מאצ'ו מן, כיתה ו'2 והאליפות של איאקס

מאצ'ו מן. צילום: Jackie Gellison באדיבות: CC Lisence

במהלך סוף השבוע האחרון המוות של "מאצ'ו מן" רנדי סבאג' הופיע במהדורות החדשות בכל הרשתות הקנדיות הגדולות. לא אייטם פותח, אבל היתה התייחסות עם תקציר של הקריירה וכמה ציטוטים מפי מתאבקים לשעבר כמו האלק הוגן או מארגני היאבקות בטורונטו שעבדו איתו.

בתחילת שנות ה-90 בכיתות ה'-ו' הייתי מכור ל-WWF. מה זה מכור, ידעתי את השמות של כולם, את ההיסטוריה, התרגילים, ראיתי ארכיונים, היה לי משחק נינטנדו, בובות צעצוע, מה לא? אפילו גררתי את המשפחה להופעה שלהם באוסישקין. זאת היתה שיחת היום שלנו בבית ספר. דודי אהב את היטמן, אסף את אנדרטייקר, אורי את האלק הוגן והמתאבק האהוב עליי היה טאטאנקה האינדיאני. הזיכרון האחרון שלי מההתמכרות שייך ליום הבר מצווה. אחרי שחזרנו מהחגיגה שודר בערוץ 5 הרויאל ראמבל. או שאולי זה היה קינג אוף דה רינג? לא סגור על זה. בכל מקרה, זה הדבר האחרון שאני זוכר.

היאבקות ותחרויות לחימה משולבת מאוד פופולריות בקנדה. אחד הגיבורים הלאומיים הוא ג'ורג' סט פייר מה-UFC. אבל גם היאבקות מבוימת, או כמו שקוראים לזה בצפון אמריקה Sports Entertainment, מקבלת חשיפה רחבה. רשת הספורט The Score משדרת פעמיים בשבוע לא רק את ההופעות של ה- WWE אלא גם תכנית מקור שנקראת Right After Wrestling בה שלושה פאנליסטים (אחד מהם שופט היאבקות לשעבר) מנתחים את הרגעים החזקים והחלשים בהופעות. אני לא מתיימר להגיד שאני עוקב או אפילו יודע מה קורה, אבל צפיתי בתכנית הזו פעם או פעמיים ודי התרשמתי מהרצינות שבה הם מנתחים את השילוב בין הצעקות במיקרופון לפעילות בזירה.

כחלק מאחת הכתבות בחדשות על המוות של סבאג' הם הפנו לאתר deadwrestlers.net בו רשימה של מתאבקים שמתו. נכנסתי כדי לראות ומצאתי שמות מוכרים מהעבר כמו באם-באם-ביגולו, יוקוזונה ומיסטר פרפקט שגדלתי עליהם. וכמובן אואן הארט, שעל המוות שלו בכניסה לזירה ידעתי עוד ממקודם.

לכתבה על המוות של אואן הארט:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אני מניח שמשפחת הארט היא משפחת בנאי של ההיאבקות. גברים, נשים, דודים, סבים, נכדים – דורות של מתאבקים. המוכר מכולם (לדעתי) היה ברט 'היטמן' הארט מקלגרי, אלברטה, קנדה. לא אתווכח אם מישהו יגיד לי שמשפחת ואן אריק יותר מפורסמת. לפני כמה שבועות יצאתי עם בחורה שגדלה בקלגרי והיא סיפרה לי שמשפחת הארט מקבלת כבוד גדול, אבל הם אנשים מאוד פרטיים והאחוזה שלהם קצת מבודדת.

רגע מכונן בהיסטוריה של ההיאבקות המבוימת שאינו קשור במוות אלא דווקא בסכסוך בין שני ארגונים נקרא ה"מונטריאול סקרוג'וב", בו עשו לברט הארט "כיפה אדומה" והכריזו על כניעה שלו מבלי שידע על כך קודם:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

יש לא מעט מתאבקים קנדים. סיפור מזעזע במיוחד היה של המתאבק הקנדי כריס בנואה, שב-2007 רצח את אשתו נאנסי ואת בנם דניאל בן ה-7, לפני שהתאבד. מלבד משפחת הארט, קנדים נוספים ששמעתי עליהם הם כריס ג'ריקו שהתמודד השנה ב'רוקדים עם כוכבים' ואדג' שפרש אחרי פציעה בצוואר.

הפסקתי להתעניין בהיאבקות בתחילת החטיבה ולמרות שלמדנו בכיתות מקבילות בתיכון, גם הקשר עם דודי, אסף ואורי די נותק אחרי היסודי (כיום חברי פייסבוק). לפני שנתיים ניסיתי לאחד את חבורת כיתה ו'2 הקשוחה (מסתבר שעדיין לא כולנו בכלא) לשחזור יום ספורט 94' ולמשחק מול יוצאי ו'1. אני עדיין כואב את ההפסד הלא צודק – משום מה השופט לא היה שאול המורה התעמלות אלא אבא של תלמידת ו'1 שאישר שער לא חוקי. ממש כמו בהיאבקות מבוימת. למרות מאמצי ההפקה הכבירים שלי (פתיחת קבוצת פייסבוק), הפחדנים מ-ו'1 הודיעו שהם לא מצליחים להרים קבוצה.

אני לא יודע אם יש קשר, אבל באותה השנה בה איבדתי עניין בהיאבקות, קבוצת הכדורגל הטובה בכל הזמנים (עובדה שלא פתוחה לויכוח או פרשנות), זכתה בליגת האלופות עם 0:1 על מילאן בגמר אחרי שער של קלייברט מבישול מבריק של רייקארד. למרות שהשנה זאת היתה אחת הקבוצות העלובות של איאקס שאני זוכר, אני עדיין חוגג את האליפות ה-30 והכוכב השלישי על החולצה. מההתמכרות לאיאקס אני לא רוצה להיגמל.

ואם כבר נוסטלגי, אז עד הסוף ובלי בושות.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

מלחמת הכפתורים או איך נהניתי מגראן-פרי קטלוניה
מספיק עם הצביעות

7 Comments

MOBY 23 במאי 2011

האנדרטייקר שולטטטטטטטטטטטטטטטט

זיזו 23 במאי 2011

ראיתי את איאקס מפסידים בבית השנה לריאל מדריד.
אכן קבוצה עלובה (בטח אחרי שמכרו את סוארז) אבל האצטדיון והאווירה לעניין.

האנדרטייקר שולט!

דובינסקי 23 במאי 2011

לא כל כך מטריד אותי שהם הפסידו בבית לריאל, כי בליגת האלופות הם באמת קיבלו בית קשה גם עם מילאן שנתנו עונה מצוינת. יותר מטריד אותי שהם לא משחקים בשיטת המשחק של איאקס ושיש אולי שני שחקנים בקבוצה הזאת שבאמת ראויים ללבוש את המדים של איאקס ואחד מהם זה השוער שטקלנבורג.

ראיתי בסטרימינג את שני המחזורים האחרונים שלהם בליגה. התקפת לב, אין תאום בין השחקנים, קטסטרופה אחת גדולה. איכשהו פרנק דה בור יצא מזה עם אליפות, אבל צריך בניה מאוד יסודית כדי שמהדור הנוכחי ייצא משהו.

קוביכאבלמייקר (אורי המקורי) 23 במאי 2011

נראה לי שקצת התבלבלת. עומר טמסוט אהב את ברט הארט ודודי בכלל לא היה בכיתה שלנו. אני בכלל אהבתי את ה"אולטימייט ווריור". האלק הוגן אף פעם לא עשה לי את זה. מה שכן, אסף באמת אהב את "אנדרטייקר" ואפילו התחפש אליו בפורים.

מארק בלינדר 23 במאי 2011

טאטנקה היה מלך!

דובי מילר 23 במאי 2011

יואב – לא זכרתי ש"מאצ'ו-מן" קנדי.
כאשר הייתי צעיר, אי שם בתחילת שנות ה-80 הייתי מכור להיאבקות מכל הסוגים, בת-דודתי התגוררה בארה"ב ודאגתי שתעשה לי מנוי על מגזין שנקרא – PRO WRESTLING ILLUSTRATED
התנ"ך של ההיאבקות באותה התקופה – טרם הבום הגדול של ה-WWF, אז הם היו ליגה שנייה או שלישית אפילו – NWA, AWA וכו' .

אם אני זוכר נכון לרנדי היה אח שקראו לו לני פופו והם אפילו "רבו" במספר קרבות ישנים.
ישנם הרבה מקרי מוות ב"ספורט" הזה ולו רק מכיוון שמשתמשים שם במיליון חומרים שונים ומשונים.
יש את הסרט המצוין שעשו על ג'ייק רוברטס, סרט תיעודי על הניסיון שלו לפגוש את הבת שלו – אירוע שמזכיר מאד את הקטע מ"המתאבק".
הסרט מראה גם את בעיית ההתמכרות למשככי כאבים.
הפסקתי לעקוב אחר ההיאבקות מאז שהפסיקו את ה-WORLD CLASS…

דובינסקי 23 במאי 2011

היי דובי,
לא, מאצ'ו מן לא קנדי. הוא פשוט מאוד פופולרי כאן וזה הפתיע אותי. פה ושם אני רואה את זה בקטנות, שבתכניות סטירה או בהופעות סטנד אפ פתאום מביאים אותו כדוגמא למשהו. ואחרי המוות היו עליו הרבה כתבות.

Comments closed