המורשת של רוג ועתיד התנועה האולימפית

ז'ק רוג משאיר לתומאס באך את התנועה האולימפית במצב יותר טוב משקיבל אותו, אבל גם עם לא מעט אתגרים

נשיא הוועד האולימפי היוצא ז'ק רוג (צילום אתר ערוץ הספורט)

אחרי 12 שנים בתפקיד נשיא הוועד האולימפי ד"ר ז'ק רוג מפנה את הכיסא לטובת סגנו תומאס באך הגרמני. רוג, שייט אולימפי בעברו שהתחרה באולימפיאדות מקסיקו 68', מינכן 72' ומונטריאול 76' ומנתח במקצועו, השלים כהונה מוארכת ומוערכת כנשיא הוועד כשב-2001 נבחר לקדנציה של שמונה שנים וב-2009 נבחר מחדש לארבע שנים נוספות ובכך השלים כהונה מקסימלית בנשיאות הוועד.

רוג היה נשיא הרבה פחות שנוי במחלוקת מקודמו, חואן אנטוניו סמראנש הספרדי שמת ב-2010. סמראנש נחשב למי שהפך את התנועה האולימפית למקצוענית פרופר ובעיקר למי שהחל בעידן הכסף הפרטי והספונסרשיפ, שלטענת רבים הצילו את התנועה האולימפית שהיתה בצומת דרכים. מנגד הכהונה של סמראנש היתה נגועה בהאשמות בלתי נגמרות על שחיתות, ששיאן בהתפוצצות פרשת השוחד בהגשת המועמדות למשחקי החורף בסולט לייק סיטי ב-2002 שם נחשף כי מספר חברי וועד אולימפי בינלאומי נהגו לקבל שוחד בתמורה לתמיכה במשחקים. פרשה שהובילה לסילוקם של מספר חברים מהוועד ולכללים ברורים יותר לגבי איסור ביקורים בערים מתמודדות ומה מותר ומה אסור לקבל. סמראנש עצמו קיבל ביקורת מכל כיוון הן על ניצול ראוותני ובזבזני של מעמדו וכן על היותו מקורבו של גנרל פרנקו.

רוג לעומת זאת, גם בזכות עברו האולימפי וגם בשל אישיותו והתנהלותו, לא משך אש מבחינה אישית. המורשת המרכזית של רוג מתבטאת בכינון המשחקים האולימפיים לנוער שנערכו לראשונה בקיץ 2010 בסינגפור ומהדורת החורף ב-2012 באינסברוק שבאוסטריה. משחקים שאמורים להיות מחוברים יותר לערכי התנועה האולימפית, פחות גרנדיוזים ופחות מקדשי ניצחון (אין טבלת מדליות רשמית). את הניצנים למשחקים הללו ניתן היה לראות בכהונתו של רוג כנשיא הוועדים האולימפיים האירופאים, כשהוביל להקמת הפסטיבל האולימפי לנוער בתחילת שנות ה-90. בהמשך לאותו קו, פעילות מרכזית נוספת של רוג בהובלת התנועה האולימפית היתה בחיבור עם האומות המאוחדות ובקידום מעמד הוועד האולימפי הבינלאומי וספורט כזכות אנושית.

***

בתקופתו של רוג כנשיא התנועה האולימפית נהנתה באופן יחסי משקט פוליטי, כשההפרעות היו בעיקר בשוליים. פה ושם הוחרמו קרבות של ספורטאים ישראלים (אודי וקס באתונה 2004 וגילי חיימוביץ' בגמר הטקוואנדו באולימפיאדת הנוער בסינגפור), מסע הלפיד של אולימפיאדת בייג'ין לווה בהפגנות ברחבי העולם, היו לא מעט מחאות של קבוצות לחץ נגד חוקי מדינה שונים של המדינות המארחות וניסיונות לניצול פוליטי של טבח י"א חללי מינכן. כל זה מתגמד לעומת תקופת ההחרמות של שנות ה-70 וה-80 בהם פוליטיקה בינלאומית הביאה את מדינות אפריקה להחרים את המשחקים במונטריאול, המערב החרים את מוסקבה והגוש הסובייטי את לוס אנג'לס. בתקופתו של רוג המשחקים גם עברו בצורה חלקה יחסית מבחינת אבטחה.

התסכול המרכזי של רוג היה בהתמודדות מול סימום בספורט, כשלא פעם נעצרו רפורמות שניסה לעשות על ידי גופים בינלאומיים. "תמיד יהיו סמים בספורט, כמו שתמיד יהיה פשע בחברה", הוא אמר בכניעה מסוימת בפתיחת הכנס האחרון שלו כנשיא התנועה בבואנוס איירס. כשהתבקש לציין את נקודת השפל בנשיאות שלו הוא הצביע על מותו של נודאר קומריטשווילי הגיאורגי בתאונת אימונים על הלוז' ביום של טקס פתיחת אולימפיאדת החורף בוונקובר ב-2010.

צביקה ורשביאק, יושב הראש הקודם של הוועד האולימפי הישראלי, אמר שהיה לישראל הרבה יותר נוח לעבוד מול רוג מאשר מול סמראנש. כנשיא הוועדים האולימפיים האירופאים רוג היה זה שקיבל את ישראל באופן רשמי להתחרות ביבשת ב-1994. כיום מנכ"ל הוועד האולימפי הישראלי אפרים זינגר חבר בוועד המנהל של הארגון. כשביקר בישראל, רוג עסק בעיקר בתלונות כנגד רשויות הביטחון שלא מאפשרות מעברים חופשיים לספורטאים פלשתינאים וכמובן בביקורות הבלתי נגמרות כלפי נוקשות הוועד האולימפי הבינלאומי בכל הקשור להתנגדות לדקת דומיה לזכר י"א חללי מינכן בטקס הפתיחה של המשחקים. רוג היה הנשיא המכהן הראשון של הוועד שגם באולימפיאדת אתונה 2004 וגם באולימפיאדת לונדון 2012 הגיע לערב ההנצחה שערכה המשלחת הישראלית והשגרירות הישראלית לי"א החללים (לבייג'ין הגיע סמראנש).

רוג משאיר אחריו את הוועד האולימפי נקי ושקוף יותר מאשר כשקיבל אותו, במצב כלכלי מבטיח כשערים ומדינות מספקטרומים פוליטיים שונים נאבקים ביניהם כדי לארח את המשחקים. יחד עם זאת, הסימום בספורט הפך למכה בלתי נסבלת שהוועד האולימפי ו-WADA לא מצליחים לשלוט בהם. כמו כן, עלויות האירוח של המשחקים האולימפיים מרקיעות שחקים, ודאי כשמדובר במדינות ללא תרבות דמוקרטית וללא יכולת מעקב אמיתית אחרי ההוצאות האמיתיות של הוועדה המארגנת.

***

הנשיא החדש תומאס באך נחשב לפייבוריט בכניסה לבחירות, בהן גבר על חמישה מועמדים נוספים ביניהם גם סרגיי בובקה. כמו בובקה ורוג, גם באך מדליסט אולימפי שאף זכה במדליית הזהב בסייף באולימפיאדת מונטריאול. מלבד היותו סגנו של רוג, בין הטייטלים השונים שלו בעולם הספורט באך עומד גם בראש הוועד האולימפי הגרמני ובתפקיד בכיר ב-CAS, בית הדין הגבוה לערעורים בספורט.

שמו של באך נקשר בעבר הן על ידי הטלויזיה הגרמנית והן על ידי חבר הוועד האולימפי הבינלאומי דניס אוסוולד שהתמודד מולו בבחירות, בניצול מעמדו הבינלאומי כדי לקדם חברות מסחריות שהיה עימן בקשר וכי הוא מקבל תמיכה מהשייח הכוויתי אחמד אל סבאח, אחד האנשים החזקים והשנויים במחלוקת בספורט העולמי שקיבל את הכינוי "קינגמייקר". זו גם הבחירה הרביעית ברציפות בנשיא אירופאי, אחרי רוג, סמראנש ולורד קילנין האירי.

בחירתו של באך היתה שיאו של כנס מרתק בבואנוס איירס, בו נבחרה טוקיו כמארחת אולימפיאדת 2020 וענף ההיאבקות הוחזר לתכניית המשחקים לפחות עד לאולימפיאדת 2024 אחרי שההתאחדות העולמית הועילה בטובה לעשות את הרפורמות שנדרשו ממנה, ביניהן שילוב ספורטאים ונשים בהנהלה והפיכת הענף לאטרקטיבי יותר לצופים.

המשחקים האולימפיים הבאים שתומאס באך יורש מאתגרים מאוד עבור התנועה האולימפית ולא חפים מקשיים ושערוריות. בעוד ארבעה חודשים יחלו המשחקים האולימפיים בסוצ'י שברוסיה, שבינתיים הצליחה למשוך אש כמעט מכל בחינה אפשרית, כולל שוחד, חקיקה מפלה וחששות בכל הקשור מהארגון ומהיעדר ההיענות של הצופים. גם ריו דה ז'ניירו גורמת ללא מעט חששות לוועד האולימפי הבינלאומי, שצפה בדאגה במחאות התושבים כנגד קיום המונדיאל בברזיל ולאחר הסיור האחרון בעיר לא היה מרוצה מקצב ההכנות. שיהיה בהצלחה.

נאדל = ג'ורדן
ציפיות

5 Comments

אריאל 11 בספטמבר 2013

יופי של כתבה.
מה שאזכור לו זה שלוש אולימפיאדות מעולות, לפי הסדר: בייג'ינג, סידני ואתונה, ועוד אחת לא רעה בלונדון. כל הכבוד ותודה על הרבה רגעים גדולים.

יואב דובינסקי 11 בספטמבר 2013

הוא באמת אמר שהדבר שהוא הכי גאה בו, זה שבסיכום כל משחקים אולימפיים הוא יכול היה להגיד שאלה היו משחקים מצוינים עבור האתלטים. אבל רק תיקון קל, בסידני זה היה סמראנש. רוג נבחר שנה אח"כ.

אסף THE KOP 11 בספטמבר 2013

באך גם הינו יו"ר לשכת המסחר הערבית-גרמנית "העוזרת" ליצואנים גרמנים לוודא שהסחורה שלהם עומדת בתנאים הנדרשים ע"י הרגולציה במדינות ערב. ובמילים שאינן מכובסות – שהסחורה אינה כוללת רכיבים ישראלים. במילים יותר מדוייקות – סוג של יודן-פריי.

באך גם מסרב לכל אזכור של נרצחי מינכן.

שלא במפתיע, אלכס גלעדי רואה בו סוג של אחוק.

מצד שני, אם שייחים קונים קבוצות פאר, אז למה להיות מופתע מזה שבעלי ממון ערבים "רוכשים" גם יו"ר ועד אולימפי ? לא אופתע אם באולימפיאדה הבאה אילוף בזים יהפוך לענף אולימפי.

Comments closed