יום במרוצים (סוף שבוע של פורמולה 1 במונטריאול)

גראוצ'ו והארפו מארקס. צילום: Dennis Amith באדיבות: CC Lisence

גאוני הקומדיה צ'יקו, הארפו וגראוצ'ו מארקס, פרצו דרך בכל הקשור לשילוב בין קומדיה וקולנוע ובין הומור סלפסטיק לדיאלוגים ומונולוגים מבריקים המצוטטים עד היום. סרטים כמו "לילה באופרה", "מרק ברווז" ו"יום במרוצים" הפכו לקלאסיקות שמחברות בין שלושה אם לא ארבעה דורות של חובבי קולנוע.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

גראוצ'ו מארקס היה נהנה מסוף השבוע האחרון במונטריאול. הפארסה כאילו נכתבה בשבילו. ברדק אחד גדול, מבול שגרם להפסקה ארוכה וג'נסן באטן אחד, שהעיף את בן ארצו וחברו למקלארן לואיס המילטון בתאונה והספיק לגנוב את הניצחון לסבסטיאן וטל בסיבוב האחרון.

את הימים האחרונים ביליתי במונטריאול כחלק מסוף שבוע פורמולה 1. אין כמו פורמולה 1 כדי להוציא את הטראש של מונטריאול החוצה. ואני לא מתכוון לטראש כזבל, אלא יותר למנטליות. ברגע שנכנסתי למסלול, ריח חזק של גראס ובירה קיבל את פניי. לפחות שלושה רחובות מרכזיים בעיר נסגרו כחלק מפסטיבלים המוניים לכבוד המרוצים. הופעות רחוב, די ג'ייז, דוכני מזון, תצוגות של מכוניות מסוגי למבורגיני ועד למיני קופר, ילדים וזקנים שמצטלמים עם כל מיני כוסיות שמפרסמות משהו לצד מכוניות התצוגה.

אי אפשר היה להסתובב במרכז העיר או באתרי התיירות מבלי להיות חשוף לפסטיבל הפורמולה. מסלול המרוצים אגב, נמצא מחוץ למרכז העיר באי הסמוך נוטרה-דאם, שם נמצא גם הקזינו.

אירועי הפורמולה מתפרסים על שלושה ימים. ביום שישי אימונים, בשבת מקצה הדרוג ומרוץ היסטורי של נהגי עבר ומכוניות עבר, ובראשון תחרות פרארי צ'אלנג', תהלוכת הנהגים וכמובן מרוץ הפורמולה 1.

ביום שישי היה חם ולח, בשבת קריר יותר וראשון החל עם טפטופים והסתיים במבול כבד, שגרם להפסקה של שעתיים במרוץ. אחרי 12 סיבובים הגשם החל להתחזק. בסביבות הסיבוב ה-15 החלטתי שמבחינתי זה מספיק. גם ככה מהאזור שעמדתי בו אי אפשר היה לראות כלום, וכולם נסעו מאחורי מכונית הביטחון, אז אין טעם סתם לסבול. עד שהגעתי ליציאה, שהיתה בצד השני של המסלול שמעתי שהודיעו שהמרוץ הופסק.

אני לא נכנס לפרשנות מכמה סיבות, אבל בעיקר כי פשוט קשה מאוד לראות את המרוץ ולהבין מה קורה. קניתי את הכרטיסים הכי בסיסיים – General Admission, שמאפשרים כניסה למסלול, אבל בלי מושב קבוע בטריבונה. אז יושבים על גבעה וכל כמה שניות מכונית עוברת בספיד כמה מטרים לפניך.

הבעיה שיש המון אנשים, ואם אתה לא יושב למעלה קשה לראות את התמונה הגדולה, מי נמצא איפה במסלול. גם הגישה למסכים הגדולים בעייתית ואת הכריזה גם ככה לא שומעים, כי חייבים להיות עם אטמי אוזניים בגלל הרעש של המנועים. המלצה, אם אתם הולכים למרוץ פורמולה, תשקיעו עוד כמה עשרות דולרים בכרטיס ותקנו לטריבונות.

מצד אחד מונטריאול ידועה במסורת ספורטיבית, בקהל חם ובמונטריאול קנדיאנס מההוקי ומונטריאול אלואטס, אלופת ליגת הפוטבול הקנדי בשנתיים האחרונות. מנגד, מונטריאול ידועה גם בכישלונות ספורטיביים קולוסאליים. אחרי שהעיר אירחה את המשחקים האולימפיים ב-1976 החרא פגע במאוורר – ההפסדים הכספיים היו כבירים, האצטדיון האולימפי הפך לקללה לכל מי שהשתמש בו וקבוצת הבייסבול מונטריאול אקספוז עזבה את העיר ב-2004 ועברה לוושינגטון.

*******

היחסים בין החבל דובר הצרפתית קויבק, שבו נמצאת מונטריאול, לבין יתר חלקי קנדה מזכירים לי את אחד הפרקים המפורסמים של סדרת הקאלט "נשואים פלוס", בו אל באנדי מביס בקרב אבירים את איגור הענק ובכך מבטל קללה בת 300 שנים שהוטלה על העיירה אנקטון התחתונה.

כשהקללה הוסרה והשמש חזרה לזרוח מעל אנקטון התחתונה, הלינו ראשי אנקטון העליונה כי מעתה העיירה שלהם תפסיק להיות מוקד תיירות, כי העיירה המוחשכת אינה עוד. ואילו ראשי אנקטון התחתונה הלינו כי עתה כשהשמש זורחת אפשר לראות עד כמה העיירה נחשלת ולא מטופחת.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

זו בדיוק הסיבה לכך שאני מאמין שקויבק לא תתנתק מקנדה. כבר היה משאל עם לפני כמה שנים ולא חסר הרבה שתושבי קויבק היו מחליטים להתנתק. אבל קויבק מחוז נחשל כלכלית. המיסים גבוהים, התשתיות רקובות, יש בעיות של שקיפות ומנהל תקין, אבטלה ומנטליות גסת רוח – אם קויבק תתנתק מקנדה, היא תיחשף במערומיה.

יש פערים גדולים בין מחוזות קויבק ואונטריו ויריבות גדולה בין שתי הערים הגדולות שלהן, מונטריאול לטורונטו. טורונטו נתפסת כמרכז התרבותי והעסקי של קנדה. כל מה שקורה במקום אחר, קורה בפריפריה (במידה מסוימת "מדינת תל אביב", אפילו ראשי התיבות דומים GTA – Greater Toronto Area). אונטריו מנומסת יותר, מקצועית יותר, מחושבת. קויבק נתפסת לפעמים כאח החורג, "הצרפתים".

מנגד, קויבק וגולת הכותרת מונטריאול, היא לב פועם של חיים ותרבות, של פסטיבלים ברחובות, של אוהדי ספורט ששרים ומקללים ולא מוחאים כפיים כמו באופרה, של בנייה אירופית, של שוורץ – סנדוויץ' הבשר המעושן המפורסם ביותר בקנדה (הייתי פעמיים, מומלץ בחום), של מקגיל האוניברסיטה הטובה במדינה ואחת הבכירות בצפון אמריקה.

באונטריו מותר לשתות מגיל 19 ויש רשת חנויות מאוד ספציפית שמותר לה למכור אלכוהול. בקויבק מותר מגיל 18 ואפשר למצוא בירה בכל קיוסק. תוציאו את קויבק וקנדה תיחשף כמדינה המשעממת בתבל.

סופ"ש הפורמולה הוא חוויה מעניינת מאוד והזדמנות כלכלית גדולה שמנוצלת לא רע. יש לי חיבה אבל גם קצת רתיעה ממונטריאול וקויבק. ביליתי סופ"ש סקי קסום בהר סנט-אן בקויבק, קויבק סיטי יפיפייה ומונטריאול מרתקת. אבל לפעמים אני מרגיש שאני קצת זקן לפסטיבלים האלה.

לגבי מרוצי מכוניות, יש לי בעיה עקרונית לקרוא לזה ספורט, כי בעיני יש יותר מידי תלות במכונה, ואני בכלל לא מזלזל ביכולת של הנהגים. היה מגניב לראות בלייב את שומאכר נוהג, אבל די התאכזבתי מהסיום הגשום. 

לאורך הנסיעה באוטובוס בחזרה לאוטווה התעדכנתי בבלקברי מה קורה במרוץ שחודש, וראיתי שהמוביל הוא וטל ושכל כמה סיבובים מתחלף המקום השלישי. רק כשהגעתי הביתה הבנתי שפספסתי מחטף דרמטי. זה לא מוסיף לי אהבה לא לפורמולה 1 ולא למונטריאול.

אני לא מבין גדול במרוצי מכוניות, אז את הפרשנות על באטן, וטל והמילטון אשאיר למקצוענים. יש לי חבר ישראלי באוניברסיטה שעושה פוסט דוקטורט באווירודינמיקה או משהו כזה. את התזה שלו לתואר השני הוא כתב על מנועים של מכוניות פורמולה. עם כל מה שקשור בפיזיקה, וקטורים, חיכוכים וכו', אני סיימתי בתיכון. כל מה שקשור בספורט ומדעי החברה מרתק אותי. כמו שכתבתי, אני גדלתי על מרקס.

אדיוס, לוקו
ק ב ו צ ה (טל בן יהודה)

10 Comments

איתן בקרמן 13 ביוני 2011

נשמע שאם במונטריאול היו מדברים אנגלית, כל הישראלים היו מתרכזים שם.

יואב דובינסקי 13 ביוני 2011

יש תחושה של מנטליות מזרח תיכונית.
יש קהילה יהודית די גדולה במונטריאול, למרות שבטורונטו יש הרבה יותר. follow the money.
שוורץ, מסעדה מהמפורסמות בעיר היא משלנו.

איתן בקרמן 13 ביוני 2011

דוגרי, איפה יש יותר כוסיות? (זילות דה באזר). בקיצור, עזוב אותך ממרוצי מכוניות, לך על קרלינג.

יואב דובינסקי 13 ביוני 2011

חשבתי חמש פעמים אם להשתמש במילה כוסית, השתלב לי טוב עם הטראש. דוגרי בארץ יש יותר כוסיות.

גיאקו 13 ביוני 2011

עוד טור מעולה.

האמת, יש משהו כיפי בלדעת שפורמולה 1 משעמם גם במציאות, ואפילו יותר משעמם מבטלויזיה.

רק נקודה אחת –
היו בשנים האחרונות שני משאלי עם בקשר לעצמאות לקוויבק ובשני המקרים ההצעה נפלה על חודם של כמה קולות.
כמובן שהרוב הצרפתי בקוויבק מאשים את המיעוט האנגלי בכך שההצעה נפלה.

יואב דובינסקי 13 ביוני 2011

תודה גיאקו.
אני לא חושב שפורמולה 1 משעמם בטלויזיה. אבל קשה להבין מה קורה כשאתה רואה רק חלק מהמסלול.

דובי מילר 13 ביוני 2011

יואב – את "החוויות" שלי מהמרוץ בקנדה אפרסם בבלוג שלי מאוחר יותר היום, כאשר אתאושש מעט, בכל זאת יצאתי מהאולפן רק בסביבות אחת בלילה פה, אצלנו.
צר לי שהשתעממת ויותר על כך שעזבת – מדובר באחד מהמרוצים היותר מרתקים שנראו בפורמולה-1 בשנים האחרונות.

יואב דובינסקי 13 ביוני 2011

דובי, לצערי כשהגעתי הביתה הבנתי שהחמצתי סיום דרמטי מאוד וראיתי את התקציר בטלויזיה. אם אחזור שנה הבאה זה יהיה עם כרטיס הרבה יותר טוב, שאוכל להבין מה קורה. כי כשאתה רואה רק 10 מ' מהמסלול, בעייתי להבין את התמונה הגדולה.

מריו 13 ביוני 2011

תגיד לי , אתה לא מתבייש, ואתה קורא לעצמך אוהב ספןרט? לא שמעת מעולם על אוהב ספורט שנוטש את אחד המרוצים המדהימים באמצע. אתה לוזר

יואב דובינסקי 13 ביוני 2011

אכן חבל לי שפספסתי סיום דרמטי, אבל זאת היתה החלטה מושכלת שאני לא מצטער עליה.

Comments closed