מנחם, לזה אתה קורא הוריקן? בשבילנו זה יום רביעי


אוי מנחם, אתם האמריקאים והאהבה שלכם לדרמות. הכנתם אותנו לארמגדון. קצת רוח וגלים וישר פיניתם את מנהטן, התחלתם עם תסריטי בלהות, כתבות אימה על דלק שאזל בתחנות, אין מים חמים בניו יורק והעיקר שהסברתם לי ללא צל של ספק איך היו אס אופן לא יתקיים. לזה אתם קוראים הוריקן? פה בקנדה אנחנו קוראים לזה "יום רביעי".

אז לא ארמגדון ולא נעליים, בסך הכל יום משחקי יח"צ לילדים שבוטל. הפלשינג מדו נפתח כרגיל ותזכרו מה שאני כותב – אם אנדי מארי מגיע לחצי הגמר הוא זוכה בטורניר. אין לי ספק שהוא לא מפסיד בניו יורק לפדרר, נדאל או דיוקוביץ'. לעומת זאת, אני בכלל לא בטוח שהוא לא ייעלם מול יריב נחות כי הוא כבר הראה שביום נתון הוא גם מסוגל להפסיד לשחר פאר.

הוריקן הם קוראים לזה. נסו לחיות שמונה חודשים בשנה קבורים בשלג. סופות שלגים, קרח שחור, רעידות אדמה, פרוסט-בייטס, זה יחשל אתכם קצת ויכניס לפרופורציות. ואוטווה עם המינוס ארבעים שלה רחוקה מלהיות העיר הכי קפואה. לניופאונדלנד, וויניפג, קלגרי או יוקון אני בכלל לא מעיז להתקרב.

***

דווקא עבר על קנדה שבוע דרמתי מאוד. בטור הקודם כתבתי על המנטליות הקנדית התמימה משהו שלפעמים קשה לי להתחבר אליה. יחד עם זאת, השבוע קרה משהו מרגש ומאחד שאני לא מאמין שהייתי יכול לראות לא בארצות הברית ובטח לא בישראל. ג'ק לייטון, מנהיג מפלגת ה-NDP וראש האופוזיציה, מת מסרטן וקנדה התאחדה מאחוריו.

כדי להבין את המשמעות, ה-NDP היתה הסיפור השני הכי גדול של הבחירות האחרונות בקנדה, אחרי שריסקה את המפלגה הליברלית והגוש הקויבקי והפכה למפלגה השניה הכי גדולה. המנצחים הגדולים אמנם היו ראש הממשלה סטיבן הרפר והמפלגה הקונסרבטיבים שזכו ברוב מוחלט ולא תלויים בהקמת קואליציה, אבל ה-NDP, מפלגה לא רלוונטית עד לבחירות האחרונות, פשוט ריסקה לחלוטין את היתר והתבססה כאופוזיציה היחידה לקונסרבטיבים.

בגלל שהבחירות נערכו רק לפני כמה חודשים ובגלל שאוטווה עיר פרלמנטרית, הרבה מחבריי הקנדים עבדו או התנדבו במטה הבחירות של המפלגות השונות, כך שאני פחות או יותר יודע במי כל אחד תומך. אבל ברגע שפורסם על המוות של לייטון, מייד ראיתי עשרות מהם מכל הקשת מייד משנים את הססטוס שלהם בפייסבוק לזכרו.

במשך השבוע ראיתי התגייסות של מדינה שלמה שחלקה כבוד לפוליטיקאי שהיה רוב חייו באופוזיציה. יש תחושה אמיתית של הערכה כלפיו, שגם אם לא הסכימו לדעות הפוליטיות, כיבדו אותו והעריכו את היושר שלו. אני לא מתכוון לתת נאום תמיכה בלייטון, לא הכרתי את הדעות הפוליטיות שלו מספיק (היה סוציאליסט ובין היתר יזם חוקים שתומכים בהומלסים ובאינדיאנים). אבל אני כן נותן תעודת כבוד לקנדה.

***

בסוף השבוע הייתי בפסיטבל המוזיקה העממית באוטווה Meet the Folkers בפארק מקומי. ארבעה ימים של מוזיקה מגוונת, מבמות אקוסטיות בהם יש יותר מוזיקאים על הבמה מאשר צופים בקהל, ללהקות רוק מקומיות עם קהל של אלפים או להקת מתופפי רחוב שהיתה מנגנת עם לינקין פארק והשתמשה במסור חשמלי כחלק מהמוזיקה. גם בפסטיבל הקדישו חלק מהשירים ללייטון ומשפחתו.

במהלך המעבר בין הבמות חשבתי אם בארץ היה איזה פוליטיקאי שהיה מקבל כזאת תמיכה ואמפטיה מהציבור, או שהפכנו לציניים מידי וחסרי אמון בנציגי הציבור. במובן מסוים ההתכנסות של קנדה סביב מותו של לייטון מזכירה לי קצת את הימים שאחרי רצח רבין. אבל אז הייתי תיכוניסט צעיר ותמים. קנדי משהו.

כיום אני לא יכול לחשוב על פוליטיקאי ישראלי שהיה מקבל כזה קונצנזוס והערכה על היושר שלו. לעומת זאת, ואולי יש בזה אמירה על ספורט, האהבה מכל כיוון מזכירה לי מאוד את הכבוד שקיבל אבי כהן. רק בלי שיהיה איזה רבי שיגיד לא לתרום איברים.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

דה באזר בפייסבוק

טעינת מצברים
ההצהרה שונגר חייב להפנים

9 Comments

גיאקו 29 באוגוסט 2011

יואב, אתה השתגעת?!
לכתוב את המילה "אינדיאנים" בפוסט על קנדה?
לא למדת כלום??

אני לא אתפלא אם המחלקה ב- mounties שאחראית על שמירת הפוליטיקלי קורקט כבר בדרך אליך…

יואב דובינסקי 30 באוגוסט 2011

טטנקה היה המתאבק האהוב עליי

בני תבורי 30 באוגוסט 2011

יואב,
עכשיו אתה מספר לי על רעידות אדמה??? מתי? איפה?

יואב דובינסקי 30 באוגוסט 2011

שבוע שעבר בצפון ארצות הברית ובאזור אונטריו. לא משהו שאמור להשפיע אפילו בעקיפין על הטיול שלכם לרוקיז

אלטמן 1 בספטמבר 2011

קצת באיחור אבל הנה תמונה של ההרס ברעידת אדמה האחרונה שהרגשנו בטורונטו
http://www.blippitt.com/east-coast-earthquake-devastation-photo/

מנחם לס 30 באוגוסט 2011

יואב, לך תספר לתושבי וורמונט שלא היה הוראיקאן (מושל המדינה הודיע הבוקר שניגרם למדינה הנזק הגדול בהסטוריה); לך תספר לתושבי הקטסקילס באפ-סטייט ניו יורק שלא היה הוריקאן (העיירה פראטסוויל נמחקה מהמפה); לך תספר ל-38 קרבנות שלא היה הוריקאן; לך תספר ל-1,200 תושבי האאוטר בנקס של צפון מקרולינה שבתיהם נשטפו לים שלא היה הוריקאן. הסברתי זאת בפרוש: זה היה הוריקאן הגדול ביותר בזכרוןבגודל של אירופה, וככל שהרדיום במומנטום זוויתי גדול יותר, המהירות הזוויתית קטנה יותר. לכן היה זה הוריקאן מסיבי ביותר, אבל איטי. לכן ניו יורק העיר ניצלה, אבל מי שחטף אותה זה מי שהיה בכנפיים.

יואב דובינסקי 30 באוגוסט 2011

כן, אבל עפ"י הדיווחים והתסריטים בCNN, CBS, FOX ו-NBC חשבתי שזה עומד להיות ניו אורלינס 2.

Asaf the Kop 30 באוגוסט 2011

תעשו לי טובה שניכם, הקיץ הישראלי בתל-אביב הוא הוא היוט האמיתי. נסעתם פעם באוטובוס צפוץ מגבעתיים לתל-אביב, שמסביבכם טיפוסים בכל הגילאים עם כתמי זיעה על החולה באזור בית השחי ? שום מומנטום זויתי לא יעזור כאן.

אורי הברווז 30 באוגוסט 2011

יואב אני מאוד נהנה מהפוסטים שלך, במיוחד על העדכונים על שכנתנו מהצפון (או יש היגידו – הכובע שלנו), ובאמת מעניין לקרוא על ג'ק לייטון ועל כל מי שהוא אופיזיציה להארפר וחבורת הטרחנים שאיתו, אבל אני חייב להעיר לגבי העניין של איירין.
אני מבין שזה טבעי שיהיה הומור בטון מזלזל בעניין ההייפ של איירין, במיוחד בניו-יורק (המקום בו אני מתגורר בימים אלה), ואתה לא היחיד שהתבטא בצורה הזאת, אבל תושבי מנהטן צריכים להיות אסירי תודה שהסופה פסחה עליהם, כי היא היתה הרסנית ברמות. (קח בחשבון שעניין קתרינה היה בגלל הסכרים, לא ההוריקן עצמו). העיר נערכה בצורה חסרת תקדים ומנעה פגיעה בנפש, וקלישאת הבטר סייף ד'אן סורי קיבלה משמעות חדשה.
אבל אף אחד גם ככה לא מדבר על איירין עכשיו, ביונסה בהריון!

Comments closed