בעולם חוגגים את היום האולימפי הבינלאומי. ובישראל?


ה-23 ביוני הוא היום האולימפי הבינלאומי. בתאריך זה ב-1894 הוקם הוועד האולימפי הבינלאומי על ידי הברון הצרפתי פייר דה קוברטן, מי שחתום על החייאת המשחקים האולימפיים המודרניים. ברחבי העולם מציינים את התאריך בפסטיבלי ספורט הפתוחים בציבור לאורך כל חודש יוני. ומה בישראל?

קיבלתי מחברים ברחבי העולם הזמנות ואזכורים לאירועי ספורט פתוחים ולריצות אולימפיות. רק לא מישראל. באתר הרשמי של הוועד האולימפי הבינלאומי יש מפה של העולם עם סימון המדינות בהן מצוין היום האולימפי. בירדן יש ריצה אולימפית, בלבנון מיני מרתון, בקפריסין ריצה ואירועי ספורט בשיתוף אתלטים, אבל אירועים מישראל לא רשומים שם. בצ'ילה למשל יש תצוגות יצירה אומנותית.

יש מה לעשות, פשוט צריך לרצות. אני יודע שפעם הוועד האולימפי הישראלי היה משלב את היום האולימפי עם מרוץ רמת גן או משהו בסגנון. השנה לא שמעתי או הוזמנתי לשום אירוע וגם באתר הרשמי של הוועד האולימפי הישראלי לא מצאתי אזכור לאירוע הפתוח לציבור (כמובן שאם יתקיים משהו, אתם יותר ממוזמנים להגיב או לשלוח לי לינק ואוסיף לפוסט הזה או לפוסט הבא). מה שכן, יש יריד ספורט ב"מדעטק" בחיפה.

ביום שבת בבוקר אני נוסע להדריך בכנס המרכזי של האקדמיה האולימפית הבינלאומית הנמצאת באולימפיה שביוון, המקום בו נערכו המשחקים האולימפיים לפני כמעט 3,000 שנה. בעיני זה אחד המקומות הכי מיוחדים והכי רומנטיים בעולם.

האקדמיה האולימפית הבינלאומית היא זרוע של הוועד האולימפי הבינלאומי שהוקמה לפני 51 שנה. הכנס אליו אני מגיע הוא גולת הכותרת של האקדמיה ונקרא Young Participants Session, אליו מגיעים מידי שנה כ-200 נציגים בגילאי 20-35 מלמעלה מ-100 מדינות, רובם ספורטאים, מאמנים, מורים להתעמלות או סטודנטים חוקרי ספורט.

זו תהיה השנה ה-50 של הכנס, ככה שצריך להיות אירוע מיוחד. הדרכתי שם בשנה שעברה והיה חווייתי מאוד. מטרת האקדמיה לחנך ל"ערכים אולימפיים" של "פייר פליי", שאיפה למצוינות, כבוד לאחר, נפש בריאה בגוף בריא ושמירה על החוקים.

כמובן שבניית זרוע שמבוססת על ערכים נועדה גם (ואולי בעיקר) כדי לתת לספונסרים תחושה טובה כשהם תומכים כלכלית בתנועה המקושרת לפוליטיקה בינלאומית, שחיתות, סמים, כסף וכו'.יש ביטוי מפורסם ש"אם אתה לא רוצה לראות איך מכינים נקניקיות, אל תיכנס למטבח". כלומר, מה שקורה מאחורי הקלעים יכול להיות מסריח ורקוב. ועדיין, אני מאמין גדול שיש ערכים בספורט ושספורט מקרב.

בעיני ספורט זה השפה השנייה הכי גלובלית ואוניברסלית אחרי סקס, והמשחקים האולימפיים זה האירוע הכי גלובלי של האנושות כיום. מעל 200 מדינות ועמים משתתפים ולהם אינטרס ישיר בתחרויות. בטח יותר גלובלי מאשר המונדיאל, שם רק 32 מדינות משתתפות, או כל פסטיבל מוזיקה, ריקודים, אוכל או אירוע אומנותי. אשמח אם תוכיחו לי אחרת.

יש אקדמיות אולימפיות בכל רחבי העולם ופעילויות בלתי פוסקות במהלך השנה. בארץ אמנם קיימת על הנייר אקדמיה אולימפית, אבל היא רחוקה מלהיות פעילה בצורה שוטפת. פעם בשנה יש איזה טקס או אירוע שמחלקים בו כמה פרסים לספורטאים מצטיינים, אבל כמעט ואין אירועים הפתוחים לציבור שמעודדים הזדהות עם התנועה או פעילות ספורטיבית קולקטיבית. מה שכן, מוזיאון ה"חוויה האולימפית" ראוי ביותר ואני ממליץ לבקר.

כי בישראל התפיסה האולימפית אחרת. התפיסה הבסיסית היא לא שאנחנו חלק מחגיגה בינלאומית, אלא בראש ובראש התפיסה היא של שכול ואזכרה. כמעט ואין אירוע הקשור למשחקים האולימפיים או לתנועה האולימפית בישראל שבצורה ישירה או עקיפה לא מתקשר לטבח במינכן. אני לרגע לא אומר שצריך לשכוח או לברוח מהטבח, להפך, אבל צריך לשים גם אותו בפרופורציות.

יש לי כבוד עצום לי"א חללי מינכן ומשפחותיהם. כתבתי את התזה שלי על היחסים בין ישראל לתנועה האולימפית וכחלק ממנה ניתחתי את הדרך בה מנציחים בישראל את י"א חללי מינכן. מלבד רחובות, כיכרות, פסלים ואצטדיונים.

על פי חוברות רשמיות למורים של משרד החינוך ושיחות עם האחראי על הפיקוח ב-5 בספטמבר בכל הארץ מורים להתעמלות אמורים לדבר עם התלמידים על הטבח במינכן ולאורך השנה לחנך על ההיסטוריה הספורטיבית של מדינת ישראל. שיגיד לי תלמיד אחד שאי פעם דיברו איתו על זה בבית ספר. הכי קל לתת כדור ושישחקו גע-גע, הרבה יותר קשה לחנך. יש לי בטן מלאה על החינוך לספורט ותרבות הספורט בארץ.

עשיתי בקיץ שעבר קורס מדריכי כדורסל אינטנסיבי ומזורז שמיועד בעיקר לשחקני נוער שלא לומדים בחופש הגדול. מבין כל התיכוניסטים החביבים שדפקו לי גגות באימונים ושחיים ונושמים ספורט, רק אחד ידע מי זאת אסתר רוט שחמורוב. טבח מינכן חורג מספורט, הוא חלק מההיסטוריה הקולקטיבית של מדינת ישראל והוא צריך להילמד בבתי ספר בין אם בשיעורי התעמלות, היסטוריה של עם ישראל, שיעורי חברה, יום הזיכרון או כולם ביחד.

בכל אולימפיאדה מקיימת המשלחת הישראלית והשגרירות הישראלית טקס לזכר חללי מינכן אליו מגיע נציג בכיר של הוועד האולימפי העולמי. באתונה הגיע הנשיא המכהן, ז'ק רוג, ובבייג'ין הייתי בטקס אליו הגיע הנשיא הקודם, חואן אנטוניו סמראנש שמת לפני כמה שנים.

מרצים שדיברו איתי על הטבח התייחסו אליו במילים "הכתם השחור ביותר על התנועה האולימפית" ובאתר הרשמי של הוועד האולימפי מתייחסים ל"ספטמבר השחור" כארגון טרור, דבר שלא היה מובן מאליו לפני כמה שנים.

ודאי שיש עוד מה לעשות בכל הקשור בהנצחה בזירה הבינלאומית אבל עדיין, בעיני הדרישה הבלתי פוסקת לדקת דומיה בטקס הפתיחה של המשחקים לא רק לא ריאלית אלא בעיקר יוצרת אפקט מרחיק, שמקשה עוד יותר על ההשתלבות שלנו בחגיגה.

נותרו  בדיוק 400 ימים עד לפתיחת המשחקים בלונדון. בחודש הבא אמורים להודיע בכנסת על כניסה לשנה אולימפית. כולי תקווה שמלבד תמיכה בספורטאים, השנה תשלב שיתוף של הציבור ופעילויות חינוכיות בבתי ספר.

בינתיים, אם אתם כן רוצים לקחת חלק בפעילות גלובלית של היום האולימפי, אחד הדברים שנעשים ברחבי העולם הוא שינוי תמונת הפרופיל בפייסבוק לתמונה שלך עושה ספורט. אותי תמצאו נושך מדליה אחרי סיום ריצת 10 ק"מ בסופ"ש מרתון אוטווה, כולכם מוזמנים להצטרף לחגיגה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

מה עושים עם הכדורגל הישראלי?
גבורי ספורט (פוסט לכבוד שבוע הספר שנמשך חודש)

12 Comments

ניינר 23 ביוני 2011

בישראל האחים ורשביאק עסוקים באיזשהו קוקטייל איפשהו אז אין להם זמן לחגוג זוטות כמו היום האולימפי הבינלאומי

D! במולדת 23 ביוני 2011

אני מודה שהמחשבה הראשונה שעלתה לי לראש כשקראתי את הכותרת הייתה: מי לעזאזל רוצה קשר לתנועה כלכך מסואבת ומה יש פה בכלל לחגוג.
כרגיל, הצלחת להראות לי שיש גם דברים מעבר לכך וגם תנועה/ארגון/חברה מסואבים יכולים לסחוב איתם על הדרך משהו יפה ומועיל.

התגובה של ניינר, לצרי, מביאה תשובה ממצה שמשתלבת גם עם הפוסט האחרון של לוינטל.

ועוד, אהבתי את ההבחנה שלך לגבי סקס ספורט ושפה.

יואב דובינסקי 23 ביוני 2011

אני לא מנסה ליפות, כל סיאוב אפשרי שאתה יכול לחשוב עליו היה קיים בתנועה האולימפית המודרנית. ועדיין, אני מאמין גדול שיש ערכים דרך ספורט ושקיום התנועה חשוב לאנושות.

B. Goren 23 ביוני 2011

בישראל עסוקים עם חצור, סיני, נעים ולוזון.

יואב דובינסקי 23 ביוני 2011

אני בקושי כותב על כדורגל ישראלי, בעיקר מתוך ייאוש.

זיזו 23 ביוני 2011

ככה אנחנו נראים.

אריאל 23 ביוני 2011

תמונת הפרופיל שלי היא שלי מסיים את מרתון ונקובר – הקדמתי את זמני.
דרך אגב, אני יכול לזכור לפחות מספר מקרים שבהם העדפתי ספורט על סקס, אז אולי זאת השפה מס' 1?

גמל (סתם גמל) 24 ביוני 2011

סקס זה גם סוג של ספורט

יזי קושינסקי 24 ביוני 2011

יואב,
חשוב מאד שכואב לך אך העובדה שאינך מכיר (כמו החברים שלך בקורס מדריכים..) את המתרחש כמו גם את העובדה שתמיד יותר קל לבקר (מאשר לתרום לדוגמא..) בטח מקנדה הרחוקה..
על מנת לא לבלבל אותך יותר מדי עם עובדות אציין רק שהוועד (שלא חף מטעויות ובהחלט יכול להשתפר בתחום החינוך האולימפי) הקים השנה מרכז ללימודים אולימפיים וחנך אותו לפני שבועיים בכנס אקדמי מרשים, מתכונן לשנות ה20-40-60 במרץ (עשרים למדליה, 40 למינכן ו60 מאז השתתפנו לראשונה) ודברים נוספים, שלצערי אינך מודע להם.
אגב, לרשות מורים לחנ״ג (ולא התעמלות!!) יש ספר ושתי חוברות שנכתבו ביובל החמישים וכמובן שאין מבחן בגרות בתחום שלא מרשה לעצמו לפספס את הנושא..
בקיצור, ד״ש לפאנוס וסילרס והחבר׳ה באולימפיה ותמיד צריך לזכור (בטח כמאמן..) את אמרתו של ג׳ון וודן (מכיר?): מה שחשוב זה מה שלומדים אחרי שיודעים הכל..
שבת שלום

יואב דובינסקי 24 ביוני 2011

יזי היקר,
תודה על תגובתך המפורטת.
קראתי על הקמת המרכז ללימודים אולימפיים וכולי תקווה שהוא ישגשג. יש לי אינטרס ישיר בכך כחוקר בתחום. אני בהחלט שמח שהשנה האולימפית תנוצל לחינוך ולהסברה על ההיסטוריה האולימפית של מדינת ישראל.
אתה באמת מגבה את הדרך בה נערכים שיעורי חינוך גופני בישראל? בעיני נעשית עבודה מתחת לבינונית ואפשר וצריך לדרוש ליותר.
ואחרי הכל, ביום האולימפי אני לא שמתי לב לשום אירוע אולימפי הפתוח לציבור. אם אתה יכול להראות לי משהו, אוסיף את זה לפוסט הבא שאני כותב. אין לי שום בעיה עם זה, להפך. אני רוצה לחשוף אירועים המשלבים בין ספורט לתרבות בארץ. הביקורת מתוך כאב, אכזבה ורצון אמיתי לשנות מצב קיים. זו תרומתי הצנועה.

י גלילי 24 ביוני 2011

מזכיר לי נשכחות..האקדמיה האולימפית מקום נפלא.
אגב, פאנוס שיחק באולימפיאקוס והשמאלית שלו לא רעה בכלל.
אח, איפה הימים של קוסטס ושאר החברים?
הרבה ישראלים התחנכו שם וחלקם המועט גם הדריך.
י

יואב דובינסקי 24 ביוני 2011

מקום קסום.
וקוסטס נותן הרבה מאוד כבוד לוינגייט.

Comments closed