מלחמת השחרור של אליס שלזינגר

מי שמחפש טובים ורעים עושה עוול לאמת. בין אם האשמה מתחלקת 70-30 לכיוון אחד הצדדים או פיפטי-פיפטי, משה פונטי לא שטן שמתעלל בספורטאים ואליס שלזינגר לא בוגדת במדינה. מה שכן, איגוד הג'ודו מצטייר כבריון שמעביר ספורטאית שבעה מדורי גיהנום ואליס כחסרת גמישות. עפ"י יגאל כרמי כנראה שהגיע זמן הגירושין

alice in chains

לבוא בטענות לאליס שלזינגר על הייאוש מאיגוד הג'ודו והמאבק לשחרור כדי שתוכל להתחרות תחת מדינה אחרת, זו צביעות לשמה. מערכת הספורט הישראלית צינית ומתסכלת וישראל האחרונה שיכולה להיתמם בכל הקשור בספורטאים זרים שמייצגים אותה. בין אם דרך המכביה, דרך חוק השבות, חוק האזרחות, נישואין ומה לא. די להסתכל על המשלחת הישראלית לאולימפיאדת החורף בסוצ'י כדי לזוז בחוסר נוחות. מה עוד, שאם ספורטאי מבקש לא לייצג את המדינה, שילך.

יחד עם זאת, לא אתפלא אם בראייה המעוותת של הספורט הישראלי, לעשות את המוות לשלזינגר ולהשפיל אותה, זה גם מסר למען יראו ויראו, פן ספורטאים נוספים יחשבו ללכת בדרכה. זאת המנטליות פה, הכל חייב להיות מכוער ובהשפלה ובדורסנות ובצעקות ובכי.

כן, לאיגוד הג'ודו יש את הסמכות לקבוע שאחרי אולימפיאדה ללא גמרים כל הספורטאים ללא יוצא מן הכלל עוברים לעבוד בשיטת נבחרות. נכון, זה לא הוגן ששלזינגר שזכתה במדליות באליפויות אירופה ואליפויות עולם תתאמן תחת שני הרשקו שמאמן את ירדן ג'רבי מאז שהיא ילדה. היו ניסיונות פשרה שלא צלחו שהגיעו פעם מצד חבר הכנסת יואל רזבוזוב, פעם מצד גילי לוסטיג והיחידה לספורט הישגי וממנהל הספורט ופה ושם מקורבים לצדדים ניסו לגשר. תמיד זה נגמר בפיצוץ. אליס טוענת שיש לה הקלטות של פונטי שאומר שמראש היא לא תהיה בריו אלא אם תעלה ל-70 ק"ג. איגוד הג'ודו מאשים את שלזינגר ובן זוגה ומאמנה פאבל מוסין בהפרת הגישורים והפשרות. אין אמון בין הצדדים ושניהם טוענים שהצד השני משקר ומכפיש.

אליס לא צדיקה בסיפור הזה. מי שמחפש טובים ורעים עושה עוול לאמת. בין אם האשמה מתחלקת 70-30 לכיוון אחד הצדדים או פיפטי-פיפטי, משה פונטי לא שטן שמתעלל בספורטאים ואליס שלזינגר לא בוגדת במדינה. מה שכן, איגוד הג'ודו מצטייר כבריון שמעביר ספורטאית שבעה מדורי גיהנום ואליס כחסרת גמישות שלא היתה מוכנה לנסות להתחרות במשקל אחר.

*

נשבר הלב לראות את אליס שלזינגר שבורה ומפורקת במסיבת העיתונאים כשהיא מודיעה שהיא עותרת לבית משפט כדי לקבל שחרור מאיגוד הג'ודו הישראלי. עצוב לשמוע אותה פורצת בבכי באמצע ראיונות וממררת בדמעות מתוך תסכול וחוסר אונים לא רק על המידור שלה מהג'ודו אלא גם מהתובנה שהמסר שניסתה להעביר מאז החזרה מלונדון כנראה ולא נתפס אצל העיתונאים שמראיינים אותה (אני יכול להבין כל ספורטאי שפורץ בבכי מתסכול על שאלה מטופשת של פרימו כמו "זה אחרי הרבה מחשבות?"). היא מבינה עד כמה גדול הפער בין התסכול מהמצב שבו היא נמצאת, לבין העוצמה הפוליטית של איגוד הג'ודו בספורט הישראלי והכח התקשורתי שלו. כי גיל לבנוני, דובר איגוד הג'ודו ואחד מדוברי הספורט הכי מנוסים בארץ, מול דודי מליץ ועורך הדין של שלזינגר, זה לא כוחות.

אליס לא בחורה שמתפרקת בקלות, מה שרק ממחיש את תחושת חוסר האונים שלה. הייתי בתחרויות הג'ודו בשתי האולימפיאדות האחרונות בבייג'ין ובלונדון. לצד סצנות הדרמה של אריק זאבי מסתגר שעה ארוכה בחדר ההלבשה וממרר בבכי מול העיתונאים, זכור לי לא פחות הניסיון המאומץ של אליס לשמור על פאסון אחרי ההפסד ברפסז' בלונדון, כשהיא מגיעה לאיזור התקשורת פצועה ועם יד חבושה ומתאמצת לא להראות כמה היא רותחת על השיפוט ומדברת בשקט, באכזבה ובבהירות. אני זוכר עיתונאית אחת לפחות שהיו לה דמעות בעיניים אחרי ההפסד של אליס, אבל לשלזינגר היה מאוד חשוב לשמור על פאסון, לפחות מול המצלמות.

גם ההתנהלות שלה בשנה האחרונה היתה התנהלות של פייטרית. כזאת שמצד אחד סופגת בומבה אחרי בומבה מאיגוד הג'ודו ורואה בטלויזיה את ירדן ג'רבי זוכה באליפות העולם במשקל שלה, אבל ממשיכה להראות את האש התחרותית שבה כשהיא גורפת תארים בענפי לחימה שמזכירים את ענף הג'ודו. בהיאבקות חגורות המבוססת על הטלות היא זכתה במדליית זהב באוניברסיאדה. בסמבו, ענף שמזכיר את הג'ודו אבל גם מאפשר תרגילי בריח על הרגליים, היא זכתה באוניברסיאדה ובאליפות העולם ורק בשבוע שעבר זכתה באליפות העולם בהיאבקות קורש – גם כן ענף שמזכיר את הג'ודו, רק ללא תרגילי קרקע. כך שאת הגחלת התחרותית, האש בעיניים והשאיפה להיות הכי טובה עולם, היא לא איבדה.

*

צריך לשים את חוסר הרצון או היכולת של המערכת לפתור את המאבק הזה גם בקונטקסט הבלגן הספורטיבי ששרר פה בשנה האחרונה (ארחיב על כך יותר בפוסט סיכום שנה). שרת הספורט לימור לבנת מנהלת מאבק נגד אבי לוזון וההתאחדות לכדורגל, מול הוועד האולימפי שהגיש השבוע בג"צ ומחליפה עקיצות פומביות עם אלכס גלעדי, כשאחת המנטרות שחוזרות היא האשמה להתערבות פוליטית בנעשה באיגודים ובהתאחדויות. כך שאיגוד הג'ודו זה קרב שמראש היא ומנהל הספורט לא יכולים להיכנס אליו.

כמו כן, איגוד הג'ודו כבר עבר רפורמה גדולה בעקבות התערבות חיצונית, כך שכל מי שמנסה להתערב שוב עושה זאת על קצות האצבעות. גם אם המבנה הנוכחי שלו מעלה תהיות לגיטמיות. מלבד להציע הצעות ולגשר, לחבר הכנסת יואל רזבוזוב אין באמת שיניים וגם אם כן, אם ינעץ אותן במקום הלא נכון, גם אותו אפשר יהיה להאשים בהתערבות ממשלתית היות ויש עתיד חברה בממשלה.

לאכזבה מאולימפיאדת לונדון גם היתה השפעה על היעדר היכולת בגישור. מנהל היחידה לספורט הישגי גילי לוסטיג, אחד האנשים הישירים והמקצועיים בספורט הישראלי שבאופן אישי אני מאוד מעריך, נמצא במקום בו הוא צריך להתמודד עם הביקורות מדוע לא היו מדליות בלונדון. כמו כן, בעקבות השינויים המבניים בספורט הישראלי, הבחירות לוועד האולימפי והבחירות לכנסת, הנחיתו עליו מעל הראש פוליטיקאי – את אלכס מילר לתפקיד יו"ר מנהלת הספורט הישגי. מילר חבר כנסת לשעבר ואיש של ליברמן שלא נבחר לכנסת ברשימה המשותפת של הליכוד וישראל ביתנו (היה מקום 33 ברשימת הליכוד ביתנו שקיבלה 31 מנדטים) .על אף שהיה בוועדת הספורט של הכנסת, הוא לא בדיוק אושיית ספורט ברמ"ח איבריו כמו ד"ר גלעד וייגנרטן שעמד בראש מנהלת הספורט ההישגי לפני לונדון. כך שלוסטיג, שהתמודד עם שנה מלאה בלחצים וחוסר ודאות מכל כיוון, גם צריך להחליט לאיזה קרבות להיכנס ולאיזה לא. אתמול פורסם ב"הארץ" שאחרי ניסיון גישור שלא צלח הוא הודיע שלדעתו מחפשים פיצוץ והגעה לבית משפט והצעות נוספות יובילו לאנרכיה ובזבוז כספי ציבור.

מקצועית זו היתה שנה מצוינת לאיגוד הג'ודו, כשגולת הכותרת היתה כמובן אליפות העולם של ירדן ג'רבי והמקום הראשון בעולם. הזכייה באליפות העולם (בה שלזינגר לא השתתפה), לא רק שידרגה את מעמדה המקצועי של ג'רבי אלא גם הפכה אותה, את איגוד הג'ודו ואת הספורט האולימפי למושא אטרקטיבי עבור ספונסרים. כך שיעל ארד, שבין היתר בוועד האולימפי מנסה לקדם קשרים בין הספורט לעולם העסקי ומנגד כבר עברה התנצחות פומבית עם פונטי לגבי תקציבי יציאה לאליפות העולם, מתנסחת מאוד בזהירות, מהלכת בין הטיפות ומביעה עצב מהמצב שנוצר.

*

איני משפטן, אבל לדעתי הפניה לבית המשפט הדליקה נורת אזהרה אצל ראשי הספורט. מצד אחד אם בית המשפט ידון בתיק, זה עשוי להוות תמריץ לכל ספורטאי שלא מרוצה מהתנהלות הספורט בארץ להגיש תביעות אזרחיות. מצד שני, אם בית המשפט יגיד שהוא לא יכול להתערב, זה עשוי לדחוק את שליזנגר עוד יותר לפינה ולקחת את המאבק לערכאות אחרות ובינלאומיות, כמו איגוד הג'ודו הבינלאומי וה-CAS. סביר להניח שגופי הספורט בארץ לא רוצים שהכביסה המלוכלכת של הספורט הישראלי תכובס מול כל העולם.

נשק נוסף שעדיין לא נשלף במערכה הזאת הוא יעקב שחר, ספונסר של שלזינגר ושל אלוף אירופה בהתעמלות קרקע אלכס שטילוב. ספונסרים אחרים מסתכלים עליו ובמידה ושחר יביע חרטה או הסתייגות פומבית מתמיכה בספורטאי אולימפי שעשוי למצוא את עצמו לא מתחרה בגלל ריבים עם האיגוד, זה עשוי להרתיע משקיעים פוטנציאליים שהספורט האולימפי כל כך צריך.

אין אמון בין הצדדים והפרשה הזאת יוצאת משליטה. בתכנית של קופמן ואיינשטיין בערוץ הספורט אמר יגאל כרמי, יושב ראש הוועד האולימפי, כי במהלך הסכסוך הוועד האולימפי ניסה לגשש אם יש טעם לפגישה משולשת עם פונטי ושלזינגר והבין שלא. לדעתו של כרמי הגיע זמן הגירושין והוא אמר שיפעל כדי שלפחות הגירושין יהיו בצורה מכובדת. גם ח"כ רזבוזוב פנה לפונטי בבקשה לשחרר את שלזינגר. כנראה שלשם נושבת הרוח. כעת המאבק הבירוקרטי המסתמן הוא האם אליס תצטרך להביא פניה מאיגוד אחר שיבקש לשחרר אותה אליו או שאיגוד הג'ודו הישראלי ישחרר אותה בלי פניה כדי שתוכל לנהל מו"מ עם איגודים אחרים. כמו כל הפרשה הזאת, גם זה כנראה יהיה יצרי, אישי ומכוער.

בחירתו של עמוס - יניב פרנקו
ביי ביי קנדלסטיק פארק. וחידון מספר 374 על איצטדיונים זכרונם לברכה

64 Comments

Amir A 20 בדצמבר 2013

תודה על הפוסט. רק דבר אחד לא ברור לי. למה לא הטוב ביותר מתחרה? מדוע מראש קובעים מי כן ומי לא? עולים על המזרן ומי שמנצח הוא מי שמייצג את המדינה.

יואב דובינסקי 20 בדצמבר 2013

יש קריטריון שמושג במהלך השנה האולימפית, על פי ניקוד בתחרויות מטרה. רק ששלזינגר טוענת שמייד אחרי לונדון פונטי אמר לה שהוא בחר את ג'רבי והאיגוד מכריח אותה להתאמן במסגרת הנבחרת שם המאמן הוא שני הרשקו, שהוא גם המאמן האישי של ג'רבי, מה ששם את ג'רבי בעמדה עדיפה על אליס. ומכאן העסק רק נהיה יותר ויותר מכוער.

לזכות הצדדים יאמר שאת ירדן הם משאירים מחוץ לסכסוך הזה.

S&M 23 בדצמבר 2013

אם זו הטענה, אז טוב שלא משחררים אותה. היא חייבת להתאמן עם מאמן הנבחרת, אבל זה לא מונע ממנה לקחת מאמן פרטי שישלים את מה שלדעתה מקפח אותה. זה לא מונע ממנה גם להירשם לתחרויות נגד ג'רבי.

לא רוצה להעלות משקל, שלא תעלה, ותתחרה נגד אלופת העולם. הטענה שלה שהמאמן מעדיף את ג'רבי לא עמדה במבחן המציאות עדיין. זו רק טענה תיאורתית עתידית. זו טענת קונספירציה, שלא הוכחה (וגם לא עמדה מעולם למבחן).

אבישי (הרמתגני) 20 בדצמבר 2013

בענף כמו הג'ודו אליפות העולם היא משנית לאולימפיאדה, ובאולימפיאדה יש מתחרה אחד ממדינה בכל קטגורית משקל. לפני לונדון אליס סיימה מעל ירדן בדירוג האולימפי, שגם השיגה מיקום מאוד גבוה (אבל לא יותר מאליס) ולכן זכתה בכרטיס ללונדון.
ירדן היא ספורטאית מצוינת וכמובן הוכיחה את זה לכולם באליפות העולם, ואף לפניה.
שאלתך היא נכונה ומייצגת תרבות ספורט אידיאלית אבל יש לזכור שירדן שהיא חניכה של פונטי מגיל 5, והוא מפנה לה את הדרך על מנת שלא תישאר בטעות גם מחוץ לריו.

שאול לירון 26 בינואר 2014

זה מה שאליס צריכה לעשות. לעלות על המזרון ולא לחפש מימון לבעלה/ בן זוגה

אבישי (הרמתגני) 20 בדצמבר 2013

ברגע שפונטי לא מספק לשלזינגר את השחרור לייצג מדינה אחרת, הוא בעצם מוכיח שמדובר במניעים אישיים ונקמניים להרס קריירה של ספורטאית, ולא מניעים מקצועיים.

S&M 23 בדצמבר 2013

הפרשנות שלך מוטה. הנה פרשנות אלטרנטיבית: הוא דואג לאינטרס הישראלי, שלא תהיה מתחרה ברמה גבוהה למתמודדת הישראלית.

משיח 20 בדצמבר 2013

alice in chains – גאוני

האמת דרמת ספורט מהיותר עצובות שזכורות לי, אליס ספורטאית למופת. מזכיר גם מקרים שהיו כמו צוברי – משיח ופרידמן – ברח לי השם עם הקוקו ששני ספורטאים מעולים נלחמים על כרטיס אחד לאולמפיאדה זה תמיד מרגיז בהתחשב בזה שיש לנו כל כך מעט ספורטאים ברמה אולימפית גבוהה

BentzWatchJudo 20 בדצמבר 2013

זה עם הקוקו שהתמודד מול פרידמן הוא עמית ענבר

MOBY 20 בדצמבר 2013

חרפה וכלימה.
פונטי איש מקצוע מעולה והאחראי למספר מדליות ולגידולו של אורן סמאדג'ה. מוכיח לצערי, שכאחת מהאמירות הלא מוצלחות של הקוף בנוגע לשעון המקולקל. פונטי מתנהג כמו אחרון הפוליטיקאים. בושה.
רוצה את ג'רבי מעולה. או שתיתן את כל הכלים לתחרות הוגנת. או שחרר.
אי אפשר לרקוד על שתי החתונות.
ושחר אם כל אהבתי יכול היה להתנהג גם פה אחרת ולפתור את הפלונטר. אבל כנראה שאין לו כוח לעוד בחישות בקלחות נוספות.

מתן גילור 20 בדצמבר 2013

סליחה על הבורות, אבל מה הוא עשה ואיך היה צריך לנהוג אחרת?

MOBY 20 בדצמבר 2013

אני מנחש שאתה מדבר על הפיסקה האחרונה (זה לא כל כך ברור…) בהתחלת הברוך המטופש פונטי דיבר על עלויות, ושהוא לא יכול לממן לאליס מאמן בניפרד (ככה זה התחיל) יציאה של שחר לחזית עם הודעה שהוא מממן (כן זה לא כסף שלי, מה אכפת לי) את הבעל גם, היה גורם לכל העסק מההתחלה להיות לא ענייני.
זה לגופה של ג'ודוקאית שבמקרה היריבה שלה היא בת הטיפוחים של מנהל האיגוד.
הכל פה אינטרסים.
במקום מתוקן מזמן היו פה עפים ראשים או שיחרורים.
והרי התסריט כבר כתוב (האמת יש שניים עוצמתיים עוד מעט על המסכים הקרובים לביתך).
1. אליס מקבלת שחרור – ג'רבי נפצעת, ולא מגיעה לאולימפיאדה, אליס עולה לפודיום (שלישי מבית הניחומים).
2. אליס מקבלת שחרור בדרכה לחצי הגמר פוגשת את הנציגה האירנית שלא עולה מולה (למרות שהיא מייצגת את ארבייג'אן או ג'ינג'יסחאן או משהו עם אן בסוף) ורעננה היא מפרקת לג'רבי את הצורה בדרכה לגמר. – ג'רבי מפסידה את קרב המדליה.
ככתוב בתסריטים (ולמרות שהתרגשתי באלופת העולם ואין לי שום דבר נגדה אלה נגד הסובבים אותה, וזה בושה שהיא צריכה להתחנן לספונסר) אני בצד של אליס בסיפור הזה.
הכי טוב היה- קביעה של קריטריונים ברורים ולשחרר כל אחד למאמנו הוא ושהטוב ביותר ינצח ככה תסריט 1 לא יתקיים לעולם.
שמישהו יתעורר שם בספורט ההשגי.

יואב דובינסקי 20 בדצמבר 2013

לי לא זכור מקרה שבו ספורטאי איראני החרים תחרות של ספורטאי ישראלי שייצג מדינה אחרת. אני זוכר שבבייג'ין דייויד בלאט אימן את רוסיה במשחק נגד איראן והם לחצו לו את היד והיו מאוד חמים וידידותיים.

MOBY 20 בדצמבר 2013

אבל זה מתאים לי לתסריט…. זה יוצר שיא באמצע הסרט.
אתה קטנוני
האם זכור לך שנציגה ישראלית מאולימפיאדה אחת יצגה מדינה אחרת באולימפיאדה הבאה. יופי נדבקת לשולי.

יואב דובינסקי 20 בדצמבר 2013

אתה צודק נדבקתי לשולי. לא מתוך קטנוניות, פשוט גרמת לי לנסות להיזכר.
אני חושב שתסריט הבלהות שרץ לכל מי שעוקב אחרי הסיפור הזה, זה פציעה של ירדן לפני ריו.

ש. בן ד. 20 בדצמבר 2013

דניאלה קרקובר אומנם לא ייצגה את ישראל באולמפיאדה אך ייצגה אותנו באליפויות עולם ואירופה.
לאחר מאבק עם עינת (או ענת, אני כבר לא זוכר…) עברה לייצג את ארגנטינה וזכתה באליפות העולם (ד"א, גם אז היה המאבק על המקום למשקל 63 ק"ג…) – אני לא חושב שמישהו החרים אותה אי פעם…

MOBY 20 בדצמבר 2013

ש. יקר, תורי להיות קטנוני.
אז דניאלה לא ייצגה את ישראל באולימפיאדה.
אתה יכול לנבור ולמצוא את מאזנה מול נציגות אירניות (לדעתי לא תמצא כי אין הרבה יותר מדי סיכוי למצוא, כנראה מעולם לא התחרתה מול אחת כזו- לא שזה משנה כי זה לא העניין,זה התאים לי לתסריט הדמיוני!).
וזו הייתה עינת ירון.
והדוגמה של עינת ירון חייבת להדהד אצל כולנו בראש.
הוחלט ע"י יו"ר האיגוד (אדי קואז) שנתיים לפני האולימפיאדה (2000) לרכז את כל המשאבים בג'ודוקא אחת. במקרה (או שלא במקרה) הוא בחר בחניכה שלו (נשמע מוכר?). עינת ירון החלימה ממחלת הסרטן אבל לא הצליחה לקבוע את הקריטריונים הבינלאומיים. דניאלה כשלה באולימפיאדה. (אבל ניצחה את האלופה האולימפית 3 שנים אח"כ באוסקה לקול נגינת ההימנון הארגנטיני).

ש. בן ד. 20 בדצמבר 2013

MOBY,
ראשית סליחה שנשמעתי קטנוני, זאת לא היתה הכוונה. למעשה, בדרכי הצינית, די זרמתי עם התסריט שלך (הרי את דניאלה קרקובר כולם זוכרים, את מי שנבחרה במקומה כמעט אף אחד) מרפי סלב די גדול בימנו…

עכשיו לגופו של עניין, אני חושב שמאז מקרה קרקובר התקדמנו והיום יש כללים הרבה יותר ברורים, שלא יאפשרו למצב שהיה פעם (בחירה ללא קשר להישגים) לקרות גם היום. על כן אני לא חושב שהמעשה של אליס מוצדק.

ועם (או בלי) קשר, את דניאלה שחררו ללא בעיות למרות שהיתה פוטנציאל גדול למשלחת של לאחר מכן.

פנדה 22 בדצמבר 2013

I call BS on ben.D!!!

למעשה כרגע, אין קריטריון כזה. מה שנאמר לאליס הוא *בדיוק* ההיפך ממה שאתה מתאר – שלא משנה הדירוג פונטי מחליט מי תלך לאולימפיאדה ו"זאת לא תהיה אליס".

אני יודע שכתבתי את זה פה כבר איזה עשרים פעמים, אבל כל פעם שאתה תומר את השטות הזו אני אזכיר את המצב האמיתי בפועל

איתן מסוארי 20 בדצמבר 2013

אליס שלזינגר ספורטאית ראויה. לאנשים כמו אליס וירדן הספורט הוא כל עולמם. כשאתה בטופ אתה רוצה מדליה אולימפית. סליחה, אתה לא רוצה, אתה כמהה! גם אם אליס לא הייתה נבחרת לייצג בצורה ספורטיבית, עדיין שמורה לה הזכות לממש את שאיפותיה. ההסבר הוא מאוד פשוט: אם המדינה (יענו אנחנו) מחליטים שהיא לא הכי טובה ליצג את ישראל, אז מה אכפת לנו שהיא תיצג מדינה אחרת? הרי הנציגה שלנו היא הכי טובה ולכן זה לא איום על מדליה ישראלית. אני יודע, זה נשמע פשטני, אבל זה הרבה יותר הגיוני מאשר למנוע ממנה. היא ספורטאית. היא רוצה להתחרות. זה כל העולם שלה!

אליס יכולה לייצג את מי שמתחשק לה, לא בגלל המאמן של ירדן, אלא בגלל שהיא לא חפץ ולא שייכת קניינית לאף מדינה.

הבעיה נעוצה בגורם אחר (יואב, הזכרתי את זה בפוסט על ספורט החורף). במשך עשרות שנים קיים החוק הדבילי שלא מאפשר בענפי ספורט מסויימים למדינה לשלוח יותר מנציג אחד. אני לא מבין מה עומד מאחורי הכלל הזה. אני לא יודע מי המציא אותו.
מדינות כמו ישראל, שיש להן ענפי ספורט מסויימים שבהם יש המון כשרונות צריכות למחות. אם באליפות העולם בגלישת רוח יכולים להיות שני ישראלים למה לא באולימפיאדה? תתארו לכם שיגידו לאמריקאים שהם יכולים לשלוח שחיין אחד בכל מקצה. או לג'מאייקנים אצן אחד בלבד למאה מטר. כלומר אסאפה פאוול ישב בבית ויראה איך אצן אחר (פחות טוב כנראה) עונד את המדליה שלו.

אני לא כלכך מבין באיגודים, עסקנים, חליפות עם מטפחת שיוצאת מכיס הז'אקט וקוקטיילים מחויכי שיניים מולבנות. אני סתם רוצה לשבת מול המרקע בבוקסר עם בירה שבישלתי ולהתרגש מספורט הוגן. אם זה שעונד את מדלית הכסף הוא לא באמת השני בעולם אז זה לא ספורט הוגן.

נראה את כל בעלי החליפות שקוראים לשחיה צורנית ענף ספורט, מתמודדים עם חרם של כמה מדינות במצב של ישראל.

MOBY 20 בדצמבר 2013

לוחות זמנים ותחרות הוגנת.
בים למשל אם אתה לא באותו מקצה עם אותם רוחות פשוט זו לא אותה תחרות. אין פה גמרים אלה מספר שיוטים אחד אחרי השני . אני לא מצליח לראות איך זה יכול להתקיים אם מכפילים את מספר המשתתפים. (באליפות העולם רק הטובים ביותר משתתפים ולא כל מדינה שולחת את האלוף שלה.
בג'ודו אם תכפיל את מספר המשתתפים כפול המשקלים, כפול המנוחה כפול האולם עצמו (שצריך להיות פתוח גם לתחרויות אחרות) האולימפיאדה לא תגמר לאורך של חודשיים (זה יכול להיות נפלא אבל כלכלת העולם…..)

איתן מסוארי 20 בדצמבר 2013

לא צריך להכפיל. שתהיה אותה מכסה. אם אליס וירדן טובות מכל הנציגות האפשריות של איטליה, אז שלאיטליה לא תהיינה נציגות ולישראל תהיינה שתיים. מאוד פשוט. עושים את זה בענפים אחרים.

בשיוטים אפשר להיות יצירתיים… עובדה שבאליפות העולם, יש יותר מנציג אחד לישראל.

MOBY 20 בדצמבר 2013

אז פיספסת את היחודיות של האולימפיאדה….
כל מדינה יכולה לשלוח את האלופים שלה (למרות שאין להם מושג בשחייה למשל).
באליפות עולם יש סף איכות כי היא קטנה יותר.

פנדה 20 בדצמבר 2013

זה גם טיעון מוכר, והתשובה לו היתה תמיד שהשאיפה היא שיתחרו ספורטאים מכמה שיותר מדינות. אם ניקח לדוגמא 3 ספורטאים שלנו שהתחרו בלונדון בג'ודו – סוסו, פולק וארשנסקי – אם היית הולך לפי הדרישה שלך, הם לא היו מגיעים. למעשה בענפי קרב בד"כ יש דומיננטיות למדינות מסויימות, ככה שאולימפיאדה שבה מותר מס' נציגים תהפוך להיות כמעט מועדון סגור של כמה מדינות (בג'ודו למשל – יפן-רוסיה-צרפת-סין, תלוי באיזו קטגויית משקל מסתכלים) עם הבלחות מסביב. במשחקים האולימפיים שאמורים להיות כלל עולמיים (זו כל הפואנטה) זה פוגם בפואנטה.

ניתאי 20 בדצמבר 2013

אבל אפשר גם ללכת על פתרון ביניים, של X כרטיסים חופשיים למדורגים גבוה (ועוד צעד: מקסימום משתתפים למדינה) בנוסף לנציג לכל מדינה. השאלה מה הגישה הבסיסית.

איתן מסוארי 20 בדצמבר 2013

למה שניתאי מציע קוראים יצירתיות. לזה אני מתכוון.
רעיון מצויין.

דרך אגב, הוא מיושם בליגת האלופות. מדינה שהקבוצות שלה מראות הישגים, תשלח יותר. אפילו שהן לא "אלופות". זה לא צודק שאלופת אנדורה תשחק במפעל וסגנית האלופה הספרדית לא.

או לעשות מוקדמות… הרי בכדורגל ובעוד משחקי כדור יש מוקדמות לאולימפיאדה. לא?

אפשר לחשוב שענף ההתעמלות הוא לא מועדון סגור של סין/יפן /ארה"ב/רוסיה וכדו'… מה לעשות? השאר לא מספיק טובים.

איתן מסוארי 20 בדצמבר 2013

מעדיף לשלוח את ירדן ואליס מאשר מישהו שאין לו סיכוי (ארשנסקי וכדו'..). לא יותר צודק?

Yavor 20 בדצמבר 2013

I wrote here a few months ago that all of the leading 10 athletes should be in the olympics. If it means another 5 athletes, so be it

גיסנו 20 בדצמבר 2013

מה שבאמת מעצבן אותי פה, זה שכמו בכל דבר בארץ – למשל נסיון הרפורמה בכדורגל – עושים הכל כדי לרדת לפסים ואינטרסים אישיים, ואף אחד לא חושב איך לפתור את הבעיות המערכתיות הקשות כדי שזה לא יקרה להבא.

איציק 20 בדצמבר 2013

אני מסכים עם הניתוח שלך, למרות שנראה לי שלבסוף כל החולים ימותו. הבעייה עם החלק הראשון הוא שאותו דבר רק בצורה פחות מנומסת אמרו אתמול ביציע מליניאק ואוחנה. ברגע שזו גם דעתם, אני חושד ומחפש היכן הבאג…
לעצם העיניין, האיגוד רצה להיות צודק תכנונית, ולהראות כוח; חכם הוא לא ניסה ולא מסוגל להיות. תכנונית הוא יכול לומר שאליס חייבת להיות אצל הרשקו, נקודה. אך בו נישאל, את לוזון אנחנו מאשימים כל הזמן בניגוד אינטרסים. האם להרשקו אין ניגוד אינטרסים, האם זה לא שיקול? זה בולט בספורט אישי כשאתה מטפח מישהו שנים וממשיך לטפח (דרך אגב, הוא טיפח את ירדן טוב מאוד והלוואי ויהיו עוד כמה), וכמובן שהוא רוצה בהצלחת יתר של בני/בנות טיפוחיו. גם אם הוא לא ישים רגלים בכוונה, זה עדיין יהיה בתת מודע. לכן, אם רוצים שהרשקו ישאר מאמן נבחרת (וכנראה הוא ראוי) צריך היה להיות חכמים ולפנים משורת הדין להסדיר את עיניין אליס (ספורטאית מצטיינת שכבר הוכיחה לא פעם את מיקצוענותה). פונטי כנראה רצה להראות שיש לו ב… וכשהדם זורם לשם, אז אין מספיק דם שיזרום למוח.
אני עדיין, היתי מנסה לישב את המחלוקת, אך אם לא תיושב, יש לשחררה, למרות שמליניאק ואוחנה חושבים כמוני.

יואב דובינסקי 20 בדצמבר 2013

חכמה ותבונה לא היו בפרשה הזאת. אגו וכוחנות, כן.
באיגודים כמו הג'ודו והטקוואנדו מאמני הנבחרות מגיעים מתוך האגודות שלהם. גם בטקוואנדו היו תלונות על אפליה.
השאלה אם לעבוד כנבחרת או כל ספורטאי עם המאמן האישי שלו, היא שאלה מקצועית וכלכלית. למיטב הבנתי, כשמשה פונטי נבחר ליו"ר איגוד הג'ודו אחרי הרפורמה שהאיגוד עבר, הוא החליט שעוברים לעבוד בשיטת נבחרות – הבנים עם אורן סמדג'ה, הבנות עם שני הרשקו. היות ואולימפיאדת לונדון היתה בפתח, היו שני יוצאים מהכלל שהמשיכו עם המאמנים האישיים שלהם כדי לא לפגוע בהכנות – אליס שלזינגר עם פאבל מוסין ואריק זאבי עם שני הרשקו שהיה מאמנו האישי. זאבי פרש אחרי לונדון ורק שלזינגר נשארה. רק שבמשקל של שלזינגר יש יריבה אמיתית ברמה עולמית ולכן יש תחרות קשה מבית עם יתרון מבני לירדן ג'רבי אותה מאמן הרשקו מאז שהיתה ילדה. ושלזינגר טוענת שזה לא הגיוני שהיא תהיה נתונה להחלטות מקצועיות של מאמנה של יריבתה. ככל הידוע לי, ביתר המשקלים נכון לעכשיו לפחות, אין שתי יריבות או שני יריבים ששניהם ברמה של מדליסטים אירופים מוכחים. ואם יהיו שתיים ברמה כזאת (וזאת כמובן שאיפה שתהיה תחרות), אז זה יהיה גם הודות לעבודה המשותפת עם שני, גם אם הן מגיעות מאגודות שונות.

איציק 20 בדצמבר 2013

המקרה של אליס הוא בידיוק דוגמא לניגוד אינטרסים. עד כמה שאני זוכר מה שהוסבר פעם, ניגוד אינטרסים זה לא משהו שבאמת חייב לקרות כי אם משהו שיתכן עקב המצב שנוצר. כדי למנוע את המקרה, מונעים מהאדם מראש לעמוד בסיטואציה בה או שזה יקרה או הוא יואשם. כיוון שבכול המשקלים האחרים אין בעייה אז בנתיים הוא יכול להיות גם וגם, אך במשקל זה צריך לעשות הפרדה.
האם זה יראה נורמאלי שסוזה יאמן את הנבחרת ויצטרך להחליט האם זהבי או שכטר ישחקו כשהו בשני התפקידים. יתן לזהבי יגידו שבגלל שהוא ממכבי, יתן לשכטר יגידו שזה משחק ידידות לא חשוב בזמן עומס מישחקים אז הוא שוחק אותו. בכלל לא חשוב אם זה נכון או לא, אבל מראית העין יוצרת בעייה.

יואב דובינסקי 20 בדצמבר 2013

זה מצב שונה, כי באגודות הג'ודו מאמנים בכירים כמו פאבל מוסין, שני הרשקו או אורן סמדג'ה הם בדרך כלל גם מנהלים, מאמנים בכירים או בעלים במכונים או באגודות. ולכן לקחת אותם לנבחרת מראש שם אותם במצב בו יש להם תפקיד כפול.
למרות שגם בכדורגל ובכדורסל לא חסרות דוגמאות של מאמנים שאימנו קבוצה במקביל לאימון בנבחרת. צביקה שרף היה במקביל בנבחרת ובמכבי ת"א, יוסי אבקסיס היה מאמן הפועל ת"א בזמן שגם היה עוזר בנבחרת. אבל שם בדרך כלל לא מדובר במאמן שליווה ספורטאי כמאמן אישי מאז שהיה בגיל הקט-סל.

איתן מסוארי 20 בדצמבר 2013

תראה מה אומרים על גוטמן היום כשהוא מרכיב את שכטר בנבחרת… יכול להיות שגם מאמן אחר היה מרכיב את שכטר… אבל עדיין אנחנו לא מצליחים להתעלם מזה.

איציק 20 בדצמבר 2013

יש הבדל מהותי מאוד בין מאמן אישי לקבוצתי, למרות שגם בקבוצה זה מאוד יכול להיות. היחיד שהיתי נותן לו אולי לאמן קבוצה בארץ ונבחרת בו זמנית הוא דויד בלאט, גם בגלל שהוא רמה בפני עצמה (אולי אדלשטיין מתקרב אליו), וגם בגלל העוול שעשו לו והשפילו אותו ללא הצדקה. ואני אומר זאת כשאני על קצות האצבעות וחושש שגם פה עלולה להיות מעידה. בקיצור, כפל תפקידים שיש להם לא תקף, או שיותרו על הנבחרת או על התפקידים. אומרים שלרופאים ולשופטים צריך להיות שכר חריג כדי שלא יביטו הצידה בזמן עבודתם. שכר של מאמן נבחרת אולי לא צריך להיות חריג, אבל צריך להיות כזה שלא יהיה להם צורך להסתכל לצדדים כדי להשלים הכנסה. זה נאמר לא רק על ג'ודו כי אם על כל הענפים כמובן.

איתן מסוארי 21 בדצמבר 2013

זה בדיוק העניין. אם על מאמן קבוצתי יש ביקורות שההחלטות שלו מוטות, תארו לכם מה זה מאמן אישי…

זה פשוט מצב בלתי אפשרי.

אצלנו במושב, וועדת הנוער (המורכבת מתושבי המקום) מתכנסת להחליט בכל שנה מי ממסיימי כיתה ט' ימשיך להדרכה בתנועה ומי לא. בדרך כלל הפורום בישיבה זו מצטמצם לחצי שכן לחלק מחברי הוועדה יש קשר ישיר (הורה, דוד) למועמד כזה או אחר. אסור להם להיות חלק מההחלטה אם יש להם קשר.

תומר חרוב 20 בדצמבר 2013

פוסט מעולה שמצטרף לזה שקדם לו. חשוב שאתה כותב על הדברים האלה.

אהד 20 בדצמבר 2013

הכל ממש לא ברור לי. נניח ואליס צודקת ופונטי אכן אמר לה שג'רבי תייצג את ישראל בריו. נו, אז מה?? הרי ברור שאם אליס הייתה לוקחת את אליפות העולם ואירופה וג'רבי הייתה מדורגת מתחתיה, אליס הייתה טסה לריו, על אפו ועל חמתו של פונטי. איך אפשר לסבך דברים כל כך לעזאזל?!?!

אבישי 20 בדצמבר 2013

רק שהיא לא קיבלה את הצ'אנס להשתתף באליפות העולם.

שאול לירון 26 בינואר 2014

היא קיבלה את הצ'אנס רק שהודיעה שאם לא יממנו את בעלה לאליפות אירופה היא לא נוסעת. מאחר ופרשה מהנבחרת בעקבות ההצהרה היא לא נסעה גם לאליפות העולם. איש לא הפריע לה לנסוע. את לא יכולה לנסוע פרטי אלא במסגרת נבחרת ישראל.

פנדה 20 בדצמבר 2013

זהו, שאם אליס הייתה זוכה עכשיו באליפות, אבל בסופו של דבר אם שתין היו עושות את הקריטריון האולימפי, ואליס היתה מדורגת ראשונה לפונטי עדיין היתה הזכות לשלוח את ירדן, וזה בדיוק מה שהוא אמר:
"גם אם תהיי מדורגת ראשונה בעולם, אני לא שולח אותך".

עכשיו יש מבין?

יואב דובינסקי 20 בדצמבר 2013

דווקא במצב כזה כן היו מתערבים ואומרים שיש קריטריונים שקופים של היחידה לספורט הישגי ויש לפעול על פי הקריטריונים.

פנדה 22 בדצמבר 2013

מה זה "דווקא במצב כזה כן היו מתערבים"
דווקא במצב כזה מסרבים להתערב – בנקודה הזו בדיוק כל הגורמים לא מוכנים להתערב כי אלו "שיקולים מקצועיים" ולכן אסור להתערב מחוץ לאיגוד.

ש. בן ד. 20 בדצמבר 2013

לצערי, וזה עולה לי בדם לכתוב את זה, נראה לי שהפעם האיגוד הוא זה שצודק…

בפעם הראשונה נעשה באיגוד סדר ודורשים מקצוענות והתיישרות לכללים של כולם, ואליס לא מוכנה לקבל את זה (אף אחד לא מנע ממנה להמשיך ולהתאמן עם בעלה אלא רק דרשו ממנה להמשיך ולהגיע 3 פעמים בשבוע לאימוני הנבחרת). שני הרשקו הוא מאמן בכיר מאד ובאמתחתו יותר ספורטאים שהצליחו מאשר פבל מוסין.
(מקרה דומה וזכור היה של השחיינית ורד בורוכובסקי אשר התעקשה להמשיך ולהתאמן אצל מאמנה ולדימיר סופר ולא עם הנבחרת בהדרכתו של לאוניד קאופמן)

לקראת האולמפיאדה ירדן הייתה בכושר הרבה יותר טוב משל אליס אך בסופו של דבר מי שנשלחה הייתה אליס בגלל "תיק העבודות שלה" יותר מאשר הכושר הנוכחי. כמו כן, בזמנו מאמן הנבחרת היה פבל מוסין וירדן הייתה צריכה להתאמן אצלו.

לדעתי מדובר פה בתסמונת של התלמידה המועדפת שבפעם הראשונה צריכה להתמודד עם תלמידה חדשה שמתחבבת על כולם ועל כן כל הדם הרע שזורם שם.
מכל הבחינות האובייקטיביות (ללא קשר ליחסי ג'רבי-פונטי) מדובר בבחירה הנכונה – ספורטאית בעליה מול אחרת בירידה, ספורטאית צעירה ורעבה יותר מול ספורטאית שהשתתפה כבר ב-2 אולימפיאדות ולא הביאה הישגים ומאמן מוכח יותר מול מאמן שכל הישגיו היה עם ספורטאית אחת.

עם כל מה שכתבתי, במידה ואליס היתה מגיעה לרגע האמת כאשר היא מדורגת גבוה יותר מאשר ירדן אני לא חושב שהיה ניתן להצדיק את שליחתה של ירדן על חשבון אליס והיתה קמה צעקה.
מאבקים היו ויהיו בספורט הישראלי (וכן, גם עם בנים מועדפים) ונעשו טעויות רבות בדרך, אבל אני חושב שבמקרה הזה ראוי שהאיגוד יעמוד על הרגליים האחוריות ויתעקש על הסטנדרטים שנקבעו בו (מישהו יכול לדמיין לרגע מתעמלת מנבחרת ארה"ב מתאמנת אצל מאמן אחר בזמן אימוני הנבחרת??).

יואב דובינסקי 20 בדצמבר 2013

שניהם צודקים פה ושניהם לא חכמים במיוחד. האיגוד צודק, מותר לו לעשות רפורמות מקצועיות, זה בסמכותו. שלזינגר צודקת, ברור שאם הרשקו מאמן את ירדן מגיל 4-5, ירדן בת משפחה אצלו והוא בן משפחה אצל הג'רבים, זה שם אותה במצב מקצועי בלתי אפשרי.
ניסו להגיע לפשרות וכל פעם היה פיצוץ. שלזינגר ומוסין טוענים שהתנכלו להם ושחזרו מהסיכום של 3 אימונים בשבוע, האיגוד טוען ששלזינגר ומוסין היו אלה ששברו את הכלים. הכל יצא בצורה מאוד מכוערת. יש הרבה מאוד דם רע שם.
יש תחושה מאכזבת מאוד שספורטאית כמו אליס שלזינגר שהספורט הישראלי השקיע בה כל כך הרבה משאבים לאורך הקריירה, תלך לייצג מדינה אחרת. זה כתם על כולם, על אליס, על האיגוד, על הוועד האולימפי, אף אחד לא נקי במשבר הזה. אבל כנראה שהגיע הזמן לחתוך ולהמשיך הלאה.

משה 20 בדצמבר 2013

1+.
אני חושב שכולנו באופן אוטומטי הולכים עם החלש (אליס במקרה הזה) אבל ייתכן ובמקרה הזה הוא לא ממש צודק. אין ספק שההתנהלות של כולם מכוערת ושפונטי הוא כנראה לא שיא הדוגמא לניקיון כפיים או ליכולת להתמודד עם מצבים עדינים אבל לא בטוח שההחלטות שלו (במקרה שהוא ישחרר אותה בסוף) לא היו נכונות.

איציק 20 בדצמבר 2013

ההחלטות שלו היו לפי התכנון, אך לא חכמות. זה הבדל מאוד גדול. אי אפשר להאשים אותו בחריגה מסמכות או נהלים, אבל ההגיון לא בריא. לא סתם בחוקות של משחקים השופטים צריכים לשפוט גם לפי חוק ההגיון. במקרה זה הוא לא הופעל. אני לא פוטר את אליס משגיאות, אך פונטי צריך להיות המבוגר האחראי, והוא מנסה להיות המבוגר החזק.

ש. בן ד. 20 בדצמבר 2013

אנחנו תמיד באים בטענות בגלל חוסר מקצועיות בנושאים של האיגודים ושל ההתנהלות הספורטיבית בכלל. קביעת כללים ועמידה בהם היא הצעד הראשון וההכרחי.
התרבות שלנו קובעת שתמיד ניתן לעגל פינות, ברגע שנפסיק לעשות את זה אולי נתחיל לעשות צעד בכיוון הנכון.

ד"א, האפתיה שלי בנושא לאליס נובעת בגלל "שהבני זונות שינו את הכללים באמצע" – כבר אין שכונה כבעבר (הכל במידה כמובן :-))

משה 20 בדצמבר 2013

דרך אגב, בויכוח על אליס ופונטי שוכחים דוגמא אחרת שקיבלה ביקורת עצומה של משיח וצוברי. במקרה הזה איגוד השייט התנהל בצורה שונה לחלוטין מאיגוד הג'ודו וניסה ליצור תחרות שהסתיימה ממש בסמוך לאולימפיאדה. אנחנו זוכרים איך זה הסתיים אבל כנראה לא זוכרים כמה זה נראה לא הוגן בזמנו.

יואב דובינסקי 21 בדצמבר 2013

זה סיפור מאוד שונה. מה עוד שמסורתית תחת יהודה מעיין, איגוד השייט אהב שיש שני מתחרים על אותה משבצת עד למועד יחסית קרוב למשחקים. התחרות בין דוידוביץ' לקורזיץ על לונדון הוכרעה בצורה יפה וספורטיבית. התחרות בין משיח לצוברי היתה יותר מכוערת, עם חסימות ופסילות וחברים שעוזרים וכו'.

פנדה 22 בדצמבר 2013

מעשית רוב ההישגים של הרשקו היו בשנה פוסט-אולימפית, בטורנירים עם 8 משתתפות בכל משקל בממוצע. (כשיש 4 מדליות לחלק).
להשוות את ההישגים של מועדון פרטי לנבחרת זה קצת מצחיק, כי הרי הנבחרת מאגדת את כל הספוראטים המוצלחים ביותר בארץ, ואין אפשרות לצאת לתחרויות בלי להתאמן בנבחרת…

לגבי כושר של אליס מול ירדן – בכל השנה הטרום אולימפית סך ההישגים של אליס היה טוב מזה של ירדן, אז איך אתה יכול להגיד שירדן היתה בכושר טוב יותר?

מנסים לצייר מצב שבו ההישגים האחרונים של ירדן הם עדות להיותה "רעבה" יותר. האמת הפשוטה היא שרוב ההישגים האלה היו בגלל טור לא נגמר של טורנירים שהיו דלים במתחרים ועוד יותר במתחרות איכותיות.
גרוע מזה – לצייר את אליס כספורטאית בירדיה אחרי שלא מאפשרים לה להתחרות ומערימים עליה קשיים זה נלוז. צפיתי שזה בדיוק מה שיקרה – האיגוד לא מאפשר לאליס להתחרות (אלא אם כן היא עוברת להתאמן תחת שני כמעט בלעדית) ולאחר כמה זמן היא נאלמת מהדירוג העולמי, וככה מייצרים מצב של ספורטאית שבאופן מלאכותי כבר לא בכירה.

אתה כותב "עם כל מה שכתבתי, במידה ואליס היתה מגיעה לרגע האמת כאשר היא מדורגת גבוה יותר מאשר ירדן אני לא חושב שהיה ניתן להצדיק את שליחתה של ירדן על חשבון אליס והיתה קמה צעקה".
אבל אתה לא מתמודד עם העובדה שפונטי (והוא אפילו לא מכחיש את זה!) אמר לאליס שהוא זה שיחליט את מי לשלוח והוא לא ישלח אותה גם אם תהיה מדורגת ראשונה בעולם.

בכללי נשמע שאתה מסנגר פה, ולא ממש אובייקטיבי.

MOBY 20 בדצמבר 2013

למה לא ללמוד מהשייט?
מעין ולי שתי תותחיות על. הן יודעות שמי שתמצמץ ראשונה לא תגיע לריו.

יואב דובינסקי 20 בדצמבר 2013

בוא נמתין עם השייט לשנה אולימפית. גם שם היה שינוי גדול כשיהודה מעין כבר לא יו"ר האיגוד ולאחרונה גור שטיינברג התפטר. גם שם מנסים מודל של נבחרות ועדיין לא ברור לאן נושבת הרוח וגם שם לא חסרים סכסוכים בין נמרוד משיח לשחר צוברי.
אני מאוד מקווה שלי קורזיץ תהיה בריאה לקמפיין אולימפי נוסף ושתהיה תחרות איכותית ובריאה בינה לבין מעיין דוידוביץ'.

MOBY 20 בדצמבר 2013

סיכסוכים לא חסר באף ענף.
אבל שחר/נמרוד/מעיין ולי (היי, גלשתי עם שניים מה-4) יודעים שיש להם סיכוי להגיע לאולימפיאדה ושהקריטריונים ברורים. (ולכל אחד יש את צוות האימון שלו). התחרות פתוחה.
זה לא מה שקורה בג'ודו (לפי הבנתי).
פונטי היה חייב לרשום את אליס לאליפות העולם האחרונה. הוא לא רשם! אליס בעצם אינה ג'ודוקא רשומה באיגוד הג'ודו שוב לפי הבנתי.
זה ביזוי כספי ציבור. שיקצצו לאיגוד בתקציבים. איפה הפיס פה?

ש. בן ד. 20 בדצמבר 2013

אתה לא יכול לרשום מישהו בכוח…
אליס לא הייתה מעוניינת לצאת לאליפות העולם ללא מימון לבעלה פבל מוסין והיום אינה מעוניינת להיות רשומה באיגוד, ואת זה היא אמרה.

בעניין השייט, דני בורשבסקי פרסם לפני כחודש כתבה בנושא:
http://sports.walla.co.il/?w=/196/2694889

MOBY 20 בדצמבר 2013

אתה יכול לרשום מי שאתה רוצה.
אתה תרשום ואז חובת ההוכחה עליו.
לא רשמת? יצאת פונטי.
בודאי שעכשיו כשהי פונה לשחרור היא אינה מעוניינת ברישום.
הרישום היה צריך להתבצע לפני (כמו גולסה….).

רני 20 בדצמבר 2013

סליחה על שאלת התם אבל למה זה כל כך בעייתי שיכריזו שבגלל שאליס כבר הייתה בשתי אולימפיאדות ולא כל כך הצליחה וג'רבי היא אלופת העולם הנוכחית (ועוד עשתה את זה בגדול) אז ג'רבי היא המועדת של ישראל לאולימפיאדה במשקל שלה.

בדיוק באותו אופן אפשר מבחינתי להכריז שאם תחרות הגלישה צפויה להיות ברוחות חלשות אז צוברי שטוב ברוחות חלשות הוא המועמד של מדינת ישראל לתחרות (ואם ההפיך אז ההפך).

צריך להבין שהמצב של שלזינגר בעייתי כי בשביל להגיע לאולמפיאדה כמייצגת של ישראל היא צריכה להיות מקום ראשון בעולם…

איציק 20 בדצמבר 2013

מאיפה אתה יודע מה יהיה עד השנה האולימפית ובשנה האולימפית עצמה. יתכן שג'רבי תרד בכושר, או תיפצע חלילה; יתכן ואליס תזכה באליפות עולם הבאה; אולי תצוץ כוכבת חדשה. עכשיו לקבוע ל-2016, לא חכם.

רני 22 בדצמבר 2013

ברור שאפשר "לעדכן" את ההחלטה לפי הנסיבות. אבל איני חושב שזה חטא כזה גדול שהמערכת מחליטה על מועמדת (שהיא במקרה גם אלופת עולם). כל עוד ההחלטה סבירה, מקצועית ונעשית בתום לב.

שאול לירון 24 בדצמבר 2013

אז מדוע אליס לא מתמודדת?

יואב דובינסקי 21 בדצמבר 2013

זו הסיבה שהיחידה לספורט הישגי מפרסמת קריטריונים שקופים. כדי שיושבי ראש ואנשים אחרי שמעורבים לא יוכלו להחליט על דעת עצמם מי יוצא ומי לא, אלא התחרות מוכרעת על פי תוצאות בתחרויות מטרה.

רני 22 בדצמבר 2013

הטענה שלי שלפעמים דווקא וועדה מקצועית, נטולת פניות ולא אינטרסנטית יכולה להגיע להחלטה יותר טובה מתחרויות מטרה וקריטריונים קשיחים. ע"ע תחרויות הגלישה. ואם רוצים קריטריון קשיח , אז זה גם לא בעיה – יחליטו שהניקוד על התחרות המקדימה שבאתר האולימפי יהיה פי חמש מהניקוד בתחרות רגילה…

פנדה 21 בדצמבר 2013

להזכירך (או אולי לידיעתך) השיחה ההיא עם פונטי שבה נאמר לאליס שהוא זה שיחליט והוא לא שולח אותה היתה שנה וחצי לפני אותה אליפות עולם, ו-4 שנים לפני האולימפיאדה הבאה. או במילים אחרות – הטיעון שלך לא תקף

no propaganda 22 בדצמבר 2013

זה כמו להגיד שמשום שארסנל לא מצליחה כל כך בליגת האלופות ב15 השנים האחרונות אז אז אלי העדיף לשלוח את ליברפול לליגת האלופות.

חייבים להיות קריטריונים שקופים לכולם שלפיהם מגיעים לאולימפיאדה.

Comments closed