בייסבול משחק משעמם, מחניים עם מקלות

תסלחו לי, אבל בעיני בייסבול ספורט מטופש. למעשה, בעיני בייסבול בכלל הרבה יותר קרוב למשחק של שיעורי התעמלות מאשר לספורט תחרותי. סוג של מחניים עם מקלות.

אומרים שבייסבול הספורט מס' 1 באמריקה. אז אומרים. כשהייתי בטורונטו בשבוע שעבר הלכתי למשחק של הבלו ג'ייז נגד קליבלנד אינדיאנס. שמונים אחוז מהשחקנים פרז, רייס, רומרו, אסקובר, וילאנובה, באטיסטה, ריברה… קלטתם את העסק. לאף אחד לא אכפת מבייסבול מחוץ לארצות הברית, כמה מדינות לטיניות במרכז אמריקה ומזרח אסיה. אני בכלל לא מבין איך זה ספורט אולימפי.

נכון, יש מסורת, כי בזה האמריקאים אלופים. יש בייב רות וקללה ויאנקיז ורד סוקס וג'קי רובינסון, ודימאג'יו ומונרו וסטרואידים וזה נחשב לספורט קשה עם אחוז הצלחה נמוך מאוד ואפילו ג'ורדן לא הצליח ואם תבנה את זה הם יבואו… מכיר את כל הטיעונים והסיפורים. עזבו, טכנית זה ספורט, בתכל'ס – מחניים משודרג.

יש לי בעיה קצת עקרונית עם בייסבול ופוטבול שהמשחק לא זורם (כמו הוקי, כדורסל או כדורגל), אלא מתקדם במהלכים או תורות של כמה שניות פעילות כל פעם (דאונס או אינינגס). אבל פוטבול אחד המשחקים המגניבים ושואו זה חלק מהעניין. בייסבול – לא. המשחק איטי, ארוך, תקוע ומשעמם. ומה פתאום משחקים עם מכנסיים ארוכים? זה מביך. והגרעינים שהשחקנים מפצחים על הספסל, ו-162 משחקים בעונה הסדירה, שלא נדע מצרות.

טורונטו בלו ג'ייז בכלל סיפור עצוב. האצטדיון 75% ריק, לא רק שהקהל לא מעורב, השלושה שכן מעודדים מייד מקבלים מבטי נאצה מהיתר. הקבוצה גרועה מאוד, אבל כל הקבוצות של טורונטו מפסידות והבעלים עושים הון כסף.

ועוד אין להם בושה לאמריקאים, לסדרת הגמר הם קוראים "וורלד סיריז". ממש מונדיאל. אבל זה גם קשור במנטליות האמריקאית המתנשאת ובקבוצות NBA שתולות על תקרת האולם דגלי אליפות עם הכותרת "אלופי העולם".

אני יכול ליהנות כמעט מכל ענף ספורט. באולימפיאדת בייג'ין מצאתי את עצמי מרותק במשחק בדמינטון בין דרום קוריאנים לסינים, לא פחות מאשר במשחק חצי גמר הכדורגל בין ברזיל של רונאלדיניו לארגנטינה של מסי. התאהבתי בנבחרת ההתעמלות האומנותית שלנו ותחרות הקפיצות למים בה זכה קופץ אוסטרלי הומו ומנע מהסינים סוויפ של מדליות זהב היתה בלתי נשכחת. קרלינג וגולף ענפים מורטי עצבים ואפילו לקריקט, שאני בור ועם הארץ ולא יודע את החוקים, יש לי כבוד בגלל הקשר של הענף לאימפריה הבריטית ולקולוניאליזם. אבל תהרגו אותי, אני לא מוצא שום חן או יופי בבייסבול.

כדי לנסות ללמוד משהו על המשחק נרשמתי לליגת סופטבול באוניברסיטה. התרומה שלי לקבוצה העונה מסתכמת באימון ומשחק. משחק אחד בוטל בגלל מבול באמצע מאי, לאחד התעצלתי לבוא, שבוע שעבר הייתי בכנס בטורונטו ובשבוע הבא אני טס לישראל לחופשת מולדת, אז אחמיץ את המשך הליגה. בכל מקרה, גם לשחק אותו זאת לא הנאה גדולה. משחק נחמד, כי זה עם בנות ואווירה חברית ומסירה פה ומכה שם ורצים קצת (מאוד) אז זה מתאים לאנשים עם כושר מוגבל כמוני. נחמד. כמו במחניים.

בסוף השבוע אני נוסע לשלושה ימים למונטריאול, לראות בפעם הראשונה מרוץ פורמולה 1. אני מחכה לגראנד פרי כבר תקופה ארוכה, למרות שגם זה בעיני לא ממש ספורט, אבל מסיבות אחרות לגמרי. אבל על כך בפוסט הבא.

אז נסיים ברובינסון, חזוס, דימאג'יו ופול סיימון, שאותך אני אראה בעוד חודש וחצי בר"ג

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url