יאללה, הביתה

צילום Ell Brown באדיבות CC Lisence

  1. אחרי שנה בכלל לא פשוטה אבל מאוד מספקת ומאתגרת בקנדה אני חוזר לישראל לחופשת מולדת. אחרי מזג אוויר של מתחת למינוס ארבעים מעלות בחורף (עפ"י כלי תקשורת אחד החורף הקר ביותר מאז שהחלו למדוד ועפ"י אחר החורף הקר ב-40 השנים האחרונות) וימים לא הגיוניים של פלוס 43 מעלות עם סופות רעמים (עפ"י דוקטורנטית במחלקה גל חום קשה ביותר ב-100 השנים האחרונות), אני רוצה ים וחומוס טוב ומשפחה וחברים וקבעתי כבר כמה פגישות עם כותבי דה באזר. אז לפני שאחזור לסיבוב שני בקנדה אני חוזר הביתה לכמה שבועות בת"א ולשבועיים באקדמיה האולימפית הבינלאומית ביוון.

 2. רק דבר אחד ביקשתי לפני סדרת הגמר של ה-NHL – שלא יהיה משחק שביעי כי הוא יתקיים רק ברביעי לפנות בוקר, אחרי שאגיע לישראל ולא אוכל לחוות את שמחת הניצחון או תוגת ההפסד בקנדה. ונקובר קנאקס ובוסטון ברואינז לא התחשבו. שתי הקבוצות שמרו על הביתיות, הקנאקס ניצחו שלושה משחקים דרמטיים בבית ואילו הברואינז הביסו שלוש פעמים בבוסטון. בוסטון מגיעה עם המומנטום, אבל אם התבנית תשמר, ונקובר תחגוג זכייה ביתית ותהיה הקבוצה הקנדית הראשונה מאז מונטריאול קנדיאנס בתחילת שנות ה-90 שתביא את הסטנלי קאפ הביתה לקנדה.

3. לא התייחסתי לזה, אבל לפני כשבועיים ג'י טריאנו פוטר מתפקידו כמאמן טורונטו רפטורס. בהיעדר שחקנים קנדים ברפטורס, טריאנו היה הנציג הבכיר של קנדה במועדון, אבל גם זה לא הקנה לו חסינות אחרי עונה מבישה. הבנתי שהרפטורס חושבים לקחת שחקן קנדי בדראפט הקרוב, ואני מאוד מקווה שיעשו את זה כי כרגע אין לקהל עם מי להזדהות ולמעשה שום סיבה לצאת מהבית ולהגיע לעודד.

 4. ביממה האחרונה הדמעות של כריס בוש משודרות בלופ בספורט סנטר הקנדי. סוג של שמחה לאיד שבעיני מאוד לא מכובדת. אין לי שום שמחה לאידם של מיאמי, לברון, בוש או ווייד. מה שכן, אני כל כך שמח בשביל ג'יסון קיד. כל כך מגיע לו. במאני טיים הוא עשה בית ספר בהגנה לקובי, דוראנט, ווייד, בוש ולברון.

 5. ליגת הפוטבול הקנדית ה-CFL הוקמה כדי לתת מענה לעניין של קנדה בפוטבול ולחוסר היכולת להתחרות ב-NFL. ועדיין, למרות שהם הקימו ליגה משלהם, כבר למעלה מעשור אין קוורטרבק קנדי פותח בליגה ובקנדה מאמינים שרובצת קללה על העמדה החשובה ביותר במשחק. מ-1955 רק 21 קנדים איישו את עמדת הקוורטרבק בליגה. השנה זה עשוי להשתנות בזכותו של בוגר האוניברסיטה שלי, בראד סינפולי שבשנה שעברה הוביל את אוניברסיטת אוטווה לגמר אליפות מחוז אונטריו, היה ה-MVP של הטורניר ונבחר בדראפט הקנדי על ידי קלגרי סטמפידס, אחת משמונה הקבוצות בליגה. תנו צ'אנס לתוצרת ביתית!

 6. קנדה תמשיך לרבע גמר הגולד קאפ אם תנצח במחזור האחרון בשלב הבתים את פנמה, שגברה במשחק הקודם על ארצות הברית והבטיחה מעשית את העלייה. אחרי ההפסד לאמריקאים, הקנדים ניצחו בקושי 0:1 את גוואדלופ החלשה. תיקו מול פנמה יספיק רק אם ארצות הברית תפסיד לגוואדלופ, מה שכנראה לא יקרה. אבל בהתחשב ברמת הכדורגל שהנבחרת מציגה, גם אם קנדה תובס ותעוף הביתה זאת לא תהיה הפתעה גדולה מידי.

נתראה בארץ.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

לאן אתה הולך, דירק?
המוות היה בלתי נמנע (24 השעות של לה-מאן)

4 Comments

גיאקו 14 ביוני 2011

יאללה, מחכים לך!

תגיד, בראד סינפולי זה הקוורטרבק שראינו ביחד והיה די חושך (עד סוף המשחק, שאז הור התעלה)?

כי אם כן, לא הייתי בונה דווקא עליו שיסיר את הקללה….

יואב דובינסקי 14 ביוני 2011

כן, גיאקו, מס' 12. המשחק הראשון שראינו אותו היה אחלה. סינופולי היה קטסטרופה, אינטרספשן אחרי אינטרספשן ובסוף מסר לטאצ'דאון בהתקפה האחרונה. גם אני לא תופס ממנו, אבל זה מה יש.
אגב, הקבוצה שהם ניצחו במשחק הזה היתה ווסטרן. בגמר אליפות אונטריו התסריט היה הפוך, ווסטרן הבקיעה שער שדה שלוש שניות לסיום וניצחה בנקודה.

טל בן יהודה 14 ביוני 2011

למרות שאיני אוהד הוקי (ונולדתי בקנדה… סוג של אניגמה), סדרת הגמר משכה אותי פנימה ומצאתי את עצמי מקליט את המשחקים בלילה וצופה בהם בבוקר ב"הקלטה-לייב".
אני פסימי לגבי משחק מס' 7… לעיר בוסטון היה את אחד העשורים הספורטיביים המוצלחים ביותר בהיסטוריה ורק הסטנלי-קאפ חסר לעיר הזו, אני חושב שקארמה מפצה אותם על כל השנים של קללת הבמבינו.

לגבי הראפטורס: תמיד הייתה לי פנטסיה שסטיב נאש ישחק עונה או שתיים אחרונות בטורונטו. מין גאווה קנדית ויצליח להשתחל יחד עם הקבוצה לפלייאוף. ככל שהזמן מתקדם – אני מבין שהסיכויים שזה יקרה אפסיים.

וכמובן, כאוהד הראפטורס, היה נהדר לראות את סיסי-בוש מפסיד לדאלאס. עוד יותר כיף לי שהתחילו ספקולציות על כך שהוא המועמד הראשון מבין ה-3 לטרייד.

תהנה בים!

B. Goren 15 ביוני 2011

Bon Voyage

Comments closed