את סוף השבוע הקרוב הייתי אמור לעשות מעבר לקווי האויב, בדאון טאון מנהטן. כבר תכננתי בדיוק איך אני מצטרף ל-Occupy Wall Street עם שלטי "End the Lockout" והתלבטתי איזה מהדגלונים שלי לשרוף מול חנות ה- NBAבשדרה החמישית כדי להראות מה בדיוק אני חושב על השביתה המטופשת של החברים של מנחם (כילד אספתי דגלי NBA והבאתי איתי כמה לקנדה כדי לקשט את המשרד). רק שכמה שעות לפני היציאה, התכניות השתנו ונאלצתי להישאר באוטווה.
אז החזרה לניו יורק תידחה, אבל הערב לא היה בזבוז מוחלט. המנחה שלי לדוקטורט, ד"ר נורם אוריילי, מרצה בתכנית לתואר שני בניהול ספורט ולפרויקט הסיום הסטודנטים שלו צריכים להכין תכנית לשיפור השכרת תאי הצפייה במגרש הביתי של קבוצת ההוקי אוטווה סנטורס.
בעוד במונטריאול וטורונטו תאי הצפייה נחטפים על ידי השוק הפרטי, באוטווה המצב בעייתי. אוטווה בנויה על עובדי ממשלה ופרלמנטרים ולא על תעשייה פרטית והיות וגם משרדי ממשלה וגם המפלגות לא רשאיות לקנות או לשכור תאי צפייה, לא כל התאים נמכרו לחברות פרטיות וכל משחק יש כמה תאים פנויים. לפי מה שהבנתי, השכרת תא צפייה לעונה נע בין 150 ל-250 אלף דולרים והשכרה למשחק אחד עולה כארבעת אלפים דולר, לא כולל הכיבוד.
כחלק מפרויקט הלימודים של הסטודנטים, האוטווה סנטורס הזמינו את הקורס לסיור באצטדיון ולצפות מתא צפייה במשחק של הסנטורס נגד הקבוצה החדשה-ישנה וויניפג ג'טס. אז כשעתיים לפני המשחק נורם אמר לי שיש להם כרטיס נוסף והזמין אותי להצטרף. תא צפייה, כמה בירות, פיצה, למה לא.
הייתי בשבעה או שמונה משחקים של הסנטורס, אבל זה היה הראשון מול קבוצה קנדית. החזרה של הג'טס לוויניפג היה הסיפור המרכזי של הקיץ האחרון ב-NHL. למעשה, למרות שמדובר באותו שם, מדובר בפרנצ'ייז אחר לגמרי. הג'טס שעזבו את וויניפג ב-96', הפכו לפיניקס קויוטיז (קבוצה חסרת הגיון לחלוטין) ואילו הג'טס שחזרו הקיץ היו בעונה שעברה האטלנטה טראשרס.
לוויניפג יש תדמית גרועה מאוד בעיני הקנדים. כשיצאתי עם אמילי (אני לא זוכר אם היא גדלה בוויניפג ובילתה כמה שנים טובות בקלגרי או להפך), היא סיפרה לי שוויניפג נחשבת ל"בית השחי" של קנדה – עיר משעממת עם אוכלוסייה גסה ולא משכילה. חברים נוספים שלי שהיו שם מספרים שזו עיר שאחרי יומיים מרגישים בה קלסטרופוביה ואילו מרצה מאוניברסיטת בריטיש קולומביה שבא לדבר עם נורם סיפר שכבר 15 שנה שהאוכלוסייה בעיר לא גדלה בגלל אחוז עזיבה גדול.
לפני פתיחת העונה הפרשנים הימרו על אוטווה כמועמדת לסיים במקום האחרון במזרח ועל פי המשחק שהייתי בו עם אבא בשבוע שעבר (ההורים היו פה בחגים) נגד קולורדו (תבוסה 7:1) זה לא נראה מעודד. וכשאותה אוטווה (2 ניצחונות מ-7 משחקים) מנצחת בקלות 1:4 את וויניפג (ניצחון אחד מ-6 משחקים) זה רק מראה את המצב המקצועי של הג'טס.
הג'טס כבר נטשו פעם אחת בגלל הקהל שלא הגיע, אבל עכשיו עם החזרה המנויים לשנים הקרובות כבר נחטפו ויש באז סביב הקבוצה. אחוז העזיבה הגדול גרם לכך שאוהדי וויניפג פזורים בכל רחבי קנדה, אז גם לכל משחק חוץ של הג'טס מגיעים אוהדים. על פי עובדים באצטדיון מתוך 17,000 הצופים שהגיעו, על כל חולצה של אוטווה סנטורס היו שתיים של וויניפג. הנתון הלא מבוסס על היעדר ההזדהות עם הסנטורס לא מפתיע אותי. אבל אם וויניפג ימשיכו עם הכושר העלוב שהם מציגים, גם ההתלהבות המחודשת מהם תתפוגג.
בקיצור, תושבי וויניפג ואוטווה, צאו לרחובות, תפגינו ותשרפו משהו. כי אם אני תקוע איתכם כל השנה בלי כדורסל, זה לא ייגמר טוב.
ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url
9 Comments
Winterpeg is minus40 at winter , I have a friend who left Israel for this shit
מינוס ארבעים זה קיץ שם
לפני שלושים שנה בערך בילינו ארבעה ימים בוויניפג ולנו בדירה שכורה של סטודנט שהתפרנס מסחר בסמים. לילות הזויים עברו עלינו שם כולל פשיטה משטרתית. מה שאני זוכר מהעיר הם עשרות האינדיאנים השיכורים הזרוקים שם ברחובות. וויניפג לא השאירה בי שום דבר להתגעגע אליו. אולי הכביש שיוצא ממנה…
אז לחופשה בקנדה אתה ממליץ על הרוקיז אני מבין…
abso (fuckin')lutely
ויש מצב שזה הוזכר כאן בבלוג – ראש העירייה שם נולד ברחובות:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%90%D7%9D_%D7%9B%D7%A5
לצערי, אין יותר חנות בשדרה החמישית. הייתה אמורה להפתח חנות זמנית לא רחוק מהמיקום הקודם לפני חודש אבל מסיבות ברורות זה לא קרה.
וואלה, תודה, לא ידעתי. פעם אחרונה שהייתי בניו יורק היתה לפני שמונה שנים ופעם אחרונה שהייתי בחנות היתה בטיול בר מצווה של אח שלי בסוף שנות ה-90.
אכן, עדיף כבר לבוא אלינו להר המלכותי (mount royal). הבאז סביב הקבוצה כאן אדיר, ואני רק מצטער שהכרטיסים כל כך יקרים בגלל זה.
אני דווקא אהבתי את וויניפג, עירו של פו הדוב. בקיץ מגיעים שם לפלוס 35 בקלות, ויהודיה עשירה ומבוגרת אירחה אותנו שם נפלא!