האב, הבן ורוח הקודש (בארסה, מכבי ואיאקס)

משפחת קרויף חוגגת אליפות (צילום: מכבי ת"א)
משפחת קרויף חוגגת אליפות (צילום: מכבי ת"א)

כששאלתי את יוהן קרויף על זה שהוא מפספס את האליפות של איאקס אמסטרדם כדי להיות עם בנו ג'ורדי בחגיגות האליפות של מכבי ת"א, הוא חייך והנהן. "כן, אני יודע, אבל אני יכול להיות כל פעם רק במקום אחד", הוא אמר לי, "לצערי בגלל ענייני לו"ז פספסתי גם את יום המלכה ומשפחה זאת משפחה". מלבד ההתרגשות לפגוש אותו, האינסטינקט הראשוני היה לחשוב איזה אבא טוב ומפרגן. אח"כ, במחשבה שניה, קצת נחמץ לי הלב על ג'ורדי שסופסוף מצליח לבד ולא נשפט על היותו הבן של וברגע בו הוא עומד לקצור את פירות התהילה בהן זכה בצדק, אבא בא לסוף שבוע וגונב לו את הרעם. אבל מעבר ליחסים בין השניים, כשראיתי את קרויף צוחק עם מיץ' גולדהאר, בעיקר עלתה בי התהייה שאולי הביקור הוא לא רק זמן איכות עם הג'וניור.

האב והבן

אם אני מנהל הפיתוח העסקי של מכבי ת"א אני רואה במשפחת קרויף ואוסקר גארסיה כהזדמנות לחבר את מכבי ת"א לשני מועדוני הכדורגל המשפיעים ביותר במאה ה-20 והמאה ה-21 – איאקס אמסטרדם וברצלונה בהתאמה. שני מועדונים שהעבר, ההווה והעתיד שלהם שזורים זה בזה, עם שיטת משחק דומה, מאמנים ושחקנים שהביאו את הקבוצות לגדולה ומחלקת נוער מתקדמת שמתבססת על שיטה אחידה, משלבת שחקני עבר ומטפחת אותם כמאמנים עתידיים ובעיקר מבטיחה את המשכיות המועדון והשיטה.

קרויף האב היה זה שהביא את איאקס לגדולה בשנות ה-70 ועל בסיסה בנה את ברצלונה והפך אותה לכוח דומיננטי באירופה בתחילת שנות ה-90. אוריאל דסקל כתב יפה השבוע על האבולוציה של קבוצות כדורגל שלומדות מטעויות ומשתפרות תוך כדי תנועה. אוסיף לזה שלאבולוציה של ברצלונה מזו של קרויף לזו של פפ גוארדיולה, אחראים בעיקר לואיס ואן חאל ופרנק רייקארד, שני הגאונים שמאחורי הגולדן-טים של איאקס ששטפה את אירופה בשנות ה-90 וזכתה בליגת האלופות ב-1995.

עשרות שחקנים עברו בשני העשורים האחרונים בין הקבוצות הללו, בין אם בצורה ישירה כמו בניינטיז כשכמעט כל קבוצת הזהב של איאקס הוסיפה לעצמה לפחות תואר אליפות אחד גם בקאמפ נואו או עקיפה כתחנה שנייה או שלישית אחרי היציאה מאיאקס. מקסוול וזלטן איברהימוביץ' היו שניים שטופחו באיאקס וזכו עם בארסה בתארים. מנגד, שחקנים שלא מצאו את מקומם ברוטציה של ברצלונה כמו גברי או אולגר וכיום הכישרון הצעיר והבעיקר פצוע איסאק קוונקה, התקבלו בברכה באמסטרדם.

יש למכבי ת"א הרבה מאוד הזדמנויות מלהיות חלק משרשרת המזון הזו. גם בחילופי שחקנים ובקשר עם מועדונים בסדר גודל אחר ממה שהכירו, אבל בעיקר בלימוד והעתקת מחלקות הנוער. כתב בורוביץ' יפה שאחד הדברים בהם ג'ורדי קרויף עדיין לא נגע היה מחלקת הנוער. במשך כל השנה ראיתי פער גדול בין העליונות הטקטית של מכבי ת"א על היריבות שלה לבין היכולות הטכניות המוגבלות של השחקנים, שנובעות בעיקר מיסודות לקויים (הרמת כדור, מסירה, יכולת סיום ליד השער וכו'). להבדיל מהקבוצה הבוגרת של מכבי ת"א שהיתה תחת טראומה של עשור, מחלקת הנוער תחת ניר לוין מתפקדת טוב ברמה הישראלית, כשהיא תמיד תחרותית, זוכה בתארים ומעלה שחקנים לבוגרים. כאן העבודה של קרויף ואוסקר גארסיה, שהגיע ממחלקת הנוער של ברצלונה, תהיה לקחת מוצר מקומי טוב ובעזרת אנשי מקצוע להפוך אותו למוצר בינלאומי מובחר עפ"י המודלים של שתיים ממחלקות הנוער הטובות בהיסטוריה.

רוח הקודש

יום אחרי החגיגות בכיכר רבין איאקס הבטיחה את האליפות השלישית ברציפות תחת פרנק דה בור, גיבור נוסף מהגולדן טים של ואן חאל. שלוש האליפויות היו דומות בצורה מבהילה; בית קשה בליגת האלופות שכולל תבוסות לריאל מדריד וסיום במקום השלישי, מעבר לליגה האירופית והדחה מעצבנת, חוסר יכולת להתמודד במקביל גם בליגה וגם באירופה ופיניש חזק אחרי סיום הקמפיין האירופי, כולל כמה ניצחונות קריטיים במאני טיים שעשו את ההבדל בין איאקס לוזרית ואנמית שנתנה לפ.ס.וו. איינדהובן לשלוט בליגה ההולנדית לבין טרי-פיט של אליפויות.

האיאקס הנוכחית של פרנק דה בור (ועוזרו דניס ברגקאמפ) רחוקה מלהיות זוהרת. היא חסרת כוכבים ומבוססת על שילוב של שחקני בית הולנדים כמו הקפטן סיים דה יונק, שחקן הנבחרת ריקרדו ואן ריין ודיילי בלינד עם שחקנים צעירים שהגיעו מסקנדינביה, חלקם דרך קבוצת הנוער וחלקם ישירות לקבוצה הבוגרת. לאיאקס יש עבר מוצלח מאוד עם הכדורגל הסקנדינבי (יארי ליטמנן, האחים לאודרופ, ייספר גרונקיאר, זלטן איברהימוביץ' והמאמן הנפלא מורטן אולסן), אבל למרות האליפות אני בספק אם ויקטור פישר הצעיר והמבטיח, לאסה שונה, סיגת'ורסון, מולסנדר, סאנה ופאולסן הם אלה שיכולים לעזור לדה-בור לעשות את קפיצת המדרגה שאיאקס שואפת אליה. השם החם הוא כמובן כריסטיאן אריקסן הדני שעל פי פרסומים חצי אירופה רודפת אחריו וכנראה יעזוב הקיץ. אריקסן שחקן טוב, טוב מאוד אפילו, אבל הוא לא סניידר ולא ואן דר וארט. אני לא בטוח שעוד שנה באיאקס תחשל אותו יותר, אבל להבדיל מסניידר שידעתי שיהיה שחקן משמעותי בכל קבוצה שאליה יעבור, אני חושש שאריקסן יצליח להשתלב בטופ העולמי רק בנסיבות מאוד מסוימות. הוא קצת רך לטעמי.

מעבר לזה, איאקס קבוצה סופר-בעייתית, עם הגנה רכה, קישור סביר, התקפה יום אסל יום בסל (פ.ס.וו. כבשה 20 שערים יותר מאיאקס), בלי שוער אמיתי (קנת ורמיר מסננת) ובלי סופרסטאר שאפשר לבנות עליו לשנים הבאות. ריאן באבל עזב את איאקס מוקדם מידי, קיבל את הכאפה לפנים בליברפול ובגרמניה וחזר לאמסטרדם כשחקן משתקם כשהוא עם הראש בקריירת ראפ. הוא אמנם מבשל ומבקיע פה ושם, אבל כרגע באבל נראה יותר קרוב למקום של ראובן עובד ושי בירוק, שני שחקנים נוספים שעברו בנוער של איאקס לפני שבזבזו לעצמם את הקריירה בגלל מנטליות, מאשר למיצוי הפוטנציאל הנפלא שיש לו ברגליים. חששתי שגם גרגורי ואן דר ויל שעזב בתחילת העונה לפאריס סן ז'רמן היה נחפז מידי, אבל נראה שהשתלב לא רע אצל אנצ'לוטי והוא בדרך לאליפות.

פרנק דה בור מסיים את העונה כמאמן השלישי שמוביל את איאקס לשלוש אליפויות רצופות, אחרי לואיס ואן חאל בשנות ה-90 ורינוס מיכלס האגדי בשנות ה-60 – שני מאמנים שהובילו את איאקס לזכייה באליפויות אירופה. למיכלס זה לקח שש שנים באמסטרדם, לואן חאל ארבע. ממש כמו גארסיה וקרויף במכבי ת"א, דה בור החזיר את איאקס למקומה הטבעי כמועדון מס' 1 במדינה תוך שילוב של אמונה עצמית עם הנחלת שיטת משחק מסורתית המבוססת על החזקת כדור ומסירות קצרות כשהקבוצה גדולה מסכום חלקיה. דה בור עדיין לא הוכיח שהוא יכול להתחרות ברמה הגבוהה באירופה ולמעשה לא באמת הוכיח שהוא מסוגל להשאיר או להביא שחקנים בסדר גודל שיחזירו את איאקס לשם. השחקן הכי גדול ששיחק תחת דה בור היה לואיס סוארז, שנמכר אחרי חצי עונה לליברפול תמורת למעלה מ-26 מיליון יורו.

השילוש הקדוש?

לא במקרה סוארז הוא גם אחד השמות הבולטים ברשימת הקניות המיועדת של ברצלונה. למרות התבוסה לבאיירן מינכן, המאזן הפנימי הנחות מול ריאל מדריד העונה והכדורגל הפחות דורסני העונה, אני דווקא חושב שהאליפות שברצלונה תחגוג בעוד שבוע מרשימה ביותר. ברצלונה הגיבה לאבדן האליפות אשתקד בספתח של נוק-אאוט מהיר שתוך ארבעה חודשים הכריע את גורל האליפות והפך את כל 2013 בליגה הספרדית למשחקים לפרוטוקול בלבד.

איאקס, ברצלונה ומכבי ת"א יגיעו לעונה הבאה כאלופות מתחדשות עם בסיס יציב אבל גם צורך בשדרוג המערכות כדי להוכיח את הרלוונטיות שלהן באירופה. בין אם מרצון או לא, שלושתן גם קשורות פיזית ורוחנית למזרח התיכון: איאקס עם התדמית היהודית וסוגיית הוצאת דגלי ישראל מהאמסטרדם ארנה בעקבות קריאות אנטישמיות של אוהדי היריבות וברצלונה בגלל הספונסריות הקטארית ושיתוף הפעולה עם מרכז פרס לשלום שבשיאו קיום משחקי הידידות מול קבוצה ישראלית-פלשתינאית. זה לא שהשי סידי הקטלוני עומד לפתוח כל הצגת שחקנים בצעקות "אלירן…" לקהל בקאמפ נואו, אבל המפתח כדי שמכבי ת"א תוכל לממש את הפוטנציאל של החיבור ולקשור את גורלה בזה של איאקס וברצלונה ובכך להיות חלק מהתהליך האבולוציוני הבלתי פוסק ששתי אימפריות הכדורגל הללו עוברות, נמצא אצל משפחת קרויף.

עוד הפסד לצ'לסי
יומן האליפות של טייסון גיי

18 Comments

עידו 5 במאי 2013

מנהל הפיתוח העסקי של מכבי ת״א?
יש תפקיד כזה בכלל?

דון נאפולי 5 במאי 2013

הכל טוב ויפה אבל להסיק את כל זה מזה שקרוייף בא לבקר את הבן שלו ליומיים בת"א זה טיפה מוגזם.

אזי 5 במאי 2013

הקישור שעשית מאוד יפה, אבל אני לא מוצא את הפרקטיקה.
מה זה אומר לקשור את מכבי לברצלונה ואייאקס? להביא מהם שחקנים מהנוער? לקשור שיתופי פעולה מקצועיים? לשלוח את הצוות המקצועי והשחקנים להשתלמויות?

כמובן שכאוהד אני חותם על כל מה שכתבת גם בלי באמת להבין למה התכוונת. אבל לי זה נראה שזה יותר תלוי בברסה ואיאקס. ולקשור את עצמן עם מועדון ישראלי יותר יזיק להן תדמיתית מאשר יועיל.

יואב דובינסקי 5 במאי 2013

כשאבא קרויף מתקשר, אף אחד בעולם הכדורגל לא מנתק, בטח שלא בקאמפ נואו ובטח שלא באמסטרדם. זה אומר להביא אנשי מקצוע ממחלקות הנוער של המועדונים האלה כדי שישדרגו את מחלקת הנוער של מכבי ת"א כדי שתבנה על פי הסטנדרטים של איאקס וברצלונה. שם זה מתחיל, בקשר בין מחלקות הנוער. וזה יכול להתפתח גם להשאלת שחקנים הדדית וכו'. וכן, זה כמובן גם כולל השתלמויות הדדיות. ידע זה נכס.

אזי 6 במאי 2013

עכשיו הבנתי.
כמובן, שכמו שאמרתי, הסכמתי איתך עוד לפני שהבנתי :)

רק טוב יכול לצאת משילובים כאלה.

גיסנו 5 במאי 2013

אני יכול להבין לגבי ברצלונה והתדמית שלה, אבל לאייאקס שגם ככה מזוהה מאוד עם יהודים וישראל זה לאו דווקא ישפיע לרעה. דווקא הטמעה של שיטות מקצועיות למחלקות ילדים ונוער יכולה לעזור למכבי, ואילו לאייאקס תהיה גישה קלה לכשרונות מקומיים (וכבר היו לפחות שניים כאלה שהגיעו לאקדמיה). בנוסף, אם בעתיד (בע"ה!) מכבי תמשיך להתפתח ותמצב עצמה כמועדון אירופאי לגיטימי, אולי גם יהיו השאלות של שחקנים צעירים ולא מספיק מוכנים לשנת התחשלות בת"א.

קשה לי מאוד לראות את זה קורה, אבל נחמד לדמיין…

אור 5 במאי 2013

אזי, אני לא חושב שזה מזיק תדמיתית לקבוצות לקשור את עצמן לישראל, אם הספונסר של ברצלונה לא הטיל ווטו על נסיעה מתוקשרת לישראל, לא נראה לי שתהיה לו בעיה שישתפו פעולה בנושאים מקצועיים, בסוף זה לא בדיוק באור הזרקורים- העברת ידע, השאלת אנשי מקצוע ואולי איזה שחקן צעיר פעם ב… לא ממש תפריע. לגבי אייאקס, אני חושב שבכלל אין מה לדבר על נזק תדמיתי בקישור לישראל. מעבר לכך, אני חושב שהמציאות מראה אחרת, למשל אדידס שהיא החברה הגדולה בתחום ציוד הכדורגל, היא המלבישה של נבחרת ישראל, ובטח פה ושם היתה מחאת פייסבוק של גורמים אנטי ישראלים, אבל בשורה התחתונה לא נראה לי שהמכירות נפגעו מכך או נזק נגרם למותג.

D! בארץ הקודש 5 במאי 2013

אני חותם על זה למרות שאני אוהד של פ.ס.ו. ושונא את הטיקי-טאקה.
הייתי מעדיף את ליברפול (ליברפול באנגליה מכבי בישראל) אבל הרעיון נכון בהחלט.
מה שחסר לנו זה צוות מקצועי מתאים וראוי בנוער. אני לא יודע מה עושה ג'ורדי בעניין הזה אבל בטוח שמיטש מבין את החשיבות (ואם לא אז שמישהו בקבוצה הספיק להסביר לו את זה עד היום).
בכל מקרה – גם אם אין עבודה מיוחדת בנוער בטוח שהעבודה שעושים בבוגרים מטפטפת גם לשחקנים הצעירים שצופים בבוגרים עובדים קשה יותר. כמו בכל מועדון ישנה תנועה של שחקני נוער לבוגרים לאימון פה אימון שם, הצוות הבכיר מגיע לצפות בנוער וכו' וכו' וכו'

אור 5 במאי 2013

היה שווה לחכות לפוסט :)
האמת לא חשבתי על הסיטואציה שג'ורדי מצא את עצמו בתוכה, כשאביו גונב את הזרקורים, אבל אחרי כל השנים בצילו והבריחה המסוימת מהייחוס בתחילת הקריירה, נדמה לי שהוא הרגיש מספיק בטוח ומספיק 'מפורגן' (אם יש מילה כזאת) כדי להבין שאת ההישג והקרדיט לא ייקחו ממנו ובכל זאת זה וודאי משמח אותו שההורים באים עד לישראל לבקר אותו (ועוד על חשבון המלכה ואייאקס).
לגבי האבא- אני מוכרח להודות שההגעה שלו מאוד מרגשת ויש משהו סוריאליסטי בלראות אותו על הדשא בבלומפילד והבמה בכיכר רבין. אני מתחבר לתחושות שלך כאילו לא מדובר בסתם ביקור (הוא גם אמר שיעזור לג'ורדי אם יתבקש), הבנאדם היה קרוב לגולדהאר בחלקים נרחבים ממנו , ואף קיבל צלחת שלא ברור לי פשרה ומה היה כתוב עליה בכלל, בכל אופן יפה שכיבדו אותו למרות ההרגשה הטיפה פרובינציאלית שמחוות מסוג זה לפעמים גורמות (אלא אם כן באמת יש פה איזה הוקרה על משהו ממשי).
לגבי שיתוף הפעולה בין המועדונים- עלו פה בתגובות אפשרויות ותהיות לגבי זה, אני חושב שזה שיתוף פעולה שכבר קיים בצורה מסוימת- בשורה התחתונה ברצלונה 'נתנה' את אחד מהנכסים המקצועיים הכי חשובים לה (מאמן מחלקת הנוער) ובוודאי היא יכולה לסמוך על כך שאם היא תצטרך לתת דקות לאיזה שחקן שלא פורץ ומוצא את מקומו, יש לה 'נציג' כאן שידאג שיקבל יחס מתאים לשחקן צעיר כזה, אולי עדיף לשחק במועדון תחרותי שמשתתף באירופה ומשחק התקפי ובשיטה דומה יחסית לבית, מאשר מועדון תחתית שמשחק 4-5-1 הגנתי וההשתלבות המקצועית בו קשה יותר (וקשה לחזור למועדון האם אחריו), זה משהו שקשה לבנות עליו אבל ימים יגידו.
לגבי אייאקס- יש משהו מתסכל בהופעות שלה באירופה- הגרלות קשות, הפסדים נאיביים, התבטלות מול הגדולות לפעמים (בעיקר מול ריאל בשנים האחרונות). חבל שההגנה קצת רכה כמו שאמרת, וגם חסר שחקן מרכז שדה קשוח מספיק. אני מתרשם שכן מניעים כדור ומשחקים בנגיעה אבל זה לא תמיד מספיק, במיוחד עכשיו כשאריקסן יעזוב, ולא נראה שיש מחליף ברמתו כרגע. פישר זה כישרון שהתחיל לממש את עצמו השנה ונראה שהוא יהיה הבא בתור לעזוב, נקווה שיביא להישגים נוספים עד אז. הדור הנוכחי הרבה פחות מרשים מזה של סניידר-ואן דר וארט-איברהימוביץ' ובוודאי מזה של ואן חאל אבל קצת נחישות באירופה לא תזיק…

גיסנו 6 במאי 2013

אייאקס היא לדעתי הקבוצה שנפגעה הכי קשה מחוק בוסמן. כבר בסוף הניינטיז כל הדור שגידל ואן חאל – האחים דה בור, אוברמרס, קלויברט, ון דר סאר, רייזיחר, בוחארדה ואפילו פינידי ג'ורג' – התפזר לו לכל עבר בכסף יחסי קטן. הדור של סניידר, ון דר וארט ואפילו ון דר מיידה שכיכב שם ונעלם אחרי כשלון באינטר היה טוב אבל כבר ידע שזה עניין של זמן עד שהגדולות עם הכסף הגדול ישימו עין ויד עליהם.

ובעיקר, אייאקס כבר לא נחשבת לאקדמיה מס' 1 בעולם. את פרנק ארנסן אברמוביץ' גנב בזמנו, וקבוצות נוספות השקיעו הון באקדמיות שלהן (במיוחד בספרד וגרמניה) כך שכל מיני כוכבים בפוטנציה מרחבי העולם כבר לא שואפים להגיע לאמסטרדם (ואם כן זה לא בשביל הכדורגל…).

אני אמנם לא ממש מצליח לעקוב (חוץ מאריקסן שלדעתי בקבוצה בליגה יות קשה יוכל רק להשתפר) אבל משמח אותי לדעת שאייאקס חוזרת לגדולה בהולנד. לצערי אני לא רואה אותה משחזרת הצלחות ברמה האירופאית כמו בעבר.

אור 6 במאי 2013

האמת היא שקראתי את הכתבה הבאה:
http://sports.walla.co.il/?w=/7/2628768
שמראה שבכל זאת יש בה משהו עדיין, באקדמיה של אייאקס. אמנם לא מס' 1 מבחינת זה שלא יצאו כוכבי ענק בכל שנה כמו בעבר, אבל יש רשימה מכובדת כולל כמה כוכבי על בשנים האחרונות. האקדמיה של אייאקס היא עדיין שם דבר, ויש שם השקעה עצומה בצד המקצועי ובתשתיות הכי משוכללות שיש. רובם המוחלט של השחקנים באקדמיה הם הולנדים.
הדור של סניידר ושות' היה כפסע מחצי גמר האלופות, ונכנע לשער של אינזאגי בתוספת הזמן בסן סירו. חצי גמר היום באייאקס זו סנסציה מדהימה, רק לחשוב על הבאזז המטורף שדורטמונד קיבלה העונה, אייאקס הייתה הופכת לסיפור עוד יותר גדול אם זה היה קורה היום.
יש משהו שאני בד"כ אומר לחסידיה השוטים של ברצלונה (אוהדי ההצלחות, לא ה'אמיתיים'), אלו שחוזרים על המנטרות של 'שחקני בית' ומאשימים את ריאל ברכש גדול- אין ספק שיש אקדמיה סופר מוצלחת בברצלונה, ויש שחקני בית, אבל יש הרבה רכש, ובין היתר לברצלונה יש תרומה למצב העגום של אייאקס החל מסוף שנות ה90' (כמובן שחוק בוסמן עצמו הוא הסיבה, אבל ברצלונה הייתה מבין ה'בוזזות' הראשיות). לכן, מבחינתי לפחות, יש איזה 'צדק' מסוים בכך ש'גונבים' להם כשרונות צעירים שאותם הם נאלצים לרכוש אח"כ בעשרות מיליונים (ססק, אלבה, פיקה).

יואב דובינסקי 6 במאי 2013

אגיד זאת כך, מחלקת הנוער של איאקס היא זו שמבטיחה למועדון המשכיות והיא עדיין ממשיכה לספק מידי שנה כשרונות לכל אירופה. צודק פרנק דה בור שאומר שיש לה בעיה שהיא מוכרת את השחקנים בגיל 21 ולא מצליחה אפילו להשאיר אותם עד גיל 23-24 וככה ליהנות מהם עוד שנה שנתיים כשהם בשיאם. זו צריכה להיות מטרה של איאקס. האכזבה הכי גדולה שלי השנה היתה ההתבטלות בצורת המשחק מול ריאל מדריד בבית. מבחינתי אין דבר כזה שאיאקס תשחק בונקר מביש ולא את ה4-3-3 שלה.
מבחינת מטרות אירופאיות, איאקס צריכה למצב את עצמה כקבוצת שמינית/רבע גמר צ'מפיונס, ובעונות שזה לא מסתדר, אז כאחת הפייבוריטיות לזכיה בליגה האירופית.
בגלל הקושי בשימור שחקני בית, איאקס גם צריכה לחזור להיות קבוצה שמקבלת שחקני בית אחרי שהם נפלטים מהקבוצות שלהם. כמו רייקארד שבישל לקלייברט את השער בגמר הצ'מפיונס או המלך יארי שבקדנציה השניה שלו באמסטרדם כמעט עזר לאיאקס להגיע לחצי גמר הצ'מפיונס. רק לחשוב איך הקבוצה היתה משתדרגת אם סניידר היה בוחר באיאקס ולא בגלאטסראי. סניידר + איזה הייטינחה או פינאר וזאת קבוצה ברמה אחרת לגמרי.
ואן דר מיידה הוא הדוגמא הקלאסית לשחקן שעזב מוקדם מידי כשהוא לא בשל. נתן חצי עונה טובה באינטר ודעך בהדרגתיות. בזבוז של כשרון.

אור 6 במאי 2013

זה אתגר מאוד משמעותי באמת, כל כישרון שמחזיק מעצמו רוצה לפרוץ לקבוצה בספרדאנגליה כבר בגיל 21, וחבל כי פעם באמת הצלחנו להשאיר אותם יותר, וזה השתלם בד"כ. חשבתי על זה גם שאולי סניידר היה יכול לחזור אבל לא האמנתי שמכל האופציות בעולם הוא בחר דווקא בגלאטסראי, אבל מה- באבל חזר, נו טוב.
לאייאקס יש צוות אימון מאוד צעיר ומבטיח אבל גם שם עלולות להיות עזיבות- יש כבר שמועות על עזיבה של ברגקאמפ לארסנל, ובוודאי דה בור יקושר במוקדם או במאוחר לספרדאנגליהנבחרת הולנד ואז אייאקס עלולה להיות שוב בבעיה אם לא תביא תחליף ראוי.
אני באמת לא מבין איך הם הרשו לעצמם להיות מודחים בקלות כזו יחסית מול סטיאווה אחרי שאתה כבר מוביל 2-0 בהתמודדות, כשאתה מארח השנה את הגמר. גם לדעתי אין סיבה שקבוצות כמו פורטו יעלו כל שנה לשמינית אלופות או יגיעו לשלבים מאוחרים בליגת אירופה ואייאקס לא, שלא נדבר על כל מיני קבוצות נוספות שמפתיעות ועולות בשנים האחרונות לשמינית, בעוד אייאקס מסתפקת במקום שלישי בבית. ובאמת שאין מילים על ההתבטלות הקבועה מול ריאל, ועוד לשנות שיטה, עם כל הכבוד שהם פייבוריטים מובהקים.

אור 6 במאי 2013

יואב, נזכרתי בטריוויה קטנה- חוץ מהאב והבן יש גם אח בסיפור, שמקשר איכשהו (בצורה קלושה למדי :) )בין המועדונים, האח של אוסקר גרסיה- רוג'ר.
רוג'ר גדל בברצלונה כמובן, והגיע לאייאקס בשלהי הקריירה שלו(שהסתיימה באייאקס עקב פציעות חוזרות) כשהיה בן 30 (ב2006), ולבש את החולצה מס' 14 האגדית. ב25 באפריל, לכבוד יום הולדתו ה60 של קרויף, החליטו באייאקס לתלות את החולצה מס' 14 ולהוציא אותה משימוש. כך יצא שרוג'ר הוא השחקן האחרון שלבש את החולצה מס' 14 באייאקס.

תולעת 6 במאי 2013

יש איזושהי דוגמא באירופה לשיתוף פעולה מהסוג שתיארת? כלומר, קבוצה בסדר גודל של אייאקס שמשתפת פעולה באופן שבו תיארת עם קבוצה בסדר גודל של מכבי?

MOBY 6 במאי 2013

היתה…
מכבי ת"א ומכבי דרום:)
בשל חוסר הנחיצות בשחקנים ישראלים נפסק הקשר

D! בארץ הקודש 8 במאי 2013

גדול
איזה סט של זכרונות ילדות העלת לי

ג'רמייקל רוג'רס 6 במאי 2013

קרויף האבא ישב ביום שישי אחהצ בפורט סעיד כמו אחרון ההיפסטרים,השמועה התפשטה במהרה ותוך חצי שעה היה תור של יודעי דבר שהגיעו עם חולצות וכדורי רגל , יוהאן חתם במשך שעה לכל אחד ואחד ניגב רטטוי חצילים ואפילו זרק בקשות שירים לדיג'יי. אחד הרגעים הסוראליסטיים שידע החניון של בית הכנסת הגדול בתל אביב.
קלאסה של בן אדם.

Comments closed