טורניר מונטריאול: אלופים חסרי תשוקה


"אתה יותר גרוע ממני עם הפלאפון", היא אמרה לי בדרך לאוטו אחרי ההופעה של קני צ'סני בפסטיבל הקאנטרי Capital Hoedown, "גם אני כל הזמן צילמתי תמונות". למרות שאני לא בקי במוזיקת קאנטרי, הבחור (מסתבר שהוא אחד מזמרי הקאנטרי המפורסמים בצפון אמריקה ובעלה לשעבר של רנה זלווגר) נתן הופעה לא רעה, היו הרבה כובעי קאובויז וחולצות משובצות בקהל ובכלל אוירה שמחה. ייי הא!

"כן… אני מניח שמגיעה לך התנצלות או לפחות הסבר", ידעתי שאני בצרות אחרי שבמשך כל ההופעה הייתי מרוכז בבלקברי, "לא בדיוק צילמתי תמונות, עקבתי אחרי תוצאות של משחק טניס". הראיתי לה את מסך הפלאפון.

"את רואה, הייתי בלייב-סקור של אתר הרוג'רס קאפ. הבחור שלי, פדרר הפסיד את המערכה הראשונה 7:6, ניצח את השנייה 4:6 ועכשיו שוב הרעים מובילים 0:2 במערכה הקובעת. אם פדרר ינצח אסע למונטריאול לסוף השבוע, לראות את רבעי הגמר, חצאי והגמר של הטורניר. אם הוא יפסיד, אחסוך את המלונות ואסע ביום ראשון רק לגמר. כי רוב השחקנים שרציתי לראות כבר הודחו…". עד שהגעתי הביתה הסיפור נגמר. 6:1.

אנדי מארי, רפאל נדאל ורוג'ר פדרר ניצחו במשותף משחק אחד בטורניר הרוג'רס קאפ. כולם קיבלו Bye בסיבוב הראשון, מארי (אלוף הטורניר בשנתיים האחרונות) קרס ראשון במשחק מביך במיוחד, אחריו הפסיד נדאל משחק תמוה בו כבר הגיש לניצחון ופדרר ניצח יריב קנדי לפני שנכנע לג'ו טסונגה, לו הפסיד גם לפני שנתיים במונטריאול וכמובן השנה בווימבלדון.

*

את פדרר ונדאל פגשתי בפעם הראשונה בטורניר הטניס של אולימפיאדת בייג'ין וכשדיברנו שניהם נראו לי לוחמים נחושים. למרות שפדרר בדיוק הפסיד את ווימבלדון לנדאל, וידע שבדירוג שיפורסם בשבוע שאחרי הוא יאבד את המקום הראשון בעולם, הוא היה מלא רעב להוכיח שלמרות השנה הקשה והמחלה, הוא עוד יחזור להיות מלך האריות. נדאל לא היה זחוח, הוא היה גאה להדיח את המלך מהכס. נדאל זכה בזהב ביחידים, פדרר זכה בזוגות.

במסיבות העיתונאים לפני פתיחת הטורניר במונטריאול ראיתי משהו אחר. פדרר נראה עייף, מותש ובעיקר משועמם. הוא לא שכח טניס ומי אני שאספיד אותו, אבל אני לא מופתע שהוא יכול לעצור את הרצף של דיוקוביץ', אבל לא מוצא מוטיבציה לייצר ניצחונות על יריבים נחותים ממנו. הוא כבר לא מפחיד, אין אש בעיניים, אין טירוף.

"אני לא נוסע עם פמליה גדולה כי זה מוריד ממני לחץ", פדרר הסביר את הניצחון במשחק הראשון, "ככה אני לא מרגיש שאני חייב להגיע לרבע הגמר כדי לכסות את ההוצאות הכלכליות". אפילו לרבע הגמר הוא כבר לא מגיע.

על נדאל היה מאוד בולט שהטורניר הראשון של דיוקוביץ' כמדורג ראשון לא מעניין אותו. הוא הפסיד במשחק הראשון בזוגות, הפסיד במשחק הראשון ביחידים (אחרי שניצח בקלות את המערכה הראשונה) והוביל עם שבירות במערכה השנייה והשלישית. "אני לא חייב כל שבוע לנצח את הטורניר או להיות בגמר", הוא אמר אחרי ההפסד.

*

מעבר לאכזבה שלא ייצא לי לראות מפגשים קלאסיים, יש לי תחושה עצובה מאוד מהטורניר הזה. גם נדאל וגם פדרר יכולים לנצח כל גראנד סלאם מעכשיו ועד שיחליטו לפרוש, וכבר כמה שנים שרק המייג'ורס מעניינים את פדרר, אבל הבעיה שלי היא עם הגישה שלהם. כאילו נמאס להם לנסות להיות הכי טובים שיש. שהם אפילו לא רוצים את המקום הראשון, שנמאס להם ממנו. Been there, done that. שהם רוצים לנוח, לעבוד בקצב שלהם ולהשקיע רק בארבעה טורנירים בשנה. שדיוקוביץ' יתאמץ כל שבוע ושמארי ייסגר על עצמו איך לא נחנקים שבוע כן שבוע לא. תחושה עצובה שאפילו פדרר ונדאל משועממים מהיריבות הכי מרגשת ומלאת תשוקה בעולם הספורט.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

דה באזר בפייסבוק

אל תגעו בפרפר (אבל תעמיקו באיור של פיבן ובשיר של חיטמן)
נרגש

7 Comments

גיל 12 באוגוסט 2011

אני חושב שצריך להזהר עם המסקנות פה. נדמה לי שזה היה הטורניר הרציני הראשון שלהם אחרי וימבלדון והם בטח עוד חלודים. מה לעשות שהם מנסים להגיע לשיא בגראנד סלאמים? אני חושב שזו טקטיקה די נבונה. הם נותנים לג'וקוביץ' לנצח בכל הטורנירים הקטנים אבל ברגע האמת מתעלים (אם כי זה לא עזר בוימבלדון). יהיה מעניין ביו אס אופן.

TD 13 באוגוסט 2011

תיארת במדיוק את הגישה של פדרר כיום. אם להשתמש במילים של מישהו אחר על פדרר אחרי ההפסד באוסטרליה בתחילת השנה: "he's pretty much done the heavy lifting of his career."
(קישור למקור http://blogs.tennis.com/tennisworld/2011/05/tk-2.html). זה פשוט burnout ולמזלו רק 2 שחקנים כרגע מנצלים זאת כדי לעבור אותו בדירוג (אבל בקצב הזה זה לא יישאר כך לעוד הרבה זמן). אין מה לעשות ואני רק מקווה שעוד יצליח להראות מקסמיו לפחות בסלאמים.
אצל נדאל זה קצת יותר מסובך כי הוא רק בן 25, אבל רק לאחרונה הוא התלונן שהוא מרגיש שהוא משחק כבר "100 שנים" (http://www.tennis.com/articles/templates/news.aspx?articleid=12279&zoneid=25). נראה אם יצליח לצאת מזה, אני מאמין שכן.

בני תבורי 13 באוגוסט 2011

ואני דווקא חושב שהטרגדיה האמיתית היא שלא נשארת להופעה של קרי אנדרווד.

יואב דובינסקי 13 באוגוסט 2011

אני מניח שבהופעה שלה היום היה הרבה יותר רועש. בעלה שיחק במשך משהו כמו 11 עונות באוטווה סנטורס ועונה שעברה הוא עבר לנשוויל. ובכלל מחר סופ"ש, אז הקאובויז שם ישתכרו. היתה אווירה מאוד נחמדה בפסטיבל, אבל מספיק יום אחד.

אלעד ב. 14 באוגוסט 2011

מומלץ מאוד לקרוא את הטור הבא:
http://blogs.tennis.com/thewrap/2011/08/the-new-normal.html

הוא מנתח יפה מאוד את העובדה הבאה:

ההפסדים "המוזרים" או "הסתמיים" או איך שתקראו להם, של פדרר ב- 2008 לאחר שהפסיד את גמר ווימבלדון לנדאל (הפסיד לסימון בטורונטו ולקרלוביץ לאחר מכן בסינסי, הפסיד למארי 4 פעמים משנחאי ועד סוף השנה ב- 2008, עוד הפסד לסימון בטורניר סוף שנה של 2008) ולאחר מכן ב- 2009 שפתאום הפסיקו להיות הפתעות, נבעו מחזרתו לנורמה לאחר ההפסד בווימבלדון 2008. יכול מאוד להיות שההפסד של נדאל הוא אחד מיני רבים שנראה בעתיד הקרוב, הפסדים שלא יכולנו לחשוב עליהם עד עכשיו…שנדאל יפסיד לדודיג בטורניר מאסטרס? נשמע הזוי מאוד…

מנחם לס 14 באוגוסט 2011

מרטי פיש האמריקאי הוא 11 מ-12 המפגשים אחרונים. הוא ברול רציני. נראה מה יעשה בגמר (נגד ג'קוביץ', אני מקווה). אני כבר שנה אומר שג'קוביץ' עבר את פדרר ונדאל. נדאל אולי יחזור; פדרר לא.

יואב דובינסקי 14 באוגוסט 2011

נכון הזהרת אותנו שנובאק הולך לקחת את המקום הראשון. אין ספק שהיום הוא הכי דומיננטי. הייתי אתמול בחצאי הגמר ופיש נראה מצוין נגד טיפסרביץ'. עכשיו הגעתי לאתר התחרות לקראת הגמרים. אכתוב הערב טור לסיכום הטורניר שיתמקד מן הסתם בנובאק. דיברתי איתו קצת אתמול.

Comments closed