סנטנה: "טוב. זה לא בטוח. יש גם את 'נייקי' שהשתלטו לנו על הכדורגל, אולי יושב הוועדה יכול להשפיע…".

היו"ר: "קצת קשה לי להשפיע כשמדובר בתאגידים. איך אומרים: 'אין להם אלוהים!' אבל שוב, אנחנו סוטים מהעניין, יש לך עוד מה לומר מר ביארזוט?"

ביארזוט: "המממ… אולי יורשה לי לומר שבכל זאת לא היה כאן איזה 0-1 קטן. זה נגמר 2-3".

סטוק. צ'יצ'ריטו. שלוש נקודות
היום בו נולד מונדיאל הנשים

83 Comments

עזי 21 בדצמבר 2010

מצויין.

גיל 21 בדצמבר 2010

עם כל התיעוב שלי לאיטלקים באמת שאי אפשר לבוא אליהם בטענות באותו המשחק. ברזיל ירתה לעצמה ברגל. אגב, איפה הוא אימן ומה הוא השיג בכדורגל מועדונים?

דורפן 21 בדצמבר 2010

גיל. הוא לא אימן במועדונים. היא איש התאחדות כל ימיו

עזי 21 בדצמבר 2010

גיל – רוב מאמני איטליה עד תקופת אריגו סאקי גדלו בהתאחדות. בירזוט איצן עונה אחת בקבוצה בליגה שלישית. פעם בהתאחדויות לכדורגל נתנו משקל רציני לנבחרות.

גיל 21 בדצמבר 2010

זה מעניין. היום קשה לראות מאמנים שצומחים מלמטה רק על ידי אימון נבחרות. יש את הדוגמאות של קלינסמן, מראדונה וואן באסטן, אבל הם מקבלים נבחרת אינסטנט ועם הצלחה חלקית בלבד. כנראה שזו עוד דוגמא לירידת קרנן של הנבחרות.

ניצן 21 בדצמבר 2010

מופת

דובי מילר 21 בדצמבר 2010

יופי של פוסט !!!

ויכסלפיש 21 בדצמבר 2010

גיל, מראדונה זה ליצן שלא צמח בהתאחדות אלא הוצנח ע"י גרונדונה, כך גם קלינסמן וואן באסטן הוצנחו.

תומר חרוב 21 בדצמבר 2010

גדול.

סימנטוב 21 בדצמבר 2010

מצטרף מופת.

MR LIKE 21 בדצמבר 2010

פדרר מנצח את נדאל לאחר 3 מערכות 3-6,3-6,6-4

שני ווינרים שנלחמו על כל כדור,גם כשמדובר במשחק התרמה.

למי שלא יודע במה מדובר:
רוג'ר פדרר ורפאל נדאל,מנהלים קרנות שתורמות כסף למטרות חשובות – פדרר לילדי אפריקה,ונדאל לילדים בסיכון.
כחלק מהפעילות, החליטו השניים לקיים השבוע שני משחקי ראווה, כל אחד למען קרן אחרת.
המשחקים מתקיימים בציריך ובמדריד.

מחר 22/12 יתקיים המשחק השני במדריד בשעה 20:00.
שידור ישיר ביורוספורט וב ESPN

עזי 21 בדצמבר 2010

שלושה, השלישי באבו דאבי בשבוע הבא.

סימנטוב 21 בדצמבר 2010

הם גם יודעים שבסוף יש שימוע :)

גיל 22 בדצמבר 2010

פדרר גם אסף אותו מהשדה תעופה במרצדס שלו.

שי 21 בדצמבר 2010

"מראדונה? אין לי יד בדבר" – רק עבור המשפט הזה דיינו.

גל ד 22 בדצמבר 2010

הוצאת לי את המלים מהפה.

קורא אדוק 21 בדצמבר 2010

אין מילים

יואב 21 בדצמבר 2010

נחמץ הלב. דמות ציורית שתמיד הזכירה לי את שרלוק הולמס עם הפייפ והפנים הצרות. העמיד שתי נבחרות נהדרות(82,78) ולנצח יזכר כזה שנתן לרוסי את הצאנס לאחר שנתיים ללא כדורגל כאשר כל איטליה נגדו ולא מבינה למה פרוצי של רומא לא הוזמן. אין לי בעיה עם ברזיל הנפלאה של 82 אבל להשאיר את רוסי כל כך חופשי זאת הפקרות רשלנית שלא קשורה בכלל לאיזה כדורגל אתה משחק. מול הרוח של ביארזוט וחניכיו-זה מתכון לאסון כי היו שם כל כך הרבה מנהיגים טבעיים(זוף,שיראה,קבריני,קונטי,טראדלי)ומנטליות חזקה של אנחנו נגד העולם(מול ברזיל זה בדיוק מה שהיה). פוסט יפה רונן.

מנחם לס 21 בדצמבר 2010

תסתכל בהוטמייל שלך!

שיפוד רץ 21 בדצמבר 2010

ענק

דוד מירושלים 21 בדצמבר 2010

מופלא!
תודה רונן.

עורך ראשי 21 בדצמבר 2010

אחלה פוסט!.
התגובה של מנחם הכי מצחיקה.

אביאל 21 בדצמבר 2010

מעולה !

יותם מ 22 בדצמבר 2010

נהדר!

טל 22 בדצמבר 2010

דורפן, לפני כמה שנים (10?), קראתי טור מצוין שלך על נבחרת ברזיל ההיא.

כתבת שם על השבחים בתקשורת ל"כדורגל מודרני" שהציגה איטליה לעומת תחושת העצב האמיתית של הילדים עם הדחת ברזיל, על זיקו וסוקרטס שירדו מהמגרש זקופים כמו תמיד למרות ההפסד.

יש לך אותו? אם כן, אני אודה לך מאד אם תעלה אותו. זה היה פשוט טור מעולה ולא הצלחתי למצוא אותו ברשת.

דורפן 22 בדצמבר 2010

טל – אין סיכוי שיש לי אותו. לדעתי אולי זה נכתב בזמן מונדיאל 94 לקראת הגמר.

תושב חוזר 22 בדצמבר 2010

שמע, המקורות העיתונאים שלך לא חדלים להרשים אותי. הישג עיתונאי מרשים שגם כתוב לעילא.
לעצם הענין אני חושב שהוא צריך לצאת זכאי

אבי 22 בדצמבר 2010

אחד הטובים.

מנחם לס 22 בדצמבר 2010

אמש שקיל או'ניל ניצח על תזמורת הפופ של בוסטון, אחת הידועות בעולם. אני ממש מת על הבנאדם הזה שאף פעם לא לוקח את עצמו ברצינות, וההנאה הגדולה ביותר שלו היא להעלות חיוך על פנינו. רק תחשבו על שחקן כדורגל עושה את זה…

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=SYOo1pybMBo

גלעד בלום 22 בדצמבר 2010

דורפן זה טור שמועמד לפוליצר בעיני אם היתה קטגוריה לטור בודד,אגב,הייתי באיטליה באותם שבועות מופלאים(במקרה יצא ששיחקתי טורנירי נוער בטניס) כולל בגמר ומאז אני אוהד איטליה שרוף ,לא ראיתי את המשחקים בעיניים של שאר העולם אלא בעיניים של המשפחה האיטלקית שאירחה אותי וזה נראה כמו נצחון הרואי על נבחרת מעולה,אני זוכר משחק די פתוח כי ברזיל שיחקה ללא הגנה בכלל,כולם רצו למעלה להבקיע ולעשות דאבל פסים ועקבים,יחסית לאיטליה לא היה הרבה כסח,אחרי כל גול יצאו אלפים למרפסות והניפו דגלים ואחרי הגמר יצאנו לחגוג ברחובות כל הלילה,חווית ילדות אדירה,היו'ר אולי שכח אבל הוא שם ברכה על פאולו רוסי באותו טורניר או שהיה זה המלאך גבריאל,אני מתפלא שהטיעון הזה לא עלה בדיון, ולכן אני מהמר שאנזו זכאי במקרה הזה.

כח הגברה 22 בדצמבר 2010

מישהו חייב לתרגם את הפוסט הזה לאיטלקית. אני בטוח שאחד מעיתוני הספורט באיטליה ישמח לפרסם אותו.

ישי 22 בדצמבר 2010

שלו, לטיפולך

יאיר בן עמי 22 בדצמבר 2010

רונן, זה מסוג הדברים שעושים לי את הבוקר טוב יותר ואת הקפה יותר ארומי. בחיים לא אשכח את כאב הלב של אותו אחה"צ. כל כך הרבה רגעים של המשחק חקוקים בזכרון שלי…מדהים, יותר מ- 28 שנים עברו ואני זוכר את זה כאילו היה אתמול. בעיקר את הנגיחה של סוקרטס…

דורפן 22 בדצמבר 2010

תודה

שלו 22 בדצמבר 2010

ישנם ימים שכל אחד זוכר איפה היה ומה עשה,
ישנם דברים שצריך ללמוד בחיים, כמו שלא מקבלים כל מה שרוצים.
אבל זה היה מוקדם מידי.

הרבה מאהדת הספורט שלי אני חייב לאחיי הגדולים, ש82' הייתי צעיר מידי להבין כשמאורע היסטורי קורה, אבל הם הכריחו אותי לשבת ולראות.

זה היה כבר חופש גדול, צהל בלבנון ואנחנו בחופשה משפחתית אצל סבתא והדודים בקיבוץ מרחביה, השעה שעת ערב מוקדמת.
כל המשפחה מתאספת סביב טלוויזיה סילורה 26 אינץ' צבעונית.
כולם ברזיל.
אני מפספס את הגול הראשון, רואה אותו בשידור חוזר.
פעם ראשונה אני שומע את השם "פאולו רוסי".
ואז סוקרטס והסיד.
ושוב רוסי, בין שלושה שחקני "הגנה" ברזילאים.
מחצית, תור לשירותים בבית קיבוצי טיפוסי, מזל שיש גינה.
ככל שהמחצית השנייה מתקדמת גם אומניהו לבבי (עוד אחד מהדודים, וגם קפטן נבחרת ישראל בכדורעף בעבר) מתקדם לאט לאט עם הכסא לכיוון המסך.
את פלקאו מבקיע הוא כבר רואה ממרחק של מטר אחד.
ברזיל נופלת וקמה נופלת וקמה.
ונופלת, רוסי הופך מאישיות לא רצויה לגיבור לאומי.
אצלנו, מתחילים לספור מחדש ארבע שנים.
לפחות השופט היה ישראלי.

*****
אחרית דבר, ראיתי את המשחק עשרות פעמים מאז, בפעם האחרונה זה היה בשנה שעברה באיטלקית.
ברזיל מנצחת ב 94' בגמר את איטליה בפנדלים, במשחק שראוי הרבה יותר לברור על רצח ה"ג'וקו בוניטו". אני רואה אותו במרג' עיון, לבנון.
מאז 82' ישראל משתדלת מאוד לאחד את המונדיאלים עם מלחמה או סתם שירות מילואים, כך ראיתי את מונדיאל 02' בחברון, וכמעט את 06' בלבנון (פיספסו בחודש). את 98' ראיתי בברזיל ו 10' ראיתי באיטליה. בעצם המונדיאל האחרון שראיתי בארץ היה ב 90' ולא היה משהו.

דורפן 22 בדצמבר 2010

נכון – הז'וגו בוניטו נרצח על ידי ברזיל ב-1994

אריאל 22 בדצמבר 2010

את כאב הלב של ילד בן 7 שום דבר לא יוכל למחות. האכזבה הספורטיבית הראשונה, ואולי הגדולה מכולן.

תומאס 22 בדצמבר 2010

אכן. גם אני הייתי בן 7. זה כמו סכין בלב שנשארת נעוצה עד היום.

גיל 22 בדצמבר 2010

אני חושב שהאכזבה הגדולה באמת הייתה כשכדורגל כזה לא נראה מאז. גם אני הייתי ילד בן 10 אז וזה היה שברון לב גדול אבל זה לפחות היה הכדורגל שגדלתי עליו. אחרי זה בא מונדיאל 86 והפיח שוב תקווה אבל זהו בערך. כמו שלילדי 73 הבטיחו שלום, לנו הבטיחו כדורגל יפה וראינו ממנו מעט מאוד מאז.

דורון 22 בדצמבר 2010

רונן,

תודה על פוסט משובח.

גם ליבי נחמץ באותו אחה"צ (החרוז בטעות)
אבל ברבות השנים הכאב קצת קהה.

עכשיו, עם הפוסט שלך, קיבלנו חוויה מתקנת.

כח הגברה 22 בדצמבר 2010

אני הייתי בן 9 ב- 82', ולמרות שכבר התעניינתי בספורט במשך כמה שנים באותה תקופה, המונדיאל הזה הוא תמצית האהבה שלי לספורט בכלל ולכדורגל בפרט, והמשחק הזה הוא תמצית המונדיאל של 82' – למרות, ואולי בשל שברון הלב.
שאלה שקשורה חלקית לפוסט הזה, וגם לפוסטים על אבי כהן (אבל לא יכולתי לשאול אותה שם) – אנחנו, אוהדי ליברפול, קוראים לקבוצה באותם ימים "החזקה בעולם" – אני מניח שבפלמנגו חושבים אחרת?

באבא ימים 22 בדצמבר 2010

גם דינמו טיביליסי נתנה לנו 3-0.

אביעד 22 בדצמבר 2010

פשוט נהדר

אבי 22 בדצמבר 2010

אצלי נוצר קישור מוזר בין הפוסט הזה לקודם.

מונדיאל 82 היה אמור להיות הראשון שלי; הייתי בגיל נכון – 11. ליו"ר היו תכניות אחרות ונלקחתי לחודש וחצי לאמריקה בגלל חגיגה דתית שנקראת "בר מצווה". כשחזרתי, כמה ימים אחרי הגמר, מצאתי את אחי הצעיר עדיין שיכור מהאירוע. הוא ניסה להדביק אותי בהתלהבות (ולגרום לי לקנא): "אתה לא יודע מה הפסדת!" "ברזיל, ברזיל,זיקו, סוקרטס, איזה יופי" "…ואז בא פאולו רוסי" – כל מיני שמות שלא הכרתי. לא הצלחתי להבין. לא היו ערוצי ספורט עם שידורים חוזרים.

ביום חמישי ישבנו לראות "זהו זה" ושם, בפינת הספורט, הופיע אבי כהן, "קפטן הנבחרת", וסיכם את המונדיאל. כולל צילומים של כמה שערים. לשאלת המראיין (בנימין שימרון?) גם בחר את פאולו רוסי לאיש המונדיאל שלו. בעצם, דרכו התחברתי בדיעבד לחווית המונדיאל (ו'נזכרתי' שאני אוהד מכביתל-אביב).

שי 22 בדצמבר 2010

בר מיצווה בגיל 11?

גד שימרון הגיש את "פינת הספורט" בזהו זה

אבי 22 בדצמבר 2010

בר מצווה של בן-דוד אמריקאי! :)

באבא ימים 22 בדצמבר 2010

פוסט נהדר!

שתי הערות – צרם לי שבבית הדין של מעלה אין סניגור, רק תובע. על פי איוב אגב, את עבודת הקטיגוריה מותירים לשטן. סניגור טוב היה מן הסתם מביא את הלניו הררה שהיה מוכיח באותות ובמופתים שאין קשר בין ה – 3-2 לבין מותו של הזו'גו בוניטו. הז'וגו בוניטו מת ממנת יתר של עצמו. סניגור טוב גם היה מזכיר את השלישיות לפולין ולגרמניה. אם את זה בורא עולם לא מעריך שיחזיר את המינוי.

דורפן 22 בדצמבר 2010

באבא – המלאך גבריאל לדעתי עומד בכניסה לגן עדן. אז מה שהיה לנו כאן הוא יותר הליך מנהלי מול הרשות. אני משער שאפשר לקחת את זה במעלה בתי הדין המנהליים בהמשך.

יוסי מזרחי 22 בדצמבר 2010

רונן
החזרת אותי לאותו יום ולכאב לב שליוה אותי הרבה זמן.
תמשיך כך ואני לא אגיע רחוק…

גיל שלי 22 בדצמבר 2010

אני כנראה במטומטמים היחידים שנורא שמחו כשרוסי שם את השלישי. מעניין מה זה אומר עלי שרציתי שאיטליה תנצח, ועודדתי את מערב גרמניה ארבע שנים אחר כך מול מראדונה.

אריאל 22 בדצמבר 2010

לא יודע מה זה אומר עליך, אבל זה מסביר כמה דברים. ליד הנבחרות הישנות שלך, איליי מאנינג זה באמת ז'וגו בוניטו.. :-)

גיל שלי 22 בדצמבר 2010

רק תיקון קטן אריאל. לא צריך להגזים בין מראדונה שהדיח את הנבחרת שלי באותה טורניר עם היד, ובין הגרמנים העדפתי אותם. עדין אני מרגיש רע עם זה.

אריאל 22 בדצמבר 2010

זה בסדר, ב-99 הייתי בעד מנצ'סטר נגד הגרמנים, עד היום אני לא מבין למה (טוב, גרמנים)

יוסי מזרחי 22 בדצמבר 2010

זכות גדולה.
היא תעמוד לימינך כשתגיע, אחרי 120 למשפט אצל ההוא למעלה.

גיל שלי 22 בדצמבר 2010

חיכיתי לאיזה תגובה ממך על ההפסד הכביר שלנו לאיגלס אריאל

אריאל 22 בדצמבר 2010

נאמר כבר הכל. בניגוד לכל האחרים אני עוד לא מספיד אתכם, כמו שאמרתי הרבה פעמים, הג'איינטס הם הקבוצה הכי בלתי צפויה בליגה ומסוגלת להפוך את ההפסד הזה למנוף להמשך. השאלה איך הם ייצאו מהמשחק הזה.
סך הכל, אם משאירים בצד את 8 הדקות האחרונות, הרי שהג'איינטס נראו מצוין במשחק הזה. ההגנה תפקדה מעולה, משחק הריצה עבד ואפילו איליי היה לא רע. אז זה לא שמדובר בקבוצה רעה, ממש לא, את הכלים להצלחה יש לה. השאלה פה היא מנטאלית גרידא.

וכל זה לא אומר כמובן שלא נהניתי מכל שניה. טוב, חוץ מזה שויק היה נגדי בפנטזי וגמר לי את העונה בחצי הגמר עם הביצוע הזה. אמא שלו ושל קופלין שלא ידע לעצור אותו

ארנון ד. 22 בדצמבר 2010

נהדר, מדויק, מסוגנן – כרגיל.
אבל, אם הייתי חוקר ספרות הייתי מזהה השפעה ברורה מדי של עלי מוהר, הז'וגו בוניטו של כותבי הספורט, אולי נתלית עאן באילנות (או מאורים) גבוהים מדי…
בכל מקרה, תודה

MR LIKE 22 בדצמבר 2010

בשעה 20:00 נדאל נגד פדרר,המשחק השני,והיום במדריד

שידור ישיר ביורוספורט וב-ESPN

יואב 22 בדצמבר 2010

גיל שלי,
גם אני מהבודדים.רץ בכפר הנוער שפיה וצועק פאולו רוסי כשמאחורי דולקת חבורה זועמת במיוחד.
המעניין הוא שדווקא אבא שהכניס אותי לסקאודרה אזורה עוד במונדיאל הקודם(אז באמת היינו מהבודדים שרצו שארגנטינה תנצח את הולנד בגמר כי היא העיפה את איטליה),לא נראה כל כך שמח כשרוסי עשה את הקסמים.אולי עוד עדות לקסם החד פעמי של ברזיל 82.

גלן 22 בדצמבר 2010

אני זוכר את התרוממות הנפש אחרי המשחק הזה. הייתי כמו כלם בעד ברזיל והיה לי תסכול אבל יש רגעים מעטים שאתה מבין שאתה חלק מההיסטוריה. היה משהו עוצר נשימה בהתאבדות הזאת. משהו מזכך (ואני פשוט לא אוהב יהירות).
ובכל מקרה כעבור כמה ימים היה כבר פשע על אמת של טוני שומכר ובירזוט הפך לאגדה.
הגול הראשון- נעזוב את ההגנה. איך קונטי (גדול הרומאים שלו. כל השאר חיקוי) שובר צד לקבריני. איך אפשר לשכוח?

יואב 22 בדצמבר 2010

גלן, אכן.וגם לקבריני(איזה הרמה)לא היה חסר כלום. מגן נפלא ואיש יפה במיוחד.

MR LIKE 22 בדצמבר 2010

נדאל מנצח במגרש הביתי במדריד את פדרר 1-6,6-4,6-7

דורפן 22 בדצמבר 2010

אני לא רוצה להיות ציני. והטניס כמובן היה נהדר. אבל תמיד כשעושים את הסדרות הללו של שלושה משחקים זה מגיע למצב של 1-1 אחרי שני משחקים..

אריאל 22 בדצמבר 2010

אני דווקא כן ציני – לא מסוגל להתחבר למשחקי ידידות משום סוג. כשאין בשביל מה לשחק, אני לא יודע בשביל מה לראות

גיל 22 בדצמבר 2010

וכמובן תמיד מגיעים ל3 מערכות. זה לא מעניין בגרוש, סתם קרקס ברמה הכי גבוהה.

צור שפי 22 בדצמבר 2010

פוסט נהדר על מונדיאל טראומטי, לא בגלל המשחק הזה (הייתי בעד איטליה, אני כמעט תמיד עם הכלב התחתון) אלא בגלל שהיתה לי חבילה של טיסה וכרטיסים למשחקים והייתי צריך לבטל הכל בגלל צו 8 למילואים במלחמת לבנון הראשונה ("שלום הגליל" באורווליאנית). את המשחקים ההם ראיתי באדיבות הטלוויזיה הסורית. רק בגרמניה 2006 הצלחתי בפעם הראשונה להגיע למשחקים.

תומר חרוב 22 בדצמבר 2010

לפחות לא חטפו אותך כמו איבגי:)
שמח שב2006 עשית את התיקון, כנראה שבכל פעם שאתה קונה כרטיסים למונדיאל, איטליה זוכה.

צור שפי 23 בדצמבר 2010

הבעיה שב-2006 הייתי נגדם, אני שרוף על זידאן.

גלעד בלום 22 בדצמבר 2010

מיסטר לייק,אני לא מבין איך אתה מבזבז שניה על המפגשים הסתמיים בין רוג'ר ורפא,המטרה נעלה ומבורכת אבל אלו משחקים שאין בהם שום ערך ספורטיבי,הכל מבוים ואני אומר לך את זה בהתחייבות,הם יושבים בחדר ההלבשה לפני המשחק ומסכמים מי יקח את הראשונה,את השניה ואת השלישית ועולים לתת שואו,שניהם בפגרה ובתקופה זאת של השנה אין להם כבר ראש לטניס,זו צדקה.

דורפן 22 בדצמבר 2010

גלעד – את המערכה השלישית של המשחק השלישי הם גם קובעים מראש – או שבא כדאי להסתכל?

גלעד בלום 23 בדצמבר 2010

לא בטוח,יכול להיות שהם עושים עץ או פאלי לפני המשחק,אני יודע בוודאות שהמשחקים של פדרר וסמפראס לפני שנתיים היו מבוימים עד הנקודה האחרונה

גיל 23 בדצמבר 2010

זה די צפוי ובכלל לא מפתיע, ועדיין, מדהים איך בגלל שהם כל כך מקצוענים בעין בלתי מזוינת אי אפשר להרגיש בהבדל.

MR LIKE 23 בדצמבר 2010

גלעד בלום:למה הגעתי לניו יורק?!
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000610361

שלו 23 בדצמבר 2010

את דרכו האחרונה למנוחת עדן ליוו כוכבי הנבחרת האיטלקית של 82',
את ארונו סחבו:
זוף, קאבאריני, טאראדלי, אלטובלי, ברונו קונטי, פאולו רוסי, צ'זארה מלדיני ופפה בארזי.
מצידו השני של המסע יחכה החבר שיראה שיערוך לו היכרות עם הסביבה החדשה.

רונן, קראתי את הטור שלך היום, אני ראיתי מונדיאלים מ 82, עכשיו אני יודע שהיו נבחרות חזקות לברזיל מזאת של 82' (למשל של 58 ו70).
אני מניח שגם נבחרת הולנד הייתה מבחינה היסטורית חזקה בשנים 74 ו 88.

מספר שאלות:

1. אבל האם היה (בראיה חצי היסטורית) אוסף נבחרות חזקות כל כך במונדיאל אחד?
2. האם זאת הנבחרת האיטלקית החזקה בהיסטוריה?

אני חושב שהמונדיאל של 82' היה מהסוג שקורה אחת להרבה שנים, מאז אני לא ראיתי מונדיאל עם נבחרות כל כך טובות וכל כך הרבה נבחרות.

דורפן 23 בדצמבר 2010

שלו – כולנו מעריצים של ברזיל. אבל בוא ניגש רגע לעובדות. ברזיל 58 קיבלה תפריט של ווילס, צרפת, שבדיה בדרך לתואר. לא נבחרות שהיו בעיה עבורה ביכולת (ווילס, שבדיה) או בסגנון (צרפת) – ואני לא מזלזל בניצחון על מארחת בגמר. ברזיל של 70 קיבלה את פרו-אורוגוואי-איטליה. אני לא חושב שמישהו יכול היה להוציא ממנה את התואר אבל עובדתית היא דווקא התקשתה יותר בשלב המוקדם מול אנגליה.

התפריט של איטליה-82: גרמניה-ארגנטינה-ברזיל-פולין היה בקלות הדרך הקשה ביותר שעשתה איזשהי נבחרת בדרכה לזכות במונדיאל.

מונדיאל 86 כינס כמה נבחרות על. גם אם חלק היו אלמוניות. יכול מאד להיות ששתי הנבחרות הבאמת הכי טובות אז היו דנמרק וברית המועצות, ברזיל הייתה עדיין נפלאה וצרפת הייתה יותר בשלה משנתיים קודם. האלופה הצליחה לזכות בגביע מבלי לשחק מול אף אחת מאלו..

גיל 23 בדצמבר 2010

זו הבעייה עם טורניר שיש בו שמינית גמר, הוא שרירותי יותר מדי. לדעתי יהיה הרבה יותר טוב לערוך שלב ב' עם בתים של 4 קבוצות שבו המנצחת עולה לחצי הגמר. זה בסך הכל יוסיף משחק אחד ויגרום למשחקים הרבה יותר מעניינים והקבוצות הטובות ישחקו הרבה אחת נגד השנייה.

טל 23 בדצמבר 2010

ממה שאני זוכר, הנבחרת הטובה במונדיאל 86 הייתה ברזיל, ללא ספק.

שלו 23 בדצמבר 2010

פתאום כשראיתי את הסגל של איטליה ב 82' זה נראה לי סגל חד פעמי.
כל כך הרבה אגדות כדורגל בסגל אחד.
והיום כשכתבת על הנבחרות שכנגד, כל אחת מהן במונדיאלים אחרים (בטח היותר מאוחרים) הייתה יריבה ראויה לתואר.
גרמניה של 82' בטוח יותר טובה מזאת של 90'.
ברזיל של 82' (שאני לא בטוח שאני טועה אם נקרא לה ברזיל 78-86) טובה מברזיל 94' ולא רק בגלל הג'וקו בוניטו.
פולין עם נבחרת חד פעמית.
צרפת מופלאה (שחזרה גם ב 86).
פשוט המון נבחרות איכותיות.

זה כמובן לא לוקח כלום מהנבחרות שזכו בעבר,
אבל מונדיאל כתחרות, לא נתן לפחות מאז אף פעם כזאת כמות של נבחרות טובות.

ולגבי הנבחרת האיטלקית החזקה בהיסטוריה, היא בטח הייתה יותר טובה מזאת של באג'יו, או מאלופת העולם ב 2006.
בכל נבחרת איטלקית שיחקו בדרך כלל שנים שלושה אגדות כדורגל.
בזאת כל שחקן כמעט הוא אגדה בחייו או במותו.
וכמו שכתבת בסוף הפוסט,
זה נגמר 3-2 לא 1-0.

יואב 23 בדצמבר 2010

שלו,
כל מילה.ודמיין את יובה(זוף, שיראה, קבריני, ג'נטילה,טראדלי, רוסי)מחוזקת בבונייק ופלאטיני.

זיזו 23 בדצמבר 2010

http://www.sport5.co.il/articles.aspx?folderid=376&docid=91267&lang=HE

מתי תיגמר הבדיחה הזאת ויוחזרו האליפויות של יובה?!!!

שחר 23 בדצמבר 2010

זה למה הוא גדול!!!וכל כך הרבה זמן
http://www.skysports.com/story/0,19528,11667_6608792,00.html

טל 23 בדצמבר 2010

שלו, לעניות דעתי לאיטלקים היו נבחרות יותר חזקות שלא זכו. למשל זו של 90 (באג'יו בשיאו, מאלדיני, בארזי, דונדוני ואחרים).

הנתונים שהביא דורפו בעיתון היום לגבי המאזן של איטליה באותן שנים מדהימים ובעיקר ממחישים שאיטליה של אז לא הייתה נבחרת גדולה, בדיוק כפי שהנבחרת של 2006 לא הייתה גדולה (רק לשם הפורפורציות, נבחרת ספרד הנוכחית הפסידה עד המונדיאל משחק אחד מתוך יותר מ50 בשלוש שנים, לנבחרת איטליה ההיא היה מאזן שלילי).

זו הגדולה של האיטלקים כנראה- היכולת לזכות בתארים גם עם נבחרות לא גדולות. הצרפתים, הספרדים, אפילו הגרמנים (שאומנם הגיעו לשלבים הגבוהים עם נבחרות לא גדולות אבל לפחות בעידן המודרני זכו רק עם נבחרות חזקות), צריכים דור זהב כדי לזכות. להולנדים אפילו דור זהב לא מספיק. על האנגלים מיותר להרחיב את הדיבור.

Comments closed