ה-MLS (מנחם לס) יצאה אתמול לדרך (ועוד באמריקה הוא מל)

פוסט מאת יואב דובינסקי (אוטווה, קנדה)  גמר ה-MLS לשנת תש"ע. קרחות ביציעים (צילום: דובינסקי) השמש שוב מחייכת, הטמפרטורות חיוביות, יותר ויותר […]

פוסט מאת יואב דובינסקי (אוטווה, קנדה)

 גמר ה-MLS לשנת תש"ע. קרחות ביציעים (צילום: דובינסקי)

השמש שוב מחייכת, הטמפרטורות חיוביות, יותר ויותר שלג נמס, הסנאים יוצאים מהמסתור ואוטוטו אפשר להכריז על בוא האביב. באווירת ההתחלה החדשה יצאה לדרך אתמול עונת ה-MLS, ליגת הכדורגל של צפון אמריקה, ולא סתם, אלא עם דרבי קנדי היסטורי: המצטרפת הטרייה, ואנקובר ווייטקאפס, נגד הטורונטו אף.סי.

העונה הקודמת הסתיימה בתקווה גדולה ובאכזבה גדולה. ניו יורק רד בולס של תיירי הנרי סיימה במקום הראשון במזרח, לוס אנג'לס גלאקסי של דייויד בקהאם סיימה ראשונה במערב (ובליגה כולה). שני כוכבי על, שתי קבוצות הערים גדולות, פנטזיה גדולה על גמר גדול, שיכול להקפיץ קדימה את הכדורגל הצפון אמריקאי ולסחוף את שני שווקי הערים הגדולות, שהכדורגל כאן כל כך זקוק להם.

אבל במקום בגדול זה המשיך בקטן, בוודאי מצד האינטרסים הכלכליים של הליגה. ניו יורק הודחה מוקדם בפלייאוף על ידי סן חוזה (שהפסידה לקולורדו ראפידס בגמר המזרח) ולוס אנג'לס הפסידה לדאלאס בגמר המערב. ועם כל הכבוד, קולורדו-דאלאס זה לא NY-LA.

*

טורונטו, שלא הגיעה לפלייאוף מאז שהצטרפה לליגה ב-2007, נבחרה לארח את משחק הגמר. אמנם בסוף נובמבר עדיין לא מינוס עשר, אבל באצטדיון BMO הפתוח, שעל החוף, קר מאוד בלילה. מספיק קר כדי שרבע מהאיצטדיון יישאר ריק.

טורונטו עיר של מהגרים, כך שלכדורגל יש פוטנציאל לסחוף אחריו לא מעט אוהדים. דייויד בדפורד שהיה ראש המשלחת האולימפית של קנדה לאולימפיאדות בייג'ין וואנקובר, סיפר לי שכדורגל הוא הספורט המשוחק ביותר בקרב ילדים בקנדה. אפילו יותר מהוקי קרח. רק שהמעבר מרמת הקולג' לרמה המקצוענית בעייתי מאוד.

על אף הפוטנציאל, טורונטו אפ.סי היא אחת הקבוצות הכושלות בליגה. להבדיל מהראפטורס של הכדורסל, שם אין בכלל שחקנים קנדים, בקבוצת הכדורגל דווקא יש שחקנים מקומיים. ואפילו קהל די תומך וקבוצת בעלים עשירה (MLSE), שבין היתר מחזיקה עוד שתי קבוצות מקצועניות בעיר – את הראפטורס ב-NBA והמייפל ליפס ב-NHL. אבל מקצועית הקבוצה לא מצליחה.

*

רוב הקהל שהגיע לגמר ה-MLS היו בעלי מנויים מקומיים, שבתחילת העונה מימשו את האופציה גם לכרטיסים לגמר (כמו המשפחה שלי). היות ולא בקהאם, לא הנרי ולא טורונטו הופיעו, כל שנותר לאוהדים היה לשרוק בוז לכמה שחקני עבר שהעזו לברוח ולהצליח במקומות אחרים.

מספר האוהדים שהגיעו מדאלאס ומקולורדו לא עלה על כמה מאות, מה שהפך את גמר ליגת הכדורגל המקצוענית של צפון אמריקה למשחק עם אווירה דלה מאוד. גם מסביב לא היתה תחושה של סקנדל או פסטיבל. בקושי כמה דוכנים שמוכרים חולצות ואיזו להקת רגאיי בינונית.

הגמר נערך ביום ראשון בלילה. דאלאס עלתה ליתרון, קולורדו השוותה והמשחק נכנס להארכה. כדורים לא מדויקים, טכניקה לקויה, בעיטות סתמיות למעלה, שחקנים שלא רצים, בקיצור, משחק ראוי לפלייאוף תיכון בליגת העל. השחקן היחיד שאני באמת מכיר היה פייחו לופז, וגם הוא אפילו לא עלה מהספסל.

רוב האצטדיון עזב בתום תשעים דקות. אנחנו עזבנו לקראת סיום החלק הראשון של ההארכה, בסביבות אחת עשרה, כי לקרובת משפחה היה בית ספר על הבוקר. ברדיו שמענו על שער הניצחון של קולורדו. לא הפסד גדול.

*

כמה דברים מעניינים קרו בקנדה מאז סיום הליגה. טורונטו אף.סי החתימה את יורגן קלינסמן וארון וינטר כדי לבנות את המועדון ולהפוך אותו לתחרותי. וינטר הגיע, אחרי שעבד במחלקות הנוער וכעוזר המאמן של איאקס, לעמדת המאמן הראשי בטורונטו. קלינסמן וחברת הניהול שלו, "סוקר סולושנס", מונו ליועצים.

כבר במסיבת העיתונאים הראשונה וינטר הודיע כי להבדיל מאיאקס, שם מלמדים את השיטה עוד מרמת הילדים, כאן אין זמן לבניה, וכי הוא מצפה להוביל קבוצה תחרותית כבר בעונה הקרובה.

בינתיים קפטן הקבוצה, דוויין דה רוסאריו, מבקר בתקשורת את כל העולם ומוחה על גובה החוזה עליו הוא חתום (כ-400 אלף דולר לעונה). כמה שמות מטורונטו שעשויים להישמע מוכרים הם ג'וליאן דה גוזמן (אקס דפורטיבו לה קורוניה) ומייקון דוס סנטוס (ריג'קט של קריית שמונה ובני סכנין).

*

הנתח של צפון היבשת בליגה הולך ומתרחב, כאשר ואנקובר ווייטקאפס הצטרפה כבר העונה ומונטריאול אימפקט תצטרף בעונה הבאה. אני לא מכיר אף שחקן בסגל של ואנקובר, אבל אהבתי את הקפטן ג'יי מריט, שסיפר ששיחק "בליגה התשיעית באנגליה מול פרות ושלושה צופים ובליגת פאבים עם שחקנים שהגיעו בהאנג אובר", לפני שווטפורד קראו לו למבחנים.

טיפוס מעניין נוסף הוא נשיא הקבוצה, בוב לנרדוצי, ששיחק בהגנת ואנקובר כשהקבוצה זכתה בליגה הצפון אמריקאית ב-1979. "טורונטו", הוא עקץ לפני פתיחת העונה, "הציבה רף נמוך. היא לא הגיעה לפלייאוף במשך ארבע שנים. אנחנו רוצים להיות דומים לסיאטל, שהגיעה פעמיים לפלייאוף בשנתיים הראשונות שלה בליגה".

הטראש טוק עבד, ואנקובר ניצחה 2:4. דוס סנטוס הצליח רק לצמק.

http://torontofc.neulion.com/tfc/console.jsp?catid=2&id=2884

 *

 ונסיים ברגע של ציונות. הנה אור ברוך, יליד חיפה, שלפני שבוע עבר לשיקגו פייר בהשאלה מקבוצה ממכסיקו.

http://www.youtube.com/watch?v=OJ4EC9T9uFA

***

פוסטים קודמים של דובינסקי

גם אצלנו יש כדורסל מכללות!
למרות הפרישה של הת'ר (טוב היא נפרדה מדייב)

תגובות

  • ארז (דא יונג)

    תודה על האינפורמציה.
    סקרנת אותי עם הטור אז הלכתי לבדוק את הסגלים של הקבוצות - מעניין מה הסיבה לאחוז הגבוה של שוויצרים בקבוצות הקנדיות. אולי הם מחפשים מקום להרגע בו מהרעש וההמולה של מדינת האם שלהם :)
    האמת שאין יותר מדי מציאות בסגלים, אבל אם תצליח למצוא את ההסבר לשם של הקשר של ונקובר שעונה לשם "גרשון קופי" GERSHON KOFFIE זה יהיה נחמד...

  • לוינטל

    יפה. אני אתן לך הפניה בפוסט מחר.
    אגב ממוצע הצופים ב-MLS גבוה מב-NBA (אבל מחירי הכרטיסים נמוכים בהרבה)

  • גיאקו

    את מי הליגה הזו מעניינית???

    • בלינדר

      מצטרפים העונה. מדובר בקבוצה עם קהל הכדורגל הכי טוב בארה"ב (אולי אני קצת משוחד).

      There's not pity in the Rose City!

      • בלינדר

        התגובה הזאת הייתה לתום כמובן

    • מנחם לס

      היא מעניינת 30,000 צופים בממוצע למשחק, ויותר ויותר שחקנים בעלי שם עולמי שהביעו רצון לשחק כאן.

      • דובינסקי

        מנחם, עדיין רוב השחקנים בעלי שם עולמי שמגיעים לארה"ב עושים את זה בשלבי הסיום של הקריירה ולא בשיא.
        כשהליגה תצליח למשוך שחקנים כמו מסי, אינייסטה, רונאלדו, טורס, רוני ושחקנים שנמצאים עכשיו בשיא שלהם, אז אני מאמין שאפשר יהיה להתחיל להסתכל עליה כגורם משמעותי יותר מול הכדורגל האירופי.

  • תום

    פורטלנד מצטרפים העונה או עונה הבאה?

    • דובינסקי

      פורטלנד טימברס הצטרפה העונה. אתמול היא הפסידה 3-1 לקולורדו.

  • דורפן

    לגבי שקרים וסטטיסטיקה. מספר הילדים שמשחקים הוא נתון חסר משמעות. יותר ילדים משחקים כדורגל מפוטבול בארצות הברית. זה ברור - רוב הילדים בעולם לא חזקים במיוחד ואמא שלהם לא רוצה שייתקלו בשחקני פוטבול אכזריים. השאלה מה עושים ה-10% המחוננים מבחינה פיזית.

    • אלון

      הסיבה שהם משחקים כדורגל היא שאפשר להתחיל בגיל 4. פוטבול, בייסבול וכדורסל לא. בגילאים הצעירים יש התלהבות אבל עם הזמן היא יורדת. אני מאמן בגילאים 6-8 ואני רואה איך ילדים נעלמים. חיפשתי לפני תחילת העונה את השחקנים שהיו לי בעונה הקודמת וגיליתי שחצי עברו לבייסבול ולקרוס. יש גם ליגות בתיכונים אבל אחרי גיל 8 יש ירידה גדולה במספר השחקנים.

  • מנחם לס

    דובינסקי! נתת לי רעיון! לתבוע את ה-MLS על שימוש בלתי חוקי בשם רשום (מל לס)!
    בדבר אחד עלי לחלוק: כתבת שטורונטו היא עיר של מהגרים, לכן יש סכוי לקהל" וכו'...
    הימים הללו עברוץ ה-MLS מתבסס היום על שחקנים אמריקאים וקהל אמריקאי. בסיאטל (ובפורטלנד) עיר חולה על כדורגל, הקהל הוא אמריקאי. אתה רואה זאת בצבעי הדגל על הפנים, בדגלים, וכו'. עשרותץ אלפי הילדים בקייטנות שלי הם היום אבות בני 40 ו-50 שאוהבים והולכים לכדורגל. ה-MLS עשה בחוכמה כשהוא הולך על איצטדיונים קטנים יחסית (25,000 עד 35,000 מושבים) כמו בקולומבוס, אוהיו, ובניו-ג'רסי, המפוצצים כל משחק.
    הכדורגל כאן בעלייה. ראיתי השנה משחק בין אקרון לפלורידה סטייט יוניברסיטי, ולא האמנתי איזו רמת כדורגל גבוהה היתה במשחק. לא נופל מליגת-העל של ישראל. ולאמריקאים היום יש שתי נבחרות, 19 ומטה ו-17 ומטה שיורגסמן (אני חושב שזהו שמו. זה שהיה מאמן גרמניה) אמר ששתיהן לדעתו הן הטובות בעולם. זה לא אומר שהשחקנים שם יתפתחו לטובים בעולם - לזה הם זקוקים לתרבות כדורגל שעדיין אין כאן, אבל הכל בדרך הנכונה.

    • בלינדר

      "ראיתי השנה משחק בין אקרון לפלורידה סטייט יוניברסיטי, ולא האמנתי איזו רמת כדורגל גבוהה היתה במשחק. לא נופל מליגת-העל של ישראל"

      מנחם - לא בטוח שאנשים פה יראו את זה כמחמאה

    • דובינסקי

      מנחם, הקרדיט לכותרת הולך לבקרמן. אבל אתמוך כעד.
      אני מסכים איתך שהכדורגל האמריקאי בעליה, אבל עדיין הרמה של הליגה לא קרובה לכדורגל באנגליה, ספרד, גרמניה וכו'. ההשוואה לליגת העל הישראלית אומרת הכל.

      • תום

        אף אחד לא מצפה שהרמה של הליגה תהיה כמו אנגליה, ספרד, גרמניה, איטליה, או אפילו של פורטוגל. בלגיה זה יעד יותר מציאותי (ונראה לי שהנרי אמר כבר שהן באותה רמה).

        הבעיה של הכדורגל בארה"ב אף פעם לא הייתה הרמה של הליגה הראשונה. ה-NASL הייתה בטופ 10 בזמנו והליגות של שנות ה-20 וה-30 היו מהטובות בעולם (הנבחרת סיימה במקום השלישי במונדיאל של 1930). הבעיה הייתה שפשוט לא הייתה תרבות של כדורגל, אבל זה לא המצב היום. לאט לאט הכדורגל נהפך לחלק אורגני מהספורט האמריקאי. באזורים מסוימים כמו צפון מערב ארה"ב ודרום קליפורניה כדורגל נחשב לאחד "מהילדים הגדולים" של הספורט האמריקאי.
        אם הייתי הקומישינר של ה-MLS, תוך 5-10 שנים הייתי שם קבוצות בטקומה, יוג'ין, סן פרניסקו/אוקלנד, סן דייגו וקבוצה שלישית בלוס-אנג'לס. שלא לדבר על קבוצה שנייה בניו-יורק (ושתשחק בניו-יורק, עדיף במנהטן), מיאמי, מערב טקסס, פיניקס וניו-מקסיקו.

        • דובינסקי

          יש בעיה לכדורגל כי הוא לא משחק עם הפסקות שמעודדות פרסומות. זה לא דאונים, או פסקי זמן, אינינגס או אייסינג שמעודדים את הכניסה של הטלויזיה. זה שני בלוקים של 45 דקות בלי יציאה לפרסומות. זאת אחת הבעיות שבגללן תרבותית וכלכלית הכדורגל עדיין לא שם.

    • צור שפי

      יורגן קלינסמן או "קלינסי" לאוהביו הרבים.

  • מנחם לס

    ההשוואה לליגה הישראלית היתה במשחק המכללות הטובות מ-DIV I. קבוצות ה-MLS הן ברמה גבוהה בהרבה מליגת העל בישראל.

    • דובינסקי

      ממשחקי ה-MLS שראיתי לא התרשמתי שהרמה גבוהה יותר מאשר במשחקי כדורגל של קבוצות הצמרת בארץ.

  • יש אלופה ראשונה לעונת 2010-11 | פ.צ לוינטל

    [...] גם בצפון אמריקה עונת הכדורגל יוצאת לדרך. ה-MLS נפתחה עם שתי קבוצות קנדיות נפתחה, יואב דובינסקי אפילו כתב על זה לדה באזר. [...]

Comments are closed.